ישיבת משנה לתכנון ובנייה תבע מס 17 · 23/09/2006

עיר: ירושלים
תאריך: 2006-09-23
מקור: הקובץ המקורי באתר ירושלים

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

המסמך אינו מופיע עוד ברשימת הפרוטוקולים באתר הרשות (נבדק 2026-09-13). העותק הזה נשמר כאן כפי שפורסם.

ירושלים, 23 פברואר 2023

לכבוד

הוועדה המחוזית לתכנון ובניה

מחוז ירושלים

מרח' שלומציון המלכה 1

ירושלים 94146

- באמצעות דוא"ל בלבד -

א. ג. נ.,

הנידון: כתב התנגדות לתכנית מס' 101-1034537

(מתחם וורבורג)

בהתאם לסעיף 100 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה – 1965 (להלן - החוק) ובהתאם לתקנות התכנון והבניה (סדרי נוהל בהתנגדויות לתכנית, סמכויות חוקר וסדרי עבודתו), תשמ"ט-1989 (להלן – התקנות) מוגשת בזאת התנגדות1

לתכנית שבכותרת (להלן – התכנית) מטעם 'ירושלים שקופה' - שקיפות במנהל הציבורי בירושלים (ע"ר)

580619179 (להלן – ירושלים שקופה ו/או המתנגדת )1 ומטעם הרב נתן קרמר (להלן – הרב קרמר ו/או המתנגד

2) (וביחד – המתנגדים).

במסגרת התנגדות זו מתבקשת מהוועדה המחוזית לתכנון ולבניה - ירושלים (להלן: – הוועדה) לדחות את התכנית ואת אישור ומתן תוקף לתכנית שבנדון, וזאת בהתאם לטעמים ונימוקים המפורטים להלן.

המען לצורך התנגדות זו הינה רחוב תכלת מרדכי ,8/23 ירושלים (אצל הרב נתן קרמר).

היות שיש מוסדות תכנון אשר עומדים על שלהם, ומחשבים מבחינתם החלטות, זימונים לדיון, הודעות וכיוצ"ב

(להלן – "התכתבויות") שנשלחו על ידם באמצעות דוא"ל חלף "דואר רשום", כהמצאה בהתאם להוראות הדין,

וזאת על אף שמתנגדים הללו לא קבלו התכתבויות הללו בפועל ועל אף שאין למוסדות תכנון הללו מנגנון כלשהו

לברר אם אכן התכתבויות הללו הומצאו בפועל לידי המתנגדים (קרי: אישור מסירה וקבלה של "דואר

אלקטרוני"), לפיכך בנסיבות הללו וכדי למנוע טעויות ושיבושים בקבלת התכתבויות ממוסדות התכנון, הרי אין

למתנגדים ברירה אחרת, אלא לעמוד על כך, כי קבלת התכתבויות ממוסדות התכנון יהיה בדואר רשום, כנדרש

לפי הוראות הדין בעניין (בין היתר סעיף 48ב(א) לחוק).

כמו"כ בהתאם לתקנה )2(3 לתקנות התכנון והבנייה (משלוח הודעות והחלטות בדרך מקוונת), תשע"ז-,2016

מודיעים המתנגדים בזאת מראש, כי גם במידה שמי מהמתנגדים או מי מטעמם שלחו או יישלחו בעתיד פניה

מקוונת למוסד התכנון בעניין הנידון, המתנגדים הללו עדיין אינם מוותרים על החובה שנקבעה בהוראות הדין

(ככל שנקבעה), כי יש לשלוח את ההודעה או ההחלטה בדואר רשום.

במידה שכתב התנגדות זה נשלח באמצעות דוא"ל, הדוא"ל הוא תיבת דוא"ל ציבורית ולא אישית וללא אפשרות

לשלוח תכתובות בחזרה.

1 כלל ההדגשות אינן במקור, אלא אם ציון אחרת ע"י הח"מ. נספחים המצורפים לכתב ההתנגדות, מהווים חלק בלתי נפרד מההתנגדות.

עמוד 1 מתוך 16

ירושלים שקופה - שקיפות במנהל הציבורי בירושלים (ע"ר) 580619179

רח' תכלת מרדכי ,8/23 ירושלים טל: 02-5609500 :Tel פקס: 02-5609501 :Fax

ואלו הם הטעמים והנימוקים להתנגדות:

1. בפתח הדברים יאמר כבר עתה, כי הורתה, לידתה וקידומה של התכנית נובעים משיקולים זרים, פסולים

ופוליטיים גרידא ואין לבין שיקולים הללו לבין שיקולים מקצועיים ותכנוניים דבר וחצי דבר. ההחלטה לאשר את הפקדת התכנית לא התקבלה על בסיס נתונים המצדיקים לבטל או לצמצם את ייעודו, שימושו והיקפי הבניה המותרים כבר כעת בשטח התכנית (להלן – המקרקעין) על פי תכניות מתאריות מקומיות מאושרות שמאפשרות הקמת בתי ספר (תכנית מס. )1725 וחניון ציבורי (ע"פ סעיף 17 לתכנית /5166ב), במיוחד עת כי ברי כי הביקוש בשטחי חינוך בקריית היובל בפרט ובכל העיר בכלל, רק עלה פי כמה ממה שהביקוש היה, עת שהתכנית המאושרת הופקדה, והכול כפי שיפורט להלן.

2. לשם כך ניתן להוכיח מכתבות השונות וציטוטים שניתנו בהתאם מגורמים וזרמים פוליטיים אשר קשורים

בעניין.

3. מצ"ב העתקים מכמה כתבות בעניין מסומן כנספח 1 לכתב התנגדות זה.

4. סיפא של סעיף 13 (כותרת: העברת קרקע ע"ש העירייה) להוראות תכנית מס. 1725 המאושרת לשטח

התכנית קובע כי תנאי מוקדם להתרת עבודה כלשהי בשטח התכנית, הינו העברת השטח המיועד לצורכי ציבור ע"ש עיריית ירושלים. ברישא של אותו סעיף נקבע כי בעל הקרקע מתחייב להחכיר את השטח לבניין ציבורי המיועד לבית ספר והמסומן במספר ארעי ,2 לעיריית ירושלים בדמי חכירה סימליים מיד עם אישור תכנית זו.

5. מהאמור לעיל עולה כי העברת השטח לבעלות עיריית ירושלים הייתה על מנת שייעוד ושימושו של השטח

יהיה "בית ספר" ולפיכך הרי השינוי של השימושים מחינוך לתרבות ופנאי ושינוי ייעוד הקרקע משטחי לבניין ציבורי לשטח ציבורי פתוח עלול לגרום לביטול החכירה בין מרמ"י לבין עיריית ירושלים על השטח המבוססת על המטרה שהשטח מושא התכנית ישמש עבור מטרת "חינוך" ולא למטרת "תרבות ופנאי"

ובכך עיריית ירושלים ותושביה (הציבור) עלולה להפסיד שטח כה חשוב ואסטרטגי בעיר ומשאב כה יקר הנמצא בחסר רב בעיר.

