ישיבת קליטת עלייה מס 7
המסמך אינו מופיע עוד ברשימת הפרוטוקולים באתר הרשות (נבדק 2026-09-17). העותק הזה נשמר כאן כפי שפורסם.
ועדה לקליטת עליה
הסו)ק 50 3006 ה0 וו 3 זשווחוח! חס 14166 הוח 6 +43 !5-41 9 0% + )/-
|[ וו וטו שגפש וטן אמוי
יייד טבת, תשפ"א
9 דצמבר, 2020
סימוכין: 2020-0103-1362
דו''ח מישיבה מספר 7 של הוועדה לקליטת עליה
שהתקיימה ביום שני, כ''א כסלו תשפ'/א (07.12.2020)
השתתפו: | מר שמואל מרציאנו חבר הנהלה, יו"ר הוועדה
מר פנחס גלינקביצ מנהל הרשות העירונית לקליטה ועליה
לא השתתפו: גבי פלר חסן-נחום משנה לראש העיר
מר אהרון דוד בלומנשטוק | חבר הנהלה
מר אלחנן גרוסבויס חבר הנהלה
מר מיכאל הלברשטאס חבר הנהלה
מר יהודה פרוידיגר חבר הנהלה
מר יהונתן יוסף חבר הנהלה
מר יוסף חביליו חבר הנהלה
גבי לורה ורטון חברת הנהלה
מר חיים אפשטין חבר הנהלה
מר דן אילוז חבר מועצה
מר יובב צור חבר מועצה
מר גיל ריבוש ראש מינהל שרותי קהילה
מר אביב קינן ראש מינהל חינוך
נכחו: מר ישראל שמולבי\ פרוייקטור לעידוד עליה לעולים דוברי ספרדית, רשות הקליטה
גבי שרה יפלת משפטנית מתמחה, אגף היועץ המשפטי
מר מריו לב יו"ר ייהתאחדות עולי אמריקה לטינית בישראליי מר מיכאל לסקובסקי יו"ר עמותת ייגשריי בקהילת ברזיל מר תייסם פרידריך יו"ר עמותת ייעולס לטינו'',
מר סרחיו גולדשטיין הסוכנות היהודית והיחידה לעליה מר דייגו ברסקה בוגר עמותות יישערי דעתיי, יישערי בינהיי, ייגשריי מר שמואל קורנבליט עמותת יימשואה'י
מר גיורא גרבר גובר סניף 'יהתאחדות עולי דרום אמריקהיי מר פרצ בירנבויס עמותת יינולדיי
מר שמחה קליין אב בית במוסדות יישערי דעתיי, יישערי בינהיי, ייגשריי, מר שלמה ארליך גזבר עמותת ייעולס לטינויי
מזכיר: חזי מלכא
מזכירות מועצת העיר | [6 הטס 6 ע014 8 ]0 +0719ו56076 | !12ב 1-5 11 1 בנג ביבר ספרא ו, ירושלים 9100707, טל. 02-6295723 פקס. 02-6297153
3 88 ] 02-6205723 |6 1 ,|5186| ,9100707 וזז 058|6ז0(. ,775 .00.8 ,1 6 זהטף 5 58178 4-5 1, (1-5(9->, 31-ב 9100707, 5 ונג .: 02-6295723, 613 > : 02-6297153
ד החש | זוה וזו גו
מובילים בשירות
שווה לחיות
בירושלים
ועדה לקליטת עליה
חסוז)קז 550\/ 6ח3 ה8%10ז₪ווחוח] חס 1166 הוח 6 +43 !5-61 49 5-1 |
על סדר היום נדונו הנושאים הבאים :
1. פתיחה -- מר שמואל מרציאנו, חבר הנהלה ויו''ר הוועדה
מר שמואל מרציאנו, חבר הנהלה ויוייר הוועדה, פתח את הישיבה וברך הנוכתים.
מר מרציאנו ציין כי העלייה מארצות דוברי ספרדית ופורטוגזית הינה משמעותית ובעלת ערך רב. יו"ר הוועדה שס לו למטרה להכיר את צרכיהס ואת צרכי העמותות הפועלות בעניינם ובעורת עבודה מאומצת ורתימת כלל הגורמים הרלוונטיים, לספק פתרונות ומענה נרחב ככל הניתן לקשיים עמם מתמודדים העולים מארצות אלו.
2 נתונים והיערכות עירונית - מר יואל ישראל שמולביצ, פרויקטור לעידוד עלייה מארצות דוברות ספרדית ופורטוגזית, עיריית ירושלים
מר ישראל שמולבי הציג את נתוני העלייה מארצות דוברי ספרדית ופורטוגזית וציין כי נתוני השנה הנוכחית מצביעים על ירידה משמעותית במספר העולים ביחס לשנה החולפת. עובדה אותה ניתן לייח למשבר הקורונה.
מר שמולביץ הציג את מאפייני העולים וציין כי מרבית העולים הס בגילאי 18-35 והם מתרכגיס בעיקר בשכונות בית וגן, תלפיות מזרח, רמות, קריית יובל, הר- נוף ורמת אשכול.
עוד עמד על גורמי המשיכה של העולים לאר% ישראל בכלל ולעיר ירושלים בפרט, ביניהם: השכלה, דת ומצב סוציו-אקונמי ירוד בארצות מוצאם.
3 | היערכות לגלי עלייה מאמל''ט - מר סרחיו גולדשטיין, נציג הסוכנות היהודית
מר סרתיו גולדשטיין הציג את הגורמים להאטת קצב העלייה מארצות דוברי ספרדית בשנת 2020, בעיקרס: משבר הקורונה ובתוכו ירידה בתדירות הטיסות וכן הקשחת התנאים ובקשות מיוחדות שמציב משרד הפנים בפני העולים.
מר גולדשטיין ציין כי למשבר הקורונה השלכות כלכליות, חברתיות ופוליטיות משמעותיות בארצות אמריקה הלטינית שהביאו להאצה בפתיחת תיקי עלייה שימומשו במהלך 2021-2022 וכי יש לחיערך לקליטה מיטבית של העולים.
עוד הוסיף, כי העלייה מארצות אלו הינה עלייה איכותית שמאופיינת בהשתלבות מהירה. יחד עס ואת המרחק הגאוגרפי הרב, קשיי תעסוקה, קשיי דיור וקשייס בהם נתקלים העולים במוסדות ההשכלה מחייבים מתן מענה וליווי אישי מקיף.
מזכירות מועצת העיר [ |וסהטס 6 01 ה 01 56670197131 | |כ)נג 1-5 !1-1 בנג ביבר ספרא ו, ירושלים 9100707, טר. 02-6295723 פהס. 02-6297153
3 8 ] 02-6295723 [18 .(5780| ,9100707 וח 107058!6 ,775 .00.3 ,ו 50870 58/78 5-בו ₪ 4 1, 59 5-1, 231 ב 9100707, מ ונג.-: 02-6295723. 513 : 02-6297153
| טוח וח 6| 58 ןזוס זוא ו
זובילים בשירות
. א שווה לחיות
1 |[ ו וחשווי והשו>טטן 6 = בירושלים
ועדה לקליטת עליה
ח0 וז 5010 300 ה8%10 זקווחוח] חס 1166 חס
4:1 5,411 0409 5-2-)-
4
. וא שווה לחיות
1 | וו וי ושונפטשן = בירושלים
נציגי עמותות וארגונים העוסקים בקליטת עולי אמלייט
מר מרין לב, עמותת עולי
מר מרין לב הציג את פעילות עמותת ייעולייי הכוללת הפעלת 23 סניפים ברחבי האר ומעמידה לרשות העולים שירותי יעוץ קליטה וטיפול פרטני החל מיום הגיעס ארצה.
מר לב ציין כי מתוך ניסיונו הרב והקשריס הרבים אותם הוא מקיים עם העולים הוא מבקש להצביע על תפיסת הביטחון האישי כעל גורם העלייה המשמעותי והחשוב ביותר עבור העולים מארצות דוברי ספרדית ופורטוגזית.
עוד הוסיף כי בעיר ירושלים לא קיימות דירות קלט או מרכוי קליטה למעט אולפן עציון, דבר המקשה על עידוד העלייה לעיר ירושלים וכי הוא מבקש מעיריית ירושלים לפעול לקידום פתרונות בנושא.
מר שמואל קרונבליט, עמותת משואת
מר שמואל קרונבליט הציג את פעילויות עמותת משואה המתקיימות בתחומי ציונות ויהדות בירושלים ומטרתס יצירת חיבור של נוער עולה לחברה הישראלית וסיוע בקליטתס.
מר קרונבליט הציג תוכנית המפותחת על ידי העמותה במסגרתה ישוכנו העולים הצעירים בדירות קליטה ויוענק להם סיוע בתחומי הלימודים והתעסוקה וואת בתמורה להתנדבות של העולים למען הקהילה בעיר.
מר שמחה סליין, אב בית מוסדות יישערי בינה'י
מר שמחה קליין הציג את פעילות עמותת מוסדות יישערי בינהיי הפועלת כ -15 שנה בירושלים ומפעילה מוסדות חינוך תורניים לבנים, בנות ומשפחות.
מר קליין ציין כי רובו המוחלט של העולים הנקלטיס בקרב המוסדות הינם אקדמאים וכי העמותה פועלת לקליטתס המיטבית באמצעות הפעלת אולפן עצמאי, תוכניות יישנתיי ויידרךיי ותוכניות נוספות הפועלות בשיתוף הסוכנות היהודית וכן באמצעות קיום חיי קהילה.
מר חיים פרידריך, עולה (018)
מר חיים פרידריך הציג את פעילות עמותת ייעולהיי המסייעת לציבור העולים החרדים דוברי ספרדית ומפעילה 7 תוכניות קליטה שונות לכ-250 עולים בתחומי לימודי שפה, מיצוי וכויות, הכוונה תעסוקתית בריאות וחינוך.
מר פרידריך ציין כי קיים הכרת ליצירת פעילות משולבת בין עיריית ירושלים, משרד הקליטה והסוכנות היהודית על מנת לבסס את מעמדם של אוכלוסיית העולים בחברה הישראלית ואף בכדי לאפשר לחברה הישראלית ליהנות מתרומתס של העולים במגוון רב של תחומים.
מזכירות מועצת העיר | |(6 הטס 6 עו 01 06 זס )50670 | |2 ונג 1-5 1431ב ביבר ספרא ו, ירושלים 9100707, טל. 02-6295723 פקם. 02-6297153
3 אה ] 02-6295723 |10 .(5786| ,9100707 וח 188|6\ז(. ,775 .2.00.03 ,ו 5876 58178 4-ב ]1 ו 5-1 231 ב , 9100707 21 -: 02-6295723, 815 .5 02-6297153
| ןזוס הזו הו
נזובילים בשירות
ועדה לקליטת עליה
הסו+קז 50 ₪ 306 ה8%10ז8 ווחוח] חס 166 הוח 60
+43 !8-81 522-0409
5 סיכום -- מר שמואל מרציאנו, חבר הנהלה ויו'יר הוועדה
מר שמואל מרציאנו, חבר הנהלה ויוייר הוועדה הודה לכל המשתתפים ולכלל הגורמים התורמים לעשייה
למען העולים לירושלים, ואיחל ברכת חג חנוכה שמח והמשך עשייה פורה.
תמליל הישיבה מצ''ב והוא מהווה חלק בלתי נפרד מהדו''יח.
העתק :
מר משה ליאון - ראש העיר
מר איציק לארי - מנכ"ל העירייה
מר משה מרגליות - ראש הסגל
מר עידו רוזנברג - מזכיר מועצת העיר
מזכירות מועצת העיר [] |סחטס 6 011 116 ]0 5967613719 | !ונג 5-כ ובג ביבר ספרא ו, ירושלים 9100707, טל. 02-6295723 פקט. 02-6297153
3 אה ] 02-6295723 |₪ ] .36ז5| ,9100707 וח 058|6\ז6(. ,775 .2.00.03 ,1 500870 58/8 5-ב!, - ג 1. [5(9. 6-1 231-כ , 9100707, 2315 .: 02-6295723. 515 ,5 02-6297153
וט ןזוס זוא ו
שמואל מרציאנו
0%.
חבר הנהלה
יו"ר הוועדה
נמובילים בשירות
וועדת עליה וקליטה - מס' 7/2020
מתאריך כ"א בכסלו תשפ"א- 07/12/2020
* שווה לחיות
. כירושלים
וועדת עליה וקליטה
- תמליל
מספר הוועדה: 7/2020
מקום ההתכנסות : אולם המועצה
תאריך הוועדה: כ"א בכסלו תשפ"א (07.12.2020)
מזכיר הוועדה בדיון: חוּי מלכא
שעת תחילת הוועדה: 16:00
שעת סיום הוועדה: 18:15
התמליל נכתב ע"י חברת גולד ורק בע"מ ולא עבר בדיקה או הגהה ע"י גורם כל שהוא בעיריית ירושלים
עיריית ירושלים וחברת גולד ורק בע"מ עושים כל שביכולתם על מנת לייצר תמליל איכותי ובעל ערך. עם ואת מודגש כי קריאה בתמליל צריכה להיעשות באופן מושכל תוך הבנה שיתכנו טעויות
ו/או השמטות מסיבות אובייקטיביות שונות.
