ישיבת שימור אתרים מס' 47 · סדר יום ועדת שימור מס' 47 12.06.26.pdf

עיר: ירושלים
ועדה: שימור אתרים
קטגוריה: שימור אתרים
תאריך: 26/07/2012
מקור: הקובץ המקורי באתר ירושלים

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

מסמכים נוספים באותה ישיבה: דף כותרת לועדת שימור מס' 47 12.07.26.pdf

סדר יום ועדת שימור

תאריך 12/07/2026 - כז תמוז תשפ"ו

סוג דיון ועדה לשימור

מספר ועדה 47/2026

מספר תיק שימור 7725

נתונים כלליים

כתובת "בתי אונגרין": רח' שומרי אמונים, שבטי ישראל, מאה שערים שם המבקש נורית אגמון ויואל בריידמן

סיבת הפניה תב"ע

מספר תכנית 101-1483031

סמכות מחוזית

איש קשר במחלקת השימור אדר' שחר פוני

גוש חלקה בשלמות חלק מחלקה

30060 ,16 ,54-57 ,95-104 106-124 37

עיקרי התכנית ומטרותיה:

מהות הבקשה: תוספת בינוי מעל בתי שכונת בתי אונגרין, שימור המבנים הקיימים.

התייחסות למבנים ואתרים לשימור: המבנה בעיר ההיסטורית

שימור סטטוטורי מרבית המבנים (להוציא 4 בלבד) מוגדרים כמבנים לשימור (בתכנית שבתוקף)

רשימת שימור כל המבנים ההיסטורים מסומנים לשימור מבנה היסטורי כן

תיק תיעוד קיים

התייחסות למסמכים מיום: 26.2.26

מצב מוצע:

א. תוספת קומות מעל המבנים ה'פנימיים' שבשכונת בתי אונגרין עד לגובה כולל של 4 קומות + גג

רעפים מוגבה.

תוספת קומות מעל המבנים היושבים על רח' שומרי אמונים ושבטי ישראל עד לגובה כולל של 5 קומות + גג רעפים מוגבה. תוספת קומות עד לגובה כולל של 8 קומות למבנה בתא שטח 16 + גג רעפים מוגבה.

ב. שימור המבנים המקוריים בשכונה.

ג. שינוי יעוד ל"מגורים ד'" ול"מסחר".

(הערה: לא מצויינת במסמכי התכנית כמות יחידות הדיור החדשות המוצעות)

מצב קיים:

המבנים ממוקמים ומרכיבים את שכונת "בתי אונגרין" הסמוכה למאה שערים.

שכונת בתי אונגרין הינה אחת מהשכונות הוותיקות של ירושלים "שמחוץ לחומות". מרבית הבתים נבנו בין השנים 1891 ל ,1898 עבור חסידים יוצאי הונגריה. המתחם בנוי בצורת משולש אשר שתי צלעותיו הם בניני מגורים ארוכים בני ארבע קומות הבנויים לאורך כ-65 מטרים. במרכז המתחם מבנים צרים וארוכים נוספים וכן בתי הכנסת, המקווה, וחצרות קטנות (הכוללות בחלקן בור מים). חלק מהכניסות לשכונה מעוצבות כשער-כניסה. על חזיתות המבנים וכן על השערים קבועים לוחות הקדשה רבים. המבנים הינם בני 2 ו-3 קומות.

שטח: 21,296 מ"ר.

שכונת בתי אונגרין תוכננה על ידי האדריכל קונרד שיק ומהווה את אחת מהעדויות המקוריות ביותר לצורת חיים של קהילה שנשתמרה באתר המקורי .

תכנית מאושרת בתוקף: תכנית 5008 משנת 2005 ייעוד בתב"ע בתוקף: מגורים מיוחד

תכניות קודמות בשטח התכנית: ---

היתרים: ---

מדיניות בנייה: ע"פ התב"ע המאושרת ()5008 גובה הבינוי ברוב המבנים הינו 3 קומות (מפני הקרקע).

מבנה י"ד: 2 קומות. מבנה ל': 4 קומות.

בשל ערכה הייחודי והמונומנטלי של השכונה 'הוחרגה' השכונה מהתכנון הכללי של אזור מע"ר צפון (שכלל גם התייחסות לגובה הבינוי האפשרי) וזאת על מנת לקדם תכנון כולל ולא נקודתי לכל בניין אשר יציע גם שיקום ופיתוח זהיר ומושכל לשכונה זו באופן התואם את ערכיה.

ועדת שימור:

התכנון קודם יחד עם מחלקת השימור של עיריית ירושלים החל משלביו הראשונים.

המלצת מחלקת השימור לוועדה מס' :47

לאשר את הבקשה בתנאים הבאים:

1. גובה הבינוי: יש לשנות את הגובה המוצע למבנה כ' (חלקה )116 כך שלא יהיה גבוה מעל 5 קומות.

לסמן לשימור את הקומות ההיסטוריות והקמרונות בנספח הבינוי.יש לציין כי הגבהה זו לא תואמה מול המחלקה לשימור ונאמר לנו כי היא מוצעת לאור קרבתה לרכבת הקלה, מעבר לעובדה שאין מדובר על ציר רק"ל יש לציין כי הבקשה הינה לתוספת יחידות דיור בלבד ללא שימושים מלווי רק"ל וכי הפרופורציה של הבניה החדשה המוצעת לעומת הקומות ההיסטוריות נפגעת לאור תוספת זו.

2. סימון אלמנטים לשימור ותכנון מפורט לשימור:

יש לסמן בתשריט את כל המבנים ההיסטורים הכלולים בתכנית כמבנים לשימור יש לסמן את החצרות ההיסטוריות כאלמנטים לשימור ובכלל זה את הגדרות ואת העצים הבוגרים.

יש לעגן בהוראות התכנית הנחיות הנוגעות לשימור החצרות והשטחים הפתוחים.

יש לצרף למסמכי התכנית נספח שימור אשר יכלול אלמנטים לשימור במרחב השכונה: השערים, בורות המים, החצרות והריצופים וכן את שלטי ההקדש , בורות מים ,. נספח זה ילווה את שלביות הביצוע ואת הפיתוח אשר יוצע במבנים ולצידם לאורך השנים.

3. הסתרת מערכות תשתית: יש לעגן בהוראות התכנית הנחיות עקרוניות הנוגעות למיקום מערכות

תשתית וכבילה, כך שאלו לא יותקנו על חזיתות המבנים. בנוסף, כל בקשת היתר (לכל אחד מהמבנים) תכלול פירוט למיקום מוצע לתשתיות באופן שאינו פוגע בערכי המבנה.

4. פירוק והסרה של אלמנטים זרים: כל בקשת היתר (לכל אחד מהמבנים) תכלול פירוט האלמנטים

הזרים שנוספו על חזיתות המבנים או בצידם, ויש להסירם. סימון זה יהווה תנאי להוצאת כל היתר.

5. פתרונות גישה וחניה: ע"פ התכנית שבתוקף קיימת חניה מאושרת אך בשטח מצומצם ומוגדר

בלבד. החניות המוצעות כעת הינן 'הנצחה' של המצב הקיים בשטח. החניות הללו רומסות את השטחים הציבוריים האיכותיים המועטים והמקוריים שיש בשכונה וגוזלות אותם לטובת חניות עיליות. מחלקת השימור מתנגדת להותרת המצב במתכונתו ומציעה פטור נרחב מטעמי שימור לצד סידור החניות מועטות קיימות ו/או מאושרות עם מתכנן תנועה ונוף.

6. שינויים נוספים בהוראות התכנית: בנוסף למצוין לעיל, יש להוסיף להוראות התכנית, כתנאים

לקבלת היתר:

א. יש להציג נספח פרטים לשימור, הן לכל מבנה והן לחצרות והמרחב הציבורי שבין המבנים (שימור

הריצוף המקורי, בורות המים וכו').

ב. יש למנות אדריכל שימור מלווה, המופיע ברשימת אדריכלי השימור. הליווי האדריכלי ייעשה

בהתאם להנחיות ולטופס הייעודי באתר מח' שימור.

ג. תיק תיעוד מפורט למבנה יכלול סקר שלטי ההקדשה מקוריים במבנה כתנאי לכל היתר.

ג. יש להטמיע בבקשת ההיתר חוו"ד של מהנדס שימור (המופיע ברשימה באתר מח' השימור)

המאושרת ע"י מח' שימור. יש לעדכן ולסמן בתכנון המוצע את האלמנטים ההנדסיים בהתאם לחוו"ד הנדסית זו.

סדר יום ועדת שימור

תאריך 12/07/2026 - כז תמוז תשפ"ו

סוג דיון ועדה לשימור

מספר ועדה 47/2026

מספר תיק שימור 7552

נתונים כלליים

כתובת יחזקאל ,50 שמואל הנביא ,75 הבוכרים

שם המבקש יואל בריידמן

סיבת הפניה תב"ע

מספר תכנית 101-1428531

סמכות מחוזית

איש קשר במח' שימור אדר' יהונתן צחור

גוש חלקה חלק מחלקה

בשלמות

30085 149 160

עיקרי התכנית ומטרותיה:

מהות הבקשה: הריסת 2 מבנים היסטוריים (חד קומתיים וגג רעפים) קיימים המסומנים להריסה

בתכניות קיימות ועקירת כל העצים הקיימים בחלקה לטובת בניית מבנה חדש בן 12 קומות (כולל קומת גג) וגג שטוח מעל 4 קומות תת"ק לשימוש מגורים (40 יח"ד) ומסחר בקומת קרקע.

התייחסות למבנים ואתרים לשימור: המבנים בעיר ההיסטורית, במתחם לשימור (הבוכרים)

שימור סטטוטורי לא

רשימת שימור נכלל ברשימת שימור מוצעת (שמואל הנביא :75 אתר .3703 יחזקאל :50 אתר )3686

מבנה היסטורי כן. שנת בניה 1911-1925 (מקור: אטלס ירושלים .1972 תיק תיעוד)

תיק תיעוד תיעוד מקדים (לאה סבן, דצמבר )2024

התייחסות למסמכי התכנית שעברה תנאי סף ביום: 4.6.26 מצב מוצע:

מוצעת הריסת 2 מבנים היסטוריים (חד קומתיים וגג רעפים) ) קיימים המסומנים להריסה בתכניות קיימות ועקירת כל העצים הקיימים בחלקה לטובת בניית מבנה חדש בן 12 קומות (כולל קומת גג) וגג שטוח מעל 4 קומות תת"ק לשימוש מגורים (40 יח"ד) ומסחר בקומת קרקע.

מצב קיים:

שמואל הנביא: 75 מבנה חד קומתי וגג רעפים מחופה בטון וטיח, חלק ממקבץ מבנים זהים שנבנו

בקצה שכונת הבוכרים (שמואל הנביא-יחזקאל). במבנה השתמרו פרטים בסגנון אקלקטי בעיצוב החזית וכן פרטי נגרות ומסגרות מקורית.

יחזקאל :50 מבנה חד קומתי וגג רעפים מחופה אבן פראית (חיפוי מאוחר) ע"ג חזיתות טיח מקוריות הערכת משמעות האתר:

2 מבנים היסטוריים שהם חלק ממקבץ מבנים זהים שנבנו בקצה שכונת הבוכרים (שמואל הנביא-

יחזקאל). בראשית המאה ה-20 ומהווים עדות לבניה כפרית ושונה מהבניה האורבנית של שכונות הבוכרים ובית ישראל הסמוכות. במבנים השתמרו פרטים בסגנון אקלקטי בעיצוב החזית וכן פרטי נגרות ומסגרות מקוריים. המבנים קיימים מסומנים להריסה בתכניות קיימות.

תכנית מאושרת בתוקף: 3138 + 101-178129 רק"ל קו כחול ייעוד בתב"ע בתוקף: אזור מסחרי מיוחד

תכניות קודמות בשטח התכנית:

:28.4.1974 תכנית :1358 אזור מסחרי מיוחד

:5.11.1989 תכנית :3138 אזור מסחרי מיוחד

:1.9.2018 תכנית :101-0178129 דרך מאושרת+מגבלות בניה ופיתוח 5

היתרים: אין

מדיניות בנייה: מדיניות מע"ר צפון (.)30034 מס' קומות: עד 6 קומות

תיאום תכנון: פגישת תיאום עם עורכי הבקשה מיום 5.7.26

ועדת שימור:

המלצת מחלקת השימור לוועדה מס' :47

לאשר את הבקשה בתנאים הבאים:

א. חשיבות וערכיות: המבנים ההיסטוריים הקיימים בעלי חשיבות היסטורית אך ערכם האדריכלי דל.

יש להציע תכנית השומרת ומשלבת את רוח המקום בפיתוח המוצע, בתיאום עם מח' שימור כפי שהחל בפגישת התיאום שנערכה.

ב. אופי הבינוי ועיצוב חזיתות: סוכם עם עורכי הבקשה כי ייעשה תיאום עם מח' שימור וינתנו

הנחיות מתאימות בהוראות התכנית. בנוסף, מוצע בינוי בקו אפס בכל היקף החלקה, ללא קווי בניה כלל ותוך היצמדות למבנים הסמוכים. יש להציג בינוי מתאים לקוי הבניין ובהתאם להנחיות מח' תכנון עיר.

ג. גובה בינוי: מוצע בינוי המגיע לגובה 12 קומות החורג באופן ניכר ממדיניות הבינוי הקיימת. יש

להציע בינוי בגובה מתאים למדיניות מע"ר צפון (6 קומות בלבד) או להעביר אישור ממח' תכנון עיר לגובה המוצע.

ד. צמחיה בוגרת: יש למצוא דרך לשלב העצים הבוגרים הבריאים (שסק. שקד) בתחום התכנית.

ה. תנאים להיתר: אישור תיק תיעוד.

ו. תנאים לטופס :4 הריסת עבירות בניה והסרת תשתיות מחזיתות, אישור מח' שימור על ביצוע כלל

פעולות השימור הנדרשות כיאות.

סדר יום ועדת שימור

תאריך 12/07/2026 - כז תמוז תשפ"ו

סוג דיון ועדה לשימור

מספר ועדה 47/2026

מספר תיק שימור 7937

נתונים כלליים

כתובת משגב לדך 11

שם המבקש איילה בן אליהו

סיבת הפניה בקשה לקבלת היתר בנייה (הכשרה בדיעבד של בניה ללא היתר)

מספר בקשת ההיתר 1986/0098.02

סמכות רשות רישוי

איש קשר במחלקת השימור אדר' שחר פוני

גוש חלקה בשלמות חלק

מחלקה

30739 184

עיקרי התכנית ומטרותיה:

מהות הבקשה: הכשרה בדיעבד של בנייה ללא היתר במבנה: הגבהת חלל בקומה העליונה במבנה וכן

הרחבת החלל לכיוון מערב ע"י בניית קירות סביב שטח פתוח וקירויו

התייחסות למבנים ואתרים לשימור: המבנה בעיר ההיסטורית

שימור סטטוטורי כן, כחלק מהעיר העתיקה בכללותה

רשימת שימור ----

מבנה היסטורי כן (בחלקיו התחתונים).

תיק תיעוד לא קיים

התייחסות למסמכים/הרמוניקה מיום: 24.2.26

מצב מוצע: הגבהה (בוצעה בפועל) של חלל קיים, בקומה העליונה של המבנה בכ 1.5 מ'.

בניית חלל חדש (בוצע בפועל) בצמוד לחדר הקיים, ממערב (ובגובה תקרה בהתאם לחלל המוגבה שצויין לעיל).

מצב קיים: העיר העתיקה של ירושלים מהווה את הגרעין ההיסטורי, הארכיאולוגי והתרבותי של

ירושלים כולה, מיום היוסדה. הרובע היהודי ממוקם מערבית להר הבית וכונה במקורו "העיר העליונה" של ירושלים. המבנה ממוקם בחלקה הצפון מזרחי של הרובע היהודי וקומתו העליונה צופה לכיוון רחבת הכותל המערבי (ונצפית ממנו). המבנה הקיים הינו בן 2 קומות. קומת הקרקע מקורית וכוללת חדרים המקורים בכיפות אבן. קומתו העליונה מודרנית.

תכנית מאושרת בתוקף: 2185 משנת 1978 ייעוד בתב"ע בתוקף: "אזור מגורים".

תכניות קודמות בשטח התכנית: ע.מ. 9

היתרים: ---

מדיניות בנייה: תכנית המתאר שבתוקף אינה מפורטת ולא ניתן לקדם על פיה היתרים

הבנייה ללא היתר, שבוצעה במבנה זה, מצוייה בעיצומו של הליך משפטי.

מתוך פרוטוקול הדיון בביהמ"ש בדיון שנערך בתאריך :1.7.26 "הגענו להסכמה מעשית למען יעילות הדיון לפיה מאחר וקבועה ועדת השימור לדון בבקשה שהגיש המבקש לתאריך 12.07.2026 ויש להחלטה זו נפקות ביחס לבקשה, מתבקש כבוד בית המשפט לקבוע דיון לאחר שתתקבל החלטה בוועדה ובטווח קרוב".

ועדת שימור:

המלצת מחלקת השימור לוועדה מס' :47

לדחות את הבקשה מהטעמים הבאים:

1. העיר העתיקה של ירושלים מהווה, בשל ערכה ההיסטורי, הארכיאולוגי, הדתי, התרבותי

והאדריכלי את המוקד החשוב ביותר וממילא הרגיש ביותר בכל הנוגע לשימור מורשת התרבות הבנויה בירושלים. ככזה, כל תכנון מחודש בעיר העתיקה דורש הסתכלות רחבה ככל שניתן בכל הנוגע להיקף הבניה, לגובה הבניה ולסגנון האדריכלי. בקשת ההיתר דנן מציעה הכשרת בנייה להגבהת חדר מגורים גדול שנבנה במקורו בשנות ה 70'-80'

(כחלק משיקום הרובע) באופן מושכל ומחושב כחלק מהטופוגרפיה הטבעית של הרובע היהודי ובתיאום ושילוב עם שאר המבנים ששוקמו סביבו. הגבהת החדר יוצרת פגיעה ברורה בהשתלבות זו ואף יוצרת 'סילואט' (קו אופק) חדש מכיוון רחבת הכותל המערבי.