6. בהתאם לפרק "תפקיד הסוקר ותוצריו" (עמוד )9 מנוהל "כללים להכנת סקר עצים" מתאריך עדכון

18.7.2018 ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר, אגף יער ואילנות "סקר העצים יחול על תחום התוכנית (הקו הכחול), כולל עצים המצויים 5 מ' מחוץ לגבולות אלו", זאת אומרת שבמידה שבוצע סקר עצים לפי נוהל האמור, הרי שמסמך הסקר הוא חלק ממסמכי התכנית אשר משמעות שלו הוא, כי הסקר אמור להיות מוטמע במסמכי התכנית ומפורסם בהפקדת התכנית ביחד עם המסמכים אחרים שמפורסמים.

7. ממסמכי התכנית (סעיף 1.8.4 להוראות התכנית ומעצים המסומנים לשימור בתשריט מצב מוצע של

התכנית) עולה, כי בוצע סקר עצים לפי נוהל האמור, אמנם הסקר הזה לא מוטמע במסמכי התכנית (ראו סעיף 1.7 להוראות התכנית) ולא פורסם בשלב הפקדת התכנית יחד עם מסמכים אחרים שפורסמו לציבור.

8. בהתאם לעמדת הוועדה המקומית (מגישת התכנית) ועריית ירושלים (בעלת הקרקע של שטח התכנית)

באינספור הליכים בפני ועדת הערר לתכנון ובניה ובהתאם להחלטות ועדת הערר לתכנון ובניה בעניין ובין היתר הליך ערר (ועדות ערר - תכנון ובנייה ירושלים) 1015-01-22 ירושלים שקופה נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים (נבו ,)16.01.2023 ניתן להוציא היתר בניה להיקפי בניה של לפחות 152.7 (וזה ללא תוספות אחוזים שניתן להוסיף בתכנית המתאר וללא הקלה כמותית אשר יכולים להגיע לעוד כ-%.20

9. גם בהתאם לתכנית מתאר 2000 מספיק פרסום לפי סעיף 149 לחוק, כדי להוציא היתר בניה בשטח.

עמוד 2 מתוך 16

ירושלים שקופה - שקיפות במנהל הציבורי בירושלים (ע"ר) 580619179

רח' תכלת מרדכי ,8/23 ירושלים טל: 02-5609500 :Tel פקס: 02-5609501 :Fax

10. אישור התכנית עלול לייצר תביעות פיצויים לפי סעיף 197 לחוק, אשר תפגע בקופה הציבורית ללא הצדקה

כלשהי.

11. התכנית מצמצת את היקפי בניה בשטח כך שלאחר אישור התכנית היקפי בניה יעמדו בין %30 לבין %50

מהיקפי בניה שהתכנית מאפשרת לנצל.

12. מובן מאליו כי לנוכח האמור התכנית תחריף את המחסור החמור שיש בשטחי ציבור בשכונה בפרט ובעיר

בכלל, אישורה של התכנית תצמצם את ייעודו, שימושו, היקפי הבניה ומס. מקומות חניה המותרים כבר כעת בשטח התכנית על פי תכניות מתאריות מקומיות מאושרות שמאפשרות הקמת בתי ספר (תכנית מס.

)1725 וחניון ציבורי (ע"פ סעיף 17 לתכנית /5166ב), במיוחד עת כי ברי שהביקוש בשטחי חינוך בשכונה בפרט ובכל העיר בכלל, רק עלה פי כמה ממה שהביקוש היה עת שהתכנית המאושרת הופקדה. הורתה ולידתה של התכנית נבעו משיקולים זרים, פסולים ופוליטיים גרידא ואין לבין שיקולים הללו לבין שיקולים מקצועיים ותכנוניים דבר וחצי דבר.

13. אין הצדקה ואין סמכות להחליף או לשנות תכניות מתאריות תקפות עם תכנית מפורטת ונקודתית אשר

נוגדת את שימושו של תכנית המתאר, ואשר פוגעת בשטחי חינוך הקיימת שלא במסגרת תכנון כולל סטטוטורי.

14. במיוחד עת שאין למוסדות התכנון תכנון סטטוטורי ואף לא סטטוטורי לגבי בניה בשטחי חום בעיר ולא

לגבי סטייה מתוכניות החניה לירושלים, כך שהתכנית הופקדה בחלל ריק תכנוני, דבר הנוגד להוראות הדין ולכל ערכי ועקרונות התכנון ודמוקרטיה (שוויון, שקיפות ושיתוף הציבור וכו') ואף נוגד את עמדת המשנה ליועמ"ש לממשלה (אזרחי) עו"ד ארז קמיניץ בחוו"ד מיום 19.10.2021 בעניין "מסמכי מדיניות במוסדות התכנון בהליכי תכנון ורישוי".

זכות עמידה של כל תושב ותושב העיר

15. בעמותת ירושלים שקופה יש חברים ממגוון שכונות בעיר ועמדותיהם האישית מיוצגת על ידי המתנגדת.

16. בהיעדר תכנון מתארי סטטוטורי עומד לכל תושב ותושב העיר כי האמור גורם במחסור בשטחי ציבור לכלל

השכונות בעיר, עובדה שהיום מניידים תלמידי בית הספר בשכונה לשכונה בכל העיר.

17. לא ניתן לומר לתושב איך אתה נפגע ממה שמתכננים בצד השני של העיר? הלא אתה גר במרחק רב או

במרחק של 100-200 מ' ממקום התכנית? ובעת גיבוש מדיניות תכנונית לתכניות נקודתיות בעיר אומרים לתושב העיר שכעת אין הזדמנות להתנגד, כי כעת לא קיים הליך סטטוטורי לכך או בעת ביטול הליך תכנית מתארי שכונתי אומרים לתושב שהמוסד התכנון אינו מחיוב לערוך ולאשר תכנון מתארי סטטוטורי לעיר או לשכונה,2 כך שנוצר מצב שאי פעם יש לתושב העיר הזדמנות להתנגד לתכנון ולעיצוב פני העיר ולהשפעות הסביבתיות הנובעות מתכניות הללו (ראו סעיף .found not source Reference !Error לעיל).

18. הדבר נכון במיוחד לנוכח מחסור החמור בתשתיות הציבוריות וההיעדר ההיתכנות לכך, ותושבי העיר

נאלצים לקבל שירותיהם הציבוריים בשכונות אחרות ו/או להיפך כאמור.

2 ראו תשובות המשיבות בעת"מ 40952-06-21 רג'בי ואח' נ' הועדה המחוזית לתכנון ובניה – מחוז ירושלים ואח', וכן פרוטוקול הדיון מיום .19.1.2022

עמוד 3 מתוך 16

ירושלים שקופה - שקיפות במנהל הציבורי בירושלים (ע"ר) 580619179

רח' תכלת מרדכי ,8/23 ירושלים טל: 02-5609500 :Tel פקס: 02-5609501 :Fax

זכות עמידה למתנגדת כמתנגדת ציבורית

19. יש בשיטת הפקדת וקידום התכנית ובמידה שתאושר התכנית כמפורט לעיל אי חוקיות בולטת ומובהקת

בעקיפת החוק ודילוג על המדרג ההיררכי הקבוע בחוק באופן שיטתי לאורכה ולרוחבה של הבירה, דבר אשר מהווה פגיעה מהותית בשלטון החוק ואשר ברי שיש חשיבות ציבורית ומיוחדת בנושא שעולה על "דבר מה" נוסף עד כדי כך שהיא עומדת במבחנים של הפסיקה הקובעת לגבי זכות העמידה של "עותר ציבורי" שנקבעו גם אפילו בנושאים אחרים שלא קשורים לתכנון ובניה.

