ישיבת פיתוח כלכלי ותעסוקה מס' 6 · דוח ועדה לפיתוח כלכלי ותעסוקה מס' 6
מסמכים נוספים באותה ישיבה: סדר יום פיתוח כלכלי ותעסוקה מס' 6.pdf
י"ד חשון תשפ"ו
05 נובמבר 2025
סימוכין: 2025-0103-864
דו"ח מישיבה מספר 6 של הוועדה לפיתוח כלכלי ותעסוקה
שהתקיימה ביום שלישי, כ"ט בתשרי תשפ"ו ()21.10.2025
השתתפו: גב' מרים סלע חברת הנהלה, ויו"ר הוועדה מר אריה יצחק קניג סגן ראש העיר
מר יהודה פרוידיגר חבר הנהלה (מ"מ לגב' חגית משה)
לא השתתפו: מר אליעזר ראוכברגר סגן ומ"מ ראש העיר
מר חיים מאיר כהן סגן ראש העיר
מר יוסי חביליו סגן ראש העיר
מר יצחק מאיר ברים משנה לראש העיר
מר אהרון דוד בלומנשטוק חבר הנהלה
מר דוד זוהר חבר הנהלה
מר צביקה אסולין חבר הנהלה
מר אריאל יקותיאל גולן חבר הנהלה
מר יונתן פלג פולק חבר הנהלה
מר יוחנן ויצמן חבר הנהלה
רונית אחדות חודז'ייב הכהן חברת הנהלה
נכחו: גב' יעל ביטון דה לנגה חברת הנהלה
מר אבנר סעדון מנהל אגף מדיניות ותכנון אסטרטגי גב' חן דיין מנהלת רשות צעירים
גב' רחלי נבנצל ממונה על הובלת גיבוש מדיניות עירונית גב' שירה אבני מנהלת מחלקה בכירה לשילוב וקידום תעסוקתי גב' ניקי קריגר מנהלת מחלקה בכירה לתעסוקת אקדמאים וסטודנטים גב' סיגל קליינרמן מנהלת אסטרטגיה ברשות צעירים גב' מרים סמואל מנהלת מחלקת סטודנטים ואקדמיה ברשות צעירים מר איתי בורנשטיין סטודנט נבחרים
גב' מיה ברוטפלד סטודנט נבחרים
גב' מיתר אחיטוב סטודנט נבחרים
מר אמיר אשר מלכה מנכ"ל אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית גב' נעמה פלג יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית פרופ' שרון אריאלי מנהלת תוכנית ה-,MBA בית הספר למנהל עסקים, האוניברסיטה העברית
גב' אילה לונדנר מנהלת תחום פיתוח עסקי ותעשיה, הרל"י גב' נילי מור מנהלת תחום קהילה, האוניברסיטה העברית מר יאיר אסף שפירא מכון ירושלים למחקרי מדיניות גב' עליזה ארנס אדריכלית
גב' עירית חרט דיקן משנה, דיקנט הסטודנטים באוניברסיטה העברית מר זוהר קמפף דיקן הסטודנטים באוניברסיטה העברית
מזכירת הוועדה: חנה הרצל
על סדר היום נדונו הנושאים הבאים:
1. דברי פתיחה - גב' מרים סלע, חברת הנהלה ויו"ר הוועדה
גב' מרים סלע חברת הנהלה ויו"ר הוועדה, פתחה את הוועדה וברכה את הנוכחים.
יו"ר הוועדה ציינה את חשיבות קיום הוועדה דווקא בתקופה זו של תחילת שנת הלימודים האקדמאיים, מכיוון שישנם מספר תחומים המצריכים טיפול, בכדי שירושלים תמשיך להיות במעמד של עיר אקדמיה בצורה מבוססת וטובה.
כמו כן, ציינה גב' סלע כי נדרשת עבודה משותפת בין כל הגורמים הנוכחים בוועדה.
2. סקירה ונתונים על האקדמיה בירושלים - מר יאיר אסף שפירא, מכון ירושלים למחקרי מדיניות
מר יאיר אסף שפירא הציג את הנתונים על שיעור הסטודנטים הלומדים בירושלים לפי פילוח מיקום מגורים של תושבי העיר, לעומת סטודנטים מחוץ לעיר, וכן נתונים על בוגרי האוניברסיטאות שחזרו להתגורר בירושלים לאחר השלמת לימודיהם האקדמאים. לדבריו, שער הכניסה הגדול ביותר לירושלים היא באמצעות לימודים אקדמאיים בעיר.
בנוסף, הציג מר שפירא נתונים על האוניברסיטאות בירושלים לעומת אוניברסיטאות בכלל הארץ, לפי קבוצת אוכלוסייה לתואר ראשון וכו'.
מצ"ב מצגת.
3. שיתופי פעולה ברי קיימא בין העיר לאקדמיה
א. מר זוהר קמפף, דיקן הסטודנטים באונ' העברית
מר זוהר קמפף ציין שהאוניברסיטה העברית הינה גורם משמעותי במשיכת סטודנטים שאינם תושבי ירושלים, בגלל איכות האקדמיה.
בנוסף, הציג מר קמפף את מגוון התוכניות והשירות שמעניקה האוניברסיטה למען הסטודנטים כגון: מעונות, כפר ההיי-טק, מרכז קריירה ועוד.
מר קמפף הדגיש שהיעד הוא הגדלת נוכחות הסטודנטים שאינם תושבי ירושלים, והשארתם בעיר גם לאחר סיום לימודיהם, זאת באמצעות מרכזי השמה שישלבו אותם בעבודה טובה עוד במהלך לימודיהם באקדמיה.
ב. פרופ' שרון אריאלי, מנהלת תכנית ,MBA בית ספר למנהל עסקים, האוניברסיטה העברית
פרופ' שרון אריאלי הדגישה את חשיבות החיבורים ושיתופי הפעולה בין מקומות עבודה לפרקטיקום של הסטודנטים בעודם הם בלימודיהם בתחומם. דבר שיתרום לעשייה, מעורבות וניסיון בשטח.
לבסוף, הדגישה פרופ' אריאלי שזהו רווח כפול לשני הצדדים, הן לחברה המעסיקה והן לסטודנטים.
ג. פרופ' נילי מור, מנהלת תחום קהילה, האוניברסיטה העברית
פרופ' נילי מור הציגה את מטרות תפקידה החדש: חיזוק הקהילה בתוך האוניברסיטה ומעורבות בקהילת התושבים, עידוד שיתופי פעולה של האוניברסיטה עם גורמים שונים, הרחבת הפרויקטים, מעורבות בין אנשי סגל וגופים שונים, בשיתוף עם העירייה.
בנוסף, הדגישה פרופ' מור שנדרש מיפוי מסודר של כל היוזמות הקיימות ותקשור שלהם, כך שהעירייה וגופים פרטיים יוכלו להיות מעודכנים בתמונת המצב.
לדבריה, מכלול הפעולות יוביל לשילוב מיטבי של הצעירים בשוק העבודה, ולהישארותם בירושלים.
4. סקירת פעולות לחיזוק מעמד האקדמיה בעיר – גב' אילה לונדנר, מנהלת תחום פיתוח עסקי,
הרל"י
גב' אילה לונדנר ציינה מספר דרכים במטרה לקדם את הגדלת מספר הסטודנטים בעיר, ולעודד בוגרי תארים להמשיך לגור ולהשתקע בירושלים, כגון: פרויקט 'מידע'לה' המנגיש מידע בכלל הפלטפורמות, 'משוחררטק' המלווה נשים צעירות מהשירות הצבאי ועד עבודה ראשונה בהייטק, מרכז החדשנות באוניברסיטה העברית, הנבטה ואקסלרציה של חברות, כפר הייטק, שילוב סטודנטים בתעסוקה וליווי בפועל (הכשרות) ועוד.
בנוסף, התייחסה גב' לונדנר למענקי המחקר הניתנים למתמחים בירושלים, מענקים לפיתוח תוכניות אקדמיות בשיתוף עם התעשייה ומענקים של העסקת סטודנטים בהייטק (מטעם הרל"י).
גב' לונדנר הדגישה את חשיבות השקעת התקציבים בהרחבת התשתיות ובהתאמת האקדמיות לתעשייה, המוביל ומתרגם בהקמת מעבדות ופרויקטים ייחודיים.
5. מרכזי קריירה באקדמיה – גב' ניקי קריגר, מנהלת מחלקה בכירה לתעסוקת אקדמאים
וסטודנטים
גב' ניקי קריגר הציגה מגוון פתרונות שיסייעו לסטודנטים בהשתלבותם בשוק התעסוקה בירושלים ובתוכם: פיתוח קהילות בוגרים, תכנית לעידוד יזמות בשת"פ מרכזי היזמות שבמוסדות האקדמיים, פיתוח אופק קריירה ("תופסים כיוון"), סדנאות ואירועי קריירה בחברות המגייסות עובדים כמו הייטק, חינוך ועוד.
בנוסף, הציגה גב' קריגר פורומים משותפים של הרשות העירונית לתעסוקה עם מוסדות
האקדמאיים הנחלקת לשניים: פורום עם מוסדות אקדמאים שברשותם מרכזי קריירה, הכולל
שיתוף מידע וחשיבה משותפת על קידום והצגת המשאבים הנדרשים מול המציאות העירונית.
ופורום עם מוסדות לאומנויות, הכולל בנית תוכניות תעסוקתיות וחשיבה על דרכי גישה לסטודנטים בתחום התמחותם.
מצ"ב מצגת.
6. חווית החיים האקדמאים בעיר – גב' נעמה פלג, נציגת איגוד האקדמאים בעיר
גב' נעמה פלג הציגה את בעיית הסטודנטים שיוצאים מהעיר מפני שהם רוצים להשתלב בשוק העבודה הפרטי, בשל אתגר ההשתלבות בשוק העבודה הפרטי בירושלים.
בשל כך, הדגישה גב' פלג את החשיבות של עידוד העסקים/חברות פרטיות, לקבלת משרות סטודנט וכך לשלב אותם בשוק התעסוקה הפרטי בירושלים, שיוביל להישארותם בעיר גם לאחר גמר לימודיהם.
7. דברי סיכום – גב' מרים סלע, חברת הנהלה ויו"ר הוועדה
גב' מרים סלע, חברת הנהלה ויו"ר הוועדה, הודתה לכלל המשתתפים על הדיון הפורה.
גב' סלע סיכמה ושיבחה את הנוכחים על העבודה המקצועית שנעשית בנושא והדגישה שהאקדמיה מהווה שער כניסה משמעותי לעיר, על כן ישנה חשיבות להשארת הסטודנטים בעיר לאחר סיום לימודיהם ולשם כך נדרשים נתונים מדויקים על המצב באקדמיה בירושלים.
יו"ר הוועדה הציעה לקיים שיתופי פעולה בין העירייה למנהלת תחום קהילה באוניברסיטה העברית על מנת לקדם את הנושא, בהם לבצע חיבור בין האוניברסיטה לעירייה ולקדם פגישה בין הנהלת העירייה לקשרי הקהילה באוניברסיטה על מנת לקדם פרויקטים משותפים, עליהם ידווחו בוועדה הבאה.
