ישיבת שמות לרחובות מס' 2 · סדר יום ועדת שמות לרחובות ישיבה מס' 2

ועדה לשמו רחובות

לייג בחשוון, תשפ"ה

4 בפברואר, 2024

סימוכין : 2024-0103-824

למבוד

חבר?/חברות ועדת שמות לרחובות

,..3.

הנדון: סדר יום לישיבה מספר 2 של הוועדה לשמות רחובות

הנך מוזמנ/ת להשתתף בישיבה מספר 2 של הוועדה, שתתקיים ביוט שני, יייז בחשון תשפ"ה (18.11.2024)

בשעה 17:30, באולם המועצה, כיכר ספרא 1 קומת 6.

על סדר היום ידננו הנושאים הבאיט:

א. בקשות לאישור

1. בקשות חוזרות

1 אנדרה תיידו

הסבר על שס הרחום

מלתין, פדגוג, אתנומוסיקולוג וחתן פרס ישראל (תרצייב-תשע"ו)

תקציר קויית

פרופי היידו, מלתין, אתנומוסיקולוג, פדגוג, חתן פרס ישראל למוזיקה לשנת תשנ"ט.

פרופי אנדרה היידו נולד בהונגריה בשנת 1932. למד מוזיקה אצל מווּיקאיס חשובים בהונגריה וצרפת, בין היתר אצל זולטאן קודאי, דריוס מיו ואוליביה מסיאן. בשנת 1966 עלה לישראל וקבע את משכנו בשכונת גבעת מרדכי בירושלים.

בתחילת דרכו בישראל עבד בפונותיקה ושימש מורה באקדמיה למוגיקה בתל אביב.

בשנת 1970 חקים פרופי היידו את המחלקה למוציקה באוניברסיטת בר אילן ועמד בראשה שנים רבות. בנוסף, שימש פרופי היידו במשך שנים כראש מגמת המוזיקה בבית הספר למדעים ואומנויות בירושלים.

עם השנים הכשיר פרופי חיידו מוויקאיט רבים שהינם היום מהמוציקאים והמלחינים הבולטים בישראל.

פרופי היידו חקר את המוזיקה החסידית ומוזיקה ייכליזמריתיי, הלחין מאות יצירות שברבות מהם מופעיט נושאים הקשורים ליהדות, בשנת תשנ"ז הוענק להיידו פרס ישראל למוזיקה.

היידו נפטר בירושלים בשנת 2016 חותיר אישה ושישה ילדים.

006 405 51166 | ועדה לשטות רחובות | גג לש-4 ומשש 1 כיכר ספרא 1, +רושלים 7 | לל: 09-6295795 6[ פקט: 05-6997155 נצגתן 61500 11461160 שָ21 9

ירושלים

ו

ועדה לשפוה רחובות

החלטת ועדת אישים (01.12.2020)

ועדת האישיס ממליצה שלא לאשר את הבקשה. הוועדה סברה כי אין לנייל תרומה ייחודית לעיר.

החלטת הוועדה המייעצת לשמות רתובות (07.12.2020)

הוועדה ממליצה לאשר את הבקשה.

החלטת ועדת שמות (22.06.2022)

הוועדה ממליצה בפני המועצה שלא לאשר את הבקשה.

החלטת הוועדה המליעצת לשמות רחובות (19.8.2024)

הוועדה ממליצה לאשר (3 חברים בעד 2 נגד) את הבקשה.

06 גת 51601 | ועדה לשפוהי רחובות. | :גג 4% וטו-טם 2 כיכר ספרא 1, יררשיליט 100707 | ל: 6995795-פט |מון' פקס: 08-6997153 בצגק [1 ונת 0115816 (3301760|. רת

ועדה לשפזה רחובות

2 נימין לול

הסבר שס הרחוב

ממגיני הרובע היהודי במלחמת העצמאות (תרפי/א- תשייח)

תקציר קוייח

בנימין לוי נולד בשנת 1921 בעיראק. בשנת 1932 עלה ארצה עס הוריו, והמשפחה קבעה את מושבה בעיר העתיקה בירושלים. למד בתלמוד תורה לספרדיס ובבגרותו עבד כסבל בתחנת 'אגדיי בירושלים.

במהלך מלחמת העצמאות תקפו הערבים את הרובע היהודי והחל אחד הקרבות הקשים והמרגשים ביותר במלחמה. במשך שישה חודשים מסוף נובמבר 1947 ועד סוף חודש מאי 1948, התגוננו כ-150 לוחמים יהודים מלווים באזרתים רבים כנגד כוחות ערבים עדיפיס בהרבה. הלוחמים היהודים הפגינו תושייה וגבורה רבה, עמידה איתנה מול מצב נואש תוך גילוי נחישות וערכים נעלים.

בנימין לוי, אשר כונה בקרב חלוחמיס ייבינויי, התרוצ מעמדה לעמדה ודאג לכל צרכי הלוחמים הן בתחמושת והן במזון. תוך ביצוע משימה שהוטלה עליו, נשלח לרחוב הקראים, שם נפגע בבטנו ומת.

בנימין הובא לקבורה למחרת היום.

שמו נחקק באנדרטה שהוקמה בבית העלמין הצבאי בהר הרצל לזכר חללי הרובע היהודי ולוּכר לוחמים שנפלו במערכה על ירושלים והובאו לקבורה בהר הציתים.

החלטה ועדת אישים (16.07.2020)

ועדת האישים ממליצה שלא לאשר את הבקשה.

החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות (20.07.2020)

הוועדה מקבלת את המלצת ועדת האישיס וממליצה (2 נגד, 1 בעד) שלא לאשר את הבקשה.

התלטת ועדת שמות לרחובות (23.07.2020)

הוועדה ממליצה בפני המועצה שלא לאשר את הבקשה.

התלטת הוועדה המליעצת לשמות רחובות (19.8.2024)

הוועדה ממליצה שלא לאשר את הבקשה, מאחר ומדובר בתלל מלחמה המונצת באתר הנצתה בדרכים המקובלות להנצחת חללי מלחמה.

0 ות 50601 ] ועדה לשפות רחובות. | 4:3 4% בע 3 כיכר ספרא 1, *רושלים 9100707 | ול: 09-6995795 |מך פקט: 05-6997155 סנפ רת 616005816 ו

ועדה לשפוה רחובות

2. בקשות חדשות

1. שכונת גבעת המטוס

דברי הסבר

במסגרת תוכניות הבנייה בירושלים, מקדמת העירייה תוכנית להקמת שכונה חדשה, מתתם מלונות לאורך דרך חברון ואזור תעסוקה ושירותים עירוניים לאורך כביש הרכבת.

הגבעה נקראת, בצורה לא פורמאלית, על שם מטוס תיל האוויר הישראלי מסוג פוגה מגיסטר שנפל במקום ב-6 ביוני 1967, ביום השני לקרבות מלחמת ששת חימים, עט טייסו סגן דן גבעון זייל.

כעת, מבוקש לאשר את שס השכונה בצורה פורמאלית, על-מנת לאפשר ליזמים השונים להתחיל שיווק של תוכניות הבנייה במקום.

החלטת הוועדה המליעצת לשמות רחובות (19.8.2024)

הוועדה ממליצה לאשר את הבקשה.

606 גת 501061 | העדה לשמות רחובוה | 3 4% ונבש + כיכר טפראי 1 *רושלים 9100707 | לול: 65-6995795 |ך' פקש: 6997155-פ0 :צגק 1ב דרת 615010 301167 92017

ועדה לשמוח: רהובות.

2. גדליה שרייבר

הסבר שט הרתוב

מבוני ירושלים בתינוך ובפיתות שירותי הדת (תרפייח-תשפ"א)

תקציר קוייח

גדליה שרייבר היה איש חינוך שהעמיד אלפי בוגרים בירושלים עוד מתקופת המעברות ומנהיג ציבור שעסק בבניית צרכי הדת, הפצת תורה וקירוב לבבות בירושלים למעלה מחמישים שנה.

שרייבר היה ממייסדי המתנייס הראשון בארץ, בשכונת בקעה. שימש בתפקיד מעל ל- 21 שנים בהן הכשיר והדריך אלפי תניכים ומדריכים, רבים מהם הפכו לדמויות מובילות בחברה ומשמשיט כחברי כנסת, שרים ושגרירים, ראשי רשויות מקומיות, ועדי עובדים ומגוון תפקידים בסקטור הציבורי והעסקי.

במקביל, פעל גם בעשייה תינוכית כללית עם בני נוער מטעט עיריית ירושלים ומשרד החינוך, במפעלי קייטנות הקיץ וריכוז בתי הנוער בירושלים.

בנוסף, שימש שרייבר במשך 13 שנה כמנכייל יקרן ילדינו מרכזּי תקוותנו'. שרייבר היה אחראי על מרכז תקוותנו ברוממה וחבר פעיל בהנהלת מספר שכונות בירושלים בדגש על ענייני התינוך וקליטת עלייה בעיר.

בנוסף לכל האמור, שרייבר שימש כראש המועצה הדתית בירושלים וכמנכייל משרד הדתות. פעל לקידום צרכי הדת בדגש על השכונות החדשות שנבנו לאחר מלחמת ששת הימים וטבלו מחוסר מבני דת. בתקופה זו הצליה להקים עשרות בתי כנטת ומקוואות והוביל את הליך בחירת רבנים ראשיים שפארו את ירושלים לאחר 17 שנה שלא הלו שני רבנים ראשיים בעיר.

שרייבר היה מעמודי התווך של בית הכנסת ישורון ושימש כנשיאו ויוייר בית הכנסת..

על פועלו הרב וּכה שרייבר ברבות השניט להוקרת על פועלו: עיטור יקיר ירושלים לשנת 1998, יקיר העיר קריית שמונה ויקיר הרובע היהודי.

החלטת הוועדה המליעצת לשמות רחובות

הוועדה ממליצה לאשר את הבקשה.

בנוסף, ממליצה הוועדה בפני המועצה לצאת להליך לשינוי שס של מקטע שם ברחוב גנרל פייר קניג מצומת אורנים - צומת הרתובות מקור תיים ויהודה ועד הרמצור בצומת הרחובות אלעזר המודעי, רבן ותנן בן זכאי ועמק רפאים לרתוב על שס רחוב גדליה שרייבר. בהתאם לנוהל העירוני ולחוייד היועמייש לעירייה.

הערת:

במידה והשם יאושר מבוקש לדון בבקשה לעדכון שס מקטע הרחוב בסעיף בי להלן.

