ישיבת איכות הסביבה מס' 9 · דוח מישיבה מס' 9 של ועדת איכות הסביבה

א' סיון, תשפ"ו

17 מאי, 2026

סימוכין: 2026-0103-336

דוח מישיבה מספר 9 של הוועדה לאיכות הסביבה

שהתקיימה ביום חמישי, כ' באייר תשפ"ו ()07.05.2026

השתתפו: מר יונתן פלג פולק חבר הנהלה, יו"ר הוועדה גב' מירי רייס ממונה על איכות הסביבה

גב' לטיציה פיאטלי נציגת ציבור, חברת 'שדולת ירושלים בת קיימא'

לא השתתפו: מר אריה קינג סגן ראש העיר

מר אלחנן מנחם גרוסבוים משנה לראש העיר

מר יוסף חיים מועלם חבר הנהלה

גב' מיה טפיארו נציגת ציבור, חברת עמותת 'קרן ירושלים ירוקה'

מר יואב גואל משקיף, המשרד להגנת הסביבה

מר מתן נחום משקיף, החברה להגנת הטבע

נכחו: מר יוחנן ויצמן חבר הנהלה

מר נמרוד לוי מנהל מחלקה בכיר להנדסת סביבה, הרשות לאיכות הסביבה וקיימות

גב' ענת שרטר מנהלת תחום בכירה לתעשיות, זיהום אוויר וחומ"ס, הרשות לאיכות הסביבה וקיימות

עו"ד תומר שנהר מנהל פרויקט צמצום זיהום אוויר מתחבורה עו"ד שמואל שפט ראש צוות בכיר חקיקה-ייעוץ וחקיקה

מזכיר הוועדה: מר ישראל בלנקו

נושא הישיבה

דיון המשך - התוכנית העירונית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה 2026 - 2031

1. פתיחה - מר יונתן פלג פולק, חבר הנהלה ויו"ר הוועדה

מר יונתן פלג פולק, חבר הנהלה ויו"ר הוועדה, פתח את הישיבה וברך את הנוכחים.

2. הצגת טיוטה - התוכנית העירונית הרב שנתית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה 2026 - 2031

א. עו"ד תומר שנהר, מנהל פרויקט צמצום זיהום אוויר מתחבורה

עו"ד תומר שנהר, עדכן את הוועדה לגבי התייחסויות הגורמים הארציים והרשויות המוסמכות הרלוונטיות לתוכנית החומש לצמצום זיהום אוויר מתחבורה ,2026-2031 וציין כי לא התקבלו הערות על התוכנית.

מצ"ב מצגת.

מצ"ב טיוטת התוכנית העירונית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה 2026 – 2031 להערות הציבור.

ב. עו"ד שמואל שפט, ראש צוות בכיר לחקיקה

עו"ד שמואל שפט הציג את טיוטות הצעות חוק עזר לירושלים (צמצום זיהום אוויר הנובע מתחבורה) (הוראת שעה), התשפ"ו - 2026 וחוק עזר לירושלים (צמצום זיהום אוויר מכלי ציוד מכני הנדסי) (הוראת שעה), התשפ"ו – .2026

מצ"ב מצגות של הצעות חוקי העזר.

3. סיכום - מר יונתן פלג פולק, חבר הנהלה ויו"ר הוועדה

מר יונתן פלג פולק, חבר הנהלה ויו"ר הוועדה סיכם את הישיבה והודה למשתתפים על הדיון הפורה.

1. לאור זאת שלא התקבלו הערות לטיוטת התוכנית הרב שנתית לצמצום זיהום אוויר הנובע

מתחבורה 2026 – 2031 (להלן – התוכנית) מהגורמים הארציים ומהרשויות המקומיות הגובלות או הסמוכות - העירייה תפרסם את התוכנית להערות הציבור.

2. הוועדה ממליצה למועצת העירייה למנות את הוועדה לאיכות הסביבה כנציגי מועצת

העירייה לדון בהערות הציבור ככל שיתקבלו כאלה, ולהגיש את תמצית ההערות וההמלצות לגביהן לקראת הדיון במועצת העירייה באישור התוכנית.

תמליל הישיבה מצ"ב והוא מהווה חלק בלתי נפרד מהדו"ח.

יונתן פלג פולק

חבר הנהלה

יו"ר הוועדה

עיריית ירושלים

הרשות לאיכות הסביבה

תוכנית אסטרטגית חומש

התוכנית לצמצום

זיהום אוויר מתחבורה

ירושלים 2026-2031

מצגת לוועדת איכות הסביבה

7 במאי 2026

מגיש: הרשות לאיכות הסביבה והקיימות וצוות

היועצים

סיכום דיון קודם וצעדי המשך

תקציר מנהלים: החלטה והשפעה

אישור התוכנית וחוקי העזר

צפי הפחתת פליטות

אישור תוכנית החומש 2026-2031 וקידום חקיקת עזר שתאפשר אכיפה של איסור כניסת

רכבים מזהמים לירושלים, ובהמשך אכיפה על בסיס ברירות משפט (קנסות).

%-22

תחמוצות חנקן )(NOx

ליבת הביצוע - LEZ וצמ"ה

המשך האיסור על רכבי דיזל מזהמים לפעול בירושלים ויישום סטנדרט מחייב לציוד מכני

%-10

הנדסי (צמ"ה) באתרי בנייה - הצעדים בעלי התועלת הכלכלית והבריאותית הגבוהה ביותר.

חומר חלקיקי )(PM

יעדים כמותיים שאפתניים

הפחתת פליטות חומר חלקיקי )(PM ב- %,10 תחמוצות חנקן )(NOx ב- %,22 ובנזן

תחבורתי ב- %15 לפחות בתוך 5 שנים.

יחס עלות-תועלת ()BCR כולל

מסגרת זמן ובקרה

33 >

תוכנית לחמש שנים הכוללת מנגנון כיול שנתי המבוסס על נתוני ניטור בזמן אמת, להבטחת תשואה גבוהה למשק

עמידה ביעדים.

מפת דרכים ושלבים הבאים

אישור סופי של

אישור הפצה להתייעצות בחינת הערות ושיתוף ציבור דיון במועצת העירייה סיכום התוכנית

פברואר 2026 7 במאי 2026 יולי-אוגוסט 2026 27 לאוגוסט 2026 המשך הדרך

דיון ראשון בוועדה דיון שני בוועדה אישור התוכנית אישור התוכנית מימוש

וחוקי העזר על וחוקי העזר

אישור התוכנית וחוקי העזר אישור להצגה להערות תחילת חשיבה ותכנון של

ידי הנהלת

החדשים בוועדה ובמועצה הציבור - צעדים משלימים - ULEZ הפצה למשרדי הממשלה פרסום באתר העירייה העיריה אגרת גודש והרחבת ורשויות שכנות. אזורים נקיים.

עכשיו שלבים עתידיים סיכום

הרשות לאיכות הסביבה והקיימות |עיריית ירושלים

פרק 2

יעדים ומטרות

תועלות במונחי זיהום אוויר )(2026-2031

%-10 %-22 %-15

חומר חלקיקי )(PM תחמוצות חנקן )(NOx בנזן תחבורתי

הפחתת פליטת חלקיקים נשימים עדינים , צמצום משמעותי של גזים רעילים הפחתת חשיפה למסרטנים הנובעים בדגש על חלקיקי פיח דיזל .)(PM2.5 הנוצרים משריפת דלק במנועים. בעיקר מרכב דו-גלגלי ורכבי בנזין ישנים.

מבוסס על מודל ניתוח עלות-תועלת )(CBAמעודכן ל-2026

מערך ביצוע וניטור התוכנית

התוכנית מבוססת על מעגל שיפור מתמיד, המשלב שיתוף פעולה בין-ארגוני, ניטור רציף וכיול מחדש של היעדים בהתאם לתוצאות בשטח.

1 2 3

ניהול ובקרה ניטור ומעקב עדכון יעדים

הובלה ע"י הרשות לאיכות הסביבה מערך תחנות ניטור אוויר מתקדם הפרוס ניתוח שנתי של הממצאים והפקת דו"ח

בשיתוף אגפי עירייה, האכיפה והשיטור ברחבי העיר, מספק נתוני אמת על ריכוזי סטטוס. בחינה מחודשת של היעדים

העירוני ותושייה מזהמים. והתאמת צעדי האכיפה והתמריצים

שותפים לאומיים - משרד להגנת הסביבה, מעקב אחר שיעורי ציות לאכיפת LEZ בהתאם לשינויים בשטח ולטכנולוגיות

משרד התחבורה ועוד וצמ"ה. חדשות.

סינרגיה עירונית-לאומית מדידה בזמן אמת גמישות תכנונית

הרשות לאיכות הסביבה והקיימות |עיריית ירושלים

פרק 3

פרויקטי הליבה: LEZ וצמ"ה

איסור כלל עירוני: אזור מופחת פליטות ()LEZ

איסור כניסה גורף

נתוני מפתח LEZ

המשך האיסור על כניסת רכבי דיזל מזהמים (מעל 3.5טון) - שאינם עומדים בתקני פליטה

וללא מסנן חלקיקים, בכל שטח העיר ירושלים.

%100

כיסוי שטח העיר

שיטת האכיפה החל אוגוסט 2025

החידוש המרכזי : מעבר מאכיפה פלילית מסורבלת לאכיפה מנהלית יעילה באמצעות איסור

"ברירת משפט" (קנסות), המאפשרת טיפול מהיר ומייצרת הרתעה מיידית. – נידרש למהלך

דומה שוב בחוק החדש רכבי דיזל מזהמים 3.5 >טון

מניעת נסיגה באיכות האוויר

צעד זה מוגדר כ- Win Quick קריטי לשימור ההישגים שהושגו עד כה ומניעת הידרדרות

חוזרת ברמות זיהום האוויר בעיר.

חקיקת עזר ותמיכה ממשלתית

אכיפה אלקטרונית

המהלך מגובה בחוק עזר עירוני ומחייב אשרור מול הכנסת ,במימון וסיוע של המשרד להגנת

זיהוי אוטומטי )(LPR ומשלוח קנסות מנהליים ללא צורך במשפט

הסביבה (%90 מימון).

הרשות לאיכות הסביבה והקיימות |עיריית ירושלים

צמ"ה :סטנדרט עירוני לציוד מכני הנדסי

סטנדרט מחייב בכל אתרי הבנייה

השפעה כלכלית וסביבתית

החלת חובה חוזית ורגולטורית לשימוש בציוד מכני הנדסי (צמ"ה) מופחת

פליטות או מותקן מסנן בכל פרויקטי התשתית והבנייה בעיר.

57 מיליון ₪

תועלת כלכלית שנתית

איסור הפעלת כלים מזהמים

כלי צמ"ה שאינם עומדים בתקני זיהום IIIB Stage ומעלה וללא מסנן חלקיקים

104

מאושר, אסורים לשימוש באתרי עבודה בעיר.

יחס עלות-תועלת )(BCR

"אפס פגיעה בפיתוח"

הניסיון המצטבר הוכיח כי ניתן ליישם את התקן המחמיר ללא גרימת עיכובים

בלוחות הזמנים של הפרויקטים או פגיעה בתנופת הפיתוח.

מיקוד במנועי דיזל כבדים

הפרויקט היעיל ביותר

הטיפול מתמקד במנועי דיזל גדולים המהווים מקור משמעותי לפליטת חלקיקים התשואה הגבוהה ביותר מבין כל צעדי התוכנית

)(PM ותחמוצות חנקן )(NOx בלב אזורי מגורים.

הרשות לאיכות הסביבה והקיימות |עיריית ירושלים

המלצות גורמים

ממשלתיים וחוות דעת

בינלאומית

התייחסות משרדי הממשלה

משרד התחבורה

הרשות לאיכות הסביבה והקיימות |עיריית ירושלים

התייחסות משרדי הממשלה

משרד הפנים

הרשות לאיכות הסביבה והקיימות |עיריית ירושלים

התייחסות משרדי הממשלה אסטרטגיי

ת ניהול

ביקושים

משטרת ישראל

הרשות לאיכות הסביבה והקיימות |עיריית ירושלים

התייחסות משרדי אסטרטגיי

ת ניהול

הממשלה ביקושים

המשרד להגנת

הסביבה

הרשות לאיכות הסביבה והקיימות |עיריית ירושלים

התייחסות משרדי אסטרטגיי

ת ניהול

הממשלה ביקושים

חוות דעת

בינלאומית

הרשות לאיכות הסביבה והקיימות |עיריית ירושלים

סיכום וצעדי המשך

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 18/02/2026 טיוטה 1

התוכנית2/2026ל/0צ18מצטיווטםה 1 זיהום אוויר מתחבורה

בירושלים 2026-2031

צוות יועצים

תומר שנהר - יועצים - מנהלי הפרויקט

א. מושל ייעוץ סביבתי ואנליטי בע"מ – יועץ איכות אוויר

אביוטיקס משאבי אוויר וסביבה – הרצת מודלים לפיזור מזהמים עיסא זננירי - פאלקון סלילה ופיתוח בע"מ - יועצי תחבורה GmbH Europe Consultants Sadler - Sadler Lucy

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 18/02/2026 טיוטה 1

18/02/2026 טיוטה 1

תוכן עניינים

תוכן עניינים ......................................................................................................................2 תקציר מנהלים ..................................................................................................................3 פרק א' -רקע לתוכנית.........................................................................................................7 פרק ב' -יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות .................................................. 20 פרק ג' -פעילות אגפי עירייה משלימה בתמיכה של הרשות לאיכות הסביבה והקיימות .............41 פרק ד' -תשתיות לאומיות ותוכניות פיתוח אסטרטגיות ....................................................... 53 פרק ה' -שינויים לאומיים מבניים ...................................................................................... 69 פרק ו' -מתודולוגיית ניתוח עלות-תועלת (..................................................................)CBA 73 פרק ז' -סיכום - המלצות והערכת תועלת ............................................................................ 75 נספח א' -חוות דעת - צמצום זיהום האוויר......................................................................... 81 נספח ב' -חוות דעת תחבורתית ........................................................................................ 118 נספח ג' -חוות דעת - נגישות ............................................................................................ 138 נספח ד' -חוות דעת בינלאומית ........................................................................................ 140 נספח ה' -טבלאות ואיורים.............................................................................................. 142

2 תוכן עניינים

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 18/02/2026 טיוטה 1

18/02/2026 טיוטה 1

תקציר מנהלים

1. חזון ומטרות

.1.1 חזון ומטרות על תוכנית זו מהווה עדכון סטטוטורי ואסטרטגי לתוכנית האב העירונית, ומטרתה להבטיח את איכות האוויר בירושלים כנדבך ליבה בביטחון הבריאותי ובחוסן הכלכלי של העיר.

