ישיבת קליטת עלייה מס' 5 · דוח ועדת קליטת עליה מס' 5
מסמכים נוספים באותה ישיבה: סדר יום לישיבה מספר 5 של הוועדה לקליטת עליה נגיש · תמליל קליטת עליה
קשישים עולים
בירושלים
ועדת העלייה וקליטה
08 יוני 2025
איך מגדירים קשיש עולה?
עד 10 שנים
עולה חדש/ה
עד 15 שנה
במקרה של יוצאי אתיופיה
אבל, אם קשיש עולה בגיל מבוגר,
במקרים רבים הוא עדיין יצרוך שירותים
מותאמים שפתית ותרבותית ללא קשר לוותק השהייה בארץ
+
> תושב < עלייה
ותיק עולה אחרי 1989
קשישים עולים בירושלים
תמונת מצב
▪ כ 130.000* קשישים המתגוררים בירושלים
▪ מתוכם 29,705 עולים קשישים** ***
▪ 6,285 קשישים עלו בעשר השנים האחרונות
▪ כל שנה עולים בממוצע כ-500 אנשים בגיל +60****
*לא כולל מזרח העיר
**החל משנת עלייה 1989
***החישוב לפי גיל +60
****כולל השתקעות לא ראשונה
מדובר על כ-%23 מאוכלוסיית הקשישים בעיר
תושבים עולים ותיקים לפי שפה/ארץ מוצא
סה"כ 29,705 עולים קשישים שנת עלייה אחרי 1989 (נכון ל 01.05.2025 )
14000
12650
12000
10000
8245
8000
6000
4698
4000
2933
2000
1179
0
דוברי רוסית דוברי אנגלית דוברי צרפתית אחר | עברית דוברי ספרדית ופורטוגזית
עולים חדשים לפי שפה/ארץ מוצא
סה"כ 6,285 עולים חדשים קשישים עד 10 שנים
2500
2348
2000
1667
1501
1500
1000
524
500
245
0
דוברי אנגלית דוברי רוסית דוברי צרפתית אחר | עברית דוברי ספרדית ופורטוגזית
תושבים עולים ותיקים - מצב משפחתי
סה"כ 29,705 עולים קשישים (נכון ל 01.05.2025 )
1999 רווק/ה
4335 אלמן/ה
5135 גרוש/ה
18217 נשוי/ה
קשישים עולים חדשים עד 10 שנים - מצב משפחתי
סה"כ 6,285 עולים חדשים קשישים עד 10 שנים
208 רווק/ה
741 אלמן/ה
866 גרוש/ה
4466 נשוי/ה
קשישים עולים חדשים לפי גיל
סה"כ 6,285 עולים חדשים קשישים עד 10 שנים (נכון ל 01.05.2025 )
2805 3480
61-70 +71
צפי עלייה לשנה הקרובה
מעומדי עלייה +60
1
20
30
6
צרפתית
אנגלית
ספרדית
רוסית
לא ידוע
סה׳׳כ 136
79
*עלו מהתחלת השנה 143 אנשים
פילוח לפי גיל פרישה
עולים חדשים עד 10 שנים
▪ נשים בגיל 62 ומעלה 3,124
▪ גברים בגיל 67 ומעלה 2,162
תושבים ותיקים עולים
▪ נשים בגיל 62 ומעלה 15,149
▪ גברים בגיל 67 ומעלה 9,179
מאפייני הקשישים העולים אל מול הצרכים
מאפיינים צרכים/מעינים נדרשים
מוקדי שייכות חברתית – תרבותית
▪ בדידות ומסגרות תמיכה מצומצמות
שמירה על כושרים
▪ תלות במשפחה
שמירה על רצף אמצעי קיום
▪ חוסר בעורף כלכלי משמעותי
מיצוי זכויות
▪ מועדות לניצול כלכלי
הגנה מפני ניצול
תיווך מול מוסדות בירוקרטיים
▪ חסמים שפתיים ותרבותיים בדרך לקבלת הזכויות והשירותים הנגשת מידע
כולל מוכנות למצבי לחירום
▪ קושי בקליטת השפה העברית בגיל מאוחר צורך במענים חברתיים מונגשים שפתית ותרבותית
▪ מענים חלקיים בירושלים של מסגרות מותאמות out Reaching – צרוך בגישה פרואקטיבית בתהליך הליווי והטיפול
▪ עצם ההגירה בגיל מבוגר = פגיעות
▪ קבוצות סיכון בתוך אוכלוסיית הקשישים העולים צורך באיתור וטיפול בקבוצות סיכון
(חולי מורכב, חסרי עורף)
השתתפות קשישים עולים
במסגרות מותאמות שפתית ותרבותית
נתוני שנת 2020
תושבים עולים ותיקים
משתתפים במסגרת
3 מותאמות תרבותית
4
6
2 שפתית
7 *המיפוי מציג נתונים חלקיים
7
2
7 2
4
1
2
4
5
6
7 1
2
5
1 6
5
3
1
0
9
0
1
4
1
3 9 73
5 5 9 8
5 5 7
7 7
5
1
4
5
3
511 89 041 35 77 94 051 051 52 2 07
הר נוף גילה תלפ"ז בית וגן בקעה גוננים נווה יעקוב יובלים גינות העיר רמות פסגת זאב מיתרים
תפיסת שותפויות
חברה
ארגוני
משרדי אנחנו
כאן! המגזר
ממשלה
השלישי
רווחה קליטה
פיתוח תפיסת התאמת השירות
תכנית
למרותקי
בית
מניעת מועדון
מסגרת פעילות מותאמת
נפילות חברתי
תרבותית ושפתית
כפלטפורמה הנגשת כלל
השירותים בגיל הזקנה התמודדות
עם חוגים
דמנציה
אוריינות רווחה תרבות
דיגיטלית ופנאי
קליטה
חברה
כלים
משפטיים חיבור בין
לתכנון דורי
זקנה
מניעת
אולפן
ניצול
עברית
כלכלי
תעסוקה,
הכנה
מיצוי
לפרישה
זכויות
ותכנון
כלכלי
מענים מותאמים קיימים
▪ מועדונים חברתיים / פעילות בשפות
▪ מיצוי זכויות עולים/ קשישים
▪ פעילות קליטה בשכונות
▪ תמיכה בקהילות ( פרויקט קהילות דוברות רוסית ברשות הקליטה)
▪ התאחדויות עולים
▪ שירותים לניצולי שואה
▪ שת"פ עם ארגונים/ עמותות( ,OU עזרה לקשיש )
▪ שת"פ עם אגף הרווחה ומשרד הקליטה - מקבצי דיור
עולים חדשים קשישים - התפלגות לפי שכונות
מס קשישים עולים חדשים
1400
1230
1200
1000
919
800
684
600
381 390
400
335
258 268 272
210 212
167
135 140 143 151 200
102 108
79
61
14 26
0
המחלקה לקליטה בשכונות -
תוכניות עבור עולים חדשים קשישים
▪ רוממה – פרלמנט בשיתוף עם רווחה, מפגש פעם בחודש לפעילות חברתית משותפת לעולים דוברי
אנגלית
▪ הר נוף – מועדון קשישים דוברי אנגלית בשותפות עם הלגיל השלישי – חוג ספורט, טיולים וחגיגת חגים
▪ תלפ''ז – תגבור עברית לקשישים עולים, הרצאות לעולים דוברי רוסית
▪ בקעה – רשת חברתית לקשישים דוברי אנגלית, מבוססת על מתנדבים – מפגשים חברתיים, סיורים
▪ הר חומה – שת''פ עם הגיל השלישי, לדוברי צרפתית, סדנאות, טיולים,חגיגת חגים
▪ קריית יובל – מתקיימות שתי מקהלות של עולים וותיקים.
▪ מעלה רמות - מועדון גיל שלישי לנשים עולות מצרפת. בהובלה של נציגות משתתפות הקבוצה.
סדנאות, חגיגת חגים וסיורים.
המחלקה לקליטה בשכונות -
תוכניות עבור עולים חדשים קשישים
מיצוי זכויות עולים +60
נתונים ל 2024-2025
שפה ביטוח לאומי דיור ומגורים תיווך למוסדות בריאות דיני עבודה
(ארנונה)
רוסית 52 35 16 8 8
אנגלית 29 129 20 6 0
ספרדית 13 9 3 0 2
צרפתית 54 29 35 6 2
אחר 7 20 4 1 2
ኝልጥስይ ናጤ
א
ኝልጥስይ ናጤ
א
ኝልጥስይ ናጤ
א
תודה על שיתוף פעולה!
ועדה לקליטת עליה – מספר 5
מתאריך י”ב בסיון תשפ”ה ()08.06.2025
ועדה לקליטת עליה – תמליל
מספר הוועדה: 5
מקום ההתכנסות: קומה 0
תאריך הוועדה: י”ב בסיון תשפ”ה ()08.06.2025
מזכירת הוועדה בדיון: ברכה כהן
שעת תחילת הוועדה: 16:10
שעות סיום הוועדה: 17:50
התמליל נכתב ע"י חברת גולד וורק ולא עבר בדיקה או הגהה ע"י גורם כל שהוא בעיריית ירושלים עיריית ירושלים וחברת גולד וורק עושים כל שביכולתם על מנת לייצר תמליל איכותי ובעל ערך. עם זאת מודגש כי קריאה בתמליל צריכה להיעשות באופן מושכל תוך הבנה שיתכנו טעויות ו/או השמטות מסיבות אובייקטיביות שונות.
You"
.speak
גולד-וורק ת R ג ו M ים גולד וורק תמלול והקלטה We
"_type
1
ועדה לקליטת עליה – מספר 5
מתאריך י”ב בסיון תשפ”ה ()08.06.2025
שמואל מרציאנו, יו"ר הוועדה:
אני פותח את ועדת קליטה מספר .5 נמצא איתנו סגן ראש העיר אריה קינג, אדיר שוורץ.
יהודה פרוידיגר:
גם סגן ראש העיר.
שמואל מרציאנו, יו"ר הוועדה:
כן. ... אחר כך אני עובר לחברי מועצה. הרב יהודה פרוידיגר והרב יוסף חיים מועלם. פיני לא נמצא איתנו, הוא חסר לנו אבל הוא בשליחות בלונדון, נכון? נעשה סבב היכרות מהר, ונתחיל בעזרת השם.