06 בת 5661 | ועדה לשפותי רחזבות | 5 גג ו ו 5

כיכר ספרא 1, *רושליט 9100707 | ליל: 09-6995795 |סץ' פלקס: 09-6997155 סנפ 1 ו 1056 ה

ועדה לשפוה רחובות

3. אסירי המחתרות

הסבר שס רחוב

לכבודס של אסירי המחתרות מכל הארגונים שנאטרו ע"י הבריטים 1918-1948 (תרעייט- תשייח)

תקציר קוייח

בתקופת שלטון חמנדט הבריטי באר ישראל (1917-1948) הוסבה ייאכסניית הצליינות הרוסיתיי

לבית סוחר מרכצי בו נכלאו מאות מלוחמי המחתרות: ההגנה, האצייל והלחייי,

הלוחמיט נתפסו במאבק להגנת היישוב, לעלייה חופשית ולהקמת מדינה עברית. האסירים הוגדרו כאסירים פוליטיים והם נשפטו בבתי דין צבאייס. העבירות שבגינן נכלאו נעו בין תליית כרזות נגד הבריטיס ברחובות העיר, דרך אימון ואחזקת נשק ועד פגיעה פיזית בבריטים, כמו פיצו מבניט והריגות חיילים. עונשי המאסר נקבעו בהתאם לתומרת העבירה ונעו ביץ תודשים ספורים למאסר עולם ואף עונש מוות.

במאי 1948, לקראת תום תקופת המנדט, פונה בית הסוחר מיושביו והאסירים הועברו לבתי כלא אחרים. במאי 1948, במהלך מלחמת העצמאות, נכבש מגרש הרוטים ע"י ההגנה בסיוע אצייל ולחיייר במבצע קלשון.

החלטת הוועדה המליעצת לשמות רחובות (19.8.2024)

הוועדה ממליצה לאשר את הבקשה.

במידה והבקשה תאושר - מבוקש לאשר איתוך בתיאום עס המבקשים :

בשכונת מורשה ליד מגרש הרוטיס משעול ללא שס ה*וצא מרחוב גרוזנברג עד לרחוב משעול הגבורה (מצייב מפת).

5199061 | ועדה לשמוה רחזבוה. | :ג ל בנ 6 6

כיכר שפרא 1, יררשליט 9100707 | טל: 09-6995755 11" פקוס: 05-6997155 בצפת ו ה הר

ועדה לשמוה רחובות

6. רבי לוי לבח ק שגיאורסון

הסבר שם הכיכך

אבי חרבי מלובבי\, רב, פוסק הלכה ובעל מסירות נפש (תרלייח - תשייד)

תקציר סויית

רבי לוי יצחק שניאורסון (רי לויק) היה רב חסידי ומקובל בחבייד. חיה אביו של הרב השביעי של

חבייד, רבי מנחם מנדל שניאורטון (חרבי מלובבי\).

חרב שניאורסון היה מרבני העיר יקטרינוסלב (דנייפרוטרובטקי) שבאוקראינה בשנים 1909-1939,

הרב שניאורסון היה דמות הירואית של מנהיג ללא חת, היה מהמנהיגים הבודדים של חיהחדות התורנית בברית המועצות בתקופה שבין המהפכה הקומוניסטית ומלחמת העולט השנייה. פעל לחיזוק היהדות בברית המועצות על רקע ניסיונות של השלטון הקומוניסטי להשמיד את הלמידה והמעשה היהודי בברית המועצות,

משנת 1902 השתתף באופן פעיל בכל האסיפות בענייני ציבור שבראשן עמד האדמוייר הרשייב (שלום דובער שניאורסון) כאחד מחסידיו הבולטים. בין היתר השתתף במבצע המצות אל החייליט היהודייטם במלחמת רוטיה לפן. כמו כן השתתף באיסוף חומר חראיות להגנתו של מנחם בייליס במשפט בייליט ועלילת הדס.

במשך עשרות שנות מנהיגותו כרב וכן בגלותו בקוחסטן, העלה רבי לוי יצחק על הכתב עשרות אלפי דפוס של חידושים בטגנון ייחודי השוזר רעיונות מן התלמוד, ספרי ההלכה, תורת החהסידות והקבלה. הרוב המכריע של אותם כתבים הוחרם עייו הסובייטים או הושמד ע"י חנאצים שכבשו את עיר מגוריו. מאמרים שהשאיר כמו "ליקוטי לוי יצחקיי מעודים על מעמדו המובהק בתנועת חבייד. מטירותו. של רבי לוי יצחק למען הפצת היהדות בתנאים הקשים ביותר תמשיך לעורר השראה לדורות יבואו.

הרב נאסר בעוון חפצת יהדות ותוגלה לקזתסטן. בשנת 1944 שוחרר ממאסרו אבל לדאבון לב נפטר ממחלה קשה.

החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות (19.8.2024)

הוועדה ממליצה לאשר את הבקשח.

ו | ועדה לשפות רחזבות. | 44 45% בש 7

כיכר ספרא 1, *הושליט 7 | לול: 09-6998785 11 פנל ט: 6997155-פס נצפון.

05 1180165 ה רגר

ועדה לשפוה רחובות.

5. אפרים קציר

הסבר שס הרחוב

הנשיא הרביעי של מדינת ישראל (תרעייו- תשס"ט)

תקציר קויית

אפרים קציר היה ביופיזיקאי מפורסם והנשיא הרביעי של מדינת ישראל.

קציר, יליד קייב, עלה לארף בשנת 1922 והתגורר בירושלים. היה בעל תואר ראשון בביולוגיה ותואר שני במדעי הטבע מהאוניברסייטה העברית, דייר לפילוסופיה.

קציר היה מפקד חיל המדע בצהייל, יועץ בכיר של שרי הביטחון, המדען הראשי במשרד הביטחון וממייסדי מכון ויצמן למדע ברחובות. ייסד את המעבדה לביופיזיקה במכון ויצמן ועמד בראשה.

קציר עמד בראש האיגוד הישראלי לקידום המדע, מראשי חיוזמיס והמטפחים של התוגיס לנוער שוחר מדע, ראש הוועדה לביוטכנולוגיה והנשיא העולמי של רשת ייאורטיי.

בשנת 1973 שימש קציר כנשיאה הרביעי של מדינת ישראל. היה מעורב בפעילויות ציבוריות וביטחוניות רבות. עס סיום כהונתו תזר לעבודתו המדעית ובמקביל כיהן כנשיא המועצה לשימור אתריסם וכנשיא ארגון חברי חהגנה.

קציר היה איש אשכולות, מדען מוערך, מנהלג דגול ואדם צנוע, תרם רבות למדינת ישראל בתחומים רבים וייצג אותה בכבוד בזירה הבינלאומית.

זכה בפרסים רבים על עבודתו המדעית, כולל פרט ישראל ופרס רוטשילד.

החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות (19.8.2024)

הוועדה ממליצה לאשר או הבקשה.

6 05 5066 | ועדה לשפוה רחובות. | 2:3 ל-14 וום 8 כיכר טספרא 1 ירושליט 9100707 | קול: 95755פ6-פט [ט" פקס: 08-6297155 גצות רת 616510 91 ג

ועדה לשמות רהובות.

6.. רבי אלעזר אבוחצירא

הסבר שם הרחוב

רב ומקובל, בעל מופתים, נצר למשפחת אבוחצירא (תשייח- תשע"א)

תקציר קויית

רבי אלעזר אבוחצירא היה רב ומקובל ידוע. היה ידוע בכינויו ייבאבא אלעריי.

רבי אלעור נקרא על שמו של התנא רבי אלעזר בן רשבייי. נצר למשפחת אבוחצירא המפורסמת. בנו של רבי מאיר אבוחצירא ונכדו של הבאבא סאלי. בשעת הברית קרא עליו הבאבא סאלי את הפסוק ייעין לא ראתה אלוקים זולתךיי, כשהוא מדגיש כי ראשי חתיבות של השם אלעזר חם מילות הפסוק האמור.

מגיל צעיר נודע בשמירת העיניים שלו. בספריט נאמר כימי שזוכח לנטור את עיניו מכל ראייה בלתי הולמת, זוכה וניחן בציכרון פנומנלי. בעל בקיאות עצומה בתורה ובעל שליטה בכל תורת הנגלה והנסתר. מעטיט זכו לראות את ויו פניו. שמירת מצוות ושמירת העיניים היו נר לרגליו. תי חסיגוף שבחר היו כדרך חיים עבורו,

רבי אלעור נחשב לאישיות רוחנית משפיעה ותטידיו ראו בו בעל מופת. נודע כפועל ישועות ואלפים באו לקבל את עצתו וברכתו בחם אשכנזיס, ספרדים, פשוטי העם ופוליטיקאים.

בשנת 2011 נרצח בדקירות טכין בידי בן עוולה שנהג לקבל מהרב ברכה וילעו\.

נקבר בהר הציתים בסמוך לקברו של אביו.

החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות (19.8.2024)

הוועדה ממליצה שלא לאשר (4 נגד, 1 בעד) את הבקשה. הוועדה סבורה כי אין לנייל ויקח לעיר,

0 | ועדה לשפות רחובות | + א ונפש 5 9

כיכר ספרא 1 ירוטילים 7 | לל: 09-6999795 11" פקוט: 09-6997155 מנוך 0 [61158( 11901165 :ה ור

ועדה לשפוה רחובות

7. אורה קאפת

הסבר שס הרחוב

אשת חסד ואמת, אוהבת הבריות וירושלים (תרצייט- תשייפ)

תקציר קנייח

אורה קאפת נולדה בשנת 1939 בעיירה שבאם שבתימן. בשנת 1949 במסגרת מבצע ייעל כנפי נשריםי עלתה אורה עם משפחתתה לארצ ישראל,

אורה קאפת נישאה בשנת 1954 ורכשה יחד עם בעלה חדר וחצר בשכונת מזכרת משה. הבית והסמטה שאורה טיפחה ואהבה הפך מוקד תיירותי ומקור השראה לאמנים רבים.

יסמטת אורה' הייתה סמטה מיוחדת ביופיה, שופעת בצבעים וריחות בישולים שרק אורח ידעה לבשל ולהפיק.

בית אורה וסטעדיה קאפח היה בית מזור לחולים ובית בו כל המתדפק על דלתו זכה למענה. ביתה של אורה היח מקום של שלום למריבות בין בני ווג ובין שכנים. כולם ידעו שאורה בעלת הדרך לפתור כל בעיה.

יסמטת אורה' הייתה קרויה כך בפי כל. הסמטה המוארת והיפה ביותר בשכונה הודות לאישיותה הצנועה, נוטת חסד ואור של הגברת אורה קאפה.

התלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות (19.8.2024)

הוועדה ממליצה שלא לאשר את הבקשה, כדי לא להטעות את הציבור, היות ויש 3 רחובות על שם קאפת.