.1.2 על רקע הטופוגרפיה הייחודית של ירושלים, הצפיפות הגוברת ותנופת הפיתוח חסרת התקדים, התוכנית מציבה יעדים כמותיים ברורים לחמש השנים הקרובות:

.1.2.1 הפחתת פליטת חומר חלקיקי (:)PM בשיעור של %10 לפחות.

.1.2.2 הפחתת פליטת תחמוצות חנקן (:)NOx בשיעור של %22 לפחות.

.1.2.3 היעדים שאפתניים אך מבוססים על התוצאות שהשגנו כבר מאז 2019 באמצעות מימוש הפרויקט, והם ניתנים לכיול מחדש בכל דו"ח שנתי בהתאם לנתוני ניטור.

2. עקרונות הפעולה

שלושה רבדי ביצוע התוכנית בנויה משלושה רבדים משלימים המבטיחים רציפות תפעולית לצד חדשנות:

.2.1 הרובד המיידי (Wins :)Quick שימור והעמקת האכיפה הקיימת (LEZ וצמ"ה) למניעת נסיגה באיכות האוויר.

.2.2 רובד הסינרגיה העירונית: מינוף פרויקטי תשתיות לאומיים (,JNET נת"צים) לטובת הפחתת פליטות.

.2.3 רובד החזון והתכנון העתידי: הכנת תשתית למהלכים מתקדמים כגון אזורים אולטרה-

נקיים (,)ULEZ ניהול ביקושים ואגרת גודש.

3. יוזמות הליבה

בהובלת הרשות לאיכות הסביבה התוכנית מציגה שורת צעדים רגולטוריים ותפעוליים בעלי היתכנות כלכלית גבוהה:

.3.1 אזור מופחת פליטות ()LEZ – המשכיות ושדרוג האכיפה

.3.1.1 המשך האיסור על כניסת רכבי דיזל מזהמים לכל העיר.

.3.1.2 החידוש המרכזי הוא המעבר מאוגוסט 2025 לאכיפה באמצעות "ברירת משפט"

(קנסות), המחליפה את ההליך הפלילי המסורבל ומייצרת הרתעה מיידית, אותו יש לחדש מול הכנסת.

3 תקציר מנהלים

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 18/02/2026 טיוטה 1

18/02/2026 טיוטה 1

.3.1.3 תועלת כלכלית: כ-16 מיליון ₪ בשנה, יחס BCR עלות-תועלת .33.57

.3.2 צמצום זיהום מציוד מכני הנדסי (צמ"ה):

.3.2.1 החלת סטנדרט עירוני מחייב באתרי בנייה ותשתית.

.3.2.2 הניסיון הוכיח כי ניתן ליישם זאת ללא עיכוב בפיתוח העירוני ("אפס פגיעה בפיתוח").

.3.2.3 תועלת כלכלית: כ-28 מיליון ₪ בשנה, יחס BCR עלות-תועלת 51.65

.3.3 אזורים מצומצי פליטות (ZEZ ,ULEZ ודו-גלגלי):

.3.4 :ULEZ בחינת אזורים אולטרה-נקיים במוקדים רגישים (כגון העיר העתיקה) וטיפול ברכבים ממתינים עם מנוע פועל.

.3.5 דו-גלגלי: טיפול ייעודי באופנועי בנזין (פולטי בנזן) ועידוד מעבר לחשמלי באזורי מסחר צפופים.

.3.6 :ZEZ הגדרת צירי הרכבת הקלה (כגון רחוב יפו) כ"אזורים מאופסי פליטות" המותרים רק לרכב חשמלי/נקי.

.3.7 היפוך פירמידת התנועה: עידוד הליכתיות, רכיבה ותחבורה ציבורית באמצעות פרויקטים קהילתיים, חינוך סביבתי ויצירת "רווח" לתושב הבוחר באמצעי נקי.

4. מהלכים משלימים

מהלכים משלימים ותשתיות לאומיות התוכנית כוללת אינטגרציה עם פעילות אגפי העירייה וגורמי התכנון הלאומיים:

.4.1 חשמול ציים: הסבת משאיות תברואה, רכבי פיקוח ותחבורה ציבורית (אוטובוסים)

להנעה חשמלית.

.4.2 לוגיסטיקה ירוקה: הקמת מרכזים לוגיסטיים ()UCC ושימוש ברכבים חשמליים ל"מייל האחרון" לצמצום גודש משאיות.

.4.3 תשתיות טעינה: יעד של כ-440 עמדות טעינה ציבוריות עד .2026 .4.4 פיתוח מטרופוליני: קידום הרכבת הקלה (,)JNET נת"צים, וחיבורים מכניים (דרגנועים/מעליות) לגישור על פערים טופוגרפיים.

5. המלצות לשינויים משקיים מבניים

שינויים לאומיים ומודלי העסקה התוכנית מציעה, לראשונה, התייחסות לניהול ביקושים דרך שוק העבודה:

.5.1 עבודה היברידית: בלימת הירידה בהיקפי העבודה מהבית (שירדו ל-%14.3 בסוף )2025 באמצעות תמריצים, לאור הפוטנציאל להפחתת פליטות של עד %54 לעובד.

4 תקציר מנהלים

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 18/02/2026 טיוטה 1

18/02/2026 טיוטה 1

.5.2 השוואת תמריצים: ביטול העיוות הכלכלי המעדיף החזרי הוצאות רכב על פני תחבורה ציבורית.

6. בחינת כדאיות כלכלית

.6.1 כדאיות כלכלית (Analysis )Cost-Benefit הניתוח הכלכלי, המבוסס על "הספר הירוק"

וניסיון מצטבר של 8 שנים, מצביע על כדאיות משקית יוצאת דופן לתוכנית.

.6.2 השימוש בערך "אמצע מטרופולין" נובע מהיותה של ירושלים העיר הגדולה בישראל, בה כל הפחתת זיהום משפרת את בריאותם של מספר תושבים מקסימלי.

טבלה 1 - ניתוח עלות תועלת למרכבי התוכנית

.6.3 השורה התחתונה: התוכנית מציגה יחס תועלת-עלות ()BCR חיובי מובהק, כאשר צעדי

הליבה (LEZ וצמ"ה) מחזירים למשק עשרות שקלים על כל שקל מושקע.

5 תקציר מנהלים

לת

₪

₪

₪

₪

₪

₪

₪

חס עלות תוע

()BCR

55.35

104.08

5.99

5.92

0.10

73.02

64.05

י

₪

₪

₪

₪

₪

₪

₪

עלות מימוש

(מיליון ₪)

2.39

2.75

2.17

3.67

0.25

4.83

16.04

ה)

₪

₪

₪

₪

₪

₪

₪

₪

₪

₪

סך תועלת

(מיליון ₪ בשנ

26.41

57.25

2.60

4.34

-

70.48

14.67

27.99

1.80

205.52

ק ד)

רק ה')

ר

פ

U

ם

ה (פ

ים (

פרק

אזור מופחת פליטות

כלי צמ"ה

העיר העתיקה - LEZ

דו גלגלי - ULEZ

אזור מואפס פליטות

שינוי הגדרת רכב מזה

פיתוח עירוני (פרק ג')

פיתוח תשתיות תחבור

שינויים לאומיים מבני

יישום כלל התוכנית

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 18/02/2026 טיוטה 1

18/02/2026 טיוטה 1

7. המלצה

המלצה למימוש לאור ההצלחה המוכחת של השנים האחרונות והמעבר הקריטי לאכיפת

קנסות מנהליים, מומלץ לאשר את התוכנית, לקדם את חקיקת העזר הנדרשת ולהבטיח את

התקצוב הממשלתי להמשך המאבק בזיהום האוויר למען בריאות תושבי ירושלים.

6 תקציר מנהלים

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 18/02/2026 טיוטה 1

18/02/2026 טיוטה 1

פרק א' - רקע לתוכנית

8. כללי

.8.1 חשיבות איכות האוויר והשפעותיה הבריאותיות והכלכליות

.8.1.1 איכות האוויר במרחב האורבני אינה רק סוגיה סביבתית, אלא נדבך ליבה בביטחון הבריאותי והחוסן הכלכלי של תושבי ירושלים.

.8.1.2 חשיפה מתמשכת למזהמים ב'קניוני רחוב' צפופים מתרגמת ישירות לעלייה בתחלואה נשימתית, אובדן ימי עבודה ונטל כלכלי משמעותי על מערכת הבריאות העירונית.

.8.1.3 קנס ומחקרים אפידמיולוגיים של ארגון הבריאות העולמי ()WHO קובעים באופן חד-משמעי כי חשיפה ארוכת טווח למזהמים תחבורתיים קשורה קשר הדוק למחלות בדרכי הנשימה (כגון אסתמה ו-,)COPD מחלות לב וכלי דם, ואף פגיעה בהתפתחות קוגניטיבית בילדים.

.8.1.4 מעבר להיבט הבריאותי, לזיהום האוויר השלכות כלכליות כבדות משקל על המשק העירוני והלאומי. אלו באות לידי ביטוי בעלויות ישירות למערכת הבריאות, אובדן ימי עבודה, וירידה בפריון כתוצאה מתחלואה. תוכנית זו רואה בצמצום הזיהום השקעה כלכלית מניבת תשואה, אשר תחסוך בטווח הארוך משאבים ציבוריים משמעותיים ותשפר את חוסנה החברתי של העיר.

.8.2 התחבורה כמקור הזיהום העיקרי במרחב האורבני

.8.2.1 בעוד שבעבר מוקדי הזיהום המרכזיים היו אזורי תעשייה ותחנות כוח, הרי שבעשורים האחרונים הפכה התחבורה היבשתית למקור הזיהום המשמעותי והקרוב ביותר לריאותיהם של התושבים.

.8.2.2 בניגוד לפליטות תעשייתיות המתפזרות בגובה רב, זיהום התחבורה מתרכז ב'גובה הנשימה' של הולכי הרגל. במרכז ירושלים, המאופיין ב'רחובות קניוניים'

(Canyons ,)Street המזהמים נלכדים ויוצרים ריכוזים מסוכנים בסמוך למדרכות, לבתי מגורים ולמוסדות חינוך.

.8.3 ייחודה של ירושלים: טופוגרפיה, צפיפות ותנופת פיתוח

ירושלים מתמודדת עם אתגרים ייחודיים המחריפים את בעיית זיהום האוויר:

.8.3.1 מבנה טופוגרפי: המבנה ההררי והפרשי הגבהים בתוך העיר משפיעים על משטר הרוחות ועל יכולת הפיזור הטבעית של המזהמים. באזורים נמוכים או צפופים עלול להיווצר אפקט של "מלכודת מזהמים".

.8.3.2 צפיפות וערכים היסטוריים: אזור מרכז העיר והעיר העתיקה מאופיינים ברחובות צרים שאינם מותאמים לנפחי התנועה המודרניים, מה שיוצר גודש כרוני ופליטות מוגברות עקב נסיעה איטית (.)Stop-and-Go

7 פרק ב' - יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 18/02/2026 טיוטה 1

18/02/2026 טיוטה 1

.8.3.3 תנופת בנייה ותשתיות: העיר נמצאת בשלב היסטורי של פיתוח תשתיות (רק"ל, כבישים ורובעי עסקים). לצד היתרון העתידי, פעילות זו כרוכה בשימוש מאסיבי בציוד מכני הנדסי (צמ"ה) ובמשאיות כבדות, המהווים מקור פליטה משמעותי שיש לתת עליו את הדעת.

.8.3.4 זיהום אוויר מאזורים אחרים: ירושלים אינה מהווה "אי סביבתי" סגור; איכות האוויר בה מושפעת באופן ישיר מתהליכים מטאורולוגיים ותחבורתיים המתרחשים בשפלת החוף ובגוש דן. בשל משטר הרוחות המערביות השכיח בישראל, מזהמי אוויר הנפלטים במטרופולין תל אביב, באזורי התעשייה לאורך החוף ומכלי הרכב הנעים בכבישים הבין-עירוניים במרכז הארץ, מוסעים מזרחה לכיוון הרי ירושלים.

.8.3.5 עליה בשיעור המינוע: מהעודף הקיצוני של כלי רכב ביחס לתשתיות הדרכים הקיימות. בשני העשורים האחרונים חלה עלייה חדה בשיעור המנוע (מספר הרכבים לכל 1,000 איש) ובמספר כלי הרכב הנכנסים לעיר מדי בוקר. בעוד שתשתיות הכבישים הינן משאב מוגבל שפיתוחו אורך שנים רבות, קצב הגידול בצי הרכב הפרטי הוא מהיר ותלוי מגמות צריכה ארציות.

.8.4 המדעי שמאחורי המדיניות: מנועי הדיזל והחומר החלקיקי

.8.4.1 ניתוח נתוני הניטור והפליטה מעלה כי רכבים המונעים במנועי דיזל (אוטובוסים ישנים, משאיות, רכבים מסחריים וצמ"ה) הם ה"תורמים" העיקריים לזיהום האוויר הקריטי. מנועים אלו פולטים שני סוגי מזהמים מרכזיים:

.8.4.1.1 חומר חלקיקי עדין (PM - Matter :)Particulate חלקיקים מיקרוסקופיים החודרים למחזור הדם. חלקיקי הדיזל סווגו על ידי הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן ()IARC כמסרטנים ודאיים בבני אדם (1 .)Group .8.4.1.2 תחמוצות חנקן (:)NOx גזים רעילים התורמים להיווצרות אוזון בגובה הקרקע וגורמים לגירויים קשים במערכת הנשימה.

.8.4.2 צמצום השימוש בטכנולוגיות דיזל ישנות ומעבר להנעה נקייה הם לב לבה של תוכנית זו, כמענה ישיר לממצאים המדעיים.

8 פרק ב' - יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 18/02/2026 טיוטה 1

18/02/2026 טיוטה 1

.8.5 מגמות עולמיות וסטנדרטים בינלאומיים

ירושלים אינה פועלת בחלל ריק. ערים מובילות כגון לונדון, פריז, ברלין ומדריד הוכיחו כי התערבות עירונית נחרצת היא הדרך היחידה להפוך את המגמה. המודלים הבינלאומיים

מבוססים על עקרון ה-: Avoid-Shift-Improve

.8.5.1 Avoid (הימנעות): צמצום הצורך בנסיעות ברכב פרטי על ידי תכנון עירוני מעורב שימושים.