20. בנוסף לאמור לעיל סעיף 100 לחוק קובע כי:

"כל מעונין בקרקע, בבנין או בכל פרט תכנוני אחר הרואה את עצמו נפגע על ידי תכנית

מיתאר מחוזית או מקומית או תכנית מפורטת שהופקדו, רשאי להגיש התנגדות להן,

וכן רשאים להגיש התנגדות להן –

()1 ...

()2 ...

()3 גוף ציבורי או מקצועי שאושר לכך בדרך כלל על ידי שר הפנים בצו ברשומות ושיש

לו ענין ציבורי בתכנית;

21. המטרות הרשמיות שאושרה על ידי רשם העמותות לעמותת ירושלים שקופה הם "קידום ערכים של

שקיפות, מנהל תקין וטוהר מידות ברשויות המקומיות. מאבק בלתי מתפשר בשחיתות ציבורית ו/או פוליטית ברשויות השלטון הציבורי", לפיכך החוסר סמכות בקידום ואישור התכנית עולה כדי פגיעה בעמותה ובמטרותיה.

22. לא זו אף זו, אלא כפי שאנו רואים המחוקק הקפיד על נוסח כללי של "כל" מעונין ללא הגבלה כלשהי, וכן

נוסח של "וכן" ולא נוסח שלילי של "אלא" או "רק" וכיוצ"ב, הווי אומר שהרשימה של כל מי רשאי להתנגד רחבה ואינה שמורה רק לגופים ציבוריים הנמנים בפסקה 3 לסעיף.

23. הגופים הנזכרים בפסקאות הקטנות בסעיף הנ"ל, מוזכרים על דרך הריבוי ואין הם באים להגביל אותם

כרשימה סגורה.

24. למעשה הקביעה של הוועדה המחוזית בהחלטותיה בתקופה אחרונה לגבי זכות עמידה של המתנגדת נוגדת

את הפסיקה הקובעת בעניין.

25. הדבר מתחדד כשהוועדה מתעלמת ומתחמקת באופן בוטה וללא כל בושה מטענות מהותיות וציבוריות

כגון טענות של העדר סקר השפעה על הסביבה, בו בזמן שנקבע במפורש שיש קרקע מזוהם, או עריכת בה"ת, בו בזמן כשתוצאה של הבדיקה המקדמית היא שנדרשת בה"ת.

26. מוסדות התכנון המחוזיות התנהגו תמיד באופן עקבו להעניק זכות עמידה לעמותות שאינם נכללים

ברשומה של פסקה 3 לסעיף 100 לחוק, במיוחד בטענות בעלות אופי ציבורי וכללי, ברי שהחלטה שבנידון סוטה באופן משמעותי מההתנהלות העקבית של מוסדות התכנון המחוזיות בעניין.

עמוד 4 מתוך 16

ירושלים שקופה - שקיפות במנהל הציבורי בירושלים (ע"ר) 580619179

רח' תכלת מרדכי ,8/23 ירושלים טל: 02-5609500 :Tel פקס: 02-5609501 :Fax

27. לעניין זה ראו את דברי המלומדים שרית דנה ושלום זינגר בספר דיני תכנון ובנייה (להלן – "דנה וזינגר")

(עמודים :)1231-1232

"זכות הטיעון בהליך התכנוני רחבה יותר באופן משמעותי מזכות הטיעון בהליך המינהלי. תוצאה זו היא פרי מגמה מובהקת הן בחקיקה הן בפסיקה. החקיקה חיזקה את זכות הטיעון במסגרת תיקון מס' 73 לחוק (משנת )2005 שקבע חובה לפרסם את דבר הפקדתה של תכנית על גבי שלט באתר3; תיקון מס' 80 לחוק (משנת )2007 שקובע את החובה לנהל פרוטוקול ולהקליט את ישיבות מוסדות התכנון ולפרסם אותם באינטרנט4; ותיקון מס' 86 (משנת )2008 שקבע הוראות בנוגע לנתונים שיש לכלול בהודעת הפקדה,5 וחובת פרסום תכניות באינטרנט.6 תיקון מס' 101 הרחיב אף הוא את זכות העיון ואת החובה לפרסם מסמכים שונים הנוגעים להליך התכנוני באתר האינטרנט.7

הפסיקה אף היא תרמה את חלקה במספר פסקי דין בראשית שנות ה-2000 אשר הדגישו את חשיבותו הרבה של הליך ההתנגדויות בהליכי התכנון, כחלק מ"עקרונות התשתית" של דיני התכנון והבניה ובהם עקרון השקיפות ושיתוף הציבור. בבג"ץ 288/00 קובע בית המשפט כי "דין התכנון והבנייה בונה עצמו (בין

השאר) על שני עקרונות תשתית האחוזים וקשורים זה בזה לבלי הפרד: עיקרון השקיפות ועיקרון שיתופו

של הציבור בהליכי אישורן של תכניות... זכות זו להתנגדות שואבת כוחה מחובת ההגינות המוטלת על

הרשות ומבטאת היא עיקרון יסוד ולפיו אין פוגעים בזכות או באינטרס לגיטימי של אדם בלא לשמוע

אותו תחילה... נוסיף עוד זאת, כי שיתוף הציבור בקבלתן של החלטות מהווה שלוחה לעיקרון הדמוקרטי

המקובל, בייחוד כך בנושאי תכנון, בנייה ואיכות הסביבה המשפיעים במישרין על היחיד ועל הכלל".

הוסיף בית המשפט בעע"מ 10112/02 ופירט על אודות עקרון השקיפות ועקרון הדמוקרטיזציה שחולשים על דיני התכנון. על עקרון השקיפות אומר בית המשפט כי נגזרים ממנו חובות משנה שונות ובהן מתן פרסום ופומביות למעשי הרשות ולהחלטותיה, וכן חובת פירוט וקונקרטיזציה. מעקרון הדמוקרטיזציה של הליך התכנון גוזר בית המשפט את החובה לשתף את הציבור בהחלטות תכנוניות ולקיים הליך התנגדויות אפקטיבי. בבג"ץ 4128/02 הגדיל בית המשפט לעשות והעלה את האפשרות (הגם שהשאיר אותה בצריך עיון) ולפיה ניתן לכלול את זכות הטיעון במסגרת הזכות להליך נאות כחלק מכבוד האדם ובכך להעלות אותה לדרגה של זכות חוקתית.

בית המשפט הדגיש את חשיבות שיתוף הציבור וזכות ההתנגדות דווקא בהליכי התכנון יותר מאשר בהליכים מינהליים אחרים. כך בעע"מ 10112/02 אומר בית המשפט כי: "שיתופו של הציבור בממשל

נודעת לו חשיבות ממעלה נעלה בנושאי תכנון, בנייה ואיכות הסביבה, והרי המדובר הוא בחיי היומיום

של היחיד ושל הכלל".