בברכה,
מרים סלע
חברת הנהלה
יו"ר הוועדה
סטודנטים – נתוני רקע
הוועדה לפיתוח כלכלי ולתעסוקה, אוקטובר 2025
עומר יניב ויאיר אסף-שפירא
215,843 60,706 12,426 13,961 302,936 %100
89,541 41,165 12,426 1,124 144,256 %100
מתוכן: האוניברסיטה העברית 13,605 5,672 2,441 127 21,845 %15
102,235 -- 119,565 %100
מתוכן: מכללות אקדמיות בירושלים 12,679 1,137 -- -- 13,816 %12 בצלאל 2,249 258 -- -- 2,507 %2
האקדמיה למוסיקה ומחול 636 153 -- 24 813 %1
מרכז אקדמי לב 3,918 234 -- -- 4,152 %3
המרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים (לשעבר מכללת
4,049 230 -- -- 4,279 %4
הדסה)
המכללה האקדמית להנדסה עזריאלי 1,636 57 -- -- 1,693 %1 מכון שכטר למדעי היהדות -- 205 -- -- 205 %0
המרכז האקדמי שלם 191 -- -- -- 191 %0
24,067 8,142 -- -- 39,115 %100
מתוכן: מכללות אקדמיות לחינוך בירושלים 4,033 1,897 -- -- 5,930 %15 עיבוד מכון ירושלים למחקרי מדיניות לנתוני הלמ"ס והמל"ג
סטודנטים בירושלים
36,969 38,288 %+13 +4,622
19,837 20,898 21,817 21,882 21,746 21,845 %+10 +2,008
12,311 12,850 13,620 13,909 13,949 13,816 %+12 +1,505
בצלאל 2,318 2,345 2,474 2,498 2,500 2,507 %+8 +189 האקדמיה למוסיקה ומחול 807 790 831 779 750 789 %-2 -18 מרכז אקדמי לב 3,803 3,880 3,962 4,152 4,221 4,152 %+9 +349 המכללה האקדמית הדסה 3,625 3,933 4,385 4,487 4,471 4,279 %+18 +654 המכללה האקדמית להנדסה עזריאלי 1,315 1,438 1,515 1,567 1,624 1,693 %+29 +378 מכללות פרטיות:
מכון שכטר למדעי היהדות 272 290 276 270 219 205 %-25 -67 המרכז האקדמי שלם 171 174 177 156 164 191 %+12 +20
4,821 4,540 4,618 6,311 5,578 5,930 %+23 +1,109
עיבוד מכון ירושלים למחקרי מדיניות לנתוני הלמ"ס והמל"ג לא כולל סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה ושלוחות מוסדות להשכלה גבוהה בירושלים
אוניברסיטאות -- לפי תחום לימוד
מדעי הרוח 20,067 3,057 %15 %14
מדעי החברה 27,991 3,965 %14 %18
מנהל עסקים 12,620 937 %7 %4
משפטים 6,150 871 %14 %4
רפואה ומקצועות עזר לרפואה 16,772 4,014 %24 %18 מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב 16,212 3,167 %20 %14 מדעים פיזיקליים 5,626 1,426 %36 %7
מדעים ביולוגים וחקלאות* 11,909 3,847 %32 %18
הנדסה ואדריכלות 26,909 561 %2 %3
עיבוד מכון ירושלים למחקרי מדיניות לנתוני הלמ"ס והמל"ג * תחום החקלאות נלמד בקמפוס ברחובות ורק בו מבין האוניברסיטאות
תחומי לימוד באוניברסיטה העברית – אחוז מישראל
%30
%25
%24 %25
%20
%15 %15
%14 %15
%12
%10
%5
%2
%0
הנדסה מדעי הטבע רפואה משפטים מדעי החברה מדעי הרוח סך הכל ואדריכלות ומתמטיקה
עיבוד מכון ירושלים למחקרי מדיניות לנתוני הלמ"ס
תחומי לימוד במכללות אקדמיות בירושלים – אחוז מישראל
%30
%26
%25
%20
%18
%17
%16
%15
%12
%10
%7
%6
%5
%0
%0
הנדסה מדעי הטבע מקצועות משפטים עסקים ומדעי מדעי החברה מדעי הרוח סך הכל ואדריכלות ומתמטיקה הבריאות הניהול
עיבוד מכון ירושלים למחקרי מדיניות לנתוני הלמ"ס
תחומי לימוד - הר הצופים ועין כרם
6,000
5,400
4,902
5,000
4,117
4,014
4,000
3,057
3,447
3,000
2,000
1,153
871
1,000
-
תשפ"ד תשפ"ג תשפ"ב תשפ"א תש"פ תשע"ט תשע"ח תשע"ז תשע"ו תשע"ה רפואה ומקצועות עזר משפטים מדעי החברה ומנהל עסקים מדעי הרוח עיבוד מכון ירושלים למחקרי מדיניות לנתוני הלמ"ס
תחומי לימוד - גבעת רם ורחובות
4,500
3,847
4,000
3,450
3,500
3,000
3,167
2,500
2,000
1,426 1,448
1,500
1,000
1,161
500
561
296 -
תשפ"ד תשפ"ג תשפ"ב תשפ"א תש"פ תשע"ט תשע"ח תשע"ז תשע"ו תשע"ה הנדסה ואדריכלות מדעים ביולוגיים וחקלאות מדעים פיזיקליים מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב עיבוד מכון ירושלים למחקרי מדיניות לנתוני הלמ"ס
סטודנטים ערבים לתואר ראשון באוניברסיטאות בישראל
%50
%46
%44
%39
%40
%34
%30
%27
%20 %19
%18
%20
%16%16 %15
%13
%10%12 %11 %12 %11
%9
%7 %10
%6
%3 %4
%0
אוניברסיטת אוניברסיטת אוניברסיטת בן- אוניברסיטת אוניברסיטת בר- אוניברסיטת תל הטכניון - מכון האוניברסיטה רייכמן אריאל בשומרון גוריון בנגב חיפה אילן אביב טכנולוגי העברית לישראל בירושלים
תשפ"ד תש"פ תשע"ה
עיבוד מכון ירושלים למחקרי מדיניות לנתוני הלמ"ס
סטודנטים ערבים לתואר ראשון בירושלים
%35
%32
%31
%30
%25
%20
%19 %19
%20
%15
%14
%13%13 %15
%12
%11
%10
%9
%8 %10
%4
%5
%0 %0 %0 %0 %0 %0
%0
המרכז האקדמי עזריאלי מכללה מכללה אקדמית המרכז האקדמי לב האקדמיה בצלאל אקדמיה האוניברסיטה שלם אקדמית להנדסה הדסה ירושלים למוסיקה ולמחול לאמנות ועיצוב העברית ירושלים בירושלים ירושלים
תשפ"ד תש"פ תשע"ה
עיבוד מכון ירושלים למחקרי מדיניות לנתוני הלמ"ס
סטודנטים חרדים לתואר ראשון באוניברסיטאות בישראל
%10
%7.9
%8
%6.1
%5.6 %6
%4.9
%4.3
%3.8
%3.5 %4
%3.1
%2.5
%2.1
%1.9
%1.6 %2
%1.3%1.4 %1.3
%1.2 %1.1
%0.6 %0.7
%0.2 %0.2%0.3
%0
אוניברסיטת אוניברסיטת אוניברסיטת בן- אוניברסיטת אוניברסיטת בר- אוניברסיטת תל הטכניון - מכון האוניברסיטה רייכמן אריאל בשומרון גוריון בנגב חיפה אילן אביב טכנולוגי העברית לישראל בירושלים
תשפ"ד תש"פ תשע"ה
עיבוד מכון ירושלים למחקרי מדיניות לנתוני הלמ"ס
שיעורי קבלה ודחייה של מועמדים לתואר ראשון באוניברסיטאות, תשפ"ד
%100
%14
%22 %22
%25
%27
%80
%45 %44 %46
%19
%40
%21 %17 %29
%60
%9 %5
%12
%40
%59
%54 %55
%46 %47 %49 %49
%43 %20
%0
אוניברסיטת אוניברסיטת אוניברסיטת בן- אוניברסיטת אוניברסיטת אוניברסיטת תל הטכניון האוניברסיטה רייכמן אריאל בשומרון גוריון חיפה בר-אילן אביב העברית נדחו התקבלו ולא לומדים התקבלו ולומדים
עיבוד מכון ירושלים למחקרי מדיניות לנתוני הלמ"ס
שיעורי קבלה ודחייה של מועמדים לתואר ראשון במכללות אקדמיות בירושלים, תשפ"ד
%100
%11
%15
%22
%80
%49 %21 %48
%15
%48
%60
%100
%10 %13
%40
%64 %64
%39 %41 %40 %20
%0
המרכז האקדמי שלם עזריאלי מכללה מכללה אקדמית המרכז האקדמי לב האקדמיה למוסיקה בצלאל אקדמיה אקדמית להנדסה הדסה ירושלים ולמחול בירושלים לאמנות ועיצוב ירושלים ירושלים
נדחו התקבלו ולא לומדים התקבלו ולומדים
עיבוד מכון ירושלים למחקרי מדיניות לנתוני הלמ"ס
מסיימי תארים באוניברסיטאות בישראל, תשפ"ד
8,000
7,317
7,000
5,932
5,836
6,000
5,212
4,729 3,629
5,000
3,964 2,453
2,933
1,899 4,000
3,303 501
3,017
2,698
3,000
2,459 574
998
795 2,000
3,463 3,398
3,081 3,109
2,655 2,719
1,000
1,664 319 1,829 1,755
201 0
אוניברסיטת אוניברסיטת האוניברסיטה מכון וייצמן אוניברסיטת אוניברסיטת אוניברסיטת אוניברסיטת הטכניון האוניברסיטה רייכמן אריאל הפתוחה למדע בן-גוריון בנגב חיפה בר-אילן תל אביב העברית בירושלים
תואר שלישי תואר שני תואר ראשון
עיבוד מכון ירושלים למחקרי מדיניות לנתוני הלמ"ס
מסיימי תארים באוניברסיטה העברית
4,000
3,513 3,500
3,000
2,813
2,500
2,256
2,074
2,000
1,500
1,000
500
271 298
0
תשפ"ד תשפ"ג תשפ"ב תשפ"א תש"ף תשע"ט תשע"ח תשע"ז תשע"ו תשע"ה תואר שלישי תואר שני תואר ראשון
עיבוד מכון ירושלים למחקרי מדיניות לנתוני הלמ"ס
שיעור הסטודנטים תושבי ירושלים מתוך כלל הסטודנטים שלמדו במחוז ירושלים
%80
%74.8
%73.2 %73.5
%72.4
%65.1
%62.9
%60
%40
%20
%0
תשפ"ד תשפ"ג תשפ"ב תשפ"א תש"פ תשע"ט
עיבוד מכון ירושלים למחקרי מדיניות לנתוני הלמ"ס
אחוז מסיימי התארים בתשע"ו שגרו באותו מחוז מגורים בו גרו בזמן ההרשמה בשנת 2020
%90
%81
%77 %76 %80
%74
%73 %72
%70
%63
%60
%60
%50
%40
%30
%20
%10
%0
מחוז ירושלים צפון תל אביב דרום חיפה מרכז יהודה ושומרון ירושלים ללא העיר
עיבוד מכון ירושלים למחקרי מדיניות לנתוני הלמ"ס
מחוז מגורים למסיימי תארים בשנת תשע"ו במוסדות אקדמיים בירושלים לפי תחום לימודים, 2020
%100
%18 %15 %13 %13 %16 %16 %18
%24
%26
%80
%31 %31
%28
%31
%44 %36
%44 %60
%32
%45
%20 %20
%25
%40
%23
%19
%14
%14
%19
%6
%20
%33 %33
%27 %27 %24 %24 %29 %25
%19
%0
הנדסה ואדריכלות מדעי הטבע מקצועות עזר רפואה משפטים עסקים ומדעי מדעי החברה מדעי הרוח סך הכל ומתמטיקה לרפואה הניהול
חיפה, צפון ודרום תל-אביב והמרכז יו"ש ומחוז ירושלים ללא העיר ירושלים
מקבלי התארים שגרו בירושלים בשנת 2020 לפי מחוז מגורים בעת ההרשמה ומיקום המוסד בו למדו
%12
%9.9
%9.6 %10
%9.3
%8.5
%8.4
%7.9
%8
%7.1
%6.2
%6.0
%6
%4
%2
%0.9
%0.7 %0.7
%0.5 %0.5
%0
יהודה ושומרון מחוז דרום מחוז תל אביב מחוז מרכז מחוז חיפה מחוז צפון מחוז ירושלים ללא ירושלים
לא למדו בירושלים למדו בירושלים
היחידה לתעסוקה
בקהילה
מערב ירושלים
הועדה לפיתוח כלכלי ותעסוקה
21.10.25
חזון הרשות:
מנהל הרשות העירונית
עוזרת מנהל לתעסוקה
חיים עמר
ורד הללי
המחלקה קשרי חדשנות הכשרות שיווק המחלקה למחקר
מעסיקים ופרויקטים וסושיאל והערכה
לתכנון
מיכל ברומברג מעיין אלבוחר אביתר פייזר
ופיתוח
מלאני רובין
מטה לתעסוקת מטה לתעסוקת המחלקה לפיתוח קריירה המחלקה לשילוב וקידום
חרדים מזרח העיר לאקדמאים וסטודנטים תעסוקתי
אליהו וינד זוהנה חטאב ניקי קריגר שירה אבני
מרכז כיוון ירושלים מרכז ריאן ירושלים מרכז פיתוח קריירה מרכז הזדמנות
לאקדמאים
אלעזר אצור וואפא איוב יעלה שקלר
ניקי קריגר
היחידה לתעסוקה
כיוון להייטק שלוחה דרומית - מרכז ריאן מרכז קריירה בקהילה
אבו תור באוניברסיטה
צחי עובדיה
מיכל פינסקי גרוס
סאטע סלאמה
היחידה לתעסוקה
מרכז לפיתוח במזרח העיר
קריירה לצעירים
מנאל בדרין
אחינועם ברנשטיין
תעסוקת עולים
ג’ורדנה די סגני ולסקי
מרכז קעליטה
טטיאנה זילברמן
השירותים הכנה,
שילוב
הקניית
שלנו
מקצועות
ושדרוג הקניית
ייעוץ והכוון
נדרשים
בעולם מיומנויות
תעסוקתי
העבודה יסוד בשוק
השלמת
השכלה,
העשרה
כלים
מקצועית
והכוונה מיצוי זכויות והכוונה הכוונה להשכלה
גבוהה
להשכלה והתנהלות ליזמות השמה
גבוהה פיננסית עסקית בעבודה
מרכז פיתוח קריירה באוניברסיטה
מי אנחנו?