גולד-ורק הת ₪ גו ם גולד ורק תמלול והקלטה
וועדת עליה וקליטה - מס' 7/2020
מתאריך כ"א בכסלו תשפ"א- 07/12/2020
שמואל מרציאנו:
שלום וברכה, אני שמח לפתוח את וועדת עליה וקליטה מספר 7. ברוכים הבאים לכולם, (ספרדית)
אלו המילים הראשונים והאחרוניס שאני מדבר בספרדית היום, השאר וה יהיה בעברית. אני מאד שמח לארח אתכם היום פה במועצה, עס מנהל רשות הקליטה, החלטנו אחרי שקבלנו כמה וכמה פניות מהציבור דוברי ספרדית בעיר, ואני אגיד לכם את האמת, אני לא מכיר אותו הרבה, אני כמו שאתם שומעים אני מצרפת, אבל אני תמיד מזכיר לעצמי שאני מחזיק תיק עליה וקליטה של כולם, גס של רוסים, וצרפתיס, גס של דוברי ספרדית, ומאד חשוב לתת מענה ותשובות לכל המגזרים ולכל העולים. בגלל זה חשבנו בגלל שבתקופה האחרונה קיבלתי דרך מיילים, דרך פגישות במשרד שלי, כמה עמותות שמטפלים בעולים של דרום אמריקה. או החלטנו ווה נכון, הגיע הומן לשבת סביב שולחן פה בעיריית ירושלים כדי בעוייה לשמוע קצת מהעליה יחסית גדולה כפי שאפשר להגיד, שהחליטו להגיע לירושלים, את הצרכים שלהם. לשמוע את כל העמותות שונות שמטפלים בציבור הזה, ובעוּייה מה לצאת לעבודה, לצאת לישיבות כדי למצוא פתרונות לכל הקשיים. לא הבעיות, קשיים שיש לכל עולים. לכל עולה ולכל מגזר יש את הקשיים שלהם, לפי המוצא שהם מגיעים פה באר>. או בגלל ווה החלטנו היום לדבר על הנושא של עידוד עליה דוברי ספרדית. לפני שנתחיל את
סדר היום אנחנו רגילים תמיד בגלל שכל פעם אנחנו נפגשים עס אנשים חדשים לעשות סבב היכרות
שכל אחד יציג את עצמו מה הוא עושה שנוכל להכיר אחד את השני, פיני בכבוד.
פיני גלינקביצ:
פיני גלינקביץ, מנהל הרשות העירונית לעליה וקליטה.
ישראל שמואלביצ:
ישראל שמואלביץ, פרויקטור, מנהל קליטה ועידוד עליה לדוברי ספרדית ופורטוגוית בירושלים.
פרץ בירנבויס :
פר> בירנבוים, יו"ר ...
שמחה קליין:
שמחה קליין, אני אב בית במוסדות יישערי דעתיי, יישערי בינהיי וייגשריי, ואני גס מנהל תחזוקה ואת הלוגיסטיקה במוסדות.
מיכאל לסקובססי:
מיכאל לסקובסקי, יו"ר עמותת ייגשריי בקהילת ברציל.
דייגו ברסקה:
דייגו ברסקה, אני בוגר של עמותות יישערי דעתיי, יישערי בינהיי וייגשריי.
וועדת עליה וקליטה - מס' 7/2020
מתאריך כ"א בכסלו תשפ"א- 07/12/2020
שמואל סורנבליט:
שמואל קורנבליט, עמותת 'ימשואהיי שעושה פעילויות לדוברי, לצעירים דוברי ספרדית ודוברי פורטוגזית, לשעבר פרויקטור של דוברי ספרדית ופורטוגוית ולשעבר שליח עליה של הסוכנות היהודית.
סרחיו גולדשטייו:
אני, שלום לכם, אני סרחיו גולדשטיין, אני עולה מארגנטינה כבר שלושים שנה בירושלים, שלושים ואחד שנה, ואני מייצג את הסוכנות היהודית והיחידה לעליה. תודה.
גיורא גרבר:
גיורא גרבר, אני גובר של הסניף הירושלמי של ארגון לאומי, שנקרא ייהתאחדות עולי דרום אמריקהיי, הסניף הירושלמי הוא אחד הסניפים הגדולים, ויחד איתי נמצא מריו, בבקשה.
מריו לב:
שמי מריו לב, אני יו"ר ייהתאחדות עולי אמריקה לטינית בישראליי, ויוייר של מועצת ארגוני עולים שמאחד עשרים ושלושה ארגוני עולים מכל העולם, ואני עושה את הכל בהתנדבות ואיש עסקים.
חיים פרידריך:
חיים פרידריך, יו"ר ייעולס לטינויי, עמותה שמתעסקת עס עולים דוברי ספרדית, חרדים מדרום אמריקה.
שלמה ארליך:
שלמה ארליך, גזבר עמותת ייעולס לטינויי.
שרה ישלח :
שרה ישלח, אני מייצגת את אגף הייעוצ המשפטי בעיר.
שמואל מרציאנו:
אוקי, או ברוכים הבאים שוב כולם, אנחנו נתחיל קודם כל עס נתונים למי ש, ליואל ישראל שהוא המגשר בין העולים שרוצים לעלות לירושלים ולעיריית ירושלים, אז הפרויקטור, נשמח לשמוע ממנו את הנתונים והערכות עירונית, בכבוד.
ישראל שמואלביצ:
תודה רבה שמואל. רציתי רק להגיד משהו לכל ה, לכל מי שיהיה לו מצגת אחרי וה אני יעביר את המקלדת ואתם תוכלו להסביר עס החיצים כאילו את המצגת של כל אחד. אוקי, חשוב להגיד כדי להתחיל. תודה רבה. אז אנחנו מתחילים. נתוני העלייה לירושלים: וה הנתונים שיש לנו מחמש שנים
וועדת עליה וקליטה - מס' 7/2020
מתאריך כ"א בכסלו תשפ"א- 07/12/2020
הקודמות כולל השנה, אנחנו רואים קצת ירידה בגלל העניין של הקורונה בודאי. אבל המספרים מדברים בפני עצמם. וה אחוזים לפי המדינות. יש לנו שלושים ותשע אחוז מארגנטינה, עשרים אחוז מברזיל, זה אני מדבר בוודאי על 2020. השנה ברוך השם עלו מאה ושישים ואחד עולים. בספרד אתם גס יכולים להסתכל את ההבדלים אבל יחסית המספרים בבתינת אחוזים כאילו נשמרת.
פיני גלינקבי:
חשוב להגיד ש, סליחה שאני מתפרץ, שברמה ארצית ירושלים מובילה, המספרים שאתם רואים, וה העיר שקולטת הכי הרבה עולים מארצות אמריקה הלטינית.
ישראל שמואלביצ:
זה המספרים לפי הגילאים כמו שאנחנו רואים הגילאים שהכי מגיעים היום לירושלים ה גילאי -18 5, וזה, זאת אומרת שזה עיר שמובילה בגילאים האלה. אוקי, וה לגבי המצב בשכונות. זה מחולק בגדול לפי כמו שאנחנו רואים שכונות שהכי קולטות עולים דוברי ספרדית ופורטוגזית, יש לנו את בית וגן, תלפיות מורח ורמות, בהמשך יש לנו את קרית יובל והר- נוף, ורמת אשכול יש לנו גם. לגבי המספרים יש לנו, שניה אחת, יש לנו בערך 400 משפחות ברמות, יש לנו בתלפיות מורח בערך 100 משפחות, בקרית יובל גס כמאה משפחות, ברמת אשכול 70 משפחות בערך. וה בערך המספרים שיש לנו.
שמואל מרציאנו:
ישראל, שאלה. 161 זה בודדים או משפחות! מי שמגיע עס אשתו וילדים וה נחשב אחד או-
ישראל שמואלבי\:
לא, פה אנחנו קולטים, המספרים שאמרנו קודם זה בסך הכל. כאילו בסך הכל בתוכם יש משפחות גם שמגיעים.
שמואל מרציאנו:
אוקי, אבל משפחה עס איש ואשה וה שתיים. אם יש ילדים-
ישראל שמואלביצ:
בדיוק, בדיוק. מאפייני עלייה לירושלים, בגדול אחד מהדברים שמעניין הכי לעולים שמגיעים לירושלים וה קודם כל התפתחות העיר בנגישות. זה אחד מהדברים שמאד, שאני מדבר עס מועמדים עלייה וגם אנשים שנמצאים כאן שאנחנו נמצאים במרכז הארצ, ויש את העניין גס של השכלה. ירושלים, יש לו מוסדות כאילו מהכי חשובים שיש בישראל, ויש את עניין הפן הדתי, המשפחות שמגיעות, משפחות דתיות וגם באופן כללי, מתעניינים בעניין שזה עיר, הס מחליטים לעלות לארץ הס מחליטים בגלל הפן הדתי. בגדול אומרים כאילו, אוקי, מה מוביל אותם הרבה פעמים לעשות עלייה! הרבה פעמים זה המצב הסוציו- אוקונימי שנמצא במקומות איפה שהם
וועדת עליה וקליטה - מס' 7/2020
מתאריך כ"א בכסלו תשפ"א- 07/12/2020
נמצאים. עכשיו אנחנו יודעים, קורונה, וה אחד מהנקודות הכי חשובות שיש, שאנשים, כל המדינות יש להסם קשיים וישראל מובילה מבחינה רפואית וגם מבחינה סוציאלית, או ה מוביל אותם גם. יש עוד אחד מהדברים שיש לפעמים קצת קשיים פה בישראל זה העניין של קשיי שפה. חלק מהעולים מתקשים בללמוד את השפה. יש לנו גם חלק חשוב שאנחנו לוקחים גם בעירייה את העניין של העורה סוציאלית, לפעמים בגלל המצב שפתי, מה שקורה, מתקשה לפעמים למצוא עבודות מתאימות בגלל חוסר שפה, ואנשים שיש להם השכלה או שהם רוצים להתקדם הרבה פעמים נתקעים מבחינה שפתית, ואז מתפתח לבעיות סוציאליות ואז אנחנו פה, בגדול אה חלק מהעבודה שאנחנו מעניקים כעירייה שעווריס להם. ויש גם את הפן הדתי, מה שהם גם מתעניינים, בגלל שברוך השם יש פן דתי מאד עשיר בירושלים לכל המגזרים ולכל הורמים. פעילויות שהיו בשנת 0, היה לנו כל מיני ירידי עלייה, שיחות עס הסוכנות היהודית. היה לנו כל מיני פעילויות לעידוד עלייה לירושלים. עניין של מיצוי זכויות וה אחד מהנקודות ש, וה דווקא באמצע מדבר על שני הקהלים, גס למי שנמצא בחוץ לאר> לדעת שפה בישראל יש לו מענה על ה, ולמי לפנות שהוא נמצא כאן, וגם למי שכבר נמצא כאן. כאילו לדעת מה הוכויות שלו כעולה או כישראלי כבר. וכל העניין של העברת המידע ואירועים קהילתיים, גס על ליווי אישי ופרטני לעולים שמגיעים ללוות אותם לעשות, לעוור להם מבחינת סיוע לביטוח לאומי, או לעוור להם למלאות טפסים וכוי. עכשיו הוספנו בנוסף, זה נתונים שקיבלנו אותם לקראת סוף אוקטובר, אס אני לא טועה וה נתונים של תיקים שנפתחו.
התעניינות לעלייה, בגדול אחייכ מר סרתיו גולדשטיין הוא יספר לנו קצת יותר לעומק. וה כללי, וה ארצי, אבל וה, פה יש לנו את המספרים גס על הכמויות, יש לנו, אנחנו רואים את ההבדל ואת הגדילה שהיה בפתיחת תיקים, בהתעניינות עלייה. באופן כללי 30%-20% עלייה, מקסיקו 150%. כן.
שמואל מרציאנו:
אבל נגיד ב-2020 רק 10% הגיעו.
ישראל שמואלביצ:
מה!
שמואל מרציאנו:
אס יש מספר תיקים 1,500 ו-160 הגיעו, נכון?
ישראל שמואלביצ:
0 רק בירושלים.
שמואל מרציאנו:
אה, רק בירושלים. וה ארצי, בכל באר\.