28. ראו גם עע"מ 1461/20 אנטרים אינווסטמנטס (ישראל) בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים

(נבו :)04.05.2021

"הרציונל להבדל האמור מובן: השלב התכנוני המיועד להגשמת העקרונות של שקיפות ושל שיתוף

הציבור, שהם עקרונות יסוד בדיני התכנון והבנייה, הוא בראש ובראשונה שלב הדיון בתכנית החלה (ראו:

עע"ם 1137/16 ועדת המשנה לתכנון ובניה תל אביב נ' רטן, [פורסם בנבו] פסקה 16 ()3.5.2016 (להלן:

עניין רטן)). שלב זה מאפשר לכל מי שעלול להיפגע מהתכנית לטעון את טענותיו בפני הרשות התכנונית

ולנסות ולשכנע להימנע מהחלטה שתפגע בו או לכל הפחות למזער את מידת הפגיעה. ההתנגדויות

המובאות בפני הוועדה במסגרת שלב הדיון בתכנית אף מאפשרות לטייב את התוצר התכנוני, והן

משרתות, כאמור, אינטרסים ציבוריים רחבים של שקיפות, שיתוף הציבור בהליך קבלת החלטות

3 סעיף 89א לחוק.

4 סעיף 48ד לחוק.

5 סעיף 92 לחוק.

6 סעיפים (52ג), (54ב), (88ב), 118 לחוק.

7 סעיף 96א לחוק.

עמוד 5 מתוך 16

ירושלים שקופה - שקיפות במנהל הציבורי בירושלים (ע"ר) 580619179

רח' תכלת מרדכי ,8/23 ירושלים טל: 02-5609500 :Tel פקס: 02-5609501 :Fax

מינהליות ודמוקרטיזציה של ההליך התכנוני (ראו: שרית דנה ושלום זינגר דיני תכנון ובנייה כרך א -525

519 ())2015".

29. הוועדות המחוזיות אי פעם פרשו את סעיף )3(100 בפרשנות המצומצמת, כי מדובר כביכול ברשימה סגורה.

לעניין פרשנות בסעיף )3(100 לחוק ראו דברי כב' השופט פרופ' ודר. דן ביין סגן נשיא סגן נשיא בית המשפט המחוזי חיפה בדימוס בה"פ (חי') 30012/97 אדם טבע ודין - אגודה ישראל להגנת הסביבה נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה - נהריה (נבו :)11.02.1999

"ככל שהדבר נוגע לפניה לביהמ"ש לעניינים מנהליים, אין היא מוגבלת רק לגופים המנויים באופן

ספציפי בסעיף 100 לחוק, שכן הגופים הנזכרים באותו סעיף בפסקאות הקטנות, מוזכרים על דרך הריבוי

ואין הם באים להגביל את משמעותה הרחבה של הרישא לסעיף המדבר על "צד מעוניין... הרואה עצמו

נפגע".

יצוין, שעוד בבג"ץ 524/75 הריאל נ' הועדה המחוזית לתכנון ובניה, פד"י ל()1 ,741 737 מול ז' הוכרה

זכות העמידה שלעותרת ציבורית לבג"ץ בעניין של תכנית מתאר מקומית, למרות שלא הגישה התנגדות

לפי סעיף 100 לחוק באשר למועד שבו ניתן היה להגיש התנגדויות, טרם אושר מעמדה לפי סעיף

)3(100 לחוק.

פס"ד זה ניתן עוד בתקופה שזכות העמידה היתה מצומצמת הרבה יותר כיום ואם ב"סביבה משפטית"

כמו ששררה אז הוכרה זכות העמידה שלה עותרת, אין סיבה שלא להכיר גם במעמדם של עו"ד שנושא

איכות הסביבה קרוב לליבם, שכן אחרת יש להניח שהיו חוזרים בהם מהעתירה לאחר שהמשיבים

הודיעו שהם רואים בעוה"ד את בעלי דברם עם כל הסיכונים הכרוכים בכך".

ראו עוד דברי כב' השופט פרופ' ודר. דן ביין סגן נשיא סגן נשיא בית המשפט המחוזי חיפה בדימוס בה"פ

(חי') 30012/97 אדם טבע ודין - אגודה ישראל להגנת הסביבה נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה - נהריה

(נבו :)11.02.1999

"נראה לי, כי דין טענותיהן של המשיבות באשר לזכות העמידה של העותרות להדחות. ואלה נימוקי:

בענין זה אין לי אלא לחזור על הנאמר בהחלטתי מיום 6.3.97 ולהדגיש כי הנטיה בשנים האחרונות לגשת

לשאלת זכות העמידה בגישה רחבה וליברלית, בעיקר ככל שהדבר נוגע לעותרים ציבוריים ובנושאים

בעלי אופי ציבורי מובהק ושיש להם חשיבות לשלטון החוק (ראה בג"צ 94/2148 גלברט נ' יו"ר ועדת

החקירה לבדיקת אירועי הטבח בחברון פד"י מ"ח ()3 578 , 579 , 595 ; בג"צ 80/511 גליא נ' הועדה

המקומית לתו"ב מחוז חיפה פד"י ל"ה ()4 477 , 480 בין ה' ל-י'; בג"צ 81/1 שירן נ' רשות השידור פד"י

ל"ה ()3 365 ; כן ראה ה.פ. 96/524 אטד נ' הועדה המחוזית לתו"ב חיפה (לא פורסם); וראה לאחרונה

ממש ע"א 97/2902; 97/2912; 97/2965 אחים עופר נ' גליקמן ואח' (טרם פורסם) פיסקה .)11 מכאן, שיש

להכיר במעמד העותרות.

אטד כוללת בין מטרותיה את קידום שמירת הסביבה במישור המשפטי החינוכי חקיקתי וציבורי (ראה

נספח ע/1 לעתירה). העמותה כוללת בין מטרותיה את שיפור איכות הסביבה והחיים בנהריה. ברור

שכעמותה יש לה זכות לתבוע ולהתבע (ס' 8 לחוק העמותות) והיא מוסמכת להגיש תביעות ככל שהדבר

כרוך במימוש מטרותיה.

חברי העותרת 2 הם תושבי נהריה ובתור כאלה, יש להם ענין בגישה חופשית לחוף הים ושהבניה בסמוך

לחוף תעשה אך ורק במגבלות החוקיות.

עמוד 6 מתוך 16

ירושלים שקופה - שקיפות במנהל הציבורי בירושלים (ע"ר) 580619179

רח' תכלת מרדכי ,8/23 ירושלים טל: 02-5609500 :Tel פקס: 02-5609501 :Fax

אין לקבל את עמדת המשיבות כי רק מי שמתגורר בסמיכות לפרויקט ורואה אותו מחלון או מרפסת ביתו,

יש לו אינטרס לגיטימי לגבי אופי השימוש והבינוי בסמוך לים. חוף הים הוא משאב לאומי וציבורי. מה

גם שהפרוייקט מוקם על מקרקעי יעוד כהגדרתם בסעיף 107 לחוק המקרקעין.

אינני סבור שרק מי שזכאי להגיש התנגדות לפי סעיף 100 רשאי לזכות במעמד של עותר ציבורי. אמנם

בדרך כלל מי שזכאי להגיש התנגדויות לפי סעיף ,100 רשאי גם לעתור לביהמ"ש לענינים מנהליים, אך

אין להסיק מכך היפוכו של דבר שמי שאינו יכול להגיש התנגדות, אין הוא יכול להגיש עתירה מנהלית.