06 הת 5166 | ועדה לשפוהי רחובוות. | 233 4-4 ומגום 0 כיכר ספראי 1, ירושליט 9100707 | טל: 09-6999795 |סד פקס: 05-6997155 מצפין רת 6116901150 ץהול הו

ועזה לשכוה רחובות

8. רוח חכמה

הסבר שס הרחוב

עייש ספרו של הרב שבתי אטון ראש ישיבת ראשית תכמה (תרפייו- תשס"ו)

תקציר קוייח

חרב שבתי אטון יליד ירושלים היה מנהיג רוחני וחברתי משפיע. ידוע בזכות פעילותו בתתוס החינוך, הקהילה והצדקה.

התגורר עס משפחתו בבניין ישיבת פורת יוסף, ועם מעבר ישיבת פורת יוסף לשכונת גאולה, מונה למנהל הרותני של הישיבה ובמשך שנים רבות העמיד תלמידים רבים. כדי לעודד את התלמידים ערך כתב עת בשם יימשואותיי בו הביא מדבריהס.

בשנת תשכ"ה (1964) הקים את הגרעין הראשוני של ישיבת ראשית חכמה, עבור קבוצת צעירים שמהם צמתו תלמידי תכמים מופלגים. בישיבה, לימד הרב אטון עם סגל רבנים תשובים. אתד מהםס מי שהוא היום הראשלייצ רבי יצחק יוסף שליטייא.

בשנת תשמ"ו (1985) עברה הישיבה לבנלינה החדש בהר חוצביס כשהרב אטון משמש בה בשיעורים ובשיחות מעוררות לב את השומעים, בעיקר בדוגמת הנהגתו האלשית.

הרב אטון השאיר אחריו את ספרו יירוח חכמהיי מרשימות שרשס לעצמו בתקופות שונות ורוחו מהלכת בהם,

החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות (19.8.2024)

הוועדה ממליצה שלא לאשר את הבקשה, מאחר וקיים רחוב עייש הרב אטון, בנוסף, לא ממליצים לקרוא רחוב עייש ספרו.

06 הת 501601 | ועדה לשפוה רחובות. | :3 4 ₪ 11 כיכר ספראי 1, ירושליים 9100707 | טל: 6995705-פס |[ פקס: 6997155-פס אחת 06 66 הור

ועדה לשמוה רחובות

9 מתי עצמון

הסבר שס הרחוב

יקיר ירושלים, הקדיש את חייו לרווחת חיילי צהייל ולעזרה לזולת (תרצייד-תשע"ט)

תקציר קויית

מתי עצמון נולד בשכונת מאה שעריט והתחנך בייחדריי בשכונה ואחר כך בבית הספר תהכמוני.

במשך שנים רבות שירת בצבא הקבע ולאחר השלמת תואר בוגר במשפטים החל לעבוד בפרקליטות הצבאית. בה בעת שירת בצנחנים. במלחמת העצמאות היה קשר במטה הגדנייע בירושלים ונפצע במהלך הפעללות. על שירותו במלחמה הוענק לו אות הקוממיות וחיה הלוחס הצעיר ביותר במדינת ישראל הנושא את האות.

משנת 1967 עבד כעורך דיו בעל משרד פרטי. כעורך דין, הבין עצמון לעומק את משמעות תפקיד זה בחברה מבחינת הצורך לקיים נאמנות ללקות מצד אחד ובד בבד לקיים נאמנות למשפט ולבית המשפט. כמו כן, כיהן בתפקידים ציבוריים בלשכת עורכי הדין בהם: חבר ועד לשכת עורכי הדין במחוז ירושלים, יו"ר ועדת פרקליטות משטרה וסנגוריה ציבורית, :ייר ועדת אתיקה במחוז ירושלים ויוייר ועדת אתיקה ארצית.

במקביל לפעילותו כעורך דין שימש עצמון לאורך שנים בתפקידים ציבוריים שונים וביניהם: חבר מועצת עיריית ירושלים, יו"ר הקרן לטיפול במשפחות חללי הצנחנים ויוייר הוועד המנהל של האגודה למען התייל במרתב מרכז.

במסגרת פעילותו כיוייר הקרן לטיפול במשפחות חללי הצנחנים, הקדיש עצמו עצמון במשך שניט למתן עזרה לרעיות ולילדי הצנחניט שנפלו. הוא ראה שליהות אנושית ממדרגה ראשונה בהבאת תוכן, משמעות ושמחה לחיי משפחות הנופלים,

עצמון שירת בכל מלחמות ישראל. בשנת 1988 שוחרר משירות מילואים בדרגת אלוף משנה.

עצמון הוא דוגמא ומופת לנתינת חברתית וחמלה. בשנת 2008 הוענק לו עיטור הכבוד יקיר ירושלים, על פעילותו למען בטחון ישראל, על התנדבותו למען משפחות חללי הצנחנים ולמען חיילי צהייל ועל עבודת רבת שניט בתתוס המשפט.

החלטת הוועדה המליעצת לשמות רתובות (19.8.2024)

הוועדה ממליצה שלא לאשר (3 חברים נגד, 1 בעד ו-1 נמנע) את הבקשה. הוועדה סבורה כל הנייל כבר קיבל הוקרה על פועלו.

06 וא 50666 | ועדה לשפות: רחזבות | +:ג ל וו 12 ביכר טפראי 1, +הדשליט 9100707 | לל: 09-6995795 6[ פקיס: 08-6997153 :אהת [1 הצרת 05810 3001160 פורת

ועדה לשעוה רהובות

0. ידידיה פוגל

הסבר שם הרחוב

נער בעל מידות טובות, גדל וחי בירושלים (תשנ"ט-תשפ"א)

תקציר קויית

ידידיה פוגל מירושלים נהרג באסון מירון ב-לייג בעומר תשפ"א והוא בן 22. ידידיה היה תלמיד ישיבת הסדר ברמת גן, אהוב על חבריו ומוריו ומוכר בתיוכו הרחב ובאהבת האדם שפו.

ידידיה נולד וגדל בירושלים. למד בישיבה קטנה ייתורת חייםיי ולאחר מכן בישיבת הסזדר.

ידידיה היה נער מיוחד במינו, בעל מידות טובות ואהוב על כל מי שהכיר אותו. היה תמיד חייכן, אופטימי ומלא שמחת תיים. חיה אהוב על חבריו ותמיד מוכן לעזור ולסייע.

ידידיה היה מחובר מאד לעולם התורה והמצוות. היה תלמיד תרוץ ושקדן. היה בעל תפילה נלהב ותמיד התפלל בכוונה ובדבקות.

בליל לייג בעומר תשפי: א, עלה ידידיה למירון עס חבריו מהישיבה. במהלך ההילולה התרחש האסון

הנורא וידידיה נהרג יחד עס 44 בני אדם נוספים.

מותו של ידידיה היה אבידה קשה למשפחתו, לחבריו ולקהילתו. אתותו תיארה אותו ייכאדט של טוהר ושמחהיי.

רבה הראשי האשכנזי של העיר ירושלים, הרב אריה שטרן, טפד לו ואמר: ייכששמעתי את הבשורה הקשה, אמרתי שלא סתם קוראים לבן האדט בשמו. קראו לך ידידיה כי אתה ידיד של השסיי.

החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות (19.8.2024)

הנייל הינו קורבן לאסון בו נפלו 44 אנשים נוספים, ביניהם הרבה הרוגים ירושלמים. בהיעדר תרומהח ייחודית לעיר הוועדה ממליצה שלא לאשר את הבקשה.

06 66 ומהת 51661 | ועדה לשפוה: רחובות. | 23 5% ו 3 כיבר ספרא 1, ירדשילים 9100707 | ול: 09-6295785 |גד' פקט: 05-6297155 מנפך 1 המגרת 0116901050 ו

יהושליט

ועדה לשפוה רחובות

1. חיים אלקוצר

הטבר שם הרחוב

ילוד ירושלים, לוחם למען עצמאות המדינח (תרצייב - תשע"ט)

תקציר טוייח

חיים אלקוצר נולד בשנת 1931 ברובע היהודי. צאצא ליהודי מגורשי ספרד. משפחתו הגיעה

לירושלים דרך יוגוסלביה.

בומן מלחמת העצמאות והמצור על ירושלים היה אלקוצר נער בן 16. הוא לקת חלק בקרבות ובומן שחיפה על נסיגת חלילי העמדה שלחמו עמו, נפצע ברגלו השמאלית. הוא נלקת לשבי הירדני, שס שהה 9 חודשים. עם שחרורו ושובו לארי עבר טיפולים רפואיים והחלים מפציעתו.

אלקוצר אחב את ירושלים בכל רמי/ח איבריו ובמיוחד את העיר העתיקה והרובע היהודי.

המשפט שהיה חקוק בפיו יאני ירושלמי וזה לא יעוור, אני אף פעם לא אעווב את ירושליט, אף פעם!י.

אלקוצר עבד במשרד התיירות ולימים היה מארגן סיורים בארץ בכלל ובירושליס בפרט לתיירים מחוייל בדגש על הכרת האר וסיפורו של העט היהודי,

החלטת הוועדה המליעצת לשמות רחובות (19.8.2024)

הוועדה ממליצה שלא לאשר את הבקשה. בהתאם לנוהל הוועדה, הגוף האמון על הנצחת חייליט היו האגף להנצחתת החייל במשרד הביטחון.

1 | ועדה לשכות רחובות | 3 4% וצ 14

כיכר ספרא ן, *רושליט 7 | טל: 09-6995795 |5[" פק: 6997155-פ0 באד ג 30167 הר

ועדה לשפוה רחזבות

2. אנטונין קאלינת

הסבר שס הרחוב

מציל חייהם של למעלה מ-900 ילדים במתנה הריכוז בוכנוואלד (תרסייב- תשני/א)

תקציר קוייח

אנטונין קאלינה נולד בשנת 1902 בטשביץ, ציכוסלובקיה. עוד בצעירותו הצטרף למפלגה

הקומוניסטית ונכלא מספר פעמים בשל פעילותו הפוליטית. עם פרוצ מלחמת העולם השנייה, נעצר שוב ונשלת למתנה הריכוז בוכנוואלד.

בוכנוואלד חיה אחד ממתנות הריכוז הקשיט והאכזריים ביותר. אסירים רבים מתו שם מעבודה קשה, רעב, מחלות והתעללולות. בזכות קשריו במחתרת הקומוניטטית במחנה, הצליח להשיג את תפקיד הקאפו בבית הילדים - הקינדרבלוק. תפקידו של הקאפו היה להשגיח על האסירים ולדוות לשלטונות המתנה על כל הפרה של התקנות. אולם, קאלינה ראה בתפקידו הזדמנות להציל ילדים יהודים. הוא דאג להשיג עבורם מזון ותרופות, ארגן להם פעילויות חינוכיות ותרבותיות ואף ניסה להגן עליהם מפני האכזריות של השומרים.

