ישיבת מיגור אלימות מס' 4 · דוח מס' 4 של הוועדה למיגור אלימות

השחתת

דמויות נשים

בשלטי חוצות

בירושלים

ינואר 2025

המרכז הרפורמי לדת ומדינה

הזרוע הציבורית והמשפטית של

התנועה הרפורמית.

המרכז הוא ממובילי המאבק בתופעה

החמורה של הדרת נשים והפרדה

מגדרית במרחב הציבורי

הדרת נשים במרחב הציבורי היא תופעה נרחבת המתקיימת במגוון

תחומים במסגרתה נשים מושתקות ומועלמות מהמרחב הציבורי

מה שהחל כדרישות להפרדה מגדרית בתחבורה הציבורית לפני

למעלה מעשרים שנה, התרחב עד מהרה לתופעה בעלת ממדים

נרחבים והגיע עד לדרישות להדרה והעלמה מוחלטת של נשים

מהמרחב הציבורי. לדוגמא: משידורי רדיו (קול ברמה), מפרסומים

שונים (מודעות בסניפי קופות חולים מכבי, קטלוג של איקאה ועוד)

מסורת מומצאת...

הדרישות השונות להפרדה מגדרית קשיחה והעלמת נשים

מהמרחב הציבורי לא משקפות מסורת ארוכת שנים אלא הן

בבחינת "מסורת מומצאת" שהועלתה לראשונה לפני קצת יותר

מעשרים שנה בהקשר של הפרדה באוטובוסים

כך ציין בענין זה כבוד השופט (בדימוס) רובינשטיין בבג"ץ 746/07

רגן נ' משרד התחבורה:

"יש לזכור, כי תופעת קוי "מהדרין" אינה עובדה קיימת מימי

בראשית... בני דורנו, דורותינו, גדלו מנעוריהם בחברה שבה היו

אוטובוסים מעורבים גם במקומות משופעים באוכלוסייה חרדית,

כמו ירושלים ובני ברק. מדובר איפוא בחידוש של השנים

האחרונות..."

מדובר בחלק מתהליך הקצנה בחברה החרדית במסגרתו נורמות

אשר נוצרו על ידי גברים מבקשות להגביל את התנהלותן של נשים

במרחב הציבורי

עמדה קיצונית של קבוצה קיצונית בתוך הציבור החרדי שאינה

מייצגת את כלל הציבור החרדי או אף את רובו

"התופעה הקרויה "הַ דָָּּ רָָּּ ת נשים" עוסקת במקרה פרטי של הפליה גנרית על בסיס מין,

אשר המאפיין המרכזי שלה הוא דחיקת רגליהן של נשים – בשל עצם היותן נשים – מן

האפשרות לקבל שירותים ציבוריים או לקחת חלק בפעילות ציבורית... הדרת נשים

עשויה לבוא לידי ביטוי גם במצב דברים שבו נשים מנועות או מוגבלות קטגורית מלקבל

שירותים או להיות שותפות אקטיביות בפעילויות המתקיימות במרחב הציבורי, כמעין הצבת

תמרור לפיו השירות המסופק מסופק "לגברים בלבד"... מדובר בתופעה פסולה ונפסדת,

שכבר נאמר לגביה שהיא פוצעת אנושות בכבוד האדם... ופוגעת באופן בוטה בזכויות

גרעיניות ובסיסיות של נשים.

מעבר לכך, בהדרת נשים יש גם כדי להשריש תפישה שלפיה החיים הציבוריים שייכים

מטבעם "לגברים בלבד", וכפועל יוצא מכך כדי להנציח פערי מעמדות מגדריים והתנהגויות

שמטבען הן מבזות, משפילות ומנמיכות נשים. ...מובן כי הפגיעה הגלומה בכך אינה מתמצה

אך ורק בעניינן הפרטני, אלא מדובר בפגיעה בחברה כולה."

(רע"א 6897/14 רדיו קול ברמה בע"מ נ' קולך – פורום נשים דתיות)

השחתת דמויות נשים המופיעות בשלטי חוצות

ובמודעות במרחב הציבורי - אחד מהמופעים היותר

אלימים של תופעת הדרת נשים במרחב הציבורי

המתקיים מזה שנים ארוכות ברחבי ישראל

וביתר שאת ובאופן רציף ומתמשך בעיר ירושלים

דמויות נשים המופיעות בשלטי חוצות נקרעות,

נמחקות או מוסתרות על ידי ריסוס של צבע

נובמבר 2017 -

השחתת דמויות נשים

על שלטים בדרך בגין

נובמבר 2017 -

השחתת דמויות נשים

על שלטים בשד' הרצל

נובמבר 2017 -

השחתת דמויות נשים

על שלטים בשד' הרצל

מאי 2018 - השחתת

דמויות נשים בשלט

פרסום שהוצב בכניסה

לעיר

מרס 2019 - דמויות

נשים הושחתו במספר

שלטי קמפיין הקורא

לנישואים אזרחיים

לרבות בכניסה לעיר

יולי 2020 - השחתת

דמויות נשים בשלט

חוצות מעל כביש בגין

אפריל 2021 -

הושחתו פניה של

המתעמלת לינוי אשרם

בשלט חוצות בעיר

ירושלים

יוני 2022 - הושחתו

דמויות נשים בשלטי

חוצות המוצבים

בשדרות הרצל בעיר

אוגוסט 2022 -

השחתת פניה של

שרת התחבורה דאז

בשלט חוצות בשדרות

הרצל

יוני 2023 - הושחתה

דמות אישה בשלט

בשד' שז"ר בכניסה

לעיר

מאי 2024 - הושחתה

דמות החיילת החטופה

קרינה ארייב, תושבת

העיר, שהופיעה בשלט

שנתלה בשכונת נווה

יעקב

התמונה שהושחתה

הוחלפה על ידי

העירייה

ללא איתור המשחיתים ונקיטת צעדים

משמעותיים נגדם –

אין הרתעה

והשחתות דמויות נשים בשלטי חוצות יימשכו

דצמבר 2024 -

הושחתה דמות אישה

בשלט חוצות המוצב

בצומת הרחובות

הנביאים ומונבז

דצמבר 2024 - סרטון

השחתה שפורסם ביום

31.12.24 בחשבון

האינסטגרם של

העיתונאי ערן סוויסה -

צעיר חרדי משחית

בפנים גלויות ולאור

יום, פרסומת התלויה

על קו 22 של חברת

"אגד" הנוסע בירושלים

השחתת דמויות נשים

בשלטי חוצות =

התנהלות בלתי חוקית

המחייבת אכיפה

• לא אותרו משחיתי שילוט;

• לא ניתנו קנסות;

• לא הוגשו כתבי אישום;

• לא הוחרמו רכבים של משחיתי מודעות (שכן לא

אותרו כאלה);

• לא הותקנו מצלמות במקומות מועדים להשחתה;

העירייה לא פעלה בשום צורה ואופן אל מול משרד

הפנים ו/או המשרד לביטחון פנים ו/או המשטרה ע"מ

לקדם אכיפה אפקטיבית של איסור השחתת דמויות

נשים בשלטי חוצות בעיר

עתירה מנהלית נגד עיריית ירושלים – דצמבר 2021

עיריית ירושלים התחייבה:

• לגבש יחד עם משטרת ישראל תכנית מסודרת לצורך

מאבק בתופעה של השחתת תמונות נשים בשלטי חוצות

בירושלים;

• יאושר תקציב ויותקנו מצלמות נוספות;

• יגויסו עובדים ייעודיים שייצפו במצלמות 24/7 ויגיבו

לקריאות בעניין וונדליזם בזמן אמת;

• ימונו גורמים האמונים על הגשת תלונה במשטרה בגין

אירועי השחתת דמויות נשים בשלטי חוצות;

• במקרה של איתור משחיתים העירייה תטיל עליהם קנסות;

אירועי השחתת

דמויות נשים

נמשכים כל העת!