מרכז הקריירה באוניברסיטה העברית נותן סיוע בהכוונה לקריירה,
ייעוציים אישיים, סדנאות והרצאות לפיתוח קריירה לסטודנטים
ובוגרי האוניברסיטה העברית בלבד )לכלל הקמפוסים בעיר(.
שירותי המרכז השוטפים:
ליווי וייעוץ פרטני בכתיבת קורות חיים והכנה לראיונות עבודה
סדנאות מקצועיות לרכישת כלים מקצועיים כהכנה לשילוב
בתעסוקה
ירידי קריירה עם מעסיקים ירושלמים במגוון תחומים
הנגשת משרות ייחודיות לסטודנטים
מרכז פיתוח קריירה לאקדמאים
מי אנחנו?
מרכז פיתוח קריירה לאקדמאים מסייע ותומך באקדמאים
בכל הקשור לפיתוח קריירה והשמה בעבודה.
שירותי המרכז השוטפים:
מידע מקיף על שוק העבודה ובפרט על השוק הירושלמי בתחומים
השונים
קשרים ענפים ומגוונים עם מאות מעסיקים בירושלים וסיוע ביצירת
קשרים ישירים איתם, לצרכי השמה
ליווי אישי של אקדמאים )בכל הגילאים( עד למציאת עבודה
ייעוץ והכוונה לפי ענפים
תחומי התמקצעות :
מדעי הרוח והחברה | ביוטק והייטק | אמנות
מיקום: רחוב יפו 17
מרכז פיתוח קריירה לצעירים
מי אנחנו?
המרכז הינו מוקד ידע ופעילות לצעירים ירושלמים ממגוון רקעים,
השם לו למטרה את קידום ופיתוח הצעירים לעבר תעסוקה איכותית,
תוך מיקוד בהכנה לעולם העבודה המשתנה.
המענה במרכז ניתן הן באופן פרטני והן באופן קבוצתי.
שירותי המרכז השוטפים:
ייעוץ והכוונה ללימודים, תוכניות קידום השכלה
ייעוץ והכוונה תעסוקתית- ייעוצי קריירה פרטניים בשפות,
סדנאות הכנה לעולם העבודה וחיזוק מיומנויות
חיבור לתעשייה - קורסים והכשרות
אירועי חשיפה למקצועות מבוקשים, חיבור למעסיקים ירושלמים
הישגים)השכלה גבוהה(| הישגים- יוצאים בשאלה
בשבילי|יתד|למרחק|
תעסוקה שווה| קונקט
מיקום : שבטי ישראל 22
עבודה עם האקדמיה כיום
א. פורומים משותפים עם מוסדות אקדמיה
.1פורום עם מוסדות האקדמיים שיש להם מרכזי קריירה.
.2פורום עם מוסדות לאומנויות.
ב. סדנאות, הכשרות וירידים
ג. תכנית לקידום מנהיגות נשים ורשתות עירוניות עם עמותת PRO
WOMAN
עבודה עם האקדמיה - מתוכנן
א. פיתוח קהילות בוגרים
ב. תכנית לעידוד יזמות - כולל מיט אפים / כנסים, בשיתוף
פעולה עם מרכזי היזמות הקיימים בתוך המוסדות האקדמאיים.
ג. פיתוח אופק קריירה לדוגמה: "מקפצה לתעסוקה" / "תופסים
כיוון" לצעירים
ד. אירועי קריירה בחברות שמגייסות עובדים - ליין מתחלף )הייטק,
חינוך, קופות חולים, מגזר ציבורי(
ועדה לפיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 6
מתאריך כ"ט בתשרי תשפ"ו ()21.10.2025
ועדה לפיתוח כלכלי ותעסוקה – תמליל
מספר הוועדה: 6
מקום ההתכנסות: אולם הנהלה 2
תאריך הוועדה: כ"ט בתשרי תשפ"ו ()21.10.2025
מזכיר הוועדה בדיון: אור בוזגלו
שעת תחילת הוועדה: 16:40
שעות סיום הוועדה: 18:39
התמליל נכתב ע"י חברת גולד וורק בע"מ ולא עבר בדיקה או הגהה ע"י גורם כל שהוא בעיריית ירושלים
עיריית ירושלים וחברת גולד וורק עושים כל שביכולתם על מנת לייצר תמליל איכותי ובעל ערך. עם זאת מודגש כי קריאה בתמליל צריכה להיעשות באופן מושכל תוך הבנה שיתכנו טעויות ו/או השמטות מסיבות אובייקטיביות שונות.
You"
.speak
גולד-וורק ת R ג ו M ים גולד וורק תמלול והקלטה We
"_type
1
ועדה לפיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 6
מתאריך כ"ט בתשרי תשפ"ו ()21.10.2025
מרים סלע:
טוב, אז עכשיו באמת אפשר להתחיל. אז א' תודה רבה לכולם שבאתם, במיוחד ביום שבאמת אני אישית עמדתי בערך 50 דקות בכביש, אז תודה לכולם שהגעתם ובזמן. לפני יומיים, אני חושבת, נפתחה שנת הלימודים והיה לי מאוד חשוב לכנס את הוועדה הזו דווקא עכשיו, דווקא השבוע, עם פתיחת שנת הלימודים. אנחנו נדבר כאן באמת בנושא של עיר-אקדמיה, ותכף אני אגיד מה זה אומר. ואני רוצה במיוחד להגיד תודה לעליזה ארנס, שהיא גם חברה טובה, וגם חברת מועצה לשעבר, וגם עוד הרבה מאוד תארים ופעלים, אבל מאוד מאוד חשוב לה וחשובה לה חשוב לה העתיד של העיר וחשובה לה האקדמיה ומעמדה של האקדמיה בירושלים, ובאמת הניעה אותנו בשנה האחרונה, אותי ואת אדיר, חבריי מהתעוררות, באמת לעסוק מאוד בצורה רצינית בנושא הזה של המעמד של האקדמיה בירושלים. אני דיברתי עם מי שניהל בעבר תוכנית עיר-אקדמיה ברשות לפיתוח ירושלים והוא סיפר לי אנקדוטות היסטוריות שהיה מעניין לי לשמוע, אגב יאיר, זה התחיל מאיזשהו נתון, שגילו שהאוניברסיטה העברית לא מ... יש בה מספר מימושים נמוך ביחס למי שמתקבל לאוניברסיטה, למשל התקבלת לפסיכולוגיה ובסוף לא מימשת, לא הגעת ללימודים, וככה למעשה נולדה תוכנית של עיר-אקדמיה, שאחר כך גם נכנסה לתוכנית החומש. אז חשבתי ש...
בסה"כ אני חושבת שהיום המצב שלנו הוא טוב, כי אנשים כן מגיעים ללמוד בירושלים. אני חושבת שחוויית הלימודים בירושלים, וגם נמצאת כאן חן דיין וצוות רשות הצעירים, אני חושבת שחוויית הלימודים וחוויית האקדמיה בירושלים, ויש פה את צוות הלשכה שלי שהם בעצמם סטודנטים באקדמיה בירושלים, במוסדות שונים, ואני גם שומעת מהם, ז"א אני כבר אחרי השלב הזה, אבל אני שומעת הרבה מהם, ואני יודעת שבאמת החבר'ה הצעירים מגיעים לירושלים ונהנים פה בסה"כ מתקופת הלימוד. אני חושבת שהאתגר שלנו היום הוא אתגר אחר, הוא אתגר של מה קורה בשנה ג', ובשנה ד', ואחרי שאנחנו מסיימים את האקדמיה. אז באמת... אני אגיד זה ככה איזשהו מסגור כללי.
יהודה פרוידיגר:
הצטמצמו הפערים של אלה שלא מממשים את הזכאות ללימודים?
מרים סלע:
תיכף אנחנו נשמע מנציגי "העברית" שיגידו. אני אגיד שבאמת מבחינת הנתונים, ותכף יאיר ירחיב על זה באמת בצורה יותר מקצועית ומקיפה ממני, אבל אם חושבים על זה ירושלים באמת יש בה את האוניברסיטה העברית, וגם את האוניברסיטה הפתוחה שפועלת כאן, שבע מכללות, ארבע מכללות לחינוך, לדעתי יש עוד לא מעט מוסדות שאנחנו לא סופרים בספירה המקצועית, אבל הם כן, לא יודעת, אני חושבת שמוסררה למשל לא נחשבת, נכון? אבל היא כן...
יאיר אסף-שפירא:
כל המוסדות שלא מעניקים תארים, זה גם כל מי שעכשיו, וגם בית העם.
2
ועדה לפיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 6
מתאריך כ"ט בתשרי תשפ"ו ()21.10.2025
איילה לונדנר:
החלוקה היא בין ... ללא...