2. התוספת שנבנתה ממערב (המהווה בניה חדשה ולא הגבהה בלבד של חדר קיים) נצפית אף היא

ומעצימה את בולטות החלל המשותף שנוצר ביחס לסביבה כולה (בעיקר מנקודות מבט גבוהות יותר).

3. הכשרת בנייה בדיעבד, בעיקר באזור רגיש זה כדוגמת העיר העתיקה, יוצרת (מניסיון רב שנים)

תקדים המשמש כתואנה לבקשות בניה עתידיות, מבלי שגורמי התכנון יתכוונו מלכתחילה לאשר תקדים זה תוך שהוא 'נכפה' על גורמים אלו כעובדה קיימת.

זאת ועוד: הכשרה מעין זו, באזור כה רגיש וחשוב מבחינה ערכית, מעודדת (באופן ברור) בנייה דומה

ללא היתר, גם במקרים בהם קיימת היתכנות תכנונית ושימורית לביצוע תוספות ושינויים, מאחר ולעיני כל "נמצא חוטא נשכר".

סדר יום ועדת שימור

תאריך 12/07/2026 - כז תמוז תשפ"ו

סוג דיון ועדה לשימור

מספר ועדה 47/2026

מספר תיק שימור 6238

נתונים כלליים

כתובת החלוץ 40

שם המבקש אורי פדן

סיבת הפניה היתר בניה

מספר תכנית 1980/0215.03

איש קשר במחלקת השימור הנדסאית אדריכלות אוסנת יעקובוב גוש חלקה

30159 12

עיקרי התכנית ומטרותיה:

מהות: התיק בכתובת החלוץ 40 מובא לדיון בוועדת השימור לאישור הריסת בניין לשימור. הבניין האמור מיועד לשימור על פי תב"ע מאושרת ()990150 והיתר בנייה תקף (,)1980/0215.03 ונמצא בימים אלו בשלב ביצוע העבודות. הדיון מתקיים מאחר שחלקו של הבנין נהרס בשלב הראשון של הבניה (נושא זה כבר הובא לידיעת השימור והתובע העירוני) וכעת נמסר למחלקת השימור כי על פי חוות הדעת המקצועיות של מהנדסת השימור ויועץ הקרקע נשקפת לשארית המבנה המיועד לשימור סכנה ממשית של הרס או פגיעה העלולה לסכל את מטרות השימור. לפיכך, מובאת בפני הוועדה בקשה לקבלת החלטה בדבר פירוק מבוקר של הקיר ושחזורו המדויק בהתאם לערכי השימור של המבנה.

התייחסות למבנים ואתרים לשימור:

עיר היסטורית מחוץ לעיר ההיסטורית

שימור סטטוטורי נכלל ברשימת השימור

העירונית אתר מס' 3648

וברשימת השימור הישנה אתר

מס' .2412

קיים תיק תיעוד

תיאור המצב הקיים: האתר ממוקם במרכז הרקמה ההיסטורית בשכונת בית הכרם ומסומן באופן

סכמטי על התוכנית המקורית של קאופמן משנת .1921 המגרש והבית הינם חלק מהפרצלציה המקורית ומ-148 המגרשים של בית הכרם ההיסטורית.

בית הכרם היא אחת משכונות הגנים שהוקמו בירושלים בשנות העשרים של המאה שעברה. הרעיון המרכזי בתכנון התבסס על דאגה לאיכות החיים תוך עיצוב שכונות בצפיפות נמוכה, יצירת גינות גדולות סביב מבנה מרכזי שהתנשא לגובה מרבי של שתי קומות.

המבנה הנדון "בית ורד" הינו אחד מבתיה הראשונים של בית הכרם ומופיע במפה משנת ,1924 נבנה כבית מגורים פרטי חד קומתי וגג רעפים עבור משפחת קוטלר, בנייתו מאופיינת בסגנון הכפרי המאפיין את המבנים ההיסטוריים הספורים בשכונה: בית חד קומתי, מחופה טיח מעל קומת מסד חלקית מחופה אבן מקומית וגג רעפים, במבנה השתמרו פרטי חוץ ופנים ברמה גבוהה המייצגים את סגנון התקופה, קירות המבנה נבנו בטכנולוגיה מודרנית אולם מדובר בקירות עבים כ45 ס"מ.

כיום במגרש, בסמוך למבנה ההיסטורי קיים מבנה מגורים החורג מגובה המבנים בשכונה לו קיים היתר משנת .1980

היתרים:

כל ההיתרים שאותרו מתייחסים למבנה הקיים בחלקה סמוך למבנה ההיסטורי.

למבנה ההיסטורי-לא נמצא היתר בניה.

-1980/215.00תוספת בניין חדש בסמוך למבנה ההיסטורי.

-1980/215.01היתר שינויים.

-1980/215.02התקנת מעלית.

-1980/215.03 תוספת בניה / הרחבה לבניין קיים, עבודות הריסה, ממ"ד, התקנת מעלית פנימית, בנית מחסן/מחסנים

התיק נידון בוועדת השימור ביום 12.12.21 בשלב התב"ע ()990150 ואושר בתנאים.

להלן החלטת הוועדה:

"לאשר את הבקשה.

הוועדה מאשרת חפירה מתחת המבנה לשימור ובחצר בתאום עם מהנדס שימור ומחלקת התכנון.

יש לצמצם את תוספת האגף בחזית צפונית לקו בניין קיים.

בהוראות התוכנית-

יש לתקן בסעיף ,6.2 שימור, תת סעיפים:

א)לא תותר הריסתו של הבניין ההיסטורי לשימור.

ב)יש להוסיף כי כל סטיה מהוראות אלו תחשב סטייה ניכרת.

ג)תיק התיעוד הוגש אך לא אושר ע"י מחלקת השימור וסקר הנדסי לא הוגש, יש לתקן לתנאי למתן היתר יהיה אישור תיק התיעוד ע"י מחלקת השימור ותנאי לקבלת היתר יהיה הגשת סקר הנדסי למחלקת השימור שיערך ע"י מהנדס שימור.

ד) יש לתקן: תותר הרחבת בניה בקומת מרתף קיימת בלבד.

למעט תיקון סעיפים אלו, שאר הסעיפים השימורים המפורטים בתקנון התוכנית המוצעת, יחולו בבקשה זו בהתאמה לתיקון התוכנית.

תשריט-

עצים- בחלקה נטועים עצי פרי, עץ אורן עתיק, עץ זית עתיק וכרם זיתים, כל העצים הקיימים במגרש הינם לשימור- כל עוד לא הוגש סקר עצים ע"י אגרונום מוסמך אין לסמן עצים לכריתה.

בנספח הבינוי-

1. יש להציע פתרון לח. ממ"ד בתוספת החדשה קומת המרתף.

2. לסמן את כל העצים הקיימים ובהתאמה לסקר עצים שיוגש ע"י אגרונום מוסמך.

3. לציין מפלסים כולל מפלסים אבסולוטיים ע"ג תוכניות ולתת מידות חוץ ופנים כולל, בגודל ברור

וקריא."

להלן השתלשלות האירועים בתיק הנ"ל:

ביום 25.01.24 נפתח תיק היתר בניה, .1980/0215.03 10

ביום 13.02.24 נשלחו הנחיות לעורך הבקשה להתאמת התכנית המבוקשת לתב"ע המאושרת ובהתאם להחלטת וועדת השימור.

ביום 21.03.24 התקיימה פגישה מול היזם, רונן טיאר, מאחר וישנו צו ממבנים מסוכנים הדורש תיקון מיידי למערכת הקונסטרוקציה של המבנה כולל גג הרעפים בהתאם לסקר הנדסי ובתיאום על מחלקת השימור, רונן הסביר את הקושי להגיע למבנה עקב העצים הקיימים בשטח והמצב הקיים, לאור האמור לעי"ל, ביקשנו להראות בתכנית את שביל הגישה עבור מכונת הכלונסאות עם מינימום הריסה של הטרסה הקיימת והעצים הקיימים.

ב25.09.24 תיק ההיתר נסגר בתנאים. מאחר ונעשו עבודות בשטח ללא היתר מאושר תוך הריסת חזית ופנים המבנה לשימור (בחלקו האחורי) והריסת פיתוח השטח הקיים, עקירת עצים והריסת הגדר הופנה לרחוב, חיים נרגסי, ראש התביעה העירונית הוציא נוסח לכתב התחייבות הכולל התחייבות עבור שיקום ציבורי על סך של 75,000 ₪ מתוך ה150,000 ₪ של הערבות שתלקח. הטופס התקבל חתום בשלב השלמת תנאים. השיקום הציבורי לא נעשה, והוחלט לחלט את הערבות (שטרם חולטה).

ביום 04.09.26 נפתח תיק בשלב של השלמת תנאים.

לפי סקר ההנדסי שהתקבל במחלקה, שהוכן ע"י שפר רונן מהנדסים, המבנה המקורי במצב יציב אך קיימות בו מערכות של כשלים המחייבים טיפול שימורי לצורך ייצוב ומניעת הידרדרות פיזית של המבנה.

ההמלצה הכללית היתה: יש לבצע בורות בדיקה בחלל הפנימי של המבנה לצורך בדיקת חומר המילוי

עליו מונחת הרצפה ובנויות מחיצות הפנים .יש לפתוח את תקרת הרביץ במספר מקומות לצורך בדיקה יסודית של שלד הגג. יש לבצע את ההמלצות המידיות לצורך גיבוש תכנית שימור למבנה.

ההמלצות המידיות:

* יש לבצע קידוחי בדיקה במסד המבנה ובקיר לבני הסיליקט לצורך בדיקת יציבות החומר .

* יש לבצע בורות בדיקה צמוד למסד לצורך בדיקת ביסוסו בקרקע.

* יש לפרק מספר מרצפות לצורך בדיקת חומר המילוי שבתוך המסד.

ביום 11.06.26 התקבל דוח ממהנדסת השימור, ירדנה אתגר, להלן תמצית הדברים:

במהלך עבודות הקידוח באתר, המתבצעות בסלע קשה מאוד, נוצרות ויברציות המשפיעות על הקיר לשימור, אף שהוא נתמך ומפוקח באופן רציף. בעקבות העבודות התגלו מספר סדקים בקיר, הנובעים מאופי בנייתו שאינו מונוליטי. יש להמשיך בעבודות בזהירות ותחת פיקוח, לסמן ולתעד את הסדקים באופן יומי, לעקוב אחר התפתחותם ולהפסיק את העבודות במקרה של חשש לפגיעה ביציבות הקיר.

בתום הקידוחים יבוצעו עבודות שימור וייצוב בהתאם למפרט השימור.

ביום 15.06.26 התקבל דוח יועץ בטיחות, עידו קורפל. להלן סיכום הדברים:

"עמדתי הינה כי מצבו של הקיר מהווה סכנה ממשית לכל אדם וציוד הנמצאים בסמוך אליו .אין לבצע כל עבודה בסמוך לקיר ואין להכניס עובדים לשטח המתוחם עד להחלטת הגורמים הרלוונטים וקבלת תוכנית בטיחות מקיפה לביצוע עבודה זו."

לעניין זה התקבלה חוות דעתו של מהנדס עירוני, מר יהודה שטראוס, אשר קבע בין היתר כי:

"מבחינה קונסטרוקטיבית פתרון של פירוק הקיר הוא הפשוט ביותר, ולהערכתנו נכון לקבל את בקשת מתכנן השלד לפירוק ושחזור הקיר במקרה זה. לבחינת אפשרויות אחרות או כתיבת חוות דעת מפורטת, ככל שהעירייה תבקש זאת, נדרשת השלמת חומרים הנדסיים, לרבות תכניות הגשה, תכניות קונסטרוקציה וחישובים סטטיים ודינמיים."

בנסיבות אלה, ובהתאם לסעיף (14א) לתוספת הרביעית לחוק התכנון והבנייה, המסמיך את ועדת השימור לפעול על יסוד חוות דעתו של מהנדס הרשות המקומית מקום שבו נשקפת לאתר המיועד לשימור סכנה ממשית של הרס או פגיעה העלולה לסכל את מטרות השימור, אבקש להעלות את התיק לדיון דחוף בפני ועדת השימור, לצורך קבלת החלטה בבקשה לפירוק הקיר ולשחזורו.

ועדת שימור:

המלצת מחלקת השימור לוועדה מס' :47

לאשר פירוק ושחזור של מבנה לשימור.

לאחר בחינת כלל החומרים שהוגשו למחלקת השימור, לרבות הדוחות ההנדסיים, חוות דעת מהנדסת השימור, יועץ הבטיחות ומפקח הפרויקט, ולאור מצב הקיר שנותר בשטח והסיכון הבטיחותי הנשקף ממנו, מחלקת השימור מאשרת את פירוק החזית שנותרה ושחזורה המלא.

השחזור יבוצע באופן מדויק, תוך הקפדה על שימור הערכים האדריכליים וההיסטוריים של המבנה, ובהתאם לתיעוד ההיסטורי, לתכניות המאושרות ולתיק התיעוד. כל החזיתות הפונות לרחוב ישוחזרו במלואם בקונטור, במידות, בפרופורציות, במפלסי הגגות, במיקום ובמידות הפתחים, ובכלל הפרטים האדריכליים כפי שהיו טרם פירוקן.

השחזור יבוצע תוך שימוש באותם חומרי גמר לחומרים המקוריים, כך שהתוצאה הסופית תשחזר באופן נאמן למקור ככל האפשר את מראהו המקורי של המבנה.

המלצה זה ניתנת לאור המסקנה המקצועית העולה מחוות הדעת ההנדסיות, שלפיה המשך ניסיון לשמר את החזית במצבה הקיים אינו ישים ועלול לסכן את בטיחות העובדים והציבור. לפיכך, פירוק מבוקר ושחזור מדויק מהווים בנסיבות העניין את הפתרון המיטבי, תוך שמירה על ערכי השימור של המבנה.

כל עבודות הפירוק, התיעוד והשחזור יבוצעו בליווי ופיקוח צמוד של מחלקת השימור ומהנדס שימור ואדריכל מלווה לאורך כל שלבי הביצוע.

יש להעביר למחלקת השימור תכנית מעודכנת ומתוקנת עם ההמלצות הנ"ל ולעדכן את הערבות הבנקאית לטובת שחזור המבנה.

סדר יום ועדת שימור

תאריך 12/07/2026 - כז תמוז תשפ"ו

סוג דיון ועדה לשימור

מספר ועדה 47/2026

מספר תיק שימור 6526

נתונים כלליים

כתובת רייכמן /44 הבעש"ט 19

שם המבקש יצחק פנט

סיבת הפניה תמ"א 38/2

מספר תכנית 15834

סמכות מקומית

איש קשר במחלקת השימור ה. אדריכלות אלונה נפתלי גוש חלקה בשלמות

30087 5097

עיקרי התכנית ומטרותיה:

מהות: הריסה חלקית של בנין קיים ובנית בנין חדש בן 4 קומות וגג רעפים לפי תכ 10038 ותמא38 התייחסות למבנים ואתרים לשימור:

עיר היסטורית מחוץ לעיר ההיסטורית

שימור סטטוטורי

כרטסת

מבנה היסטורי ✓

מבנן מיוחד

לא מסומן ✓

מצב מוצע: תוספת שלוש קומות מעל המבנה הקיים וקומת מחסנים מתחת למבנה תוך הריסת

הפנים ושימור החזיתות, בנוסף תוספת מבנה חדש בחלקה הצמוד למבנה הקיים בן 4 קומות מעל קומת מרתף וחדר מדרגות משותף.

תיאור המצב הקיים: המבנה נמצא בשכונת בית ישראל, בשנות ה-20 כבר היו בה שישים בתים ושני

בתי כנסת, בתי השכונה נבנו כדו קומתיים שמאחוריהם חצר מרווחת ולכל שני בתים נבנה בור מים בחצר המשותפת. בתקופת המנדט השכונה גדלה ומצפון הוקמה "בית ישראל החדשה". במלחמת העצמאות השכונה היתה בקו החזית ועד ל-67 היתה בסמיכות לקו העירוני ולגבול עם ירדן.

המבנה נשוא הבקשה הינו חלק מבניה טורית שנבנה בתחילת שנות ה-30 בן קומה אחת עם חצר אחורית גדולה, המבנה מתאפיין בפרטי בינוי מהתקופה המנדטורית: קשתות שטוחות, תקרת בטון שטוחה בנוסף קיימים פרטי נגרות, מסגרות, מעקות וריצופי שטיח.

למבנה תוספות בניה מאוחרות שאינן בהיתר משנות ה-50 וה-90 (ע"פ תיק התעוד), היום המבנה משמש לתלמוד תורה לבנים.

תכניות מאושרות ותכניות קודמות בשטח התכנית:

-3909 הקובעת אזור מגורים מיוחד הגדלת זכויות הבניה ל%155 3 קומות ושימוש בחלל גג רעפים.

-4383 מפנה לתכנית .3909

היתרים: לא נמצאו היתרים.

התאמת התכנית מדיניות: התכנית המוצעת תואמת למדיניות מע"ר צפון המאפשרת 4 קומות.

ועדת שימור:

המלצת מחלקת השימור לוועדה מס' :47

המחלקה מציעה לאשר את התכנית בתנאים הבאים:

.1התכנית שהוגשה שומרת על המבנה ההיסטורי כנ"ל, לא ברור למה משמש המבנה וע"פ מה נקבע מס' יחידות הדיור.

בתיק התעוד ע"פ המדידה המצורפת משמש המבנה לתלמוד תורה ובו חדרי לימוד.

בהרמוניקה ישנן 3 יח"ד, משרד וחדר שלא שייך לאף יח"ד.

יש להבהיר את שימוש המבנה וחלוקת יחידות הדיור בצורה ברורה בתיק התעוד ובהרמוניקה.

.2חזיתות המבנה ההיסטורי מסומנות לשימור אך לא ברור מה מתוכנן בפנים המבנה.

במידה ומוצעת הריסה של פנים המבנה יש לשמור על ריצופי השטיח ופרטי המסגרות והנגרות ולשלבם בשטחים משותפים בבינוי החדש.

.3מוצעים חדרי ממ"ד מעל המבנה ההיסטורי וכלפי הרחוב וקומת מחסנים מתחת למבנה ההיסטורי.