מבחן התוצאה

פעולות העירייה והמשטרה למיגור תופעת השחתת

דמויות נשים בשלטי חוצות בירושלים

אינן מספקות

ולא הביאו לאיתור העבריינים והבאתם לדין

מדובר בהעדר הרתעה מוחלט

על העירייה והמשטרה לבצע באופן מיידי בחינה

מחודשת של האמצעים הננקטים למאבק

בתופעת השחתת דמויות נשים בשלטי חוצות

לגבש תכנית פעולה מסודרת ומפורטת שתכלול

נקיטה באמצעים דרמטיים ככל הנדרש על מנת

למגר ביעילות את התופעה

• להגיש תלונה למשטרה בגין כל אירוע השחתת דמויות

נשים בשלטי חוצות בעיר

• להציב מצלמות בכמות ראויה ובאופן המספק כיסוי

שטח רחב ככל האפשר, לאיתור משחיתי שלטי חוצות

במקומות המהווים מוקדים לאירועי השחתה חוזרים

ונשנים

• להפעיל צוות ייעודי בכמות מספקת שתפקידו לצפות

באופן שוטף ()24/7 במצלמות כדי לאתר ולהגיב בזמן

אמת לאירועי השחתה

• להציב פקחים במקומות שידוע כי הם מהווים מוקדים

לאירועי השחתה חוזרים ונשנים, על מנת שיאתרו ויפעלו

בזמן אמת נגד משחיתי שילוט

• העירייה תגבש בשיתוף המשטרה וכל גורם רלוונטי

תכנית פעולה מסודרת ומפורטת

• הגשת דיווחים עיתיים לוועדת מיגור אלימות ופרסומם

לציבור אודות התקדמות מאמצי האכיפה נגד השחתת

דמויות נשים בשלטי חוצות

פעולה מיידית תקיפה ונחרצת מצד העירייה למיגור תופעת

השחתת דמויות נשים בשלטי חוצות מחויבת כדי:

• לשמור על מרחב ציבורי ראוי ומכבד לרווחת כלל הציבור

• להגן על זכויות היסוד של נשים לכבוד ולשוויון:

"...הרשות המקומית מחויבת, ככל גוף שלטוני, להגן על זכויות

היסוד הבסיסיות הנתונות לכל אדם הכפוף לתחום סמכותה

ושיפוטה, לרבות אי-הדרת נשים..."

(ע"פ 5338/17 אבוטבול נ' פיליפ)

• להגן ולשמר את שלטון החוק ולהעביר מסר חד וברור

שלהדרת נשים במרחב הציבורי אין מקום בעיר ירושלים

מי שמעוניין להעלים נשים מהמרחב הציבורי יישא במחירים

השחתת שלטי נשים

במרחב הציבורי

חברת כנען

20/01/2025

הוועדה למיגור אלימות

כתבה :1 מתוך חדשות 13

04/04/2024

https://13tv.co.il/item/news/dom

-estic/crime-and-justice/w4pah

/904007250

:2 כאן חדשות – עמוד הפייסבוק

https://www.facebook.com/reel/627759039

912917

:3 מתוך הטוויטר

24/12/2024

mx?/status/1871441959967191108_https://x.com/Roi

2=

:4 מתוך האינסטגרם

04/01/2025

https://www.instagram.com/reel/DEYlGe3CEdJ

MXNpdW1zOGdzM3E4dQ%3D%3D=igsh?/

הוועדה למיגור אלימות – מספר 4

מתאריך כ' בטבת תשפ"ה ()20.1.2025

הוועדה למיגור אלימות – תמליל

מספר הוועדה: 4

מקום ההתכנסות: אולם הנהלה 2

תאריך הוועדה: כ' בטבת תשפ"ה ()20.1.2025

מזכיר הוועדה בדיון: ברכה כהן

שעת תחילת הוועדה: 16:00

שעות סיום הוועדה: 17:30

התמליל נכתב ע"י חברת גולד וורק בע"מ ולא עבר בדיקה או הגהה ע"י גורם כל שהוא בעיריית ירושלים

עיריית ירושלים וחברת גולד וורק בע"מ עושים כל שביכולתם על מנת לייצר תמליל איכותי ובעל ערך. עם זאת מודגש כי קריאה בתמליל צריכה להיעשות באופן מושכל תוך הבנה שיתכנו טעויות ו/או השמטות מסיבות אובייקטיביות שונות.

You"

.speak

גולד-וורק ת R ג ו M ים גולד וורק תמלול והקלטה We

"_type

1

הוועדה למיגור אלימות – מספר 4

מתאריך כ' בטבת תשפ"ה ()20.1.2025

יו"ר אדיר שוורץ.

אני מתכבד לפתוח את ישיבה מספר 4 של הוועדה למיגור אלימות. נוכחים כאן, חברי מועצת העיר, חברי הנהלה, מרים סלע, אריאל בזיז, יהודה פרוידיגר ולורה ורטון. מלבד זה נמצאים כאן אורחים וחברי וועדה נוספים והדרג המקצועי, כמובן שכל מי שידבר יציג את עצמו בשביל שכולנו נכיר, ובשביל הפרוטוקול. התכנסנו היום לדבר, דיון שאני מגדיר אותו כדיון חירום ממש, על נושא השחתת שלטי הנשים, והדרת הנשים במרחב הציבורי בעיר ירושלים. השחתת שלטי נשים יכולה להיראות לצופה הלא מיומן כאיזה שהיא אירוע פעוט, ונדליזם בשם הוונדליזם כמו שקיים בכל מיני מקומות, איזה גרפיטי ספוראדי על איזה קיר אקראי. במקרה שלנו, אנחנו יודעים להגיד, אחרי הרבה שנות ניסיון כאן בירושלים, ש – א' מדובר בתופעה של ממש. היום בעיר ירושלים לא ניתן להעלות שום תמונה של אישה על גבי שלט במרחב הציבורי, זה נכון בכלל השכונות בירושלים, וזה נכון לגבי כלל תמונות הנשים. כלומר גם את זה לא הייתי מצדיק. אבל אם היו אומרים לי שהיו, שמשחיתים אך ורק תמונות של נשים בבגדי ים, אז זה אומר לנו משהו אחד. כאן המקרה הוא הכי רחוק מזה שאפשר, משחיתים תמונות, ואנחנו יודעים לספר על מקרים שהשחיתו תמונות של הנרייטה סולד, שהיא ללא ספק לא נכנסת תחת הקטגוריה של מה שנקרא סמל מין, בסדר? מדברים איתנו על השחתה של תמונות של ילדות קטנות, מדברים איתנו השחתה של ציורים של דמויות של נשים. מדברים איתנו על השחתה של דמויות, וחווינו את זה כאן ויושבות כאן שתי חברות מועצת עיר, שהזכות שלהן להיבחר נפגעה בעקבות זה שהם נשים, ואנחנו העלינו, ויושב כאן נציג של חברת כנען, אנחנו העלינו בקמפיין הבחירות כ – 100 מודעות על אוטובוסים, מאה אחוז מתוכם הושחתו בגלל שהייתה עליהן תמונה של חברתי מרים, וכך קרה גם בקמפיין האיחוד הירושלמי של חברתי לורה פה. והמצב הזה, שבו הזכות של נשים לפרנסה נפגעת, הזכות של נשים לנוכחות במרחב נפגעת, הזכות של נשים לבחור ולהיבחר נפגעת. זכויות כל כך כל כך בסיסיות נפגעות, אל מול התופעה הזאתי, הוא מצב שדורש מאיתנו לשלב ידיים ולהתחיל לתגבר את האכיפה. המצלמות קיימות, היכולות קיימות, משטרה קיימת, פרקליטות קיימת, כולם קיימים, השאלה אם אנחנו יוצאים מכאן היום עם החלטה שבמסגרתה אנחנו כולנו, כל הגופים שיושבים כאן מסביב לשולחן לוקחים אחריות על התופעה ומתחילים להתמודד אותה, כדי להתחיל למגר אותה, שזה מטרת הוועדה, הוועדה למיגור אלימות, השחתת שלטים היא אלימות לכל דבר ועניין. אחרי ההקדמה הזאתי, אני מבקש מעו"ד אורי נרוב מהמרכז לענייני דת ומדינה, להציג לנו את התופעה.