מרים סלע:
כן, בדיוק. אז אני חושבת שחוץ מזה באמת יש פה מספר מאוד מאוד גדול של אני אגיד אקדמאים, זה אפילו לא סטודנטים, כי יש, ורשמתי לי כאן, %73 זה תואר ראשון לעומת %71 לישראל, %21 לתואר שני, ו-%6 זה תואר שלישי בירושלים, שזה נתונים, אני חושבת, די יפים. אבל בכל זאת אני חושבת שא' הדיון הזה הוא חשוב, גם בשביל רגע לעצור לשמוע מה נעשה, זה מאוד מאוד חשוב להבין גם מה נעשה אחורה, גם מה המצב שלנו היום מבחינת נתונים, נבין איפה אנחנו עומדים, כי אנחנו אוהבים להגיד את המספר הזה יש 40 אלף סטודנטים בירושלים, 47 אלף סטודנטים בירושלים, את מי אנחנו כן מכלילים בתוך הדבר הזה? את מי אנחנו לא? איזה חוגים חלשים יותר?
חלשים פחות? במה אנחנו, אני אגיד כגוף ביצועי בעירייה, משקיעים את המשאבים שלנו גם ברמת החוויה, אבל גם ברמה של המסביב, לא יודעת, קורסי העשרה, חוויית חיים, הממשלה ברשות לפיתוח ירושלים שעושה הרבה מאוד מאמצים בהקשר הזה. אז חשוב לראות באמת איך הדברים מחוברים ובאמת אין owner אחד, ז"א יש פה הרבה מאוד אספקטים לדאוג להם, כדי שירושלים תמשיך שהמעמד שלה יהיה באמת מעמד של עיר-אקדמיה, ויהיה חזק ומבוסס לאורך שנים, ונדרשת פה באמת עבודה משותפת. אז זהו. אני לא אכביר במילים, אנחנו פשוט נצלול לנתונים.
נתחיל עם יאיר, אני אשמח שזוהר תדבר אחריו, איילה, וגם חשוב לי מאוד שנציגי איגודי הסטודנטים, איגודי האקדמאים/הסטודנטים, איך שאתם מעדיפים להיקרא.ואנחנו ננהל דיון פתוח, אבל כן אני אהיה, באתי אתמול מאוסטריה, אז אני אשתדל לעמוד על הזמנים, ובאמת שנהיה, נעשה ככה דיון ענייני, מקצועי, שנצא מכאן עם שורות תחתונות שגם נוכל אחר כך לעשות עליהן פולו-אפ ולממש אותן, ולראות איך עושים מזה תוכנית עבודה. אז אני מעבירה את השרביט ליאיר.
יאיר אסף-שפירא:
תודה. האמת שמאחר שהעלית את זה אז אני חייב להוסיף משהו. שעיר-אקדמיה זה פרויקט שנולד במכון ירושלים, וזה היה פרויקט של מישהי ספציפית, שממש זה היה, אם אני זוכר נכון זה אפילו היה עבודה שלה באוניברסיטה, כאילו איזושהי עבודה שהיא הגישה באוניברסיטה, ועשתה מזה פרויקט. והפרויקט, בניגוד להרגל של מכון ירושלים, נוהל במכון, עד שהוא כבר היה גדול מידי בשביל, וזה הוא עבר להארלי, עם אותה מי שהגתה וניהלה את הפרויקט, שהיום היא במאנדיי בניו-
יורק.
מרים סלע:
לא רע.
3
ועדה לפיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 6
מתאריך כ"ט בתשרי תשפ"ו ()21.10.2025
יאיר אסף-שפירא:
וזה באמת היה חוויה מרגשת, אני חושב ל... ככה להגות את זה, פתאום לחשוב על ירושלים ולא רק על המוסדות אחד-אחד, זה היה חוויה באמת מרגשת. נתונים סטטיסטיים כמו שלפעמים אני אומר זה חשוב, אבל זה לא בהכרח הדבר הכי חשוב, אני חושב שגם יש פה אנשים שידייקו את הנתונים, ויהפכו אותם לעדכניים יותר ממני, ולכן אני אשתדל לעבור ממש בזריזות ולתת רק את ה-היילייטס.
רק אפשר להפעיל את המצגת במצב מצגת בבקשה? (מדברים על עניינים טכניים) טוב, עומר כתוב כאן, עומר הוא חוקר במכון, הוא בעצם הכין כמעט את כל הנתונים כאן. אז כאן אנחנו רואים את ירושלים מתוך, האוניברסיטה העברית מתוך האוניברסיטאות בישראל, ואותו דבר המכללות האקדמיות, באמת כמו שאמרת האוניברסיטה היא בערך חצי מהסטודנטים בירושלים. וזה החלוקה לפי תארים, אני לא אתעכב על זה, אלה הדברים החשובים. אוניברסיטה בסוף זה באמת, כאילו המספר הזה 20 אלף נשמע קצת... כאילו בירושלים כל המספרים גדולים. כן, לא, אבל אני אומר 20 אלף איש, שכולם פחות או יותר בטווח הגילים של סטודנטים שאנחנו מכירים אותם, ז"א זה לא כולל ילדים קטנים, וזה בד"כ לא כולל אנשים מאוד מבוגרים. מדובר על מסה שהיא נגיד דומה למסה של שכונה בירושלים, שכונה גדולה בירושלים. אם אני לוקח נגיד רק את טווח הגילים הזה מתוך שכונה גדולה מאוד זה יצא בערך זה ז"א זה נכון שגילה היא פי שניים מזה, אבל היא כוללת את הילדים ואת הזקנים. אז אני אומר זה מסה מאוד מאוד קריטית, גם האוניברסיטה לבדה, ודאי שהעיר כולה.
איילה לונדנר:
יש לך השוואה לערים אחרות?
יאיר אסף-שפירא:
תיכף אני אשים את זה.
איילה לונדנר:
מבחינת אוכלוסיה.
יהודה פרוידיגר:
עקרונית האוכלוסיה בירושלים היא %10 מהאוכלוסיה בארץ, יאיר אסף-שפירא:
נכון.
יהודה פרוידיגר:
אבל בסטודנטים אנחנו %15 מסך כל הסטודנטים, אנחנו במצב טוב.
4
ועדה לפיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 6
מתאריך כ"ט בתשרי תשפ"ו ()21.10.2025
יאיר אסף-שפירא:
נכון, אבל לא בכל הערים יש סטודנטים, ז"א אנחנו...
יהודה פרוידיגר:
למה לא? בדימונה הם לא לומדים בדימונה, אבל הם לומדים באוניברסיטאות, %15 מכלל הסטודנטים בארץ.
יאיר אסף-שפירא:
נכון, אני חושב שבגדול, עכשיו צריך להגיד...
מרים סלע:
אנחנו צריכים להיות הרבה יותר.
יהודה פרוידיגר:
בסדר, אני מסכים.
יאיר אסף-שפירא:
לגבי... שוב, עוד נתון שאני רוצה כבר עכשיו להגיד אותו, כי הוא נורא חשוב. יש הרבה מאוד דיון על אחוז הסטודנטים שנשארים בירושלים, התעסקנו בזה המון בתוכנית היובל, תוכנית החומש הקודמת, ואני אראה טיפה נתונים, אבל מה שחשוב לי להגיד זה שלא, זה לא, חשוב מאוד האחוז שנשארים, אבל מתוך האנשים שסיימו תואר איפשהו בישראל וגרים בירושלים אחרי סיום התואר, חמש שנים אחרי סיום התואר, יותר מ-%95 למדו בירושלים, כלומר ש... בעצם האוניברסיטה, וגם המכללות במידה מסוימת, אבל זה בעיקר האוניברסיטה כי היא בעיקר מושכת מרחוק, בעצם זה שער הכניסה היחיד לירושלים של אקדמאים. ז"א בסוף בן אדם בירושלים, בן אדם אקדמאי, בוגר תואר שגר בירושלים כנראה שהוא או גדל בירושלים או למד באקדמיה בירושלים. כל יתר דרכי הגישה השונות לעיר, מישהו שמצא עבודה בהיי-טק ועם כל מיני עידוד וכו' עבר מתל אביב לירושלים, כל הדברים האלה ביחד.
יהודה פרוידיגר:
או עולים חדשים.
יאיר אסף-שפירא:
נכון, אבל אני אומר כל הדברים האלה ביחד הם מעט מאוד, בסוף כוח אדם איכותי דוברת:
באחוזים.
5
ועדה לפיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 6
מתאריך כ"ט בתשרי תשפ"ו ()21.10.2025
יאיר אסף-שפירא:
כוח אדם איכותי בעיר, ואני עושה את התרגיל הזה, אני לא אעשה אותו עכשיו מפאת קוצר הזמן, אני עושה את התרגיל הזה הרבה בשולחנות שאני יושב בהם, ואני שואל אנשים "מי לא גדל בירושלים?" ואיקס מצביעים, "וכמה מתוככם הגיעו לירושלים בשביל ללמוד במוסדות האקדמיים?" וכמעט כולם מצביעים כמעט תמיד. זה שער הכניסה לעיר. ואני חושב שחשוב זה...
וזה שירושלים נהנית משטף קבוע, כניסה, ז"א מתעסקים בירושלים הרבה מאוד בהגירה, שטף קבוע של מהגרים אל העיר, שבאים לכאן עם כל האמביציה ועם כל הכוונה, ולומדים כאן לימודים גבוהים, זה משהו שאין לכל עיר, יש אותו לעוד כמה ערים בישראל, אבל אין אותו לכל עיר, וזה נכס, אחד הנכסים החשובים ביותר של העיר.
מרים סלע:
כמו שמישהו כתב לי בפייסבוק, שזה האינפוזיה השנתית לירושלים.
יאיר אסף-שפירא:
זה נכון.
איילה לונדנר:
לא, אני חייבת להגיד...
דוברת:
הוא אמר את זה שלילי, כן?
מרים סלע:
בסדר, אני לוקח את זה חיובי.
איילה לונדנר:
אינפוזיה הדדית, כי יש אנשים, ההנחה היא שאנשים באים ללמוד בירושלים א-פריורית הם גם יש להם רגשות חיוביים כלפי העיר, לפחות חלקם.
יאיר אסף-שפירא:
אני לא בטוח שזה נכון דווקא. אני חושב ש...
יהודה פרוידיגר:
או כלפי רמת התואר ב"עברית".
6
ועדה לפיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 6
מתאריך כ"ט בתשרי תשפ"ו ()21.10.2025
איילה לונדנר:
בהקשר האישי שלי זה ככה.
יאיר אסף-שפירא:
יש הרבה מאוד אנשים שבאים ללמוד בירושלים ויש להם...
יהודה פרוידיגר:
או כלפי רמת התואר ב"עברית", אנשים רוצים תואר מכובד, אומרים נלמד ב"עברית".
איילה לונדנר:
אני באתי לירושלים כי אהבתי את ירושלים.
יאיר אסף-שפירא:
אחרי זה יצלבו אותי כי אני לא עומד בזמנים, אז שנייה. אני לוקח את רשות הדיבור. מה שאני אומר זה שהרבה מאוד מגיעים ולא אוהבים את העיר, חיים בעיר חלקם אפילו, ביטויים ששמעתי, למרות העיר וכו'. יש כל מיני, יש את כל הקשת, יש כאלה שבאים לירושלים כי זה ברור להם משהם מאיזשהו גיל מסוים שהם הולכים לירושלים, ויש את כל הקשת. אבל אני אומר, בסוף השדרה המרכזית של האוכלוסיה האיכותית בעיר מורכבת מאנשים שאו גדלו כאן או למדו כאן או שניהם.