ישראל שמואלבי\:
וועדת עליה וקליטה - מס' 7/2020
מתאריך כ"א בכסלו תשפ"א- 07/12/2020
וגם, סליחה שאני קוטע אותך, אחד ממה שחשוב לדעת שפתיחת תיקים זה לוקח להם תהליך של עלייה. בדרייכ תהליך עלייה אס אני לא טועה, בערך 6 חודשים, זאת אומרת שמי שפתח תיק ב-2020 בא נגיד באוקטובר, יכול להיות שיגיע במרצ, באפריל, בתקופות האלה. וגם לא כל מי שפותח תיק מגיע לארצ, זה פשוט מראה את ההתעניינות, את גדילת ההתעניינות להגיע לישראל, בגדול. וגם מבחינה פוטנציאלית, כאילו, כרגע ארגנטינה זה מדינה עס קהילה הרבה יותר, הכי גדולה שיש, יש לנו 800 וכאי עלייה, וכ-200 יהודים, וגם בברזיל יש שס בין 100,000 ל-150,000. אוקי, במקסיקו פחות אבל עוד פעם, 65,000.
שמואל מרציאנו :
יש אחוז, מה קרה במקסיקו דווקא! מה דווקא במקסיקו יש 150%.
ישראל שמואלביצ:
קורונה, המצב בקורונה לא פשוט שמה, כאילו כמו הרבה מדינות אבל גה אחד מהנקודות החשובות בגדול כן. וה, כרגע וה נראה לי הכל. אני לא יודע אם יש שאלות או, תודה רבה. אני מקווה ש-
פיני גלינקביץ:
אני רק אגיד מילה, קודם כל תודה יואל ישראל שמואלביץ, הפרויקטור שלמעשה מרכו את העבודה כאן בעיר בתחום הזה. משרד הקליטה, נציגה של משרד הקליטה היתה אמורה כרגע לדבר היא מתנצלת היא לא יכולה להגיע. אז אני אברך בשמה ואני אגיד תודה, ותודה שהעליתסם את הנושא.
מטרת הישיבה היא להציף את הסוגיה. כל מה שאנחנו עושים כעירייה אנחנו, יש לנו דברים מאד חשובים ויתרונות מאד רציניים כעירייה, ובטח עיריית ירושלים אבל בוודאי שום דבר אנחנו לא יודעים ולא נכון שנעשה אותו לבד. וכאן בדיוק השולחן העגול הזה שמר מרציאנו אחראי כמחזיק תיק הקליטה וה השולחן העגול של כל נושא העלייה והקליטה בירושלים, כי אנחנו עובדים במשותף והשיתוף הוא באמת עס אותם, אתכם, עס הגופים והארגוניס והעמותות והסוכנות וכל מי שנמצא ונותן יד ורגל ותרומה לתוך הנושא של העלייה. יש המון יתרונות ונעשיס הרבה מאד דברים ונגענו רק במקצת הדברים כי באמת גה לח של כל אחד עס כמה דקות. אבל אני חושב שאחד, חשוב ליראות את כלל התמונה. יש פוטנציאל עצום לעלייה וקליטה של עולים דוברי ספרדית ופורטוגזית בירושלים. הפוטנציאל הוא עצום, המגוון שאפשר להגיע לירושלים מכל מיני ארצות הוא רב, ואנחנו נשמח לשמוע את העמותות והארגוניס ולראות איך מגדילים את השיתוף פעולה. ומבחינתי, בסוף הישיבה יהיה אפשר ככה גס לאסוף את הנתוניסם, את הרעיונות, את ההצעות ויכול להיות שאפשר לבנות מכאן לצאת עס איוושהי תכנית עבודה כלשהי שעליה בטח נדבר בהמשך בסיכום.
שמואל מרציאנו:
תודה רבה פיני. עכשיו אנחנו נבקש ממר גולדשטיין, הנציג מהסוכנות היהודית להיערכות לגלי עלייה מ-
וועדת עליה וקליטה - מס' 7/2020
מתאריך כ"א בכסלו תשפ"א- 07/12/2020
סרחיו גולדשטיין:
תודה רבה.
שמואל מרציאנו:
בבקשה.
סרתיו גולדשטילן:
קודם כל, אני מברך על הישיבה גס כנציג הסוכנות היהודית אבל גס כתושב ירושלים, אני חושב שהעשייה למען העלייה היא ניכרת בעירייה היא חשובה והיא המימוש האמיתי של הציונות. אוקי, עולים עולים לירושלים. וזה לא דבר מובן מאליו וזה דבר שאנחנו כתושבים צריכים קצת לתמוך ובטח כעוליס ותיקים בעזרת העולה והעמותות לעזור לקלוט את העולים האלה, לא רק שיגיעו, שיישארו פה. כי ואת אחת מהדברים שאנחנו הולכים תיכף לדבר, אני רק רוצה לציין, אני לא יודע אס אני אתמודד עס וה, כנראה שלא. אז יורד או לא יורד! לא יורד. יש עכבר לזה? יופי. אני פחות רוצה לדבר, תכף נדבר על הנתונים. אני רוצה לתת טיפה מבוא, אני לא יודע אס מצליחים לקרוא משם. אבל רק כדי להבין מה שקורה השנה, שנת 2020 זה שנה מיוחדת ושונה, אה שנת קורונה, וזה פגע בעלייה בשלושה מישורים. מצד אחד, המשבר קורונה, ואת אומרת, העולים חושבים פעמיים אס לעבור ממדינה למדינה. כמות הטיסות הוקטנה באופן משמעותי, מה שמקשה על העולים.
והדבר השלישי שמקשה על העלייה זה הבקשות המיוחדות והחדשות של משרד הפנים כלפי העולים שהם קצת נהיו יותר קשוחים. על אחת כמה וכמה כשבמדינות גם יש סגר וקשה להשיג את כל הניירת וזה גורם שמהרגע שאני פותח תיק, אס פעם זה היה לוקח חודשיים- שלושה, ארבע, חצי שנה ממוצע, לפעמים להשיג חותמת של המדינה למסמך זה לוקח המון חודשים וזה גורם לעיכוב בעלייה. ואת אומרת, יש שלושה מרכיבים, את המרכיב הבריאותי, את המרכיב התחבורתי, הטיסות, ואת המרכיב הבירוקרטי. צריכים להבין שהעלייה דוברת פורטוגוית וספרדית, אני לשם שינוי מדגיש את הפורטוגזית כי כמעט מחצית מהעלייה מאמריקה הלטינית היא מברזיל דווקא, שוה מדינה אחת. אוקי, תיכף נדבר על המספרים. אני רוצה לציין שהקורונה פגעה קשות בארצות הדוברות ספרדית. מתוך ה-15 הנפגעות ביותר של קורונה, של כמות המתים, יש לנו את ברגיל, מקסיקו, ספרד, ארגנטינה, קולומביה, ציילה ופרו, 7 מתוך 15 מדינות עס הכי הרבה מתים מקורונה.
כמובן שיש לוה השלכות כלכליות, חברתיות ופוליטיות במדינות האלה וזה גרם לפתיחת תיקים מוגברת. תיכף נדבר על וה, אוקי! אנחנו לא רוצים לדבר, העלייה מאמריקה הלטינית היא מוכרת
וידועה בהיותה שקטה. אוקי: היא לא יוצאת לרחובות, היא לא מפגינה, היא לא מביאה חברי כנסת
לכנסת. ואת אומרת, היא עלייה שמשתלבת חברתית, כלכלית, תעסוקתית אפילו רוחנית בישראל, בצורה מאד מאד עדינה וטובה ולפעמים זה פגע בה. ואת אומרת לפעמים היא לא בפוקוס, היא לא נקשבת. יש אתיופיה, יש רוסיה, יש צרפת, נכון, אנחנו כמותית הרבה פחות וזה אני מקווה שעצם העובדה שהעירייה מתעניינת בעלייה מארצות דוברות פורטוגזית ספרדית, וה דבר מבורך וטוב.
שלושה מרכיבים תחשוביס של הקליטה בירושלים הסם: א, המשפחות, שרוב המשפחות מגיעות לבית וגן. יש שס, אני לא יודע אס יש פה נציגים של בית וגן או מישהו מבית וגן, אבל, אתה, אוקי. אז יש
וועדת עליה וקליטה - מסי 7/2020
מתאריך כ"א בכסלו תשפ"א- 07/12/2020
שס עשרות אס לא מאות משפחות דוברות ספרדית שאחת קולטת את השנייה. אני לא יודע עד כמה העירייה מעורבת בזה, אבל וה באמת נהייה קהילה מאד מאד, גם ותיקים וגם חדשיסם. אוקי! וה בעיקר קהילה של חרדים ספרדיס מכל היבשת: ממקסיקו, מברזיל ומארגנטינה בעיקר. אוקיז יש לנו את הקליטה לאולפן עציון שהוא מוקד למשיכה מאד חשוב. זה מביא באופן היסטורי המון המון שנים עולים, עולים אקדמאים. אחת מהמשימות של העירייה לדעתי וה לגרום לצעירים האלה להישאר פה. אין ספק שהגורס הרוחני, יש אולפן עציון במקומות אחרים במדינה יש ברעננה, בחיפה, ברמלה, אין ספק שהגורס הרוחני הוא גורם מאד חשוב להחליט אס אני מגיע לעציון ברעננה או בירושלים. יש ערים אחרות שהתחילו לקלוט ולראות את הפוטנציאל של העלייה מאמריקה הלטינית, חריש, עפולה, רמלה, אוקי, וה מתחיל להתארגן בצורה קצת אחרת מירושלים, אבל וה מביא תחרות. ועולה עכשיו פותח תיק ויש לו המון ומן להחליט, וזה הומן של העירייה לדעתי, להכניס את כל, עיריית ירושלים, להכניס את כל הכוחות לעידוד עלייה. ולשכנע את העולים האלה שבהמתנה שהם על הגדר, להגיע לעיר שלנו. נראה קצת, אני לא יודע אס זה יתפוס, בוא נראה. לא, זה יוצא קצת קטן אז אני אחלק לכם קצת, אפשר לחלקז כפי שדיברנו, מכל העולם יש ירידה דרסטית מעלייה, כ-44% פחות לעומת 2019. אני באופן אישי לא מצליח לקרוא, אני מניח שגם אתם לא, אבל תקבלו תיכף את הנייר בידיים. אס אתם רואים בטבלה את העמוד באמצע, מכל העולם יש פחות עלייה. מכל העולם, חוץ מארגנטינה, מקסיקו וציילה. כל יתר המדינות יש להם פחות עלייה מלעומת שנה שעברה. ארגנטינה וציילה הס שתי מדינות שהם נמצאות לא רק במשבר קורונה, אלא במשבר פוליטי, כלכלי, וקורונאי. אוקי, וזה אף על פי כל המגבלות שדיברנו קודם יש יותר עלייה משנה קודמת שזה מגמה שונה לעומת כל העולם. אוקי, עכשיו, באמריקה הלטינית רק 13% פחות לעומת הממוצע העולמי שזה 44% פחות עלייה. הגיעו לארץ עד אוקטובר עדיין אין לנו את הנתונים של נובמבר, 1,300 עולים הגיעו מאמריקה הלטינית, מתוכם 160 הגיעו לירושלים וכל הכבוד לעיר ירושלים. 160 עולים וה עשרה, קצת יותר מ-10% מכלל העלייה. וה משמעותי מאד, אני חושב אישית שהפוטנציאל הוא אפילו גדול יותר, שהיא יכולה לקלוט עוד יותר עולים בירושלים, והיא יכולה לקלוט אותם טוב. וה לא פחות חשוב. לגבי השנה הבאה, כמות התיקים שנפתחו אוקי, לעומת 2019 זה לא מופיע בטבלה הואת, היא לפעמים, תלוי חודש, לפעמים 300% יותר גדול ממה שהיה ב-2019. ב-2019 היו לנו 35,000 עולים מכל העולם, וה אומר שכל העולים האלה שכרגע פותחים עולים בכמויות, יגעו במהלך 2021 ו-2022. ואת אומרת, הס יתחילו לממש את הזכות לעלייה שלהם בחודשים הקרובים. היתה תקופה, אתם בטת זוכרים בתחילת הקיץ שהיה פה תקווה שגמרנו עס הקורונה ומתחילים קצת לראות את האופק, כמות התיקים שנפתחו באופק העתידי שוה נתן, היתה עצומה, ברגע שחזרנו לקורונה ולסגר ולדיוניס אה נסגר. העולים, דיברתי השבוע עס ברזיל, עומדים על הגדר, הס פוחדים להגיע כי יש שלושה מרכיבים חשובים: א- תעסוקתי, לאן אני יצא לעבוד, אם בכלל, יש מיליון מובטלים למה ייקחו אותי כעולה. שנית, בתי ספר עד לא מזמן היו סגורים, או אני גס במרכו קליטה או בדירה קטנה שלא, דירה זמנית עד שנמצא עבודה, וגם עס הילדים בתוך הבית, וגם בשפה שונה. ואת אומרת, וה גורם שני, עלות הדיור, תעסוקה, לימודים ולבסוף המרכיב החשוב כדי שהעירייה תצליח לממש את כמות העלייה הזאת היא פוטנציאלית של, בן אדם שפותח תיק עושה המון צעדים כדי לפתוח תיק, גס עס עצמו וגם עס משפחתו, זה צעד
וועדת עליה וקליטה - מס' 7/2020
מתאריך כ"א בכסלו תשפ"א- 07/12/2020
עצום. יותר קשה לפתוח תיק מלעלות למטוס. וה הליווי האישי שהעירייה יכולה לתת. עולים מאמריקה הלטינית, דיברנו פה על הבעיה- שפה, זה גס שפה, גס תרבות, גה גם ריחוק, כי עולים ממדינות אחרות יכולים לטוס לסוף שבוע לבקר את המשפחה, אוקי, ואנחנו מכירים את התופעה של צרפתיס אפילו של רוסיס ואפילו של אמריקאיס. שכל חופש שיש שבועיים חופש נוסעים לצפון אמריקה. לדרום אמריקאי או למקסיקאי להגיע לארצו וה מאמץ כלכלי עצום, אוקי: ה החסכונות של כל השנה להגיע, ולכן הניתוק הוא מאד גדול. לכן הליווי האישי וה קצת יותר אבא ואמא כזה, זה קצת, עולים ממדינות אחרות מסתדרים, באים לקחים דירה, מוצאים עבודה, הדוברי ספרדית פורטוגזית צריכים הרבה יותר ליווי. וה חלק נראה לי שהמאמציס צריכים להשקיע כדי לשכנע אותם, גס החום הלטיני וה ידוע, אה מוכר, אנחנו צריכים קצת יותר את החיבוק, את המילה, את הליווי הזה. אני יודע שדיברתי קצת בגוף ראשון ופחות כסוכנות היהודית אבל הבאתי לכם את הנתונים אני חושב שאנחנו מול אתגר גדול לעלייה למדינת ישראל ובטח לעיריית ירושלים. תודה רבה.