עו”ד אורי נרוב:

כן, אז נעים מאוד. קוראים לי אורי נרוב, אני מנהל המחלקה המשפטית של המרכז הרפורמי לדת ומדינה. אפשר רק לשים את המצגת שלי?

דוברת לא מזוהה:

כן, בדיוק, איפה ישראל?

ברכה כהן:

2

הוועדה למיגור אלימות – מספר 4

מתאריך כ' בטבת תשפ"ה ()20.1.2025

אני במקומו היום.

דוברת לא מזוהה:

אוקי.

אדיר שוורץ:

גם את המצגת של עוזי,

יהודה פרוידיגר:

זה של עוזי.

אדיר שוורץ:

זה מצגת שכבר פתוחה.

דוברת לא מזוהה:

הוא כבר פתח את זה, למטה.

עו”ד אורי נרוב:

כן, היא הייתה, היא הוצגה לפני כן,

ברכה כהן:

או ראשונה? זאתי?

עו”ד אורי נרוב:

לא,

עוזי חן:

יש פה שתי מצגות בסך הכול,

יהודה פרוידיגר:

זה זה.

עוזי חן:

חברת כנען,

דוברת לא מזוהה:

3

הוועדה למיגור אלימות – מספר 4

מתאריך כ' בטבת תשפ"ה ()20.1.2025

תלכי עוד ימינה.

ברכה כהן:

זאתי?

דוברת לא מזוהה:

זאת ומדינה רשום לך.

עוזי חן:

קודם כל יש פה שתיים שהם אותו דבר.

דובר לא מזוהה:

כאילו של כנען צריך כאילו לפתוח את השלהם.

יהודה פרוידיגר:

מי שלח את המייל?

דוברת לא מזוהה:

זה?

עו”ד אורי נרוב:

זה זה, כן.

אדיר שוורץ:

מצוין, סליחה על העיכוב הטכני, ואנחנו מתחילים, עו”ד אורי נרוב:

אין בעיה,

אדיר שוורץ:

אורי, רוץ.

עו”ד אורי נרוב:

טוב, אני רק אין לי שליטה על זה. סבבה, אז כמו שהתחלתי לומר, אני בעצם במרכז הרפורמי לדת ומדינה אנחנו הזרוע הציבורית המשפטית של התנועה הרפורמית בישראל, אנחנו עובדים כבר שנים ארוכות במאבק, בכל מה שקשור להדרת נשים והפרדה מגדרית במרחב הציבורי. הנושא הזה של 4

הוועדה למיגור אלימות – מספר 4

מתאריך כ' בטבת תשפ"ה ()20.1.2025

הדרת נשים חשוב כאילו שנבין שמדובר באיזה שהיא תופעה מאוד מאוד רחבה, שמה שהיא אומרת תכלס, זה שנשים מושתקות, נשים מועלמות מהמרחב הציבורי. עכשיו חייבים להבין שזה משהו שהתחיל לפני משהו כמו 20 שנה, שזה התחיל בנושא של הדרה, ודרישות להפרדה במרחב הציבורי, באוטובוסים, בקווי אוטובוס, ועד להרגע אנחנו רואים שזה פשוט מתרחב, מתרחב, ועוד כל מיני תופעות שלא שמענו עליהם, ואני אתן לכם כמה דוגמאות, אחת מהם זה עניין של שידורי רדיו קול –

ברמה, שזה תחנת רדיו חרדית שנשים לא הורשו לעלות, ולא רק לשדר, אלא גם לדבר היה אסור נשים בתחנת רדיו הזו, תחנת רדיו נדרשה לשלם פיצוי של מיליון שקל על הדרת הנשים הזאת בסופו של דבר, בתובענה ייצוגית שהוגשה נגדה על ידינו. (לא ברור) שונים שפשוט נשים נמחקות מהפרסומים היום, לא מורשות להיות חלק מהפרסומים האלה, אם זה בסניפי קופות חולים של מכבי, שאנחנו רואים שיש רק גברים בתוך הסניפים במודעות שתלויות בסניפים, אנחנו רואים קטלוג של איקאה, שמיועד לציבור החרדי, ואין במשפחה החרדית אפילו אישה אחת, הכול, הכול הכול גברים. אנחנו רואים מוצרים בסופרים שהם פשוט מדביקים מדבקות על הפנים של נשים, כדי שלא יראו אותם, או טשטוש של דמויות נשים שמופיעות באתרי חדשות חרדיים, הכול מקרים שאנחנו היינו מעורבים באספקטים של ההדרה שלהם, והמאבק בהם. עכשיו הדרישות האלה בעצם זה עוד משהו שחשוב להבין אותו, שזה לא משהו שמקובל בהלכה, הדתית, היהודית, זה איזה שהיא מסורת מומצאת, ומשהו שהתחיל, כמו שאמרתי באוטובוסים ובאספקט הזה אנחנו רוצים לצטט לכם את כבוד השופט רובינשטיין שאמר בפסק הדין שניתן נגד הפרדה מגדרית באוטובוסים, יש לזכור קווי מהדרין היא לא עובדה קיימת מימי בראשית, זה לא משהו שתמיד היה קיים, בני דורנו, דורותינו גלו מנעוריהם בחברה שבה היו אוטובוסים מעורבים, אני מזכיר לכם השופט רובינשטיין חובש כיפה, הוא בן אדם דתי, הוא אומר גם,

לורה ורטון:

יקיר ירושלים גם.

עו”ד אורי נרוב:

גם במקומות משופעים באוכלוסייה החרדית כמו ירושלים, ובני ברק, מדובר איפה הוא בחידוש של השנים האחרונות, ואנחנו רואים באמת חברה חרדית, שלצערנו הולכת ומקצינה. מי ששומעים מקרב החברה הזו, לצערי הרב שוב, זה הגורמים הקיצוניים, כי גם להגיד שהעמדה הקיצונית הזו מייצגת את העמדה של הציבור החרדי, זה לא נכון, כי יש בתוך הציבור הזה, הוא עשוי מקשה אחת, יש בו הרבה רבדים והרבה דעות, ולכן הקיצוניים שומעים אותם.