בכבוד.
מרגריטה:
אני מרגריטה, אחראית על תחום של מיצוי זכויות ברשות הקליטה.
עינת בן יהודה:
מיצוי זכויות עולים.
מרגריטה:
מיצוי זכויות עולים.
שמואל מרציאנו, יו"ר הוועדה:
תודה, עינת.
אפרת מינס:
אפרת מינס, מנהלת, מדריכה מוקדי קליטה בשכונות.
שמואל מרציאנו, יו"ר הוועדה:
אפרת מה?
דוברת:
חמינס.
אפרת מינס:
מינס...
ברכה כהן:
2
ועדה לקליטת עליה – מספר 5
מתאריך י”ב בסיון תשפ”ה ()08.06.2025
ברכה כהן, מזכירת הוועדה.
שמואל מרציאנו, יו"ר הוועדה:
מזכירה.
דובר:
שלך, מלמעלה, מנח"י.
יהודה פרוידיגר:
רפאל.
עו"ד דן בן טל:
דן בן טל ייעוץ משפטי.
אדית שוקרון:
אדית שוקרון, מנהלת פרויקט קפה מאפה. לשעבר ברשות הקליטה..
דובר:
מנהלת פרויקט מה?
שמואל מרציאנו, יו"ר הוועדה:
קפה מאפה.
אדית שוקרון:
קפה מאפה.
שמואל מרציאנו, יו"ר הוועדה:
זה מועדון לגיל השלישי..
דובר:
אין פה, לא הבאת...
אדיר שוורץ:
זה צריך לבוא אליה.
עינת בן יהודה:
3
ועדה לקליטת עליה – מספר 5
מתאריך י”ב בסיון תשפ”ה ()08.06.2025
מאפה שמרים, מאפה בצק פריך...
אדית שוקרון:
עזרה, עמותה עזרה ל...
יגאל שטיינמן:
...שהיא בוגרת רשות הקליטה מאוד ותיקה.
אדית שוקרון:
בוגרת.
עינת בן יהודה:
כן. .. רשות הקליטה.
יגאל שטיינמן:
יגאל שטיינמן, מנהל תחום רווחה מיצוי זכויות רשות הקליטה.
עינת בן יהודה:
עינת בן יהודה, מנהלת המחלקה לקליטת עלייה בשכונות רשות הקליטה.
אווה כהן:
אווה כהן, מנהלת מרחב ירושלים ויהודה, משרד העלייה והקליטה.
אלנה ז'רובסקי:
אלנה ז'רובסקי יועצת ראש העיר.
שמואל מרציאנו, יו"ר הוועדה:
... מצוין. אז,
יהודה פרוידיגר:
תבוא עוד מעט עדנה שהיא מנהלת המחלקה לגיל השלישי.
שמואל מרציאנו, יו"ר הוועדה:
כן.
דובר:
4
ועדה לקליטת עליה – מספר 5
מתאריך י”ב בסיון תשפ”ה ()08.06.2025
אנחנו, הוא אמר, הוא הציג אותנו. יאללה.
שמואל מרציאנו, יו"ר הוועדה:
אוקיי. אז..
יהודה פרוידיגר:
... את ההכי חשוב פה הוא לא...
שמואל מרציאנו, יו"ר הוועדה:
אנחנו בפרשה, קוראים בפרשה אתמול בצהריים בהעלותך את הנרות, בהעלותך לשון עלייה. אנחנו מתעסקים פה בעולים. בהעלותך את הנרות, שהאדם, הנשמה זה, הוא דומה לנר, אז הנה זה הפרשה הכי מתאימה לוועדה. אנחנו, הוועדה היום היא הנושא של הגיל השלישי.
יהודה פרוידיגר:
אני רוצה להגיד, אם כבר דיברת דבר תורה על בהעלותך. כתוב בהעלותך את הנרות, למה בהעלותך?
ולא בהדליקך? להדליק את הנרות. מה זה בהעלותך את הנרות?
דוברת:
תעלה המשואה.
יהודה פרוידיגר:
אז כתוב, תעלה המשואה. כתוב, צריך להדליק את הנר עד שתהיה עולה מאליה. עד שהלהבה תהיה עולה מאליה. לא רק להדליק אלא לראות שהיא באמת תופסת ועולה ו... גם בליווי של העולים שהם באים לארץ, לא מספיק רק הסידורים הראשונים, צריך ללוות עד שמרגישים שהם עושים פה...
שמואל מרציאנו, יו"ר הוועדה:
זהו. אני חושב שזמן, אפשר לסגור את הוועדה, הוא אמר את הכל. אוקיי. אז אנחנו מתעסקים היום בנושא של הגיל השלישי, אז אני אגיד כמה מילים ואחר כך נעבור לסדר היום. אני, עוד לא, פחות משבוע וחצי הייתי בצרפת, ליריד עידוד עלייה, ואני תמיד אני מעודד את האנשים לעשות את העלייה בגיל ,18 או בגיל .67 כן, זה העלייה הכי טובה והכי פשוטה והכי קלה. בגיל 18 הוא מתחיל את הלימודים פה, הוא לומד את השפה, הוא לא מתרגל לכל ההטבות שיש בצרפת, והוא מתחיל פה אז לא צריך לעשות הכרת... כן. הוא רוצה להגיע ישירות לפה, הוא לומד פה. בגיל 67 עוד יותר קל.
מגיעים פה, הם לא צריכים, פחות את השפה, לא צריכים את החינוך ילדים, לא צריכים פרנסה, יש להם את הפנסיה שלהם, ובדרך כלל הם מגיעים לכולם.
אלנה ז'רובסקי:
5
ועדה לקליטת עליה – מספר 5
מתאריך י”ב בסיון תשפ”ה ()08.06.2025
לא לכולם, כן.
שמואל מרציאנו, יו"ר הוועדה:
מה?
אלנה ז'רובסקי:
לא לכולם יש פנסיה.
שמואל מרציאנו, יו"ר הוועדה:
נכון. אז אם יש פנסיה הם לא עולים, אם אין להם כסף, הם יותר קל למי שעולים פה שיש להם פנסיה מחוץ לארץ, שעבדו במשך 40 שנה בחוץ לארץ, 45 שנה. מגיעים לפה, מקבלים את הפנסיה בצורה חוקית מחוץ לארץ וככה הם, עולים מתי שעולים, שעם הפנסיה שלהם יכולים לשלם שכירות או יש להם כבר דירה שקנו פה, ואין להם ילדים ואין להם.. אז זה העלייה הכי פשוטה והכי טובה.
בין לבין, עם כל הקשיים וכל ה.. אנחנו מעודדים אבל יותר זהירים ויותר מנסים להכין את האנשים להגיע.
דוברת:
שלום.
שמואל מרציאנו, יו"ר הוועדה:
שלום. עכשיו מה שחשוב לנו היום זה לגיל השלישי, שבדרך כלל, בדרך כלל, בגיל השלישי מי שמגיעים לארץ, הם לא יורדים כבר אחר כך, זה לא אנשים שבאו לשנתיים-שלוש וקשה וחוזרים לחוץ לארץ, לא. בדרך כלל מי שמגיע לפה יודע איך, שהוא מגיע, איך הוא יחיה כמה עד ,120 ואז זה התחנה האחרונה עד .120 אז מצד שני, הם לא אנשים שהיו פעילים ומגיעים פה בארץ. אם אין להם עוד פעילות אז יתחילו את הפנסיה שלהם יותר, יותר לפני הזמן, ואי אפשר להישאר בלי לעשות שום דבר ולא צריך, אם צריך עבודה, לפעמים מתנדבים ביד שרה, מתנדבים פה ושם, בכל מיני ארגונים אבל זה לא מספיק. ובגלל זה יש בירושלים כל מיני מועדון לגיל השלישי שהם.. הצטרפה אלינו חברת המועצה...
עדנה דרנל:
עדנה דרנל ויוסי ברסי.
שמואל מרציאנו, יו"ר הוועדה:
טוב, יוסי ברסי מ..
יוסי ברסי:
6
ועדה לקליטת עליה – מספר 5
מתאריך י”ב בסיון תשפ”ה ()08.06.2025
רמות.
שמואל מרציאנו, יו"ר הוועדה:
רמות. והגברת?
עדנה דרנל:
עדנה.
שמואל מרציאנו, יו"ר הוועדה:
עדנה. אז כמו שאני אמרתי, אז בגלל זה יש מועדונים, כמה מועדונים פה בירושלים, שאותם אנשים מגיעים פעם בשבוע, פעמיים בשבוע, להיות ביחד, לדבר ביחד, לעשות סיורים ביחד, טיולים ביחד, כן, להישאר מחוברים, גם בתוך עצמם, בתוך אותם מקומות שמהם הגיעו, צרפת, ארצות הברית וכולי, וגם נכנסים קצת לעולם הישראלי ואת האולפנים וכולי. אז מה שאנחנו נעשה היום בעזרת השם זה לראות את מה שכבר קיים, יש ברוך השם כמה דברים קיימים כבר בירושלים. אני חושב שאנחנו, אני ראיתי גם בערים אחרים הרבה פחות ממה שיש בירושלים אבל תמיד, זה לא מספיק, צריך עוד ועוד, ולראות איך אפשר לשפר את זה ולתת את האנשים האלו שהחליטו להגיע לארץ אחרי הגיל, בגיל השלישי עד 120 שיהיה להם ממש החיים הכי טובים שיש עד .120 אז נתחיל כמובן עם עינת, כן, שהיא מנהלת מחלקת וקליטה בשכונות, ברשות הקליטה. עינת בן יהודה.
עינת בן יהודה:
אוקיי. אני אעשה רק פתיחה מאוד קצרה.
יהודה פרוידיגר:
רק אם אפשר, מה זה קשישים? מאיזה גיל זה קשישים?