א. יש למקם את הממד"ים כלפי החצר הפנימית.

ב. יש להציג חו"ד מהנדס בעל נסיון בתחום השימור עבור בינוי הממד"ים והחפירה המוצעת לקומת

המחסנים.

.4יש להוסיף חתך של החזית הפנימית (מהחצר הפנימית) לכיוון דרום.

.5יש להציג פריסת גדרות.

.6תנאים למתן היתר:

א. הגשת נספח פרטים שייערך ע"י אדריכל בעל נסיון בתחום השימור.

ב. אישור תיק התעוד.

ג. הגשת ערבות וכתב התחייבות למחלקת השימור.

ד. הגשת חו"ד מהנדס בעל נסיון בתחום השימור.

סדר יום ועדת שימור

תאריך 12/07/2026 - כז תמוז תשפ"ו

סוג דיון ועדה לשימור

מספר ועדה 47/2026

מספר תיק שימור 7804

נתונים כלליים

כתובת דוד ילין ,40 זכרון משה

שם המבקש אוריה שוחט

סיבת הפניה תמ"א 38

מספר תכנית 16003

סמכות מקומית

איש קשר במח' שימור אדר' יהונתן צחור

גוש חלקה חלק מחלקה

בשלמות

31415 18

עיקרי התכנית ומטרותיה:

מהות הבקשה: הריסת מבנה היסטורי קיים טורי (צמוד למבנה שכן) דו-קומתי וגג רעפים מעל מרתף

(6 יח"ד קיימות) להקמת מבנה חדש בן 5 קומות וגג רעפים מעל קומות תת"ק למרתף ולמחסנים בהתאם לתמ"א .38-2 סה"כ 11 יח"ד. %510

התייחסות למבנים ואתרים לשימור: המבנה בעיר ההיסטורית, במתחם לשימור

שימור סטטוטורי לא

רשימת שימור נכלל ברשימת שימור מוצעת (מס' אתר )3063 מבנה היסטורי כן. שנת בניה 1926-1937 (מקור: אטלס ירושלים .1972 תיק תיעוד למבנה הצמוד)

תיק תיעוד לא נמצא/קיים. קיים תיעוד מקדים למבנה הצמוד (אנה לדיז'נסקי )14.7.25 התייחסות למסמכי התכנית שהוגשו בפתיחת תיק שימור 7804 לתמ"א 38 בארכיב תב"ע מיום:

26.4.26

מצב מוצע: הריסת מבנה היסטורי קיים טורי (צמוד למבנה שכן) דו-קומתי וגג רעפים מעל מרתף (6

יח"ד קיימות) להקמת מבנה חדש בן 5 קומות וגג רעפים מעל קומות תת"ק למרתף ולמחסנים בהתאם לתמ"א .38-2 סה"כ 11 יח"ד. %510

מצב קיים: מבנה היסטורי קיים טורי (צמוד למבנה שכן) דו-קומתי וגג רעפים מעל מרתף (6 יח"ד

קיימות), למבנה גדר אבן ומעקה ברזל היסטוריים בחזית הדרומית לרחוב דוד ילין.

הערכת משמעות האתר: מבנה שחלקו דו-קומתי וגג רעפים מעל מרתף וחלקו חד-קומתי בלבד

מתקופת המנדט. נבנה בסגנון אקלקטי מקומי אופייני והשתמרו בו חזיתות, פרטי בנין, מסגרות, גדרות, שערים ופרטי אבן מיוחדים והוא מתוחזק ברמה סבירה. למבנה חשיבות אדריכלית ואורבנית גבוהה כחלק ממרקם הבניה המקורי של השכונה ההיסטורית.

תכנית מאושרת בתוקף: מתאר 62 ייעוד בתב"ע בתוקף: אזור מגורים 3

תכניות קודמות בשטח התכנית:

:16.7.1959 תכנית מתאר 62 (30824ג): אזור מגורים 3 היתרים: אין

מדיניות בנייה: מדיניות מע"ר צפון (.)30034 מס' קומות: עד 4 קומות

תיאום תכנון: לא בוצע

תיק תמ"א -38 הנחיות לעורכי הבקשה: הועברו הנחיות במסגרת תיק שימור 7804 ביום 28.6.26 ועדת שימור:

המלצת מחלקת השימור לוועדה מס' :47

לאשר הבקשה בתנאים הבאים:

א. חשיבות וערכיות לשימור: למבנה הקיים חשיבות גבוהה כמבנה מקורי משכונת רוחמה

ההיסטורית. יש לשמור על חזיתות המבנה (דרומית ומזרחית) וכן העתקת החזית האחורית (צפונית) יש לוודא כי החזיתות ישוקמו וישמרו במסגרת התכנון המוצע.

ב. קומות חדשות בקו אפס לרחוב: מוצעות קומות חדשות בקו אפס לרחוב בחזית הראשית (רח' דוד

ילין) וכן מרפסות זיז בולטות מעל לרחוב. אין הצדקה לבינוי בקו אפס שאינו אופייני במקטע זה של הרחוב בו נבנו המבנים ההיסטוריים הצמודים (דוד ילין )40-42 במכוון בנסיגה מקו הרחוב לצורך יצירת חצר קדמית נאה. יש להציע בינוי חדש בקו הבניין הקיים והמאושר בתב"ע התקפה (מתאר )62 באופן הממשיך את קו החזיתות הקיימות

ג. גובה בינוי: יש להציע בינוי בגובה מתאים למדיניות מע"ר צפון. גובה המבנה המוצע יהיה זהה

לגובה המוצע לבנין הצמוד השכן (במסגרת בקשת תמ"א 38-2 מס' 15926 בהרמוניקה שהוגשה ביום 25.12.25 מדובר על גובה של .)827.17 אין להציע גג מוגבה או בשימוש, אין הצדקה לחריגה מהמדיניות הקיימת.

ד. תיעוד: כנדרש בבקשות תמ"א 38 יש להגיש תיק תיעוד המפרט את תולדות המבנה, מקורותיו

ההיסטוריים ושלבי בנייתו וכן את מצב השתמרותו הנוכחית כיום וכמובן סיכום ערכיותו וחשיבותו של המבנה. תיק התיעוד יוכן לפי ההנחיות העירוניות ויאושר ע"י מח' השימור.

ה. קונסטרוקציה חדשה: לא יותר דיקוק ו/או כל פגיעה אחרת בקירות היסטוריים לשימור למעט

עבור חיזוק פנימי נקודתי ככל ויידרש ובתיאום עם מח' שימור. קונסטרוקציה חדשה תהיה פנימית בלבד ולא חיצונית.

ו. עיצוב חזיתות: יש להקפיד על עיצוב חזיתות תוספות הבניה כך שיהיו עוקבות ומתאימות לחזיתות

המבנה היסטורי. יש להציע פתחים מתאימים יותר בחזיתות ולתאם זאת מול מח' שימור.

ז. גג רעפים: יש להציע גג תואם בשיפוע תקני לכל גובהו עד לשיאו וללא חלק שטוח בראש הגג

(למעט דרישות כב"א ככל ויידרש בתיאום מול מח' שימור). מוצע לשלב את הרעפים ההיסטוריים בגג החדש המוצע ולהוסיף הנחיות לפירוק זהיר ומבוקר של הרעפים המקוריים, אפסונם ושמירתם במהלך העבודות ושילובם בגג החדש. מערכות ותשתיות מים ומיזוג ימוקמו באופן נסתר בחלל הגג.

ח. שימוש חוזר באבנים מפירוק: בבקשת הריסה ו/או חיזוק מבנה יש להציע שימוש חוזר באבנים

המסותתות של המבנה בהתאם למסמך מדיניות בניה בת-קיימא בירושלים (מיום .)9.9.24 יש להציג בתכניות ובחזיתות המבנה את מיקום השימוש החוזר באבנים שפורקו. השימוש החוזר ייעשה בתחום המגרש, תוך עדיפות לגדרות ולחזיתות ראשיות הפונות לרשות הרבים.

ט. הפרדה ואבחנה בין אלמנטים היסטוריים וחדשים: יש להציג פרט הפרדה מתאים בין ישן וחדש

המפרט סוגי עיבוד וגוון אבן בחזיתות. יש להימנע מפער ויזואלי בולט בין תוספות חדשות למבנה ההיסטורי הקיים אך יש ליצור הבחנה ברורה בין המבנה ההיסטורי לתוספות החדשות.

י. מרפסות: יש לתאם מרפסות חדשות עם מח' שימור ובהתאם למדיניות העירונית למרפסות. יש

להרחיק מרפסות מפינת הבניין לפחות 40 ס"מ.

יא. חוו"ד הנדסית: מוצעת חפירת קומת תת"ק חדשה מתחת ליסודות ולקירות היסטוריים קיימים.

כתנאי להיתר תוגש חוו"ד הנדסית לעניין ייצוב הקירות ההיסטוריים שתוטמע בבקשת ההיתר (הרמוניקה).

יב. עדכון ההרמוניקה: יש לסמן את חזיתות המבנה ההיסטורי הקיים לשימור. יש להוסיף הוראות

ולהגנת המבנה ההיסטורי הקיים וכן הוראות הנדסיות לייצובו.

יג. תנאים להיתר: אישור תיק תיעוד, נספח פרטי שימור, הנחיות ומפרט לשמירת והגנת הדרוש

לשימור במהלך העבודות, טופס אדר' שימור מלווה [יוגשו ע"י אדריכל שימור בעל ניסיון מוכח בשימור ויצורפו להיתר הבניה כחלק בלתי נפרד ממנו לאחר אישור מח' שימור], הטמעת חוו"ד ותכנית הנדסית מאושרת ע"י מח' שימור בבקשת ההיתר. העברת ערבות בנקאית.

יד. תנאים לטופס: 4 אישור מח' שימור על ביצוע כלל פעולות השימור הנדרשות כיאות.

סדר יום ועדת שימור

תאריך 12/07/2026 - כז תמוז תשפ"ו

סוג דיון ועדה לשימור

מספר ועדה 47/2026

הכנסת מבנה לרשימת השימור העירונית: מבוא סם שפיגל 4 רקע:

אזור תעשיה בשכונת תלפיות

אזור התעשייה של תלפיות משתרע על שטח של כ-120 דונם סמוך לשיכוני תלפיות ממערב לשכונה הוותיקה. בתקופת המנדט הבריטי שכן במקום מחנה אל-עלמיין של הצבא הבריטי, שנכבש בידי כוחות ההגנה במאי 1948 כחלק ממבצע קלשון. אזור התעשייה הוקם בשנות ה-,70 כאשר מוסכים ובתי מלאכה פונו ממתחם ממילא שבמרכז העיר לצורכי פיתוח. בשנות ה-90 החלו להתפתח במקום חיי מסחר ובילוי, ובצד המפעלים ובתי המלאכה נפתחו בו מועדוני לילה וקניונים. כיום, עם דחיקת התעשייה הכבדה והמוסכים לשוליו, וכן הקמתו והרחבתו של קניון הדר ברחוב פייר קניג, הפך האזור לאחד ממתחמי המסחר, התעסוקה והקניות המרכזיים בבירה.

ב-2010 החלה הקמתו של פארק המסילה, ממערב לאזור התעשייה, במקום כביש גישה חדש שתוכנן.

בינואר ,2013 אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה של מחוז ירושלים את תוכנית האב החדשה לאזור התעשייה תלפיות. התוכנית יוצרת עירוב שימושים ומבדילה בין אזור תעסוקה, אזור תעשייה המיועד למלאכה, ובדפנות האזור- בנייה למגורים, תוך מטרה להפוך את האזור למגוון ועשיר בשימושים כגון משרדים, היי טק, מוסדות השכלה גבוהה, אולמות אירועים, בתי קולנוע, מרפאות, סדנאות אומנות וגלריות. התוכנית כוללת שדרה עירונית של קילומטר וחצי לאורך רחוב פייר קניג, מצומת אורנים ועד לדרך ברעם בה ישולב קו הרכבת הקלה העתידי.

התוכנית מאפשרת הרחבת שטחי מגורים בשולי אזור התעסוקה בהיקף של כ-3,500 יחידות דיור.

בפברואר ,2021 אישרה הוועדה המחוזית, תוכנית אב חדשה, במסגרתה הוגדל היקף הבנייה לכ-

8,250 יחידות דיור במגדלים של עד 30 קומות.

המחלקה לשימור מבקשת לשמור על מבנה יחודי זה והמרחב סביבו ולהבליט את ערכיו ממספר טעמים – הן משום שהוא עדות לאופי התעשייתי המקורי של השכונה, והן משום שהתכנון שלו והשימוש בבטון ובשפה התעשייתית יצר מרחבים נעימים לפעילות אנושית, ולסיום כפועל יוצא מדובר בבנין שהינו מרכז ציבורי המאכלס פעילות ציבורית רבה ומקורית בעיר: גלריות, תיאטרון קומקום, מרכז מחול, תנועת תרבות- שנת שירות לאמנים , עמותות לבני נוער ,מסחר קטן , משרדי יצרנים עצמאים כגון אדריכלים וגרפיקאים, ומקומות הסעדה יחודיים בקומת הקרקע למיניהם.

ציורי הקיר שנעשו על המבנה כבר מהווים "לנד מרק " במרחב תלפיות . וערכו הציבורי הינו לשימור לא פחות מערכו האדריכלי והתעשייתי. ערכו העירוני רב והפעילות בבניין שנמשכת דווקא לאופיו התעשייתי חשובה.

לאור כל האמור לעיל נבקש לשמור עליו מפני הריסה .

שם אתר

גוש

מס' לשימור/ בעלים תמצית נתונים והערכת האתר צילום וחלקה

כתובת

מבנה תעשייה ומסחר בשכונת תלפיות

נבנה בשנות ה80

מבנה בטון בן 4 קומות.

מאופיין בסגנון ברוטליסטי, שלד המבנה

מבטון חשוף, קומות פתוחות עם גלריות

מבוא סם גוש

היקפיות שיצרו מסדרונות פתוחים

שפיגל 4 .30002

1 לאורך החזית. תכנון מודולרי שאפשר

חלקות:

חלוקה גמישה של חללי מסחר ומלאכה.

עם התחדשות שכונת תלפיות, חשיבות

רבה לשימור אחד ממבני התעשיה

שמהווה מבנה ציבורי תרבותי חשוב

בעיר ומהווה חלק מהמרקם התעשייתי

של שכונת תלפיות.

סדר יום ועדת שימור

תאריך 12/07/2026 - כז תמוז תשפ"ו

סוג דיון ועדה לשימור

מספר ועדה 47/2026

הכנסת אתרים לרשימת השימור העירונית: מרכז העיר והנביאים מס' שם אתר בעלות מס' גוש/ צילום תמצית

סידורי לשימור אתר חלקה

בעלות

1 בית לא קיים 4169 30052/81 בית קיינג'ינוף

קיינג'ינוף, בהלני המלכה

הלני פינת סמטת

המלכה 19 פטרושקה.

מבנה בן 2

קומות וגג

רעפים שתוכנן

למגורים

בבנייה

מסורתית.

המבנה בקו 0

ויוצר את אופי

הסימטה

הייחודית. כאן

שכן ככל

הנראה מלון

קמיניץ בגלגולו

השלישי.

בשנות ה-50

שכן במבנה

מפעל לאפיית

מצות שלו

מערכת מים

ייחודית.

2 שבטי לא קיים 4174 30052/75 המכון הפיני,

ישראל 25 מרכז שלהבת-

המכון יה, מבנה בן 2

הפיני. קומות וגג

מרכז רעפים שנבנה

שלהבת-יה בשנת 1875

בתכנונו של

האדריכל

הנודע קונרד

שיק. למבנה

מראה ייחודי

ומרשים שניתן

להגדירו כסגנון

אנגלי

קולוניאלי.

הייחודיות

נובעת בין

השאר משילוב

החומרים

והצבעוניות

של אבן לבנה,

לבני חרס

אדומות

ועמודי עץ

הנושאים את

הגג ויוצרים

מרפסת בקומה

השנייה.

המבנה שימש

בראשיתו את

כנסיית סנט

פול המצויה

מולו. משנות

ה-50 פועל בו

המכון הפיני –

מוסד חינוכי

של הכנסיה

האוונגלית-

לותרנית של

פינלנד. בחצר

האחורית נבנה

ב-1963 בניין

נוסף המשמש

את הנהלת

המוסד. לפני

כמה שנים עבר

המתחם

שיפוץ. המבנה

החזיתי מומלץ

לשימור

מחמיר.

3 מתחם בתי לא קיים 4178 30052/134 המבנה מהווה ברמן חלק מבתי

הנביאים 19 ברמן של

משפחת ברמן

- בעלי

המאפייה

היהודית

הגדולה

הראשונה

בירושלים

במאה ה-.19

זהו המבנה

השני שנבנה

בין שלושת

בתי ברמן.

מבנה אבן

בבניה

מסורתית,

שבנוי בקו 0

לרחוב

הנביאים, עם

חזית מסחרית

בקומת

הקרקע. חזיתו

המערבית של

המבנה פונה

לחצר

המשותפת

לשלושת בתי

ברמן.

4 מתחם בתי לא קיים 4177 30052/134 המבנה

ברמן הראשון מבין

הנביאים 21 שלושת בתי

ברמן. משפחת

ברמן שהקימה

את מאפיית

ברמן במאה ה-

19. בית חלל

מרכזי מפואר

בן 2 קומות,

בנוי בנסיגה

מהרחוב ,ויחד

עם 2 בתי

ברמן הנוספים

שבנויים בקו 0

לרחוב,

תוחמים חצר

בקדמת

המבנה. הקומה

השנייה נבנתה

ב-1933

בתכנונו של

האדריכל

יהושע סלנט.

המתחם

בתהליך שימור

ותוספות.

5 בתי ברמן לא קיים 4176 30052/134 המבנה מהווה הנביאים 23 חלק מבתי

ברמן של

משפחת ברמן

- בעלי

המאפייה

היהודית

הגדולה

הראשונה

בירושלים. את

המבנה הזה

תכנן האדריכל

יהושע סלנט -

אדריכל

ירושלמי

חשוב. זהו

המבנה האחרון

שנבנה

משלושת בתי

ברמן. מבנה

אקלקטי

מפואר הבנוי

בקו 0 לרחוב

הנביאים

בחזית

הצפונית.