ב-10 באפריל 1945, כאשר הצבא הגרמני כבר נסוג מרוב החזיתות, יצאה פקודה לרכז את יהודי המחנה בכיכר המרכזית, לצורך פינויים והעברתם לגרמניה בצעדת המוות. קאלינה הפר את הפקודה והורה על ילדי הקינדרבלוק להישאר בתוך הבלוק. כאשר אנשי ה-58 באו לפנות את הבלוק, הוא שכנע אותם כי כל היהודים בו כבר פונו. המחנה שוחרר על ידי בעלות הברית באותו היום ובכך ניצלו חייהם של כ-1000 ילדי הקינדרבלוק.

בסוף המלחמה חזר קאלינה לצ'יכוסלוביקה ובילה את שאריונ חייו בפראג. הוא נשאר קומוניסט נאמן עד מותו בשנת 1990. במהלך חייו, לא סיפר על פעילותו בתקופת המלחמה וניצולי הקינדרבלוק גם הט לא שיתפו את חוויותיהם, לכן לא וכה קאלינה להכרה כחסיד אומוות העולם במהלך חייו.

ב-3 ביולי 2012 הוכר קאלינה כחסיד אומות העולם על ידי יד ושם, בזּכות מאמציהס של כמה מניצולי הקינדרבלוק.

החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות (19.8.2024)

הוועדה ממליצה שלא לאשר את הבקשה. הנייל מונצת ביד ושם בתלקת חסידי אומות העולם,

06 06 נתפת 552665 | העדה לשטוה רחובו. | :ג ל 5 15 כיכר טפראי 1, *רוש ליט 2100707 | 0ל: 09-6295795 | פקט: 05-6997155 :אפ 51 0 הוה

ועדה לשמוה רהובות

3. מגדנות אליהו

הסבר שם ברחוב

עייש הרב אלתר אליהו רובינשטיין, רב שומר החומות - רמת שלמה (תשייז - תשס"ה)

תציר קויית

הרב אלתר אליהו רובינשטיין כיהן כרב קהילת שומרי החומות ברמת שלמה בירושלים במשך כעשור (1992-2002), בתקופה זו הוא השפיע רבות על חיי הקהילה הן בתחום הרוחני והן בתחום החברתי.

הרב רובינשטיין היה מנחלג רוחני אחוב ומקובל על רבים בקהילה. הוא העביר שיעורי תורה רבים, ייעצ לציבור בנושאים הלכתייט ואישיים ופעל לחיזוק האמונה והערכים היהודיים בקרב חברי הקהילה.

הרב חיה מעורב בחיי הקחילה גם בתחום החברתי. הקים מוסדות צדקה רבים, טייע לנזקקים ופעל לקירוב לבבות בין חברי הקהילה. בנוסף פעל להקמת מוסדות חינוך, בתי כנסת, מקוואות ועוד,

חרב רובינשטיין ידוע בזכות טדרת ספרי השאלות והתשובות שלו, יימגדנות אליחויי. סדרה זו עוסקת במגוון רחב של נושאים בהלכה היחודית, החל מחיי היום לוס ועד נושאים מורכבים יותר כמו רפואה, עסקים וטכנולוגיה. הספרים כתובים בצורה ברורה וקלה להבנה, תוך שימוש במקורות קלאסייס ובדוגמאות מעשיות. הרב רובינשטיין היה ידוע בגישתו הפלפולית והמקורית והוא מציג בטפריו פתרונות חדשניים למגוון שאלות הלכוניות.

השפעתו של חרב רובינשטיין על קהילת שומרי החומות ועל ירושלים בכלל חייתה משמעותית ביותר. הוא וכור כאדם גדול בתורת, בעל מעשים טובים ואישיות כובשת.

בשנת 2003 מונה לרבה של אנטוורפן בבלגיה אד שנח לאחר מכן נפטר בפתאומיות.

החלטתת הוועדה המייעצת לשמות רחובות (19.8.2024)

הוועדה ממליצה שלא לאשר את הבקשה. הוועדה סבורה כי אין לנייל תרומה ייחודית לעיר,

1 | ועדה לשפות רחובות. | ג א ונבש 16

כיכר ספרא 1, יררשליט 9100707 | של; תפ קל 05-6909755 מצפך 1 300170 ?הור

ועדה לשמוזג רהובות

4. פרופ' חוה לצרוס - יפה

הסבר שם הַרחוב

כלת פרט ישראל, חוקרת, מורח ואשת ציבור (תרייצ-תשמ"ה)

בקציר קויית

חוה לצרוט-יפה הייתה פרופסורית ישראלית וחוקרת דת, אשר התמחתה בלימודי האסלאם,

נחשבה לאחת החלוצות בתהוס בישראל ותרומתה לחקר התרבות וחדת האסלאמית משמעותית ביותר.

מהקריה החשובים על קדושת ירושלים באסלאם וביחדות, בעבר ובאחרית הימים שהתפרסמו בעברית ובאנגלית וכו למאות ציטוטים, הט אבני היסוד לכל דיון בנושאים אלו, בארץ ובעולם,

בעבודתה החינוכית, הפורמלית והלא-פורמלית, חעכה דורות של תלמידים ופרחי הוראה בירושליט, לימדה בבתי ספר תניכוניים, מקרא, ערבית ותולדות האטלאם. ספרה ייפרקיס בתולדות הערבים והאסלאס' היה לספר בלימוד בבוני הטפר ברחבי הארץ וחיה מקור להבנה הדדית בין שתי החברות של מדינת ישראל,

פרופי לצרוט-יפה ליוותח מוטדות חינוך בעצה והנחגה בירושלים ובומנה הפנוי התנדבה לסייע לילדים מתקשים בבתי ספר יסודיים בעיר.

פרופ' לצרוט-יפה מהווה דוגמא למופת של חוקרת המשלבת עבודה מחקרית ברמה גבוהה לחד עט מעורבות בחברה ותרומה לתיי העיר ירושלים שבה חיה ופעלה במשך כל חייה,

חיתה כלת פרס ישראל לשנת 25 בתקר ההיסטוריה. תרומותניה למדע, למערכת החינוך ולקהילות השונות בירושלים היו רבות.

החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות ‎ )19.8.2024(‏ * הוועדה ממליצה שלא לאשר את הבקשה. הוועדה סבורה כי הנייל כבר קיבלה הוקרה על פועלה,

| ועדה לשפות רחובות | ג 44% בפ 17

מיכר ספרא 1, ירוישליט 7 | 0ל: 09-6995795 | פקס: 08-6997155 :יאג רת הגד 10016 ה

ועדה לשמוה רחובות

5. מייסדי נוות יעקב

הסבר שט הכיכר

לזכר מייסדי נווה יעקב בתרפייד (1924)

תקציר קניית

שכונת נווה יעקב היא שכונת מגורים בצפון ירושלים. הוקמה בשנת 1970 ונחשבת לאתת משכונות הטבעת של ירושלים.

השכונה נקראת על שס המושבה ינווה יעקבי שהוקמה בשנת תרפייד ונקראה בראשיתה ייכפר עברייי, הוקמה ע"י אנשי תנועת המזרחי הצעיר אשר התאגדו תחת אגודת יינחלת ביתיי. בין ראשי התנועה ומייסדי השכונה נמנה הרב יצחק אביגדור אורנשטיין שאף התגורר בשכונה עד שנת 1940. לאחר תקופה קצרה שונה שמה ל ייכפר העברי - נווח יעקביי על שמו של מייסד תנועת המזרתי בציונות הדתית, הרב יצתק יעקב רלינסי.

עד לפרו\ מאורעות תרפייט התגוררו במושבה מעל למאה תושבים ובמקום עמדו כעשרים מבנים.

עס פרוצ המאורעות התמעט מספר התושבים,

בעקבות החלטת ההלוקה בעצרת האוייס ב- 29 בנובמבר 1947 התחדשו ההתקפות על נווח יעקםב.

ב-24 במרץ 1948 היה ניסיון לחגיע לנווה יעקב אך הדבר נכשל. ב-16 במאי בתום קרב עם הליגיון הערבי הוחלט על פינוי פליטיי נווה יעקב.

השנה (2024) תצייץ שכונת נווה יעקב 100 שנה להנחת אבן הפינה ליישוב הכפר העברל-נווה יעקב שעל שמו נקראת השכונה כיום.

החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות (19.8.2024)

הוועדה ממליצה שלא לאשר את הבקשה. מאחר ושם השכונה והרתוב הראשי בה זהים לבקשה.

06 הת 599065 | ועדה לשפות רחזבות. | 14-23 וטצ-פם 88

כיכר ספרא: 1, יריש ליט 7 | ל: 05-6295795 [6ך פלן; 05-6997155 נצפ

1 הצורו 61151 16 הר( 717 תו

ועדה לשעוה רחובות.

6. סימון רבינוביצ

הסבר שס הרחוב

הקדיש את חייו לפאר ולהגן על מדינת ישראל (תשייב- תשע"ט)

תקציר קוייח

סרצ' סימון רבינוביץ נולד בפרי+ למשפחה יהודית שהיגרה ממולדובה. עלה לארצ כניצול שואה, יתוס והקיס או משפחתו בישראל והתגורר בעיר ירושלים.

התל לעסוק בכתיבה תוך התמקדות בכתיבת ספר על התנועה הקיבוצית, אשר נתפסה בזמנו כאידיאל מושלט בעיני השמאל הצרפתי, מעין הגשמה מלאה של הרעיון השיתופי והקומונטוס והתנסות של תיים משותפים, חברי תאוות בצע, מאושרים ונושאים הבטחה לעולם אחר.

הקדיש את חייו ככתב בעיתונים וברדיו בצרפת, שוויץ, איטליה ועוד, על מנת להילחט באנטישמיות ברתבי אירופה ולפאר את ישראל ואת ירושלים בעולם.

פעל להכרה במשפחה צרפתית שהצילה חלקים ממשפחתו כחסידי אומות העולם ודאג להזכיר לעולם את זיכרון השואה.

החלטת הוועדה המליעצת לשמות רחובות (19.8.2024)

הוועדה ממליצה שלא לאשר או הבקשה. הוועדה סבורת כי אין לנייל רומה ליחודית לעיר.

06 פס 1 מגת 5061 | ועדה לשטוה רחובות | גג 149% ושפנ 9 פיכר ספראי 1, ירושליט 9100707 | טל; 09-6995795 16" פקט: 05-6997155 סנא ודוד 165 211 תה

ועדה לשמודה רחובות

7. הרב עזרא ביון מלמזד

הטבך שם הרחוב

חתן פרס ישראל, פילולוג וחוקר מקרא ותלמוד (תרטייד-- תשנ"ד)

תקציר סויית

הרב עזרא ציון מלמד נולד בשיראו שבפרס. בשנת 1907 עלה לארי יחד עס אמו ושניחס הצטרפו

לאביו חכם רתמים מלמד שעלה שנה קודט ושימש כמנחיג עדת יהודי פרס בארץ לשראל.