שמואל מרציאנו:
תודה רבה מר גולדשטיין. שאלה קטנה, כל מי שעולה מדרום אמריקה הוא חייב לעבור דרך הסוכנות!
סרתיו גולדשטיין:
לא. יש לנו דווקא בירושלים יש תופעה מעניינת של צעירים שמגיעים לישיבות, לאולפנות, והם מגיעים ללמוד ונשאריס ועושים מה שנקרא שינוי מעמד. הס כן צריכים באיושהו שלב את הסוכנות פה בארץ לבדוק את המסמכים וכאלה, אבל לא חייבים, אבל אין לנו נפש בנפש, באמריקה הלטינית, אוקי! וה הכל דרך הסוכנות היהודית. כמובן בן אדם יכול בעצמו לקנות כרטיס ולהביא, וה דבר שאני לא ממליץ לאף אחד כי וה (ספרדית) של העולה.
שמואל מרציאנו:
גם אני לא ממליץ אבל אס וה קורה! יש אנשים כאלו חוץ מבחורי ישיבות יש אנשים שבאים לארצ בלי להודיע לסוכנות, כאילו, הס מגיעים, יש הרבה יותר מ-160 באר\.
סרתיו גולדשטיין:
משהו כמו פחות מעשרה אחוז מהעוליס מאמריקה הלטינית מגיעים בכוחות עצמם, להבדיל מצרפת או מאירופה שבאים ועושים את הסידוריס פה. הדרום אמריקאיס מבינים את היתרון של לעלות דרך הסוכנות היהודית כי אז הס יוצאים מנתבייג כבר כאורתים ישראלים, או וה הרבה יותר טוב מלהגיע והתחיל להתמודד עס הבירוקרטיה, בשפה אחרת זה לא פשוט אבל יש, יש מקרים כאלה.
שמואל מרציאנו:
וועדת עליה וקליטה - מס' 7/2020
מתאריך כ"א בכסלו תשפ"א- 07/12/2020
עוד שאלה, אני אחזור על מה שאמרת בהתחלה שהעלייה של הדרום אמריקה הס עלייה עדינה ואנחנו לא שומעים אותם, זה נכון עד שאני נהייתי מחזיק תיק עלייה וקליטה וישבתי קצת עס חלק אנשים שיושבים פה עכשיו, ושמעתי, בגלל זה החלטנו לעשות את הישיבה הזאת. באמת שקטה, אבל שקטה בגלל שהם לא צריכים את העזרה הואת או בגלל שהם לא יודעים שיש את העזרה של עולה! מאיוה סיבה וה עלייה יותר עדינה!
סרתיו גולדשטיין:
וה שאלה מאד עמוקה.
שמואל מרציאנו:
זה מה שצריך להבין.
סרחיו גולדשטיין :
אבל יש קצת מכל דבר. מצד אחד את הרצון להשתלב בחברה, כי לא באנו להיות בגטו של עצמינו, באנו להיות חלק ממדינת ישראל. או מי שמצליח יותר מצליח יותר, מי שמצליח פחות נעזר יותר בשפה ובתרבות, אבל צריכים לקחת, שאנחנו אומרים דרום אמריקה, מקסיקני וצ'יליאני הס מאד שונים. אוקי! הס באים מ, כולנו יהודים וכולנו באים מקהילות יהודיות די דומות אבל זה עדיין יש הבדלים גדולים מאד ולכן אין את הייחוד הזה. צריכים להוסיף את ההבדלים בין אורתודוקסיס, קונסרבטיבים, רפורמיס, חילונים. ואת אומרת גס שס יש פיוור של האוכלוסייה. למה אנחנו שקטיסנ לא יודע, אין לי הסבר מדויק יחידי אחד.
שמואל מרציאנו:
יש לי שכן, ממש שתי קומות מעלי שהוא הגיע מארגנטינה לפני, אני גר בתפר של קריית יובל- בית וגן, לפני ארבע- חמש שנים, שאלתי אותו מוצאי שבת אחרי תפילת ערבית, שאלתי אותו, השבוע יש ועדה לדוברי ספרדית, מה, כאילו, וה קשה לך, יש קשיים, בעיות וזה, אמר לי לא הכל מצוין, הכל בסדר, אשתי עובדת, הוא לומד בכולל, הילדים נכנסו למוסדות. אז רציתי לדעת האם, בגלל שאתה דיברת על ה בהתחלה והוא אמר לי את מוצאי שבת, אמרתי אולי בגלל שבאמת מסתדרים או לא, אולי וה מקרה מסוים שהוא הגיע בתור בחור והתחתן פה והוא התחיל את החיים שלו, וה הרבה יותר קל בגלל וה הוא לא מול קשיים ומול בעיות, או בגלל וה שאלתי.
סרחיו גולדשטיין:
יש, כמובן שיש, בטח אחרי 4-5 שנים הצפייה היא שהוא יהיה ישראלי, שהוא ישתלב בחברה ווה דבר טוב, מבורך וטוב, ואני מניח שבחברה החרדית או הדתית יותר הקהילה מסביב גס מחבקת ווה סוג של חיבוק טוב, שהעוליס מקבלים גס כעולים. אני חושב שיש קצת מכל דבר אבל צריכים לקחת בחשבון שעולים שיגיעו ב-2021 באים ממדינות שלפעמים לא עבדו שנה. המסחר סגור, המשבר הכלכלי וה לא רק במדינת ישראל. בארגנטינה היה סגר ממר עד ספטמבר פחות או יותר, אוקי,
10
וועדת עליה וקליטה - מס' 7/2020
מתאריך כ"א בכסלו תשפ"א- 07/12/2020
שלא היה מסחר, לא היה בית ספר, לא היה. ואת אומרת, מי שעבד, התפרנס, וה בנוסף למגבלות כדי להביא כסף משם לכאן, בחלק מהמדינות אסור לקנות דולרים, אוקי, אתם תראו בטבלה למשל שמדינה כמו וונצואלה אתה לא יכול לצאת לקנות דולרים. אוקי, מדינה כמו וונצואלה 50% פחות של עולים, לעומת השנה הקודמת אני מבטיח לכם שמוונצואלה 100% רוצים לעלות. אבל לא יכולים, אין טיסות, אין אפשרות להביא כסף לפה. ואת אומרת, הקושי הכלכלי של להביא, כאילו מכרתי את הבית, מכרתי את האוטו, מכרתי את כל מה שהיה לי ואני מביא ארבעים אלף דולר, אנחתנו יודעים כמה זה פה בארץ ארבעים אלף או חמישים, או מאה אלף דולר, אוקי, במקרה הטוב, זאת אומרת, היכולת לתרגם את המטבע המקומית לדולרים ולהביא אותם זה גם מביא עולים לקושי מסוים להטתגלות הראשונית.
שמואל מרציאנו:
או יש לי עוד שאלה, אס הס מגיעים באר בגלל הקשיים למה הס חושבים שפה בארצ יהיה יותר קל! הרי הפוך, הס מגיעים לאר וה גס קשיים של תרבותי, חברתי, השפה. וחוץ מזה יהיה גס בעיה של פרנסה. למה יגיעו בארץ אחרי חצי שנה והפרנסה תהיה יותר קלה ממה שהיה להם לפני שהגיעו?
אני שואל כדי להבין.
סרחיו גולדשטיין:
כן, כן.
שמואל מרציאנו:
אני לא רוצה חס ושלום.
סרתיו גולדשטיין:
יש שני מרכיבים, אחד וה האמונה שפה יהיה יותר טוב כי וה מדינה יותר מאורגנת, יותר מסודרת מרוב מדינות אמריקה הלטינית. השנית וה המשפחות שמושכות, החברים שאומרים להם תבואו פה יהיה יותר טוב, פה יש יותר תקווה, פה עד הקורונה היה כמעט 100% תעסוקה, היו מעט מאד מובטלים, כלכלה פורחת, הייטק וכו וכו. אה דברים שהם בארצס לא רואים כייכ בקלות. יש כאלה שבאים עס מעמד ביניים- גבוה, סבבה. אבל וה לא רוב המקרים, וגם מי במעמד גבוה או ביניים יוצא לרחוב ורואה דברים שלא כייכ נעימים, מדינת פשע, ביטחון אישי, השכלה שלא מתקדמת שם.
או בכל ואת מדינת ישראל היא מוקד למשיכה מאד גדולה ליהודים. יש עוד, יש אחרים, יש עוד מדינות, אבל מדינת ישראל מציעה וקולטת, יש פה סיפורי הצלחה רבים כמו השכן שלך ואחרים שאומרים תבואו יהיה קשה אבל יהיה טוב.
שמואל מרציאנו :
הבנתי, תודה רבה.
1
וועדת עליה וקליטה - מס' 7/2020
מתאריך כ"א בכסלו תשפ"א- 07/12/2020
סרתיו גולדשטיין:
בבקשה.
שמואל מרציאנו :
אוקי, אז עכשיו אנחנו נעבור לכל מיני עמותות שברוך השם טרתו והגיעו פה ותכליס, אפשר להגיד שהם נמצאים על השטח, הס נמצאים עס העולים, הס נמצאים יום יום עס מול הקשיים של העלייה.
אז ניתן בעורת השם לכל אחד לדבר, להציג קצת על העמותה שלו, ובגדול איך הוא חושב שעיריית ירושלים יכולה לעזור, איך אפשר למצוא פתרונות כדי לעזור ולהקל על העלייה הואת, נתתיל עס ה-, לפי סדר היום שיש פה אצלנו, וה עמותת ייעולהיי, אז יש פה, יש לי שלוש שמות, בכבוד תתחילו.
מריו לב :
טוב, או אני אפתח, אחר כך נציג את ה-+חוסם זפ/שטסס. אני אתחיל מהסוף. אני חושב שרוב העולים
שמגיעים עכשיו מדרום אמריקה, מארגנטינה, לא באים בגלל הקורונה. הס באים בגלל הביטחון.
ווה הדבר הכי קשה שיש בדרום אמריקה.
שמואל מרציאנו:
ה מה שרציתי לשמוע. שהעלייה בצרפת, כל מי שרוצה לעלות עכשיו מצרפת זה בגלל ביטחון. לא בגלל הפרנסה ולא בגלל ה, רציתי לדעת אס וה גס שס אותו דבר או שונה, בצרפת וה בדיוק בגלל וה.
מריו לב:
אנחנו בקשר עס כל עולה שמגיע, מהרגע שמגיע לשדה תעופה יש מתנדב של ההתנדבות שמקבל אותו מהמטוס, לא מבחוץ, מהמטוס מוציא אותו. זה ההתנדבות היחידה שיש למתנדב בתוך השדה התעופה, שהוא מקבל, לא חשוב באיוה שעה, בשלוש בבוקר, בשתיים בלילה, בבוקר בצהריים.