חזיתו

המזרחית של

המבנה פונה

לחצר

המשותפת

לשלושת בתי

ברמן. 3

המבנים

בתהליך שימור

ותוספות.

6 הנביאים 50 המשלחת 4412 30061/12 בית

הדתית הארכימנדריט

הרוסית ניקיטה/הבית

בירושלים הרוסי. המבנה

שימש

כאכסניה

לצליינים

רוסים וכבית

תפילה וקרוי

על שם ראש

משלחת

הכנסייה

הרוסית

בירושלים.

נבנה בסוף

המאה ה-.19

בית חלל

מרכזי. גינה

קדמית

מרשימה.

7 הנביאים 62 עזריה 4412 30065/3 בית ד"ר

אליהו עמנואל פרופר.

המבנה

ההיסטורי הוא

בקומת

הקרקע. מעליו

נבנו 2 קומות

בשנות ה-60

של המאה

ה.20 על

השימור לחול

רק על המבנה

המקורי.

8 הנביאים 68 דטיאשוילי 4284 30065/68 בית דירות חיים מנדטורי לו

חנויות בקומת

הקרקע

ומגורים

בקומות

שמעל. סגנון

מנדטורי

אופייני.

9 הנביאים כהן גלעד 4385 30065/67 מלון סן רמו.

/70שטראוס דניאל בית דירות בן

8 4 קומות

מלון סן שנבנה ב-1936

רמו ע"י אמינה אל

ח'אלדי, קרובת

משפחה של

ראש העיר

דאז. המהנדס

היה כנראה בן

ציון גיני,

מהנדס העיר

הראשון. כבר

בזמן הבנייה,

הוסבו הדירות

לחדרי מלון

והושכרו

למשפחת

נוימרק

שהקימה את

מלון סן רמו.

כיום משמש

למגורים

ומשרדים.

מסחר בקומת

הקרקע. סגנון

הבנייה ניאו

קלאסי וכולל

אומנות וזיזים

מסוגננים.

10 שטראוס 10 כהן אבלין 4387 30065/77 המשך של מלון סן רמו. למבנה

נוספו קומות

באופן שעמעם

את יופיו של

המבנה.

11 הנביאים 72 רשות 4285 30065/75 בית הרופא

הפתוח נבנה על ידי

ההסתדרות

הרפואית

בישראל

ושימש

כמשרדיה

הרשמיים עד

המעבר לתל

אביב. מבנה

בעל ערך

אדריכלי

ואסתטי, מבנה

מודרני בעל

נוכחות

דומיננטית.

תוכנן ע"י

האדריכל

ראובן

טרוסטלר.

12 הנביאים סילהוב 4287 30065/35 מבנה בן 4

/76ישעיהו אליהו קומות, חלק

/2פראג 5 מבלוק

מנדטורי

אופייני. מבנה

טורי בקו 0

הכולל חנויות

בקומת הקרקע

ודירות

בקומות

שמעל. פינות

המבנה

מעוגלות.

כנראה

שקומות

המגורים נבנו

לאחר קום

המדינה.

בקומת המסחר

נותרו זיזי

מרפסת

מסוגננים

כהכנה

למרפסות

קומה א' שנבנו

באופן שונה.

13 פראג 1 לא קיים 4288 30065/83 מבנה מגורים

מנדטורי פשוט

– חלק מבלוק

מנדטורי

אופייני

14 שטראוס 9 עמר 4386 30065/82 המבנה מייצג

שלמה תקופה בה

אזור העסקים

הראשי של

העיר התרחב

מעבר לגבולות

מרכז העיר

לכיוון

השכונות

המתפתחות

בצפון לאורך

רחוב שטראוס.

מבנה מסחר

ומגורים בבלוק

אופייני

לתקופת

המנדט

15 שורת אגודת 4582 30066/100 מבנה מסחרי

חנויות וינסנט בן קומה אחת

מנדטוריות וגג רעפים

– ישעיהו 3 הכולל שורת

חנויות, הוקם

לטובת

תושביה של

שכונת זכרון

משה ב',

אופייני לסגנון

הבניה

בתקופה.

16 הנביאים 63 טוקטלי 30746/4 חלק ממבנה

אגף בבניין אריאלה כולל ווהלין

כולל ווהלין במתחם בנין.

המבנה המקורי

הוקם ע"י

המומר פאול

ברגהיים ב-

.1880 הבניין

נקנה ע"י יעקב

פיכטהולץ

והוקדש לכולל

ווהלין. שימש

כחלק ממלון

קמיניץ, המלון

היהודי

הראשון

בירושלים.

לטובת הרחבת

המלון נבנו

בסוף המאה ה-

19 תוספות

סביב חצר

(האדף הנדון).

לאחר שמלון

קמיניץ עבר

לבניין הראשי

(במרכז מתחם

בנין), התגורר

בו האדמו"ר ר'

מרדכי

טברסקי.

17 בית וועד טוקטלי 4114 30746/4 בית וועד

התימנים - אריאלה התימנים. חלק

הנביאים ממתחם בנין.

מבנה בן קומה

אחת וגג

רעפים. תקרת

קמרונות

צולבים מתחת

לגג. יתכן

ונבנה כמבנה

נספח למלון

קמיניץ הסמוך.

נבנה סביב

.1900 משמש

כבית כנסת של

עדת התימנים.

18 שער בית לא קיים 2763 30074/50 מבנה השער

הספר כי"ח של בית הספר

של חברת כיח

(כל ישראל

חברים)

שנפתח בשנת

.1882 הבניין

היה דו קומתי

בצורת ח עם

גג רעפים, הוא

שכן בתוך חצר

מגודרת ולה

שער כניסה

ראשי מכיוון

רחוב יפו. כל

מה שנותר

מהמבנה,

שנהרס בשנות

ה-70 הוא

השער

ההיסטורי של

המתחם,

שניצב על

המדרכה כזכר

למבנה. על

חורבות הבניין

ההיסטורי

הוקם מרכז

כלל.

19 שמואל אלקון 1778 30043/78 בית הלברייך –

הנגיד 2 בית רחל בניין מגורים

הלברייך ומסחר בקומת

הקרקע בן 7

קומות. בנין

אופייני

לתקופתו,

הבניין שמור

במצבו

המקורי. הבניין

הוא חלק

מבלוק עירוני

שנבנה על ידי

יזמים יהודים

בתקופת

המנדט, כחלק

מהמרכז

המסחרי

שהתפתח בין

רחוב יפו

לרחביה

20 בצלאל 10 אשכול 1788 30043/62 בניין עיר

בצלאל 10 אופייני לבניה

בע"מ היהודית

בתקופת

המנדט.

מרפסות זיז

מבטון ופרטי

מעקות

מעבודת

מסגרות

"באוהואסית"

הדגשת הקווים

האופקיים על

ידי עבודות

אבן יחודית

הכוללת פסי

אבן שקועים

בחזית

הראשית

21 גן הסוס עירית 30043/27 גן הסוס/גן

ירושלים מנורה -

גינה מונמכת

מהרחובות

שסביבה –

המלך ג'ורג',

בארי, בן יהודה

ושמואל הנגיד.

מוכרת כ"בור

שיבר" על שם

בעלי המגרש

היזם

והאדריכל גורג'

שיבר שרכש

מגרשים

נוספים באזור.

חפירה עבור

המבנה

הופסקה בשל

מלחמת

השחרור. עם

העברת כנסת

ישראל לבית

פרומין, הוצבה

מנורת ברונזה

מונומנטלית

שניתנה

במתנה ע"י

הפרלמנט

הבריטי.

המנורה עברה

עם הכנסת לגן

הורדים.

22 המלך ג'ורג' הוכשטיין 30037/188 בית דירות

31 עמרם מנדטורי.

אדריכל: ראובן

אברם. מעל

הכניסה עיטור

שיניים אופייני

לאדריכל

סדר יום ועדת שימור

תאריך 12/07/2026 - כז תמוז תשפ"ו

סוג דיון ועדה לשימור

מספר ועדה 47/2026

הכנסת אתרים לרשימת השימור העירונית: מע"ר מזרח אזור השכונות באב א זהרה, שיח' ג'ראח ואמריקן קולוני, המכונות כיום "מע"ר מזרח", מהוות את אחד האזורים החשובים ביותר בהתפתחות ירושלים המודרנית מחוץ לחומות.

עד אמצע המאה ה־19 היה האזור ברובו שטח פתוח של מטעים, קברי קדושים מוסלמיים ודרכי מעבר. הגרעין הקדום ביותר היה סביב קברו המסורתי של השיח' ג'ראח- דמות מוסלמית מן התקופה האיובית- שסביבו התפתחה שכונה קטנה בתקופה העות'מאנית.

במחצית השנייה של המאה ה־,19 עם יציאת ירושלים מן החומות, הפך האזור למוקד מגורים יוקרתי יחסית. משפחות ערביות נכבדות מירושלים- כגון משפחות נשאשיבי, חוסייני ונוסייבה-

בנו בו בתי מידות ואחוזות. במקביל הוקמו מוסדות דת, קונסוליות ובתי הארחה. האזור נהנה ממעמד גבוה בשל קרבתו לעיר העתיקה והאוויר הפתוח שמצפון לה.

שכונת "אמריקן קולוני" נוסדה בשנות ה־80 של המאה ה־19 בידי קבוצה נוצרית־ אמריקנית משיחית שהגיעה תחילה משיקגו ובהמשך גם משוודיה. אנשיה התיישבו בבית גדול שנרכש ממשפחת רבאח אל־חוסייני, ופיתחו קהילה ייחודית שעסקה בצילום, סיוע הומניטרי וחיי שיתוף.

במהלך מלחמת העולם הראשונה ואחריה נודעה המושבה בזכות מפעל הצילום שלה, שתיעד את ירושלים וארץ ישראל באופן נרחב.

בתקופת המנדט הבריטי הפך כל המרחב הצפוני הזה לאחד המרכזים החשובים של האליטה הערבית הירושלמית. הוקמו בו בתי ספר, בתי חולים, מלונות ומוסדות שלטון. הדרך העוברת באזור- דרך שכם- הייתה עורק התחבורה הראשי בין ירושלים לצפון הארץ. בתקופה זו נבנו גם מבנים בריטיים מנהליים וביטחוניים באזור.

בעקבות מלחמת השחרור עבר האזור לשליטה ירדנית והפך לחלק מירושלים המזרחית. קו הגבול עם ישראל עבר לא רחוק ממערב לו. בשנות ה־50 יושבו בחלקים משיח' ג'ראח פליטים, בחלק מהמקרים במסגרת הסדרים בין ממשלת ירדן לאונר"א.

לאחר שחרור חלקה המזרחי של ירושלים במלחמת ששת הימים, סופח האזור לשטח המוניציפלי הישראלי של ירושלים. מאז התפתחו בו מוקדי שלטון, תחבורה ומסחר והוא הפך ל"מרכז עסקים ראשי" בחלק זה של העיר.

כתובת בעלות תיאור תמציתי והערכת צילום אופייני מס' אתר גוש חלקה

ושם אתר חשיבות

מתולי וקף מבנה בן 2 קומות. אבן בעיבוד

ח'ליל שרף טובזה עדין. אופייני לבינוי

עות'מאן בן

1 --- אלדין 30526 4 הפשוט של סוף שנות המנדט.

עפאן 22

אבו ג'בנה חלקו הדרומי של המבנה

"משולב" בחזית הסלע/ מערה.

ודאד

מבנה בן 2 קומות. אבן בעיבוד

ח'אלד אבן אבראהים

2 --- 30526 6 טלטיש עדין. אופייני לבינוי

אל ואליד 17 אלתמימי

הפשוט של סוף שנות המנדט.

כאלותי מבנה בן 2 קומות. אבן בעיבוד

ח'אלד אבן

3 --- עלא אלדי 30526 38 טובזה. אופייני לבינוי הפשוט אל ואליד 19

של סוף שנות המנדט.

מבנה בן 2 קומות. אבן בעיבוד

יוסף עבד

טלטיש. מאפיינים של

אלפתאח

ח'אלד אבן אדריכלות "בין לאומית"

4 --- ע'זאל 30526 16

אל ואליד 16 כדוגמת חדר המדרגות המודגש

במרכז החזית הקדמית, הכולל

מערך חלונות צרים וארוכים

מבנה תלת קומתי. אבן בעיבוד

טובזה. עם מאפיינים של

נובאני אדריכלות 'מנדטורית פשוטה'

ח'אלד אבן

5 --- טלאל 30526 7 ומאפיינים של הסגנון ה"בין

אל ואליד 2

לאומי" כדוגמת מרפסות זיז

ארוכות ועגולות. (המבנה ככל

הנראה מהתקופה הירדנית)

מבנה בן 2 קומות. אבן בעיבוד

פטומה בת טובזה עדין. אופייני לבינוי

אבו עוביידה

6 --- דאוד מחמד 30526 34 הפשוט של סוף שנות המנדט 15

כמאל אולם נבנה ככל הנראה בתקופה

הירדנית.

נזהה בת

בדר תופיק מבנה בן 2 קומות. אבן בעיבוד

אבו עוביידה

7 --- אלחסיני 30526 18 טובזה עדין. אופייני לבינוי 17

הפשוט של סוף שנות המנדט.

אחמד

צאלח

מבנה בן 3 קומות. אבן בעיבוד

אחמד עיד

טובזה וטלטיש (בחזיתות

8 בהא א דין 20 --- אבו 30526 25

שונות). אופייני לבינוי הפשוט

עוכל

של סוף שנות המנדט.

דאארת

מבנה בן 2 קומות במתאר

אלאוקאף

ריבועי עם חצר מרכזית. באגפו

9 דרך שכם 51 --- ואלשאון 30527 4

המזרחי כיפה. תוספות בניה

אלאסלאמי

רבות בנויות מכל צדדיו.

מבנה בן 4 קומות. אבן בעיבוד

ג'מעית

טלטיש. מאפיינים של

אלשאבאת

אדריכלות "בין לאומית"

אלמסיחיא

אבן ג'ובאייר כדוגמת חדר המדרגות המודגש

10 --- ת 30527 7

6 במרכז החזית הקדמית, הכולל

בירושלים

מערך חלונות צרים וארוכים.

(המבנה ככל הנראה מהתקופה

הירדנית)

מוסד בית

11 מוחמד א 995 הילד הערבי 30527 9 מבנה בן 5 קומות בסגנון סלאח מודרני.

רהבנה

אלמואססה מבנה בן 4 קומות. אבן בעיבוד

12 חתם א טאי --- אלתריזיאני 30527 16 טלטיש עדין. מאפיינים של 18 ה אדריכלות "בין לאומית"

אלכת'וליכי פשוטה.

סעאד בת

עבד אללה מבנה אבן חד קומתי פשוט,

חתם א טאי

13 --- סלים 30527 17 אבן בעיבוד טובזה, חלונות 18

זיאת מקושתים אופיניים.

אבראהים מבנה בן 2 קומות. אבן בעיבוד

סעיד אחמד טלטיש עדין. בקומת הקרקע

14 עלי אבן אבו --- ראסם 30527 33 פתחים לחללים מסחריים.

טאלב 9 אלחסיני אדריכלות מנדטורית פשוטה.

(המבנה ככל הנראה מהתקופה

הירדנית)

פארוק מבנה בן 2 קומות. אבן בעיבוד

ג'מאל טלטיש עדין. מערך סימטרי של

עלי אבן אבו

15 --- מחמוד נור 30527 21 החזית הראשית. פתחים טאלב 7

אלדין מקושתים. אדריכלות "בין

לאומית אוריינטלית".

כלותי

מבנה בן 5 קומות. מאפיינים

נוואל

עלי אבן אבו של אדריכלות "בין לאומית"

16 --- 30527 20

טאלב 5 פשוטה. (המבנה ככל הנראה

מהתקופה הירדנית)

אחמד סעיד מבנה חד קומתי מודרני "ניאו

עלי אבן אבו

17 --- חסין ציאם 30527 19 קלאסי". (המבנה ככל הנראה טאלב 3

מהתקופה הירדנית)

זלפה בת

מבנה חד קומתי בחיפוי טובזה

עבד

עם פתחים מקושתים,

18 אבן ח'לדון 3 --- אלקאדר 30527 26

אופייניים, עם מסגרות

אלעלמי

מודגשות. גג רעפים -4שיפועי.

מבנה דו קומתי (קומתו

חנא סחאר העליונה בגובה הרחוב)

חתם א טאי

19 --- 30525 1 מאפיינים "בין לאומיים"

פשוטים. (המבנה ככל הנראה

מהתקופה הירדנית)

עצמת בת

מבנה דו קומתי (קומתו

ח'ליל

העליונה בגובה הרחוב). אבן

חתם א טאי מחמד

20 --- 30525 2 בעיבוד טובזה. מאפיינים "בין

25 אלמזע'ר

לאומיים" פשוטים. (המבנה ככל

הנראה מהתקופה הירדנית)

סלמא בת

נאג'י עבד

אחוואן א מבנה דו קומתי עם חזית "ניאו

21 --- אלקאדר 30525 10

ספא 82 קלאסית" מונומנטלית.

אלמחתסב

עיסא

עבדאלחיי

עבד אלחק מבנה דו-קומתי בסגנון

חאלד אבן

22 --- עבדאללה- 30525 12 'מנדטורי פשוט' עם חזית אל ואליד 36

ביר נבאלא סימטרית אופיינית

כאמל

מבנה דו-קומתי בסגנון

חאלד אבן תופיק

23 --- 30525 14 'מנדטורי פשוט' במעלה

אל ואליד 36 אחמד

מסלעה.

אלמוקת

אחמד סעיד מבנה דו-קומתי בסגנון

חאלד אבן חסין ציאם 'מנדטורי פשוט' סימטרי עם

24 --- 30525 19

אל ואליד 42 מרפסות זיז. אבן בעיבוד

טובזה.

מבנה תלת-קומתי. שתי

בדר צאלח

קומותיו התחתונות מקוריות.

בדר

אבן טלטיש עדין. מרפסת זיזית

אלחלואני

חאלד אבן אופיינית. סגנון מנדטורי

25 --- 30525 29

אל ואליד 50 "פשוט". תוספות בניה

מאוחרות מסתירות חלק

מהמבנה. (המבנה ככל הנראה

מהתקופה הירדנית)

רשיד חסן מבנה דו-קומתי. קומתו

רשיד אל התחתונה מקורית. אבן טלטיש

חואש עדין. סגנון מנדטורי "פשוט".