.8.5.2 Shift (הסטה): עידוד העברת נוסעים מרכב פרטי לתחבורה ציבורית יעילה, הליכה ורכיבה (עיקרון "היפוך הפירמידה").

.8.5.3 Improve (שיפור): שדרוג טכנולוגי של ציי הרכב הנותרים להנעה חשמלית או מאופסת פליטות.

.8.5.4 ירושלים מאמצת עקרונות אלו ומתאימה אותם למציאות הישראלית, תוך שימוש בכלי של "אזורים מופחתי פליטות" ()LEZ ככלי מוכח להפחתת זיהום מהירה.

.8.6 הקשר בין גודש תחבורתי לעלייה ברמות הזיהום

.8.6.1 קיים מתאם ישיר בין מהירות הנסיעה לרמת הפליטה.

.8.6.2 מנועי בעירה פנימית פועלים ביעילות נמוכה ביותר בזמן עמידה ()Idling או בזחילה בפקקים, מצב המאפיין את עורקי התנועה הראשיים בירושלים בשעות השיא.

.8.6.3 עם הגידול בנסועה (קילומטראז' עירוני) והעלייה במספר הרכבים הפרטיים לנפש, הגודש מחריף ואיתו גם ריכוז המזהמים.

.8.6.4 ללא נקיטת צעדים אופרטיביים לבלימת מגמה זו, רמת איכות האוויר בעיר צפויה להידרדר, ואזורי החריגה מהתקנים יתרחבו לשכונות נוספות מעבר לליבה העירונית.

9 פרק ב' - יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 18/02/2026 טיוטה 1

18/02/2026 טיוטה 1

9. מטרות התוכנית

.9.1 מטרה על: צמצום החשיפה ושיפור איכות החיים

.9.1.1 מטרת העל של תוכנית זו היא הגנה על בריאות הציבור בירושלים באמצעות צמצום דרסטי של חשיפת התושבים, המועסקים, הסטודנטים והמבקרים בעיר לזיהום אוויר ממקורות תחבורתיים.

.9.1.2 התוכנית רואה בזכות לאוויר נקי זכות יסוד, ומבקשת לייצר מרחב אורבני בטוח ובריא יותר, תוך עמידה בערכי הסביבה והיעדים הלאומיים שנקבעו בחוק אוויר נקי.

.9.1.3 הגדרת יעדים שאפתניים אך מבוססים על התוצאות שהושגו כבר מאז 2019 באמצעות מימוש הפרויקט, והם ניתנים לכיול מחדש בכל דו"ח שנתי בהתאם לנתוני ניטור.

.9.2 יעד מרכזי: הפחתת פליטת חומר חלקיקי ()PM בשיעור של %10 לפחות

.9.2.1 היעד העיקרי של התוכנית הוא צמצום פליטת חומר חלקיקי עדין ( Particulate ,)Matter ובדגש על חלקיקי פיח הנוצרים כתוצאה משריפת דלק דיזל במנועים ישנים.

.9.2.2 הרציונל הבריאותי: חלקיקים אלו, בשל גודלם המיקרוסקופי, חודרים עמוק לתוך נאדיות הריאה ואף למחזור הדם. ארגון הבריאות העולמי ()WHO הגדיר את פליטות הדיזל כמסרטנים ודאיים בבני אדם (1 .)Group חשיפה אליהם קשורה ישירות לתחלואה במחלות סרטן הריאה, מחלות לב איסכמיות, שבץ מוחי והחמרה של מחלות בדרכי הנשימה.

.9.2.3 כפי שניתן לראות ב.found not source Reference !,Error שיעור ה- ,PM2.5 הנמדד בירושלים נמצא במגמת ירידה. אנו מעריכים כי מימוש הפרויקט עד היום מהווה את אחת הסיבות למגמה זו. יחד עם זאת, כפי שניתן לראות ב !Error

10 פרק ב' - יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 18/02/2026 טיוטה 1

18/02/2026 טיוטה 1

.found not source ,Reference היקף הפליטות הנמדד בכל התחנות הינו עדין גבוה.

.9.2.4 היעד האופרטיבי: באמצעות מימוש אזורי פליטה מופחתת (,)ULEZ הגברת

אכיפה על רכבי דיזל מזהמים ואכיפת איסור הפעלת כלי צמ"ה מזהמים, שואפת

העירייה להשיג ירידה של לפחות %10 בריכוזי החלקיקים ברחבי העיר.

איור-2נתוניניטוראיכותאווירמתחנותניטורתחבורתיותבירושלים:2015-2025חלקיקיםנשימיםעדינים–ממוצעשנתי איור-1נתוניניטוראיכותאווירמתחנותניטורתחבורתיותבירושלים:2015-2025חלקיקיםנשימיםעדינים-ממוצעיממתי

.9.3 יעד משני: הפחתת פליטת תחמוצות חנקן ()NOx בשיעור של %22 לפחות

.9.3.1 התוכנית מציבה יעד ברור לצמצום פליטות של תחמוצות חנקן, המהוות מרכיב מרכזי בערפיח העירוני ומשפיעות על איכות האוויר בטווח הקצר והארוך.

11 פרק ב' - יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 18/02/2026 טיוטה 1

18/02/2026 טיוטה 1

.9.3.2 הגנה על אוכלוסיות רגישות: תחמוצות חנקן הן גזים מגרים הגורמים לדלקות בדרכי הנשימה. היעד לצמצום פליטות אלו נועד להגן בראש ובראשונה על הקבוצות הפגיעות ביותר באוכלוסייה:

.9.3.2.1 תינוקות וילדים: ריאותיהם נמצאות בשלבי התפתחות והם נושמים בקצב גבוה יותר ביחס למשקל גופם.

.9.3.2.2 נשים בהריון: חשיפה לזיהום קשורה לסיכונים בהתפתחות העובר.

.9.3.2.3 חולים כרוניים: אנשים הסובלים מאסתמה, COPD ומחלות רקע נשימתיות ולבביות.

.9.3.2.4 הגיל השלישי: אוכלוסייה בעלת רגישות גבוהה המועדת לסיבוכים רפואיים עקב איכות אוויר ירודה.

.9.3.3 כפי שניתן לראות באיור - 3נתוני ניטור איכות אוויר מתחנות ניטור תחבורתיות בירושלים :2015-2025 חנקן דו חמצני – ממוצע שנתי, שיעור ה- ,NOx הנמדד בירושלים נמצא במגמת ירידה. אנו מעריכים כי מימוש הפרויקט עד היום מהווה את אחת הסיבות למגמה זו. יחד עם זאת, כפי שניתן לראות באיור 4 - נתוני ניטור איכות אוויר מתחנות ניטור תחבורתיות בירושלים :2015-2025 חנקן דו חמצני איור-3נתוניניטוראיכותאווירמתחנותניטורתחבורתיותבירושלים:2015-2025חנקןדוחמצני–ממוצעשנתי – ממוצע שעתי, היקף הפליטות הנמדד בתחנת בר-אילן הינה עדין גבוהה.

.9.3.4 מניעת מזהמים משניים: צמצום ה-NOx חיוני גם למניעת היווצרות אוזון ()O3 בגובה הקרקע, מזהם משני רעיל הנוצר בתגובה פוטוכימית עם אור השמש (נפוץ מאוד באקלים הירושלמי שטוף השמש).

12 פרק ב' - יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 18/02/2026 טיוטה 1

18/02/2026 טיוטה 1

.9.3.5 היעד האופרטיבי: באמצעות מימוש אזורי פליטה מופחתת (,)ULEZ הגברת

אכיפה על רכבי דיזל מזהמים ואכיפת איסור הפעלת כלי צמ"ה מזהמים, שואפת

העירייה להשיג ירידה של לפחות %22 בפליטת תחמוצות חנקן (.)NOx

איור-4נתוניניטוראיכותאווירמתחנותניטורתחבורתיותבירושלים:2015-2025חנקןדוחמצני–ממוצעשעתי

.9.4 יעד משני נוסף: במסגרת מימוש צעדים עתידיים, הפחתת פליטת מזהמי בנזין (בנזן)

בשיעור של %15 לפחות מתוך בנזן ממקורות תחבורתיים

.9.4.1 בעוד שעיקר המאמץ המיידי מתמקד ברכבי דיזל בשל השפעתם הקריטית על ריכוזי החלקיקים, התוכנית צופה פני עתיד וכוללת צעדים אסטרטגיים אשר יידונו בהליך סדור ויוטמעו בהדרגה.

.9.4.2 חלק הצעדים אלו נועדו לתת מענה גם לזיהום האוויר הנובע ממנועי בנזין (רכבים פרטיים ורכב דו-גלגלי).

.9.4.3 צמצום פליטות בנזן ( H :)C הבנזן הוא תרכובת אורגנית נדיפה ()VOC המצויה 6 6

בבנזין, המוגדרת על ידי רשויות הבריאות בעולם כחומר מסרטן ודאי בבני אדם.

פליטתו מתרחשת הן בזמן נסיעה והן כתוצאה מהתאדות דלק. צמצום הפליטות של מזהם זה חיוני למניעת מחלות דם ומערכת החיסון.

.9.4.4 טיפול במנועי בנזין ודו-גלגלי: במסגרת המהלכים העתידיים (כגון בחינת אזורי ULEZ ועידוד מעבר לדו-גלגלי חשמלי), תפעל העירייה לצמצום נוכחותם של רכבי בנזין מיושנים וקטנועים בעלי מנועי בעירה פנימית במרכזי השכונות ובאזורים בעלי רגישות מיוחדת.

.9.4.5 הליך דיון מוסדר: מימוש צעדים אלו יבוצע בכפוף לבחינה מעמיקה של נתוני פיזור מזהמים, דיונים עם בעלי עניין, ושמירה על איזון בין הצרכים התחבורתיים לבין היעד הבריאותי של צמצום ריכוזי הבנזן והחומרים האורגניים הנדיפים במרחב הציבורי.

13 פרק ב' - יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 18/02/2026 טיוטה 1

18/02/2026 טיוטה 1

.9.4.6 היעד האופרטיבי: באמצעות מימוש אזורי פליטה מופחתת ()ULEZ ואכיפתם,

שואפת העירייה להשיג ירידה של לפחות %15 בפליטת בנזן ( H )C ממקורות

6 6

תחבורתיים.

.9.5 הגדרת צעדים אופרטיביים במהלך חמש שנות התוכנית

כדי להפוך את היעדים הכמותיים למציאות בשטח, התוכנית מגדירה מפת דרכים לביצוע

במהלך השנים: 2026-2031

.9.5.1 רגולציה וחקיקה: עדכון ויישום חוקי עזר עירוניים המאפשרים אכיפה אפקטיבית נגד מקורות זיהום (כולל אזורי ULEZ ו-.)ZEZ .9.5.2 חדשנות טכנולוגית: הטמעת מערכות ניטור ואכיפה מבוססות מצלמות, קידום תשתיות טעינה לכלי רכב חשמליים.

.9.5.3 שינוי התנהגותי (היפוך הפירמידה): נקיטת צעדים לעידוד מעבר מהיר מרכב פרטי לתחבורה ציבורית, הליכה ורכיבה, תוך דגש על פרויקטים חינוכיים בבתי ספר.

.9.5.4 בקרה ומדידה: הקמת מערך דיווח שנתי שיבחן את התקדמות התוכנית מול היעדים (%10 ו-%)22 ויאפשר ביצוע התאמות בזמן אמת.

.9.6 סיכום היעד האסטרטגי

.9.6.1 היעד הסופי של התוכנית אינו מסתכם רק במדידות טכניות של מזהמים, אלא ביצירת "הטבה משמעותית ומורגשת באיכות האוויר".

.9.6.2 התוכנית שואפת לכך שבתום חמש השנים, ירושלים תהיה עיר מובילה במדדי בריאות סביבתית, מה שיהווה מנוע צמיחה חברתי וכלכלי ויבטיח את עתידם הבריא של הדורות הבאים בעיר.

14 פרק ב' - יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 18/02/2026 טיוטה 1

18/02/2026 טיוטה 1

.10אסטרטגיית המימוש ומבנה התוכנית

על מנת להבטיח את יעילות התוכנית והפיכתה מכלי תכנוני לכלי ביצועי, התוכנית בנויה משלושה רבדים משלימים המאפשרים גמישות ניהולית לצד עמידה ביעדים סטטוטוריים:

.10.1 רובד המימוש המיידי: פרויקטים ייעודיים (Wins )Quick

.10.1.1 חלק מהפרויקטים המוצעים בתוכנית זו מוגדרים כצעדי מימוש מיידיים.

מטרתם היא לשמר את המומנטום הקיים ולמנוע נסיגה באיכות האוויר.

.10.1.2 איסור כניסת רכבים מזהמים לכל ירושלים - המשכיות פרויקט ה-:LEZ

.10.1.2.1 הצעד המרכזי ברובד זה הוא המשך הגדרת כל כבישי העיר כאזור מופחת פליטות.

.10.1.2.2 צעד זה מבוסס על תשתית חוקית ותפעולית קיימת, והוא מהווה את עמוד השדרה של המאבק בזיהום רכבי הדיזל הכבדים.

.10.1.2.3 שימור הישגי האכיפה: העמקת השילוביות בין מערכות הפיקוח העירוניות לבין נתוני הרישום של משרד התחבורה, כדי להבטיח רציפות באכיפה על רכבי דיזל מזהמים

.10.1.3 איסור הפעלת ציוד מכני הנדסי (צמ"ה) מזהם בעיר - המשכיות

.10.1.3.1 פרויקט צמצום הפליטות מציוד מכני הנדסי, שהחל ביישומו בשנת ,2023 ימשיך להוות כלי מרכזי בתוכנית.

.10.1.3.2 רציונל אופרטיבי: אתרי בנייה ופיתוח תשתית בלב ירושלים מהווים מקור משמעותי לפליטת חומר חלקיקי (.)PM חוק הצמ"ה מבטיח כי תנופת הפיתוח של העיר לא תבוא על חשבון בריאות התושבים הגרים בסמיכות לאתרי העבודה.

.10.1.3.3 צעד זה מבוסס על תשתית חוקית ותפעולית קיימת, והוא מהווה את עמוד השדרה של המאבק בזיהום האוויר בעיר.

.10.1.3.4 שימור הישגי האכיפה: המשך והעמקת האכיפה על כלי צמ"ה מזהמים באתרי בנייה, תוך שימוש במערך הפיקוח הקיים של הרשות לאיכות הסביבה.