הגידול, המוסדות נמצאים בגידול, היה לנו קורונה, היה לנו מלחמה, כל הדברים, והיו עליות וירידות, היו כותרות גדולות, בגדול כשאנחנו מסתכלים בראייה חמש שנתית אנחנו רואים גידול במוסדות, אחוזים משתנים, המספרים גבוהים, האוניברסיטה...
מרים סלע:
זה נכון ל-.2024
יאיר אסף-שפירא:
לתשפ"ד. לתשפ"ה, שמסתיימת עכשיו, ועוד הסטודנטים אחרוני הסטודנטים מגישים את אחרוני הסמינרים, אז לתשפ"ה עוד אין לנו נתונים, דיברתי גם עם ה... דיברתי היום גם עם המל"ג, גם להם אין עוד נתוני תשפ"ה. אבל המוסדות נמצאים בגידול, לא כולם, אבל בסדר, נכון, האקדמיה בחמש השנים האחרונות חוותה איזשהו קיטון ב-18 סטודנטים, זה לא רלוונטי, המוסדות הגדולים גדלים.
לגבי ירושלים מתוך ישראל באמת כמו שנאמר %,15 ואנחנו רואים את זה רגע לפי תחומי לימוד. אז בחלק מתחומי הלימוד אנחנו %7 ובחלק מתחומי הלימוד אנחנו %.36 גם במדעי המחשב אנחנו ,20 ז"א זה ייצוג יתר לעומת הסה"כ, ז"א יש יותר מאשר הסה"כ הממוצע של ירושלים מישראל. ואני באמת ברשותכם אדלג על חלק מהדברים. את זה אני מביא רק בגלל, זאת חלוקה דומה, אבל קצת שונה מהחלוקה שהייתה קודם, אני מביא אותה רק כדי להשוות אותה למכללות. מיד אנחנו רואים פה הנדסה ואדריכלות %,2 לא במכללות אנחנו רואים שהנדסה ואדריכלות הרבה יותר גבוה, זה 7
ועדה לפיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 6
מתאריך כ"ט בתשרי תשפ"ו ()21.10.2025
כמובן "בצלאל", ולא רק "בצלאל", אבל "בצלאל" והמכללה להנדסה. ודברים אחרים האחוזים שונים. שוב פעם, אני לא אתעכב על הכול. גם על זה, סליחה, אני מדלג, הנתונים חשובים ויפים אבל אני מדלג עליהם. סטודנטים ערבים באוניברסיטה נמצא בעלייה, עדיין נמוך ביחס לטכניון ולאוניברסיטת חיפה, וגם אחת השנים בתשע"ה היה גם בבר אילן אחוז מאוד גבוה, אני לא יודע, לא יודע בדיוק מה קרה שם, אבל אתם רואים שבכל המוסדות זה נמצא בעלייה, שזה כמובן משמח, וכמובן חיפה והטכניון. מה?
דוברת:
יפה.
יאיר אסף-שפירא:
כן, כן. והמוסדות בירושלים, "העברית" לעומת המכללות. אז אנחנו רואים כמובן את "הדסה"
ו"עזריאלי", ואנחנו רואים שזה נמצא בעלייה. אני לא אומר כמובן שום דבר... בקיצור, אנחנו רואים את הנתונים מולנו. סליחה. אוכלוסיה חרדית, שוב, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בר אילן, הרבה יותר גבוהות מירושלים בשיעור הסטודנטים לתואר ראשון מבין האוניברסיטאות, אני לא יודע פה על מכללות, אלה האחוזים. קבלה ודחייה, מה שדובר עליו קודם, הבלתי מממשים, אותם בלתי מממשים, לקח לנו הרבה זמן, שנים, עד שהבנו איך מנתחים את הבלתי מממשים האלה, אבל מה שאתם רואים כאן זה בירוק זה אותם בלתי מממשים שבאמת באוניברסיטה העברית מסורתית הרבה שנים זה נתון שהוא גבוה, אנשים שהתקבלו ולא לומדים, אבל צריך להתייחס כמובן לנתונים המפורטים, מה הם בדיוק עושים? אולי הם לא לומדים בכלל? האם הם לומדים באמת במקום אחר כמו שזה כביכול החשש? או שהם לומדים בכלל אולי ב... הרבה פעמים אם היו להם שלוש הרשמות, לא שתיים, אז אם הם לומדים בהרשמה אחרת שלהם, ז"א בעדיפות השלישית כביכול...
זוהר קמפף:
הם לא יכנסו לסטטיסטיקה.
יאיר אסף-שפירא:
בדיוק, הם ייכנסו כבלתי מממשים, כי הם לא מימשו את ההרשמה הראשונה, כל הרשמה יש בה את העדיפויות, בהרשמה השנייה שלהם אפילו בתוך "העברית" הם נכנסים שם בבלתי מממשים. וחוץ מזה, אנחנו רואים כמובן את האנשים שהתקבלו ולומדים, אבל גם שיעור הדחייה, וזה משהו שכל פעם מפתיע אותי מחדש, שיעור הדחייה באוניברסיטה הוא נמוך, וזה משהו ש...
מרים סלע:
נמוך? הוא ביחס...
8
ועדה לפיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 6
מתאריך כ"ט בתשרי תשפ"ו ()21.10.2025
יאיר אסף-שפירא:
נמוך ביחס לאוניברסיטאות, הרבה, נגיד הוא חצי מתל אביב, חצי מהטכניון. הטכניון אולי זה באמת משהו מיוחד, אבל באמת נמוך יחסית. חצי מבן גוריון. עכשיו, אפשר להגיד שזה... ז"א אחוז הדחייה הוא קשור לשני משתנים ביחד, ולכן אי אפשר לדעת בדיוק על איזה מהם אנחנו מדברים, זה מדבר גם על הביקוש וזה מדבר גם על הרמה, אבל זה נתון שאני חושב שצריך לקחת לתשומת ליבנו. כמובן שזה מאוד מאוד משתנה מחוג לחוג. והנה אותו הדבר לגבי המכללות, "בצלאל" כמובן אחוז עצום של נדחים, וגם "הדסה" ו...
דובר:
למה אין...?
עליזה ארנס:
בגלל שהרבה פונים, כאילו אין מגבלה לכמה אנשים יכולים להירשם.
יאיר אסף-שפירא:
נכון, זה מה שאני אומר, זה שילוב של הביקוש
עליזה ארנס:
זה אטרקטיבי. כן.
יאיר אסף-שפירא:
זה שילוב של הביקוש ורמות הסף השונות.
מרים סלע:
דווקא זה אולי מעודד.
יאיר אסף-שפירא:
מה?
מרים סלע:
במידה מסוימת.
עליזה ארנס:
כי ארכיטקטים זה לא כל כך...
מרים סלע:
9
ועדה לפיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 6
מתאריך כ"ט בתשרי תשפ"ו ()21.10.2025
יש הרבה...
יאיר אסף-שפירא:
על "בצלאל"?
מרים סלע:
לא, אני אומרת זה מעודד במידה מסוימת שיש הרבה ביקוש.
יאיר אסף-שפירא:
כן, כן, בהחלט, אני חושב שמהבחינה הזו בהחלט. על מסיימי תארים אני דווקא לא רוצה להתעכב.
רגע. ככה. מחוז ירושלים, פשוט הנתונים של הלמ"ס ושמגיעים עד השנים האחרונות זה בד"כ נתוני, נתוני מגורים הם בד"כ נתוני מחוז, אבל רוב מחוז ירושלים זאת העיר ירושלים, אנחנו רואים ש-
%70 מהסטודנטים שלומדים בירושלים הם תושבי האזור. זה טוב ולא טוב. זה טוב בגלל שבאמת אנשים נשארים ללמוד, מצד שני זה אומר שלא הרבה או יחסית למקומות אחרים בארץ לא הרבה מגיעים ללמוד.
שירה אבני:
אבל זה כולל גם אנשים ששינו את הכתובת.
מרים סלע:
זה כולל בעיקר אנשים ששינו את הכתובת.
יאיר אסף-שפירא:
זה כולל זה כולל אנשים ששינו את... ללמ"ס יש איזושהי שיטה מיוחדת לדעת איפה בן אדם נמצא, זה אנשים ששינו את הכתובת פלוס כל מיני תיקונים שהם מריצים דרך כל מיני אלגוריתמים שלהם, אבל זה נתונים יחסית אמינים.
נילי מור:
וזה לכל התארים או רק לתואר ראשון?
יאיר אסף-שפירא:
זה לכל התארים. זה לכל התארים ויכול להיות שזו הבעיה באמת. יכול להיות שזאת הבעיה.
שירה אבני:
לדעתי הרבה ששינו, יחסית לאוניברסיטאות אחרות הרבה אנשים משנים את הכתובת, בחוויה של ה...
10
ועדה לפיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 6
מתאריך כ"ט בתשרי תשפ"ו ()21.10.2025
יאיר אסף-שפירא:
אה לא, לא, לא, זה תושבי ירושלים בזמן ההרשמה.
דוברת:
זה מוזר.
יאיר אסף-שפירא:
רגע והיה גם משהו להגיד על זה. ראינו שגם בדוקטורט יש אפקט גיאוגרפי, ז"א גם תלמידי דוקטורט מתקבצים בד"כ סביב הישוב של האוניברסיטה שלהם, יחסית, ז"א יש מכל האיזור, אבל בד"כ הישובים שסמוכים לישוב הלימודים גם בדוקטורט הם הישובים שבהם מתרכזים הדוקטורנטים.
מרים סמואל:
זאת אומר שרק %25 מהסטודנטים באים מבחוץ בעצם?
יאיר אסף-שפירא:
באו לירושלים מבחוץ.
עליזה ארנס:
אני הבנתי שזה %35 דרך אגב.
יאיר אסף-שפירא:
אז כל שנה קצת אחרת.
יהודה פרוידיגר:
%25 לומדים בחוץ.
מרים סמואל:
גרים בירושלים ולומדים בחוץ או באים מחוץ ללמוד בירושלים?
יהודה פרוידיגר:
לא, לא, גרים בירושלים ולומדים בחוץ.
יאיר אסף-שפירא:
11
ועדה לפיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 6
מתאריך כ"ט בתשרי תשפ"ו ()21.10.2025
לא, לא, לא, מתוך כלל הסטודנטים שלומדים במחוז ירושלים, שזה בעצם בעיר ירושלים, %73 היו מראש תושבי העיר ו-%27 באו מבחוץ.
מרים סלע:
זה נתון ש...?
יאיר אסף-שפירא:
לא, רגע, ב"העברית" זה סיפור אחר. זה כלל המוסדות.
עליזה ארנס:
אה כלל המוסדות.
יאיר אסף-שפירא:
לא, זה כלל המוסדות, זה כולל את המכללות, בוודאי, בוודאי.
יהודה פרוידיגר:
אבל כמה? השאלה אם בדקתם כמה תושבי ירושלים או מחוז ירושלים בגיל סטודנטיאלי, איזה אחוז מהם לומדים בירושלים?
יאיר אסף-שפירא:
כמה ירושלמים ממשיכים ללימודים אקדמיים?
יהודה פרוידיגר:
לא, כן, כמה ירושלמים, כמה אנשים שגרים בירושלים לומדים באקדמיה בירושלים וכמה יוצאים החוצה ללמוד בחוץ?
מרים סלע:
זה הנתון. %73 זה אומר זה ירושלמים שממשיכים ללמוד.