אין כל חשיבות לכך שבעת הוצאת ההיתר העמותה עדיין לא היתה קיימת. התוצאות של מתן ההיתר אינן

חד פעמיות, אלא הולכות ומתמשכות ולכן היחס שבין מועד מתן ההיתר ומועד הקמת העמותה, אינו

רלבנטי.

העתירה שלפנינו מכוונת בעיקרו של דבר נגד מוסדות התכנון בענין הנוגע לתכנון ובניה. ההיבט הציבורי

הוא אשר עומד במרכז העתירה ועצם העובדה שלמי מחברי העמותה יש גם אינטרס אישי לכשעצמה

אינה משנה לענין זה.

אני סבור, שלמרות שלכאורה ניתן היתר בניה הרי מה שעומד במרכזה של העתירה היא שאלת התאמתה

של התב"ע לתמ"א 13 וכל יתר השאלות הן אינצידנטליות לשאלה זו ולכן ראויה התובענה שבפני להתברר

בדרך של עתירה מנהלית.

אינני סבור שבמסגרת הליך זה עלי להכנס למסילות צדדיות הנוגעות להליכי קבלת ההחלטות בעמותה.

אם מישהו מחברי העמותה סבור שמשהו פגום בדרך קבלת ההחלטות בעמותה, הוא רשאי להעלות את

השאלה לדיון בהליך משפטי נפרד (השוה ה.פ. 96/524 הנ"ל)."

בפסק הדין בעניין בלומנטל8 נדונה החלטה של עיריית רחובות להקצות קרקע לעמותה מסוימת לשם הקמת מרכז רוחני קהילתי. תושבי השכונה עתרו כנגד ההחלטה בין היתר בטענה שלא נשמעו לפני קבלת ההחלטה. בית המשפט קיבל את העתירה, אך הלך צעד רחוק יותר מההלכות שנקבעו על ידיו עד לאותו פסק דין. הוא לא הסתפק בקביעה כי העירייה הייתה צריכה לפרסם את ההחלטה הצפויה לתושבי השכונה שעלולים להיפגע ממנה. הוא קבע שהיה צריך לפרסם את כוונת ההקצאה גם לציבור הרחב כדי לברר האם יש: "מעוניינים נוספים שבידם להציע הצעות לשימושים שונים בקרקע לצרכי ציבור" העומדת להקצאה.

בית המשפט ביסס את קביעתו לא רק על חובת הרשות לתת זכות טיעון למי שעלול להיפגע, אלא גם על חובתה לאסוף תשתית עובדתית מלאה בטרם קבלת ההחלטה. בכך פרץ בית המשפט את מסגרת שיתוף הציבור שהייתה כבולה קודם לכן לעיקרון שזכות הטיעון ניתנת רק למי שעלול להיפגע במישרין

מההחלטה, ופתח את ההחלטה לשיתוף ציבור רחב יותר, שהרציונל שבבסיסו נובע מחובת האיסוף של

תשתית עובדתית. בהחלטה זו הרחיב בית המשפט את חובת השימוע הציבורי כך שתחול על כל מי שיש

לו הצעות חלופיות להצעת ההחלטה של הרשות, יכולה לשמש בסיס לחובת שיתוף ובפועל על הציבור

הרחב כולו.

למעשה קבע בית משפט העליון את אותו עקרונות בעע"מ 10112/02 אדם טבע ודין – אגודה ישראלית

להגנת הסביבה נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, מחוז ירושלים, ()29.12.2003 (פס' .)26-31

לאור האמור ברי כי ההתנהלות החדשה של הוועדה המחוזית הינה תקדים חדש בניגוד לפסיקה הקובעת בעניין.

8 בג"ץ 3638/99 בלומנטל נ' עיריית רחובות, פ"ד נד()4 .220 עמוד 7 מתוך 16

ירושלים שקופה - שקיפות במנהל הציבורי בירושלים (ע"ר) 580619179

רח' תכלת מרדכי ,8/23 ירושלים טל: 02-5609500 :Tel פקס: 02-5609501 :Fax

30. הוועדה המחוזית בירושלים ממשיכה להעניק מעמד למנהלים הקהילתיים בעיר, על אף שאין להם מעמד

סטטוטורי כלשהו יותר מעמותות פרטיות אחרות בעיר, דבר אשר מהווה אפליה חמורה ואסורה.

לעניין זה יפים הדברים שנאמרו ע"י כב' השופט ד. ביין בה"פ (מחוזי חיפה) 524/96 "אדם טבע ודין אגודה

ישראלית להגנת הסביבה" נ' הועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז חיפה (נבו :15.01.1998

"שאלת זכותם של מגישי העתירה לייצג את העותרת

המשיבים ובעיקר ב"כ החברה וב"כ המשיב 22 (עו"ד יפה) ומשיב 41 (עו"ד אלטשולר) מקדישים חלק

ניכר מסיכומיהם לשאלות מתחום דיני השליחות ומתחום דיני העמותות והכל במגמה להראות שמי

שמתיימר לייצג את העמותה אינו מוסמך לייצגה וכי ההליכים בתוככי העמותה שהביאו להגשת

העתירה, לא היו תקינים.

אני סבור, שאין מקום להקדיש זמן לטענות אלה שיש בהן סטייה מן העיקר.

אם לחברי העמותה העותרת טענות לגבי דרך קבלת ההחלטות בעמותה, הרי יכולים היו לפעול כדי לבטל

את ההחלטות הנוגעות להגשת העתירה ולבטל את יפוי הכח שניתן לעורכי הדין המיצגים את העותרת.

אין מקום במסגרת העתירה המנהלית להיכנס ל"עובי הקורה" של היחסים הפנימיים בתוך העמותה.

אין חולק, שהעמותה היא תאגיד בעל כשרות משפטית וגם אם נפלו פגמים אלה ואחרים בפעולותיה או

בדרך קבלת ההחלטות על ידה, הרי אלה תוקנו בהחלטת האסיפה הכללית מיום .13.3.97

אני סבור, כי כעניין של מדיניות, מקום שמוגשת עתירה שיש לה אופי ציבורי כמשמעות זו שלציבור כולו

יש עניין שהשאלות שהועלו בעתירה יזכו לבירור ושעקרון שלטון החוק יבוא לכלל מימוש – אין להטות

את הדיון ל"מסילות צדדיות" של כשרות ההליכים אצל הגוף שהגיש את העתירה.

אם מי מחברי העמותה אינו מרוצה מדרך קבלת ההחלטות בעמותה, הרי הוא יוכל להביא לבירור עניין

זה בהליכים נפרדים, אם בביהמ"ש, או אצל רשם העמותות.

לעניין הדיון בעתירה הנוכחית, די בכך שלכאורה הוסמכו עוה"ד המופיעים מטעם העמותה ליצג אותה

ואין זה מעניינן שלה משיבות, להגן על האינטרסים של חברי העמותה שאולי נפגעו מכך שמישהו

מתיימר להגיש הליכים בשמם מבלי שהוסמך לכך.

יצוין, כי להליכים שלפנינו יצא "קול" בציבור ואיש מחברי העמותה לא נזעק על כי משתמשים בשם

העמותה לניהול משפט שאינו לרוחו. פרט למשיב 41 אשר בהיותו אחד מרוכשי היחידות בפרויקט, מונע

כמובן ע"י האינטרס האישי שלו ולאו דווקא מתוך רצון לשמור על "טוהר ההליכים" אצל העותרת.