יהודה פרוידיגר:

הם עובדים בעירייה עם נשים ביחד.

עו”ד אורי נרוב:

הם הולכים ברחוב עם נשים ביחד, הם עושים דברים עם נשים ביחד.

5

הוועדה למיגור אלימות – מספר 4

מתאריך כ' בטבת תשפ"ה ()20.1.2025

אדיר שוורץ:

צודק במאה אחוז.

מרים סלע:

נולדו מנשים, יש להם ילדות.

דובר לא מזוהה:

ילדים עם נשים, לא?

מרים סלע:

נשואים לנשים.

עו”ד אורי נרוב:

עכשיו עוד דבר שאני רוצה לצטט לכם מהפרשה של רדיו קול – ברמה, על ההשלכות שיש לתופעה הזו של הדרת נשים, מעבר לזה שכתבנו, שפוצעת אנושות בכבוד האדם ופוגעת באופן בוטה בזכויות גרעיניות ובסיסיות של נשים, הוא אומר בהגדרת נשים יש גם כדי להשריש תפיסה שלפיה החיים הציבוריים שם, שייכים מטבעם לגברים בלבד, שיש בזה משהו מנציח את פערי המעמדות המגדריים ואת ההתנהגויות שהן מבזות משפיעות ומנמיכות כלפי נשים, ושיש פה פגיעה ושהיא באמת לא רק בנשים, אלא בכל החברה כולה, צריך להבין את זה. עכשיו השחתת דמויות נשים בשלטי חוצות, זה באמת אחד מהמופעים היותר אלימים של הדרת נשים, אנחנו רואים פה שיש פה נשים בשלטי חוצות באופן שוטף, גם כן, הדמויות שלהן נקבעות, סיפרתי ש - , בדרך לפה, אנחנו נמצאים בהיברו יוניון קולג', וצעדנו לפה ברגל, ובדרך כלל פה אנחנו חולפים על פני קו 18 שנתלשה הדמות של שירות בתי הסוהר, מישהו משרות בתי הסוהר, זה הקמפיין שמוביל עכשיו, פשוט השחתה על כל צעד ושל, נשים, הדמויות של נשים נקרעות, נמחקות או שפשוט מרססים אותם.

מרים סלע:

גם לאור יום.

עו”ד אורי נרוב:

ואני אתן לכם, ואני אתן לכם רק, נתתי פה כמה דוגמאות כדי שתבינו, א' מה קורה כל הזמן, שזה קורה ברצף, שזה הכול דוגמאות מהעיר ירושלים, לא מרחבי המדינה, למרות שזה מופיע גם ברחבי המדינה, שלא. אבל באופן רציף יותר בירושלים, תראו בכל, לקחתי דוגמא אחת מכל שנה, או שתיים מקסימום, אבל יש הרבה יותר. שדרות הרצל בעיר, גם זה משדרות הרצל נובמבר ,2017 מאי ,2018 שוב בכניסה לעיר, מרץ ,2019 הכלה מרוססת, יולי ,2020 שוב פשוט תלשו את הפנים, כי לא יכולים לראות פנים של נשים. אפריל ,21 לינוי אשרם, הפנים שלה מושחתות, שוב הכניסה, בכניסה 6

הוועדה למיגור אלימות – מספר 4

מתאריך כ' בטבת תשפ"ה ()20.1.2025

לעיר. ועוד דוגמאות, ועוד דוגמאות, והכול על פני שנים, באמת ארוכות ופה אנחנו רואים את הדוגמא ממאי ,2024 שלט החטופה קארין אהראיב, שהיא גם תושבת העיר, שהופיעה בשלט כאן, בנווה יעקב, והעירייה באמת פעלה מהר בעניין הזה והחליפה את השלט, ואנחנו רואים פה את השלט המוחלף, אבל אני רוצה לצטט לכם, אני רוצה לצטט לכם משהו שאנה (לא ברור) הדודה של קארין אהריאב אמרה בהקשר הזה, היא אמרה - זה כואב ללכת בשכונה שבה קארין (לא ברור)

ולראות את השלט, עם שלושת החטופים שהיא באמצע, והפנים שלה לא שם, גזרו בברוטאליות, מבחינתנו זה statement מי שעשה את זה. לצערי זו אמירה, שלט שהפנים של קארין, רק של קארין הוסרו ממנו, זה היה נוראי לראות את זה, סבתא שלה ראתה את זה, אנחנו צריכים להתמודד עם כל כך הרבה דברים מבחוץ, ועכשיו מבפנים, זה מצמרר. אנחנו רוצים שמישהו יישא באחריות על הדבר הזה, זה לא מספיק שיחליפו את השלט, וזה מתקשר לדברים שאני רוצה להגיד, ככל שמחליפים את השלט זה דבר נדרש, זה דבר חשוב. אבל אם אין לצד זה איתור של המשחיתים, ואם אין לצד זה, גם כן איזה שהם צעדים מאוד מאוד משמעותיים ננקטים נגדם, לא תהיה פה הרתעה, אבל אנחנו נראה את הדברים האל הנמשכים, אנחנו רואים שהם גם נמשכים, זה תמונה מדצמבר 2024 שהושחתה, חוצות, שלט חוצות בצומת הרחובות הנביאים ומונבז, ופה אני רציתי שתראו, סרטון שרואים פשוט, העלה את זה העיתונאי ערן סוויסה, ורואים פשוט חרדי לאור יום, פה בעיר ירושלים הולך אחרי קו ,42 ותולש את ה - , דמות, משחית את הדמות של רותם סלע, שוב בלי להתבלבל, לאור יום, אדיר שוורץ:

פנים גלויות.

עו”ד אורי נרוב:

פנים גלויות, לא מעניין אותו שמצלמים אותו, כי הוא יודע שאף אחד לא יעשה שום דבר עם הדבר הזה, ואני בטוח שגם לא נעשה שום דבר עם הדבר הזה לצערי.

מרים סלע:

אותו דבר קרה בזמן קמפיין הבחירות עם תמונה שלי, לורה ורטון:

ושל (לא ברור).

מרים סלע:

ראו את הפנים של הבן אדם המשחית, שום דבר לא קרה.

דובר לא מזוהה:

איך השם שלך? סליחה.

7

הוועדה למיגור אלימות – מספר 4

מתאריך כ' בטבת תשפ"ה ()20.1.2025

מרים סלע:

מרים סלע.

עו”ד אורי נרוב:

לא, יש פה איזה שהיא בעייתיות, יש פה בעייתיות, יש פה מסר שאנחנו מחזקים אותו כשאנחנו לא נוקטים באמצעים כדי לאכוף את החוק בעניין הזה, שאומר, באמת יש פסול בהצגת דמות של אישה במרחב הציבורי, וצריך, וזה בסדר, שאתם רוצים מרחב ציבורי נטול נשים, הרי זה מסר שאנחנו לא נקבל אותו במדינה דמוקרטית. עכשיו, רגע, אני רוצה לעבור לדף הבא, למעשה חשוב להבין את המסגרת החוקית כאן, שזה גם משהו שהוא בסיס כדי לפעול עליו. אנחנו יודעים שההתנהלות הזו היא התנהלות בלתי חוקית, ובניירות, בנייר העמדה ששלחתי לכם לפני הישיבה, יש פירוט באמת מאוד מאוד רחב וארוך, ביחס להוראות הדין שמופרות כשמישהו בא ומשחית שלטי חוצות.