מרים סמואל:
ה%100 זה הסטודנטים.
יהודה פרוידיגר:
ה%100 זה %100 הסטודנטים, ואומר לך ש%27 מגיעים מבחוץ.
יאיר אסף-שפירא:
12
ועדה לפיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 6
מתאריך כ"ט בתשרי תשפ"ו ()21.10.2025
נכון, סליחה, אתה צודק, הפכתי את הכיוון של ה-%.100 אין לי את הנתון הזה תחת היד, אבל זה בעצם...
יהודה פרוידיגר:
השאלה אם יש לנו עוד פוטנציאל שהוא מתחת ליד שאנחנו צריכים לשכנע אותו בוא תלמד בירושלים.
יאיר אסף-שפירא:
יש הרבה פוטנציאל בתוך העיר כמובן, ויש גם הרבה פוטנציאל מחוץ לעיר. ז"א בסוף אני חושב, בטח "העברית", אבל גם המכללות, המתחרים שלהם יושבים הרבה פעמים או לפחות גם מחוץ לירושלים ולא רק
מרים סלע:
מהשקפים הקודמים שלך זה נראה שהטכניון מתחרה.
יאיר אסף-שפירא:
עכשיו, זה נתון מדאיג, הנתון של החוזרים. עכשיו אלה הנתונים האלה ישנים, אני באמת אעבור על שני השקפים עוד וזהו. זה הנתון של אנשים שחזרו לגור במחוז שבו הם גרו בזמן ההרשמה, אחרי שהם למדו איפשהו, סליחה, לאו דווקא באותו מחוז. אנחנו רואים שלירושלים חוזרים מעט, ז"א בסוף...
עליזה ארנס:
אם למדת בבאר שבע אז אתה...
יאיר אסף-שפירא:
אם אני גר במרכז הארץ ולמדתי בבאר שבע אני אחזור למרכז הארץ, אם למדתי בירושלים ואני לומד במרכז הארץ אני כנראה אשאר במרכז הארץ.
יהודה פרוידיגר:
או שתעבור, לא? או שגרת בירושלים וסיימת לימודים, ואתה לא יכול להרשות לעצמך דירה בירושלים, אתה הולך לגור בפסגות או ב...
יאיר אסף-שפירא:
זה מחוז, זה...
יהודה פרוידיגר:
13
ועדה לפיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 6
מתאריך כ"ט בתשרי תשפ"ו ()21.10.2025
במעלה אדומים או ב...
יאיר אסף-שפירא:
אבל אתה רואה שגם ביהודה ושומרון האחוז הוא קטן, אבל זה נכון.
יהודה פרוידיגר:
לא, מחוז ירושלים, לא העיר. יכול להיות שזה מ... אה.
עליזה ארנס:
אתה רוצה שהם יחזרו לפה, לא למחוז, בכוונה אני אגיד, אתה רוצה לירושלים.
יהודה פרוידיגר:
נכון, נכון.
מרים סלע:
והסיבות ברורות.
יאיר אסף-שפירא:
עכשיו הנתונים האלה, תסתכלו הנתונים האלה ישנים, זה נתונים מתוכנית היובל, אנחנו ברגע שהסתיימה תוכנית היובל אנחנו...
מרים סלע:
מתי היא הסתיימה?
יאיר אסף-שפירא:
אנחנו עכשיו בשנה השלישית לדעתי של הלביא. פותחים עכשיו את השלישית של הלביא.
עליזה ארנס:
לא כי ב-26 צריך ל... היא כבר, זה... חומש.
יאיר אסף-שפירא:
אז אולי הרביעית, אולי הרביעית, יכול להיות. בכל מקרה תוכנית היובל הסתיימה, מי שעשה את הסיכומים שלה זה עוד אלקין, בתפקידו כשר לירושלים, ו... ואנחנו פשוט לא קיבלנו את המעקב אחרי הלביא, בטח לא בצורה כל כך אינטנסיבית כמו שעשינו ביובל, ולכן אין לנו את הנתונים האלה לשנים מתקדמות יותר, צריך להזמין אותם מהלמ"ס, ופשוט לא... לא היה לנו את הפרויקט הזה.
14
ועדה לפיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 6
מתאריך כ"ט בתשרי תשפ"ו ()21.10.2025
יהודה פרוידיגר:
לא יכול להיות אדם שיסיים לימודים ב... ונרשם ב-.2020 יאיר אסף-שפירא:
עוד פעם, מה?
יהודה פרוידיגר:
לא יכול להיות אדם שיסיים בתשע"ו והוא נרשם ב-.2020 יאיר אסף-שפירא:
לא, שגרו ב,2020 אנשים שסיימו בתשע"ו
יהודה פרוידיגר:
2020 זה הרשמה, לא? באותו זמן, גר בזמן ההרשמה בשנת .2020 אם הם...
יאיר אסף-שפירא:
מדובר על אנשים שחמש אחרי סיום התואר נמצאים...
יהודה פרוידיגר:
אני אומר תשע"ו ו-2020 לא מסתדר. תשע"ו זה לפני 2020 ו...
יאיר אסף-שפירא:
אני אומר שב2020 חזרו, חמש שנים אחרי סיום התואר חזרו למקום שבו הם גרו בזמן ההרשמה.
אני רק אראה עוד... הנה רק את זה. אז ככה, זה מה שאמרתי על שער הכניסה, בסוף לכל מחוז כאן אנחנו רואים שתי עמודות, עמודה אחת של אנשים, המחוז זה המקום שבו אנשים גדלו, ולכל מחוז שתי עמודות, אחת אנשים שלמדו בירושלים, באו מהמחוז הזה ללמוד בירושלים, והשנייה אנשים שלמדו מחוץ לירושלים ואיפה הם היום, ואנחנו רואים שנגיד למשל אנשים שגדלו במחוז תל אביב, %6 מהם בלבד נמצאים בירושלים חמש שנים אחרי סיום התואר, אבל אלה שלמדו מחוץ לירושלים, מן הסתם, רק %,0.7 ז"א הלימודים בירושלים הם שער הכניסה, 6 חלקי 0.7 זה השיעור שבו הלימודים בירושלים מגדילים את המשיכה של העיר לאנשים ממחוז תל אביב. לסיפור הזה 6 חלקי 0.7 זה כושר המשיכה של ירושלים, של האקדמיה בירושלים להבאת תושבים איכותיים לעיר.
מרים סלע:
מדהים. תודה. וגם זה יכול להיות יותר, אנחנו יודעים את זה. חד משמעית. רחלי, רק...
יעל ביטון דה-לנגה:
15
ועדה לפיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 6
מתאריך כ"ט בתשרי תשפ"ו ()21.10.2025
בהשוואה לאחרים? אוניברסיטה אחרת בתל אביב?
יאיר אסף-שפירא:
אז תל אביב זה בעיה, תל אביב זה בעיה כי מרכז הארץ מושך אנשים גם בלי אוניברסיטה, ז"א אנשים באים לתל אביב בשביל הרבה מאוד סיבות, שלא כולן הן המוסדות, אז קשה מאוד...
יעל ביטון דה-לנגה:
אז זה מה שצריך לעשות בירושלים.
יאיר אסף-שפירא:
נכון, אני איתך, אני מה זה איתך בעניין הזה.
מרים סלע:
אנחנו לגמרי שם, אבל דווקא כאן הוא מדבר על האקדמיה כשער כניסה מאוד משמעותי ומושך.
יאיר אסף-שפירא:
כן, אני אומר בתל אביב אנחנו נראה שגם הרבה אנשים שלא למדו בתל אביב באים לתל אביב, כי פשוט לתל אביב יש כושר משיכה שהוא גם... אנשים באים לתל אביב לכל מיני דברים, תעסוקה, להרבה דברים.
יעל ביטון דה-לנגה:
אבל השיעור הזה שהצגת עכשיו, המשיכה האקדמית בירושלים.
יאיר אסף-שפירא:
לא, אז אני אומר אנשים שלא למדו בירושלים לא באים לעיר.
יעל ביטון דה-לנגה:
אני שואלת האם זה נחשב גבוה? כי לי זה נשמע מעט השיעור. וביחס לדברים אחרים שכן מושכים לעיר, תעסוקה או...?
יאיר אסף-שפירא:
לא, זה הדבר שהכי מושך אנשים לעיר, ז"א כמעט היחיד.
מרים סלע:
רחלי, אתם באגף אסטרטגיה יש לכם את כל הנתונים האלה?
16
ועדה לפיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 6
מתאריך כ"ט בתשרי תשפ"ו ()21.10.2025
רחלי נבנצאל:
יש נתונים עד שנה איקס. לא התקשרנו השנה ושאלנו את כל האוניברסיטאות מה... איפה חן? חן פה?
חן דיין:
אני פה, כן.
רחלי נבנצאל:
זה משהו שצריך לעבוד עליו אינטנסיבית.
מרים סלע:
לא, זה קריטי כי זה ממש הבסיס שלנו לקבל החלטות מושכלות הנתונים האלה.
יאיר אסף-שפירא:
גם בלמ"ס יש כבר את הפרוצדורות המסודרות ואפשר באמת להחיות מחדש את ההזמנה הזאת, זה פשוט עניין של לייצר את הסיבה ואת התקציב.
מרים סלע:
את הבירוקרטיה. תודה.
יאיר אסף-שפירא:
תודה רבה.
מרים סלע:
ממש תודה יאיר. אז זוהר.
זוהר קמפף:
שלום לכולם, אני דיקן הסטודנטים של האוניברסיטה העברית, זוהר קמפף. נמצאים איתי, בואו נאמר ככה, אני לא הייתי צריך, כלומר תודה רבה שהזמנתם אותי ואני שמח מאוד להיות כאן, אני לא בטוח שאני הגורם המתאים ביותר, היה מ...
מרים סלע:
לא, צריך להגיד שנעמה אמרה מראש שהיא בלחץ של תחילת שנה ומאוד אפשר להבין.
זוהר קמפף:
17
ועדה לפיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 6
מתאריך כ"ט בתשרי תשפ"ו ()21.10.2025
אני מסביר, עזב אותנו מנכ"ל שהוא באמת ה... הוא יכול היה לתת את כל הנתונים מפני שהוא היה בשמונה השנים...
עירית חרט:
שש לא שמונה.
זוהר קמפף:
שש שנים אחרונות? שמונה. ישי פרנקל, הוא עזב לפני עשרה ימים את התפקיד, נכנסה מנכ"לית חדשה, נעמה פס קאומפן, שלומדת את התפקיד, כלומר, בוא נאמר ככה, אחרי עשרה ימים אני חושב שאני עדיין יכול לעשות עבודה טובה ממנה בהצגת הנתונים, בעוד עשרה ימים כנראה זה יהיה הפוך. אני כתבתי פה כל מיני דברים וזה הצליח להיעלם, אבל לא משנה. אז איתי נמצא כאן צוות נוסף, יש כאן את דיקנית המשנה אירית חרט, ופרופ' נילי מור שהיא מנהלת נילי מור:
תחום קהילה.
זוהר קמפף:
תחום קהילה. זה תפקיד חדש.
מרים סלע:
זהו אני רוצה לשמוע. זה מאוד עניין אותנו.
זוהר קמפף:
בסדר, אני... כלומר, אנחנו, גם אני מעוניין לשמוע, אנחנו לא יודעים בעצמנו מה זה מנהלת תחום קהילה, אבל זה חלק מהתוכנית האסטרטגית של האוניברסיטה העברית וזה רק אומר שהסיפור הזה של לחזק את הקשר בין העיר לאקדמיה, ואגב אני מוצא את זה מאוד אירוני שזאת שהקימה את עיר-אקדמיה נמצאת היום בניו-יורק ולא בירושלים.