.10.2 רובד הפרויקטים המשפיעים: סינרגיה עירונית רחבה

התוכנית אינה פועלת בחלל ריק, אלא משתלבת בתוך מהפכת התשתיות העוברת על ירושלים. רובד זה כולל פעולות שאינן מנוהלות ישירות על ידי הרשות לאיכות הסביבה, אך השפעתן על הפחתת הפליטות היא מכרעת:

.10.2.1 פיתוח רשת הרכבת הקלה (:)JNET הרחבת הקווים (האדום, הירוק והכחול)

מהווה את הפתרון המבני העיקרי להוצאת רכבים פרטיים מהכביש.

.10.2.2 תשתיות משלימות: סלילת נתיבי תחבורה ציבורית (נת"צ), הקמת מסופי תחבורה חשמליים ופיתוח רשת שבילי אופניים עירונית. התוכנית מבקשת למקסם את התועלת הסביבתית מפרויקטים אלו באמצעות תיאום הדוק בין כלל אגפי העירייה וצוות תוכנית אב לתחבורה.

15 פרק ב' - יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 18/02/2026 טיוטה 1

18/02/2026 טיוטה 1

.10.3 רובד החזון והתכנון העתידי: מפת דרכים אסטרטגית

החלק השלישי של התוכנית מתווה את החזון ארוך הטווח לשיפור איכות האוויר בעיר. אלו פרויקטים הנמצאים בשלבי תכנון, היתכנות כלכלית או בחינה משפטית:

.10.3.1 בחינת אזורי ULEZ ו-:ZEZ הגדרת "מרחבים נקיים" בשכונות מגורים ובמרכזי היסטוריים.

.10.3.2 ניהול ביקושים (:)TDM בחינת כלים כלכליים ורגולטוריים לצמצום כניסת רכב פרטי למרכזי הגודש. מימוש רובד זה מותנה בקיום דיאלוג ציבורי, הסכמת משרדי הממשלה והבטחת מקורות תקציביים, ומהווה בסיס לתוכניות העבודה של העשור הבא.

.10.4 התוכנית כפלטפורמה לשיח וקידום חקיקה

שלושת הרבדים הללו יחדיו מהווים חזון אסטרטגי כולל לצמצום זיהום האוויר. התוכנית נועדה לשמש כ:

.10.4.1 פלטפורמה לדיון: כלי לתיאום בין גורמי התכנון, התחבורה והסביבה.

.10.4.2 בסיס להבניית שפה משותפת: יצירת הגדרות אחידות (כגון "רכב מזהם", "אזור מופחת פליטות") עבור כלל גופי המדינה והרשות.

.10.4.3 תשתית לחקיקה: יצירת הבסיס המקצועי הנדרש לחקיקת חוקי עזר עירוניים חדשים ועדכון תקנות התעבורה הרלוונטיות לירושלים.

.10.5 סיכום אסטרטגי: רציפות תפעולית ולקחי יישום מוכחים

.10.5.1 מימוש שלושת רבדי התוכנית (המיידי, המשלים והחזוני) מהווה את התנאי ההכרחי לשמירה על רציפות הטיפול באיכות האוויר בירושלים.

.10.5.2 מעבר לחשיבות הסטטוטורית שבאישור התוכנית לפי פקודת התעבורה, ישנה חשיבות ניהולית מכרעת בהתבססות על מודלים שהוכיחו את עצמם בשטח.

.10.5.3 התפוגגות החששות אל מול הצלחת הביצוע:

.10.5.3.1 טרם השקת פרויקטי ה-LEZ (אזור מופחת פליטות) וה-NRMM (צמצום זיהום מצמ"ה), הועלו על ידי בעלי עניין שונים חששות כבדים בדבר פגיעה אפשרית בחופש התנועה, האטה בפעילות הכלכלית או עיכוב של פרויקטי תשתית ובנייה רחבי היקף בעיר.

.10.5.3.2 במבחן המציאות, הוכח כי ניהול מקצועי, יישום הדרגתי ודיאלוג שקוף הובילו להצלחה חסרת תקדים:

1. אפס פגיעה בפיתוח: פרויקט הצמ"ה הוטמע בעיצומה של תנופת בנייה

היסטורית בירושלים. הוכח כי ניתן לאכוף סטנדרטים סביבתיים מחמירים מבלי לעכב או לפגוע בלוחות הזמנים של המגזר הפרטי או הציבורי.

2. יציבות כלכלית ומסחרית: הגבלות התנועה על רכבי דיזל מזהמים עברו

באופן חלק, ללא פגיעה במרקם החיים העירוני או במגזר העסקי, ותוך זכייה באמון הציבור.

16 פרק ב' - יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 18/02/2026 טיוטה 1

18/02/2026 טיוטה 1

.10.5.4 התוכנית כפלטפורמה לעתיד:

.10.5.4.1 לאור הצלחות אלו, התוכנית הנוכחית משמשת לא רק ככלי אכיפה, אלא כפלטפורמה להמשך הדיאלוג והבניית שפה משותפת בין כלל הגורמים (העירייה, משרדי הממשלה והתושבים).

.10.5.4.2 היא מייצרת את התשתית המקצועית והמשפטית הנדרשת לקידום חוקי עזר חדשים, תוך הבטחה כי המשך המאבק בזיהום האוויר יתבצע יד ביד עם המשך הצמיחה והשגשוג של ירושלים.

.10.5.5 לסיכום, אישור התוכנית מבטיח כי ההישגים הבריאותיים שנצברו מאז 2019 לא רק יישמרו, אלא ישודרגו לכדי סטנדרט עירוני מודרני, מאוזן ואחראי.

.11רקע משפטי, חקיקה וציר זמן לביצוע

.11.1 התשתית החוקית והסמכויות

התוכנית מוגשת ומאושרת מכוח שילוב של מספר מקורות סמכות סטטוטוריים, המקנים לעירייה את הכלים לניהול התנועה לצורך הגנה על בריאות הציבור:

.11.1.1 סעיפים 77א ו-77ב לפקודת התעבורה: הסעיפים המסמיכים רשות מקומית להגביל תנועת רכב מזהם בתחומה לצורך צמצום זיהום האוויר. יודגש כי סעיף 77א מחייב עדכון ואישור של תוכנית כאמור אחת לחמש שנים – וזהו הבסיס החוקי לתוכנית הנוכחית (.)2026-2031

.11.1.2 חוק אוויר נקי, התשס"ח-:2008 ותקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב), התשע"ב-,2012 המגדירים את הסטנדרטים המדעיים והטכנולוגיים ל"רכב מזהם".

.11.1.3 צו התעבורה (עבירות קנס), התשס"ב-:2002 המהווה את הבסיס למנגנון האכיפה והטלת הקנסות.

.11.2 החלטות ממשלה ותמיכה תקציבית

מימוש חזון העירייה התאפשר בזכות שותפות אסטרטגית עם הממשלה:

.11.2.1 החלטת ממשלה 2683 (:)2017 החלטה היסטורית לצמצום זיהום האוויר בירושלים, במסגרתה ניתן תקצוב ממשלתי בהיקף של %90 ליישום פרויקט "אזור מופחת פליטות" (.)LEZ החלטה זו הוארכה ומעגנת את התקציב עד סוף שנת .2026

.11.2.2 החלטת ממשלה 1516 (:)2022 החלטה משלימה העוסקת בטיפול בפסולת וצמצום זיהום, המעניקה רוח גבית להרחבת המאבק בזיהום האוויר בעיר.

החלטה זו מעגנת את התקציב עד סוף שנת .2026

.11.2.3 נערכות פעולות על מנת להאריך את תוקף המימון עד לסוף תקופת תוכנית זו (.)2031

17 פרק ב' - יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 18/02/2026 טיוטה 1

18/02/2026 טיוטה 1

.11.3 התפתחות חקיקת העזר העירונית

כדי להפוך את המדיניות לאכיפה, התקינה מועצת העירייה שורה של חוקי עזר (בהוראת שעה) המהווים את הכלים התפעוליים בשטח:

.11.3.1 חוק עזר לירושלים (:)2018 הגדיר לראשונה את "אזור מופחת פליטות" במרכז העיר ואת איסור הכניסה לרכב דיזל מזהם מעל 3.5 טון ללא מסנן.

.11.3.2 חוק העזר המתוקן (:)2019 הרחיב את גבולות האזור לכלל שטח השיפוט של העיר ירושלים.

.11.3.3 חוק עזר לירושלים (:)2021 עם סיום תוקפה של התוכנית הראשונה המעודכנת, התקינה מועצת העיר את חוק עזר לירושלים (צמצום זיהום אוויר הנובע מתחבורה) (הוראת שעה), התשפ"א–.2021 חוק זה נועד להבטיח את המשכיות הפעלת ה-LEZ לכל רחבי העיר תחת תוכנית החומש החדשה, ושימש בסיס חוקי לאכיפה עד לתוכנית הנוכחית.

.11.3.4 חוק הצמ"ה (:)2023 פריצת דרך רגולטורית המאפשרת אכיפה וצמצום זיהום אוויר הנובע מציוד מכני הנדסי באתרי בנייה.

.11.4 ציר זמן: מעשור של תכנון לעשור של ביצוע

.11.4.1 2016 – הנחת היסוד: אישור "התוכנית הראשונה" הרב-שנתית במועצת העיר (.)30/08/2016

.11.4.2 2018 – שלב א' (מרכז העיר): הפעלת פרויקט LEZ במרכז העיר בעקבות החלטת הממשלה והתקנת חוק העזר.

.11.4.3 2019 – עדכון אסטרטגי: אישור "התוכנית המעודכנת" והרחבת המגבלות לכל רחבי העיר.

.11.4.4 2020 – יישום מלא: הטלת איסור כניסת רכבי דיזל מזהמים לכל שטח העיר ירושלים.

.11.4.5 2021 – תוכנית חומש שנייה: אישור תוכנית המשכית ()2021-2026 במועצת העיר ()26/08/2021 לשמירה על רציפות האכיפה.

.11.4.6 2023 – הרחבת סמכויות (צמ"ה): החלת חוק עזר ייעודי לצמצום זיהום מאתרי בנייה (.)NRMM

.11.4.7 2026 – התוכנית הנוכחית (:)2026-2031 עדכון חמש-שנתי סטטוטורי להבטחת רציפות חוקית ותקציבית ושדרוג הכלים להתמודדות עם אתגרי העשור הבא.

.11.5 המעטפת התפעולית וההסברתית

לצד החקיקה, בוצעו מהלכים משלימים חסרי תקדים להצלחת המימוש:

.11.5.1 הסברה ושיתוף ציבור: שני קמפיינים ארציים רחבי היקף ודיוור ישיר לכל בעלי הרכבים המזהמים בישראל, המציעים סבסוד להתקנת מסננים.

.11.5.2 שינוי תשתיתי ארצי: עיצוב ואישור תמרור ייעודי חדש בלוח התמרורים הארצי, והצבתו בכל הכניסות לירושלים בתיאום עם נתיבי ישראל, המשטרה וצה"ל.

18 פרק ב' - יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 18/02/2026 טיוטה 1

18/02/2026 טיוטה 1

.11.5.3 מערך אכיפה וניטור: הכשרת פקחים עירוניים באישור משטרת התנועה, והצבת רשת תחנות ניטור ברחבי העיר לבחינת האפקטיביות של הפעילות בזמן אמת.

19 פרק ב' - יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 18/02/2026 טיוטה 1

18/02/2026 טיוטה 1

פרק ב' - יוזמות בהובלת הרשות לאיכות

הסביבה והקיימות

.12אזור מופחת פליטות ()LEZ – רציפות מדיניות והסדרה חוקית

.12.1 המשכיות ההגדרות ושמירה על עקרון ההסתמכות

במסגרת תוכנית זו (,)2026-2031 עיריית ירושלים ממשיכה ביישום המדיניות הקיימת של "אזור מופחת פליטות" (.)LEZ

.12.1.1 המדיניות נשענת על עקרון ההסתמכות: הציבור ובעלי הרכבים כבר ביצעו התאמות והשקעות כלכליות על בסיס ההגדרות הקבועות בתקנות אוויר נקי הארציות.

.12.1.2 לפיכך, התוכנית אינה כוללת החמרה של תקני היורו מעבר למצב הקיים, וזאת כדי לשמור על ודאות רגולטורית ועל האמון שנוצר מול המגזר העסקי והפרטי.

.12.2 הגדרות "רכב מזהם" (על פי תקנות אוויר נקי)

המדיניות ממשיכה להתבסס באופן מלא על תקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב), התשע"ב-:2012

.12.2.1 סוג הרכב: רכב מונע דיזל במשקל מעל 3.5 טון (קטגוריות M3 ,M2 ,N3 ,.)N2 .12.2.2 הקריטריון: רכב ששנת ייצורו אינה עומדת בתקני הפליטה הנדרשים ושלא הותקן בו מסנן חלקיקים מאושר.

.12.2.3 תחולה: האיסור תקף לכל רחבי העיר ירושלים (ללא החרגת שכונות).

.12.2.4 מובהר כי במידה ויחול שינוי בהגדרת הרכב המזהם התקנות, השינוי יחול באופן מובנה גם בעיר ירושלים.

.12.3 המעבר ההיסטורי לברירת משפט (אוגוסט )2025

אחד ההישגים המשמעותיים של הרשות, לאחר מאמצים אדירים וממושכים מול משרדי הממשלה והכנסת, הוא השינוי בשיטת האכיפה:

.12.3.1 עד אוגוסט ,2025 הוגבלה יכולת ההרתעה בשל התלות במסלול של כתבי אישום פליליים – הליך משפטי מורכב, מסורבל וממושך.

.12.3.2 החל מאוגוסט ,2025 חלה פריצת דרך רגולטורית המאפשרת מעבר לאכיפה באמצעות 'ברירת קנס'. שינוי זה מייצר כלי הרתעה מיידי, אפקטיבי ובר-ביצוע מול בעלי רכבים מזהמים. כמו כן, שינוי זה נתן את הלגיטימציה לבקש אכיפה משמעותית של פקחי העירייה, לא האפשרות לפעול בצורה יעילה ומהירה מול רכבים מזהמים.

.12.4 האתגר המרכזי: החלת ברירת המשפט על התוכנית החדשה

אישור התוכנית הנוכחית במועצה הוא תנאי הכרחי לשימור יכולת האכיפה.