תמיד הוא מקבל את העולים, ווה היסטוריה בגלל שהם יודעים שבשדה תעופה אין מי שידבר ספרדית, כל עובדים של משרד הקליטה מדברים צרפתית, אנגלית, רוסית, אבל אין דובר ספרדית.
אז לנו יש אישור שבן אדם אחד יקבל את העולים בירידה מהמטוס ויסביר לו מה התהליך שהוא יעבור אחייכ. בארגנטינה, אס אתם תבקרו בארגנטינה, בברויל, במקסיקו, לא תראו ילד אחד ברחוב. הילדים לא משחקים ברחוב. בוונצואלה הס סגורים במועדון של הקהילה. הס חושבים שזה העולם, זה סגור, שיש שמירה. את הרחוב הס לא מכירים בגלל שאין דבר כוה. בתקופה שאני הייתי ילד בארגנטינה היינו משחקים ברחוב עס החברים. היינו יוצאים לתנועות נוער, היינו תוזריס בשתיים עשרה בלילה לבד בלי שום בעיה. או בחורות היו חוזרות גס ויוצאים כמו שקורה בישראל.
אס אנחנו מסתובבים כאן בשכונות ואני בא מהגבעה הצרפתית לאזור התעשייה בגבעת שאול ועוברים דרך כל האזורים של הקהילות הדתיות, החרדיות, ורואים את הילדים הקטנים שאולי ילדה בת 5-6 לוקחת ילד יותר קטן ביד. את זה לא רואים בחוץ לארץ, לפחות בדרום אמריקה. ווה מה שמושך. אני חושב שגם את החינוך רוצים לתת חינוך יהודי לילדים, וה מאד קשה בארגנטינה ווה מאד יקר. לאכול אוכל כשר זה עולה פי 3, פי 4 מאוכל רגיל. או גס זה קשה להם. או יש הרבה
12
וועדת עליה וקליטה - מס' 7/2020
מתאריך כ"א בכסלו תשפ"א- 07/12/2020
סיבות. הקורונה גס יכולה להשפיע אבל יש הרבה סיבות אחרות. חוץ מזה, אני מאד אופטימי תמיד.
אז עבודה בישראל יש, למי שרוצה לעבוד. אס מישהו רוצה לעבוד יש המון שלטים, המון אנשים שמחפשים עובדים ואין. אני יש לי כמה עובדים שהם בחליית ואני רובצה שמישהו יחזור, אומרים לי יילא. אני לא אחזור בגלל שאני מקבל 70% של המשכורת, אז אני לא חוזר לעבודיי ואני לא מוצא עובד אחר שיכול להחליף אותו. אז ככה קורה בהרבה עסקים, יש הרבה בעיות, יש הרבה מקומות איפה שאין עבודה אבל אני נתקל בגלל שאנחנו בקשר עס כל עולה, אנחנו, כאן דיברתי קצת עם החברים של העמותות החרדיות, אנחנו לא ארגון חרדי, אנחנו ארגון יהודי. יש לנו דתיים, יש לנו חרדים, יש לנו חילונים שבתוך הארגון שיש 23 סניפים בכל הארצ. בכל סניף יש הנהלה, יש קבוצה של מתנדבים שמטפלים. אבל כאן בירושלים רובם הס חרדים, זוגות צעירים חרדים שאנחנו עוזרים להם לרהיטיס של הבית ולמכשירים, לכל מיני דברים שהם צריכים. הס מגיעים אלינו בגלל שפה יש רשת. כאשר כאן מדברים על השכונות אני יודע בגלל שכל הזמן עס הטלפון שואלים אותנו ואומרים לנו ייהו, אני צריך ספרייה, אני צריך מיטה, ואני צריך, אנחנו יושניס ברצפה בגלל שאין לנו כסף, אנחנו לא יכולים לקנות מיטה. יש לנו מזרון'י. לפעמים באמת וה מאד קשה לראות איפה שהם נכנסים לגור, באיוה דירות. לפעמים במרתפים הס גרים, במקומות שהם באמת מתחת לכל ביקורת.
והם מוכנים. הס תמיד שמחים ותמיד יש מישהו שיעזור להם. אז אנחנו בלי להגיד אנחנו מטפלים בכל העולים אז הס מגיעים הרבה אלינו עס הבקשות, עס הדברים שהם צריכים. יש כנראה רשת שאנחנו מפרסמים שיש משהו, מי שצריך שיתקשר או יש לנו משהו שיכולים לתרום או ישר אומרים לנו ייאני צריךיי. טוב, וה עבודה מאד יפה. אני כל דבר אנחנו יכולים לדבר ולפתוח והדיון יהיה מאד ארוך אבל יכול להיות שאני הכי וותיק כאן בטיפול בעולים, בכל מה שקשור לעידוד עליה ולקליטה.
אני עליתי ב-73, ב-75 אני כבר הייתי מעורב בעליה, בקליטה. בניתי שתי תכניות לעידוד עליה לירושלים בתקופה של טדי קולק וכרונו לברכה, 500 משפחות פעם ראשונה. אחרי שנתיים עשינו עוד תכנית לעוד 250 משפחות מארגנטינה. ו-2002 כאשר ארע משבר בארגנטינה, אני עס עוד שתי חברים מההתאחדות בנינו את כל התכנית לעידוד עלייה, המסה שהיה בארגנטינה שרצו להגיע לישראל. אנחנו הגשנו לסוכנות, למשרד הקליטה חוברת עס איך צריך לבנות את התכנית. אני חושב שאם אנחנו רוצים לצאת מכאן עס משהו חיובי, עס משהו שיתן לנו הרגשה טובה, אנחנו צריכים לצאת עס איוה וועדה קטנה שתבנה תכנית לעידוד עליה. וה לא מספיק שבאים לכאן רוב העולים מאמריקה לטינה או רוב העולים מארגנטינה. אפשר להביא עוד מאות שמגיעים לעוד מקומות בגלל שהכל פתות, א מגיעים אנשים לטבריה, מגיעים אנשים לרעננה, לכפר סבא, להרבה מקומות, ירושלים יכולה לתת להם הרבה דברים בחינוך, רק להסתובב בעיר זה תענוג. אני חושב שוה רק עניין של איך לדבר איתם, איך להגיע, איך להציע להם דברים. יש רעיונות, לי יש, עס רעיונות אין לי בעיה, אבל אני חושב שאחת מהבעיות הרציניות וה שבירושליס אין מרכז קליטה וזה בעיה רצינית.
מישהו שצריך להחליט לבוא לאיוה עיר ואין לו שפה והוא יהיה לו דירה ל-15 יום אני לא יודע אם יש דירות כאלה כאן בירושלים אבל אס יקבל איוה מקום ל-15 יום ואחרי וה הוא צריך לשבור את הראש איפה הוא ישכיר דירה כאשר הוא לא יודע איפה הוא יעבוד, כלום. אני חושב שזו טעות, אני חושב שאנחנו יכולים אולי עס קצת כח, עס קצת עורה של הסוכנות, של משרד הקליטה לא יודע, להשכיר איזה מלונית, איוה מלון קטן עס 20-30 חדרים ולהביא קבוצות. להביא 20 משפחות ביחד
15
וועדת עליה וקליטה - מס' 7/2020
מתאריך כ"א בכסלו תשפ"א- 07/12/2020
גרעין, 25 משפחות. וכל שלושה חודשים להביא גרעין כזה. ולעבוד על וה שהם יהיו קבוצה מאורגנת, שיהיה עזרה הדדית בתוך הקבוצה. אפשר לבנות דברים מאד יפים ולהביא לא את המספרים האלה, פי 5, פי 10 יותר לירושלים. אז אני בטוח שכאן הס ירגישו מאד נוח, וה אני תמיד אומר שזה כמו דג בים הדרום אמריקאיס בגלל שהם משתלבים בקהילה מאד יפה, שומעים ספרדית בכל מקום. הגיע לי ווג מארגנטינה של אני הייתי חבר של האבא ואמרו לי שחושבים לבוא לירושלים או אמרתל:
בואו, אני אקת אתכם לטייל בשכונות איפה שגרים הדתיים, החרדים, בחור חרדי, קארו שס המשפחה שלו. לקחתי אותו לבית וגן, לא היינו יכולים ללכת ברגל, כל הזמן עצרו אותנו. 'ימתי הגעת! מה אתה עושה כאןז אנחנו יכולים לעזור לךיי. אז באמת אני חושב שצריכים לנסות פעם אחת לעשות תכנית רצינית גדולה ולהגיד: טוב, אנחנו נשים איוה תקרה, ננסה להביא בשנה אחת 200 משפחות, 150 משפחות, 250. להגיד אפשר להגיע, אפשר להגיע עס כמה מדינות אבל זה באמת נצטרך ומן, עבודה, זה לא ליום אחד. הקורונה תיגמר אז אנחנו לא יכולים להפסיד את המומנטום גם שאנשים מתעניינים וצריכים להשתתף. אני משתתף בהרבה ירידי עלייה בדרום אמריקה, כשהציונות או ההסתדרות הציונית מזמין אותי, הייתי עכשיו לפני הקורונה הייתי בפנמה, אחד מהרבניס התקשר לקרן היסוד וביקש שנבקר בפנמה לעידוד עליה. אני הייתי שליח מ-85 עד 87 מפדור עד למקסיקו והייתי מגיע לפנמה. ובינינו כמעט היה אסור לדבר על עלייה. קהילה טובה, קהילה סגורה עס רב מאד כריומתי מאד חוק. או לא מדברים. אז אמרתי, מה, אתם רוצים שאני אלך לפנמה לדבר על עליה! אמרו לי ייכןיי. לא הבנתי למה, מי מתעניין בפנמה! או הגעתי לפנמה, היינו איוה 4-5 אנשים, עשינו אירוע מרכזי בהתחלה כדי להתחיל ואחר כך לעשות פגישות אישיות ואני רואה אולם עס איוה 120-150 כסאות שהכינו. ומגיע שגריר ואומר לי יימה זה! בדרך כלל לא מגיעים יותר מ-10-12 אישיי. אז אמרתי, אולי אפשר להוציא את הכסאות ונביא אס באים אנשים.
אמרו לי יילא. תשאיר תשאיר פרסמנו'י. לא היה מקום באולם. או הסבירו לי שהכלכלה נפלה, סגרו את קולון, העיר בלי מיסים שמה שעובד עס דרום אמריקה שהיום אין מסחר עס דרום אמריקה.
והבעיה וה שמלא דרום אמריקאים עובדים שמה, יהודים דרום אמריקאיס ממדינות אחרות שבאו לעבוד בפנמה והם חושבים על עליה והרב אומר שאין להם כבר כוח לתת כסף לאוכל לכל כך הרבה משפחות. אז בכל מקום שלא חושבים אפשר עוד להביא גס עולים לישראל. אני חושב ש-
שמואל מרציאנו:
אין לנו הרבה ומן למצגת, אס אתה יכול רק למצות.
גיורא גרבר:
רק למצות כי אני חושב שכל מה שיש לי במצגת כבר מריו דיבר או חלק גדול. המצגת מפורטת יותר כי אנחנו באמת עושים את עבודת הנמליס. מה וה אומר? מריו דיבר על האיש שלנו בשדה התעופה ואני לא רוצה להיכנס לכל התהליך אבל משם ועד שהעולה יוצא לדרכו אנחנו שם. אנחנו שס גס כשהוא מבקש את עזרתנו אנתנו שס כדי לעשות מעקביס מיוזמתנו. והעבודה היא פרטנית של אחד על אחד. אין לנו כנסים ששם אנחנו מומיניס אלפים להרצאות. אנחנו רוצים בעיקר לעשות את העבודה של היומיום כשבן אדם יש לו בעיה אנחנו מלווים אותו, אפילו ליווי אישי יחד איתו לשיחות
14
וועדת עליה וקליטה - מס' 7/2020
מתאריך כ"א בכסלו תשפ"א- 07/12/2020
עס המעסיק, למשא ומתן עס בעל הדירה כשהוא צריך לעשות משא ומתן על שכירת דירה. חבריה, לנו זה נראה פשוט. בן אדם שמגיע לכאן והוא בלחץ, יש לו את ה-15 יום שדיברנו לארגן גס דיור, גם עבודה, גס חינוך לילדים. הוא בלחץ אטומי ויש לו חוזה כתוב בעברית. הופס מה עושים! הוא צריך לחתום והוא בלחץ חותם ואחר כך מה קורה הוא מגיע אלינו עס חוזה דרקוני, עס בעל דירה שלא מתחשב, הוא לא בדיוק ציוני, הוא רוצה את הכסף שלו, אנחנו צריכים לעזור לו לצאת מהפלונטר.