עליזה ארנס:
לא נספר את זה לאף אחד.
זוהר קמפף:
אני לא מספר לאף אחד, אבל זה קצת מדאיג.
מרים סלע:
לפחות היא השאירה דברים טובים.
18
ועדה לפיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 6
מתאריך כ"ט בתשרי תשפ"ו ()21.10.2025
זוהר קמפף:
נכון, יש את הירושה הזאת, אז... אז אין ספק שעצם היצירה של תפקיד כזה ולהכניס אותו כחלק מהתהליך שקורה באוניברסיטה אמור באופן אורגני להשפיע על כל הדברים שאנחנו מדברים כאן, וזה לא שלא נעשו כמובן דברים בעבר, ונעשו הרבה, וחבל שישי לא פה כדי לספר על כל כפר ההיי-
טק שהוקם...
עליזה ארנס:
גב ים.
מרים סלע:
לא, כפר ההיי-טק בגבעת רם, ועכשיו הגילגול שלו החדש בגב ים.
זוהר קמפף:
והמעונות החדשים שאנחנו בונים לסטודנטים שלנו. לא מעט פרויקטים. יש לנו גם... אגב לא הבאתי נתונים כתובים. נעמה, אני רואה אותך מחייכת, היא יודעת, יש בעיה באוניברסיטה כרגע, בעיה מחשבים ונתונים. אגב גם ראיתי פה את הנתונים, אני לא, מה שאני יודע, חלקם לא מדויקים, אני מבין שזה הלמ"ס, אבל נגיד ראיתי סטטיסטיקות על אחוז הערבים מכלל הזה, באוניברסיטת תל אביב יש פחות מ-%10 וזה אחרי שיחה שלי עם דיקנית הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב.
ובאוניברסיטה העברית אנחנו עומדים בדיוק בסטטיסטיקה של האוכלוסייה, זה שיעורם באוכלוסייה ובזה אנחנו עומדים. אנחנו לא עושים את זה עם החרדים ולא עם אוכלוסיות נוספות כמו אתיופים, לצערי.
מרים סלע:
כלומר יחסם באוכלוסיה מתוך האוכלוסיה הירושלמית? בהתאם לאחוז האוכלוסיה הערבית...
זוהר קמפף:
בישראל. כן. אני חייב להגיד שכל הנתונים שלנו, כל הנתונים ההשוואתיים הם ביחס לישראל, וזה אולי עוד משהו שאפשר להכניס למנגנון, לחשוב את כל ההיבטים ההשוואתיים שיהיו ביחס לירושלים. אני מסכים לגמרי שהאוניברסיטה העברית היא גורם שמושך הרבה מאוד אנשים מחוץ לאוניברסיטה לעיר. אני באופן אישי, כשפגשתי אותך בפעם הראשונה שאלת כאן מי מחוץ לירושלים, הרמתי את היד, למה הגעת? בגלל אשתי. אז... יש עוד דרכים, יש עוד שערי כניסה, אבל הנה אני כאן ואנחנו עושים את הכול באמת לחזק את הקשר ובאמת לתרום בהיבטים האלה. אני חושב שהדבר הגדול ביותר שנמצא כרגע על הפרק, ואני מניח שנציגי הארלי ידברו על זה, זה מרכז הקריירה, שהוא בעצם כלי מאוד חשוב להשארת סטודנטים שמסיימים בירושלים. עד היום, חשוב לדעת, שלאוניברסיטה העברית היה מרכז קריירה, אבל אי אפשר באמת לקרוא לו מרכז קריירה, כי 19
ועדה לפיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 6
מתאריך כ"ט בתשרי תשפ"ו ()21.10.2025
כל מה שהוא עשה זה כמה סדנאות של ראיונות עבודה, איך לכתוב CV וצילומים ללינקדאין. בחזון שלנו אנחנו רואים מרכז השמה.
יהודה פרוידיגר:
מרכז השמה.
זוהר קמפף:
מרכז השמה. בימים האלה אנחנו מגייסים, בשותפות עם העירייה, מנהלת או מנהל חדש למרכז הזה, אנחנו מחפשים באמת אדם עם ניסיון גדול. באמת אם מרכז הקריירה הזה ומרכז ההשמה הזה יצליח, יש לנו פה מאגר של אלפי סטודנטים, שאולי נצליח לשלב אותם, כלומר לתת להם את העבודה הראשונה האיכותית בתוך ירושלים, ואולי הם יישארו ליותר מחמש שנים, כלומר זה באמת היבט מאוד חשוב, עניין מאוד שלא היה עד עכשיו והוא יהיה, הוא יהיה ב...
מרים סלע:
אתה מדבר על הזדמנויות, אני חייבת להגיד, סליחה שאני מתפרצת לך לדברים, אבל כן אני אגיד שבד"כ בוועדה הזו והנושאים שאנחנו מתעסקים איתם רוב הזמן זה באמת משיכה של חברות והזדמנויות תעסוקה חדשות לירושלים. אני חושבת שא' באמת אין מספיק עדיין, אבל אנחנו נמצאים עכשיו בהשתנות של המצב הזה, זה אחד. שתיים, נמצאות כאן באמת גם נציגות הרשות העירונית לתעסוקה, גם הארלי
זוהר קמפף:
אנחנו מכירים.
מרים סלע:
גם הארל"י וגם רשות הצעירים. אני חושבת שתכף תפרטו קצת על הסיפור הזה של מרכז קריירה, כי לא בטוח שכולם מכירים את המונחים, אבל אני מסכימה איתך.
שירה אבני:
אני אומרת הוא מופיע על השקף כחלק מ...
מרים סלע:
אבל... תודה. כן רציתי לשאול בהקשר של סטודנטים דווקא לתואר, תארים מתקדמים, שני ושלישי, אם אתה יכול להגיד משהו על הקשר שלהם לעיר.
זוהר קמפף:
20
ועדה לפיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 6
מתאריך כ"ט בתשרי תשפ"ו ()21.10.2025
אין לי את הנתונים נתונים בעניין הזה. בסופו של דבר צריך לזכור שהאוניברסיטה העברית היא האוניברסיטה המובילה בישראל, היא בין האוניברסיטאות הטובות בעולם, אני חושב שזה כוח המשיכה שלה. אהבת את ירושלים ובאת ללמוד באוניברסיטה העברית, אבל אני חושב שבמיוחד כשמדברים על אנשים שחושבים על מחקר הם מגיעים לאוניברסיטה העברית, כי הם יודעים שזאת האוניברסיטה, אולי יחד עם תל אביב, שיכולות להביא אותם לקריירה מחקרית. ורוב הסטודנטים שמגיעים מבחוץ מגיעים, סליחה שאני אומר את זה כאן, למרות ירושלים, למרות העיר הזאת, ואני אומר את זה באמת בכאב, כשאני יושב עם סטודנטים מדברים איתי על בעיות דיור...
נילי מור:
תחבורה זה...
זוהר קמפף:
תחבורה זאת בעיה של כל הירושלמים.
נילי מור:
הבוקר נכנסתי לאוניברסיטה על זה היו התלונות במסדרונות.
יאיר אסף-שפירא:
זה היה בהר הצופים, אני משער.
נילי מור:
יצאתי בתשע, הגעתי בעשר וחצי לאוניברסיטה, זה מה שאתה שומע אנשים אומרים בכניסה לאוניברסיטה.
יעל ביטון דה-לנגה:
היום אבל היו תקלות.
עליזה ארנס:
קודם כל צריך להסביר שבעצם...
יעל ביטון דה-לנגה:
בכל קווי הרכבת הקלה. שלוש שעות.
עליזה ארנס:
.. גופים אחרים וזה מתוך...
21
ועדה לפיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 6
מתאריך כ"ט בתשרי תשפ"ו ()21.10.2025
זוהר קמפף:
חשוב להגיד, אני מדבר רק מפרספקטיבה.
עליזה ארנס:
לא, בסדר, אני רוצה להדגיש את זה, כי אולי זה לא הובהר, כאילו שבעצם משתתפים פה כגורם שהוא השער הכי רציני והכי עם פוטנציאל להגביר, לצורך העניין, ואין פה שום כוונה להגיד "בצלאל" לא והמכללות האלה לא, זאת לא הכוונה, אלא פשוט להתחיל. אני שואלת אם ברמה העקרונית, הרי לאוניברסיטה יש המון המון נתונים, אם זה דברים שנראה על פניו שאפשר יהיה לשתף אותם? כי כרגע כל אחד אוסף אותם, אומר... אתה איתנו? כל אחד אוסף, האינפורמציה זהה, מפתח לפעילות.
זוהר קמפף:
אני קצת יותר מרמזתי בהתחלה שאנחנו בקרייסיס משמעותי מאוד עם נתונים. הנתונים קיימים, יש לנו אפילו מערכת ביי.איי.ביזנס.
דובר:
אינטליג'נס.
זוהר קמפף:
אינטליג'נס עכשיו ב... אבל בגלל שזה מערכות חדשות, אני מנסח את דבריי בזהירות, בגלל שזה מערכות חדשות הן לא אמינות.
אריה קינג:
בסדר, אנחנו רגילים לזה בעירייה, אותן תשובות.
זוהר קמפף:
יופי, תודה, חסכת לי את כל המבוכה. ברגע שהמערכות יתייצבו, כמה... אתם אומרים את זה, כשהמערכות יתייצבו אנחנו נוכל לספר.
יהודה פרוידיגר:
בעיריית ירושלים כל וועדת כספים מקציבים עוד מיליון שקל לשיפור המערכות. אצלכם זה יותר קשה המיליונים לעדכן ולעשות.
מרים סלע:
זוהר, תודה רבה. ובהצלחה זוהר.
22
ועדה לפיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 6
מתאריך כ"ט בתשרי תשפ"ו ()21.10.2025
זוהר קמפף:
רגע. וחשוב להגיד, אנחנו פה כולנו מגויסים ב-%,100 עליזה באמת מגיע לך כל הכבוד על העניין הזה.
עליזה ארנס:
הכבוד זה הדבר האחרון.
זוהר קמפף:
עזבי כל הכבוד, מגיעה לך תודה. תודה ומפני שעליזה היא הראשונה שיצרה איתי קשר ואמרה תשמע, יש לנו את העניין הזה. זה היה בשנה שעברה. והייתי לגמרי ירוק בתפקיד, חדש לגמרי, ועשיתי את החניכה לעיריית ירושלים, וזה פנטסטי. תודה רבה.
מרים סלע:
מעולה. תודה זוהר. אני אשמח רק...
יהודה פרוידיגר:
יש את עיריית ירושלים, יש משרדי ממשלה בירושלים, יש מעסיקים גדולים.
מרים סלע:
נכון.
יהודה פרוידיגר:
העיניין הוא שאפילו אנשים שעושים עבודה, נגיד במחלקות הרווחה בעיריית ירושלים, סטודנטים שבמהלך הלימודים שלהם עושים את העבודה
זוהר קמפף:
במקצועות סטודנטיאליים.
יהודה פרוידיגר:
סטודנטיאליים, הם לא, גם הם לא רוצים אחר כך להישאר, לעבוד בלשכות בתור עובדים סוציאליים, שזה צריך לבדוק גם אצל המעסיק, לא רק את המידע... לא בגלל שהסטודנט רוצה לתל אביב, אבל הם משהו...