יצוין, כי גם אם צודקים המשיבים, כי לאישור שניתן ע"י האסיפה אין תוקף, בין היתר באשר לפני מועד

האישור הודיעו ב"כ המשיבים, למעט ב"כ הועדה המחוזית בישיבה מיום 19.3.97 (ע' 87 לפרוטוקול),

שהם בוחרים בחלופה העומדת להם לפי סעיף 6 לחוק השליחות לראות בעוה"ד שהופיעו מטעם העותרת

כבעלי הדברים שלהם, הרי ניתן לראות בעוה"ד בן ארי, עו"ד פיש ועו"ד גבריאלי, כעותרים ציבוריים."

31. כל האמור לעיל מתייתר לאור דברי הסבר לתיקון מס' 86 תשס"ח-2008 סעיף 1ב (א) לחוק התכנון והבנייה

תשכ"ה- ,1965הקובע חובת פרסום הודעות באינטרנט בנוסף לחובת פרסום בעיתון וכפי שסעיף הנזכר

לעיל קובע: "נקבעה חובת פרסום בעיתון לפי חוק זה, תחול חובת הפרסום גם באתר אינטרנט במדור

מיוחד, שיישא את הכותרת הודעות בענייני תכנון ובניה".

עמוד 8 מתוך 16

ירושלים שקופה - שקיפות במנהל הציבורי בירושלים (ע"ר) 580619179

רח' תכלת מרדכי ,8/23 ירושלים טל: 02-5609500 :Tel פקס: 02-5609501 :Fax

32. ולהלן דברי הסבר לתיקון החוק הנזכר לעיל:

"יישום עקרון השקיפות בפעולות הרשות ומימוש זכות הציבור לקבל מידע על פעולותיה מאפשרים

פיקוח על הרשות ומיצוי זכויות הציבור. נושאי תכנון ובניה נוגעים לכלל הציבור, משפיעים על חייו

וסביבתו של כל פרט בו ויש להם השלכות כלכליות וחברתיות ארוכות טווח. בנושאים אלו מתחדדת

חשיבותו של עקרון השקיפות וגובר הצורך במידע אמין שיעמוד לרשות הציבור באופן נגיש וברור, ובזמן

אמת. סעיף 1 הודעות בענייני תכנון ובניה מתפרסמות בעיתונות המודפסת בכפוף לתנאים ולדרישות

שקובע חוק התכנון והבניה, התשכ"ה–1965 (להלן – החוק). ריבוי העיתונים שבהם אפשר לפרסם, וכן

צורת הפרסום ותוכנו, מקשים על הציבור הרחב ועל בעלי העניין לעקוב אחר הפרסומים ולעמוד על

השפעת האמור בהם עליהם ועל זכויותיהם. האינטרנט היא כיום כלי יעיל ונגיש לאיתור מידע; לשם

קידום השקיפות ניתן להשתמש בה, בין היתר, לפרסום הודעות בענייני תכנון ובניה. מטרת הצעת החוק

המתפרסמת בזה היא להרחיב את היקף הפרסום של הודעות בענייני תכנון ובניה ולחייב את פרסומן

באינטרנט, נוסף על חובת הפרסום בעיתונות המודפסת, הקבועה היום. מוצע כי הודעות בענייני תכנון

ובניה של הוועדות המקומיות יפורסמו באתר האינטרנט שלהן, וההודעות של שאר מוסדות התכנון

יפורסמו באתר משרד הפנים. כבר כיום יש למשרד הפנים אתר אינטרנט שבו מתפרסמות החלטות של

מוסדות התכנון ופרטים על התכניות שבתהליך אישור; הוועדות המקומיות חויבו זה מכבר לפרסם

באתרי האינטרנט שלהן מידע בנושאי תכנון ובניה (סעיף 48ד לחוק), ועל כן השינוי המוצע לא יטיל נטל

כבד על משרד הפנים או על הוועדות המקומיות בעניין זה."

33. כפי שניתן לראות בדברי הסבר הנ"ל, המחוקק הבדיל בין ציבור הרחב ולבין בעלי עניין וקבע במפורש

שהסיבה לחובת פרסום באינטרנט הינה לאפשר פיקוח על הרשות ומיצוי זכויות הציבור בנושאי תכנון

ובניה הנוגעים לכלל הציבור, משפיעים על חייו וסביבתו של כל פרט בו ויש להם השלכות כלכליות

וחברתיות ארוכות טווח.

34. לאור כל המקבץ, מן הדין ומן הצדק לבטל את החלטה להפקדת התכנית, את הפקדת התכנית ולא לאשר

את התכנית.

35. נשמרת זכיותינו להוסיף טיעונים להתנגדותנו ו/או להשלים נימוקים וכמו"כ לפרט ולנמק טיעוני

התנגדותנו לעת הדיונים, הן בקשר להתנגדות זו והן בקשר לכל עניין וזכות אחרת הנוגעים לחלקות הנדונה וכנגד כל אדם ו/או גוף.

36. הוועדה הנכבדה מתבקשת להזמין אותנו לדיונים פרונטליים בהתנגדות, להשמעת מלוא נימוק התנגדותנו

ומב"כ ולנמק כדבעי את החלטותיה כנדרש בהתאם לדין וכמצופה מרשות מנהלית.

37. המתנגדים מתנגדים מראש לדיונים בהיוודעות חזותית, ועומדים על כך שכל דיון בתכנית יתקיים באופן

פרונטלי בלבד.

38. התנגדותנו נתמכת במסמכים שצורפו ושיצורפו בעתיד.

39. לתמיכת האמור בכתב התנגדות זו, מצורף תצהירו של הרב נתן קרמר מטעם העמותה כמנהלה.

בכבוד רב,

הרב נתן קרמר

שמאי מקרקעין מוסמך

(בארה"ב, מס. רישיון )46-45868

יו"ר עמותת "ירושלים שקופה"