20 פרק ב' - יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 18/02/2026 טיוטה 1

18/02/2026 טיוטה 1

.12.4.1 המשימה הקריטית: עם אישור התוכנית החדשה (,)2026-2031 יש לפעול באופן מיידי ומחודש במישור המשפטי והסטטוטורי כדי להחיל את מנגנון ברירת המשפט על חוק העזר והתוכנית החדשים. ללא פעולה זו, האכיפה עלולה לחזור למסלול האיטי של כתבי אישום, מה שיפגע אנושות באפקטיביות של הפרויקט.

.12.5 אכיפה טכנולוגית – יעד אסטרטגי עתידי

.12.5.1 מסמך המדיניות מגדיר את המעבר לאכיפה טכנולוגית (זיהוי לוחיות רישוי)

כאתגר הבא.

.12.5.2 המצב המשפטי: כיום, שימוש במצלמות לצרכי אכיפת איכות אוויר אינו מוסדר חוקית במישור הארצי.

.12.5.3 המשימה: העירייה תמשיך לפעול מול משרדי התחבורה, הפנים והמשפטים כדי לקדם את התשתית החקיקתית שתאפשר שימוש באמצעים טכנולוגיים בעתיד.

עד אז, האכיפה תמשיך להתבסס על מערך הפקחים העירוני המיומן.

.12.6 תשתית תומכת: ניטור ותמרור

.12.6.1 ניטור: המשך הפעלת 3 תחנות הניטור התחבורתיות (דבורה הנביאה, מלכי ישראל ומזרח העיר) ככלי לבקרה ומדידת הצלחה.

.12.6.2 תמרור: תחזוקה שוטפת של תמרורי 440/441 בכל שערי העיר – המהווים את היסוד המשפטי לאכיפה בשטח.

.12.7 תועלות

.12.7.1 שיפור איכות האוויר - המשך הפחתה שנתית:

.12.7.1.1 תחמוצת חנקן ()NOx כ- 66.13 טון לשנה

.12.7.1.2 חומר חלקיקי ()PM2.5 כ- 7.08 טון לשנה

21 פרק ב' - יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 18/02/2026 טיוטה 1

18/02/2026 טיוטה 1

.12.7.2 בריאות הציבור: צמצום החשיפה של תושבי העיר לחומרים מסרטנים הנפלטים ממנועי דיזל ישנים.

.12.7.3 יציבות רגולטורית: שמירה על ודאות כלכלית למגזר העסקי דרך הצמדות לתקנות הקיימות.

.12.8 תנאים למימוש

.12.8.1 חקיקת חוק עזר עירוני חדש: זהו התנאי הבסיסי והדחוף ביותר. יש לחוקק חוק עזר מעודכן (הוראת שעה) שייתן תוקף משפטי לתוכנית החדשה. ללא חקיקה זו, לא יהיה בסיס חוקי לאכיפה כלל.

.12.8.2 החלת ברירת המשפט מחדש: עם חקיקת חוק העזר החדש, יש לפעול מיידית להחלת צווי ברירת המשפט עליו מול ועדת הכלכלה. מדובר בצעד קריטי כדי למנוע "ואקום אכיפתי" שיאלץ את העירייה לחזור למסלול כתבי האישום.

.12.8.3 תקציב ותמיכה ממשלתית: הבטחת המשך המימון (%)90 מהמשרד להגנת הסביבה לתפעול המערך.

.12.8.4 אתגר האכיפה הטכנולוגית: המשך קידום התשתית החקיקתית הארצית שתאפשר בעתיד שימוש חוקי במצלמות ()LPR כאמצעי אכיפה משלים

.12.9 עלות-תועלת

.12.9.1 עלות – למשך תקופת התוכנית (חמש שנים)

.12.9.1.1 תקציב תפעולי מוערך של כ-2.5 מיליון ש"ח (הפעלת מערך האכיפה באמצעות מצלמות, אכיפה על בסיס המצלמות וניהול הפרויקט).

.12.9.2 תועלת כלכלית

על בסיס המתודולוגיה המפורטת בפרק ו' - מתודולוגיית ניתוח עלות-תועלת ()CBA – כ- 16 מיליון ₪ בשנה

.12.9.3 יחס תועלת-עלות ()BCR – 33.57

.12.9.4 מקור תקציבי - כ-%90 מהסכום ממומן על ידי תמיכה של המשרד להגנת

הסביבה במסגרת החלטות הממשלה הנוכחיות, שהינן בתוקף עד לסוף שנת .2026

נערכות פעולות על מנת להאריך את תוקף המימון עד לסוף תקופת תוכנית זו (.)2031

.12.10 המלצה

.12.10.1 אנו ממליצים על אישור המשך המימוש של פרויקט ה-LEZ במתכונתו הנוכחית, תוך מתן עדיפות עליונה להשלמת המהלך המשפטי להחלת ברירת המשפט על התוכנית החדשה.

.12.10.2 מדובר בכלי מוכח שהביא לירידה של %25 ברמות הפיח בעיר, ויש לשמר את הישגיו תוך שמירה על עקרון ההסתמכות של הציבור.

22 פרק ב' - יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 18/02/2026 טיוטה 1

18/02/2026 טיוטה 1

.13איסור הפעלת ציוד מכני הנדסי מזהם בירושלים

.13.1 רקע: ירושלים כאתר פיתוח בלב מרקם חיים

.13.1.1 ירושלים נמצאת בעיצומה של תנופת פיתוח חסרת תקדים, הכוללת פרויקטים של התחדשות עירונית, הקמת קווי רכבת קלה (,)JNET בניית רובעי מגורים חדשים וחידוש תשתיות. פעילות זו מחייבת שימוש אינטנסיבי בציוד מכני הנדסי (צמ"ה)1 המצויד לרוב במנועי דיזל מיושנים.

.13.1.2 הבעיה: מחקרים (לונדון,2 ברלין)3 מראים כי כלי צמ"ה אחראים לכ-%15 מפליטות החלקיקים בערים.

.13.1.3 בישראל, סקטור זה אחראי לכ-%16 מפליטות ה-NOx מתחבורה.

.13.2 הליך אישור חוק העזר (:)2023 מורכבות ושיתוף בעלי עניין

.13.2.1 חקיקת חוק העזר הקודם בשנת 2023 לוותה בהליך אישור מורכב וקפדני מול משרדי הממשלה, ובראשם המשרד להגנת הסביבה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד הפנים ומשרד המשפטים.

.13.2.2 משרד התחבורה ביקש לוודא מעל לכל ספק כי המהלך הסביבתי לא יפגע בפיתוח העירוני, בדגש על תשתיות לאומיות ותשתיות תחבורתיות קריטיות (רכבת קלה).

.13.2.3 תהליך ההסכמות: לאור זאת, התקיים הליך מעמיק של שיתוף בעלי עניין (,)Stakeholders בו נערכו דיונים פרטניים מול הגופים המרכזיים במשק:

.13.2.3.1 רכבת ישראל: הבטחת רציפות העבודה בפרויקטים המסילתיים.

.13.2.3.2 צוות תוכנית אב לתחבורה: האחראים על מערך התחבורה הציבורית וה-

.JNET

.13.2.3.3 חברת מוריה: הזרוע הביצועית של העירייה.

.13.2.3.4 נציגי הקבלנים הירושלמים: המייצגים את השטח.

.13.2.4 בסופו של הליך זה, נערכו התאמות ספציפיות בנוסח חוק העזר כדי לאזן בין הצרכים.

1 ציוד מכני הנדסי כהגדרתו בתקנות רישום ציוד הנדסי תשי"ט – 1959 (הכולל בין היתר מלגזה, טרקטור, דחפור, שופל, , מיני מעמיס, מחפרון, מיני חפרון, מגרסה, מפלסת, באגר, משאית מחצבה, מגרדת, מכבש, מנוף, מערבל בטון, מכונת קידוח, עגורן ועוד. מעמיס, מחפרון, מיני חפרון, מגרסה, מפלסת, באגר, משאית מחצבה , מגרדת, מכבש, מנוף, מערבל בטון, מכונת קידוח, עגורן ועוד.

2 Inventory Emissions Atmospheric London

3 mobile road (non NRMM aus Umweltbelastung der Minderung zur Konzeptes eines Erarbeitung .)(2014 .C ,Heidt & ,.H ,Helms .Bestand den rüf Emissionsverminderungsoptionen und Emissionsfaktoren aktueller cksichtigungüBer unter )machinery 2014 ,24 ,Texte ,laußDessau-Ro ,)(UBA Umweltbundesamt

23 פרק ב' - יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 18/02/2026 טיוטה 1

18/02/2026 טיוטה 1

.13.3 מבחן התוצאה: הפרכת התחזיות הפסימיות

.13.3.1 למרות החששות הכבדים שהועלו טרם אישור החוק, בעיקר מצד משרדי הממשלה וגורמי התשתית, כי הרגולציה החדשה תביא לעיכובים דרמטיים, לייקור עלויות ולעצירת גלגלי הפיתוח בירושלים – המציאות הוכיחה אחרת לגמרי.

.13.3.2 ממועד תחילת מימוש ואכיפת החוק:

.13.3.2.1 אפס פגיעה בפיתוח: לא נרשמה כל עצירה או האטה בפרויקטים העירוניים או הלאומיים בגין דרישות איכות האוויר.

.13.3.2.2 הסתגלות השוק: קבלנים וחברות תשתיות נערכו מראש, הצטיידו בכלים תקניים או התקינו מסננים, והעבודה נמשכה כסדרה.

.13.3.2.3 בוצעה אכיפה: פקחים של הרשות לאיכות הסביבה והקיימות הגיעו לאתרים בהם מבוצעות פעולות באמצעות כלי צמ"ה, איתרו כלי צמ"ה מזהמים, ובשיתוף פעולה של היזמים, כלי הצמ"ה המזהמים הוחלפו או שהותקנו להם מסנני חלקיקים.

.13.3.2.4 מסקנה: הוכח כי ניתן לשלב בין סטנדרטים סביבתיים מחמירים לבין

פיתוח מואץ.

.13.4 ביסוס הסטנדרט העירוני: מעבר מחובת הוכחה להטמעה רחבה ()2026-2031

.13.4.1 לאור ההצלחה המוכחת וההסכמות הרחבות שהושגו, התוכנית החדשה מגדירה את המדיניות הקיימת כסטנדרט העירוני המחייב לירושלים. הגישה המוצעת בתוכנית חומש זו היא מיסוד ההצלחה תוך שמירה על הקריטריונים המקצועיים שאושרו בעבר.

.13.4.2 יציבות רגולטורית: המשכיות הקריטריונים מאפשרת לשוק הבנייה והתשתיות לפעול בסביבה של ודאות מוחלטת, תוך הטמעה מלאה של דרישות איכות האוויר כחלק בלתי נפרד משיטות העבודה המקובלות בעיר.

.13.4.3 חזון אופטימי: ירושלים מוכיחה כי פיתוח אורבני מואץ ואיכות סביבה אינם סותרים זה את זה, אלא משלימים זה את זה בדרך ליצירת עיר בריאה ומודרנית.

.13.5 ניתוח טכני ופוטנציאל ההפחתה

.13.5.1 על פי נתוני משרד התחבורה (נכון ל-,)2026 מתוך כ-118,000 כלי צמ"ה בישראל, כ-%50 עדיין מוגדרים מזהמים.

.13.5.2 עם זאת, מאחר שרבים מהכלים הם ניידים, ניתן להמשיך ולדרוש כי בירושלים יופעלו רק כלים העומדים בתקן IIIB Stage ומעלה (או בעלי מסנן).

.13.6 המשך מימוש ואכיפה

.13.6.1 איסור הפעלה: המשך האיסור המוחלט על כלי צמ"ה מזהמים (ללא מסנן) באתרי בנייה.

24 פרק ב' - יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 18/02/2026 טיוטה 1

18/02/2026 טיוטה 1

.13.6.2 מנגנון האכיפה: האתגר המרכזי בתוכנית החדשה הוא יישום ברירת משפט (קנסות מנהליים) על בסיס החוק החדש, כדי לייעל את הפיקוח מול קבלנים שמפרים את ההוראות.

.13.7 תועלות

.13.7.1 שיפור איכות האוויר - המשך הפחתה שנתית:

.13.7.1.1 תחמוצת חנקן ()NOx כ- 183.5 טון לשנה

.13.7.1.2 חומר חלקיקי ()PM2.5 כ- 12 טון לשנה

.13.7.2 בריאות הציבור: צמצום החשיפה של תושבי העיר לחומרים מסרטנים הנפלטים ממנועי דיזל ישנים.

.13.7.3 יציבות רגולטורית: שמירה על ודאות כלכלית למגזר העסקי דרך הצמדות לתקנות הקיימות.

.13.8 תנאים למימוש

.13.8.1 חקיקת חוק עזר עירוני חדש: חוק זהה בנוסחו לחוק הקודם, כדי להבטיח אישור מהיר ללא התנגדויות.

.13.8.2 אישור צו ברירת משפט: פעולה דחופה מול ועדת הכלכלה להחלת קנסות על החוק החדש.

.13.8.3 תקציב: הבטחת מימון להכשרת פקחים ורכש טכנולוגי.

.13.9 עלות-תועלת

.13.9.1 עלות – למשך תקופת התוכנית (חמש שנים)

.13.9.1.1 תקציב תפעולי מוערך של כ-2.7 מיליון ש"ח (אכיפה בשטח וניהול הפרויקט).

.13.9.2 תועלת כלכלית

על בסיס המתודולוגיה המפורטת בפרק ו' - מתודולוגיית ניתוח עלות-תועלת ()CBA – כ- 28 מיליון ₪ בשנה

.13.9.3 יחס תועלת-עלות ()BCR – 51.65

.13.9.4 מקור תקציבי - כ-%90 מהסכום ממומן על ידי תמיכה של המשרד להגנת

הסביבה במסגרת החלטות הממשלה הנוכחיות, שהינן בתוקף עד לסוף שנת .2026

נערכות פעולות על מנת להאריך את תוקף המימון עד לסוף תקופת תוכנית זו (.)2031

.13.10 המלצה

.13.10.1 אנו ממליצים על אימוץ חוק העזר החדש כנדבך מרכזי במיסוד הסטנדרט הסביבתי של ירושלים.

.13.10.2 הניסיון המצטבר מוכיח כי למרות החששות הכבדים שהועלו בעבר, העיר השכילה לייצר מודל שבו הפיתוח העירוני משגשג לצד שמירה קפדנית על בריאות הציבור.

25 פרק ב' - יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 18/02/2026 טיוטה 1

18/02/2026 טיוטה 1

.13.10.3 המלצתנו היא לאשר את התוכנית והחוק החדש במתכונתם המוכחת, תוך מתן דגש על שדרוג כלי האכיפה (ברירת משפט) – צעד שיבטיח כי ירושלים תמשיך להוביל כבירה ירוקה, צומחת ונקייה.