זוהר קמפף:
23
ועדה לפיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 6
מתאריך כ"ט בתשרי תשפ"ו ()21.10.2025
אנחנו צריכים להוריד את כל החסמים גם של ההגעה לירושלים, אנחנו רוצים למשוך יותר סטודנטים לירושלים, ובהתאם לחזון כאן שמקסימום סטודנטים שמגיעים נוכל להציע להם עבודות איכותיות, לא עבודות סטודנטים.
יהודה פרוידיגר:
נכון, נכון, עבודות.
זוהר קמפף:
עבודות טובות שהם יעדיפו להישאר כאן, הם ידעו שבעיר אחרת הם יקבלו פחות.
מרים סלע:
אני חושבת שזה בכלל נתון, ויכול להיות שרשות צעירים תדע להגיד את זה, מה גרם לך או לך להגיע לירושלים, לאוניברסיטה או מכללה, מה בסוף היה הלאסט מייל? האם זאת הייתה הפרסומת, החבר שכבר גר כאן ואומר את החוויה שלו וכו' וכו'? כי זה באמת אני חושבת שזה יכול גם לעזור לנו אופרטיבית לעשות את הדברים, להגביר את הדברים שכן עובדים. פרופ' שרון אריאלי.
שרון אריאלי:
תודה.
מרים סלע:
תודה שאת פה.
שרון אריאלי:
תודה לכם שהזמנתם אותי. אז אני עובדת עם מרים כבר הרבה זמן, היו לה כל מיני חלומות. ואני רוצה רק לחבר כמה דברים, היה לי בית ספר למנהל עסקים, ואם אני מחברת את מה שאת אמרת על מה זוכרים מירושלים, מה החוויות הסטודנטיאליות מירושלים, וגם מה שזוהר דיבר על ההשמה, אז בעיניי חלון הזדמנויות זה כשהם כאן, כשהם עוד לומדים. אז נכון שאמרנו שיכול להיות פרקטיקום לא מוצלח, אני יכולה לספר לכם מה בחוויה שלי עם הסטודנטים שלי, שיכול להיות גם פרקטיקום מאוד מאוד מוצלח, השאלה לאן לוקחים אותם. ורק דוגמה אחת, אז העירייה הקימה במזרח ירושלים את איסט-טק, הסטודנטים שלנו לא מכירים את זה, אותם %,20 ועכשיו אנחנו שולחים לשם מתמחים, ובאים לסיור לשם, ובעיניי זה הקואליציות שצריך לבנות, ז"א התמחות ברווחה וזה זה טוב וזה חשוב, אבל אם רוצים לעשות רובע של עסקים, רוצים לעשות האב חדש בתלפיות, אז הסטודנטים, אלה ש... הם יכולים לעבוד שם, והם צריכים להכיר את מה שקורה שם, להבין שזה מאתגר, שזה כן מתכתב עם מה שקורה בהאבים אחרים, שזה אקו-סיסטם חזק, ואני חושבת שאת זה פחות רואים.
24
ועדה לפיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 6
מתאריך כ"ט בתשרי תשפ"ו ()21.10.2025
מרים סלע:
אבל איך את מציעה? מה את מציעה אופרטיבית? מסכימה איתך חד משמעית, אבל נגיד עכשיו אנחנו יושבים...
שרון אריאלי:
לעבוד יחד. למשל דוגמה, אתם מחלקה לאסטרטגיה, אז אתם מכירים את רינת? אוקיי, רינת עובדת איתנו כבר זמן. אני באתי לכאן לעירייה ואמרתי אוקיי, יש לנו משאבים בתוך בית הספר למנהל עסקים, מי רוצה לעבוד איתנו? רינת רצתה לעבוד איתנו. רני אז היה. רצתה לעבוד איתנו, אז למשל היא הביאה אירוע, ממש אתגר משמעותי של הסעות של חינוך מיוחד, משהו כזה שהם לא הצליחו לפתור, לתוך סמינר, סטודנטים עבדו על זה, הסגל עבד על זה, דיברו על זה, זה למשל לייצר עשייה, מעורבות, אנגייג'מנט בלי להגיד בואו תהיו אנגייג'ד.
יאיר אסף-שפירא:
וגם היכרות.
שרון אריאלי:
היכרות, לראות כמה מעניין, לראות מה עושים בעירייה, לראות לאן זה מתגלגל. את הדברים האלה הסטודנטים לא מכירים והסטודנטיות.
מרים סלע:
נכון מאוד. תודה.
שרון אריאלי:
גם יש איזושהי תדמית כזאת קצת יותר אפורה על העיר הזאת, קצת פחות צעירה, קצת פחות... אבל יש פה המון דברים נורא מעניינים, ואם הם... אם כבר למשל הקימו את איסט-טק, אז הסטודנטים שלנו צריכים להכיר את זה, והמעסיקים שם צריכים להכיר את זה, ואנחנו לאט לאט יוצרים את נקודות המפגש האלה, אז זה נראה לי משהו שיכול להצליח.
מרים סלע:
תודה. תיכף גם יהיו הצלחות בהקשר הזה.
שרון אריאלי:
השנה סמינר מדהים. כן.
מרים סלע:
מדהים. נילי?
25
ועדה לפיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 6
מתאריך כ"ט בתשרי תשפ"ו ()21.10.2025
נילי מור:
טוב, אז אני שמחה להציג את עצמי, פרופ' נילי מור, אני ממש חדשה, אני לא חדשה באוניברסיטה, אני שנים, אבל בתפקיד ממש מתחילת אוקטובר. התפקיד של מנהלת תחום קהילה, הרעיון הוא בעצם, התוכנית כמו שזוהר אמר קודם, התוכנית האסטרטגית של האוניברסיטה הגדירה את הנושא הזה של קהילה, גם חיזוק הקהילה בתוך האוניברסיטה וגם חיזוק הקשר בין האקדמיה לבין הקהילה. וכשאני מדברת על הקהילה בחוץ, אז הרעיון הוא גם הקהילה הקרובה, למשל השכונות, העיר, וכו הלאה, אבל גם החברה בכללותה, הארץ, העולם, אוקיי? הרעיון הוא בעצם צמצום הדבר הזה שנקרא מגדל השן, וחיבור בעצם בין הגדלה של האפקט החברתי של האוניברסיטה, ושל החיבור ושל שיתופי הפעולה בין האוניברסיטה לבין החברה בכלל. ואנחנו...
מרים סלע:
ובפרט ירושלים?
נילי מור:
זהו, עכשיו, כשאנחנו מדברים על הדבר הזה, אז שוב זה בתהליכי הקמה. מרים, את ביקשת שאני ככה אגיד מה אנחנו עושים, אז אמרתי רגע, רגע, אנחנו עוד רגע מתחילים, אני לא רוצה להתחייב לדברים.
מרים סלע:
לא, אבל דווקא זה הזדמנות אני חושבת שהדיון הזה מתקיים כשזה עוד מתגבש.
נילי מור:
בדיוק ולכן היה לי נורא חשוב באמת היום לבוא ולשמוע ולראות את הדברים. אבנר ואני כבר נפגשנו ודיברנו, ואני ככה באמת עכשיו בסדרה ככה מאוד אינטנסיבית של מפגשים עם הרבה אנשים, אז אני גם מזמינה אנשים, אם מישהו מכם רוצה להיפגש איתי ולהעלות דברים, רעיונות, כיוונים, או אם אתם רוצים להציע גם ועדות אחרות של העירייה שיכולות להיות רלוונטיות ולחבר אליי אז ממש ממש בשמחה. והרעיון הוא בעצם בסופו של דבר לא רק דרך, ז"א פה אנחנו מדברים המון על סטודנטים, ועל זה שסטודנטים יישארו וכן הלאה, אבל החשיבה היא בעצם אם אנחנו חושבים על האוניברסיטה בתור מוסד שמתמחה מצד אחד בהוראה ומצד שני במחקר וביצירה של ידע, אז הרעיון הוא איך אנחנו בעצם לוקחים את המומחיות הזאת של האוניברסיטה ומחברים אותה לשיתופי פעולה קודם כל באמת לתוך העיר, אוקיי? אז במנהל עסקים, הנה בדיוק הדוגמה ששרון נתנה עכשיו על הקורס, כשלוקחים את הנתונים ונעזרים בסטודנטים, ובמרצים ומייצרים מזה משהו שהוא מועיל לעיר, אז כל מיני שיתופי פעולה כאלו. בבית ספר, דיברנו על זה אבנר ואני, על בית ספר ב"עברית" למשל, אז שיתוף פעולה בין בית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית, הסגל של 26
ועדה לפיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 6
מתאריך כ"ט בתשרי תשפ"ו ()21.10.2025
בית הספר, סטודנטים, וכן הלאה, לבין הקמה של בית ספר בגבעה הצרפתית, שיהיה מן בית ספר אוניברסיטאי.
מרים סלע:
אז לצורך העיניין, רק שאלה.
נילי מור:
אז אני רק אגיד ככה לסכם, אני אגיד שבעצם יש המון דברים שכבר קיימים, השלב הראשון שלנו, אגב דיברנו נתונים וכן הלאה, אז השלב הראשון הוא באמת איזשהו מיפוי מאוד מאוד רציני. יש יוזמות אישיות, ז"א הנה שרון ואני דיברנו, נפגשנו פה ועוד היה מה את עושה פה? אוקיי? אז יש המון יוזמות של חברי סגל או יוזמות מאוד פרטיות, יש יוזמות של פקולטות, של בתי ספר, יש יוזמות של למשל של דקנאט, של גופים באוניברסיטה, אז השלב הראשון הוא איזשהו שלב בכלל שאנחנו ננסה לעשות מיפוי מאוד מאוד מסודר של כל מה שקיים, ותקשור שלו, אז ככה באמת אפשר יהיה גם שגם העירייה וגם אנשים פרטיים וכן הלאה יוכלו לדעת בכלל מה קיים. ומכן, השלב הבא הוא בעצם איך אנחנו מרחיבים את הדברים. אבל מה שחשוב לדעת שזה באמת לא רק ברמה הזאת של הסטודנטים, אלא אני גם באמת מאמינה שברגע שיש מרצים שהם מעורבים, וסגל אקדמי וסגל מנהלי שמעורבים, ובוגרים שמעורבים, אז זה גם מושך את הסטודנטים לדעת "אה שרון את עושה את זה?" ושמעת על... ואת מזכירה בשיעור את האיסט-טק, ואז הסטודנטים יודעים על זה.
אז אני חושבת שזה לא רק בא דרך זה שהסטודנטים יהיו מעורבים, אלא ככל שאנחנו כמוסד נהיה יותר מעורבים, אז זה יזרום אל הסטודנטים ויעורר אותם וידביק אותם בדבר הזה.
מרים סלע:
רק שאלה.
יהודה פרוידיגר:
לא הבנתי, מה... בקהילה?
נילי מור:
שוב, השאלה היא, מעורים בקהילה, למשל אני אתן לך דוגמה, למשל פרויקטים מחקריים, יש חוקרים שסיפרו לי שהם עושים פרויקטים מחקריים בשיתוף עם למשל עם גופי ממשל, אוקיי? עם ביטוח לאומי בירושלים או עם העירייה.
מרים סלע:
כשאני הייתי סטודנטית ב"בצלאל" בתואר שני, רשות ההון, הביטוח והחיסכון הגיעו אלינו לסמינר בלפתור איזה בעיה מאוד מאוד ספציפית שהייתה עם הדפים הארוכים האלה שהביטוח שולח לך, ואנחנו כסטודנטים מ"בצלאל" עיצבנו להם את כל הממשק שמקל על זה. עכשיו אני סיימתי לפני 27