חאלד אבן

26 --- 30525 34 תוספות בניה מאוחרות

אל ואליד 52

מסתירות חלק מהמבנה.

(המבנה ככל הנראה מהתקופה

הירדנית)

שריף מבנה תלת-קומתי. שתי

מצטפא קומותיו התחתונות מקוריות.

אחמד אבן טלטיש עדין. סגנון

27 חאלד אבן --- אלחלבי 30524 21 מנדטורי "פשוט". חדר מדרגות אל ואליד 54

מודגש בחלון האנכי הצר.

תוספות בניה מאוחרות

מסתירות חלק מהמבנה.

חכמת בת

אבראהים מבנה דו-קומתי. קומתו

אחוואן א מצטפא התחתונה מקורית. אבן בעיבוד

28 ספא 16 --- אלתפכג'י 30524 15 טובזה. סגנון מנדטורי "פשוט".

אלתרך שער כניסה מקושת עם חזות

'מונומנטלית'.

בהיה בת

מבנה חד קומתי, נמוך מגובה

מצטפא

הרחוב. החזית הראשית, הפונה

סלים

אחוואן א לרחוב, עם פתחים מקושתים

29 --- קמבז 30524 14

ספא 14 וחזות "מונומנטלית", אך

מרבית החזית מוסתרת ע"י

קירוי מאוחר בינה ובין הרחוב.

חסן

ענבתאוי מבנה תלת קומתי (שתי

אחוואן א הקומות העליונות מעל גובה

30 --- 30524 13

ספא 10 הרחוב). אבן בעיבוד טובזה.

סגנון מנדטורי פשוט

אברהים

ערפאת

מוסא מבנה דו קומתי. קומתו

אחוואן א אלשאוויש התחתונה (שכמעט ואיה נצפה

31 --- 30524 23

ספא 8 מהרחוב) מקורית. אדריכלות

מנדטורית פשוטה.

זלאטימו

מחמד מבנה דו קומתי עם אבן

פארוק בעיבודים שונים. חזית

אחוואן א סימטרית עם חלונות אופיניים

32 775 30524 24

ספא 6 ומרפסת זיזית. המבנה נפגע

משינויים מאוחרים שכיערו את

חזיתו.

ח'ליל עבד

אלע'ני

אלבלביסי מבנה תלת קומתי. שתי

קומותיו התחתונות מקוריות.

33 אל מקדסי 64 --- 30524 12

אדריכלות מנדטורית 'פשוטה'

עם חזית מתומנת ייחודית.

סהיל בת מבנה בן 4 קומות (הקומה

טאהר מכיה העליונה מאוחרת), בנוי בסגנון

אל מקדסי 21 813 30524 11 מנדטורי אוריינטלי עם אלמנטים מקושתים וחדר

מדרגות מודגש

ח'ליל עבד

אללה מבנה בן 2 קומות, סגנון

מצטפא מנדטורי פשוט. נבנה ככל

35 אל מקדסי 15 --- 30524 22

אלתרהי הנראה בשני שלבים שונים

(קומתו העליונה מאוחרת)

אלחאג'

חסן סלים

אחוואן א מבנה בן 2 קומות, סגנון

36 --- נאסר 30057 163

ספא 53 מנדטורי פשוט.

אלדין

הקדש

אלחאג'

עבד מבנה בן 2 קומות + קומה

37 אחוואן א --- אלרחמאן 30057 200 שלישית בנסיגה, סגנון מנדטורי ספא 49 מחמד פשוט, מרפסות זיז בחזית.

עת'מאן

אלנורי

ג'מילה בת

אימרן אל

דקאק

38 אל חרירי 17 997 30057 26 מבנה אבן חד קומתי פשוט.

אמין בן

מבנה בן 2 קומות. קומת

חאדז'

הקרקע מקורית (בלבד) ונמוכה

אסעד

195,223,19 ממפלס הרחוב. החזיתות

39 אל חרירי 21 --- באדרייה 30057

7,196,222 המונומנטליות הכוללות חלונות

מקושתים ועוד נראות רק

בחלקו האחורי של הבניין

מוחמד

עבדול ג'אני מבנה בן 2 קומות, סגנון

40 אל חרירי 27 --- אפנדי 30057 30 מנדטורי פשוט. נבנה ככל אל עלמי הנראה בשני שלבים שונים

(קומתו העליונה מאוחרת)

מבנה תלת קומתי בסגנון

לא קיים

מנדטורי אוריינטלי עם

אחוואן א מאפיינים של הסגנון הבין

41 --- 30057 120

ספא 17 לאומי. רפסות זיז גדולות וחדר

מדרגות מודגש באמצע החזית

הקדמית.

עלי שמי

בתור

מותוולי

ההקדש מבנה בן 5 קומות (4 מקוריות),

42 אל אח'טל 19 --- 30057 224

סגנון מנדטורי פשוט.

מבנה בן 2 קומות, סגנון

לא קיים

מנדטורי פשוט, סוגי עיבוד אבן

43 אל אח'טל 22 --- 30057 149

שונים לכל קומה. מרפסת זיז

במרכז החזית הקדמית.

עלי סובחי מבנה בן 2 קומות, סגנון

אלשווא מנדטורי אוריינטלי, פתחים

44 אל אח'טל 20 --- 30057 148

מקושתים מסוגננים. מרפסת

זיז במרכז החזית הקדמית.

רג'יב בן

מוסה מבנה תלת קומתי. חזיתו הצרה

45 אל אח'טל 15 --- שיחאדה 30057 226 פונה לרחוב. קווים פשוטים אל-קלתי ו'נקיים'.

לא קיים

מבנה חד קומתי. בנייה

46 אל אח'טל 18 --- 30057 145 מנדטורית 'אוריינטלית'. אלמנט חצי-מתומן ייחודי.

מבנה בן 2 קומות, סגנון

לא קיים מנדטורי, פתחים עם מסגרת

מודגשת. מרפסת זיז במרכז

47 אל אח'טל 16 --- 30057 144

החזית הקדמית. מראה המבנה

שונה בעקבות שינויים

מאוחרים.

מחמד מבנה דו קומתי. בנייה

אלחג' מנדטורית 'אוריינטלית' (הקומה

אחוואן א

48 852 אברהים 30057 146 העליונה ככל הנראה מאוחרת ספא 3

זלאטימו לקומת הקרקע) אלמנט חצי-

מתומן ייחודי.

לא קיים

בניה בסגנון מנדטורי "פשוט".

49 (סמטה) 4 --- 30057 233 תוספות בניה רבות סביב המבנה

חאג' עלי

יוסף מבנה דו קומתי מנדטורי,

50 אל מקדסי 9 --- אידקיידק 30057 100 חלונות מקושתים ומרפסת זיזית במרכז החזית הראשית.

חמדי בדר

מבנה בן 3 קומות. השתמרות

זין

חלקית בלבד של המבנה

51 (סמטה) 3 --- 30057 114

המקורי, שנבנה בסגנון מנדטורי

"פשוט" בתוך בנייה חדשה

נג'יחה בת מבנה בן 3 קומות. קומת

עבד הקרקע נבנתה בשלב הראשון

52 אל מקדסי 7 --- אלרחים 30057 169 בסגנון 'אוריינטלי' ומעליה אלדבאע נוספו שתי קומות בסגנון

מודרני.

מבנה תלת קומתי. ככל הנראה

יצחק בן קומת הקרקע 'קודמת' לשתי

חאג' הקומות העליונות. קומת

53 אל מקדסי 5 --- מוסטפה 30057 102 הקרקע בנויה בסגנון חלוו'אני 'אוריינטלי' עם פתחים

מקושתים. יתר הקומות בסגנון

מנדטורי מאוחר.

לא קיים מבנה תלת קומתי. בדומה

למבנה הסמוך לו (חלקה )102

גם בו קומת הקרקע 'קודמת'

54 אל מקדסי 5 --- 30057 103

לשתי הקומות העליונות.

הקומות העליונות בנויות

בסגנון מנדטורי מאוחר.

מבנה תלת קומתי הבנוי בסגנון

סאלח בן

מנדטורי עם חלונות מקושתים

טאהר בן

ומסגרות מודגשות. במבנה

55 (סמטה) 5 --- עבדול 30057 113

בוצעו שינויים רבים בחזיתות

ראוף עבדו

והחזית ה'שמורה' במבנה היא

בעיקר החזית הדרומית.

מבנה תלת קומתי (שתי

מהאניה הקומות העליונות מעל גובה

ואיל הרחוב). ניכר שהמבנה נבנה

56 אל אח'טל 10 --- 30057 112 בשני שלבים: שתי הקומות התחתונות בעיבוד טובזה עם

מרפסת זיז מרכזית והקומה

העליונה בעיבוד טלטיש.

אלשיך עבד

אלע'ני בן

57 אל אח'טל 2 --- סעיד 30057 110 מבנה דו קומתי מנדטורי פשוט קאמלה

עוטמן בן

מבנה דו קומתי בסגנון מנדטורי

סולימן א-

מאוחר. בחזית המבנה מודגש

58 אל מקדסי 3 --- שעבני 30057 105

חדר המדרגות. בחזיתות בוצעו

שינויים רבים לאורך השנים.

יוסרה מבנה תלת קומתי (במקור בן 2

סאלח קומות). בניית אבן 'נקיה' עם

59 אל אח'טל 3 --- נוסייבה 30057 217 הדגשת חדר המדרגות ('מדחום'). (המבנה ככל הנראה

מהתקופה הירדנית)

סלמאן מבנה בן 4 קומות (במקור בן 3

סליבה חנא קומות בלבד) בסגנון בן לאומי

'אוריינטלי' עם מרפסות זיז

60 נור א דין 7 --- 30057 220

וחזיתות מעוגלות אופייניות.

(המבנה ככל הנראה מהתקופה

הירדנית)

מבנה בן 3 קומות מחופה באבן

אנסטאסיה

בעיבוד טובזה. סגנון מנדטורי

ג'ורג' חלבי

פשוט, פתחים מקושתים

61 אל חרירי 49 --- 30057 221

בקומת הקרקע של הבניין.

(המבנה ככל הנראה מהתקופה

הירדנית)

פואד יחיא

נסיבה מבנה חד קומתי בסגנון מודרני.

גוש 30057

62 --- 30057 229 אדריכלות ישרה ו'נקיה'. אבן

חלקה 229

בעיבוד טלטיש עדין.

מבנה בן 3 קומות מעל קומת

רג'יב בן מרתף גבוהה. חזיתו הקדמית

מוסה (הצרה) והדפונית בחיפוי

שיחאדה בעיבוד טלטיש עדין וחזיתו

63 אל אח'טל 15 --- אל-קלתי 30057 226 הדרומית בעיבוד טובזה. סגנון מודרני 'פשוט' עם פתחים

קשותים בקומת הקרקע.

(המבנה ככל הנראה מהתקופה

הירדנית)

מבנה בן 5 קומות (העליונה

עלי שמי מודרנית, מאוחרת). המבנה בנוי

בתור בסגנון מנדטורי מאוחר. אבן

64 אל אח'טל 19 --- מותוולי 30057 224 בעיבוד טלטיש עדין. חלונות ההקדש מלבניים עם מסגרת אופינית

מודגשת. מרפסת זיז במרכז

החזית הראשית.

סמיחה בת מבנה דו קומתי הבנוי בסגנון

עבד 'מודרני' הבנוי מיחידות

סלאח א דין אלרחמאן אדריכליות שונות. המבנה

65 --- 30058 12

36 אלתאג'י מחופה באבן בעיבוד טלטיש

עדין. בחזית המבנה מעלית

(תוספת חדשה).

מבנה מוארך במתאר כללי

לא קיים מעוגל, בן 5 קומות, המשמש

כבית מלון (מלון ריץ'). המבנה

אבן ח'לדון

66 --- 30058 99 בנוי בסגנון "מודרני" תוך

הדגשת הקווים האופקיים של

המבנה. (המבנה ככל הנראה

מהתקופה הירדנית)

הקרן

מבנה דו קומתי ייחודי. המבנה

לירושלים

בנוי בסגנון "בין לאומי" עם

אחוואן א

67 --- 30058 117 אלמנטים 'אוריינטליים' כדוגמת ספא 65

חלונות מקושתים וכו', חלק

מקירות המבנה במתאר מעוגל.

מבנה תלת קומתי מוגבה,

מוסה הבנוי בסגנון 'מודרני' תוך

מוחמד הדגשת קווי הבניין האופקיים

מוסה והאנכיים. המבנה מחופה באבן

אחוואן א

68 849 אלקד'מאני 30058 109 בעיבוד טלטיש עדין. בחזית ספא 61

המבנה בצידה השמאלי חדר

מדרגות עם פתחים מקושתים.

(המבנה ככל הנראה מהתקופה

הירדנית)

מבנה תלת קומתי, אבן בעיבוד

אלשיך סעד טלטיש עדין. המבנה בנוי

אלדין בסגנון מנדטורי מאוחר עם

69 אל חרירי 4 --- ג'לאל 30056 121 אלמנטים מהאדר' ה"בין אלדין לאומית" כדוגמת חדר המדרגות

אלעלמי הבולט בחזית עם חלון

ה'מדחום' במרכזו.

מבנה תלת קומתי מוגבה,

לא קיים הבנוי בסגנון 'מודרני' תוך

הדגשת קווי הבניין האופקיים

70 אל חרירי 34 --- 30056 67 והאנכיים. המבנה מחופה באבן בעיבוד טלטיש עדין. מעל

המבנה קומה נוספת (תוספת

חדשה)

מבנה מודרני בן 4 קומות

מעמור אל המורכב מ 4 יחידות שונות,

אווקף אל הבנויות בטור. היחידות

איסמליה המערביות בנויות בסגנון

71 נור א דין 3-5 --- בירושלים 30056 65 מנדטורי מאוחר וכוללות (הממונה אלמנטים מקושתים. היחידות

על הוקף המזרחיות בנויות בסגנון

המוסלמי מודרניסטי תוך הדגשת הקווים

האדריכליים האופקיים במבנים.

האפוטרופו

ס לנכסי מבנה חד קומתי. חלקו הקדמי

נפקדים (הדרומי) בעל חזית מסחרית.

72 א זהרא 25 --- 30056 43

שאר החזיתות בעלות סגנון

מנדטורי עם פתחים מקושתים.

חוסיני

נאדר דאוד מבנה אבן חד קומתי הנוי

גוש 30056 בסגנון מסורתי. אבן בעיבוד

73 --- 30056 137

חלקה 137 טובזה. חלונות מקושתים עם

מסגרת אופיינית מודגשת.

ראקייה בת

מבנה אבן דו קומתי. המבנה

שייח

בנוי בסגנון מסורתי. חלונות

אסמעיל

74 אל חרירי 11 --- 30056 60 מקושתים עם מסגרת אופיינית אל דנף

מודגשת. מרפסת זיז בחזית. גג

רעפים -4שיפועי.

לא קיים

מבנה תלת קומתי מוגבה,

הבנוי בסגנון 'מודרני' תוך

75 א זהרא 17 --- 30056 46 הדגשת קווי הבניין האופקיים והאנכיים. המבנה מחופה באבן

בעיבוד טלטיש עדין.

לא קיים מבנה תלת קומתי, אבן בעיבוד

טלטיש עדין. המבנה בנוי

בסגנון מנדטורי מאוחר עם

76 אבו בטוטה 8 --- 30056 54

אלמנטים מהאדר' ה"בין

לאומית" כדוגמת חדר המדרגות

הבולט בחזית.

מבנה חד קומתי. חלקו הקדמי

רשדי עבד

(הדרומי) בעל חזית מסחרית.

אלע'ני

77 א זהרא 9 --- 30056 49 שאר החזיתות בעלות סגנון אלאמאם

מנדטורי עם פתחים מלבניים

אלחסיני

אופיניים.

מבנה בן 2 קומות בצידו האחד

קסמת ו 3 בצידו השני. חזית מסחרית

מחמד דאוד בקומת הקרקע. אבן בעיבוד

מעתוק טלטיש עדין. המבנה בנוי

78 א זהרא 3 --- 30056 62

בסגנון מנדטורי מאוחר עם

אלמנטים מהאדר' ה"בין

לאומית" כדוגמת חדר המדרגות

הבולט בחזית.

מבנה בן 2 קומות (קומת קרקע

לא קיים גבוהה). המבנה מהווה חלק

הרון אל מהבנייה הטורית לאורך רח'

79 --- 30056 79

ראשיד 2-6 הרון בן ראשיד. המבנה בנוי

בסגנון מנדטורי מאוחר וחזית

קומת הקרקע מסחרית.

מבנה בצורת האות "ר", בעל 4

רווידה

ו 5 קומות הבנוי בסגנון מודרני

חסין אל

תוך הדגשת המרפסות

הרון אל סמדי

80 --- 30056 80 האורכיות והקווים האופקיים

ראשיד 8-10

והאנכיים במבנה. חלקו

המערבי מהווה חלק מהבינוי

המסחרי לאורך רח' אל רשיד

לאורנס

מבנה בן 5 קומות, המשמש

שוקרי

סלאח אל דין כמלון, הבנוי בסגנון מודרני

81 --- אנטון 30056 25

16 ומהווה חלק מהבינוי המסחרי

לאורך רח' סלאח אל דין

חאזם זקי

מבנה בן 2 קומות, המשמש

נוסייבה

סלאח אל דין כמלון, הבנוי בסגנון מודרני

82 --- 30056 24

14 ומהווה חלק מהבינוי המסחרי

לאורך רח' סלאח אל דין

מבנה בן 3 קומות . חזית

עותמן מסחרית בקומת הקרקע. אבן

באקר אל בעיבוד טלטיש עדין. המבנה

83 אל אספהני 3 --- חלאק 30056 118 בנוי בסגנון מנדטורי מאוחר עם אלמנטים מהאדר' ה"בין

לאומית" כדוגמת הדגשת חדר

המדרגות בחזית.