יהודה פרוידיגר:

ומה הסנקציה? מה הקנס?

עו”ד אורי נרוב:

הקנסות יכולות להיות, א', זה קנס שיכול להגיע לאלפי שקלים, יש פה, מדובר פה גם כן על עבירה פלילית, אפשר להגיש כתב אישום על הדבר הזה, ואני מדבר גם על סעיף, סעיף 246 לפקודת העיריות, סעיף 16 לחוק העזר ירושלים שילוט, צו העיריות עבירות קנס, חוק העונשין סעיף ,195 כבר באמת יש פה הרבה אמצעים שאפשר לנקוט בהם, ואפשר לפעול כדי להפסיק את התופעה הזאת.

אריאל בזיז:

בקשה של יונה מילנובסקי בנושא, היא לא התקדמה?

עו”ד אורי נרוב:

החקיקה לא התקדמה לצערי.

אריאל בזיז:

זאת אומרת העבירה היא כרגע ונדליזם לפי החוק.

עו”ד אורי נרוב:

העבירה,

אריאל בזיז:

היא אושרה בקריאה שלישית.

8

הוועדה למיגור אלימות – מספר 4

מתאריך כ' בטבת תשפ"ה ()20.1.2025

עו”ד אורי נרוב:

סעיף ,195 מדברת על זה שהמוריד, משחית או משמיד במזיד וללא רשות ראוי, מודעה או תעודה שהודקו בבניין או במקום ציבורי ע"פ דין, או ע"פ הוראת עובד ציבור זה מאסר שלושה חודשים, זאת אומרת זה באמת עבירה שיש לצידה עונש רציני.

אריאל בזיז:

אבל אין התייחסות ספציפית לאנשים בהקשר הזה, פשוט ונדליזם.

עו”ד אורי נרוב:

ונדליזם באופן כללי, אין התייחסות, וגם כל העבירות שמניתי כאן לפני כן, זה גם עבירות שמתייחסות ונדליזם, זה משהו שאפשר לאכוף אותו, אין התייחסות ספציפית להשחתה.

ציפי לוי:

סליחה, אבל הייתה פעם, הייתה פעם אכיפה של זה, על דמויות נשים?

לורה ורטון:

תיכף,

עו”ד אורי נרוב:

אני כבר אגיע לזה. משום ש - , אני מגיע לשלב הבא, באמת אנחנו ראינו, אדיר שוורץ:

תיכף נשמע את גורמי האכיפה בלשונם.

עו”ד אורי נרוב:

אנחנו ראינו שבאמת יש מצב שהפגיעה בזכויות נשים כל הזמן נמשכת, אנחנו פונים לעיריית ירושלים, מבקשים שיפעלו, ודברים באמת לא זזים, לצערי הרב, אנחנו ראינו שבאמת לא, לא אותרו מחלקת השילוט, לא אותרו, לא ניתנו קנסות, לא הוגשו כתבי אישום, לא הותקנו מצלמות. העירייה הייתה באמת איזה שהיא אוזלת יד מאוד מאוד משמעותית בהתנהלות של העירייה למרבה הצער, ולכן בשלב הזה אנחנו הבנו שאנחנו צריכים לגשת לבית משפט, ובדצמבר 2021 באמת התקיים פה דיון בבית המשפט המחוזי בירושלים, על עתירה שאנחנו הגשנו כנגד עיריית ירושלים, ובמסגרת העתירה הזו, בית המשפט נתן תוקף של פסק דין להתחייבויות של עיריית ירושלים. זאת אומרת עיריית ירושלים הבינה שמשהו פה לא תקין, היא חייבת לפעול, והיא התחייבה בעצם למקבץ של הפעולות האלה, שהיא תנקוט. הראשון, זה באמת לגבש איזה שהיא תוכנית פעולה מסודרת, עם משטרת ישראל, כדי לראות איך מכנסים כוחות, מאגמים כוחות, כדי להיאבק בתופעה הזאת, כי יש 9

הוועדה למיגור אלימות – מספר 4

מתאריך כ' בטבת תשפ"ה ()20.1.2025

פה משהו פלילים, חייבים את העזרה של המשטרה כאן, העירייה לא יכולה, אמנם בראש ובראשונה היא זו שמחויבת לאכוף, אבל היא לא יכולה לפעול לבד בעניין הזה. מעבר לזה, דובר על זה שיאושר תקציב, ויותקנו מצלמות נוספות וגם כן, שיגויסו עובדים ייעודיים, זאת אומרת זה שיש לי מצלמות זה נורא נחמד, מישהו צריך לשבת ולצפות במצלמות האלה ,24/7 ולראות איך הוא יכול לתת מענה לוונדליזם בזמן אמת. דבר נוסף שהעירייה התחייבה לעשות אותו, זה באמת להגיש תלונות במשטרה, על כל שחיתה כזו, כל אירוע שתתאמו אנחנו נגיש תלונה במשטרה. וגם נראה איך אנחנו יכולים להטיל קנסות על הגורמים האלה, כלומר אנחנו רואים שיש פה באמת איזה שהיא פעולה מאוד מאוד ממוחשבת, אבל קיבלנו בפברואר ,2022 אמרו לנו אין בעיה אנחנו מינינו אנחנו יודעים בדיוק מי כל גורם וגורם שיגיש תלונות מבחינת עיריית ירושלים, הייתה חלוקה כזו, רכשנו מצלמות הצבנו אותם במקומות המועדים לפורענות, הקצנו תקציבים, אחר כך גם אמרו לנו שהיה קורס ב –