אבל אני לא יכול לספר לכם את כל מה שקורה, כי באמת פיני צודק, צריכים לקצר. מה שאני רוצה להגיד שמה שמציע מריו לעשות איוושהי עבודה שנוכל להגיע פרטנית לאנשים ולהוריד מהם לת.
הסיפור של הדיור שתוך 10 ימים צריכים לפתור אותו וכל הדברים האלה, אפשר לפתור אותו, אפשר לעזור לו, הנושא של מרכז קליטה, מריו ואני עלינו, גם אני עליתי ב-73. לי וּה לקח 9 חודשים לפתור את בעיית הדיור שלי וזה היה פנטסטי כי הייתי יכול להיות 9 חודשים בבית גיורא אס מישהו ווכר מה וה ומה זה היה, מרכז קליטה. ואני לא יודע, אני מבין שהיום אנחנו לא נמצאים ב-1973, יש קשיים. אבל אני חושב שהפורוס הזה וועדה אולי וועדה קטנה יכולה להציע הצעות קונקרטיות שיכולות בהחלט לעזור ולפתור. אני רוצה גס לעזור לכל הנוכתים, אני חושב שכולנו לומדים אחד מהשני, אני למדתי המון מההרצאות הקודמות ותודה רבה לכם. אס יש שאלות נשמח לשמוע.
שמואל מרציאנו:
תודה רבה. אנחנו נעבור עכשיו לעמותת משואה. שמואל בכבוד.
שמואל קרונבליט:
טוב שלום. קודם כל אני הייתי שכן של עולי הרבה שנים שנחשבתי בבית קהילת עולים ואני מעיד
איוה עבודת קודש עמותת עולי עושים ועשו מאד מאד מקצועי. לא ראיתי הרבה ארגונים שעובדים במקצועיות כזו. טוב, עכשיו נעבור למשואה. משואה אנחנו מנסים לעשות מה שאחרים לא עושים, שוה פעילויות לצעירים שפועלים על קו של תחומים של ישראל, ציונות ויהדות. או הפעילויות כולם הס על טווח הדברים האלה. כל הפעילויות חוץ מסופי שבוע לפני הקורונה היו בירושלים, סופי שבוע כל פעם אנחנו עושים במקום אחר. לתקופה האחרונה התחלנו לעשות גס פעילויות בזום כי אין אפשרות להיפגש. והצעירים מגיעים, ואת אומרת לא מגיעים אלינו, אנחנו לא תכנית, לא ישיבה ולא מרכז קליטה, יש אנשים באולפן עציון, יש אנשים באוניברסיטאות, בישיבות, במדרשות ואנחנו מציעים פעילויות כדי לחבר אותם לחברה ולעזור להם בקליטה. וה בעיקר הדברים שאתם יכולים לראות פה שיש במשואה. לאחרונה יצרנו בד חדש של אותם צעירים שממש מייצגים. אחד הוא לומד באוניברסיטה העברית בעזריאלי, בת אחת שהיא עושה שירות לאומי ובחור שהוא מדריך בישיבת הכותל, שהם פחות או יותר מארגנים את הפעילויות לאותם צעירים. גס לפעמים אנשים מציעים לנו לתרום לצעירים דרך עמותה אז נותנים לנו תרומה בתלושיס ואנחנו עושים סקר, ממלאים שאלונים ואנחנו מחלקים לצעירים מצרכים. הדבר האחרון שאני רוצה להגיד, תכנית שאני חושב שיכול לעזור לצעירים ולקלוט יותר צעירים, פיני מכיר את הרעיון הוה אבל בזמנו לא הצלחנו למצוא כסף, וה לעשות דירות כמו שהם דיברו אולי דירות קלט למשפחות, אולי לעשות תכניות לצעירים שרוצים לעלות לירושלים, רוצים ללמוד, מן גרעין שהעירייה עוזרת, עירייה או גוף ממשלתי עוזרת איושהו
15
וועדת עליה וקליטה - מס' 7/2020
מתאריך כ"א בכסלו תשפ"א- 07/12/2020
אס השכירות יותר וולה הס בתמורה יתנו התנדבות בעיר וככה יהיה אפשר לקלוט ולעודד צעירים למה כן ירושלים. כן, שזה רעיון שאם חושבים על רעיונות גדולים, אולי זה יכול גם לעזור.
שמואל מרציאנו :
תודה רבה שמואל, איפה אתם יושבים היום?
שמואל קרונבליט:
המשרד בקינג ג'ורג' 54.
שמואל מרציאנו:
ופעילות!
שמואל קרונבליט:
פעילות היום בזום. אין פעילות פיזית.
שמואל מרציאנו:
מתי ש-
שמואל סרונבליט:
לפני כן היינו עושים במרכו העיר. יש מרכו שנקרא יינפגשיסיי ברחוב בן יהודה פינת קינג ג'ורגי, שמה היינו עושים הרבה פעילויות. גס עשינו במרכוז שלמה סעודות ערב שבת. עכשיו הלכנו עס הצרפתים, יש את מיכאל בן אדמון שעושה פעילות.
שמואל מרציאנו:
מרכנ עתיד.
שמואל קרונבליט:
כן. או עשינו פגישה איתם אפילו בתקופת קורונה ותכננו לעשות איתם דברים ביחד בחוות הנוער לאחר הקורונה כי הס גס עובדים עס צעירים, אמרנו אפשר לעשות צעירים כאלה, צעירים כאלה וגם זה עוד רעיון של איפה שאפשר לעשות פעילויות.
שמואל מרציאנו:
הבנתי. אבל אני רואה שכבר התחלתם לקבל עזרה כבר מהעירייה.
שמואל קרונבליט:
קיבלנו.
16
וועדת עליה וקליטה - מסי 7/2020
מתאריך כ"א בכסלו תשפ"א- 07/12/2020
שמואל מרציאנו:
ראיתי כמה פעמים את הלוגו של העירייה.
שמואל קרונבליט:
בסדר. וה עשינו פעילויות ביחד לפעמים. פעילויות ביחד אפשר לעשות בלי כסף שזה פרסום ביחד עם ישראל, מפרסמים ביחד את הפעילויות. מבחינת כסף, היתה החלטה לא נבונה לפי דעתי של דרגים מקצועיים שלא רק בעירייה, גס במשרד הקליטה, לא עוזרים לעמותות קטנות. עמותות שמחזור הכספים שלהם הוא קטן, אצלנו אין משכורות, הכל בהתנדבות, או המחוור כספים הוא קטן, או אתם קטנים, אתם לא מקבלים סיוע, אז אנחנו מנועים מלקבל סיוע ממשרד הקליטה ומהעירייה.
שמואל מרציאנו:
תודה רבה שמואל. נעבור עכשיו למכון מאיר, מכון אורה.
ישראל שמואלבי\:
הס מבקשים סליחה, הרב ספנגל ברוך השם נולד לו נכד והוא התנצל, התקשר היום להגיד שהוא לא יכול להגיע.
שמואל מרציאנו:
אוקי. אתה יכול להגיד במקומו!
ישראל שמואלביצ:
כן. מכון מאיר וּה מכון חינוכי שנמצא בקרית משה. יש להם 5 תכניות. יש להם גס לישראלים, יש להם תכנית לצרפתית, לאנגלית, לרוסית, לספרדית וגם עכשיו לקהילה האתיופית גם אס אני לא טועה. יש להם גס תכניות דיור לאנשים שגם מגיעים לישראל הרבה פעמים ממדינות כמו קולומביה ויש גס מקסיקניס וגם מברויל אנשים שמגיעים לתכנית גיור שמתענייניס ליהדות, וגם בוודאי גם יהודים ויש להם שס לא יודע עד עכשיו אבל היה להם גס אולפן עברית משלהם, לומדים גס אחר הצהריים. יש להם לימוד תורה בבוקר ויש להם גס מן סוג של פנימייה איפה שחלק מהתלמידים לומדים כאילו גרים, ולומדים שס עד שמתחתנים וכולי. לא יודע אס יש לך עוד שאלות.
שמואל קרונבליט:
יש להם אולפן אבל אני מורה במכון אורה, יש להם אולפן, האולפן לא רשמי. גס במכון מאיר שיש
אולפן, ה אולפן מטעמם, זה לא אולפן רשמי שאפשר לקבל תמיכה או שיכולים לשלם לך.
ישראל שמואלבי\:
כן. וה לא מוכר על ידי משרד הקליטה.
77
וועדת עליה וקליטה - מס' 7/2020
מתאריך כ"א בכסלו תשפ"א- 07/12/2020
שמואל מרציאנו:
למה!
ישראל שמואלביצ:
היה איוה תקופה שהיה ואני לא יודע מה הסיבה, אני יודע שכשאני נכנסתי לתפקיד לפני שנתיים השתנה, החליף את העניין שאפשר להשתמש, לעשות את האולפן דרך משרד הקליטה. הסיבה אני לא יודע.
שמואל קרונבליט:
יש מספר שעות, מינימום, צוות הוראה, הפיקוח, כדי לעמוד בדרישות זה לא משרד הקליטה מי שנותן את ההכשר לאולפן ה משרד החינוך וצריך לעמוד בכל מיני כללים ולפעמים וה קשה או כבד על מוסדות להחזיק אולפן. ואת הסיבה שלא כל מי שפותח כיתת אולפן האולפן הופך להיות אולפן רשמי.
ישראל שמואלביצ:
אחד מהיתרונות סליחה שאני רוצה רק להוסיף, ה שהיתרון הוא שהיה אולפן אחר הצהריים כי חלק מהתלמידים היו לומדים תורה בבוקר ואז אחרי צהריים עושים את האולפן ואז זה אחד מהדברים שגם בתכנית קודם חשוב לבדוק את העניין הזה של תעסוקה, מתי העולים עובדים ומתי הס יכולים להיכנס לעולם התעסוקה וגם לאולפן.
שמואל מרציאנו:
הבנתי מצוין. עכשיו עמותת שערי בינה, שערי דעת. בכבוד.
שמחה קליין:
תודה רבה. קודם כל-
שמואל מרציאנו:
אתה שמחה, נכון?
שמחה קליין:
כן. אני שמחה, שמחה קליין. אני מתפקד כמו אב בית של מוסדות שערי דעת, שערי בינה וגשר. וה
מדובר על ארגון שיש לו שלוש עמותות ביחד. זה עמותות שאחד מאלה גה לתלמידים בנים, אחד לבנות ואחד למשפחות. העבודה שאנחנו עושים כמובן אה מעל 15 שנה פה בירושלים ברמות, ולפי המספרים הייתי מאד שמח שהציגו את המספרים לפני ההצגה שלנו בגלל שרואים שהמספר של תושבי רמות מדרום אמריקה ובפרט מברגיל וה מאד גדול. אני חושב שהמספר הזה 400 אנשים וה
88
וועדת עליה וקליטה - מס' 7/2020
מתאריך כ"א בכסלו תשפ"א- 07/12/2020
מספר מאד גדול, ואנחנו כעמותה רואים שנה אחרי שנה הרבה הרבה הרבה צעירים מגיעים אלינו, רוב רובם הס סטודנטים, הס אקדמאים ואנשים מרמה מאד טובה, מאד גבוהה, כאילו מגיעים או אחרי התכנית של לימודים באוניברסיטות או באמצע התכנית הזו ואנחנו כארגון עוזרים מאד מאד לקליטה של כל הסטודנטים האלה. וחוץ מזה גם דואגים על הבניין של המשפחה שלהם וגם של הקהילה בכלליות. עושים עכשיו יש לנו כמה תכניות של נסיעות לארצ, תכניות של שנה, מה שאנחנו קוראים יישנתיי או יידרך'י, כן וה מגיעים סטודנטים בעיקרון מברזיל ונשאריס אצלנו והם לומדים אולפן לא של העירייה, אולפן אצלנו. גס לומדים תורה, גס הבנים וגם הבנות הס יכולים לבנות את היהדות שלהם בצורה מאד טבעית ובנויה. וגם יש לנו תמיכה בהרבה תכניות של מסע והסוכנות. הס חלק מהתכניות שלנו הס משתתפים איתנו. העמותה, רק כדי לתפוס מי אנחנו, אנחנו יש לנו ממוצע של 30 חתונות בין בנים ובנות של המוסדות שלנו בשנה. ווה השנה החמישית שאנתנו בממוצע הוה של 30 חתונות זה ברוך השם זה מספרים שמאד אומרים על הצלתתנו כ, אני רואה את זה בעיניים מאד יפות. וגם מכשירים לתושב החדש של העיר ירושלים ושל אר> ישראל ליישוב טוב ונוח. כי הוא נמצא באמצע העם שלו. יש לנו קהילה, למרות שאין לנו מקום מרכזי שלנו עוד, בעזרת השם מצפים לוה בוודאי גס רוצים את העזרה של עיריית ירושלים וגם של כל הגוף של המוסדות של הממשלה וודאי, אבל רואים איך וה מצמיח את הקהילה שלנו בתוך העיר ובתוך רמות. מה עוד אני יכול להגיד! שאנחנו גס פעילים בגיל שדווקא וה הס כנראה הגילאים שיותר אנשים מגיעים לארצ ישראל, כאילו נותנים להם תמיכה טובה ומן אשייל כוּה בתוך ירושלים שנותן אפשרות גס לבנים וגם לבנות וגם למשפחות להשתלב יותר יפה עס הקהילה כולה. גס במוסדות חינוך, ווג בעיר שמגיע לעיר כמו שאני, אני ואשתי כשהגענו לפני 6 שנים פה לירושלים, יש לנו תמיכה, רבנים, אנשים שמכירים את החברה שיכולים לכוון אותנו ולהכניס אותנו למקומות הכי טובים. וה בדרך כלל התלמידים ותלמידות שלנו נשארים אצלנו, קרוב בשכונה שלנו וברוך השם רואים הרבה הצלחה מכל הפעילויות שלנו, וגם יש לנו אפשרות וביקוש להביא ולארגן גס כן עוד פעילויות ונסיעות לתלמידים של כל דרום אמריקה. אנחנו יותר היום מטפלים בציבור הברזילאי. יש לנו אפשרות וביקוש לארגן נסיעות לתלמידים של הרבה מדינות בדרום אמריקה.