עינת בן יהודה:
רגע, רגע. אז עוד שנייה הנתונים והכל. אז, וגם מה זה קשישים, ועולים, אפרופו השיח שהיה לנו לאחרונה. אני אעשה פתיחה מאוד קצרה ואתן לאווה להציג בעצם את הנתונים ואת הנתונים הרחבים של הנושא הזה. ואגיד, בהמשך לדברים שלך, שמואל, אנחנו נתקלים במפגש שלנו עם העולים בני הגיל השלישי, ואנחנו מגדירים אותם מגיל 60 פלוס. נכון שזה עוד שנייה אומר שאני יושבת בקטגוריה של או-או, אבל אנחנו עושים את זה מטעם, מטעם אחד מאוד-מאוד ברור.
כשעולים בגיל מבוגר, ההסתגלות הרבה יותר קשה, זה ידוע. הגירה בגיל מבוגר, אתה לא נכנס בעולם העבודה, אתה לא נכנס כאילו, אין לך את המסגרות של עולם העבודה שעוזרות לך ככה להיכנס ולהסתגל. ובוודאי לא מסגרות החינוך של הילדים שלך. אז המעגלים שעומדים לרשותך בשביל להיקלט הם הרבה יותר קטנים. סטודנטים שנכנסים, או תלמידים שנכנסים, או אנשים שנמצאים במעגל העבודה, המסגרות האלה הרבה יותר מאפשרות את האינטראקציה וההתערבבות.
7
ועדה לקליטת עליה – מספר 5
מתאריך י”ב בסיון תשפ”ה ()08.06.2025
מה שגם אומר שקליטת שפה זה כבר משהו שהוא לא נגיש למעטי, למעט בעצם אנשים שיש להם כישרונות מאוד-מאוד שפתיים ויש להם יכולת לרכישת שפה מהירה, אבל אחרת. אז אנחנו נמצאים במדינת ישראל והחל משנת, משנות ה-,20 בעולם בכלל אבל החל משנות ה-20 בטלטלה אחרי טלטלה, החל בקורונה שתקפה אותנו בתקופה הזאת ואחר כך המלחמה באוקראינה ו.. בטח אוקראינה-רוסיה שהשפיעה על ישראל ולא רק.. אלוש, מגיעה, הנה. ובוודאי, בוודאי שכולנו תחת המלחמה הזו, שעודנה נמשכת, ואני.. ואם היו כאלה שעלו בעקבות הילדים שלהם, הילדים שלהם מאוד-מאוד עסוקים בהישרדות כרגע והם לא כל כך פנויים בשביל לעזור להם. אז אנחנו מוצאים שהעולים בגילאים האלה, בני הגיל השלישי, העולים החדשים, מתמודדים הרבה פעמים עם בדידות מאוד גדולה, ולא תמיד יש מסגרות חברתיות. חלק, בחלק מהמקומות יש מסגרות חברתיות אבל לא כולם אוהבים לצאת וחלקם גם אולי פחות, מוצאים את עצמם שזו המסגרת שמתאימה להם. אני חושבת שהדיון הוא מאוד-מאוד חשוב, לשים את הצרכים על סדר היום, לראות את המענים הקיימים אבל גם לחשוב יצירתית מה עוד ניתן לעשות, על מנת שהאוכלוסייה הזאת תרגיש חיונית, שיש לה ערך, ערך עצמי ועוד, וגם היא יכולה לתרום ולא רק להיות נתרמת. זהו, בואו נתחיל את הדיון. יגאל, אליך.
יגאל שטיינמן:
טוב.
עינת בן יהודה:
עם החידודים, עם ההבהרות.
יגאל שטיינמן:
כן.
עינת בן יהודה:
כן.
יגאל שטיינמן:
צהריים טובים.
יהודה פרוידיגר:
מה עם המספרים?
עינת בן יהודה:
הנה. יגאל.
8
ועדה לקליטת עליה – מספר 5
מתאריך י”ב בסיון תשפ”ה ()08.06.2025
יהודה פרוידיגר:
אה, יגאל.
יגאל שטיינמן:
אז..
עינת בן יהודה:
הבטחתי שיגאל יציג את כל ה..
יגאל שטיינמן:
אז קודם כל להדגיש, אמנם רשות הקליטה יש לה מנדט לטיפול בעולים חדשים שההגדרה היא עד עשר שנים, ותק עלייה. אנחנו מבינים דווקא מתוך המאפיינים המיוחדים של האוכלוסייה הזאת שהתפקוד שלהם זה אחד השירותים לרכישת השפה היא בעצם, גם כאשר הם עוברים את עשר השנים האלה, לא כל כך משתנה, כי מי שמגיע בגיל מבוגר, היכולת לקלוט ולהשתלב היא שונה לגמרי. לכן חלק מהנתונים במקביל גם ישקפו את המצב של אוכלוסייה שהיא מעל לעשר שנים, וזה ייתן תמונה קצת יותר רחבה. אבל אין ספק שבשורה התחתונה, אני כבר מגיע לסוף, שאם השירותים יהיו מתאימים לאוכלוסייה ותיקה, אז בוודאי שהעולים החדשים ימצאו את המקום שלהם שם, ובואו נתחיל.
עינת בן יהודה:
מי על המצגת?
יגאל שטיינמן:
אוקיי. אז קצת על, באמת, מה שיהודה הזכיר שנבין עם מי אנחנו עוסקים מבחינת אוכלוסייה. עולה חדש זה עד עשר שנים בארץ, יוצא אתיופיה עד .15 מבחינת ... ורשות הקליטה וזה גם המנדט שאנחנו מקבלים ממשרד העלייה והקליטה. אבל יש אוכלוסייה שהיא מעל עשר שנים כמו שאמרתי ולגמרי-לגמרי מתפקדת בדיוק כמו עולים חדשים, וזה, וכשפתחנו לפני חמש שנים שולחן עגול כאן, בעצם התייחסנו לאוכלוסייה מגל העלייה הגדול משנת 89', וזה הגדרה נוספת של תושב ותיק עולה, שכדאי שככה נשמור אותה בצד, כי שוב, אמנם הם לא בטיפול שלנו, לא בטיפול של רשות הקליטה, אבל הצרכים שלהם והמענים שהם זקוקים להם, מאוד-מאוד דומים לאלה שזקוקים להם עולים חדשים. אז להוציא אוכלוסיית מזרח העיר, הגענו למשהו כמו, לפי מידע שקיבלנו 130 אלף קשישים ארגונים בירושלים שזה 60 פלוס. ואם מפלחים אותם לאותן הקבוצות שדיברנו, אז קשישים ותיקים עולים, כלומר עלייה משנת 89', מגיע קרוב ל-30 אלף איש. וקשישים עולים חדשים עד עשר שנים בארץ שאנחנו מטפלים בהם ברשות הקליטה, קצת מעל 6,200 עולים חדשים. ובערך, בערך בממוצע, כל שנה ראינו שעד לא מזמן הגיעו בסביבות 500 איש בגיל 60 פלוס, השנה זה קצת פחות, אבל יכול להיות שגם כשנשלים את ,2025 עדיין נגיע לאותם .500 אז אפשר לראות שאנחנו מדברים 9
ועדה לקליטת עליה – מספר 5
מתאריך י”ב בסיון תשפ”ה ()08.06.2025
על האוכלוסייה של קשישים עולים ותיקים, סדר גודל של 23 אחוז מכלל אוכלוסיית הקשישים בעיר, לא.. להוציא את מזרח העיר. קצת ככה על הפילוח מבחינת השפות, אז כשמדברים על האוכלוסייה שהיא עד, מ-89', אז הרוב, המסה הגדולה היא דוברי רוסית. לאחר מכן דוברי אנגלית, דוברי צרפתית, ודוברי ספרדית מסיימים את ההתפלגות. ואם אנחנו נגיע לעולים שהם עד עשר שנים, המגמה קצת מתהפכת, הרוב כאן זה לא דוברי רוסית, הרוב כאן זה דוברי אנגלית שהגיעו בעשר השנים האחרונות, ולאחר מכן דוברי רוסית, דוברי צרפתית במקום השלישי הקבוע ואחר כך דוברי ספרדית. מבחינת מצב משפחתי, אנחנו רואים שהרוב הם נשואים, אבל גם לא מעט יש מה שנקרא בודדים, או אפשר לקרוא להם חסרי עורף, לא מעט, וזה אוכלוסייה שדורשת התייחסות מיוחדת, במיוחד בנושא של הפנאי ונושא של התמודדות עם הבדידות וליווי, וכשמגיעים לעולים עד עשר שנים, התמונה משתנה בקצת אבל עדיין, אנחנו רואים שיש לא מעט עולים שהם לבד. מבחינת חלוקה לגילאים עד עשר שנים. הרוב הגדול מגיל 70 ומעלה. ובין 61 ל-70 אנחנו רואים כאן את ה-
,2,800 אז גם כן יש חלוקה כזאת. למשל, זה רלוונטי כשאנחנו מדברים על נושא של תעסוקה לאחר גיל .60 אז בסביבות שלושת אלפים איש, יכול להיות שעדיין נושא של תעסוקה רלוונטי להם, עד גיל 70 בוודאי, ואם אנחנו מדברים על תוכניות הכנה לפרישה או קליטה בתעסוקה מותאמת, אז כדאי מאוד שנחשוב גם על החבר'ה האלה, שכמו שדיברנו כאן, בלי עברית, בלי היכרות עם הממסד מספקת, וצריכים שירות מותאם. העלייה בשנה, צפי העלייה לשנה הזאת, אנחנו רואים שיש לנו כרגע עם תאריכים בדוקים כבר, לא רק תיקים פתוחים, עם תאריכים של עלייה ל-,2025 יש איזה עוד 130 פלוס שצריכים להגיע. עלו מינואר ,143 אז אנחנו כרגע בקצת תת-ממוצע, פחות או יותר נגיע ל-300 אבל יכול להיות שוב פעם שנראה שיש אלה שיש להם תיקים פתוחים והם כן יעשו צעדים פרקטיים, ויגיעו ונגיע גם ל-.500
לורה ורטון:
רגע, סליחה. אפשר לחזור אחורה שנייה?
יגאל שטיינמן:
בבקשה.
לורה ורטון:
מה..? לא הבנתי מה זה תיקים פתוחים.