מבנה בן 3 קומות. חזית

חברת מסחרית בקומת הקרקע בצד

קולנוע הצפוני, ואילו החזית ה'עיקרית'

84 א זהרא 8 --- 30056 33

אלקודס פונה לצדו הדרומי של המבנה.

בע"מ אבן בעיבוד טובזה. המבנה בנוי

בסגנון מנדטורי מאוחר.

לא קיים מבנה אבן דו קומתי. המבנה

בנוי בסגנון מסורתי. חלונות

גוש 30056

85 --- 30056 37 מקושתים עם מסגרת אופיינית

חלקה 37

מודגשת. מרפסת זיז בחזית. גג

רעפים (חלקי).

סדר יום ועדת שימור

תאריך 12/07/2026 - כז תמוז תשפ"ו

סוג דיון ועדה לשימור

מספר ועדה 47/2026

הכנסת אתרים לרשימת השימור העירונית: זכרון משה- חלק ב'

רקע:

השכונה נוסדה בשנת 1904 ע"י קרן "מזכרת משה" (שהוקמה בשנת 1874 במטרה להקים בירושלים שכונות שתשאנה את שמו של סר משה מונטפיורי ותעזורנה לאנשים מהמעמד הבינוני להגיע לבית משלהם) ונחשבה לשכונה המודרנית הראשונה ובשל כך גם למיוחסת שבשכונות ירושלים. לראשונה נכתבו תקנות שעסקו בנושאי איכות בניה, עיצוב, איכות ושיפועי סלילה, נטיעות לצידי הרחובות, ביוב מרכזי, איסור תלית כביסה בחזית ותחזוקה. בנוסף לכך הוצאו תקנות בנושא הנהגת השכונה.

לזיכרון משה הגיעו לגור המשכילים שבתושבי ירושלים, ללא הבדל בין ספרדים לאשכנזים. השכונה החלה לרדת מגדולתה עם בנית שכונות הגנים רחביה, בית- הכרם ותלפיות, בתקופת המנדט הבריטי.

הקמת השכונה: היזמה להקמת שכונת "זכרון משה" הייתה סימן לסיומו של משבר בניה כבד בעיר, שנמשך

מראשית שנות ה-90 של המאה ה-.19 הדחיפה להקמתה הייתה של מנהל הקרן, דוד ילין, וקבוצה של אנשי "אינטליגנציה" שהיוו חלק מקבוצה שקראה להקמת "עיר עברית", בה שפת הדיבור תהיה עברית. ואכן מוטיב השפה העברית חוזר בהקשר להקמת השכונה. עיקרון נוסף של מקימי השכונה היה שלא תהיה הכוונה עדתית אליה ולא תהיה הפרדה בין ספרדים לאשכנזים.

קרקעות אחרות ניקנו מסחבאר, שאמאק ובשארה פאשה, במחירים שונים. גודל המגרשים לא היה זהה ולכן המשתכנים הורשו לבחור מגרש עלפי יכולתם וצרכיהם (בניגוד לשכונות מאורגנות אחרות בהן התקיימה הגרלה של המגרשים).

בשנת 1908 הסתיימה בנייתם של 53 בתים, מהם 31 בודדים ו-11 כפולים. בחורף 1909 נמסרו 29 בתים לקוניהם ובקיץ 1909 עוד שמונה. בבתים אלה התגוררו 59 משפחות.

בשכונה הוקמו מספר בתי כנסת, בית הכנסת הראשי "אהל יעקב" וכן בית כנסת קטן לחסידים (בית פרידמן), אחד לכולל ורשה ואחד לעדה הגורג'ית. מבני הציבור הוקמו על חשבון החברה וכל משתכן תרם לתכלית זו על פי ערך חלקתו במקום. כל אחד יכול היה לרכוש שטח לבית כפול או בודד, אבל לא יותר מכך.

מאפייני השכונה: בשכונה המתוכננת ובעלת התקנון המפורט מאד ותכניות בתים לדוגמא, יש שלוש שורות

גושי מגורים צמודים זה לזה כשבכל גוש שתי שורות בתים מקבילות. החזיתות פונות לרחובות המקבילים ובין שתי השורות סימטא צרה אליה מופנים החצרות ומבני השרות. לבתים היו גם חצרות קדמיות וברובן צמחיה ולאורך הרחובות ניטעו עצים. זאת היתה חלק מהמודרניות והדאגה לציבור ולאיכות החיים – אשר הפכו את זכרון משה לשכונת יוקרה מוקדמת. הבתים היו ברובם בני קומה אחת עד שתיים, עם גגות רעפים.

אופי השכונה השתנה בשנים האחרונות ורבים מבתי המגורים תפוסים כיום ע"י מוסדות לימוד חרדיים שמשנים גם את האופי הפיזי של המקום.

זכרון משה נחשבה לשכונה המודרנית הראשונה של ירושלים, עם תקנון והנחיות בניה ברורים, כולל פרטי אבן (להלן), נושא רוחב רחובות, שדרות עצים, גינות ציבוריות, ניקוז וביוב, הנחיות לחיבור צנרת למערכת עירונית וכו'. לשכונה היה ועד מנהל בן 6 חברים, שנבחר לשנתיים וכל חבר בשכונה היה צריך לחתום על הסכם שלא עסק רק בתנאי הרכישה אלא בחובותיו כמשתכן בשכונה.

כתובת

מס' אתר גו"ח בעלות תיאר תמציתי והערכת חשיבות

ושם אתר צילום אופייני

עניי כולל

ואהלין

עזר יולדות

כנאמני

1 -9 כולל 30067/75

הקדש

וואהלין

ישראל חיים

לוי זלמן

מבנה היסטורי טורי בן 3 קומות וגג

רעפים שעבר תהליך שימור וחידוש

(2 קומות תחתונות היסטוריות

וחזיתות מחודשות). מבנה אופייני

דטיאשוילי

2 פרי חדש 12 1521 30067/9 לשכונה וחלק ממרקם היסטורי .

חיים

המבנה בעל כמה אלמנטים

אדריכליים יפים במיוחד. חזית

ראשית-דרומית מוגדרת לשימור

בתב"ע תקפה 2874

מבנה היסטורי טורי דו-קומתי וגג

פרי חדש -14

ויוסיף לך רעפים שעובר תהליך שימור. חזית

3 אגודת 5650 30067/10

בע"מ ראשית-דרומית מוגדרת לשימור

הכנסת כלה

בתב"ע תקפה 2874

מבנה היסטורי טורי פינתי דו-קומתי

וגג רעפים מעל קומת מרתף. מבנה

אופייני לשכונה וחלק ממרקם

4 פרי חדש 18 1522 30067/12 טיזאבי דוד

היסטורי . המבנה בעל כמה

אלמנטים אדריכליים יפים במיוחד

מבנה היסטורי טורי פינתי דו-קומתי

וגג רעפים. מבנה אופייני לשכונה

תלמוד תורה

וישיבת עץ וחלק ממרקם היסטורי . המבנה בעל

חיים י-ם כמה אלמנטים אדריכליים יפים

5 פרי חדש 22 1523 30067/14

,%15בית במיוחד כגון 2 מרפסות בקומה

יתומים השנייה עם תומכות המעוטרות

דיסקין,%15 במגני דוד. חזית ראשית-דרומית

מוגדרת לשימור בתב"ע תקפה 2874

מבנה היסטורי טורי חד קומתי

מקורי בעל תוספת שתי קומות

נוספות. משמש כגן ילדים ומהווה

חלק ממתחם גדול יותר של מוסד

חינוכי של חסידי בעלז.

המבנה שימש כגן הילדים העברי

היינה יצחק

6 פרי חדש 38 1524 30067/22 הראשון בירושלים עד סוף שנות ה-

אהרון

70' של המאה ה-20'. מייסדת הגן

הייתה הגננת הידועה חסיה

פיינסוד-סוקניק (אמו של יגאל ידין).

מבנה אופייני לשכונה וחלק ממרקם

היסטורי . תוספת הקומות פגעה

בערכו של המבנה.

מבנה היסטורי טורי פינתי דו-קומתי

ישיבת רבינו וגג רעפים מעל קומת מרתף. מבנה

פרי חדש -28 30067/17,1

7 5655 שמחה הלוי אופייני לשכונה וחלק ממרקם

30 12

היסטורי. במבנה השתמרו אלמנטים

אדריכליים יפים במיוחד

מבנה היסטורי חד קומתי לו נוספו 2

קומות מאוחרות וגג רעפים חלקי

תלמוד תורה בשנים האחרונות. המבנה אופייני

ישעיהו פרס דחסידי

8 4305 30065/20 לבניה המסורתית מסוף המאה ה-19 3 בעלזא

ותחילת המאה ה-20 ולו חשיבות

כאחד מ-12 בתיה של שכנות זכרון

משה א'

מבנה היסטורי דו-קומתי וגג שטוח

מעל מרתף (קומה עליונה- תוספת

מוקדמת). למבנה נוסף אגף מאוחר

1528

ישעיהו פרס היינה יצחק ממזרח והוא משמש כיום ככולל.

9 + 30065/21

5 אהרון המבנה אופייני לבניה המסורתית

4306

מסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-

20 ולו חשיבות כאחד מ-12 בתיה של

שכנות זכרון משה א'

מבנה אבן בן 3 קומות, שתיים

מהתקופה העות'מנית והשלישית

ה"ה ר' צבי

מנדטורית והוא אופייני לשכונה

יעקבזון(ת.ז

ישעיהו פרס 1529

ולמרקם ההיסטורי. המבנה השתמר

)36857 ר'

10 6 / סימה + 30065/24

אלתר היטב ובו נמצאו פרטים אדריכליים

בליליוס 3 4379

שטינברג(ת.ז רבים במצב טוב. למבנה איכות

אדריכלית ופרטים אדריכליים יפים

71422

ורבים

מבנה היסטורי בן 3 קומות (קומת

קרקע מוקדמת מהתקופה

1530 העותמאנית ושתי קומות עליונות

ישעיהו פרס לידר חנה

11 + 30065/25 מהתקופה המנדטורית) וגג שטוח.

7 (אנה)

4306 המבנה במצב השתמרות טוב יחסית

וכמעט ללא תוספות חדשות, ובעל

איכות אדריכלית גבוהה

מבנה היסטורי דו-קומתי וגג רעפים

מעל מרתף (קומה עליונה- תוספת

ישעיהו פרס

מנדטורית). המבנה המהווה חלק

12 9 / סימה 1531 30065/26 לא קיים

ממרקם היסטורי והוא בעל איכות

בליליוס 5

אדריכלית גבוהה, במצב השתמרות

מצוין וכמעט ללא תוספות חדשות.

מבנה היסטורי בן 3 קומות וגג

רעפים שנבנה בתקופת המנדט

ישיבת היכל והשתמר ללא תוספות בנייה

ראשית

13 1570 30067/36 אהרן להלכה משמעותיות. בקומה הראשונה פועל חכמה 4

בית תמחוי "אור שלום וחסד"

והקומה העליונה מעוטרת במגיני

דוד מעל לפתחים.

רבנו תם 1 / מבנה היסטורי דו-קומתי וגג רעפים.

יגיע כפים -

פינס 18 בקומה התחתונה נמצאת ישיבת

14 1571 30067/120 בית הכנסת

ביכנ"ס יגיע 'נאות דשא' ובעליונה בית הכנסת

של המקדיש

כפיים 'יגיע כפיים'.

מבנה היסטורי בן 4 קומות וגג שטוח

1514 (קומה עליונה מאוחרת). למבנה

וינברג

15 שטראוס 21 + 30065/120 כניסה מפוארת וחצר קדמית עזריאל

4397 מרשימה ורחבה והוא השתמר היטב

כמעט ללא תוספות בניה מאוחרות

סיקרון יריב- מבנה היסטורי בן 3 קומות במקור ו2 1515 שמאות קומות מאוחרות נוספות- סה"כ

מקרקעין

16 שטראוס 23 + 30065/58 מבנה בן 5 קומות. המבנה ההיסטורי חברה

4398 נבנה בתקופת המנדט בסגנון

והשקעות

מודרניסטי.

בע"מ

מבנה היסטורי בן 2 קומות וחצי

1517

קומה על הגג מעל קומת מרתף

17 שטראוס 25 + 30065/54 פילמר אהרון

שנבנה בתקופת המנדט בסגנון

4399

מודרניסטי וכולל אגף צפוני עגול.

מבנה היסטורי בן 3 קומות וגג שטוח

חביב-

שנבנה בתקופת המנדט בינ"ל בחיפוי

18 שטראוס 26א 1518 30064/90 נחושתן

ייחודי דימוי אבן.

הדסה

מבנה היסטורי בן 3 קומות וגג שטוח

שנבנה בתקופת המנדט בסגנון

אקלקטי-מפואר וכולל עיטורי אבן,

1519

שטראוס 27 / מוסדות חלונות ייחודיים וכניסה

19 + 30065/53

ישעיהו 26 מדרש דוד מונומנטאלית. למבנה איכות

4299

אדריכלית גבוהה יחסית למבנים

בשכונה ומהווה גם חלק ממרקם

היסטורי

מבנה היסטורי דו-קומתי וחצי קומה

בגג שטוח שנבנה בשנת 1932 וכולל

אלמנטים אדריכליים יפים כמבנה

20 שטראוס 28 1520 30064/89 חנסב ראובן אופייני לשכונה ההיסטורית. במבנה השמרה כתובת יפה המוסתרת כיום

במזגן. כן נותר ריצוף מעוטר בכניסה

למבנה.

מבנה היסטורי בן 3 קומות וגג

30064/110 שיבת חברת רעפים המשמש למסחר ומגורים 21 שטראוס 34 ללא

+44 אהבת שלום שנבנה בסגנון מקומי אופייני לשכונה ההיסטורית

מבנה היסטורי בן 3 קומות וגג שטוח

המשמש למסחר ומגורים שנבנה

22 שטראוס 36 ללא 30064/43 לא ניתן

בסגנון מקומי אופייני לשכונה

ההיסטורית

מבנה ציבורי היסטורי חשוב בן 3

קומות וגג רעפים מעל קומת מרתף,

שנבנה בשנת 1907 כאחד ממבני

הקדש

הציבור היחידים שבשכונת זכרון

תלמוד

משה. המבנה נבנה סמוך לבי"ס למל

תורה

ופעל כחלק ממוסד זה ביחד עם בית

הכללי

ישעיהו 13 המדרש למורים, שקידם חינוך ציוני

והישיבה

23 בי"ס תיכון 4586 30066/30 ואת השפה העברית.

הגדולה עץ-

למסחר נבנה בסגנון בניה מסורתי אופייני

חיים ,

לתקופתו והשתמר היטב.

ע"י הנאמן

בשנת 2016 נגנזה תכנית מתאר

עו"ד רונן

שהכריזה על המבנה כאתר לאומי

מטרי

לשימור ביחד עם ב"ס למל הסמוך.

למבנה חשיבות אדריכלית, עירונית

ותרבותית גבוהה ביותר.

מבנה ציבורי היסטורי מפואר

ומרשים בעל חשיבות עירונית

וארצית. ביה"ס למל נוסד בעיר

העתיקה בעקבות ביקורו של ד"ר

לודוויג אַ וּוּגוסט, רִ יטֶ ר פון פרנקל-

הוכווארט, יהודי-אוסטרי בשנת

,1856 בשליחות עליזה הרץ לבית

למל. המוסד נשא סממנים אוסטרים

מובהקים ולכן התנגדו לו קנאי

ירושלים בכל שנות פעילותו דבר

שעורר מלחמת תרבות שהביאה

בעקבותיה התפתחויות חשובות

בעיר. בעקבות התאחדותו עם בית

הספר של החברה לחינוך יתומים

הקדש בשנת 1887 חלו שינויים בהתנהלותו

תלמוד והוחלט להקים עבורו מבנה מחוץ

תורה לחומות. מבנה בית הספר ברחוב

הכללי ישעיהו הוקם בין השנים .1901-1903

580028710 בית הספר משך אליו תלמידים מכל

ישעיהו 15

24 4585 30066/30 והישיבה הארץ שרצו ללמוד במסגרת חינוכית בי"ס למל

הגדולה עץ- מתקדמת ומודרנית.

חיים , המבנה שימש עמוד תווך לשכונת

ע"י הנאמן זכרון משה בתקופה העות'מאנית.

עו"ד רונן באותה תקופה גם פעל בו לזמן מה

מטרי הסמינר למורים שהוביל את

תחייתה והתעוררותה של הלשון

העברית. בתחילת תקופת המנדט

עבר בית הספר להסתדרות הציונית

ויועד ללימודי בנות בלבד אבל

המשיך לשמש כמרכז לפעילות

ציונית כללית. בהמשך הוחלט לכלול

בתוך המבנה גם בית כנסת בשם

"היכל אבינועם". בשנת 1980 עזב

בית הספר את המבנה ומאז הוא

משמש מוסדות חינוך חרדיים.

למבנה המפואר פרטי אבן ייחודיים

בסגנון ניאו קלאסי ומשולבות בו

שיטות בניה ומוטיבים מקומיים

מסורתיים.

למבנה חשיבות היסטורית,

תרבותית, אדריכלית וארצית גבוהה

כמוסד חינוכי מתקדם ומודרני בעל

השפעה רבה על החברה הישראלית

של תחילת המאה ה-.20

בשנת 2016 נגנזה תכנית מתאר

שהכריזה על המבנה כאתר לאומי

לשימור.

סדר יום ועדת שימור

תאריך 12/07/2026 - כז תמוז תשפ"ו

סוג דיון ועדה לשימור

מספר ועדה 47/2026

הכנסת אתרים לרשימת השימור העירונית: זכרון משה חלק א'

רקע:

הקמת השכונה: היזמה להקמת שכונת "זכרון משה" הייתה סימן לסיומו של משבר בניה כבד בעיר,

שנמשך מראשית שנות ה-90 של המאה ה-.19 הדחיפה להקמתה הייתה של מנהל הקרן, דוד ילין, וקבוצה של אנשי "אינטליגנציה" שהיוו חלק מקבוצה שקראה להקמת "עיר עברית", בה שפת הדיבור תהיה עברית. ואכן מוטיב השפה העברית חוזר בהקשר להקמת השכונה. עיקרון נוסף של מקימי השכונה היה שלא תהיה הכוונה עדתית אליה ולא תהיה הפרדה בין ספרדים לאשכנזים.