עמוד 9 מתוך 16

ירושלים שקופה - שקיפות במנהל הציבורי בירושלים (ע"ר) 580619179

רח' תכלת מרדכי ,8/23 ירושלים טל: 02-5609500 :Tel פקס: 02-5609501 :Fax

העתק: הועדה המקומית לתכנון ובניה

ככר ספרא 1

ירושלים 94141

עמוד 10 מתוך 16

ירושלים שקופה - שקיפות במנהל הציבורי בירושלים (ע"ר) 580619179

רח' תכלת מרדכי ,8/23 ירושלים טל: 02-5609500 :Tel פקס: 02-5609501 :Fax

עמוד 11 מתוך 16

ירושלים שקופה - שקיפות במנהל הציבורי בירושלים (ע"ר) 580619179

רח' תכלת מרדכי ,8/23 ירושלים טל: 02-5609500 :Tel פקס: 02-5609501 :Fax

נספח 1

עמוד 12 מתוך 16

ירושלים שקופה - שקיפות במנהל הציבורי בירושלים (ע"ר) 580619179

רח' תכלת מרדכי ,8/23 ירושלים טל: 02-5609500 :Tel פקס: 02-5609501 :Fax

עמוד 13 מתוך 16

ירושלים שקופה - שקיפות במנהל הציבורי בירושלים (ע"ר) 580619179

רח' תכלת מרדכי ,8/23 ירושלים טל: 02-5609500 :Tel פקס: 02-5609501 :Fax

עמוד 14 מתוך 16

ירושלים שקופה - שקיפות במנהל הציבורי בירושלים (ע"ר) 580619179

רח' תכלת מרדכי ,8/23 ירושלים טל: 02-5609500 :Tel פקס: 02-5609501 :Fax

עמוד 15 מתוך 16

ירושלים שקופה - שקיפות במנהל הציבורי בירושלים (ע"ר) 580619179

רח' תכלת מרדכי ,8/23 ירושלים טל: 02-5609500 :Tel פקס: 02-5609501 :Fax

עמוד 16 מתוך 16

ירושלים שקופה - שקיפות במנהל הציבורי בירושלים (ע"ר) 580619179

רח' תכלת מרדכי ,8/23 ירושלים טל: 02-5609500 :Tel פקס: 02-5609501 :Fax

ירושלים, 23 פברואר 2023

לכבוד

הוועדה המחוזית לתכנון ובניה

מחוז ירושלים

מרח' שלומציון המלכה 1

ירושלים 94146

- באמצעות דוא"ל בלבד -

א. ג. נ.,

הנידון: כתב התנגדות לתכנית מס' 101-1034537

(מתחם וורבורג)

לתכנית שבכותרת (להלן – התכנית) מטעם 'ירושלים שקופה' - שקיפות במנהל הציבורי בירושלים (ע"ר)

580619179 (להלן – ירושלים שקופה ו/או המתנגדת )1 ומטעם הרב נתן קרמר (להלן – הרב קרמר ו/או המתנגד

2) (וביחד – המתנגדים).

המען לצורך התנגדות זו הינה רחוב תכלת מרדכי ,8/23 ירושלים (אצל הרב נתן קרמר).

היות שיש מוסדות תכנון אשר עומדים על שלהם, ומחשבים מבחינתם החלטות, זימונים לדיון, הודעות וכיוצ"ב

(להלן – "התכתבויות") שנשלחו על ידם באמצעות דוא"ל חלף "דואר רשום", כהמצאה בהתאם להוראות הדין,

וזאת על אף שמתנגדים הללו לא קבלו התכתבויות הללו בפועל ועל אף שאין למוסדות תכנון הללו מנגנון כלשהו

לברר אם אכן התכתבויות הללו הומצאו בפועל לידי המתנגדים (קרי: אישור מסירה וקבלה של "דואר

אלקטרוני"), לפיכך בנסיבות הללו וכדי למנוע טעויות ושיבושים בקבלת התכתבויות ממוסדות התכנון, הרי אין

למתנגדים ברירה אחרת, אלא לעמוד על כך, כי קבלת התכתבויות ממוסדות התכנון יהיה בדואר רשום, כנדרש

לפי הוראות הדין בעניין (בין היתר סעיף 48ב(א) לחוק).

כמו"כ בהתאם לתקנה )2(3 לתקנות התכנון והבנייה (משלוח הודעות והחלטות בדרך מקוונת), תשע"ז-,2016

מודיעים המתנגדים בזאת מראש, כי גם במידה שמי מהמתנגדים או מי מטעמם שלחו או יישלחו בעתיד פניה

מקוונת למוסד התכנון בעניין הנידון, המתנגדים הללו עדיין אינם מוותרים על החובה שנקבעה בהוראות הדין

(ככל שנקבעה), כי יש לשלוח את ההודעה או ההחלטה בדואר רשום.

עמוד 1 מתוך 16

ירושלים שקופה - שקיפות במנהל הציבורי בירושלים (ע"ר) 580619179

רח' תכלת מרדכי ,8/23 ירושלים טל: 02-5609500 :Tel פקס: 02-5609501 :Fax

במידה שכתב התנגדות זה נשלח באמצעות דוא"ל, הדוא"ל הוא תיבת דוא"ל ציבורית ולא אישית וללא אפשרות

לשלוח תכתובות בחזרה.

ואלו הם הטעמים והנימוקים להתנגדות:

1. בפתח הדברים יאמר כבר עתה, כי הורתה, לידתה וקידומה של התכנית נובעים משיקולים זרים, פסולים

ופוליטיים גרידא ואין לבין שיקולים הללו לבין שיקולים מקצועיים ותכנוניים דבר וחצי דבר.

2. האמור עולה מתמלולי הדיון (אשר מצ"ב בדרך הפניה) לאשר את הפקדת התכנית הן של הוועדה המקומית

והן של הוועדה המחוזית, כן עולה מכתבות, פוסטים וציטוטים שונות שפורסמו מגורמים וזרמים פוליטיים ביחס לתכנית.

3. מצ"ב סגמנט מכתבות וציטוטים בעניין, מסומן כנספח 1 לכתב התנגדות זה.

4. ההחלטה לאשר את הפקדת התכנית לא התקבלה על בסיס נתונים המצדיקים לבטל או לצמצם את ייעודו,

שימושו המקורי והיקפי הבניה המותרים כבר כעת בשטח התכנית (להלן – המקרקעין) על פי תכניות מתאריות מקומיות מאושרות המאפשרים הקמת בתי ספר (תכנית מס. )1725 וחניון ציבורי (ע"פ סעיף 17 לתכנית /5166ב), במיוחד עת כי ברי כי הביקוש בשטחי חינוך בקריית היובל בפרט ובכל העיר בכלל, רק עלה פי כמה ממה שהביקוש היה מתקופה שהתכנית המאושרת הופקדה, והכול כפי שיפורט להלן.

5. סיפא של סעיף 13 (כותרת: העברת קרקע ע"ש העירייה) להוראות תכנית מס. 1725 המאושרת לשטח

6. מהאמור לעיל עולה כי העברת השטח לבעלות עיריית ירושלים הייתה על מנת שייעודו ושימושו של השטח

יהיה "בית ספר" ולפיכך הרי השינוי של השימושים מחינוך לתרבות ופנאי ושינוי ייעוד הקרקע משטחי לבניין ציבורי לשטח ציבורי פתוח עלול לגרום לביטול הבעלות של עיריית ירושלים על השטח המבוססת על המטרה שהשטח מושא התכנית ישמש עבור מטרת "חינוך" ולא למטרה אחרת כגון "תרבות ופנאי"

ובכך עיריית ירושלים ותושביה (הציבור) עלולה להפסיד שטח כה חשוב ואסטרטגי בעיר ומשאב כה יקר הנמצא בחסר רב בעיר.

7. ספק רב האם לנוכח האמור בסעיף שלעיל אישור התכנית אינו מהווה עשיית עסקה במקרקעין אשר נדרש

גם אישור מועצת העיר ואישור שר הפנים לפי סעיף 188 לפקודות העיריות [נוסח חדש] כתנאי לאישור התכנית.

8. בהתאם לפרק "תפקיד הסוקר ותוצריו" (עמוד )9 מנוהל "כללים להכנת סקר עצים" מתאריך עדכון

עמוד 2 מתוך 16

ירושלים שקופה - שקיפות במנהל הציבורי בירושלים (ע"ר) 580619179

רח' תכלת מרדכי ,8/23 ירושלים טל: 02-5609500 :Tel פקס: 02-5609501 :Fax

9. ממסמכי התכנית (סעיף 1.8.4 להוראות התכנית ומעצים המסומנים לשימור בתשריט מצב מוצע של

התכנית) עולה, כי בוצע סקר עצים לפי נוהל האמור, אמנם הסקר הזה לא מוטמע במסמכי התכנית (ראו סעיף 1.7 להוראות התכנית) ולא פורסם בשלב הפקדת התכנית יחד עם מסמכים אחרים שפורסמו לציבור, כדי לאפשר לציבור לבחון ולהתנגד.