:
יגאל שטינמן תיקים פתוחים זה אנשים שמתעניינים בעלייה.
יהודה פרוידיגר:
... בחוץ לארץ.
10
ועדה לקליטת עליה – מספר 5
מתאריך י”ב בסיון תשפ”ה ()08.06.2025
שמואל מרציאנו, יו"ר הוועדה:
.. בחוץ לארץ, פתחו תיק ובסוכנות.
לורה ורטון:
אבל הם עוד לא פה.
שמואל מרציאנו, יו"ר הוועדה:
עדיין לא הגיעו.
יגאל שטיינמן:
הם עוד לא פה.
לורה ורטון:
טוב, אוקיי.
יגאל שטיינמן:
אגב, השאלה שלך מאוד מעניינת, אם הם לא פה או לא פה. כשמדובר בקשישים, בדרך כלל הם עוד לא פה. אבל צעירים,
לורה ורטון:
צעירים לפעמים מגיעים.
יגאל שטיינמן:
יכולים להיות גם כאן..
לורה ורטון:
ופותחים כאן.
יגאל שטיינמן:
כשהתיק פתוח ועדיין לא עשו עלייה.
לורה ורטון:
כן, הבנתי.
עינת בן יהודה:
וגם, יכול להיות שהם פותחים תיק וגם לא עולים בסוף.
11
ועדה לקליטת עליה – מספר 5
מתאריך י”ב בסיון תשפ”ה ()08.06.2025
יגאל שטיינמן:
נכון.
לורה ורטון:
כן. אבל אפשר מכאן..
יגאל שטיינמן:
נכון מאוד, נכון מאוד.
עינת בן יהודה:
אין הלימה מוחלטת, בטח לא...
יגאל שטיינמן:
אם נתייחס לגילאים של ביטוח לאומי אז אפשר לראות, 62 נשים, 67 גברים, זה פחות או יותר הפריסה עד עשר שנים, והפריסה של עולים ותיקים לעלייה משנת 89'. פחות או יותר זה בעצם הקהל מבחינת התייחסות של ביטוח לאומי, כן. בדרך כלל, הנשים מנצחים תמיד, גם בעלייה וגם בקליטה.
לורה ורטון:
בטח.
יגאל שטיינמן:
מבחינת המאפיינים, אז אנחנו באמת מזהים את הנושא של הבדידות, ובתיעוד של מסגרות תמיכה מצומצמות, מותאמות תרבותית ושפתית, תלות במשפחה, חוסר בעורף כלכלי, חלקם מתקיימים רק מקצבת זקנה בתוספת השלמת הכנסה. חלקם ברגע שמקבלים שקל או שניים מהפנסיה מחו"ל, אז מבטלים להם את ההשלמת הכנסה. כלומר, יש סף מסוים בביטוח לאומי שמסתכלים גם על הכנסה מחו"ל, ואז הם לא רק מאבדים את התוספת השקלית, הם מאבדים גם את כל התוספות וההנחות וההטבות מסביב.
שמואל מרציאנו, יו"ר הוועדה:
הנחה בארנונה.
יגאל שטיינמן:
לגמרי. שזה, לפעמים עדיף לוותר על פנסיה אבל לקבל את כל המעטפת. חסמים שפתיים, תרבותיים ובדרג גם לקבלת הזכויות ושירותים. קושי בקליטת השפה זה ידוע בגיל הזה, בכלל, הלמידה בגיל הזה היא יותר מורכבת. וגם עצם ההגירה בגיל הזה, זה פגיעות יתר, במיוחד אנשים שהם חסרי 12
ועדה לקליטת עליה – מספר 5
מתאריך י”ב בסיון תשפ”ה ()08.06.2025
עורף, יש, הם גם אנשים עם בעיות בריאות כרוניות, כך שיש גם לא מעט סממני סיכון שצריך לקחת, לשים עליהם לב, ולכן אנחנו מדברים על הצורך במוקדי שייכות חברתית שהם בעצם מותאמים תרבותית שפתית, שמירה על הכושרים, שמירה על רצף אמצעי קיום, מיצוי זכויות, הגנה בפני ניצול.
תיווך למוסדות ומיצוי זכויות.
עדנה דרנל:
יגאל, מה זה שמירה על כושרים?
יגאל שטיינמן:
הכוונה באמת, ההתמודדות עם הנמכה הקוגניטיבית. תוכניות שמלבב.. או תוכניות אחרות. יש גם תוכניות אחרות כמו מניעת נפילות שבעצם, בדרך עקיפה שומרת צורך במענים חברתיים בשפה ובתרבות. גישה פרו-אקטיבית, זה לא שגר ושכח, זה לא שמישהו פנה, קיבל הכוונה וממשיך עם זה.
צריך פה ליווי פרו-אקטיבי לראות שאנשים באמת מבינים מה צריך לעשות, עושים מה שצריך לעשות וגם התוצאה היא שבעת רצון. וגם להיות עם עין על הדופק ולזהות מצבי סיכון, מצבים מורכבים, כי אנחנו מכירים לצערנו מצבים שבהם קשישים עריריים שאין להם מסגרות תמיכה, רשתות ולא משויכים לשום מסגרת, אם חס וחלילה קורה משהו קשה מאוד אחר כך להתמודד עם התוצאות האלה, יש תוצאות מאוד עצובות.
שמואל מרציאנו, יו"ר הוועדה:
יגאל, אנחנו יודעים אם כמה יש אנשים שהם רווקים או אלמן, אלמנה, שאין להם קרוב משפחה?
יגאל שטיינמן:
אני לא יודע אם..
שמואל מרציאנו, יו"ר הוועדה:
שמגיעים, שהם כאילו, מגיעים לבוא לגור באיזה עיר שאין להם שום קרוב משפחה?
יגאל שטינמן:
ברזולוציה הזאת..
אלנה ז'רובסקי:
בדרך כלל לא מגיעים ככה.
שמואל מרציאנו, יו"ר הוועדה:
מה?
13
ועדה לקליטת עליה – מספר 5
מתאריך י”ב בסיון תשפ”ה ()08.06.2025
אלנה ז'רובסקי:
לא מגיעים ככה בדרך כלל.
שמואל מרציאנו, יו"ר הוועדה:
זה מה שאני אומר, חושב.. בדרך כלל מגיעים.. תראו, בדרך כלל מגיעים מתי שהילדים הגיעו כבר או אחות או..
יגאל שטיינמן:
לפעמים, לפעמים כן, ולפעמים לא, ולפעמים גם כשיש משפחה נדרשת התערבות של שמירה על זכויות הקשיש, כי לא תמיד היחסים שם תקינים. אנחנו גם מכירים מקרים שצריך להתערב מתוקף החוק בשביל למנוע ניצול של בני משפחה. יש כל מיני מצבים פה. לכן לפחות ברמה של ראייה רווחתית, ברגע שבן אדם הוא אלמן, גרוש, בודד, הוא מהווה מצב, קבוצת סיכון, ואם יש תמיכה מצוין, אבל עדיף ככה, להסתכל על זה בצורה של חסר עורף, וכשהייתה קורונה, גם כשיש קרובי משפחה, לא תמיד יש נגישות לאותו מקום, וכשצריך לרוץ למקלט, לא תמיד בני משפחה נמצאים ביחד שיכולים לעזור לעשות את זה, וזוכרים איזה סוג חמצן ואיזה סוג לחץ, ואיזה מכונה צריך ואיזה חשמל. אז זה בעירבון מוגבל הנושא של המשפחה, הכוונה משפחה לא גרעינית, הכוונה משפחה מורחבת, אבל כן בוודאי, איפה שזה יש זה מצוין וזה חלק מאוד-מאוד מרכזי ב.. מרשתות התמיכה. השקף הזה בעצם הוצג בשנת 2020 בשולחן עגול, כאשר ניסינו להבין את היחס בין ההיקף של הקשישים עולים ותיקים, לבין שימוש או שימוש והשתתפות במסגרות מותאמות תרבותית ושפתית. וראינו כאן באמת שהמצב היה מאוד-מאוד בעייתי, פערים מאוד-מאוד גדולים. מאז היו התפתחויות, נפתחו מועדונים, נפתחו תוכניות, אבל אני חושב שעדיין, אם אנחנו לא מסתכלים רק על האוכלוסייה של עד עשר שנים אלא אוכלוסייה של 30 אלף, יש עוד הרבה מה לעשות. מי שנמצא בדיור מוגן, בבית גיל הזהב, אז בדרך כלל השירות בדי-אן-איי שם מותאם.
עינת בן יהודה:
בדיוק. כן.
שמואל מרציאנו, יו"ר הוועדה:
נכון.
יגאל שטיינמן:
מי שנמצא בקהילה זה סיפור קצת אחר וכדאי שנהיה ערים לזה ולראות איך המערכות עובדות.