דייגו ברסקה :
כן, שלום לכולם. אני באתי כדוגמה אישית לבן אדם שעבר בכל התכנית ששמחה אמר עכשיו, ואני עשיתי עליה בשנת 2017. היום ברוך השם יש לי משפחה, יש לי שני ילדים ואנחנו גרים ברמות ירושלים ואנחנו מאד שמחים ומאד מרוצים. כל הומן חושבים שההחלטה הכי חשובה בחיים שלנו זה לעשות עלייה וגם לגור בירושלים כשאנחנו מברזיל. ויש קהילה גדולה ברעננה, יש גס במודיעין, יש בכמה מקומות אחרים, אבל קשה לנו לעזוב את ירושלים. יש לנו כאילו כמה הכרת הטוב שעברנו את כל התכנית של הישיבה, של המדרשה וזהו. בגלל וה אנחנו מחליטים לגור פה בירושלים. וגם אני רציתי להדגיש שאני מאד שמח להציג את העמותות שערי דעת ושערי בינה שוה ממש עשו הבדל גדול בחיים שלי. יש משפט שאני מקצר את כל מה שהישיבה או המדרשה עשו על עיני שזה עלייה איכותית ונצחית. שוה מאד קל, מאד פשוט להגיע פה לאר כמו שאמרו שבמדינות של דרום אמריקה המצב הכלכלי לא טוב, יש הרבה בעיות עס בטחון, יש פשעים וכולי וכולי, אז להגיע לאר\
19
וועדת עליה וקליטה - מס' 7/2020
מתאריך כ"א בכסלו תשפ"א- 07/12/2020
זה לא כל כך קשה. וה אתה כאילו רואה כמו יציאה, אבל להישאר באר וה הדבר יותר קשה, שהאתגריס שיש פה, השפה, למצוא עבודה והתרבות, זה ממש קשה להסתדר. או ממש עבודה מאד מאד טובה שהמוסדות שערי דעת ושערי בינה עושים שזה לתת כלים לאנשים שעוברים להצליח פה בישראל. להצליח בישראל זה לא כל כך פשוט. אז אנחנו לומדים אולפן, אנחנו לומדים תורה, אנחנו גס עושים כמה אינטרשיפ וה דבר ממש ממש רלוונטי וחשוב. וככה התמונה קצת קטנה אבל אני אנסה להסביר שכאילו יש אסטרטגיה לקלוט את הבחורים. בעיקר אנחנו מדברים על ברזיל. אני חושב שעד עכשיו אנחנו הראשונים שאומרים ספציפי על ברויל. אנחנו כן מקבלים בחורים ממקומות אחרים אבל ספציפי בברזיל אנחנו עושים קודם תכנית קצרה שזה תכנית של לטייל באר>, להכיר, הרבה אנשים לא מכירים את ישראל אז וה הודמנות. אחר כך יש תכנית יותר גדולה שקוראים כמו ששמחה אמר יישנתיי או ייגשריי שעוברים שנה מלאה פה בישראל וככה לומדים יותר עמוק וגם הדבר מאד חשוב כי כל הזמן יש מעקב לרבניס והמורים, כל הזמן אתה מרגיש שאתה לא לבד. אתה מרגיש באמת שאתה לא לבד. ווּה דבר מאד מאד חשוב. אחר כך הבחור מחליט, וה המוסדות יש 80% מהאנשים שבאים לתכנית, 80% עושים עלייה. או הבחור מחליט לעשות עלייה.
שמואל מרציאנו:
דייגו, מה וה לעשות עלייה! הס כבר בארץ, אבל אתם משאירים בתור סטודנט, בתור תייר, או עושים עלייה פה בארץ, לא דרך הסוכנות.
דייגו ברסקה :
כן. אחר כך הולכים לעשות-
פיני גלינקבי:
עוד שתי דקות בערך חבריה.
דייגו ברסקה :
כן. אנ מסיים. כן. ואבל לא, בתכנית של החופש זה בתיירות והתכנית בשנה מלאה ה דרך המסע.
ואחר כך זה שאנחנו, כל העידוד הגה נשארים בישראל. ואתם רואים שברויל מדינה ענקית וכל בתמונה כל תעודת והות שאתם רואים זה אמיתיות, וה אנשים שבאו ועשו עלייה ופה בארף, הס פה באר וזה דבר נפלא. תודה רבה.
שמואל מרציאנו:
תודה רבה לכל הנציגים של העמותה שערי בינה ושערי דעה.
מיכאל לסקובססי:
רק להשלים, אני מייצג את העמותה גשר בקהילה הברזילאית ברמות. אנחנו עובדים שיתוף עס שערי בינה, שערי דעת. אנחנו קולטים את כל הבוגרים של המוסדות ואחרי שמתתתניס ורוצים
20
וועדת עליה וקליטה - מס' 7/2020
מתאריך כ"א בכסלו תשפ"א- 07/12/2020
לבנות בית גס בישראל בירושלים אצ עוברים אלינו. כמו שהזכירו כבר בצורה מאד נכונה, יש צרכים מאד מיוחדים כדי להשתלב בחברה. אני לא אאריך בזה, גם האופי כמו שהוכירה גס האופי הברזילאי וה אופי מאד מיוחד, לא קל להשתלב וצריך הרבה ליווי ועזגרה והדרכה בכל השטחים.
בשטח החינוכי, בשטח המשפחתי, בשלום בית, להכניס אותם למוסדות ובפרנסה, מקצוע וגם כן לעוור להם בכל העניינים הבירוקרטייס וכל מיני בעיות, שכירויות, וכל מיני דברים של התייס של היומיום צריך הרבה הרבה עזרה ואנחנו פועלים בזה וגם כן נותנים את הביסוס התינוכי גס כן, הרוחני. דואגים להם, יש שיעורים, יש הרצאות, יש תכניות כדי לבסס אותם, לתת להם כח וצורה כדי שיוכלו להשתלב בחברה. המגמה שלנו שכדי לעזור להגיע לכל המטרות ולהקל בקליטה של כל הציבור, אס היה לנו יותר עורה כספית כדי להגדיל את הצוות שיוכל לטפל בגלל שזה טיפול פרטני אישי שמחזק אותם בכל התחומים. צריך הרבה דיבורים, הרבה ביקורים, הרבה ליווי כמו שכבר הזכירו, אני לא אאריך וגם כן שיהיה לנו איוה מרכו. מרכו לעולים מברזיל. במקרה עכשיו ברמות כי הגיבוש הגדול נמצא ברמות, מיועד ל-50 משפחות שבקשר איתנו. יש במקומות אחרים יש גס כן שיצאו משתל המוסדות. אנחנו פועלים יותר פה ברמות.
שמואל מרציאנו:
תודה רבה. נעבור עכשיו לעמותת הולה, הרב תיים.
חיים פרידריך:
ראשית כל, כתוב בתלמוד שפותחים בכבוד האכסניה, בכבוד המארח. בפרט שהמארח מראה כל כך הרבה אכפתיות. אני רוצה להודות לרב שמואל מרציאנו שקיבל אותנו בסבר פנים יפות וקיבל אותנו בשקיפות מלאה ובגובה עיניים. בן אדם שגם עשה את הצעד החשוב הזה, גס עשה עלייה. אנחנו בטוחים שאתה מבין אותנו ואני מודה, אנחנו מודים לך על היוזמה הזאת, ממש תודה רבה. למר פיני שלפני כמה חודשים בסיום משבר הקורונה גס הסכים לפגוש אותנו, נתן לנו מהניסיון הרב שלו עס לב פתוח, עס שאלות שחידדו את הפרויקט שלנו ואנחנו גס מודים לך על היוזמה הואת, גס תודה לך. פרויקטור המסור ישראל שמואלבי> שעובד מסביב לשעון. צריכים להסתכל על המיילים שלו, על הוואטס-אפ שלו מוצאי שבת, שני בלילה, בבוקר, או שהוא עובד משרה מלאה ממש או ש, ולאלו שלא נמצאים פה וגם עזרו לנו הרבה בדרך לגבי פלר, הרב בצלאל ולצוותים של כל האנשים האלו פה בעיריית ירושלים תמיד היה לנו את המסר: אכפת לנו ואנחנו מודים על זה. אפשר את אחווה! בסדר גמור, לא צריך תודה רבה. עכשיו לגבינו, קצת עלי, שמי חיים פרידריך, נולדתי בטוקומן, עיר בצפון ארגנטינה ולא תמיד הייתי חרדי. בוגר מתנועת נוער הבונים דרור, תנועה חילונית, שמאלנית, הייתי ראש חינוך ארצי. לפני שאני באתי לאר> עבדתי כמו מלצר בבית קפה הלל במלון הלל, גם במאמן ראגי בבית ספר יאנוס קורציק בגבעה הצרפתית. כשחזרתי לארגנטינה הייתי מרכו, ואת היתה שנת 2, היתה שנת המשבר הגדולה בארגנטינה והיתה עלייה גדולה. עבדתי בסוכנות היהודית כמו מרכו, וה היה הזמן של לאלוס לפוי זכרונו לברכה... קורפציי... היינו עובדים מתשע עד תשע כי הרגשנו שזו היתה שליחות ובאמת ברוך השם מהאזור הצפוני שלנו הצלחנו להביא 660 אנשים שוה היה מספר יחסית מאד גדול ל-6,000 שבאו מארגנטינה באותה שנה. עליתי לפני 11 שנה, לפני 8
1
וועדת עליה וקליטה - מס' 7/2020
מתאריך כ"א בכסלו תשפ"א- 07/12/2020
הקמנו עמותה, תכנית, פרויקט שקוראים לגה ייעולס לטינויי שכל מטרתו היא לעוור לציבור של העולים החרדים דוברי ספרדית. התחלנו עס מסגרות של לימוד תורה, מה שקוראים לאה כוללים, שיעורים לנשים, לגברים, סיוע כספי, ונכון להיום יש לנו שבע תכניות שעובדים, שפעיליס כל חודש ושעוזריס לקרוב ל-250 נשמות. אבל עס הזמן שמנו לב שאה ממש לא מספיק כדי באמת לעזור לציבור להתמודד עס הקשיים שכל עולה ממוצע עובר. יש כמה מהדברים האלו שהביאו פה לשולחן:
השפה, העדר התמיכה המשפחתית והקהילתית, העדר המידע המשפטי, וכויות, מערכת בריאות, מערכת חנוך, התמודדות עס הבירוקרטיה, דבר שיכול לדכא כפשוטו את האנשים. ואני יכול לספר כמה חוויות אישיות. מעבר להכוונה והדרכה תעסוקתית. לכל הדברים האלו יש השלכות נוראיות בבריאות הנפש, בשלום בית, בחינוך ילדים. אני שכחתי להביא את הדברים, מירידה לחוץ לארצ או יותר גרוע אולי להישאר פה כאישיות פסיבית. אני רוצה להביא 4 מקרים שהם רק דוגמאות למציאות של מאות משפחות. אנשים מירושלים. קלאודיה, הנשמות התחלפו. קלאודיה מארגנטינה, אישה כבת 60 אלמנה, מתגוררת לבד כאן בירושלים. אישה ברמה תרבותית גבוהה מאד, היתה עובדת בשגרירות באירופה, עשתה עלייה לארף מסיבות אידיאולוגיות, היום עובדת כמטפלת לאנשים מבוגרים. עבודה קשה שדורשת הרבה מאמצים פיויים, והיא לא מתלוננת כי היא רוצה להיות פה. לא צריכה להיות פה, רוצה להיות פה. אבל לא מגיעה לסוף החודש. באחת מהשיחות איתה שאלתי אותה אס היא מקבלת תמיכה מהממשלה איזה קצבה או משהו, היא אמרה לי שלא.