10. בהתאם לעמדת הוועדה המקומית (מגישת התכנית) ועיריית ירושלים (בעלת הקרקע של שטח התכנית)

באינספור הליכים בפני מוסדות התכנון, בהתאם לחוו"ד של יועמ"ש העירייה לפני כמה שנים עו"ד יוסי חביליו למגרש מושא התכנית (מתיוק בתיקי רישוי של המגרש), בהתאם להחלטות ועדת הערר לתכנון ובניה בעניין ובין היתר הליך ערר (ועדות ערר - תכנון ובנייה ירושלים) 1015-01-22 ירושלים שקופה נ'

הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים (נבו )16.01.2023 בהתאם לסעיף)4(6.10 להוראות תכנית מתאר ,2000 ניתן להוציא היתר בניה להיקפי בניה של לפחות %152.7 שטח רצפה מגודל השטח (וזה ללא תוספות אחוזים שניתן להוסיף מכוח תכנית המתאר וללא הקלה כמותית אשר יכולים להגיע לתוספת של עוד כ-

%20 שטח רצפה.

11. אישור התכנית בעצם מאשר שעד עכשיו לא חלה על שטח התכנית תכנית מפורטת לפי הוראות הדין ולפיכך

עלול לייצר תביעות פיצויים לפי סעיף 197 לחוק, אשר תפגע בקופה הציבורית ללא הצדקה כלשהי.

12. התכנית מצמצת את היקפי בניה בשטח כאמור, כך שלאחר אישור התכנית היקפי בניה יעמדו בין %30 לבין

%50 מהיקפי בניה שהתכנית המאושרת לשטח מאפשרת לנצל כבר כהיום ללא אישור של התכנית.

13. אין הצדקה ואין סמכות להחליף או לשנות תכניות מתאריות תקפות עם תכנית מפורטת ונקודתית אשר

נוגדת את שימושו וייעודו של תכנית המתאר בכלל, ואשר פוגעת בשטחי חינוך הקיימת בפרט שלא במסגרת תכנון כולל סטטוטורי עירוני או למצער שכונתי אשר מבטיחה איסוף נתונים, פרסומו, הליף שיתוף ציבור ויישום המסקנות על דרך פרסום תכנית סטטוטורית מתאר, אשר מבטיחה סטטוטורית את היתכנות יישום של כל מסקנותיה כמכלול ולא כטלאי על גבי טלאי במסגרת תכניות נקודתיות אשר אין היתכנות סטטוטורית ליישומה (במה דברים אמורים: ביטול ייעוד ושימוש של שטחי חום וחינוך משטח מושא התכנית על סמך הביקוש העולה כביכול ממסמך מדיניות לשטחים פתוחים, תרבות ופנאי מבלי מנגנון סטטוטורי המבטיח תחליף לשטחי החינוך המאושרים לשטח מושא התכנית, במיוחד עת שעל פי מה שעולה ממסמכי מדיניות קיים אותו ביקוש ומחסור בשכונה ובעיר אם לא יותר בשטחי חינוך).

14. האמור מקבל משנה תוקף, עת שאין למוסדות התכנון תכנון סטטוטורי ואף לא סטטוטורי לגבי בניה

בשטחי חום בעיר ולא לגבי סטייה מתכניות החניה לירושלים, כך שהתכנית הופקדה בחלל ריק תכנוני, דבר הנוגד להוראות הדין ולכל ערכי ועקרונות התכנון ודמוקרטיה (שוויון, שקיפות ושיתוף הציבור וכו')

בכלל וביחס לתכנון ובניה בפרט.

15. שיטה זו אף נוגדת את עמדת המשנה ליועמ"ש לממשלה (אזרחי) עו"ד ארז קמיניץ בחוו"ד מיום 19.10.2021

בעניין "מסמכי מדיניות במוסדות התכנון בהליכי תכנון ורישוי".

זכות עמידה של כל תושב ותושב העיר

16. בעמותת ירושלים שקופה יש חברים ממגוון שכונות בעיר בדומה למנהלים הקהילתיים בעיר ועמדותיהם

האישית מיוצגת על ידי המתנגדת.

עמוד 3 מתוך 16

ירושלים שקופה - שקיפות במנהל הציבורי בירושלים (ע"ר) 580619179

רח' תכלת מרדכי ,8/23 ירושלים טל: 02-5609500 :Tel פקס: 02-5609501 :Fax

17. בהיעדר תכנון מתארי סטטוטורי עומד לכל תושב ותושב העיר כי האמור גורם למחסור חמור בתשתיות

הציבוריות לכלל השכונות בעיר וההיעדר ההיתכנות לכך במחסור בשטחי ציבור עד כדי כך שתושבי העיר נאלצים לקבל שירותיהם הציבוריים בשכונות אחרות ו/או להיפך, עובדה שהיום מניידים תלמידי בית הספר בשכונה לשכונה בכל העיר ולהיפך.

18. לא ניתן לומר לתושב איך אתה נפגע ממה שמתכננים בצד השני של העיר? הלא אתה גר במרחק רב או

זכות עמידה למתנגדת כמתנגדת ציבורית

19. יש בשיטת הפקדת וקידום התכנית ובמידה שתאושר התכנית כמפורט לעיל אי חוקיות בולטת ומובהקת

בעקיפת החוק ודילוג על המדרג ההיררכי הקבוע בחוק באופן שיטתי לאורכה ולרוחבה של הבירה, דבר אשר מהווה פגיעה מהותית בשלטון החוק ואשר ברי שיש חשיבות ציבורית ומיוחדת בנושא אשר אף עולה על "דבר מה" נוסף עד כדי כך שהיא עומדת במבחנים של הפסיקה הקובעת לגבי זכות העמידה של "עותר ציבורי" שנקבעו אפילו בנושאים אחרים שלא קשורים לתכנון ובניה.

20. בנוסף לאמור לעיל סעיף 100 לחוק קובע כי:

"כל מעונין בקרקע, בבנין או בכל פרט תכנוני אחר הרואה את עצמו נפגע על ידי תכנית

מיתאר מחוזית או מקומית או תכנית מפורטת שהופקדו, רשאי להגיש התנגדות להן,

וכן רשאים להגיש התנגדות להן –

()1 ...

()2 ...

()3 גוף ציבורי או מקצועי שאושר לכך בדרך כלל על ידי שר הפנים בצו ברשומות ושיש

לו ענין ציבורי בתכנית;

21. המטרות הרשמיות שאושרה על ידי רשם העמותות לעמותת ירושלים שקופה הם "קידום ערכים של

שקיפות, מנהל תקין וטוהר מידות ברשויות המקומיות. מאבק בלתי מתפשר בשחיתות ציבורית ו/או

פוליטית ברשויות השלטון הציבורי", לפיכך החוסר סמכות בקידום ואישור התכנית עולה כדי פגיעה בעמותה ובמטרותיה.