בתפיסה שלנו, אנחנו רואים את השותפות כאן שזה באמת נושא של הקליטה, הנושא של החברה, נושא של רווחה, שבאים וצועדים ביחד וגם נזהרים במשרדי ממשלה רלוונטיים וארגוני המגזר השלישי, שחלק מהפרויקטים כאן שיוצגו, למשל ש... תציג, זה הארגון שותף, ומשרד הקליטה שיממן פעילות קליטה קהילתית שחלק מן הסתם הקשישים נהנים מזה. ומבחינת פיתוח תפיסת 14
ועדה לקליטת עליה – מספר 5
מתאריך י”ב בסיון תשפ”ה ()08.06.2025
השירות, כאן המעגל של רוב השירותים שבעצם ניתנים לקשישים. ויש פה מכל טוב, ותוכניות למרותקי בית ומועדון חברתי וחוגים ופנאי, ואולפנים ותעסוקה, והכנה לטרום פרישה ומיצוי זכויות, ומניעת ניצול כלכלי, סיוע משפטי, אוריינות דיגיטלית, כושרים להתמודד עם דימנציה, מניעת נפילות, כל זה קיים, אבל כשאנחנו מדברים על אוכלוסייה שלנו או האוכלוסייה המורחבת משנת 89', רק כשבתוכניות האלה בדי-אן-איי שלהם יהיה מרכיב של התאמה תרבותית שפתית, אנחנו יכולים לישון בשקט, אחרת, יש פה פער מאוד גדול של צריכת השירות וצריכים להיות מודעים לזה. מענים מותאמים שאנחנו מכירים היום, אז כמובן שמועדונים חברתיים שפועלים בשפות, מיצוי זכויות עולים שתכף מרגריטה תציג אותם, פעילות קליטה בשכונות שעינב תציג אותה, תציג אותה במיקוד בעולים חדשים. תמיכה בקהילה יש לנו בעצם פעילות מיוחדת בעבודה עם קהילות עולים. יש פרויקט מיוחד שנקרא מרחב בין-קהילתי לקהילות דוברות רוסית בירושלים, שחלק גדול מהם זה קשישים עולים. יש פעילות עם התאחדויות עולים, של 11 כאלה פעולות בירושלים, שחלק גדול נעשה למען ולטובת אוכלוסייה של 60 פלוס. שירותים לניצולי שואה, זה לא רק מטעם העירייה אלא גם מטעם הארגונים שעוסקים בניצולי שואה ונותנים את הליווי ואת השירות שלהם. הפעלה, פיתוח והפעלה של מערך מתנדבים דוברי שפות, שבחלק הגדול מהזמן שלהם פועלים למען הקשישים, גם בליווי, גם בתיווך, גם בייזום ופעילות, וקיום אירועים. יש לנו כמובן ארגונים משותפים כמו עזרה לקשיש, ..OU ושת"פ עם משרד הקליטה בנושא של מקבצי דיור, ולנה פה אני מניח תיתן את הסקירה היותר רחבה ואיך זה עובד. עינת, אני מעביר את השרביט אלייך, מבחינת הקליטה בשכונות.
עינת בן יהודה:
אוקי. בדיונים אחרים כשאנחנו מציגים את הנתונים של ההתפלגות הגילאית של העולים, אנחנו רואים שלמעלה מ-50 אחוז זה עולים צעירים, עד גיל .40 אבל, ובאמת הרבה מאוד עבודה נעשית, גם בקליטה בשכונות, במוקדי הקליטה בשכונות, גם ברשות הקליטה בכלל, עם עולים צעירים, עולים צעירים ומשפחות.
אדיר שוורץ:
ומברכים על זה כמובן.
עינת בן יהודה:
וזה חשוב ומברכים והכל.
לורה ורטון:
גם...
עינת בן יהודה:
15
ועדה לקליטת עליה – מספר 5
מתאריך י”ב בסיון תשפ”ה ()08.06.2025
אבל, נכון, בוודאי. אבל לפתחינו גם האתגר הזה של איך נותנים מענה לבני הגיל השלישי, עולים שמגיעים ומתמודדים עם הדברים שיגאל ציין פה עם הסוגיות, עם הקשיים, ועם הצרכים החברתיים. המענה שלנו הוא סביב הפוקוס החברתי בקליטה בשכונות, ואנחנו מנסים לעשות את זה בשיתוף פעולה עם גורמים משותפים שונים. לדוגמה, ניקח את השקף הבא, אה, זה שלי... בחרנו להביא כמה דוגמאות לעשייה שנעשית גם בשיתופי פעולה וגם לפעמים באופן עצמאי ברוממה לדוגמה. יש פרויקט נהדר שנקרא פרלמנט. יש הרבה מאוד פרלמנטים בעיר, שבעצם מעודדים קבוצות בני הגיל השלישי לשבת להיפגש, המפגש החברתי יש לו ערך מאוד-מאוד גדול, ומאוד-מאוד חשוב, להתלבש, לצאת מהבית רגע, לשבת, לפגוש אנשים ולשוחח וליצור רשת חברתית, וברוממה יש לנו דוגמה לפרלמנט כזה בשיתוף עם הרווחה.
יהודה פרוידיגר:
יש לנו פרלמנט גם בצרפתית. עולים מצרפת, גיל שלישי.
עינת בן יהודה:
כן..
יהודה פרוידיגר:
לא משנה.
עינת בן יהודה:
ברוממה יש דוברי אנגלית בעיקר.
יהודה פרוידיגר:
כן, כן.
עינת בן יהודה:
אני לא מכירה את דוברי צרפתית. יכול להיות שזה לדוברי צרפתית אבל לא לעולים חדשים.
יהודה פרוידיגר:
לא, לא ברוממה. יש לנו צרפתים עולים. לא ברוממה.
עינת בן יהודה:
אוקיי. הפוקוס של מה שאני מציגה הוא עולים עד עשר שנים בעיקרון, רובו, אוקיי? יש פה גם טיפה שונות. כמו שיגאל אמר, בעצם במנדט שלנו זה עולים עד עשר שנים. אבל אני אגיד שלמרות שהמנדט שלנו הוא עד עשר שנים, השיתופי פעולה נעשים גם אם בעצם, מי שנותן שירות לעולים דוברי שפות ותיקים, ואז הפלטפורמה להשתלבות הרבה יותר טובה. כשאתה עולה בגיל כזה ואתה 16
ועדה לקליטת עליה – מספר 5
מתאריך י”ב בסיון תשפ”ה ()08.06.2025
מוצא את הקבוצת שווים שלך שמדברים את אותה שפה, מבינים את אותה תרבות, יש מין תחושה רגע, הגעתי הביתה בכל זאת, והגעתי למקום שהוא מוכר וכולי. אז יש לזה ערך מאוד גדול עבורנו.
בהר נוף לדוגמה, גם שוב, בשיתוף הגיל השלישי, יש פעילויות, חוגים, טיולים, חגיגה, יש מועדון חברתי שפעיל וגם אנחנו כמובן... הקליטה שותפה לו. בתלפז, דיברנו קודם על העברית. לא.. כאילו, יש צורך מאוד גדול, השפה כמובן הרבה יותר קשה לקלוט אותה אבל אנחנו מוצאים שהמסגרות שאנחנו מפעילים לתגבור עברית בגיל השלישי, הם, לצד העברית יש בעצם מועדון חברתי. בעצם נפגשים סביב העברית ומנסים ללמוד עברית ומשחקים עם העברית ורוכשים עוד מילה פה, פחות מילה שם, אבל הוא מהווה בעצם מסגרת חברתית תומכת וחשובה. ובבקעה. בבקעה קמה רשת חברתית של דוברי אנגלית, לא רק של עולים חדשים. עולים חדשים משתלבים לזה כמו כפפה, אבל של עולים ותיקים יותר שבעצם, שמתנדבים ומייצרים תכנים, פעילויות וכולי. מוקד הקליטה תומך בזה לגמרי, אבל זה פעיל על ידי מתנדבים וזה אחד הדברים היפים שקיימים, זה פשוט, הם מביאים, הם דואגים לתוכן, הם מחליטים מה מתאים להם, איזה הרצאות הם רוצים, ומתקיימת פעילות יפה וענפה.
עדנה דרנל:
המינהל הקהילתי מחבק אותם מאוד. אני יודעת שהמינהל הקהילתי, עינת בן יהודה:
אריאל, אריאל, מנהל מוקד הקליטה. אני מציגה דברים שכאילו, יש לנו מעורבות מאוד, זאת אומרת, שאנחנו מפעילים או שותפים בהם.
עדנה דרנל:
אבל זה במינהל הקהילתי, לא?
עינת בן יהודה:
מנהלי מוקדי הקליטה יושבים במינהלים הקהילתיים.
עדנה דרנל:
נכון. אני יודעת שגם המינהל הקהילתי פה הוא.. גם מנהל תחום הגיל השלישי גם מאוד-מאוד..
עינת בן יהודה:
בשותפות של אריאל עם מנהלת הגיל השלישי, אבל זה משהו שככה מאוד חזק, מחזקים יוזמה קיימת. בעצם מחזקים את המתנדבים ואת הפעילים, ומאפשרים לי ליצור את הפלטפורמה הזאת, כן. איך זה התעורר? העברנו בעצם את הצוות שלנו השתלמות בתחום של קבוצות לעזרה עצמית ורשתות חברתיות, ועודדנו אותם לעודד עולים להקים, להשתתף ולפתח רשתות חברתיות כאלה, ובאמת, כמה נשים ותיקות שם לקחו את הכפפה, ביניהם רות אבנשטיין..
17
ועדה לקליטת עליה – מספר 5
מתאריך י”ב בסיון תשפ”ה ()08.06.2025
לורה ורטון:
יפה, כל הכבוד לך.
עינת בן יהודה:
כן. והיא, וזה התרומם, לאט-לאט, לאט-לאט וזה צבר תאוצה וזה, יש לזה את המומנטום שלו שבהם בעצם מתנדבים נפגשים, מתכננים פעילות, מארגנים אותה ונותנים פלטפורמה רחבה לדברים האלה. אוקיי. הצגנו פה רגע רק את קריית היובל אבל בעוד מקומות, כמו ברמות, כמו בגילה, מתקיימות מקהלות עולים. זה עולים ותיקים, זה לא עולים חדשים אבל עולים חדשים שמגיעים, משתלבים. זה משהו שהוא בתמיכה ובמימון של המשרד לעלייה וקליטה. אגב, לצד הרבה פעילויות אחרות שמשתתפות, שמתקיימות במוקדי הקליטה, המשרד משתתף איתנו במסגרת תוכניות קהילה בקהילה, אבל המקהלות האלה הן בעצם נולדו מיוזמה של המשרד לעלייה וקליטה לפני הרבה שנים. יושבת פה מישהי ומחייכת בשקט, היה לה כובע אחר פעם.
דוברת:
כן.
עינת בן יהודה:
אבל כובע אחר פעם ובעצם, אני מניחה שהיית גם שותפה למיזם הזה, איך אנחנו אומרים, זה הסיבה לקום, להתלבש, להתאפר, לצאת רגע ולהיפגש סביב שירים, חלקם שרים לא רק ברוסית, חלקם שרים שירים בעברית ודרך זה לומדים את השפה העברית ומתחברים גם לתרבות, שירה זה גם תרבות. ובמעלה רמות, אני לא ארחיב כי יש לנו פה את יוסי ברסי, שהוא מנהל מוקד קליטה ברמות, מעלה רמות. ונולדה שם פעילות שאתה תרחיב עליה.