.14אזור מצומצם זיהום אוויר (ULEZ – Zone Emission )Ultra-Low

.14.1 רקע וחזון: לקראת מרכז עיר נקי

.14.1.1 נתוני הניטור ומודלים של פיזור מזהמים בירושלים מצביעים על חריגות מערכי סביבה בצירי תחבורה מרכזיים.

.14.1.2 לאור הגידול באוכלוסייה, העלייה בצפיפות הרכבים והירידה במהירות הנסיעה, זיהום האוויר במרכזי הפעילות צפוי לעלות ללא התערבות אופרטיבית.

.14.1.3 בהתאם להמלצות צוות הייעוץ הבינלאומי שליווה את התוכנית, ובדומה למגמה בערים מובילות בעולם (לונדון, פריז, מדריד), אנו מציעים לבחון את החלת מודל ה-ULEZ (או Zone Emission Zero - )ZEZ באזורים רגישים נבחרים בעיר.

.14.2 אסטרטגיית מימוש: צעד עתידי ומדורג

חשוב להבהיר: מדובר בצעד אסטרטגי ליישום עתידי.

מימוש ה-ULEZ אינו פעולה חד-צדדית של העירייה, אלא הליך מורכב המחייב:

.14.2.1 שיתוף בעלי עניין: עבודה צמודה מול משרדי הממשלה (הגנת הסביבה, התחבורה, הפנים והמשפטים) וגופי סמך.

.14.2.2 דיאלוג מגזרי: הקמת צוותי עבודה משותפים עם חברות הפצה, גופי הסעות, וארגוני סוחרים ותושבים באזור הנבחר.

.14.2.3 בחינה מפורטת: ביצוע הליכי בדיקה מעמיקים והדגמות (חישובים ראשוניים כבר בוצעו עבור העירייה העתיקה) לפני קביעת עובדות בשטח.

26 פרק ב' - יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 18/02/2026 טיוטה 1

18/02/2026 טיוטה 1

.14.3 איסור העמדת אוטובוסים מונעים בכל העיר

.14.3.1 המצב המשפטי: תקנה 72א לתקנות התעבורה, התשכ"א-,1961 אוסרת על השארת מנוע פועל ברכב עומד שאינו בנסיעה (למעט חריגים מצומצמים).

.14.3.2 החסם האכיפתי: כיום, סמכות האכיפה של תקנה זו נתונה בידי משטרת ישראל בלבד, והעירייה אינה מוסמכת לאכוף אותה במישור המנהלי/עירוני.

.14.3.3 הפתרון המוצע: העירייה תבחן חקיקת חוק העזר העירוני ייעודי המאמץ את עקרונות תקנה 72א. מהלך זה יאפשר "האצלת סמכויות" לפקחים העירוניים ויאפשר אכיפה אפקטיבית, מיידית ורציפה כנגד אוטובוסים ורכבים כבדים הממתינים עם מנוע פועל באזור המוגדר ובצירי הגישה אליו.

.14.3.4 ניתן גם לבחון הרחבת המגבלה למשאיות שאינן מובילות סחורה בקירור.

.14.3.5 השפעה: צמצום מיידי של חשיפת הציבור למזהמים וחלקיקים בנקודות המתנה, חניוני אוטובוסים, מוקדי תיירות ובסמוך לאזורים מסחריים.

.14.4 פרמטרים להגדרת האזור (המודל התפעולי)

הגדרת ה-ULEZ תתבסס על שילוב של שלושה וקטורים:

.14.4.1 גיאוגרפי: הגדרת אזורים ספציפיים ורגישים (כגון העיר העתיקה או מרכז העיר הצפוף).

.14.4.2 רמת זיהום הרכב: שימוש בסיווג התקנות הקיים (דרגות א'-ה'), תוך מתן עדיפות לכניסת "רכב נקי" (דרגה א') ו"רכב מופחת זיהום" (דרגה ב').

.14.4.3 מאפייני שימוש: הבחנה בין רכבי הסעה, רכבי חלוקת סחורות ורכבים תפעוליים.

.14.4.3.1 רכבי חלוקה: הגדרת קריטריונים לרכבים המורשים לפעול באזור, תוך בחינת שעות פעילות ועידוד מעבר לרכבים חשמליים קלים למיילים האחרונים (Delivery Mile .)Last

.14.4.3.2 רכבים פרטיים: התוכנית לא תטיל מגבלות על רכבים פרטיים של תושבי האזור, אלא תתמקד ביצירת תשתיות תומכות (כגון עמדות טעינה) לעידוד המעבר לרכב נקי.

.14.4.3.3 לא יוטלו מגבלות על רכבים להם הותקן מתקן העלאה והורדה של אדם עם מוגבלות בניידות (כבש או מעלון) אל ומהרכב.

.14.5 תועלות

.14.5.1 שיפור איכות האוויר - הפחתה שנתית:

.14.5.1.1 תחמוצת חנקן ()NOx כ- 13 טון לשנה

.14.5.1.2 חומר חלקיקי ()PM2.5 כ- 0.2 טון לשנה .14.5.2 השפעה היקפית: המרת רכב לרמה "נקייה" לצורך כניסה ל-ULEZ מטיבה עם איכות האוויר בכל רחבי העיר שבה הרכב נע.

.14.5.3 איכות חיים: הפחתת מטרדי רעש ושיפור המרחב הציבורי באזורי תיירות ומגורים צפופים.

27 פרק ב' - יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 18/02/2026 טיוטה 1

18/02/2026 טיוטה 1

.14.5.4 יצירת מודל בר-קיימא המצמצם משמעותית את נטל התחלואה וממצב את ירושלים כעיר מודרנית ונקייה.

.14.6 תנאים למימוש

.14.6.1 הליך שיתוף ציבור ובעלי עניין: הקמת פורום מקצועי קבוע עם כלל הגורמים הרלוונטיים.

.14.6.2 חקיקת חוקי עזר ייעודי: גיבוש חוק עזר חדש שיגדיר איסור העמדת האוטובוסים או משאיות מונעות, או את הקריטריונים הייחודיים ל-.ULEZ .14.6.3 תקציב לביצוע פיילוטים: מימון ייעודי למעבר לרכבי תפעול חשמליים והקמת תשתיות טעינה.

.14.6.4 מערכות טכנולוגיות: רכישת אמצעי ניטור ואכיפה מתקדמים.

.14.7 עלות-תועלת

.14.7.1 עלות – למשך תקופת התוכנית (חמש שנים)

.14.7.1.1 תקציב הקמה והפעלה מוערך של כ-2.2 מיליון ש"ח (אכיפה בשטח וניהול הפרויקט).

.14.7.2 תועלת כלכלית

על בסיס המתודולוגיה המפורטת בפרק ו' - מתודולוגיית ניתוח עלות-תועלת ()CBA – כ- 570 אלפי ₪ בשנה

.14.7.3 יחס תועלת-עלות ()BCR – 1.32

.14.7.4 מקור תקציבי בשיעור של %90 לתכנון פרויקט זה הינו נובע מתמיכה של המשרד

להגנת הסביבה במסגרת החלטות הממשלה הנוכחיות, שהינן בתוקף עד לסוף שנת

.2026 נערכות פעולות על מנת להאריך את תוקף המימון עד לסוף תקופת תוכנית זו

(.)2031

.14.8 המלצה

.14.8.1 אנו ממליצים על התחלת הליך בחינה מפורט להגדרת אזורי ,ULEZ תוך התמקדות ראשונית בנכסי צאן ברזל כגון העיר העתיקה.

.14.8.2 המהלך יבוצע בתיאום מלא עם משרדי הממשלה הרלוונטיים, תוך הקמת צוות משימה ייעודי לשיתוף בעלי עניין, מתוך מטרה לייצר איזון אופטימלי בין הצרכים התפעוליים לבין הזכות הבסיסית של תושבי ירושלים לאוויר נקי. מובן כי לאור הגבוליות הכלכלית של המהלך, מדובר במהלך שנועד לשפר את איכות החיים והתיירות, לטובת מיתוג בינלאומי וכפיילוט מצומצם.

28 פרק ב' - יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 18/02/2026 טיוטה 1

18/02/2026 טיוטה 1

.14.8.3 אנו ממליצים על חקיקת חוק העזר העירוני ייעודי המאמץ את עקרונות תקנה 72א. מהלך זה יאפשר "האצלת סמכויות" לפקחים העירוניים ויאפשר אכיפה אפקטיבית, מיידית ורציפה כנגד אוטובוסים ורכבים כבדים הממתינים עם מנוע פועל באזור המוגדר ובצירי הגישה אליו, ובחינת הרחבת המגבלה למשאיות שאינן מובילות סחורה בקירור.

15. אזור מופחת פליטות ()ULEZ לרכב דו-גלגלי

.15.1 רקע: המעבר לטיפול בפליטות בנזן וזיהום מקומי

.15.1.1 בעוד שמרבית יוזמות ה-LEZ וה-ULEZ מתמקדות במנועי דיזל (הפולטים NOx וחלקיקים), כלי הרכב הדו-גלגליים מהווים מקור זיהום ייחודי וקריטי במרכזי הערים בשל סוג הדלק (בנזין) ומיקום הפליטה בגובה הנשימה.

.15.1.2 היקף התופעה: על פי נתוני הלמ"ס, רשומים בירושלים כ-15,639 כלי רכב דו-

גלגליים. מוערך כי כ-%97 מהם (כ-15,170 כלים) מונעים במנועי בעירה פנימית מבוססי בנזין.

.15.1.3 המיתוס הסביבתי והנתון המכריע: בניגוד לתפיסה לפיה אופנוע "נקי" יותר מרכב פרטי, נתוני המשרד להגנת הסביבה (דו"ח עלויות חיצוניות של תחבורה)4 חושפים

תמונה הפוכה: בחישוב של רכיב זיהום האוויר, עלות הפליטה לק"מ של אופנוע

גבוהה בכ-%65 מעלות הפליטה של רכב פרטי.

.15.1.4 סיכון בריאותי: מנועי אלו פולטים ריכוזים גבוהים של בנזן – חומר מסרטן וודאי.

לפיכך, אין לראות באופנועי בנזין אמצעי יעיל לשיפור איכות האוויר, ויש לפעול לעידוד אקטיבי של מעבר לכלים חשמליים.

4 transportation_of_costs_https://www.gov.il/he/pages/external

29 פרק ב' - יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 18/02/2026 טיוטה 1

18/02/2026 טיוטה 1

.15.2 אסטרטגיית המימוש: הגדרה גיאוגרפית ותפעולית

העירייה תבחן הגדרת אזורי "ULEZ דו-גלגלי" במוקדים המאופיינים בצפיפות גבוהה של הולכי רגל ופעילות מסחרית:

.15.2.1 אזורים מוצעים: מרכז העסקים הראשי (מע"ר), מע"ר מזרח ומע"ר חרדי.

.15.2.2 מיקוד תפעולי: ההגבלות יחולו בשלב הראשון על ציים הפועלים באופן רציף באזורים אלו:

.15.2.2.1 רכבי חלוקה ושליחויות: יצירת מנגנון המחייב שימוש בדו-גלגלי חשמלי בלבד לביצוע משלוחים בתוך תחומי ה-.ULEZ

.15.2.2.2 יוחרגו, כמובן

1. רכבי חירום והצלה – משטרה, כיבוי אש, מד"א, איחוד הצלה וכו'

2. שירות עירוני - רכבי הפיקוח העירוני ואכיפת החנייה

.15.3 תועלות

.15.3.1 שיפור איכות האוויר - הפחתה שנתית:

.15.3.1.1 תחמוצת חנקן ()NOx כ- 12.5 טון לשנה

.15.3.1.2 חומר חלקיקי ()PM2.5 כ- 1 טון לשנה

.15.3.1.3 בנזן Benzene – ()C6H6

.15.3.2 בריאות הציבור: צמצום החשיפה של תושבי העיר לחומרים מסרטנים הנפלטים

ממנועי בנזין לא יעלים.

.15.4 תנאים למימוש (נתיב קריטי)

.15.4.1 הליך שיתוף ציבור ובעלי עניין: הקמת פורום מקצועי קבוע עם כלל הגורמים הרלוונטיים.

.15.4.2 חקיקת חוק עזר ייעודי: הגדרת הסמכות העירונית להגבלת תנועת דו-גלגלי מזהם באזורים נבחרים.

.15.4.3 שיתוף בעלי עניין: קיום הידברות מול חברות השליחויות, ארגוני החירום והסוחרים המקומיים.

.15.4.4 תשתיות תומכות: פריסת עמדות טעינה מהירות לדו-גלגלי חשמלי בנקודות אסטרטגיות במע"ר.

.15.5 עלות-תועלת

.15.5.1 עלות – למשך תקופת התוכנית (חמש שנים)

תקציב הקמה והפעלה מוערך של כ-3.6 מיליון ש"ח (הקמת מערך מצלמות ייעודי, אכיפה על בסיס מערך המצלמות, קמפיין פרסום וניהול הפרויקט).

.15.5.2 תועלת כלכלית

הערכת התועלות של צעד זה מחייבת בחינה מעמיקה ומורכבת מהרגיל:

30 פרק ב' - יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 18/02/2026 טיוטה 1

18/02/2026 טיוטה 1

.15.5.2.1 ניתוח נזק מבנזן: מכיוון שעיקר הנזק נובע מפליטות בנזן, נדרש ניתוח מקצועי ייעודי שיבוצע על ידי המשרד להגנת הסביבה. ניתוח זה הכרחי בשל אופי המזהם והשפעתו הבריאותית הקשה גם בריכוזים נמוכים.

.15.5.2.2 יעילות כלכלית: לאור העובדה שעלות הזיהום לק"מ של דו-גלגלי גבוהה ב-%65 משל רכב פרטי, כל המרה של כלי בנזין לחשמלי מייצרת תועלת בריאותית גבוהה משמעותית ביחס לכל כלי רכב אחר.

.15.5.2.3 אפקט הילה: המרת רכב לצורך כניסה ל-ULEZ מטיבה עם איכות האוויר בכל רחבי העיר בה הרכב נע.

.15.5.2.4 על בסיס המתודולוגיה המפורטת בפרק ו' - מתודולוגיית ניתוח עלות-

תועלת ()CBA , וללא הוספת הנזק מבנזן – כ- 2.4 מיליון ₪ בשנה.