כל חייו עסק הרב עזרא ציון מלמד בהוראה. החל מהכיתות הנמוכות בתלמוד תורה יידורש ציןוןיי בו למד בעצמו בילדותו, במכללות שונות ובאוניברסיטאות, הוא כיהן כחבר בחוג לתלמוד באוניברסיטת תל אביב ובתוג למקרא באוניברסיטה העברית, כמו כן כיהן כחוקר וחבר באקדמיה ללשון עברית.

לצד עבודתו בהוראה במקומות שונים, עסק גם בפעילות ציבורית ענפה של הנהגת יהודי פרט בארף.

עסק בגמילות תסדים ודרש לבני קהילתו בבתי הכנסת בקריית משה בירושלים ובישיבת יישערי הרתמיט'י אותח ייסד אביו,

חרב מלמד קיבל פרסים שוניט על פועלו. ביו הפרטים: יקיר ירושלים בשנת 1975, פרס טשרניחובסקי, פרס מכללת דוד ילין ופרס ישראל בשנת 1987 על פרשנות המקרא וספרות תורנית.

הרב מלמד ייוכר כאיש אשכולות שתרט תרומה משמעותית לתקר המקרא, התלמוד והלשון העברית. לצד עבודתו האקדמית היה מנחיג רוחנל אהוב ודאג לרווחתם של בני קהילתו.

הרב עזרא ציון מלמד נפטר בשנת 1994 בגיל 91 ונקבר בירושלים,

החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות (19.8.2024)

הוועדה ממליצה שלא לאשר את הבקשה. הוועדה סבורח כל הנייל כבר קיבל הוקרה על פועלו.

6 05 0 | ועדה לשפות רחובות | 4-3 ונש-ףכץ 20

כיכר ספרא 1, 'רושליט 7 | לול: 09-6995795 [[' פיק ט: 09-6297155 באד 1106116065 ע061 ד

ועדה לשמוה: רחובות

8. שמואל רהבר

הסבר שס הרחוב

מדען יחודי פרסיי שמחקרו פרץ דרך (תרפייט-תשעיי

תקציר קורות הלים

שמואל רחבר נולד בשנת 1929 למשפחה יהודית בעיר המדאן שבאלרו.

קיבל תואר ברפואה מאוניברסיטת טהרן בשנת 1953 ותואר דוקטור באימונולוגיה בשנת 1963.

רהבר הצטרף לאוניברסיטת בן גוריון בשנת 1967 ושם שימש כפרופסור מן חמניין בפקולטה למדעי הבריאות. ייסד את המכון לחקר הסוכרת באוניברטיטה ועמד בראשה,

שמואל רהבר גילה את הקשר בין רמת המוגלובין מסוכר לרמת הגלוקוז בדם. תגלית ואת בשנת 9, הלוותה פריצת דרך משמעותית באבחון וטיפול במחלת הסוכרונ. בנוסף פיתח שיטות חדשות לאבתון וטיפול במתלות כגון הסרטן ומחלות כלי דס. הוא גם הקר את תפקיד מערכת החיסון בהתפתחות מתלות ופיתח תרופות חדשות לטיפול במחלות אלו.

בשנת 1970 מונה לראשות התוג לביולוגיה שימושית בבית הספר לרפואה של אוניברסייטת טהרן.

לאתר המהפכה האיסלמית היגר לארהייב ושימש כפרופסור באוניברסיטאות שונות.

רהבר פרסם למעלה מ- 200 ספרים ומאמריס בכתבי עת יוקרתיים.

זכה בשנת 1982 בפרש ישראל על תרומה פורצת דרך בתחום רפואת הסוכרו.

שמואל רהבר יזכר כמדען יהודי פרסי שתרם תרומות משמעווניות בתחומיט רבים ביניהט: רפואה, כימיה, ביוכימיה ואימונולוגיה.

החלטת הוועדה המיללעצת לשמות רחובות (19.8.2024)

הוועדה ממליצה שלא לאשר את הבקשה. הוועדה סבורה כי אין לנייל תרומה ייחודית לעיר.

606 ספת 51001 | ועדה לשפוה רחובות | :גג 4 ובשש 21 כיכר שפרא 1 *רושלים 9100707 | טל: 05-6995765 | פל[ט: 05-6997153 מצג רת 5 1 הת

ועדח לשמות רחזבות

9. פסת גרופר

הסבר שס הרחוב

פסח (פייסיי) גרופר חבר כנסת, שר החקלאות (תרפייד - תשע"ו)

תקציר קויית

פסח גרופר נולד ביפו והתגורר בעתלית עד יום מותו.

כיהן כראש המועצה בעתלית. נודע בפעילותו לטובת תחנת הרכבת ביישוב הקטן. בהמשך שימש כחבר כנטת מטעם הליכוד בארבע כנסות והיה חבר בוועדות שונות בהן בכלכלה, חוץ ובטחון, העבודה, הרווחה, חבריאות והכספים.

בין השנים 1992- 1974 כיחן כשר התקלאות בממשלתו של יצתק שמיר.

פסת גרופר פעל רבות למען החקלאות הישראלית וקידס את פיתוח התקלאות המודרנית. תרם רבות להתיישבות חקלאית ופיתוח אזורי הספר.

היה ידוע כלוחס צדק חברתי הדואג לרוותת התקלאיס והשכבות החלשות.

התלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות (19.8.2024)

הוועדה ממליצה שלא לאשר את הבקשה. הוועדה סבורה כל אין לנייל תרומה ייחודית לעיר.

606 פטנתהת 511661 | ועדה לשטות: רחזבות. | :גג 5% ונופ 22 כיכר ספרא 1, ירושילים 9100707 | טל: 09-6995765 [ט1' פקס: 05-6997855 סנפ ו 016715 בר[ ע71 הוג

ועדה לשמוה רחובות

0. נעמי פרנקל

הסבר שט הרחוב

הקלאסיקאית של הספרות העברית (תרעייט- תשייע)

תקציר קויית

נעמי פרנקל נולדה בברלין גרמניה. עלתה לירושלים בשנת 1933. למדה היסטוריה יהודית וקבלה באוניברסיטה העברית בירושלים. נעמי השתתפה בשלוש מלחמות ישראל: במלחמת השחרור שירתה בפלמייח, במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים שירתה כרב סרן בחיל הים.

פרסומה בא לה עס פרסום הרומן יישאול ויוהנהיי בשנת 1956. רומן המתאר את יהדות גרמניה עם עליית הנאציזס. התקופות ההיסטוריות שעליהן כתבה נעמי פרנקל מצטיינות בתיאור מהימן ומקיף, כך גס הריאליה החברתית המשורטטת בספריה.

בכל כתביה, ברומנים ובאסופת סיפוריה הקצריס והארוכים קיים ביטוי עו לאהבתה לארצ ישראל, לעם ה*הודי באשר הוא ולמורשתו הרוחנית המפוארת. בכולם מודגש הכח הרוחני האדיר של חעס היהודי ששמר על קיומו באר ובגולה. ידיעותיה המקיפות בתחומי ידע שונים תורמות לאיכותם הגבוהה של ספריה מבחינתת האמצעלס האמנותיים המגווניס שבהם היא משתמשת.

ירושלים הייונה העיר האהובה עליה. העיר הוזכרה ברומנים יידודי ורעייי, *צמח בריי וכן תוארו אנשי העיר בהרחבה בייפרידהיי (פליטי תרפייט שחיו במחנה יהודה ובתלפיות).

על פועלה הספרותי +כתה בשנות השבעים ובשנות השמונים בפרט היצירה עייש לוי אשכול. בשנת 5 זכונה בפרס ישראל מטעם המחלקה לטפרות עברית, אוניברסיטת בר אילן.

החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות (19.8.2024)

הוועדה ממליצה שלא לאשר את הבקשה. הוועדה סבורה כי אין לנייל תרומה ייתודיות לעיר.

06 את 501061 | ועדה לשפות רחבת | + 4% ונפו 23 ביכר ספרא 1; ירושלים 9100707 | טל: 5995795-פס |סך" פקט: 6897155-פ0 מנח 1 0167615810 אלהו

ועדה לשמוה רהובות

1. ביבר (המייג/ור) מורים ואלה יפת

הסבר שס הרחוב

ממקימי בית הכנסת הגדול בירושלים וחיכל שלמה.

תקציר קויית

כיום קיימת כיכר עייש מורים יפה (המייגור) בשכונת מנחת-מלהה במרכז ספורט, ברחוב איילון בין מרכז הפיס ואצטדיון טדי. השם אושר בוועדת שמות מיום 24.9.2019 ובישיבת מועצה מיום 9

האיתור אושר בוועדת שמות מיום 22.06.2022.

המבוקש כעת הוא להוסיף לשט הכיכר את השם אלה, אישתו של מורים יפה.

הרב דייר משה אברתם (מורים) יפה בכינויו - המייגיור. היה אתד מאנשי הציבור הידועים והפעילים של הציונות חדתית בישראל וקודם לכן בבריטניה, מקום הולדתו. השתתף במערך ההגנתי של מכבי האש באנגליה נוכת הבליץ הגרמני בצבא הבריטי אליו התגייס, שימש כרב צבאי במזרת הרתוק בלבנון ובקפריסין.

בהיותו חרב הראשי של הבריגדה היהודית פעל לסליע לניצולים, הברית עקורים לארץ ישראל באמצעות נישואיס של נשיט עם תיילי הבריגדה. סיייע לידו של חרב הרצוג הרב הראשי לאר\ ישראל לאתר ילדים יהודיים במנזריס ולהביאס ארצה.

בישראל הקים את בית הכנסת הגדול והמונומנטלי של ירושלים ואת היכל שלמה וכן 50 מועדוני נוער בפריפריה.

פעל להוצאה לאור של פירוש משניות קהתי והוצאה שנתית של שנה בשנה ולות דיניס ומנהגים.

בשנת 1949 הגיע מורים יפה לבית משפחת אהרונסון בתל אביב כדי למסור דייש מבן משפתתם שלמד איתו במנציסטר. שם, פגש יפה את אלה, אחות של חברו מאנגליה, השניים התאהבו ולאחר שלושה חודשים החליטו להינשא. מדהים היה שיפה, בן 33 בלבד, כבר טווה קשרים עט רבים מאוד מנכבדי העולם היחודי. יפה עזב את דירתו ברחוב אוטישקין בתל אביב, ואחרי החתונה הזוג עבר להתגורר בירושלים.

מורים ואלה הקימו יחד את ארגון איחוד בתי הכנסת העולמי והפכו את ירושלים למרכ כינוסים של מנהיגים יהודיים בכל העולם.