שהיא חושבת שלא מגיע לה כי היא לא היתה פה שכירה אף פעם. התקשרנו לחברה מהארגון שלנו בביטוח לאומי, שאלנו אותה, היא אישרה שכן מגיע לה. מגיעה לה קצבה מיוחדת. חודש אחרי וה היא שלחה לה מכתב לבית שלה, רק חתמה. הביאה חזרה לביטוח לאומי. חודש אחרי זה התחילה לקבל 1,200-1,300 פנסיון או קצבה מיוחדת לזה. עס שיחה אחת עורנו לאישה אלמנה שגרה פה, כסף שהיה מגיע לה בזכות והיה נשאר בקופה של הביטוח לאומי. כסף שהיה מגיע לה בזכות ולא בחסד. יוסף מקולומביה, מהנדס מחשבים. עבד בקולומביה בתעשיית נפט בתפקיד בכיר. עוב את הכל כדי לגור פה באר ולהיות יהודי. כשפגשתי אותו בוקר אחד ברחוב בן יהודה, שאלתי אותו מאיפה הוא חוזר, היה מוקדם מאד בבוקר. הוא אמר לי שהוא חוזר מהעבודה. שאלתי אותו יימאיוו עבודה אתה חוזרניי אוּ הוא הסביר לי שהוא היום עובד בניקיון של חדרים להשכרה לשעות לזוגות והמבין יבין. עבודה ממש לא נעימה ולא מתאימה לבן אדם. שאלתי אותו, יש לך תואר בחייטק, למה אתה לא הולך למכון לומדה! או הוא ענה לי יימה וה לומדה! אני לא מכיריי. פדריקו מארגנטינה, היום קופאי בסופר, גס אשתו קופאית בסופר. עשה קורס משכנתאות עס איוה בן אדם מפתח תקווה שהגיע לפה, ארגן איזה חבורה לגברים חרדיסם, לקח מכל אחד 8,000 שקל שזה המון כסף, אני למדתי באוניברסיטת תל אביב וזה המון כסף, אפילו שמה לא לוקחים כסף כזה. שאלתי אותו למה הוא לא הולך לכיוון? יש שמה קורסים ברמה מאד גבוהה עס מרצים של השורה הראשונה ובמחיר מסובסד. אותו שאלה יימה זה כיוון: אני לא מכיריי. רחל אלמנה בת 60 היתה 6 חודשים בבית שלה בלי לצאת בגלל פחדיס וחרדות ולא היה לה כסף לטיפולים פסיכולוגיים. עד שהתברר אחר כך שלקופת חולים מאותדת היה הסכם עס איוה ארגון לטיפולים פסיכולוגייס בחינם. התחילה והיא אמרה לי את המילים שלה ייזה שינה לי את החיים'י. למה היתה צריכה לסבול 6 חודשים כדי לגלות שיש הסכסם בקופת חולים שהיא נמצאת! הרב שלמה נמצא כאן על ידי, טייס
22
וועדת עליה וקליטה - מס' 7/2020
מתאריך כ"א בכסלו תשפ"א- 07/12/2020
מקולומביה. לא הצליח פה באר לשמש בתעודה שלו. למה! לא לחשוב בגלל שבת כי אס יש חסיד ממאה שערים מתולדות אהרון שהצליח, או גס הרב שלמה היה יכול. אלא החסיד הוה ידע מה וה קרן קמח והרב שלמה לא יודע מה זה קרן קמח. כמו קלאודיה, כמו רחל, כמו פדריקו, כמו יוסף, לא יודעים מה שיש. ואלה הן רק דוגמאות. יש אלפי אנשים מחוץ שמתכונניס לבוא. רק מהשבוע האחרון, אלכס מציילה אדריכל, אשתו בעלת תואר שני ופסיכולוגית, דניאל מציילה, תואר במנהל עסקים, לוקס מארגנטינה 188 ב- ס4 זק. חולה מארגנטינה, מאמן אישי, אשתו בעלת תואר בניהול עסקים. מסטו מארגנטינה הוא נמצא פה, אולי היה בקשר איתך סרחיו. עורך דין ונוטריון כבר נמצא פה, ביקש מאיתנו עזרה בגלל תעודת זהות בחולה, אלה מארגנטינה, מתכנת סריו. אלו פה כל המיילים שלהם וכל הוואטס-אפ שלהם. הרב שלמה, קלאודיה, פדריקו, רחל כמו מאות ואולי אלפים שלא יודעים מה כן יש. פשוט לא יודעים מה יש. מה הס וכאים, מה הארגונים שקיימים.
אבל ידיעה וה לא מספיק. השלב הראשון זה לדעת, אבל זה ממש לא מספיק. צריכים גם ליווי, הכוונה, שירות, מה שפה הזכירו החברים שלנו. לא רק בגלל אידיו סינקרסיה אלא, לא רק בגלל אידיו סינקרסיה דרום אמריקאי, אלא גס בגלל האידיו סינקרסי הישראלית שהיא לא קלה גס לישראלים. אנחנו מדברים כאן על אנשים איכותיים עס רקע מקצועי, אנשים שיכולים לתרום רבות לחברה, אבל שהרבה הרבה פעמים נתקעים באמצע הדרך או בוחרים יעדים אחרים. הוכירו פה מספרים, אני רוצה להגיד שה מספרים מהלשכה לסטטיסטיקה, שעלייה מארצות, ממוצא דוברי ספרדית ופורטוגוית משנת הקמת המדינה עד 2011 וה יותר גדול מאנשים שבאו לארצ מארצות הברית. וזה לא אנחנו אומרים, אבל זה נכון מה שאמר סרחיו פה שאנחנו מפוזרים בארצות. ארצות הברית וה ארץ אחת ואנחנו הרבה. אבל אפילו הכי יש לנו תרבות מאד דומה, יש לנו אידיו-
סינקרסיה, לא יודע איך אומרים, ככה אומרים יש לנו אידיו-סינקרסיה מאד דומה. אז כמובן שאפשר לעבוד ביחד ולדאוג לכל הכלל. עולים סובלים בעיקר את השתי סיבות האלו: העדר מידע על הזכויות שמגיעים להם והקושי להתמודד עס הבירוקרטיה אחרי שכבר יודעים מה צריכים לעשות.
ואני רוצה להדגיש, בירוקרטיה וה לא רק בממשלה, וה לא רק במשרדי ממשלה, גס הארגונים הגדולים הרבה פעמים נופלים באותה מחלה. אני יודע שהמנהליס האחראים במשרדי ממשלה בארגונים כן רוצים לעזור, כולנו רוצים לתת שירות טוב, בסופו של יום גס כולנו צריכים לתת דין וחשבון תוצאות. לכולנו יש ממונה, לפחות הגברים יש לנו את האישה אס לא. כן, אני יודע שהעבודה היא לא קלה. העולה מגיע עס אכזבות, מגיע עס דרישות. אני הייתי גס עולה והייתי גס מהצד הגה של השולחן-
פיני גלינקביצ:
אפשר שתי דקות!
חיים פרידריך :
כן.
פיני גלינקביץ:
25
וועדת עליה וקליטה - מס' 7/2020
מתאריך כ"א בכסלו תשפ"א- 07/12/2020
מתנצל בפני כולכם שאני האיש הרע עס השעון, אנייפשוט רוצה שיהיה לנו את הזמן-
חיים פרידריך:
לי נתנו עשר דקות, אני בעזרת השם הולך להיות מדויק על זוה. האתגר הוא עוד יותר קשה כאשר לקהל יעד יש לו את השפה שלו, את דרכי התקשורת שלו, את מערכת התינוך שלו ואת העקרונות שלו. בנקים, קופות חולים, חברות סלולאריות, בתי חולים מבינים את זה מאה אחוז. בגלל זה עושים מחלקות מיוחדות לציבור התרדי חבל לבובו כסף ומשאבים כדי לארגן אירועים שהם לא יבואו בגלל שלא מתאים להם. אנתנו יודעים מה הס צריכים כי הם זה גס אנחנו, חברינו ובנינו. 8 שנים רצופות של עבודה עס הציבור בלי אינטרסים אחרים, רק על מנת לעזור. בשנים שעברו טיפלנו בעשרות משפחות, וה אומר מאות אנשים קיבלו תמיכה מאיתנו. יש לנו קשרים חוקים עם הרפרנטים כאן בכל שכונה ושכונה. גס בערים אחרים כמו בית שמש, גס בחוייל. עסקנים, ראשי הקהילות ורבניס. ישבנו ימים ארוכים עס מומחים, קיבלנו מהם הרבה ייעוץ והדרכה כמו בנפש בנפש. יש לנו חברים טובים הקיימים וגם בכמה משרדי ממשלה. הציבור סומך עלינו אבל אס רוצים לעבור לשלב הבא, אס רוצים לעזור לציבור באופן סיסטמתי ובאופן אמיתי ובצורה עמוקה ולאפשר לו להשתלב בחברה, צריכים מצד אחד שיתוף פעולה מלאה עס הממונים שוה אתם, עיריית ירושלים, משרד הקליטה, הסוכנות היהודית, עולי, וגם צוות. אנשים ונשים שבמקום להתחלק בין העבודה הפרטית שלהם לבית וללימודיס כמו שעשינו עד היום בהתנדבות מלאה, ואת תהיה התעסוקה העיקרית שלהם. אנחנו כאן כדי לכוון ולכבד את הציבור החרדי באופן ישיר לכם, לגורם הנכון. ואנחנו צריכים את התמיכה שלכם. תנסו אותנו במשך שנה, אנחנו נקיים אתה צוות המצוין הזה, אנחנו נטפל בציבור ואנחנו נחיה המחלקה החרדית שלכם. תודה רבה.
שמואל מרציאנו:
כל הכבוד הרב חיים, דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב.
חיים פרידריך:
אני יכול להוסיף עוד שני דברים ברשותך פיני! ברשות הרב! כי אמרת לי עוד שתי דקות. מצוין סליחה. על מה שסרחיו אמר על זה שלאוכלוסייה הדוברי ספרדית ופורטוגוית היא גדולה מאד, הנה הסטטיסטיקה כמו שראינו, עיריות אחרות גס אני רוצה להוסיף מה שהוא אמר, הגיעו לחריש 130 משפחות ולבית שמש מתכוננים להגיע עוד 50 משפחות מציילה, כולם באתגר אחד. ואני חושב שיש בשתי המקומות האלו כי וה ברמת בית שמש די. לא חצי מהשירותים שיש פה בעיריית ירושלים.
תודה רבה.
שמואל מרציאנו:
נעבור להתייחסות האחרונה, הרב פרץ בכבוד.
פרצ בירנבויס :
28
וועדת עליה וקליטה - מס' 7/2020
מתאריך כ"א בכסלו תשפ"א- 07/12/2020
קודם כל תודה רבה. אני מקווה רק שהשינוי של הסדר זה בגלל רשייי בפרשת השבוע האחרון אחרון חביב וגם כדי להיות אחרי הרב פרידריך זה גס זכות. ידידי, גס עובדים בשיתוף פעולה. קודם כל תודה רבה על ההזמנה, אני מברך קודם כל את כולם, שכולסם יצליחו בדרכם. יש פה גס ידידים, גם רבי ומורי הרב... שעור הרבה גס בתייס שלי וכל המשפחה שלי, הודמנות להודות פה בציבור. אני רוצה כמה דקות, האמת שמרוב העומס של העבודה ברוך השם הרב מרציאנו היה אצלנו, הכיר את המקום, אני מודה על הומן באמת. את מר פיני לא הכרתי קודם, נעים מאד ומוזמן גס לפגישה. אני רק אראה, עשינו משהו מהר רק להראות קצת מה שאפשר לעשות באמת מרוב העומס עכשיו. נולד, אני אולי אספר דקה על עצמי לפני שאני חושב שכן קשור למה שאני אגיד, אני רופא שיניים עם מאסטר בסאן פאולו, ב... סאן פאולו, ופתחתי בסאן פאולו מחלקה לצעירים סטודנטים, וה הדבר הראשון ברפואת שיניים בעולם שנקרא אימפרזה גיוניור, ובגלל שאני בן אדם שבטבע אני רוצה לעוור, רוצה לעשות לאחרים, היה שבעת אלפים אנשים בשנה שעברו דרך זּה, ובשלב מסוים החלטתי לפני 18 שנה לעבור לארץ, להתחיל, זכיתי להיות 15 שנה חלק מהנהלת אחת מהישיבות הדרום אמריקאיות שקיימות בארצ. 8 שנים היה לי פרויקט בתל אביב עס ברזילאיס שהפסקתי בגלל
[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]