.15.5.3 יחס תועלת-עלות ()BCR – 3.24

.15.5.4 מקור תקציבי בשיעור של %90 לתכנון פרויקט זה הינו נובע מתמיכה של המשרד

להגנת הסביבה במסגרת החלטות הממשלה הנוכחיות, שהינן בתוקף עד לסוף שנת

.2026 נערכות פעולות על מנת להאריך את תוקף המימון עד לסוף תקופת תוכנית זו

(.)2031

.15.6 המלצה

.15.6.1 אנו ממליצים על התחלת הליך בחינה מפורט להגדרת אזור מצומצם פליטות ()ULEZ לדו-גלגלי, תוך דגש על צמצום פליטות הבנזן במע"ר.

.15.6.2 המהלך יבוצע בתיאום הדוק עם המשרד להגנת הסביבה לצורך תיקוף מודל העלות-תועלת, ויוביל לגיבוש חוק עזר חדש שיבטיח מרחב עירוני נקי ובריא להולכי הרגל בלב ירושלים.

31 פרק ב' - יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 18/02/2026 טיוטה 1

18/02/2026 טיוטה 1

.16הגדרת אזור מאופס פליטות (ZEZ – Zone Emission )Zero

.16.1 רקע: הממשק בין הרכבת הקלה לאיכות האוויר

.16.1.1 עם הרחבת רשת הרכבות הקלות בירושלים (רשת ה-,)JNET נוצרים צירים שבהם נאסרת תנועת רכב פרטי והתנועה מותרת אך ורק לרכבת הקלה, רכבי ביטחון, שירות וספקים. דוגמה מובהקת לכך היא חלקים מרחוב יפו.

.16.1.2 הזדמנות אסטרטגית: מאחר שהתנועה בצירים אלו כבר מבוססת ברובה המכרעת על הנעה חשמלית, הגדרתם הרשמית כ-ZEZ היא צעד טבעי הממסד סטנדרט סביבתי מחמיר במרחב האורבני האינטנסיבי ביותר.

.16.2 הקשר בינלאומי: המודל האירופי כסטנדרט

הגדרת אזורי ZEZ בצירי תחבורה ציבורית ומרכזי ערים הפכה לסטנדרט בערים מובילות בעולם המפעילות רשתות של רכבות קלות ומדרחובים מסחריים:

.16.2.1 אוקספורד (בריטניה):5 העיר הראשונה שהנהיגה ZEZ במרכז העיר, תוך התמקדות ברכבי משלוחים וספקים, במטרה להפוך את כל מרכז העיר למאופס פליטות עד .2035

.16.2.2 אמסטרדם (הולנד):6 הציבה יעד שעד שנת ,2030 כלל התנועה במרכז העיר (כולל רכבי חלוקה ואוטובוסים) תהיה ללא פליטות.

.16.2.3 לונדון (Streets Emission Zero s':7)London לונדון מפעילה אזורי " Zero Street Emission" (כמו רחוב ,)Beech המהווים מודל ישיר לרחובות כמו רחוב יפו בירושלים.

.16.2.4 ירושלים, על בסיס רשת הרכבות הקלות, נמצאת בנקודת זינוק אידיאלית ליישום מודלים דומים התואמים את ה-Deal Green האירופי.

.16.3 המודל המוצע: הסדרת כניסת רכבי עבודה וספקים

הגדרת ה-ZEZ בצירי הרכבת הקלה תתמקד בניהול מושכל של כלי הרכב המשלימים:

.16.3.1 רכבי אספקה וספקים: מתן עדיפות או הרחבת שעות הפעילות עבור ספקים המשתמשים ברכבים מאופסי פליטות (חשמליים). זהו כלי לעידוד השוק לעבור ללוגיסטיקה עירונית ירוקה (Logistics .)Green

.16.3.2 רכבי ביטחון וחירום: לא תוטל כל מגבלה על רכבי ביטחון וחירום (משטרה, כבאות, מד"א). גופים אלו ימשיכו לפעול בצירים אלו ללא קשר לסוג ההנעה.

.16.3.3 רכבי שירות עירוניים: לא תוטל כל מגבלה על הציים העירוניים הפועלים בצירים אלו.

.16.3.4 לא יוטלו מגבלות על רכבים להם הותקן מתקן העלאה והורדה של אדם עם מוגבלות בניידות (כבש או מעלון) אל ומהרכב.

5 https://www.oxfordshire.gov.uk/transport-and-travel/oxford-zero-emission-zone-zez 6 /https://www.amsterdam.nl/en/policy/sustainability/clean-air 7 https://tfl.gov.uk/modes/driving/ultra-low-emission-zone

32 פרק ב' - יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 18/02/2026 טיוטה 1

18/02/2026 טיוטה 1

.16.4 התרחבות עתידית עם קווי הרכבת הקלה

.16.4.1 התוכנית קובעת כי כל ציר חדש שייסגר לתנועת רכב פרטי לטובת הרכבת הקלה (כגון קטעים בקו הכחול או הירוק), ייבחן באופן אוטומטי כמרחב להחלת הגדרת .ZEZ בדרך זו, רשת התחבורה הנקייה של העיר תהווה את השלד שעליו נבנית רשת האוויר הנקי.

.16.5 תועלות (דקלרטיביות ואופרטיביות)

.16.5.1 יצירת "ריאות ירוקות" אורבניות: הבטחה כי צירי הליבה של מרכז העיר יהיו נקיים מפליטות בגובה הנשימה.

.16.5.2 מיתוג בינלאומי: מיצוב ירושלים כעיר מתקדמת המנצלת את תשתיות ה- Mass Transit שלה לקידום בריאות הציבור, בדומה לערים המובילות באירופה.

.16.5.3 ודאות עסקית: מתן אפשרות לספקים להיערך מראש למעבר להובלה חשמלית.

.16.6 עלות-תועלת

.16.6.1 עלות – למשך תקופת התוכנית (חמש שנים)

.16.6.1.1 תקציב הקמה והפעלה מוערך של כ-250 אלפי ש"ח (תמרור וניהול הפרויקט).

.16.6.2 מקור תקציבי בשיעור של %90 לתכנון פרויקט זה הינו נובע מתמיכה של המשרד

להגנת הסביבה במסגרת החלטות הממשלה הנוכחיות, שהינן בתוקף עד לסוף שנת

.2026 נערכות פעולות על מנת להאריך את תוקף המימון עד לסוף תקופת תוכנית זו

(.)2031

.16.7 המלצה

.16.7.1 אנו ממליצים על הגדרת צירי הרכבת הקלה הסגורים לרכב פרטי (כדוגמת רחוב יפו) כ"אזורים מאופסי פליטות" (.)ZEZ

.16.7.2 פעולה זו תבוצע תוך שמירה מלאה על חופש הפעולה של רכבי ביטחון וחירום, ואימוץ הסטנדרטים הבינלאומיים המקובלים בערים כמו אוקספורד ואמסטרדם, תוך הידברות רציפה עם הסוחרים המקומיים.

33 פרק ב' - יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 18/02/2026 טיוטה 1

18/02/2026 טיוטה 1

.17בחינת הרחבה ועדכון של הגדרת "רכב מזהם" ULEZ (מנגנון דינמי)

.17.1 רקע: התאמה רגולטורית וטכנולוגית

.17.1.1 כדי להבטיח שתוכנית האוויר הנקי תישאר אפקטיבית לאורך זמן, נדרש מנגנון המוודא כי הגדרות "רכב מזהם" מתכתבות עם קצב התחדשות צי הרכב והתקדמות התקינה הבינלאומית.

.17.1.2 הליך השינוי הגדרת רכב מזהם הארצי: במהלך שנת 2026 צפוי הליך של RIA ביחס לעדכון הגדרות כלי הרכב המזהמים בישראל על ידי רשות האסדרה. לאחר אישור הליך זה, ניתן יהיה להביא לאישור סטטוטורי בכנסת של הגדרות חדשות לרכב מזהם בתקנות אוויר נקי. עם אישורן, ההחלה בירושלים תהיה אוטומטית מכוח התקנות הקיימות. המהלך צפוי להשפיע על למעלה מ-100,000 כלי רכב (כ-

%20 מצי הרכב הרלוונטי).

.17.1.3 הצורך בבחינה עירונית: במידה וההליך הארצי יתעכב, או ככל שיימצא כי ההגדרות החדשות אינן נותנות מענה מספק לצפיפות האוכלוסייה ולצרכים הייחודיים של ירושלים, נדרשת חלופה לבחינה עצמאית.

.17.2 הצעה: בחינת שינוי הגדרת רכב מזהם ברמה העירונית

.17.2.1 התוכנית מציעה לבחון החמרה בדרישות הכניסה לעיר מעבר להגדרות התקנות הקיימות במועד עריכת התוכנית.

.17.2.2 המטרה: הגדלת האימפקט של מגבלות ה-ULEZ ומניעת שחיקת התוכנית לאור הצטמצמות טבעית של כמות הרכבים המזהמים ה"מקוריים".

.17.2.3 וקטורים מרכזיים לבחינה:

.17.2.3.1 רכבים בעלי נסועה עירונית גבוהה (Mileage :)High מוניות, רכבי הסעות תלמידים ותיירים, ורכבי חלוקה. רכבים אלו פועלים שעות רבות בלב אזורי מגורים ומרכזי עסקים, ולכן תרומתם לזיהום המצטבר גבוהה משמעותית.

.17.2.3.2 רכבים בעלי מקדמי פליטה גבוהים (Factors Emission :)High זיהוי קטגוריות רכב הפולטות מזהמים (,NOx חלקיקים ובנזן) בשיעור חריג ביחס לק"מ נסועה, לרבות רכבי דיזל שאינם עומדים בתקני "יורו 6".

.17.3 אמצעים מוצעים ותהליך בחינה מפורט

כדי לגבש את החמרת ההגדרות, העירייה תבצע את הצעדים הבאים:

.17.3.1 ניתוח פליטות יחסי: ביצוע ניתוח מקצועי לזיהוי המזהמים העיקריים בצי הרכב הפעיל בירושלים כיום. המטרה היא לוודא שהתוכנית מטפלת במרכיבים המזהמים ביותר.

.17.3.2 בדיקת סוגי רכבים ייעודית: תיערך בדיקה מעמיקה של סוגי רכבים בעלי מאפיינים ייחודיים שלא נבחנו עד כה (כגון מוניות ורכבי הסעות תיירות), לרבות

34 פרק ב' - יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 18/02/2026 טיוטה 1

18/02/2026 טיוטה 1

ניתוח היקף פעילותם והשפעתם הסביבתית בסמיכות לאוכלוסיות רגישות (תלמידים במוסדות חינוך).

.17.3.3 התאמה לתקן 7 :Euro בחינת יישום עקרונות מתקן ה"יורו 7" החדש של האיחוד האירופי, המדגיש צמצום פליטות בתנאי נהיגה אמיתיים.

.17.3.4 גיבוש פתרונות אופרטיביים: ככל שיזוהו מרכיבים מזהמים שלא טופלו כראוי, ייבחנו פתרונות משלימים שישולבו במסגרת הפרויקט.

.17.3.5 לא יוטלו מגבלות על רכבים להם הותקן מתקן העלאה והורדה של אדם עם מוגבלות בניידות (כבש או מעלון) אל ומהרכב.

.17.4 תועלות

.17.4.1 תיקוף מקצועי: ניתוח העלות והתועלת של צעד זה יסתמך על מתודולוגיית המשרד להגנת הסביבה וההצעה הנוכחית של המשרד להגנת הסביבה להגדרת רכב מזהם, אשר אמור להתחיל הליך של שיתוף ציבור במסגרת ,RIA תוך דגש על הערכת הנזק הבריאותי שנחסך.

.17.4.2 זמינות מידע: מימוש הבדיקה כפוף לזמינות המידע הרלוונטי מרשויות המדינה ומרשות האסדרה.

.17.4.3 שיפור איכות האוויר - המשך הפחתה שנתית:

.17.4.3.1 תחמוצת חנקן ()NOx כ- 390 טון לשנה

.17.4.3.2 חומר חלקיקי ()PM2.5 כ- 15 טון לשנה

.17.5 תנאים למימוש

.17.5.1 הליך שיתוף ציבור ובעלי עניין: הקמת פורום מקצועי קבוע עם כלל הגורמים הרלוונטיים.

.17.5.2 חקיקת חוקי עזר ייעודי: גיבוש חוק עזר חדש שיגדיר את המאפיינים של הרכבים שיוגבלו.

.17.5.3 שיתוף בעלי עניין: קיום הידברות מול כל בעלי העניין הרלוונטיים.

.17.5.4 חקיקה: לאחר הליך הבחינה המפורט, יבוצע הליך לחיקוק חוק עזר עירוני חדש שיאפשר את האכיפה והמימוש מטעם הרשות.

.17.6 עלות-תועלת

.17.6.1 עלות – למשך תקופת התוכנית (חמש שנים)

תקציב הקמה והפעלה מוערך של כ-5 מיליון ש"ח (הפעלת מערך האכיפה באמצעות מצלמות, אכיפה על בסיס המצלמות, קמפיין פרסום וניהול הפרויקט).

.17.6.2 תועלת כלכלית

על בסיס המתודולוגיה המפורטת בפרק ו' - מתודולוגיית ניתוח עלות-תועלת ()CBA – כ- 38 מיליון ₪ בשנה

35 פרק ב' - יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 18/02/2026 טיוטה 1

18/02/2026 טיוטה 1

.17.6.3 יחס תועלת-עלות ()BCR – 39.55

.17.6.4 מקור תקציבי בשיעור של %90 לתכנון פרויקט זה הינו נובע מתמיכה של המשרד

להגנת הסביבה במסגרת החלטות הממשלה הנוכחיות, שהינן בתוקף עד לסוף שנת

.2026 נערכות פעולות על מנת להאריך את תוקף המימון עד לסוף תקופת תוכנית זו

(.)2031

.17.7 המלצה

.17.7.1 אנו ממליצים לאשר את תחילתו של הליך בחינה מפורט להרחבת הגדרת "רכב מזהם" באופן דיפרנציאלי.

.17.7.2 המיקוד יהיה ברכבים בעלי נסועה גבוהה ומקדמי פליטה חריגים (כגון הסעות ומוניות) שאינם עומדים בתקני זיהום מתקדמים.

.17.7.3 במידה והליך האסדרה הארצי לא יתקדם כמתוכנן, תוצג הצעה לשינוי ההגדרה ברמה העירונית כדי להבטיח את איכות האוויר לתושבי העיר.