שמואל מרציאנו, יו"ר הוועדה:
עינת, איפה בית וגן פה? יש גם שם..
עינת בן יהודה:
בבית וגן קיים מועדון של ותיקות. ממש של ותיקות של סילבי דהאן.
שמואל מרציאנו, יו"ר הוועדה:
אה, זה לא, כן, זה לא עולי...
עדנה דרנל:
סילבי היא עובדת שלנו, של המחלקה לגיל השלישי, והיא מנהלת את המרכז.
18
ועדה לקליטת עליה – מספר 5
מתאריך י”ב בסיון תשפ”ה ()08.06.2025
שמואל מרציאנו, יו"ר הוועדה:
אבל יש גם עולים שם.
עדנה דרנל:
נכון,
עינת בן יהודה:
מגיעות.
עדנה דרנל:
מצרפת. היא בעצמה דוברת צרפתית.
שמואל מרציאנו, יו"ר הוועדה:
נכון.
עינת בן יהודה:
כן, אבל הוא מדבר על עולות חדשות..
שמואל מרציאנו, יו"ר הוועדה:
היא לא יכלה להגיע אבל היא שלחה איזה..
יהודה פרוידיגר:
הנה, זה..
שמואל מרציאנו, יו"ר הוועדה:
איזה מין סרטון קטן.
יהודה פרוידיגר:
היא ממש טובה.
:
לורה ורטון אני חושבת שזה לא סתם יוצא.. אני חושבת שממה שאני מכירה, חלק מהמסגרות הכי טובות הם בעצם עולים קולטים עולים. ועל הנייר כדי להגדיר מטרות, אז אני מבינה את הראייה של עד עשר שנים, אבל אם אפשר לנצל את העולים מלפני 30 שנה לעזור לקלוט מלפני עשר שנים, או חמש שנים, אני חושבת שזה..
19
ועדה לקליטת עליה – מספר 5
מתאריך י”ב בסיון תשפ”ה ()08.06.2025
יגאל שטיימן:
מבורך.
לורה ורטון:
זה מה שצריך לעשות.
ענת בן יהודה:
לכן מה שיגאל אמר קודם,
יגאל שטיינמן:
בכל התוכניות.
עינת בן יהודה:
הוא פתח בזה.
לורה ורטון:
כן.
עינת בן יהודה:
ככל שיהיו תוכניות, ולא סתם הוא הציג נתונים גם של עולים ותיקים יותר, וכדי לראות את התמונה הרחבה, כי הם בעצם, אם יהיו מסגרות טובות חברתיות שמתקיימות ובכל מיני פורמטים ועוד מעט עדנה תתייחס לאיזשהו כיוון חשיבה שלה או לאיזושהי תוכנית אסטרטגית שלה, אבל ככל שיש בעצם תוכניות, מסגרות שפעילות לאוכלוסייה של דוברי שפות..
לורה ורטון:
של דוברי שפות לא משנה מה.. לא משנה מתי הם עלו.
עינת בן יהודה:
עולים פשוט..
יגאל שטיינמן:
העולים ישתלבו שם.
עינת בן יהודה:
העולים ישתלבו שם.
20
ועדה לקליטת עליה – מספר 5
מתאריך י”ב בסיון תשפ”ה ()08.06.2025
לורה ורטון:
כן, כן.
עינת בן יהודה:
וזה ממש משהו שהוא כאילו..
שמואל מרציאנו, יו"ר הוועדה:
עינת, עוד שאלה. והמועדון שהיא אחראית, ש... אחראית, למה, גם לא, גם לא מופיע פה ברשימה.
עינת בן יהודה:
כי הם לא משהו שאנחנו מפעילים, המחלקה לקליטה בשכונות.
עדנה דרנל:
זהו, יש עוד כמה שהם לא מפעילים ולא מופיע פה..
אפרת מינס:
את רוצה שיוסי יתייחס למה שהוא כן עושה?
עדנה דרנל:
פסגת זאב, ועוד כל מיני.
עינת בן יהודה:
בוודאי, תכף יוסי יתייחס למה שהוא עושה...
לורה ורטון:
אבל אני חושבת שזה בדיוק, בגלל זה, כי יש את הפעילות לאזרחים ותיקים, שהם במקרה דוברי שפה מסוימת, ויש את המחלקת קליטה, אז לכן אני חושבת המפגש הוא חשוב, כי יש, אפשר לשלב...
עינת בן יהודה:
צריך להגיד שעדנה ואני..
אלנה ז'רובסקי:
כן, אבל... של עינת, רק על עולים חדשים..
עינת בן יהודה:
21
ועדה לקליטת עליה – מספר 5
מתאריך י”ב בסיון תשפ”ה ()08.06.2025
צריך להגיד שעדנה ואני זה לא, לא מכירות מהיום, לא נפגשנו פה לראשונה.
לורה ורטון:
אני בטוחה, אני גם רואה שיש שיח, אבל זה חשוב.
עינת בן יהודה:
לא, אני אומרת, וגם ישבנו, כשעדנה נכנסה לתפקיד ישבנו ויצרנו בעצם, קודם כל נתנו איזשהו ככה את המיפוי הרחב.
עדנה דרנל:
נכון. נכון. קיבלנו תמונה רחבה..
עינת בן יהודה:
ישבנו עם יגאל, ישבנו עם סבינה בזמנו וכולי. וניסינו לראות, עדנה התעניינה, רצתה להבין רגע את התמונה הכללית של מי אוכלוסיית היעד, עשינו הפרדה גם בין העולים החדשים, וגם לעולים הוותיקים ודיברנו בדיוק על הסיפור הזה שכשיש פלטפורמה טובה מאוד של עולים ותיקים, עולים יכולים ככה להשתלב לתוך זה ולהרגיש יותר בנוח ויותר בבית. ולכן השיח הוא ככה, בין מטוטלת למה שאנחנו עושים נטו במחלקה ..
לורה ורטון:
למה שמשתלב..
עינת בן יהודה:
אבל תוך כדי שיתופי פעולה והכל, ומה שבעצם נעשה בצורה רחבה ו.. אוקיי? אז תכף יהיו התייחסויות לזה. ניתן רגע ליוסי להציג, ואז נעבור. יוסי.
יוסי ברסי:
אוקיי. שלום לכולם. וברמות זה בעצם התחיל מפרלמנט בבית קפה, תוכנית כזה ש.. לא יודע מי מימן אותו, אולי רווחה או משהו כזה.
עינת בן יהודה:
כן, הרווחה מימנה..
יוסי ברסי:
בעצם זה היה מפגש בקניון רמות של נשים עולות חדשות מצרפת, ומשם לקחו בעצם את ההובלה.
עולה חדשה אחת ותיקה, ושתי עולות חדשות כאילו ממש. הם בעצם לקחו את ההובלה של הדבר 22
ועדה לקליטת עליה – מספר 5
מתאריך י”ב בסיון תשפ”ה ()08.06.2025
הזה. אפשר לומר שזה נראה שכאילו הם מציגים, שזה באמת משהו ענק ויפה, אבל צריך להבין שהתקציבים גם המינימליים שהם מינימליים מינימליים ואין באמת מענה אמיתי לאימהות האלה, לסבתות האלה שבעצם הגיעו לכאן לארץ, ובמקרה ברמות הם באים לעזור לנכדים, לילדים, שהם יותר צעירים באו לפה, אבל אין באמת מענה, מענה אמיתי. התקציב הוא מינורי, שיתופי פעולה עם מחלקה לגיל השלישי זה לא עובד. ברמות זה גודל..
עדנה דרנל:
יש עכשיו... מנהלת תחום...
יוסי ברסי:
יש לנו רכזת אצלנו במינהל הקהילתי. התקציב השנתי שלה הוא חמש אלף שקל, כאילו, אין לי מאיפה..
עדנה דרנל:
לא, גם אצלנו התקציבים השנתיים הם..
יוסי ברסי:
הבנתי. כשהתקציב השנתי הוא חמש אלף שקל..
עדנה דרנל:
לא, אז שלנו.. אז שלנו הוא לא בשביל 100 או ,200 בשביל אלפים, אז 20 אלף...
יוסי ברסי:
השכונה הכי גדולה בישראל... זה שכונת רמות..
עינת בן יהודה:
צריך לומר משהו..
יהודה פרוידיגר:
... כמה מקומות.
עינת בן יהודה:
אני אומרת, תתייחס רגע למה כן קורה ולתוכנית עצמה. צריך כן לומר שהשולחן העגול הזה התכנס כי זה נושא חשוב.
שמואל מרציאנו, יו"ר הוועדה:
23
ועדה לקליטת עליה – מספר 5
מתאריך י”ב בסיון תשפ”ה ()08.06.2025
מאוד חשוב.
עינת בן יהודה:
נושא חשוב ואנחנו מנסים לחשוב ביחד, איך למנף את זה, איך לתת מענים.
יוסי ברסי:
לא, שוב פעם, שוב פעם. לא, לא, לא מאשימים חס ושלום מישהו.
עינת בן יהודה:
לא, אני יודעת, אני יודעת, אבל כן חשוב לי שתתייחס רגע..
יוסי ברסי:
התקציב הכללי ברמות הוא חמש אלף שקל שנתי, זה אומר..
אפרת מינס:
לא, אבל מה שרשום שם זה באמת העבודה היפה שנעשתה..
יוסי ברסי:
שלקשישה ברמות אין..
אפרת מינס:
יוסי, העבודה היפה שנעשתה מזה שבעצם היה איזשהו פרלמנט שישב בבית קפה ובסופו של דבר הפרויקט נגמר, אזל הכסף, ועדיין, המינהל הקהילתי קלט אותם בתוכו. כלומר, הביא את הקבוצה הזאת..
מרגריטה:
זה המטרה של הפרויקט.
יוסי ברסי:
אני יודע, אבל זה עוד לא..
יהודה פרוידיגר:
הפרויקט של הפלרמנט..
מרגריטה:
כן, מטרה..
24
ועדה לקליטת עליה – מספר 5
מתאריך י”ב בסיון תשפ”ה ()08.06.2025
יהודה פרוידיגר:
הפרויקט של הפרלמנט זה הליווי..