לשניים נולדו שלושה ילדים: תבכור זאב מרדכי והתאומיס שניאור צלמן (זלי) ואל

החתלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות (19.8.2024)

הוועדה ממליצה שלא לאשר את הבקשה.

6 0 | ועדה לשפות רחזבות | :ג ל וטגבפט 24

כיכר לפרא 1 *ירוישליט 9100707 | קיל: 6995755-פס |6[' פלס: 6997155-פס נצפ רת בד 0150[0 131160[ הר

ועדה לשטות רחובות

ב. עדכונים ואיתורים

1 עדכון שם מקטע

1. עדמון שםט מקטע רח' פייר קניג לרח! עש גדליה שרייבר

דברי הסבר

בכפוף לאישור הוועדה על הנצחתו של גדליה שרייבר צייל בסעיף ב', מבוקש לדון בעדכון שם מקטע רחוב פייר קניג לרחוב עייש גדליה שרייבר בהתאט להמלצת הוועדה המייעצת,

בהתאט לסעיף 5א (ג) (1) לפקודת העיריות התפרסמה הודעה על כוונת העירייה לעדכן מקטע ברחוב גנרל פייר קניג מצומת הרחובות מקור חייט ויהודה ועד הרמזור בצומת הרחובות אלעור המודעי, רבן יוחנן בן וכאי ועמק רפאים (צומת אורנים), מקטע צה יעודכן לרחוב עייש גדליה שרייבר.

ההודעה פורסמה בעיתונות המקומית, באתר העירוני, ובחלוקה ידנית לאלה שכתובתם נמצאת במקטע צה,

עיריית ירושלים אפשרח להגיש טענות בעניקץ שינוי שם השכונח במייל למזכירות העירייה (מצייב). למזכירות העלרייה הוגשה התנגדות אחת בלבד לעדכון שס המקטע (כחודש וחצי לאהר תום המועד שהוקצב להגשת ההתנגדויות). מספר ימיט לאחר מכן, הטיר המתנגד את התנגדותו לבקשה.

לאור העובדה כי העירייה פעלה לפרסום הכוונה לעדכון שס המקטע ולא הוגשו התנגדויות כאמור, מבוקש לאשר את הבקשה לעדכון השם, בכפוף לאישור הבקשה שהובאה לדיון בטעיף אי בטדר יום זה להנצחתו של גדליה שרייבר זייל,

| ועדה לשפוה רחובות | 3 4% ₪ 25

כיכר ספרא 1, ירושלים 07ל100ל | טל; 5 ל : 05-6997155 :אפ 1 תת 180105 .21011 רהו

ועדה לשמוה רחובות.

2. אישור איתורים - מצ'/ב מפות ואישור משפחה

41

.3

יחזְקאל ישראל

דברי הסבר

השם אושר בוועדת שמות מיום 15.02.2023 ובישיבת מועצח מיום 21.05.23.

הסבר על שס הרתוב

בונה ירושלים, מוותיקי שחקני ביתייר ירושלים, נדבן (תרפייח -- תשע"ה).

איתור

בשכונת גונניס, רחוב חדש ללא מוצא הלוצא מרתוב בן בבא צפון מזרחית (מצייב מפה),

*ואל שיפטן

דברי הסבר

השם אושר בוועדת שמות מיום 27.08.2017 ובישיבת מועצה מיום 31.08.2017.

חסבר על שס הרחוב

איש חינוך. מנהל יימוסד עליח'י ומנחל מחלקת התינוך בעירייה. (תרייפ -תשע"ד).

איתור

בשכונת קריית משה, רתוב חדש היוצא מרחוב יהושע פרבשטייץ עד דרך יוסף וליץ (מצייב מפה),

הרב מנחט פרוש

דברי הסבר , , ,

חשט אושר בוועדת שמות מיום 27.08.2023 ובישיבת מועצח מיום 31.8.23,

הטבר על שם הרחוב

קוייר יימרכז אגודת ישראליי (תרעייו- תשייע),

איתור

בשכונת רמת שלמה, הגשר שמתחיל מכביש יגאל ידו וממשיך לרחוב רבי שלמה זלמן דרוק.

06 הת 1 | ועדה לשפותי רחובוות | + 4% ו 26

כיכר ספרא: 1, +רוקילים 7 | ל; 09-6095795 [ש' פקס: 09-6997155 :ג

901050 הור

ועדה לשמוה רחובות.

3 שונות

1. הרב אַלישע וישליצסי

דברי הסבר

השם אושר בוועדת שמות מיום 23.04.2023 ובישיבת מועצה מיוט 21,05.23.

לבקשת המשפהה, מבוקש לאשר הסבר מעודכן לשם הרחוב כאמור לחלן.

הסבר שס הרחוב

איש ירושלים שפעל באהבה מכוחה ולמענה בכל האר> (תשי"ד-תשע"ט)

איתור

הניו

בשכונת ואדי קדום, כיכר בצומת הרחובות צבאח אל מגיד ורחוב קדמת ציון (מצייב מפת).

| ועדה לשפות רחובות. | ₪ ל שש 27

כיכר טפרא 1, יהושליט 7 | טל 5 פקל: 05-6997155 נצנת ורוו בתס[011050 1380165 הר

ועדה לשטוה רחובות.

ג. ועדת שמות בישיבתה בוועדת הנצחת

1. הנצחת סילברסטיין

דברי הטבר

מבוקש לאשר את הנצחת משפחת סילברסטיין. ההנצחה, כהוקרה על פעילותם רבת השניט של המשפחה, אוהבי ירושלים, יהודים - ציוניים, אמריקאים, פילנתרופים ומשפטנים, אשר מעורבים רבות בחיי האומה היהודית והעיר ירושלים. בהתאמה, נתן רויס סילברסטיין (1938-

היוט), עו"ד, פילנטרופ וחובב ותומך נלהב של מדינת ישראל ושל העיר ירושלים. בתרומתו סילברסטיין מכבד את הוריו המנותיס, מקס סילברסטיין ואליובת בלום סילברסטיין זייל.

שניהם ניהלו חיים מלאים ומשמעותליס של אקטיביזס משפיע בקהילות היהודיות והמשפטיות באמריקה ועזרו לעצב את המדיניות האמריקאית המוקדמת כלפי מדינת ישראל,

אביו של נתן, מקס סילברסטיין (1879-1955) היה שותנף לארגון הקונגרס חיהודי האמריקאי ובין מייסדי ופטרוני יהישיבה יוניברסיטיי. באמצעות הקונגרס היחודי האמריקני, הוא תמך בהצלתה במדיניות התומכת של ארהייב כלפי המולדת יהודית בישראל, תחת נשיאה ה-28 של ארהייב -

וודרו ווילסון.

אמו של נתן, אליובת בלום סילברסטיין (1991-1892) הייתה עורכת דין פורצת דרך - הראשונה במערכת בתי המשפט בניו גירוּי לעסוק בעריכת דין, וסללה את הדרך לקידום נשים בתחומה.

היא הייתה תברה בקונגרס היהודי האמריקני, סגנית נשיא איגוד עורכי הדין לנשים והאישה הראשונה במועצה המייעצת המשפטית של מחוז אסקס ובאיגוד עורכי הדין במתוז אסקס.

אליובת סייעה בקידום המדיניות החיובית של הקונגרס חיהודי האמריקאי כלפי הצהרת בלפור של ממשלת בריטניה בשנת 1917, אשר היוותה את הבסיס להקמת המדינה היהודית שבירתה ירושלים.

משכך ולאור תרומתם הנוכחית לעיר ירושלים, יש בידינו הוכות להנציח את מורשת משפחת סילברסטיין, כשותפים נאמנים לאומה היהודית ולעיר ירושלים, כך שתרמו ויתרמו רבות לעירנו ומדינתנו - חן ברמה הערכית והן ברמה הפילנטרופית.

על כן, מבוקש לאשר את הנצחת משפחת סילברסטיין. פרויקט ההנצחה, כהוקרה על פעילותם רבת השנים של אוהבי ירושלים, אשר תמכו בנדיבותם לאורך השנים למדינת ישראל ותורמים ויתרמו רבות לעיר ירושלים.

הסכם בין קרן ירושלים לבין העירייה שטיוטה שלו מצייב ביחס להיקף התרומה וליעודה ינוסת על ידי היועמייש לעירייה ומנכייל קרן ירושלים והמועצה מסמיכה את היועמייש לעירייה וגזבר העירייה לחתום על הטכם התרומה מול הקרן.

איתור ונוסת ההנצחה

א. המנהרה מתחת לשדרות שגייר תיקרא 'ימנהרת מקס סילברסטיין'י, השם ייחקק באבן.

[6 מתנ 1 ם65161ש511 13 6 מי

ב. | הכיכר העירונית בצומת המחבר בין שדרות הנשיא השיש לשדרות שג'יר - תיקרא רחבת

סילברטטיין לחוק וצדקיי. ברחבת טילברסטיין יוקמו אנדרטאות בסגנון דומה לאנדרטה שיש באוניברסיטה העברית; השם ייחקק באבן במונומנטים שמספרם מספיק כדי שניתן יהיה לראותם מכל כיוון כשנכנסיס לרחבה.

6 1)תה אוג, 1 102 1323 ב8+61 יסשי[51 6 תיך

606 9168 51001 | ועדה לששזתי רהובות. | 23 4-4 ומכש 28 ביכר ספראי 1, יררשלים 9100707 | לול: 09-6995795 [16 פלס: 05-6997155 נצגע [1 .רת 6115001 (3301169] 27 0 רג

2

ועדה לשעוה: רחובות

ג. | הסמטה העוברת בין בנלין הפרקליטות לבנייו בתי המשפט, תיקרא ייסמטת אליזבת בלום

סילברסטליןיי. השם יופיע על שילוט רחוב מתאים ובמידת האפשר ייחקק באבן. (ייתכן שינוי קל בשם זה). 1,886 5116184618 6 בט[13 101128564 6 תיך

ביבר ע'יש מורטון מנדל ז'יל

דברי הסבר

מבוקש לאשר את הנצחת מורטון מנדל ז'יל. ההנצחה, כהוקרה על פעילותו הפילנטרופית רבת השנים ברתבי העולם, בישראל ובירושליס בפרט .

מנדל היה מנהיג, יהודי ציוני, י+ם ואוהב ישראל ובירתה ירושלים. השקיע באר כולה ובירושלים בפרט - בפיתוח מנהיגות, תעסוקה, רווחה, תרבות, קהילה, יהדות, חינוך ועוד. גאת, מתוך ערכיות ורצון לטפח את הדורות הבאים למנהיגות, אחריות חברתית ואהבת האדם.