,2022 שוב באפריל של עובדים ייעודיים לטובת הדבר הזה, לטובת האכיפה הזו, וגייסנו אותם, והכשרנו אותם, אבל אנחנו רואים שכל הפעולות האלה, כבודם במקומם מונח לא מניבות תוצאות, לא מניבות את התוצאות הרצויות, ואנחנו רואים שהאירועי השחתה ממשיכים כל הזמן. עכשיו באוגוסט 2022 באמת ניתן לנו איזה שהוא מענה לאחת הפניות מטעם העירייה, שהם אמרו לנו בצורה הכי חד-משמעית לאגף חירום וביטחון של העירייה אין יכולת לשמור על שלטי חוצות בעיר, במשך 24 שעות ביממה, במשך כל ימות השבוע ולמנוע ונדליזם או השחתה. זאת אומרת אנחנו פשוט לא יכולים לפעול בעניין הזה, אין לנו מה לעשות, זה מה יש, תתמודדו. עכשיו כמובן שזה לא תגובה שאפשר לקבל אותה, וזה לא משהו שאפשר להסכים איתו. אנחנו טוענים בעצם שה - , כל הפעולות האלה הן פשוט, הן לא מספיקות, חבר'ה זה פשוט לא מספיק, אנחנו רואים שלא נעצרו חשודים, הם לא אותרו, אין חשודים בהשחתות, והאירועים האלה ממשיכים להתקיים. הייתה עוד תגובה שאמרה באוגוסט ,23 כן עשינו עוד פגישה עם משטרת ישראל, ובאמת הגענו למסקנה שאנחנו צריכים להמשיך לשתף פעולה. עכשיו שוב אני עד היום לא ראיתי, ויתקנו אותי פה הנוכחים, אם יש באמת איזה שהיא תוכנית מסודרת, בשיתוף משטרת ישראל, שאומרת בדיוק מה עומד על הפרק, ואיך אנחנו נלחמים בדבר הזה. איך אנחנו מאתרים חשודים, איך אנחנו מטילים קנסות. איך אנחנו מגישים כתבי אישום. כלומר יש פה מציאות שאומרת במבחן התוצאה, יש פה פעולות לא מספיקות, פעולות לא מספיקות זה אומר, אין הרתעה, ולכן מה שאנחנו חושבים שצריך לעשות, זה להפסיק את המציאות הזו שאנחנו חיים בה, שעבריינים עומדים מאחורי אירועי השחתה, וכמו שראינו בריש גלי בלי פחד, לאור יום, והם יודעים שאף אחד לא ימצה איתם את הדין, אין התרעה, המרחב הציבורי בעצם בעיר הזו הופך להיות לא מוגן, כלפי ציבור הנשים, תחושת הביטחון האישי, והזכות לשוויון נרמסות כאן. ואני חושב ש - , שוב החובה הזו שחלה בראש ובראשונה, אני שוב מדגיש את זה, על עיריית ירושלים שהיא זו שמחויבת לנקוט בכל האמצעים שעומדים לרשותה, תוך כיום שיתוף פעולה אדוק עם המשטרה, צריך לעשות איזה שהיא בחינה מחודשת של האמצעים האלה, כלומר אתם מחויבים בעצם לבחון כל עת אנחנו נוקטים באמצעים מסוימים, האם הם כן עובדים, האם הם לא עובדים, ברגע שהם לא עובדים, צריך לעשות בחינה מחדש, ולראות, אוקי, מה אני יכול לעשות גם אם זה אומר שאני צריך לנקוט באמצעים דרמטיים, אמצעים דרמטיים ואפילו אם אני אומר עכשיו אני שם גז לחודש, חודשיים, אני עושה משהו שאני לא עשיתי כל הזמן, כדי לראות איך 10

הוועדה למיגור אלימות – מספר 4

מתאריך כ' בטבת תשפ"ה ()20.1.2025

אני מחלל את התופעה הזו, ואני רוצה לתת פה ממש כאילו מספר, מספר אמצעים ש - , לא יודע תבחנו אותם איך, איך הם יתאימו. כמובן כל ההתחייבויות שהיו ע"פ פסק הדין שניתן בעתירה.

שניים, בנוסף לזה, להגיש תלונה על כל אירוע השחתה שמתקיים בעיר, שזה אומר אם יש, לפעמים קיבלנו מענים שאומרים לנו, חבר'ה זה שילוט שמוצע בשטח פרטי אין לנו מה לעשות עם הדבר הזה, אני לא מקבל את המענה הזה, שאין לנו מה לעשות עם הדבר הזה, בנוסף לזה, שאתם פונים לזכיין הפרטי, ואומרים לו - תקשיב, הראה פה השחתה של דמות אישה על שלט שהוא נמצא בשטח שלכם, גם העירייה צריכה להגיש את התלונה הזו, ולא רק, ולא להטיל את זה רק ע"פ חוק, כמובן לחייב אותו להחליף את השלט הזה, צריך להציב מצלמות בכמות ראויה באופן שמספק שטח לכיסוי שטח רחב ככל האפשר, ואני בטוח שכבר היום יש המוני מצלמות וצריך להשתמש בהם באופן מושכל, לאיתור המשחיתים, ולהביא אותם לדיון. הצוות הייעודי הזה שדובר עליו, אני שוב, אני לא יודע בסופו של דבר דובר על קורס שהיה באפריל ,22 צריך לראות שעד היום יש את הצוות הייעודי הזה שיושב ומגיב, אני שוב מדגיש את הדבר הזה, של לפעול בזמן אמת, כלומר מישהו יושב במצלמה, רואה את אירוע השחתה, הוא על המקום צריך להקפיץ את הפיקוח העירוני, המשטרה, יהודה פרוידיגר:

יש מצלמות עם רמקול שאפשר להגיד - הייי,

עו”ד אורי נרוב:

בדיוק,

לורה ורטון:

יש מקומות כאלה שאפשר,

עו”ד אורי נרוב:

בדיוק, בדיוק,

יהודה פרוידיגר:

יש מקומות,

עו”ד אורי נרוב:

צריך לשמור את התיעוד הזה, להעביר אותו למשטרה, ואם רואים שאין מנוס, תקשיבו, אני שמעתי שעיריית ירושלים יודעת להציב ממש פקחים בשר ודם במקומות מועדים לפורענות בפרקי זמן מסוימים בשעה שאנחנו יודעים שהיא שעה מועדת לפורענות, יש מה לעשות, ובנוסף לזה, אני חושב שאתם צריכים לדרוש לקבל באמת את התוכנית פעולה הזו עם משטרת ישראל, לראות מה התוכנית הזו אומרת, מה כתוב בתוכנית הזו, מה הולכים לעשות, איך פורטים את זה לפרטים, 11

הוועדה למיגור אלימות – מספר 4

מתאריך כ' בטבת תשפ"ה ()20.1.2025

וממש רואים איך אפשר להתקדם עם הדבר הזה, ובנוסף לזה אני חושב שזה משהו נורא חשוב, דיווחים לוועדה הזו, שהוועדה הזו תקבל דיווחים איטיים, יהודה פרוידיגר:

נכון,

עו”ד אורי נרוב:

פעם ב - , לא יודע כמה זמן, לשיקול דעתכם, איפה, איך הדברים מתקדמים, מה עשינו עד עכשיו ולאיפה אנחנו הולכים. עכשיו כל הדברים האלה באמת, תחשבו כשאנשים כאן פועלים כמו הבן אדם הזה שראינו שמשחית את הדמות של אישה על אוטובוס, ואף אחד לא עושה שום דבר, זה מערער של שלטון החוק בעיר הזו, ואנחנו לא יכולים לקבל את הדבר הזה, חד-משמעית לא יכולים לקבל את זה, וצריך, העירייה גם כן חייבת להעביר מסר מאוד מאוד ברור, שאין מקום להדרת נשים במרחב הציבורי, לא יכול להיות שיעלים פה, כמו שאמר אדיר, על בסיס יום יומי תמונות של נשים מהמרחב הציבורי, וישתיקו אותם, ושידע מי שעושה דבר כזה, שהוא הולך לתת את הדין, אז הוא יחשוב פעמיים לפני שהוא הולך אחרי אוטובוס וקרע את השלט או מרסס ומשחית. אני נורא מקווה שהיום באמת תהיה ישיבה קונסטרוקטיבית עם באמת, אבני דרך, ודרכי פעולה קונקרטיים כדי להתקדם, ואני שוב מודה לכם, שאתם בכלל כינסתם את הישיבה הזו, שהזמנתם אותנו.

אדיר שוורץ:

תודה לך על ההתייחסות המקיפה. אני רק רוצה לשחק טיפה עם הסדר, אני אשמח ש - , נציב של חברת כנען שיושב פה, יספר את זה רגע מהזווית שלו, ואז נשמע את גורמי אכיפה ביחד. אבל לפני כן, רצית להגיד משהו?