אפרת מינס:
זאת הייתה עבודה תהליכית ויפה מול..
יהודה פרוידיגר:
זה, הסבסוד של הפרלמנט שזה רעיון מצוין, זה ל-13 מפגשים בערך.
אלנה ז'רובסקי:
.12
יהודה פרוידיגר:
אחר כך, אחר כך עוד פה ושם, ובכוונה שנוצר, נוצרת חבורה שכבר הם בעצמם... ביחד, הם ימשיכו, יוסי ברסי:
אבל סליחה שאני אומר, סליחה שאני אומר, הוא מותאם לעולים ותיקים, יכול להיות לאנשים ישראלים שגרים פה, עולים חדשים, 13 מפגשים, לא יוצר מהם קבוצה, זה אנשים שלא יודעים ללכת למכולת ולהגיד כמה עולה קילו עגבניות. אתה מבין, כאילו?
יהודה פרוידיגר:
אנחנו, תראה, נכון..
יוסי ברסי:
אז ללכת להגיד להם, בואו..
יהודה פרוידיגר:
קודם כל,
יוסי ברסי:
תתחילו להפעיל לבד.
יהודה פרוידיגר:
קודם כל, זה חברתי, הפרלמנט, אז שיהיה להם לדבר, שיהיה להם לספר, שיהיה להם חוויה. אנחנו מבינים את המצוקה, כאילו, יודעים שיש מצוקה ואין מספיק כסף ואין מספיק הכל, אבל בין השאר 25
ועדה לקליטת עליה – מספר 5
מתאריך י”ב בסיון תשפ”ה ()08.06.2025
כשאז בזמנו עשינו את השולחן העגול שאני דיברתי עם פיני שזה נכון היה לעשות, והתחלנו לעשות אותו, אני חושב שהקורונה תקעה אותו או משהו, עצרה את העבודה המשותפת, אני חושב שכדאי לחדש את השולחן העגול הזה, בגלל שבאמת מאז המחלקה של הגיל השלישי עשתה המון-המון צעדים קדימה. עוד מעט עדנה תיתן קצת סקירה על מה שאנחנו עושים עם עולים, אבל מחלקה-
מחלקה עברה לעבוד בצורה הרבה-הרבה יותר מקצועית, ואנחנו עובדים לפי תוכנית של הג'וינט על הזדקנות מיטבית, בארבעה תחומים. צורה, גם כל המטה וכל העבודה פה נעשית בחוסן כלכלי, בשייכות, בתרבות ובבריאות, שזה כל קבוצת אוכלוסייה, בעיקר גם כאלה של, אני לא יכול לראות את המילה הזאת, קשישים שכתובה פה..
עדנה דרנל:
נכון. אני גם רציתי להגיד.
יהודה פרוידיגר:
בעיקר כל אלה מ-60 פלוס, שנמצאים, הדבר הזה עונה להם. אנחנו עובדים בעצם על פי זה, ויש לנו מענים מאוד רחבים כולל שיתופי פעולה עם כל מיני גופים וכל מיני גורמים, שוודאי שאפשר להכניס לתוך המעגל הזה, לתוך המעגלים במינהלים, גם את העולים, ולראות איפה עושים את ההתאמות, אבל ההתאמות תמיד ידרשו גם קצת כסף.
יוסי ברסי:
ודאי.
יהודה פרוידיגר:
תקציב שלנו של הפעילות הוא קטן מאוד לכל המינהל, ואין לנו מספיק לעשות את זה עוד ייחוד לעוד איזה משהו לעולים, ולכן צריך מאמץ משותף ואיגום משאבים. יכול להיות שאפילו גם של רכז קהילה במינהל הקהילתי, בכלל כי גם להם יש חלק מזה, כי זה באמת בונה קהילה, זה דברים שבונים קהילה. צריך לראות את כל הגורמים במינהל שכבר גם אז דיברנו על זה, איך רותמים את כל הגורמים במינהל למען המכנה המשותף שמשותף לכולם לגבי הגיל השלישי. ובאמת לקדם איזושהי תוכנית עבודה משותפת, שבאמת תיתן מענה, כי אני חושב שבאמת הארבע הנקודות האלה, ארבעה תחומים שאנחנו עובדים איתם, הם בדיוק רלוונטיים, גם בריאות, שזה גם, בריאות זה כולל, זה כולל גם את כל הפעילויות מנע, ספורט, הרצאות, ידע, מענה, בעיקר בכל מיני תחומים של מניעת בריאות, אבל גם במקרים של דעה שנייה, כל מיני דברים שצריך כשגם קורים דברים. אם זה הנושא של תרבות אז זה להנגיש, גם לגרום להם לייצר תרבות וגם להנגיש להם הופעות, מופעים, שאנחנו מגיעים להבנות עם כל גורמי התרבות בעיר, להוזלות, למחירים מיוחדים, כך שאנחנו מציעים היצע ענק לבני הגיל השלישי, וצריך לראות איפה פה עושים את ההתאמות באמת לעולים, מבחינת שפה, מבחינת דברים כאלה. אנחנו מדברים על שייכות, כשששייכות זה בין השאר גם כדי ליצור בעצם איזה שהן קבוצות שהם ייצרו לעצמם איזושהי רשת חברתית תומכת בעצמה, שזה גם 26
ועדה לקליטת עליה – מספר 5
מתאריך י”ב בסיון תשפ”ה ()08.06.2025
הפרלמנטים, גם עוד פעילויות של מתנדבים, שגם סטודנטים, גם סוגים אחרים של מתנדבים שמתחברים אליהם והם מחברים אותם ועוזרים להם קצת, וגם חוסן כלכלי שזה באמת אולי הדבר שממש להם חשוב, כי באמת לאנשים מעל גיל 60 כל התכנון הכלכלי שלהם להמשך חייהם, זה משהו שהוא מאוד מרכזי וחשוב ומרכיב בחששות ובדאגות, והקמנו מועצה לחוסן כלכלי שמורכבת מבנק.. מנהלי בנקים, מרואי חשבון, אנשים שעבדו ברשות המסים בתפקידים בכירים, שהם בונים מענים לצרכים שונים, כולל באמת גם לצמצום פערים דיגיטליים, שזה גם חלק מהמענה הכלכלי כי, גם לעזור להם גם להשתלב בעבודה כשיש עבודות, גם אם יש להם מה להציע, אנחנו יודעים לתת להם, לספק להם פלטפורמה ששם הם יוכלו להציע את מה שהם יכולים, ואנשים יכולים להיכנס ולהתוודע למה שיש להם להציע ואולי באמצעות זאת לייצר לעצמם הכנסות, אם זה בהדרכות, אם זה בהכוונות, אם זה בשיעורים פרטיים, אם זה בכל תחום שהם רק יכולים, יש לנו את הפלטפורמה, כשהפלטפורמה היא לא רק מידע, אלא היא גם הניהול העסקי שלה, זאת אומרת, היא גם מוציאה את.. גם יודעת לעשות את כל העסק הזה למתנדבים, אבל גם לאנשים שעושים את זה בתמורה לתשלום, פלטפורמה, מוציאה חשבוניות, דואגת לכל הדיווחים, עושה את הכל בצורה מושלמת, באמת לאפשר לאנשים גם לצרוך וגם להציע, כדי לאפשר להם תוספת הכנסה או הכנסה בגיל הזה שזה כל כך חשוב, וגם כל המידע וכל הידע וכל מה שצריך וכל העזרה בתכנון עתידי, כלכלי, תכנון תקציבי, בכל הדברים האלה אנחנו מדברים בנושא של החוסן הכלכלי. ואני אומר באמת, אנחנו עושים בעשייה כל כך ברוכה, אנחנו היום נוגעים כבר בכ-40 אלף אנשים מגיל 60 ומעלה, ואנחנו בעזרת השם ישבנו עם ראש העיר לשכנע אותו שיכפיל את התקציב כדי שנגיע באמת ל-80 אלף, ואז גם יהיה יותר קל. וכמובן צריכים עזרה מכולם, יש לנו משנה ראש העיר, אני רק חבר מועצה וזה מה שאני עושה. משנה ראש העיר, בטח אם נבוא ביחד לראש העיר אחרי שנבנה איזושהי תוכנית משותפת שהיא תיתן מענה טוב, במקום איזה חמשת אלפים שקל מסכנים לתקציב, שאני מודה, אבל כשראש העיר באמת ראה את התוכנית הזאת הוא באמת התלהב, הוא באמת התלהב כי באמת לפני חמש שנים נגענו..
עדנה דרנל:
כן, אבל לא נתן את הכסף.
יהודה פרוידיגר:
לפני חמש שנים נגענו באלפים בודדים, היום אנחנו באמת עוברים את ה.. מסתובבים בסביבות 40 אלף אנשים שאנחנו נוגעים בהם.
עינת בן יהודה:
האם יש לנו דרך, עדנה..
יהודה פרוידיגר:
27
ועדה לקליטת עליה – מספר 5
מתאריך י”ב בסיון תשפ”ה ()08.06.2025
ואנחנו רוצים לחדד, באמת להציע פה, גם לקבל החלטה לחדש את השולחנות, את השולחן העגול שאפשר לצרף אליו עוד גורמים שמתעסקים בתחום, שקשורים לתחום, ואני חושב שבאחדותנו כוחנו, וזה יביא לנו באמת עוד תקציב לכל הדברים. יש לנו פה יועצת, יש לנו פה משנה, יש לנו את ..
יש לנו סגן ראש עיר שגם אנגליה וגרורותיה קשורות אליו, ולורה, אנחנו יכולים כולנו לבוא איזה לובי למען, למען הנושא הזה וללחוץ ולהשפיע.
יגאל שטיינמן:
ברגע שבכל המוקדים שאמרת יישב מרכיב של כשירות תרבותית, גם העולים הוותיקים, גם העולים החדשים..
יהודה פרוידיגר:
יש לנו תרבותי...
יגאל שטיינמן:
כולם ייהנו מזה.
עינת בן יהודה:
כשירות תרבותית.
יהודה פרוידיגר:
כשירות תרבותית, כן.
עינת בן יהודה:
הנגשה שפתית ותרבותית.