מנדל היה איש חזון ומעשה אשר הקים בירושלים את המכון לתינוך ומנהיגות, הראשון מסוגו ובכך ביסס דורות של מנהיגים ומנהיגות בעיר ירושלים. בנוסף, תרם מנדל להקמת הקמפוטס החדש לאקדמיה לאמנות בצלאל, בתוכניות ייחודיות באוניברסיטה העברית, בתרבות הירושלמית המקומית בשכונותיה השונות של העיר, תרם להקמת מרכז הספורט הראשון במזרת העיר בבית חנינא ועוד תרומות רבות ומגוונות בכל שטחי החיים.

מנדל הקים את בניין קרן מנדל בירושלים תוך מחויבות מתמשכת לעיר ולרווחת תושביה. הקרן שהקים ממשיכה במטורות התמיכה בירושלים,

איתור

בשכונת רוממה, כיכר הנמצאת בין תתנת האוטובוסים המרכזית ובין תחנת הרכבת עייש נבון, ברובע העטקיס החדש שבכניסה לירושלים (מצייב מפה).

נוסח ההנצחה

כיכר מורטון מנדל (תרפי/א-תשיים)

6 80661 .,.ז תסזזס/

פילנטרופ ואיש עסקים יהודי ציוני אמריקאי בונה ירושלים

. בברקה,

4

משה ליאון

ראש העיר

לוייר הוועדה

606 ונהת 511661 | ועדה לשמות רחובות | +גג 0% ונצ-פם 29 כיכר ספרא 1, *רושלים 9100707 | שיל; 08-6908795 [10" פלס: 05-6997155 בצגו רת 0016001150 הד

ועדה לשמוה רחובות

העתקים:

מר איציק לארי - מנכ"ל העירייה

מר משה מרגליות -- ראש הסגל

עו"ד אלי מלכה - היועמייש לעירייה

מר עידו רוזנברג -- מזכיר מועצת העיר

006 הת 50166 | ועדה לשפותי רחובות. | 3 4-9 וומ-פכם 0 כיכר טיפראי 1, *רושלייט 9190707 | לל: 09-6995795 סד פקס: 6997155-פס נצפתי רדג 1361260615 ע הוה וו

% נוזכירות ‏ זועצת העיר

2--% |(6ח60 ע010 06 01 )560701808

וש

1

שווה לחיות

טופס בקשה לקריאת שם רחוב בירושלים

פרטי המבקש/ת

שם פרטי ושם משפחה המבקש/ת מסי והות המבקש/ת טלפון עדיאל בן שלום בש 4"

נליך כתובת למכתבים כתובת דואר אלקטרונכ

4 שחל 10 [הסס-1 וח ל והם!3 101.05

*לכתובת דואר זו יישלת מסי בקשה לצורך מעקב

פרטי הבקשת

שס הרחוב המוצע בעברית

פרופ' אנדרה היידו

שט הרתוב המוצע באנגלית (לא תובה)

6ז ה ו[ .זסיזום

שס הרחוב המוצע בערבית (לא חובה)

שדות חובה בהנצחת אישיות

תאריך לידה עברי תאריך פטירה עברי

כ"ז אדר ראשון ה'תרצ"ב כ"ו תמוז ה'תשע"ו

תאריך לידה לועזל תאריך פטירה לועצי

2

סוג הבקשה (יש לסמן +

" קריאת שם רחוב/דר ל

0 שינוי שם רחוב קיים

0 שינוי הסבר לשלט

0 הנצחה בתרומה

006

תיאור קצר מאוד על שם הרחוב המבוקש (עד 8 מילים - יופיע על שלט הרחוב)

מלחין, פדגוג, אתנומוסיקולוג וחתן פרס ישראל

הטבר על שם הרחוב המבוקש (עדד 100 מילים -- יופיע באתר העירליה), ניתן לצרף בקובץ נפרד

צ

כ

|

תאריך; || 158200 שס: עדיאל בן-שלום חתימה:

ביבר טפרא ו, ת.ד. 775 ירושלים 9100707, טלפון 02-6295723, טקס: 02-5297153 3 02-6295723 .91 9100707 וה 01015816 775 5.0.3 ,1 פזבטוף 5 הז 51 ו

נזובילים בשירות

הסבר על שם הרחוב כפי שיופיע באתר העירייה

פרופ' אנדרה הלידו מלחין, אתנומוסיקולוג, פדגוג, חתן פרס ישראל למוסיקה לשנת תשנ"ז.

פרופ' אנדרה היידו נולד בהונגריה בשנת 1932. למד מוסיקה אצל: מוזיקאים חשובים בהונגריה וצרפת בין היתר אצל זולטאן קודאי, דריוס מיו ואוליביה מסיאן. בשנת 1966 עלה לישראל וקבע את משכנו בשכונת גבעת מרדכי בירושלים.

בתחילת דרכו בישראל עבד בפונותיקה ושימש מורה באקדמיה למוסיקה בתל-אביב.

בשנת 1970 הקים פרופ' היידו את המחלקה למוזיקה באוניברסיטת בר-אילן ועמד בראשה שנים רבות. כמו כן פרופ' חיידו שימש במשך שנים כראש מגמת המוזיקה בבית הספר למדעים ואומנויות בירושלים.

עם השנים הכשיר פרופ' היידו מוזיקאים רבים שהינם היום מהמוזיקאים והמלחינים הבולטים בישראל.

פרופ' היידו חקר את המוסיקה החסידית ומוסיקה "כליזמרית", הלחין מאות יצירות שברבות מהן מופיעים נושאים הקשורים ליהדות, בשנת תשג'"ז הוענק לאנדרה היידו פרס ישראל למוסיקה.

אנדרה חיידו נפטר בירושלים בשנת 2016, הותיר אישה ושישח ילדים.

לק"י כ' אדר ה'תש"ף 16/3/2020

לכבוד ועדת השמות בעיריית ירושלים

אני מתכבד להגיש בקשה לקריאת כיכר בשכונת גבעת מרדכי בירושלים ע"ש פרופ' אנדרה

היידו ז'"ל , תושב שכונת גבעת מרדכי לשעבר וחתן פרס ישראל למוסיקה לשנת תשנ"ז.

הכיכר המיועדת נמצאת במפגש הרחובות אביעד וסרנא, בשכונת גבעת מרדכי, וסמוך מאוד

לביתו של פרופ' אנדרה היידו ז"ל ברחוב אביעד בגבעת מרדכי.

פרופ' אנדרה היידו נולד בהונגריה בשנת 1932. למד מוסיקה אצל מוזיקאים חשובים בהונגריה וצרפת בין היתר אצל זולטאן קודאי, דריוס מיו ואוליביה מסיאן. בשנת 1966 עלה לישראל וקבע את משכנו בשכונת גבעת מרדכי בירושלים. בתחילת דרכו בישראל עבד

בפונותיקה ושימש מורה באקדמיה למוסיקה בתל-אביב.

בשנת 1970 הקים פרופ' היידו את המחלקה למוזיקה באוניברסיטת בר-אילן ועמד בראשה שנים רבות. כמו כן פרופ' היידו שימש במשך שנים כראש מגמת המוזיקה בבית הספר

למדעים ואומגויות בירושלים.

עם השנים הכשיר פרופ' היידו מוזיקאים רבים שהינם היום מהמוזיקאים והמלחינים הבולטים בישראל. פרופ' חיידו חקר את המוסיקה החסידית ומוסיקה "כליזמרית", הלחין מאות יצירות שברבות מהן מופיעים נושאים הקשורים ליהדות, בשנת תשנ"ז הוענק לאנדרה היידו פר ישראל למוסיקה. אנדרה היידו נפטר בירושלים בשנת 2016, הותיר אחריו את

אשתו רות ושישה ילדים.

אצטט מדבריו של פרופ' אבי גלבוע, ראש החוג למוזיקה באוניברסיטת בר אילן: "פדופ:

אנדרה היידו היה מעמודי התווך של עולם המוזיקה בישראל מאז עלייתו לארץ בשנות ה-60 ועד יום פטירתו. כמות העשייה שלו, עוצמת ההשפעה, מספר האנשיט עליהם השאיר את חותמו - לא ניתנים לאומד ולהערכה. מדובר באחד המוזיקאים הגדולים שקמו בדורנו ושלא כמו אחרים - הוא הקפיד לא לשמור על כשרונו בד' אמותיו, אלא אדרבא ואדרבא - פרש את כנפיו והשפיע על רבים וטובים. הוא עשה זאת בכמה מישורים שונים אשר בכל אחד מהם לא היה לו אח ורע בדורו: פרופי היידו היה מלחין מחונן והוא קידם דוד שלם של מלחינים ניוצרים ובהם פרופ 'מיכאל וולפה, פרופי גדעון לבינסון, *וני רכטר, אהרון רזאק ורבים אחרים; הוא דגל ביצירת ובאלתור והעמיד דור של מוזיקאים בעלי תודעה מוזיקפית

עשירה ומורכבת ובהם בעלי מקצוע כגון מטפלים במוזיקה ומורים למוזיקה הנדרשים

ליכולות אלתור ויצירה מעין אלו; הוא היה אתנומוזיקולוג נלהב וחקר סגנונות מוזיקליים רבים, ובהם את המוזיקה של חסידות חביד )בשיתוך עם פרופי יעקב מזור); לבסוף, הוא היה

פדגוג מוזיקלי מוכשר והקדיש מחשבה,ידע וזמן כדי לאפשר לתלמידים ללמוד לנגן וליצוד."

כיום אני משמש בהתנדבות כיו"ר הועדה הפיזית של שכונת גבעת מרדכי. הועדה הפיזית פועלת תחת מינהל קהילתי מיתרים ומורכבת מתושבים רבים משכונת גבעת מרדכי. בפגישה האחרונה העליתי את הרעיון לקרוא לכיכר במעלה רחוב אביעד על שמו של פרופ' אנדרה היידו וכל התושבים תמכו באופן נלהב ברעיון. ניתן לומר שרוב תושבי גבעת מרדכי הכירו את פרופ' אנדרה היידו. הייתה לו אישיות מיוחדת מאוד. עם כל גדולתו העצומה כמוזיקאי וכאינטלקטואל, לאנדרה היו מידות נעלות והוא היה משיב שלום ודורש בשלומו של כל אדם

שהיה פוגש, קטן כגדול, תכונות אלו גרמו לו להיות נאהב על כל מי שהכיר אותו.

דומה לי שאין ראוי יותר מלהנציח את זכרו של פרופ' היידו בקריאת כיכר על שמו בשכונת

גבעת מרדכי בה הוא התגורר, לימד, הלחין ויצר במשך שנים רבות.