אריאל בזיז:

כן, שנייה רגע להוסיף, אני רגע מחזק את הזווית שאתה דיברת עליה אורי, אני לפני פחות או יותר שנתיים, הקמתי איזה שהוא ארגון יחד עם חברים יושבים איתי פה בשולחן, שייקח על עצמה את הדרת נשים בירושלים.

מרים סלע:

נכון,

אריאל בזיז:

נתנו עבודה יפה, שיתפנו פעולה גם אני חושב אתכם, גם עם (לא ברור) הנשים, אנחנו הבנו שיש פה בעיה, שאנחנו אין לנו דרך לתקוף אותה, מלבד לתפוס את זה בשטח. במשך חודשים אנחנו הוצאנו מארבים, ממש מארבים של מתנדבים שלנו, שחיכו לתפוס את ההשחתות האלה בשטח, היו כמה מקרים שתפסנו, ואני, אני סתם מספר לכם, חוויה רגע שהייתה לי ממקרה אחד שתפסנו. את אותה 12

הוועדה למיגור אלימות – מספר 4

מתאריך כ' בטבת תשפ"ה ()20.1.2025

נערה בת ,16 נערה בת ,16 שאנחנו קולטים אותה פשוט מגיעה לשלט, ומתחילה לתלוש. עכשיו עשינו קמפיין עם, עם עמותה שנקראת "חוכמת נשים", שזאת עמותה של נשים חרדיות, והוצאנו קמפיין של להעצים את הנשים, קמפיין שרואים בו אישה צנועה, לומדת מספר עם ספר לימוד ילדה, ממש לומדת והכול, שום דבר שהוא קיצוני או משהו שניסה להתריס, באמת עשינו קמפיין בכוונה, כי לא רצינו להתריס. ותפסנו את הנערה הזאת, מה זאת אומרת תפסנו אותה? רצתי אליה כדי להבין מה קורה, והיא קודם כל היא נבהלה, אבל כמובן שהרגעתי אבל, שאלתי אותה, למה, למה עשית את זה? והיא לא ידעה לענות לי אפילו למה, זאת אומרת היא לא ידעה לענות לי, היא אמרה לי - לא מקובל שאצלנו שרואים נשים במרחב הציבורי. אמרתי לה - למה? אבל מה הבעיה בתמונה הזאתי?

היא לא ידעה להסביר לי. אז קודם כל אני חושב שיש פה איזה שהוא עניין של רגע חינוך הציבורי שעושה את הדבר הזה. בטח במרחבים שהם מרחבים משותפים, אני לא חושב שאנחנו צריכים עכשיו להיכנס לתוך רחובות מאה שערים ולחפש את המקרים האלה קורים, צריך לכבד כל אחד את המרחב שלו, אבל יכול להיות שכן, אני לא פוסל, אני רק רוצה להתחיל בצורה הדרגתית, בוא נפתור קודם את המרחב הציבורי של כולם, לפני שאנחנו יורדים למקומות האלה. אז זה קודם כל רגע צריך להסתכל באספקט של החינוך רגע, איך אנחנו כגוף מחנכים לדבר הזה, כשהדבר הזה, הוא רע, באופן כללי. והדבר השני, שגרם לי, וחידד לי את התפיסה הזאת, בסוף עד שאנחנו לא נדע להביא לדין, ודין שהוא יפורסם גם שבן אדם נקנס, ונענש בצורה כזאת או אחרת, אנחנו יכולים להמשיך לדבר עד מחר, עד שאנשים לא יבינו, את החומרה שיש בדבר הזה, נקנסים בכמה אלפי שקלים, ויש על זה אפילו עבירה פלילית שיכולה להירשם, עד שאנשים לא יבינו את הדבר הזה, אנחנו יכולים להמשיך לדבר עד מחר, סליחה שאני אומר את זה בצורה כזאת בוטה, אבל אנחנו חייבים לשווק, להוציא החוצה את כל נושא האכיפה מ – א' ועד ת'. ועוד דבר נוסף, עוד אספקט מאוד מאוד חשוב בעניין הזה, ואני רוצה לקחת עוד דוגמא משכנתנו מבשרת ציון. מבשרת ציון לפני כמה חודשים, אולי שנה, היה גם כן אירוע של השחתה, ראש המועצה יום למחרת שזה קרה, השחיתו ציור של אהובה עוזרי על האמפיתיאטרון, עכשיו נזכרתי, ציור של אהובה עוזרי באמפיתיאטרון, יום למחרת כל מבשרת ציון הייתה בשלטים רק של נשים, רק פרצופים של נשים, ופוסט והצהרה של ראש המועצה - חבר'ה אצלי במועצה זה לא יקרה. הדבר הזה לא קרה עוד פעם אחת במבשרת ציון. אז אנחנו גם כעירייה, אני אפילו לא פוסל שאנחנו צריכים ללכת לכיוון של לצאת בקמפיין פיזי ממש של העירייה שמהדירה את הנשים במרחב הציבורי, ולשים את זה רגע כעמדה, הנה, לא חסר שלטים של שהעירייה של נשים, אבל לעשות את זה כאקט כאמירה, אצלנו בעיר אנחנו ל מקבלים דברים כאלה.

מרים סלע:

אין הרבה שלטים שמופיעים בהם נשים, גם של העירייה.

אריאל בזיז:

נכון,

13

הוועדה למיגור אלימות – מספר 4

מתאריך כ' בטבת תשפ"ה ()20.1.2025

מרים סלע:

הן תמיד מאוירות,

עו”ד אורי נרוב:

אנחנו אגב יצאנו עכשיו בקמפיין נגד הדרת נשים במרחב הציבורי, גם בירושלים, על אוטובוסים שלטי חוצות, אנחנו מחכים לאירוע השחתה הבא.

ציפי לוי:

אגב חוכמת נשים, אתה מדבר עליה כבר, היא אפילו יצאה בקמפיין שאומרת לציבור הדתי והחרדי, שזה שאין פרסומים של נשים, אז גם גורם להם לנזקים רפואיים, כי הן, הן לא מודעות לבדיקות שונות, ולכל מיני עניינים שקשורים אליהם, וגם פוגע בפרנסה שלהם, כי הן לא יכולות לשווק את עצמן כנשים, זאת אומרת הם מדברים גם על החלקים האלה, הנזקים.

אריאל בזיז:

שיתוף פעולה איתם היה מאוד מאוד, מאוד מאוד טוב, אדיר שוורץ:

בוא נשמע רגע את חברת כנען.

גיא יהושע:

אז נעים מאוד, אני גיא, אני לא באתי מוכן, באתי לדבר מהבטן. אני גדלתי בבית מסורתי, חברה סביבי הייתה דתית. אני מספר את זה כ - , אנחנו כשאנחנו מעלים פרסום, אני לא בא לשים אצבע בעין לאף אחד, אני בא לפרסם לעשות את העבודה שלנו, לקבל כסף, ובזה זה אמור להסתיים, אבל משהתחלתי את התפקיד, אמרו לי אל תפרסם במאה שערים לצורך העניין, זה הסטאטוס קוו, לא יפגעו לך בפרסום. היום פוגעים בפרסום, לא באזורים חרדיים, באזורים חילוניים מספיק שהבחור נמצא שמה, לא טוב לו לראות את זה, הוא יקרע את זה, לא צריך ללכת רחוק, לא צריך מצלמות.