יגאל שטיינמן:
ברגע שזה יהיה שם, כולם יוכלו לקבל את השירות. כל עוד זה לא קיים שם..
עדנה דרנל:
יש, יש לנו דוברות, הרכזות שלנו, חלקן דוברות צרפתית, אנגלית, אמהרית.
יגאל שטיינמן:
לא, אין ספק שיש מקומות שדברים מתפתחים ואז..
אלנה ז'רובסקי:
הכל חוץ מברוסית, מעניין. סליחה.
28
ועדה לקליטת עליה – מספר 5
מתאריך י”ב בסיון תשפ”ה ()08.06.2025
עדנה דרנל:
ויש גם דוברי רוסית. גלינה, לא נכון, יש לנו. יש לנו דוברי רוסית.
יגאל שטיינמן:
סתם לדוגמה ... 60 פלוס, תוכנית יפהפייה,
יהודה פרוידיגר:
נכון.
יגאל שטיינמן:
היא לא דוברת שפות. אז יש פה עשייה מדהימה..
אלנה ז'רובסקי:
כמה מדברים על זה, יגאל, אה?
יגאל שטיינמן:
כן.
אלנה ז'רובסקי:
שנים.
יגאל שטיינמן:
לגמרי. יש פה עשייה מדהימה, ברגע שהשירותים האלה, תוכניות בדי-אן-איי שלהם יישב מרכיב לכשירות תרבותית, כל הקשישים, העולים הוותיקים, כולם, החדשים, כולם יזכו.
יהודה פרוידיגר:
בסדר, אני מסכים. אני...
אלנה ז'רובסקי:
מתוך 40 אלף יש לך..
עדנה דרנל:
אני רוצה להגיד שמעבר..
יהודה פרוידיגר:
29
ועדה לקליטת עליה – מספר 5
מתאריך י”ב בסיון תשפ”ה ()08.06.2025
המספרים אצל עדנה.
עדנה דרנל:
קודם כל מעניין אותי לדעת אם יש לכם את השמות, טלפונים, כתובות, של כל האוכלוסייה של העולים החדשים.
עינת בן יהודה:
של עולים חדשים יש לנו אבל אין אפשרות כמובן להעביר שמות. אתם מכירים את ה..
עדנה דרנל:
לא, אבל אם אתם, אתם יכולים לשלוח הודעה..
יהודה פרוידיגר:
לא חשוב, אבל אנחנו קודם נעביר דרככם מידע אליהם.
אלנה ז'רובסקי:
בטח, יש.
עדנה דרנל:
או אתם יכולים להעביר אליהם הודעה, באיזשהו אופן?
יוסי ברסי:
כן.
עינת בן יהודה:
כן.
יוסי ברסי:
וואטסאפ וכזה.
עינת בן יהודה:
כן, בוודאי.
עדנה דרנל:
מעולה.
30
ועדה לקליטת עליה – מספר 5
מתאריך י”ב בסיון תשפ”ה ()08.06.2025
אלנה ז'רובסקי:
תלוי איזה הודעות, כן.
עדנה דרנל:
לא, נגיד, לכל ה-6,800 כמה שיש, העולים החדשים, אתם יכולים להעביר הודעות?
עינת בן יהודה:
כל מנהל מוקד קליטה, יש לו,
עדנה דרנל:
את הרשימה?
עינת בן יהודה:
ב-CRM שלו,
עדנה דרנל:
מעולה.
עינת בן יהודה:
את, זה לא רשימה, זה כמובן הפרטים שמגיעים בצורה מאובטחת ואנחנו מחויבים בחיסיון אבל כן אפשר יהיה למצוא דרך,
עדנה דרנל:
להנגיש להם מידע..
עינת בן יהודה:
יש אס-אם-אסים בעירייה, הבעיה היא שהם לא טכנולוגיים.
עדנה דרנל:
להנגיש להם מידע על זכויות, על אירועים..
אלנה ז'רובסקי:
עושים את זה, כל מחלקה עושה את זה.
יגאל שטיינמן:
אפרופו מידע על זכויות.
31
ועדה לקליטת עליה – מספר 5
מתאריך י”ב בסיון תשפ”ה ()08.06.2025
עינת בן יהודה:
חלקם, חלקם לא טכנולוגיים. חלקם לא טכנולוגיים מהסיבות אולי של מכשירים כשרים וכולי וכולי,
עדנה דרנל:
אז איך אתם בקשר איתם?
יגאל שטיינמן:
אז למשל..
עינת בן יהודה:
אנחנו לא כל הזמן בקשר עם כולם.
יוסי ברסי:
אצלי לדוגמה, אצלי ברמות יש קבוצת וואטסאפ. לא כולם הם חברות שם.
אלנה ז'רובסקי:
..אנחנו בקשר עם כולם, תגידי שאנחנו בקשר עם כולם.
יוסי ברסי:
... מתקשר טלפונית לכל אחד להגיד לו יש פעילות מחר, עדנה דרנל:
מקסים.
יוסי ברסי:
יש פעילות..
יגאל שטיינמן:
למשל בנושא של מיצוי זכויות..
יהודה פרוידיגר:
עדנה, גם אם מגיעים ל-80 אחוז זה שווה לנו. מה? כל מידע שזה..
עדנה דרנל:
32
ועדה לקליטת עליה – מספר 5
מתאריך י”ב בסיון תשפ”ה ()08.06.2025
יש פה דאטה, אני תמיד מחפשת את הדאטה..
יהודה פרוידיגר:
יש פה דאטה, כל מידע שיש לך, נכון.. דאטה זה המפתע.
עדנה דרנל:
אני, ברגע, ברור..
יהודה פרוידיגר:
את יכולה להעביר להם והם יכולים להעביר את כל המידע שאת רוצה.
עדנה דרנל:
אז אנחנו חייבים לשבת על זה, כי יש לנו המון מה להציע להם, המון.
עינת בן יהודה:
נשמח.
עדנה דרנל:
בכל התחומים.
עינת בן יהודה:
נשמח לחדש.. קרו לנו מלחמות באמצע, קרו לנו דברים באמצע..
שמואל מרציאנו, יו"ר הוועדה:
בכל השפות? עדנה, הוא בכל השפות?
עדנה דרנל:
בכל השפות. יש לנו רכזות שבאמת, גם רוסית, שלא אמרתי..
אלנה ז'רובסקי:
אני יודעת, אני יודעת.
עדנה דרנל:
יש רוסית ויש צרפתית ויש אנגלית ויש אמהרית, ואם צריך אנחנו גם יודעים לגייס, עשינו תוכנית עם, של דוברי אנגלית. תראו, אני רוצה רגע להגיד לפני, לפני זה אני רוצה להגיד, שהתפיסה שלנו כלפי הבני 60 פלוס, היא תפיסה שרואה אותם כנכס. קודם כל אנחנו לא, לא באים מהמקום..
33
ועדה לקליטת עליה – מספר 5
מתאריך י”ב בסיון תשפ”ה ()08.06.2025
יהודה פרוידיגר:
לא נטל אלא נכס.
עדנה דרנל:
לא באים מהמקום שהם נזקקים, אלא מהמקום, אנחנו כחברה רוצים להרוויח מכם, אנחנו רוצים ליהנות מהידע שיש לכם שצברתם, מהמשמעות שאתם יכולים לתרום. קודם כל זאת הגישה, ואז במפגש שלנו איתם, פתאום הם מזהים את הכוחות שלהם. כשאנחנו שואלים אותם, ואז אני נותנת את הדוגמה של הדוברי אנגלית למשל, שכשנפגשתי עם קרן מגני הילדים והיא אמרה שהם הכניסו תוכנית לגני הילדים, כדי כבר מגן חובה ללמד אנגלית. אז אמרתי לה, ובואי תספרי לי על התוכנית.
אז זה פעם בשבוע שעה. אמרתי לה, אם את חושבת שפעם בשבוע שעה את מצליחה להקנות שפה, זה לא עובד, לא מהניסיון שלי בחינוך. לפחות עוד שעה, לפחות פעמיים בשבוע, פעמיים בשבוע. ואז היא אמרה, אבל אין לי תקציב. התקציב הספיק לי לפעם בשבוע. אמרתי לה, אבל יש לי מלא דוברי אנגלית, מלא. אז היא אומרת לי, מה, את רצינית? ואם יהיו מוכנים? בואי ננסה. אני גם לא תמיד יודעת, בואי ננסה. תקשיבו, מה שקרה פה זה היה, אנחנו לא האמנו. זה הגיע לכל מיני אנשים שגם לא הבנו איך זה הגיע. יש להם את הרשתות שלהם,
עינת בן יהודה:
נכון, נכון.
עדנה דרנל:
והם, והוצפנו בעשרות מתנדבים מהגיל השלישי שרוצים להיכנס לגני ילדים וללמד אנגלית. אנחנו היינו בשוק. ועשינו ראיונות וזה לא אנשים שאתה יודע, גם היו בודדים, היו שם כמה בודדות והיו שם כמה אלמנות וכמה שהמשפחה לא בירושלים. והם אמרו שראינו אותם, שהם יכולים לתרום, זה עשה, זה הביא אותם, גם זה מה שהביא אותם. הם לא רוצים להיות במקום המסכן, הם לא רוצים להיות ברווחה. לא. איך יהודה אומר? כל זמן שהם באגף חברה אז ככה הם מתרחקים מאגף רווחה.
שמואל מרציאנו, יו"ר הוועדה:
רווחה.
עדנה דרנל:
וזה, הפרויקט הזה כבר, עכשיו מסתיים שנה שנייה. המתנדבים בעננים, נוצרה קבוצת שייכות, הם, אנחנו עושים להם השתלמות והם נעשו חברים אחד של השני, פשוט, והיו שם המון בודדים, המון בודדים. אבל הם.. אני אומרת שהפנייה של לפנות וזה גם מה שאנחנו היום מגבשים, איך אנחנו מייצרים עוד מסלולי התנדבות, עוד מסלולי יזמות לראות את החוזק ולא את המקום החלש ואני חושבת שזו שפה שהיא מעצימה, זו שפה שהיא מחזקת, זו שפה שנותנת כוח, וזה מה שצריך בגיל 34