עדיאל בן-שלום

י"ר ועדה פיזית

גבעת מ 3

ירושלים

₪

פרס ישראל לשנת התשנ"ז ב

לפרופ' אנדרה היידו

מוסיקה

נדרה היירו נולד בהונגריה

בשנת 2. את תקופת המלחמה עבר יחד ע

ם אמו

בניטו בודפשט, ואביו נלקח לרוסיה. אחרי המלחמה למר היידו באקדמיה למוטיקה פס

נתר (אצל קושה

וסגדי), קומפוויציה (אצל סרוונסקי וסאבו) ואתנומוסיקולוגיה (אצל קודאי). כתלמיד של אטכולת קודאי

הרגיש היידו חובה להכיר את מורשת ארצו ובילה הרבה מזמנו בכפרים כדי לאסוף שירים עתיקים וללמוד .

צורות חיים שבתור ילר ממשפחה עירונית-בורגנית לא הכיר קודט לכן. הוא פגש צוענים נודדיס, למד את -

שפתם, והתמחה בשיריהם ובסיפודיהם שאיש לא חקר עד אז בהונגריה. פרי המפגש הזה הוא יצירתו

הסימפוגית-הווקאלית "קנטטה צוענית", שויכתה אותו בפדס הראשון בתחרות ורשה לקומפוזיציה ב-1955.

ב-1956 היגר היידו לצרפת בעקבות כשלון המרד ההונגרי ודיכויו על ידי הרוטים. בפריש המשיך את לימוריו בקונסרבטוריון אצל דריוס מיו ואוליביה מסיאן. שנות פריס היו עבורו שנות העשרה.

אינטלקטואלית ורוחנית יותר מאשר המשך הקריירה במוסיקה - חרבה מפגשים, ספרים וידידויות, אך ניכור

הולך וגדל בינו ובין חיי המוסיקה בפריו. הוא המשיך להלחין ולהתעסק בחקר הצוענים, כתב מוסיקו

לסרטים והתפרנס כמלווה בבית ספר לבלט וכמנצח למקהלות נוער. בפריס נפגש היידו עם חוגים יהודיים

אינטלקטואליים שדרכם התחיל לגלות את אפס קצֶהָ של ההגות היהודית. בסוף שנותיו ‏ בפריז אף ל תלמוד והתחיל לשמור מצוות.

בשנים 1961-1960 שימש היידו כמורה בקונסדבטוריון של תוניס, ואותןשניט העש

סמ מ1508ת28) עס 508066

ת 1966.

בחוויות שהכשירוהו להבין את שורשיו. כל זה הביא אותו בסופו של דבר ארצה בשנ 9

בארץ המשיך היידו את פעילותוּ המחקרית, אך בתחום חדש עבורו: מוסיקה חסידיו

וקה ובמקביל שימש מורה באקדמיה: = *

ומוסיקה "כליזמרית", שעליהן פרסם כמה ממאמריו. הוא עבד בפונותיקה ובמק , .

1+ " וטסטימוניוס:של:>

למוסיקה בתל אביב. אז הוא חיבר את יצירותיו הראשונות בארץ: "משחק פסחא" עבור הטס ל וע .

רחה פריאר, יצירה שעשתה רושם (וגם ‏ עוררה שערורייה) בזמנו, בגלל עיסוקה בחומר הנפץ ההיסטור של

השואה וביחסי נוצרים-יהודים, וכל זה באופן מאוד בלתי קונבנציונאלי.

פרויקט מיוחד במיגו של היידו הוא חיבור של מוסיקה למילים של משניות (כחמישים ושישה קטעים להרכבים שונים) שהעטיק אותו במשך שנתיים. עד היום יש קבוצות מנגנים המקדישות ערב לביצוע של הקטעים הללו תוך כדי לימוד תוכנס. יצידתו " תרועת מלך", אשר נכתבה עבור גיורא פיידמן (לקלרנית ולכלי קשת), זכתה אף היא לביצועים ולהקלטות רבות בארץ ומחוצה לה, והיא מבוססת כולה

על לחנים יהודיים ממזרח אירופה.

בשנת 1975 פנה היידו ליצירה פדגוגית המוקדשת ללימוד המוסיקה והפסנתר בשניט הראשונות: "שביל החלב". הרבה ילדים בארץ גדלו על היצירה חזו, ומאוחר יותר גם ילדים בגרמניה וכארצות אחרות. כהמשך ליצירה הפדגוגית יש להזכיר את הקונצ'רטו ל"20 פסנתרניט קטנים (1977) ואת "אמנות הפסנתר" (1987), יצירות ‏ המתוות דרך חדשנית למדיי להוראת המוסיקה. שילוב זה של הלחנה, .

מחקר אתנומוסיקולוגי ויצירה פדגוגית היה חדש בארץ, אך ניתן לראות את שורשיו ברעיונות ובפרקטיקה

של קודאי וברטוק - שהותאמו כמובן לתנאי הארץ, לבניית תשתית תרבותית אחרי אלפי שנות גלות ופיזור.

גם הממד התנ"כי בא לידי ביטוי ביצירתו: תחילה "נביא השקר ונביא האמת" (דְ197), ולאחר מכן האופרה "סיפור יונה" למקחלת ילדים (1986), "קהלת" לקריין ולארבעה צ'לות (1994) ו"גלגולו של ,

איוב" (1990).

5082206 27 850

בניגוד לפעילות זו, יצירות כמו "סיפורים על ילדים שובבים" (1976), "סרנדות - ביישניות* (1978) ו"על האור ועל העומק" (1983) הן גיטיון חזרה לאותה הנימה האישית הסובייקטיבית הקשורה'

לחוויות הילדות המוקדמות אשר אפיינו את היצירה של היידו לא פחות מאשר העיסוק בנושאים היסטוריים > או הגותיים. גם ב"משניות" וב"משחק פטחא" השובבות הניגודים הסגנוניים וההומור ממוגים את האלמנט.

הלאומי ה"רציני", ומיזוג זה מייחד את היידו משאר מלחיני ישראל. העובדה שרוב היצירות נכתבו לחובביס ולא לגופים מקצועיים הייתה אף היא חידוש, וגם כאן הפילוטופיה היא של אסכולת קודאי: חינוך נרחב למוסיקה דרך פעילות מקהלתית, כתיבה למתחילים וכו'. וכאן יש לציין, שההתעסקות בתכנים יהודיים אף היא צורה חדשה ביצירות של חיידו - דרך לימוד ההיסטוריה ("משחק פסחא", 1970, ו'חלומות באספמיא", 1991 - קנטטה לזכר גירוש יהודי ספרד) או דרך יצירות "הגותיות" ("צרור החיים", 1985),

המבטאות רעיונות פילוסופיים של היהדות, וכן דרך לימוד ה"משניות".

עם זאת, כשם שרוב הקומפוזיציות אינן מיועדות לנגנים המקצועיים דווקא או לקהל הרגיל לבקר בקונצרטים, כך גס היהדות הרבה שנספגה ביצירות היידו אינה מיועדת ‏ רווקא לקהל שומר רת ומסורת. לא לקבל את המציאות של הפרדה וריחוק בין דתיים לחילוניים כעובדה מוגמרת אלא לפעול .

נגדה - זהו רעיון יסודי הטמון בכל יצירותיו של היידו. ולכן המיזוגים השונים של עולם הילדות עם עולם המבוגרים אינם פחות אופיינים להיירו מאשר המעברים הפרובוקטיביים מהאלמנט היהודי שביצירתו לתפיסת עולט מודרנית ואישית, כפי שזה מתבטא ב"משניות" וב"משלי שלמה", וזה מה שמבדיל בין דרפו > >

של היידו לבין דרכם של אמנים אחרים, שאחרי חזרתם ליהדות כאילו אינם מכירים את שורשיהם הקודמים.

האירוניה והרב-שכבתיות מאפיינות אפילו את היצירה הדרמטית ביותר של היידו, .

"חלומות באספמיא", שבה פרדיננד ואיזבל מכריזים על גירוש יהודי ספרד בצורת דואו אופראי נוסה ודרי אחרי יצירות מונומנטליות מטוג זה יש תמיד חזרה ליצירות סובייקטיביות יותד, הקשורות ברוח

שחיבר היידו בפריז: "פלסמות", "יומן סידי בו סעיר", "מסע סביב פסנתר" ו"גהינום קט" אשר. גב

בשנות ה-60, וכן "שירי נפולי" ו"שירי חיות" על טקסטיס של צימומכו וטד היום, 12 הפרלודים לכיעו

50806 0

ו"קונטינווס" ל-15 כלים ולפסנתר.

פעילותו של היידו כמורה מתבטאת בכמה אפיקים: הוראת הקומפוזיציה

האוניברסיטה (לבעלי תארים גבוהים באוניברסיטת בר-אילן) והוראת היצידתיות בגיל צעיה (תוך.

לימוד המקצועות המוסיקליים). במישור זה ניתן לרבר על פעילות חלוצית המשתרעת מגילוי. ופיו

כשרונות במחנות קיץ ועד לניסיון להורות בדרך אחרת (בבית הספר למצוינות בירושלים) ולבנת | תשתית /.

להוראה היצירתית למורים עצמם בקנה מידה ארצי.

עס כל זאת, לב הפעילות הוא ביצירה עצמה, שכן ללא התחדשות מתמדת במישור האיש :> כל פעילות ציבורית מתייבשת, כפי שגם האדם הפרטי מתייבש ללא אתגרים רוחניים ואינטלקטואליים.

כיהודי היידרו מקריש הרבה מזמנו ללימוד תורה במסגרות שונות; זהו אפיק ההתחדשות העיקרי עבורו.

6156 ע0 082266

ב"ח

לכבוד

עיריית ירושלים.

ועדת השמות

פרופ. אנדרה היידו זצ"ל

היה אדם ענק. השפעתו הישירה ניכרת בעשרות, ואולי במאות אלפי אנשים: באלה שהתחנככו אצלו באוניברסיטת בר אילן, או באוניברסיטת תל אביב או באוניברסיטה העברית בירושלים, או בביה"ס למדעים ואומנויות, ועד כאלה שנפגשו אתו בסדנה כלשהי שהוא העביר, או שמעו הרצאה מפיו, או אפילו נפגשו איתו בדרך מקרה.

הוא היה גאון לא רק במוזיקה, אלא גאון גם כבן אדם (יש דבר כזה - גאוניות באנושיות), וגאוניות בשני התחומים באדם אחד היא דבר נדיר ביותר, יש כאלה רק בודדים בעולם.

אנדרה היידו עשה מהפכה בחינוך מוזיקלי בישראל וקיבל פרס ישראל על פעילותו החינוכית.

יצירותיו הם נכסי צון הברזל בתרבות העולמית והיהודית במיוחד. חן מבוצעות בכל העולם, כל שנה יותר ויותר.

אני חושב שאין דבר ראוי יותר מלקרוא כיכר על שמו של אנדרה היידו בירושלים דווקא, כי מיום עלייתו לארץ ועד פטירתו הוא לא עזב את ירושלים. = \

אריה חסיד - מוזיקאי, מנהל בדימוס של קונסרבטוריון רון שולמית.