אני אשים שלט את היועמ"שית לצורך הדוגמא, שזה לא עניין כאילו פוליטי, זה בעצם אישה על אוטובוס, ניידת משטרה תיסע מאחורה, וישחיתו את השלט מול הניידת משטרה. אז ככה שלא צריך מצלמות. אני אעשה לכם את הסיפור קל, איפה זה שם אותנו מבחינה כלכלית? מפרסמים לא רוצים לעלות, זה לא רק השחתה, מתקשרים ללקוחות, אומרים להם טוב, חייבים צרכנים, אף אחד עכשיו לא יקנה את המזגן, אף אחד לא ילך לקופת חולים, נלך לקופת חולים נשרוף אותו, יש סניף של הלפרין, שהוא כבר לא רוצה לפרסם, ימצאו לו את הסניף, כי הוא פרסם נשים. אז אני חושב שאתם צריכים גם ירושלים זה סטאטוס, בסוף אם ירושלים נותנת יד להדרת נשים, חביבי זה כבר בחולון, בא נעלי ,TOGO עם כף רגל, אני בכלל לא יודע אם כף רגל של אישה או של גבר, קיבלתי איומים. כאילו ריגש אותו הכף רגל. אבל אני חושב שנפתח פה פתח שאני לא בן אדם עם איזה אג'נדה, גם הייתי מעדיף לא להגיע לפה, כן? אבל מצריך טיפול. כל בחורה או כל גבר שיושב פה שיש 14

הוועדה למיגור אלימות – מספר 4

מתאריך כ' בטבת תשפ"ה ()20.1.2025

לו ילדה, אני אומר באמת, אתם צריכים להיות מודאגים מזה, במיוחד עיריית ירושלים, שיש לכם הגירה של חילוניים, מבשרת לא נוצרה סתם. אז אתם צריכים להיות מוטרדים, כל מי שיש לו ילדה, כן כיפה, לא כיפה, זה לא משנה. וזהו, לגבי השילוט. תשאלו את אגד, מי מאגד פה?

דובר לא מזוהה:

אנחנו.

גיא יהושע:

נכון, שנה שעברה 10 אוטובוסים ניפצו לכם, גלגלים.

דובר לא מזוהה:

הבעיה שזה לא,

מרים סלע:

אתה כשמושחת לך שלט, שיש עליו דמויות של נשים, המפרסם בא אליך, ומבקש ממך להחליף, יש לך איזה?

גיא יהושע:

רוב המפרסמים, לא רוצים לפרסם נשים בכלל, אם לא בנק, רותם סלע, לא היינו פה היום, הוא נודה על האמת. אם זה לא בנק יש לו את הכוח, ובואי גם העירייה לא מפרסמת נשים, כי היא השלימה על זה. מיישרים קו. ואתם יודעים מי הכי מדיר נשים? זה נשים, כי הם בתפקידי מפתח, רוב הסמנכ"ליות שיווק זה נשים, הם לא יעלו אישה במרחב הציבורי, שזה לא יפגע במוניטין שלה. אבל ברגע שבאה הדמות כמו רותם סלע, שזה בנק אתה לא יכול להתנתק, זה לא פלאפון, זה קצת יותר מורכב, לכולם יש הלוואות, לכולם יש משכנתאות, ונותנת לזה גב, וזה מקבל במה. אני אומר אם יקרה מזה משהו, אני אומר - לא, לא יקרה כלום. וכל אחד ילך לדרכו, נשכח מזה. וזה האמת.

אדיר שוורץ:

א', אנחנו לא מתכננים לשכוח מזה, אני רק אחבר את כולם לדיון, חברת כנען היא החברה שהיא הזכיינית של הפרסום על גבי אוטובוסים כאן בירושלים. יש לי שאלה רק לגבי זה, ואולי גם החברים מאגד יוכלו לענות. ההשחתה על גבי אוטובוסים לפחות בעבר, הרבה ממנה הייתה מתבצעת בתוך החניונים,

מרים סלע:

בחניון,

אדיר שוורץ:

15

הוועדה למיגור אלימות – מספר 4

מתאריך כ' בטבת תשפ"ה ()20.1.2025

בשעות הלילה או ב - , יש לנו גם תיעוד של השחתה כזאת אחרי כניסת שבת, לפני 5 שנים. השאלה האם זה עדיין כך, ראינו פה גם השחתות באור יום, ראינו זה, אבל האם אתם יודעים לתת לנו קצת, שבכל זאת יעזור פה לגורמי אכיפה, אולי לכוון אותו.

גיא צוברי:

טוב, שלום לכולם. 30 שנה באגד, אני מנהל תנועה של אגד ירושלים. למעשה כל ה – 29 שנים, עבדתי עם הציבור החרדי, הייתי מנהל סניף הר נוף 10 שנים, אז מלפני זה סדרן, אז אני מכיר את ה - , את העניין הזה לעומק. מה שקורה ש - , תמיד סבלנו מזה, היו קורעים את השלטים, השאלה שלך לגבי המפרסם, אז אם זה היה נגיד בחירות או משהו כזה, אז המפרסם או המפרסמת היו דורשים שיחדשו את השלטים, והיו מחדשים. עם הזמן זה הרחיב, ואז זה גם היה פאנצ'רים בגלגלים, עם מברגה ודברים כאלה. ותמיד הנושא היה פתוח, אף אחד באמת לא, לא הרים את הכפפה והתעסק עם זה לעומק, זה עלה קצת וירד, און – אוף כזה, כי ברגע שלא יהיו שלטים, מה שנקרא סוג של חזרה לשגרה. עכשיו אנחנו עברנו הפרטה, אז %,90 כ – %90 מהקווים של החרדים שלנו עברנו לחברות אקסטרה וסופר – בוס, שאני רואה שלא כל כך הגיעו לפה. אז אנחנו כמעט ואין לנו היום את התופעה, אבל זה דבר שכל הזמן היה קיים, אין. הפרסום היום ברוב הקווים, בעיקרון האפיון היה לגבי אוטובוסים באוטובוסים שעוברים באזורים החרדיים, קרי כיכר השבת, מאה שערים, לורה ורטון:

רמות.

גיא צוברי:

גאולה ומקומות כאלה, אז זה היה קצת יותר בולט. אתה אומר 10 מקרים, אני אומר הרבה יותר, לא כל מקרה פשוט הגיע לאיזה שהוא דיון או משהו כזה, זה סוג של המשיכו הלאה. כשהמפרסם היה יותר דעתן ודורש, אז אני זוכר שהיו מגיעים בלילה, ומחליפים את התמונות. עכשיו לשאלתך לגבי החניונים, החניונים כמו שאתה יודע, הם סוג של פתוחים, יש שומר והכול, אבל סניף של 300 נהגים, אז יש שם תנועה באופן טבעי, ויש גם נהגים חרדים, וקשה לשמור על זה ,24/7 ובעיקר בסופי שבוע, זה במרכזית יותר קל, כי המקום סגור, אבל כשאנחנו היינו בהר נוף אז היה ממול חניון מושכר, יש גם אילוצים עקב השטחים שאין, אנחנו לא מרובים בשטחים, אז היה מקרים גם שהיו נכנסים ביום שישי, או בחג, היה לפעמים חגים של שלושה ימים, ארבעה ימים.

מרים סלע:

אבל המקום לא מרושת במצלמות?

גיא צוברי:

16