אדמות השכונה נרכשו ממספר גורמים ותאריך הרכישה מצוין במסמכים כ- 24.8.1904 ואילו חתימת ההסכם בין באי כח "קרן מזכרת השר משה מונטפיורי", לבין נציגי המתיישבים, נחתם ב-.1.11.1906 מקורות בודדים מציינים את חלוקת השכונה ל"זכרון משה" א' ו-ב'. (מפת פרס משנת .)1921 אדמות "זכרון משה" א', ממזרח לבי"ס "למל", נקנו מאחמד בדווי אפנדי והיו יקרות בלפחות %20 מהאדמות האחרות בשכונה. אזור זה חולק ל-10 מגרשי מגורים בלבד, שגם היו גדולים יותר ממגרשי החלק היותר "פורמאלי, שממערב לבי"ס "למל". קרקעות אחרות ניקנו מסחבאר, שאמאק ובשארה פאשה, במחירים שונים. גודל המגרשים לא היה זהה ולכן המשתכנים הורשו לבחור מגרש עלפי יכולתם וצרכיהם (בניגוד לשכונות מאורגנות אחרות בהן התקיימה הגרלה של המגרשים).

מאפייני השכונה: בשכונה המתוכננת ובעלת התקנון המפורט מאד ותכניות בתים לדוגמא, יש שלוש

שורות גושי מגורים צמודים זה לזה כשבכל גוש שתי שורות בתים מקבילות. החזיתות פונות לרחובות המקבילים ובין שתי השורות סימטא צרה אליה מופנים החצרות ומבני השרות. לבתים היו גם חצרות קדמיות וברובן צמחיה ולאורך הרחובות ניטעו עצים. זאת היתה חלק מהמודרניות והדאגה לציבור ולאיכות החיים – אשר הפכו את זכרון משה לשכונת יוקרה מוקדמת. הבתים היו ברובם בני קומה אחת עד שתיים, עם גגות רעפים. אופי השכונה השתנה בשנים האחרונות ורבים מבתי המגורים תפוסים כיום ע"י מוסדות לימוד חרדיים שמשנים גם את האופי הפיזי של המקום.

כתובת

מס' אתר גו"ח בעלות תיאר תמציתי והערכת חשיבות

ושם אתר צילום אופייני

מבנה טורי דו קומתי היסטורי

שנבנה בחלק המנדטורי של השכונה

דוד ילין 3 בן ציון

1 30066/26 שהיה בבעלות הערבי הנוצרי קטאן

4532 סורייה

ולאחר מכן עבר פרצלציה והתמלא

בבתי מגורים.

מבנה היסטורי בן 3 קומות (אחרונה

דוד ילין -4 תוספת מאוחרת). למבנה חשיבות

בלומנפלד

2 בית יוסף 4526 30066/91 כאחד ממבני שכונת זכרון משה ב', יצחק

אלישר שנבנה על ידי אחד ממיסדיה בסגנון

אופייני לבניה המסורתית בשכונה.

אור חיה מבנה היסטורי דו קומתי מחופה אבן

טלטיש וטובזה ומסגרות לחלונות.

המרכז

3 דוד ילין 5 1318 30066/25 המשמש כיום כמוסד לנערות וכן לאישה

נוספו לו 3 קומות מאוחרות ממש

לאחרונה

מבנה היסטורי ד-קומתי וגג רעפים.

דוד ילין -6 למבנה חשיבות כאחד ממבני שכונת

4 בית יצחק 4527 30066/90 לא קיים זכרון משה ב', שנבנה על ידי אחד נחום לוי ממיסדיה בסגנון אופייני לבניה

המסורתית בשכונה.

מבנה היסטורי חד קומתי לו נוספו 3

5 דוד ילין 8 1321 30066/32 צמח יצחק

קומות (עליונה בגג רעפים)

צמד מבנים צמודים דו קומתיים

דוד ילין -12

6 4529 30066/34 טרזי רחל האחד כולל גג שטוח מאוחר והשני גג 14

רעפים מקורי

מבנה היסטורי דו-קומתי מחופה

קרן

7 דוד ילין 13 4536 30066/101 אבן טלטיש וטובזה ומסגרות הוכשטיין

לחלונות.

מבנה היסטורי דו קומתי הכולל

קשתות ובניה יפה מאבן. למבנה

8 דוד ילין 15 1535 30066/21 לא קיים

נוספו לאחרונה אגפים ושתי קומות

וגג רעפים.

ישיבת

עטרת

שלמה

בארה"ק מבנה היסטורי דו קומתי וגג רעפים

9 דוד ילין 17 1545 30066/17

ע"ש מרן הכולל קומת מסחר

הגרש"ז

אויערבאך

זצוק"ל

ישיבת

עטרת

מבנה היסטורי חד קומתי במקור

שלמה

וכיום בן 3 קומות וגג רעפים. שימש

בארה"ק

10 דוד ילין 19 1547 30066/19 בעבר כאולם חתונות וכיום כישיבה.

ע"ש מרן

המבנה מתקופת המנדט בעל חזית

הגרש"ז

מרשימה וייחודית לאזור

אויערבאך

זצוק"ל

מבנה היסטורי טורי דו קומתי וגג

לנגנויער רעפים הכולל קומת מסחר בקומת

11 דוד ילין 21 1549 30066/126

חיים נתן הקרקע. פרטי בניה מהודרים ויפים

במבנה שהשתמר לחלוטין

מבנה היסטורי פינתי וטורי דו

נאמני וו'קף

קומתי וגג שטוח הכולל קומת קרקע

חנה בנין

למסחר ופינה קטומה לצומת. נבנה

12 דוד ילין 22 4266 31418/23 לטובת

בסגנון מנדטורי-מודרניסטי אופייני

יהודי עדן

לבניה ההיסטורית בשכונה והשתמר

בפלשתין

במלואו

מבנה היסטורי טורי דו קומתי וגג

רעפים הכולל קומת קרקע למסחר.

13 דוד ילין 23 1551 30066/16 פרץ שלום

פרטי בניה מהודרים ויפים במבנה

שהשתמר לחלוטין.

נאמני וו'קף

מבנה היסטורי טורי דו קומתי וגג

חנה בנין

4267 שטוח בסגנון מנדטורי-מודרניסטי

14 דוד ילין 24 31418/24 לטובת

1552 אופייני לשכונה שהשתמר היטב על

יהודי עדן

כל פרטיו

בפלשתין

מבנה היסטורי פינתי וטורי דו-

קומתי וגג רעפים הכולל קומת קרקע

למסחר ופינה קטומה לצומת. נבנה

דוד ילין 25

15 דוד ילין 25 1553 30066/15 בסגנון מנדטורי-אקלקטי אופייני נדל"ן בע"מ

לבניה ההיסטורית בשכונה והשתמר

במלואו. פתח מונומנטלי בחזית

ועיטורי אבן באבני הראשה

מבנה היסטורי בן 3 קומות וגג שטוח

בן דור

16 דוד ילין 28 4268 31418/6 במבנה השתמרו פרטי בנין מרשימים אליהו

וכן גדר ושער

מבנה היסטורי דו-קומתי וגג רעפים.

בחזית לרח' אלגזי קיים מפלס נוסף

דוד ילין -30 קופרשטוק

17 4270 30070/8 שתקרתו משמשת חצר אחורית

בית ראהר יצחק אהרן

למפלס הקרקע. קיים פורטיקו

בקומת הקרקע הפונה לרח' דוד ילין.

מבנה היסטורי טורי דו קומתי וגג

רעפים הכולל קומת קרקע למסחר.

א.כ. פרטי בניה מהודרים ויפים במבנה

תוצרת שהשתמר לחלוטין.

18 דוד ילין 31 1558 30071/65 הארץ על הגג בנייה מעץ. מרפסות נכסים אופייניות בחזית, סורגים מקוריים

שלמים ופתחים מקוריים (כולל

דלתות) למרפסת בקומה הראשונה.

תוספת בנייה בחזית האחורית

מבנה היסטורי טורי דו קומתי וגג

רעפים הכולל קומת קרקע למסחר.

19 דוד ילין 33 4263 30071/64 כהן אשר

פרטי בניה מהודרים ויפים במבנה

שהשתמר לחלוטין.

מבנה היסטורי בן 3 קומות וגג שטוח

תלמוד

בסגנון מודרניסטי אופייני. במבנה

20 דוד ילין 35 4262 30071/63 תורה סוכת

השתמרו פרטי בנין מרשימים וכן

דוד

גדר ושער

מבנה היסטורי דו קומתי במקור

(כיום בן 3 קומות קומה עליונה

4261

מאוחרת) וגג שטוח כולל מרפסת

21 דוד ילין 37 +156 30071/62 לוי אליהו

פורטיקו (ע"ג עמודים) בחזית.

במבנה השתמרו פרטי בנין מרשימים

וכן גדר ושער

1561 מבנה היסטורי פינתי דו-קומתי מעל

דוד ילין /39 מעונות ילין

22 +426 30071/61 קומת מסד וגג רעפים. במבנה

יהודית 12 בע"מ

0 השתמרו פרטי בנין מרשימים

מבנה מנדטורי בן שלוש קומות

במקור שלוש קומות תוספת

4295

ישיבת מאוחרת

23 ישעיהו 20 + 30065/19

בריסק מבנה אופייני לשכונה שנבנו מעליו

1473

שלוש קומות חדשות באופן שפגע

בערכו

מבנה היסטורי דו-קומתי מקורי

1474 ועוד 2 קומות מאוחרות ותוספות

24 ישעיהו 22 + 30065/56 דל אשר (סהכ כיום 4.5 קומות) שנבנה ע"י 4297 חסידות חב"ד ומשמש כיום

לספרייה, ישיבה ומשרדים

4298 אופי מבנה היסטורי דו-קומתי מקורי

25 ישעיהו 24 + 30065/55 אינסייד ועוד 2 קומות מאוחרות ותוספות 1475 בע"מ (סהכ כיום 4.5 קומות)

סדר יום ועדת שימור

תאריך 12/07/2026 - כז תמוז תשפ"ו

סוג דיון ועדה לשימור

מספר ועדה 47/2026

הכנסת אתרים לרשימת השימור העירונית: מאה שערים- חלק א'

רקע:

הצורך לצאת מתחומי העיר העתיקה במחצית השניה של המאה ה - 19 בעיקר בשל הצפיפות ותנאי הסניטציה ששרו בעיר העתיקה, היו הסיבות העקריות לבניית השכונות הותיקות בצפונה של העיר ובתוכם מאה שערים ובנותיה. שיקולים של קרבה לעיר העתיקה, מחיר וזמינות המגרשים וכן קרבה לצירי תנועה ויצירת תנאי בטחון היו בין הסיבות הנוספות לבניה במרחב הנדון. תכנון עירוני אמנם לא היה קיים ולא היווה גורם עד לתקופת המנדט הבריטי, אולם תכנון המתחמים והשכונתות היה לעיתים מפותח ובתפיסות מודרניות של אותה תקופה. חלק מתקנוני השכונות, שלעיתים קרובות היוו תחליף לתקנות עירוניות שלא היו בנמצא, יכולים לשמש דוגמא עד היום .מאה שערים והמתחמים סביבה מהווים דוגמא לנאמר לעיל והן חלק משכונות המגורים בצפונה של "העיר ההיסטורית". המושג "שכונות מגורים" מתאים ביותר לאזור הנדון מאחר והמתחמים השונים אכן נבנו כיחידות שכנות נפרדות בעבור קהילות שונות, תלמידי כוללים ושכונות הקדש.

זהו אפוא מרקם ייחודי המהווה נדבך חשוב לחלק זה של "עיר ההיסטורית" בירושלים ויוצר מרקם אורבני מיוחד, שאמנם לא תוכנן כיחידה אחת, אך יצר מערך של מתחמים המשתלבים זה בזה, אשר נבנו על פי היכולת של קבוצות וקהילות שונות שצאציהם מאכלסים את המתחמים השונים ונותנים להם אופי הומוגני לכאורה, בשל האוכלוסייה החרדית המאכלסת אותם גם כיום בשכונה שכונות ותיקות יחודיות אשר חלק מהן שומרות את אופי הקהילה המקורית עד היום.

כתובת

מס' אתר גו"ח בעלות תיאור תמציתי והערכת חשיבות ושם אתר צילום אופייני

מבנה אבן מנדטורי בן שתי

מנשאיוף

אבן יהושוע 5 קומות בעל פרטי חלון ומעקה גג

1 1287 30064/67 מני בן

ומעקה חצר יחודיים. שמור

יעקב

במצב טוב

תפילינסקי מבנה מנדטורי בעל חזית מעוגלת

2 בהר"ן 10 1303 30062/99

דוד אופיינית, אבן טובזה

מבנה מנדטורי מודרני,אבן טובזה

30062/147

3 בהר"ן 4-6 1298 שוורץ משה מרפסות ומעקה טיח היסטוריים -146

, עץ דקל בחזית

הקדש

יצחק הירש

בן יצחק

שומרי -30060/95

4681 אברהם בתי אונגרין – כולל בתי אונגרין

4 אמונים -10 98

ועוד רדרסדורפר 1890

12 100-123

לטובת

כולל

אונגרן

כולל

מאה שערים 30063/195 בתי וורנר. שכונת הקדש 1902 5 אמריקה

2-14 -200,174 (אוהלי משה)

תפארת

ירושלים

מאה שערים

30064/148 פלוטשניק

6 / עבודת בתי ורשה . שכונת כולל 1898

-156 אברהם

ישראל

הרב ישראל

7 נציבין 4-8 30060/87 משה בתי נייטין . שכונת הקדש 1903 דושינסקי

בתי פרלמן, תרמ"ז- .1887 בשמה

המקורי – "עיר שלום". שכונה

שהוקמה מתחילתה למטרות

מסחריות-יזמיות וזה אולי ערכה

-30061/32 התרבותי החשוב ביותר. הקרקע

8 סלנט 24-36 לא ניתן

40 נקנתה בכספו של יעקב פרוטיגר

ונמכרה ליזמי משנה להקמת בתי

מגורים. מהווה מעין המשך של

שכונת מאה שערים, אולם מחוץ

ל"חומות" השכונה

בתי פרלמן, תרמ"ז- .1887 בשמה

המקורי – "עיר שלום". שכונה

אגודת שהוקמה מתחילתה למטרות

תלמוד מסחריות-יזמיות וזה אולי ערכה

-30061/41 תורה התרבותי החשוב ביותר. הקרקע

9 אדמון 2-24

52 וישיבת חיי נקנתה בכספו של יעקב פרוטיגר

עולם ונמכרה ליזמי משנה להקמת בתי

מגורים. מהווה מעין המשך של

שכונת מאה שערים, אולם מחוץ

ל"חומות" השכונה

בית ההסתדרות הפועל

מזרחי.מבנה מודרני, בעל

מאפיינים מובהקים של הסגנון

הבינלאומי שחלקו האחורי

גבריאל שר

מחופה טיח, מראה שאינו שגרתי

10 חזנוביץ 1 4475 30062/98 ישראל

בירושלים. למבנה חשיבות רבה

(ע"ר)

כחלק ממרקם שכונת החבשים

ההיסטורית ,שימושו לטובת

תנועת המזרחי הנה בעלת

חשיבות תרבותית.

שיבת מבנה אבן אופייני מהתקופה

חברת העותמאנית המשמש לבית כנסת

11 חיי אדם 10 1415 30062/70

אהבת ומגורים מעליו. תוספת הקומה

שלום השניה אינה מקורית.

מבנה אבן אופייני מהתקופה

12 חיי אדם 14 1416 30062/73 לוי עובדיה העותמאנית השתמר במצב טוב מאוד ללא תוספות

סדר יום ועדת שימור

תאריך 12/07/2026 - כז תמוז תשפ"ו

סוג דיון ועדה לשימור

מספר ועדה 47/2026

הכנסת אתרים לרשימת השימור העירונית: רוממה

רוממה:

רוממה היא שכונה במערב ירושלים הממוקמת בסמוך לכניסה לעיר ושוכנת כיום ברובה מאחורי מתחם התחנה המרכזית. רוממה נבנתה במקור כשכונת פאר יהודית בין כפרים ערביים, ונהוג לראות בה את השכונה הראשונה שנבנתה בירושלים בתקופת המנדט, והראשונה שתוכננה באופן מסודר כחלק מתכנית אב לבינוי העיר. בתי רוממה המקוריים נבלעים כיום ברוממה המורחבת ובאזור התעשייה רוממה, שהחלו להתפתח מצפון וממזרח לשכונה המקורית בשנות ה-50 של המאה העשרים.

חלקת הקרקע עלי השוכנת היום שכונת רוממה היתה בראשית המאה ה-20 גבעה חשופה בין שני

כפרים ערביים: ליפתא מצפון ושייח' באדר מדרום, גבעה זו עשתה היסטוריה במהלך מלחמת העולם

הראשונה כאשר בבוקר ה-9 בדצמבר 1917 טפסו עליה זוג סמלי מטבח מחיל החלוץ הבריטי ונתקלו בראש העיר המוסלמי של ירושלים, הלה מסר להם את כתב הכניעה ואת מפתחות העיר והסביר שבלילה הקודם ברחו הטורקים מירושלים. טקס הכניעה החפוז גובה בכמה טקסים נוספים, כשהחשוב מכולם התקיים יומיים לאחר מכן בנוכחות הפילדמרשל אדמונד אלנבי. לזכר האירוע הוקמה במקום לימים אנדרטת אבן צנועה המנציחה את הלוחמים הבריטים שנפלו על כיבוש הארץ, האנדרטה ניצבת עד היום בשכונת רוממה בלב כיכר אלנבי. בניגוד לתכנון השכונתי הפשוט, הבתים הפרטיים ברוממה

מרשימים מאוד בארכיטקטורה שלהם: כולם בנויים באבן בסגנון אוריינטלי עם תקרות גבוהות,

עמודים מעוטרים וחצרות גדולות. כמו כן רובם נבנו בתחילה כמבנים חד קומתיים, אך במשך השנים נוספו להם קומות נוספות. גובהה הרם של הגבעה (829 מטרים מעל פני הים) הקנה לשכונה את שמה, הלקוח מן הפסוק בתהילים (פרק קי"ח) "ימין ד' רוממה ימין ד' עשה חיל". גובה זה שיחק לטובתה כאשר החליטו הבריטים להקים בצמוד לה מגדל מים ובריכת אגירה גדולה.