.18היפוך פירמידת התנועה: ULEZ עידוד תחבורה מקיימת ופרויקטים קהילתיים

.18.1 רקע: היפוך הפירמידה כאסטרטגיה רב-שכבתית

.18.1.1 היעד האסטרטגי המרכזי של התוכנית הוא "היפוך הפירמידה": מתן עדיפות עליונה להולכי רגל, רוכבי אופניים ומשתמשי תחבורה ציבורית, על פני הרכב הפרטי.

.18.1.2 צעד זה מתמקד בשינוי הרגלים (Change )Behavioral וביצירת לגיטימציה ציבורית לצעדי התוכנית.

36 פרק ב' - יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 18/02/2026 טיוטה 1

18/02/2026 טיוטה 1

.18.1.3 מדרגי המימוש בתוכנית

עקרון היפוך הפירמידה אינו מוגבל לפרק זה, אלא מיושם בתוכנית בשלוש רמות משלימות:

.18.1.3.1 רמה מקומית (הפרק הנוכחי): פרויקטים חברתיים, רתימת מתנדבים וטיפול ב"כשלי מיקרו" ברמת הרחוב והשכונה.

.18.1.3.2 רמה רחבה: יצירת רציפות תשתיתית של שבילי אופניים וצירי הליכה המקשרים בין שכונות למרכזי תעסוקה.

.18.1.3.3 רמה עירונית: הגדרת אזורי ULEZ/ZEZ ושינוי סדרי העדיפויות בצירי הליבה לטובת הרכבת הקלה (מיושם בפרק ג' - פעילות אגפי עירייה משלימה בתמיכה של הרשות לאיכות הסביבה והקיימות, ופרק ד' - תשתיות לאומיות ותוכניות פיתוח אסטרטגיות).

.18.2 פרויקטים חברתיים מקומיים (רתימת הקהילה)

הצעה לעידוד מעבר נוסעים מכלי רכב פרטיים לתחבורה ציבורית או לתנועה בלתי ממונעת (אופניים או הליכה) באמצעות רתימת הקהילה:

.18.2.1 מערך תמיכה בתנועה מקיימת: רתימת הקהילה – בתי הספר, תנועות נוער, מתנדבים וקהילה – לטובת הקמת מערך תמיכה בתנועה מקיימת לבית הספר (כגון מערכי "אוטובוס מהלך").

.18.2.2 איסוף מידע מהשטח: מציאת כשלים המגבילים את אפשרות התנועה באמצעים חליפיים (הליכה/אופניים) באמצעות איסוף מידע מהשטח על ידי התושבים.

.18.2.3 ממשק מול גורמי תשתית: בחינת פתרונות והצפתם מול גורמי התשתית בעירייה לצורך מימוש ההתאמות הנדרשות (Urbanism .)Tactical .18.2.4 ביצוע מקומי: מימוש הפתרונות על בסיס מקומי על ידי צוותים ייעודיים המובלים על ידי הרשות בשיתוף המינהלים הקהילתיים.

.18.3 אמצעים מוצעים ותמריצים פורצי מסגרת

התוכנית שואפת לייצר "רווח" ברור לתושב הבוחר באמצעי נקי, באמצעות פתרונות יצירתיים:

.18.3.1 כלכלה מקומית מקיימת: בחינת מתן הנחות בשלל עסקים לבוחרים להגיע עם הרכבת הקלה או באמצעים חשמליים/בלתי ממונעים למרכזי המסחר ("הגעת ירוק – קנית בזול").

.18.3.2 תמריצים תפעוליים: יצירת מנגנון הטבות לארגונים ומוסדות המעודדים את עובדיהם להגיע באמצעים בלתי ממונעים.

.18.3.3 פיילוטים קהילתיים: קיום פרויקטים מקומיים להעלאת מודעות, תוך שימוש במתנדבים ונוער כ"שגרירי אוויר נקי" בשכונות.

.18.4 תועלות

.18.4.1 שיפור בריאות הציבור ואיכות החיים (Travel :)Active עידוד הליכה ורכיבה על אופניים ("תנועה פעילה") תורם ישירות להפחתת תחלואה הקשורה לאורח חיים

37 פרק ב' - יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 18/02/2026 טיוטה 1

18/02/2026 טיוטה 1

יושבני, מעבר לצמצום החשיפה למזהמים. יצירת "מרחבים בטוחים" בקרבת בתי ספר מבטיחה הגנה על אוכלוסיות רגישות בנקודות הממשק הקריטיות ביותר.

.18.4.2 חיזוק הכלכלה המקומית והחוסן הקהילתי: מחקרים מראים כי הולכי רגל ומשתמשי תחבורה ציבורית נוהגים לבקר בעסקים מקומיים בתדירות גבוהה יותר מרכב פרטי. מנגנון "הגעת ירוק – קנית בזול" מייצר זיקה ישירה בין שמירה על הסביבה לבין שגשוג המגזר העסקי בירושלים.

.18.4.3 יעילות תשתיתית וצמצום גודש: היפוך הפירמידה מאפשר ניצול יעיל יותר של המרחב הציבורי המוגבל בירושלים. עידוד העברת נסועה מהרכב הפרטי לאמצעים מקיימים מפחיתה את הלחץ על עורקי התנועה הראשיים, מקצרת זמני נסיעה בתחבורה הציבורית ומשפרת את הנגישות למוקדי תעסוקה ומסחר.

.18.4.4 לגיטימציה ציבורית (License :)Social רתימת הקהילה והמינהלים הקהילתיים יוצרת תמיכה רחבה ("מלמטה למעלה") לצעדי האכיפה הקשוחים יותר של התוכנית (כגון אזורי .)LEZ ללא הבנת התועלת הישירה ברמת הרחוב, קשה להשיג את אמון הציבור הדרוש לשינוי הרגלי ניידות.

.18.5 עלות-תועלת

.18.5.1 עלות – למשך תקופת התוכנית (חמש שנים)

.18.5.1.1 תקציב הקמה והפעלה מוערך של כ-250 אלפי ש"ח (עבודת שטח).

.18.5.2 תועלת כלכלית

בצעד זה לא בוצעה הערכה כמותית ישירה של צמצום טונות מזהמים (בשונה מצעדים אחרים), חשיבותו הכלכלית נובעת מהיותו "מאפשר" (:)Enabler .18.5.2.1 הפחתת סיכונים: הפעילות הקהילתית מפחיתה את הסיכון לכישלון יישום התוכנית הכוללת עקב התנגדות ציבורית.

.18.5.2.2 חיסכון חיצוני: עידוד הליכה ורכיבה חוסך למשק עלויות חיצוניות של גודש, רעש, ותאונות דרכים, המוערכות במאות שקלים לכל נוסע שעובר מרכב פרטי לאופניים/הליכה (על פי נתוני "הספר הירוק").

.18.5.3 מקור תקציבי בשיעור של %90 לתכנון פרויקט זה הינו נובע מתמיכה של המשרד

להגנת הסביבה במסגרת החלטות הממשלה הנוכחיות, שהינן בתוקף עד לסוף שנת

.2026 נערכות פעולות על מנת להאריך את תוקף המימון עד לסוף תקופת תוכנית זו

(.)2031

.18.6 המלצה

.18.6.1 אנו ממליצים לאמץ את היפוך הפירמידה כמרכיב חברתי-קהילתי הכרחי.

.18.6.2 יש להקצות 250 אלפי ₪ לקידום הפרויקטים ברמה המקומית, מתוך הבנה שהצלחתו של כל שינוי תשתיתי או רגולטורי (כמו אזורי אוויר נקי) תלויה ברמת המוכנות וההירתמות של הקהילה בשטח.

38 פרק ב' - יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 18/02/2026 טיוטה 1

18/02/2026 טיוטה 1

.19חינוך סביבתי ועידוד מוביליות מקיימת במערכת החינוך

.19.1 רקע: התייחסות לסביבה כמשאב במחסור

.19.1.1 כחלק מהשינוי התפיסתי הנדרש בירושלים, מוצע לפתח ולממש תוכניות חינוך סביבתי מותאמות למגזרים השונים בעיר (ממלכתי, ממ"ד, חרדי וערבי).

.19.1.2 התוכנית מתמקדת בחינוך הדור הצעיר להבנת המרחב הציבורי ואיכות האוויר כמשאבים יקרים במחסור שיש לשמר.

.19.1.3 יתרון אסטרטגי: שינוי התנהגות בגיל הצעיר הוא בעל אפקטיביות גבוהה במיוחד ויוצר "אפקט הילה" – הילדים מחנכים את ההורים ומשפיעים על בחירות התחבורה של המשפחה כולה.

.19.2 אמצעים מוצעים ודרכי פעולה

התוכנית החינוכית לא תסתפק בלימוד תיאורטי, אלא תתמקד בחוויה והקניית מיומנויות:

.19.2.1 לימוד רכיבה על אופניים ככלי תחבורה:

.19.2.1.1 שילוב שיעורי רכיבה מעשיים במסגרת שעות הלימוד או כפעילות העשרה.

.19.2.1.2 דגש על רכיבה בטוחה במרחב העירוני, הכרת חוקי התנועה הרלוונטיים ובניית ביטחון עצמי כרוכבים.

.19.2.2 הדרכת חוויית הנסיעה בתחבורה הציבורית:

.19.2.2.1 ביצוע הדרכות אקטיביות בבתי הספר הכוללות התנסות מעשית: כיצד מתכננים מסלול, שימוש באפליקציות ותיקוף, והתנהלות בטוחה ומכבדת ברכבת הקלה ובאוטובוסים.

.19.2.2.2 המטרה היא להוריד את "חסם החרדה" ולהפוך את התח"צ לאמצעי טבעי ונגיש עבור בני הנוער.

.19.2.3 סקרי עומק במוסדות החינוך:

39 פרק ב' - יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 18/02/2026 טיוטה 1

18/02/2026 טיוטה 1

.19.2.3.1 ביצוע סקרים ייעודיים בקרב תלמידים, הורים וצוותי הוראה לבחינת הרגלי הגעה קיימים.

.19.2.3.2 ניתוח הצרכים והאפשרויות למעבר לתחבורה שאינה פרטית (הליכה, אופניים, הסעות משותפות).

.19.2.3.3 איתור חסמים ספציפיים לכל מוסד (למשל: מחסור במתקני עגינת אופניים מוצלים או צורך בשיפור מעברי חצייה סמוכים).

.19.3 אמצעים לעידוד נסיעה באמצעים חליפיים

על בסיס הממצאים מהסקרים וההדרכות, יגובשו אמצעי עידוד ממוקדים:

.19.3.1 תחרויות ופרסים: יצירת מנגנון תמרוץ בין כיתתי או בין בית-ספרי על שיעור ההגעה הגבוה ביותר באמצעים ירוקים.

.19.3.2 התאמות תשתית בתוך המוסד: הקמת לוקרים לציוד רכיבה, התקנת עמדות ניפוח ומתקני חניה בטוחים בתוך שטח בתי הספר.

.19.4 עלות - תועלת

.19.4.1 עלות – למשך תקופת התוכנית (חמש שנים)

.19.4.1.1 תקציב הקמה והפעלה מוערך של כ-250 אלפי ש"ח (עבודת שטח).

.19.4.2 ניתוח תועלות

.19.4.2.1 בדומה לצעד הקודם, לא בוצעה הערכה כמותית ישירה לצמצום הפליטות. עם זאת, התועלת נמדדת בשינוי הרגלים ארוך טווח, צמצום משמעותי של גודש הרכבים הפרטיים סביב בתי ספר בבוקר, והעלאת הבטיחות בדרכים.

.19.5 המלצה

.19.5.1 אנו ממליצים לתקצב ולצאת לדרך עם תוכנית חינוך למוביליות מקיימת בהיקף של 250 אלפי ש"ח.

השקעה זו בחינוך היא התשתית ההכרחית להצלחת כל יתר הפרקים בתוכנית, שכן היא מייצרת את ה"לקוחות" של התחבורה הציבורית והתנועה הבלתי ממונעת בעתיד.

40 פרק ב' - יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 18/02/2026 טיוטה 1

18/02/2026 טיוטה 1

פרק ג' - פעילות אגפי עירייה משלימה

בתמיכה של הרשות לאיכות הסביבה

והקיימות

.20פתיח: סינרגיה עירונית ותועלות סביבתיות נלוות

.20.1 במסגרת העבודה השוטפת של אגפי העירייה השונים, מקודמים פרויקטים שתכליתם המקורית היא התייעלות תפעולית, חדשנות טכנולוגית או שיפור השירות לתושב.

.20.2 פעילויות אלו מובלות ומסובסדות באופן עצמאי על ידי האגפים הרלוונטיים, ללא זיקה תקציבית או ניהולית ישירה לתוכנית לצמצום זיהום האוויר.

.20.3 עם זאת, לפרויקטים אלו קיימת תועלת נלווית ()Co-benefit משמעותית לשיפור איכות האוויר בעיר.

.20.4 הרשות לאיכות הסביבה משמשת בפרק זה כגורם תומך מקצועית, המסייע בתיחום התועלות הסביבתיות וביצירת ממשקים מקצועיים, במטרה למקסם את האימפקט הסביבתי הנגזר מפעילויות אלו.

.21הסבת צי המשאיות והצי הכבד לרכבים חשמליים

אגף מוביל: אגף תברואה

.21.1 הצעה

.21.1.1 הסבה מלאה והדרגתית של צי משאיות התברואה העירוניות ושאר הצי הכבד העירוני לרכבים חשמליים.

.21.1.2 יתרונות: ייעול מערך איסוף האשפה באמצעות טכנולוגיה מתקדמת.

.21.1.3 צמצום משמעותי של מטרדי רעש ופליטות במוקדי מגורים ובצירים צפופים (כתועלת נלווית).

.21.1.4 נראות עירונית חדשנית ושיפור תדמית השירות.

.21.2 אמצעים מוצעים

.21.2.1 בחינה תפעולית: המשך בחינת רכבי פינוי אשפה חשמליים והתאמתם לטופוגרפיה ולמסלולי האיסוף (כפי שנעשה כיום).

.21.2.2 ניתוח כדאיות ולוגיסטיקה: ביצוע ניתוח עלות-תועלת הבוחן את הקשיים הלוגיסטיים (זמני טעינה, סבבי עבודה) מול ההתייעלות האנרגטית.

.21.2.3 מימוש ותשתית: רכש רכבים מתאימים והתאמת התשתית הלוגיסטית (חשמל ועמדות טעינה) במתקני האגף כחלק מחידוש הצי.

41 פרק ג' - פעילות אגפי עירייה משלימה בתמיכה של הרשות לאיכות הסביבה והקיימות