מס' מס' אתר 54

שם אתר

סידור ברשימת גוש וחלקה בעלים תמצית נתונים והערכת האתר לשימור/כתובת

י השימור

מבנה בן קומה אחת וגג שטוח

המשמש כבית כנסת, בעל פרטי

אבן, פרטי מסגרות, גדר עם כניסה

מקושתת. בעבר שימש כבית ספר.

המבנה היה חלק משכונת ליפתא.

המ"ג -4 בית

1 5256 30235/166 עיריית י-ם לאחר מלחמת השחרור הועבר כנסת קול ששון

המבנה ע"י עירייה לידי הרב ששון

גריידי ז"ל ע"מ להקים במבנה בית

כנסת לעדת התמנים. המבנה

משמש עד היום כבית כנסת קול

ששון. לא ידוע שנת הבנייה.

מבנה בן 2 קומות הנצפה במפות

היסטוריות משנת .1936 בעל פרטי

2 המ"ג 14 30235/160 גיא יצחק

אבן, צמחיה בגבולות החלקה.

תוספת בניה מטיח.

מבנה בעל 3 קומות עם גג שטוח.

נצפה במפות היסטוריות משנת

.1936 חזית מעוגלת, פרטי אבן,

שרי ישראל 16 אסמעיל זדה

3 30075/126 מרפסות. בנייה מנדטורית ב2

ב' הרצל

שלבים (היסטוריים). חלון

טרמומטר, פרזול, ריצופי שטיח,

דלת כניסה מקורית.

שנת הקמה 1917-1948 השלטון

הבריטי. מבנה בן 4 קומות וגג

רעפים, חלון טרמומטר, פרטי אבן,

פרזול, ריצופי שטיח, דלת כניסה

אגודת אוהל מקורית, מדרגות אבן, מעקה

שרי ישראל 4

4 3158 30077/113 משה ואבנר מקורי. הבית מהווה חלק ממכלול (בי"כ)

אלי אסיאן של בניה טורית יהודית מראשית

המאה ה-.20 הייחודיות שבשכונות

הטוריות היא ההמשכיות של רצף

הבניה. החסרה של פריט יחיד יפגע

קשה במכלול כולו.

מבנה בן 2 קומות וגג רעפים,

הנצפה במפות היסטוריות משנת

5 שמגר 1 30909/28 רשות הפתוח .1936 פרטי אבן, פתחים מקושתים, פרזול, פנים המבנה עבר שיפוץ.

תוספת בנייה אחורית מטיח.

מבנה בן 2 קומות וגג רעפים.

מוסדות התורה מבתיו הראשונים של הכפר ליפתא.

6 ירמיהו 72 30235/9 והחסד פני נצפה במפות היסטוריות מ-.1927 מנחם (ע"ר) קיימים פרטי מסגרות מקוריים,

פרטי אבן, וריצופי שטיח.

מבנה אבן בן 2 קומות וגג רעפים.

הנצפה במפות היסטוריות משנת

.1936 בעל פרטי אבן, מסגרות

ופרזול. יש תוספת של בנייה קלה

בקומה העליונה. פתחים מקושתים

בקומת הקרקע ומעליהם אבני

מעקלה. הקומה התחתונה משמשת

גן ילדים. פתחים פנימיים

7 ירמיהו 62 30235/2 נחמיה נעמי

מקושתים, קמרונות בתקרה. נראה

כמו הבינוי של ליפתא העתיקה.

המבנה מחובר למבנה אחורי שהוא

גם בעל פתחים מקושתים, פרטי

אבן וגג שטוח. המבנה משמש כיום

כחנות פרחים.

נראה שהמבנה נבנה ב2 שלבים

(לפי סוג האבן).

מבנה אבן בן 2 קומות וגג רעפים.

30077/84 הנצפה במפות היסטוריות משנת

8 חירם 1 נאור נעמה

.1936 בעל פרטי אבן, פרזול

ותריסים מקוריים.

סדר יום ועדת שימור

תאריך 12/07/2026 - כז תמוז תשפ"ו

סוג דיון ועדה לשימור

מספר ועדה 47/2026

הכנסת אתרים לרשימת השימור העירונית: שוק מחנה יהודה מזרח רקע:

שוק מחנה יהודה החל להתגבש בשלהי התקופה העות'מאנית בסוף המאה ה-,19 סמוך לשכונת מחנה יהודה כשוק מאולתר של פלאחים. בחלוף הזמן הציבו הפלאחים לעצמם סככות רעועות ודוכני עץ, ובתוך כ-15 שנה הפכו אלה למבני פח ועץ קבועים. בתחילת שנות ה 20' של המאה ה 20 השתנתה אוכלוסיית המוכרים בשוק – מפלאחים לעולים חדשים ותושבי השכונות. במהלך שנות ה-20 וה-,30 נבנו כ 40 חנויות קבע במימונם של נדבנים ותורמים . בתקופת המנדט הבריטי, נבנו ארבע שורות חנויות בשני רחובות צרים שנקראו רחוב התפוח ורחוב האגס (כיום רחוב אליהו בנאי). בשנות ה 30' הורחב השוק לשטח שבין שורות החנויות המקוריות לבין רחוב אגריפס (כיום – בין הרחובות השקד, עץ חיים, אגריפס ומחנה יהודה). שוק מחנה יהודה הלך התפתח עם השנים, וכיום ()2024 הוא מכסה שטח ניכר, המשתרע בין ישיבת עץ חיים ממזרח ושכונת בית יעקב ממערב. החנויות הצפוניות ביותר שוכנות ברחוב יפו מול שכונת מחנה יהודה ליד תחנת מחנה יהודה של הרכבת הקלה. החנויות הדרומיות שוכנות משני צדיו של רחוב אגריפס.

רשימת המבנים המוצגת לפניכם מהווה המשך לרשימת המבנים שנדונה ואושרה זה מכבר בחלקו המערבי של השוק (מצידו המערבי של רח' מחנה יהודה, לכיוון מערב), וכוללת את מבני השוק מצידו המזרחי של רח' מחנה יהודה ועד שורת החנויות בדופן המזרחית של רח' עץ חיים.

מס'

שם אתר

אתר גוש צילום

מס' לשימור/ בעלים תמצית נתונים והערכת האתר

רשי' וחלקה

כתובת

שימור

מבנה מנדטורי בן 4/5 קומות.

המבנה תוכנן ע"י האדר' ברנשטיין.

קומת הקרקע גבוהה ובחזיתה הצפונית

10 קשתות המשמשות ככניסות לחללים

מסחריים. בקומה מעל קומת הקרקע

(מפלס גלריה?) פתחים עגולים. בשאר

הקומות רצועות חלונות אנכיים עם

"בניין הדגשת האלמנט האופקי ע"י סיתות

גוש

מוריה" ושימוש בקרניז המלווה את החלונות

.30074 בן חור

1 יפו 119 מצד לצד.

חלקות: ליאור

בחזית המערבית קומת הקרקע מסחרית

431-432

ומעליה (במפלס גלריה?) חלונות צרים

וקטנים. בטור הימני (דרומי) של החזית

חלונות עגולים. החזית המזרחית זהה

לחזית המערבית (באופן סימטרי). בחלקו

האחורי של המבנה שני אגפים בולטים

(המבנה כולו בצורת האות ח'). ערכיות:

אדריכלות "מודרנית" האופיינית לשלהי

המנדט.

מבנה בן 2 קומות עם הרחבה מאוחרת

לכיוון דרום. בשלב המקורי, כללה החזית

המערבית קומת מסחר ומעליה קומה עם

2 מרפסות זיז. לכ"א מהמרפסות הובילו

דוד בן

מאיר שני פתחים. בין 2 המרפסות קרועים שני

גוש גוש רוזליו בתור חלונות צרים וכן חלון צר בודד משני .30073 .30074 אפוטרופוס קצות החזית. בשלב מאוחר יותר נוסף 2

חלקה: חלקה: ונאמן מבנה בצד הדרומי עם מרפסת בחזית 122 122 להקדש המערבית.

אברהם בן חזית מזרחית: 2 קומות. קומת הקרקע

יצחק לשימוש מסחרי ומעליה שתי מרפסות זיז

בדומה לחזית המערבית. ערכיות:

אדריכלית: סגנון בניה המאפיין את

האדריכלות למסחר + מגורים בתקופת

המנדט. היסטורית: כחלק מבתי השוק.

מבנה בן 2 קומות מתקופת המנדט

הבריטי. קומת הקרקע נבנתה כקומה

מסחרית (כחלק מחנויות השוק). הקומה

גוש גוש מעליה קומת מגורים וכוללת בחזיתה

.30073 .30074 המערבית מרפסת מאורכת, מס' צמדי

3 וינברג נח

חלקה: חלקה: חלונות ודלתות יוצאים מהקומה אל

124 124 המרפסת. ערכיות: אדריכלית: סגנון בניה

המאפיין את האדריכלות למסחר +

מגורים בתקופת המנדט. היסטורית:

כחלק מבתי השוק.

מבנה בן 2 קומות משלהי התק'

העות'מנית הכולל מפלס מסחרי (קומת

הקרקע) ומפלס מגורים. מהמבנים

המקוריים של שכונת בית יעקב.

חזית צפונית:

בקומת הקרקע פתח רחב לחלל בשימוש

גוש גוש

מסחרי. בקומה העליונה (ככל הנראה)

.30073 .30074 רוזיליו

4 דלת וזוג חלונות מקושתים, כולם מעל

חלקה: חלקה: פלורה

מרפסת זיז מקורה (המרפסת 'סגורה'

125 125 בסגירה מאוחרת המקשה על בחינת

הפתחים לחזית בקומה זו). חזית

דרומית: חלל בנוי ומטוייח בחצר (ככל

הנראה מאוחר). ערכיות: אדריכלית:

סגנון בניה המאפיין את האדריכלות

למסחר + מגורים בתקופת המנדט.

היסטורית: כחלק מבתי השוק.

מבנה בן קומה בודדת (קומת קרקע)

גוש גוש

הכולל חללים למסחר (חנויות השוק).

.30073 .30074

5 וינברג נח המבנה מקורה בגג רעפים שאינו מוגבה.

חלקה: חלקה:

ערכיות: היסטורית: כחלק מבתי שוק

334 334

מחנה יהודה.

מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות

מבנן

למסחר. חלק מפתחי החלונות הינם

התפוח גוש

פתחים מקושתים. בחלק מהחזיתות

עץ-חיים .30074

6 ישי יפה נותרו עיטורי אבן מקוריים (מגיני דוד בנאי חלקות:

ועוד).

מחנה- 90-109

ערכיות: היסטורית: חלק ממכלול

יהודה

המבנים המקוריים של שוק מחנה יהודה.

גוש

מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות

.30074

למסחר. חלק מפתחי החלונות הינם

מבנן בנאי חלקות:

פתחים מקושתים. בחלק מהחזיתות

עץ-חיים ,77-89

נותרו עיטורי אבן מקוריים (מגיני דוד

7 האפרסק -375 צדיק חיים

ועוד).

מחנה- ,381

בחלקו הדרום מערבי המבנה בן 2

יהודה -437

קומות. ערכיות: היסטורית: חלק ממכלול

,439

המבנים המקוריים של שוק מחנה יהודה.

434

מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות

למסחר. חלק מפתחי החלונות הינם

מבנן גוש פתחים מקושתים. בחלק מהחזיתות

האפרסק .30074 נותרו עיטורי אבן מקוריים (מגיני דוד

עץ-חיים חלקות: שמביקו ועוד).

השזיף -387 חיים אליה באמצע צלעו הדרומית, וכן בפינה הצפון מחנה- ,398 מזרחית של המבנה נבנו תוספות בניה

יהודה 321-331 (קומה שניה).

ערכיות: היסטורית: חלק ממכלול

המבנים המקוריים של שוק מחנה יהודה.

מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות

גוש למסחר. חלק מפתחי החלונות הינם

מבנן

.30074 פתחים מקושתים. בחלק מהחזיתות

השזיף

חלקות: "ישיבת נהר נותרו עיטורי אבן מקוריים (מגיני דוד עץ-חיים

9 -310 שלום- ועוד).

השקד

,320 מקובלים" בחלקו המרכזי של המבנה נוספה בנייה מחנה-

,306 (קומה שניה). ערכיות: היסטורית: חלק

יהודה

262-271 ממכלול המבנים המקוריים של שוק

מחנה יהודה.

מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות

למסחר. חלק מפתחי החלונות הינם

גוש

מבנן עזבון פתחים מקושתים. בחלק מהחזיתות

.30074

השקד המנוח נותרו עיטורי אבן מקוריים (מגיני דוד חלקות:

10 האגוז סעדיה בן ועוד).

-234

התות אהרן בחלקו הצפוני והדרומי של המבנה

,249

החרוב ג'ראסי קיימות תוספות בניה נקודתיות (קומה 402

שניה). ערכיות: היסטורית: חלק ממכלול

המבנים המקוריים של שוק מחנה יהודה.

מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות

למסחר. חלק מפתחי החלונות הינם

מבנן גוש

פתחים מקושתים. בחלק מהחזיתות

השקד .30074

נותרו עיטורי אבן מקוריים (מגיני דוד

החרוב חלקות:

11 לוי שמחה ועוד).

התות -250

חלקו הדרומי של המבנה הינו בן 2

מחנה- ,261

קומות + קומת גג 'סגורה'. ערכיות:

יהודה 403

היסטורית: חלק ממכלול המבנים

המקוריים של שוק מחנה יהודה.

מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות

למסחר. חלק מפתחי החלונות הינם

פתחים מקושתים. בחלק מהחזיתות

מבנן

גוש נותרו עיטורי אבן מקוריים (מגיני דוד

השקד

.30074 ועוד).

12 עץ-חיים קלמוס חנה

חלקות: המבנה ברובו הגדול בן קומה אחת.

אגריפס

272-305 קיימות מס' תוספות בניה נקודתיות

האגוז

(קומה שניה). ערכיות: היסטורית: חלק

ממכלול המבנים המקוריים של שוק

מחנה יהודה

מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות

למסחר. חלק מפתחי החלונות הינם

מבנן גוש

פתחים מקושתים. בחלק מהחזיתות

התות .30074

נותרו עיטורי אבן מקוריים (מגיני דוד

האגוז חלקות:

13 דינה לוי ועוד).

אגריפס -224

המבנה בנוי בחלקו המזרחי כמבנה בן

מחנה- ,233

קומה אחת, ובחלקו המערבי כמבנה בן 2

יהודה 404

קומות. ערכיות: היסטורית: חלק ממכלול

המבנים המקוריים של שוק מחנה יהודה

מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות

גוש גוש

למסחר. המבנה בן קומה אחת. בשלושה

.30073 .30074

מוקדים קיימות תוספות בניה נקודתיות

14 חלקות חלקות בונה דוד

(קומה שניה). ערכיות: היסטורית: חלק

110-119 110-119

ממכלול המבנים המקוריים של שוק

מחנה יהודה

מבנה בן 2 קומות (במקור). על חלקו

הדרומי נוספו 2 קומות נוספות. מעל

קומת הקרקע מרפסת רציפה לאורך כל

גוש החזית המערבית (ככל הנראה לא

גוש

.30074 מקורית). בחזית המערבית 5 זוגות

.30073 פתחים מקושתים. כל זוג כולל דלת

חלקות:

חלקות: מזרחי יציאה למרפסת וחלון. מעל חלקו

15 -201

,201-205 סלים הצפוני של המבנה יצוק גגון בטון. החזית המזרחית (האחורית) מעוצבת באופן

,205

210-214

דומה. חזית דרומית: סיתות טובזה.

210-214

ערכיות: אדריכלית: סגנון בניה המאפיין

את האדריכלות למסחר + מגורים

בתקופת המנדט. היסטורית: כחלק מבתי

השוק.

מבנה בן 3 קומות. קומת הקרקע

משמשת למסחר. מעליה בנויות שתי

קומות עם מרפסות זיז לחזית המערבית

גוש גוש

והמזרחית (המרפסות העליונות

.30073 .30074 בן דוד

16 'סגורות'). מעקות המרפסות בחזית

חלקות: חלקות: משה

המערבית ככל הנראה מקוריות. ערכיות:

206-209 206-209

אדריכלית: סגנון בניה המאפיין את

האדריכלות למסחר + מגורים בתקופת

המנדט. היסטורית: כחלק מבתי השוק

מבנה טורי ארוך הכולל בתוכו חנויות

למסחר. המבנה מלווה את כל הדופן

המזרחית של רח' עץ חיים וכן חלק מרח'

גוש אגריפס.

גוש

.30074 לאחר פרעות 1920-1 יזמו פרנסי ישיבת

.30073 רפואה

17 חלקות: עץ חיים את הקמתה של שורת חנויות

חלקות: משה

,506 בצמוד לחומת חצר הישיבה ממערב,

,506 441

441 שפתחיהן פנו אל המגרש. חנויות אלו

היו החנויות הראשונות של שוק מחנה

יהודה בשלבו ה'מנדטורי'. ערכיות:

היסטורית: כחלק מבתי השוק

סדר יום ועדת שימור

תאריך 12/07/2026 - כז תמוז תשפ"ו

סוג דיון ועדה לשימור

מספר ועדה 47/2026

הכנסת אתרים לרשימת השימור העירונית: מזכרת משה מזכרת משה, מהוותיקות שבשכונות ירושלים, נוסדה בשנת 1882 ומהווה חלק מהגרעין המקורי של שכונות "נחלאות". השכונה נועדה לתושבים אשכנזים בעוד שהשכונה הסמוכה לה, אהל משה, נועדה לספרדים.

השכונה בנויה במתכונת של בתים הבנויים סביב חצר מרכזית וזאת על מנת להבטיח הגנה לתושבי השכונה. בשכונה בית הכנסת "חסד ורחמים" שהוקם בשנת 1925 ע"י משפחות ספרדיות ותיקות.

השכונה שומרת, עד היום, על אופייה ומרקמה הייחודי ומהווה גם כמוקד תיירותי חשוב בירושלים.