ישיבת שמות והנצחה מס' 4 · סדר יום לישיבה מס' 4 של ועדת שמות והנצחה
מסמכים נוספים באותה ישיבה: דוח ועדת שמות מס' 4
א' באדר, תשפ"ו
18 בפברואר, 2026
סימוכין: 2025-0103-112
לכבוד
חברי/חברות ועדת שמות לרחובות
א.ג.נ.,
הנדון: סדר יום לישיבה מספר 4 של ועדת שמות והנצחה
על ס
הנך מוזמנ/ת להשתתף בישיבה מספר 4 של הוועדה, שתתקיים ביום ראשון, ה' באדר תשפ"ו ()22.02.2026 בשעה ,15:30באולםהמועצה,כיכרספרא1קומה .6
על סדר היום ידונו הנושאים הבאים:
א. דיון חוזר
1. וילפריד ישראל
הסבר
הציל אלפי ילדים יהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה (תר"ס–תש"ג)
תקציר
וילפריד ישראל, סוחר, נדבן ופעיל ציוני, היה מבעלי בית המסחר הגדולים בברלין, בן למשפחה יהודית־אנגלית אמידה, אשר רתם את קשריו ההדוקים עם ההנהגה הנאצית ועם התנועה הציונית למען הצלת יהודים בתקופת השואה. הוא נמנה עם הדמויות המרכזיות שפעלו להצלת אלפי יהודים מגרמניה הנאצית בשנים 1933–,1943 במיוחד ילדים ובני נוער.
גולת הכותרת של פועלו הייתה ייזום וארגון מבצע הקינדר־טרנספורט, מערך משלוחי ההצלה שהביאו עשרות אלפי ילדים יהודים מגרמניה, אוסטריה וצ'כוסלובקיה לבריטניה, בין דצמבר 1938 ועד לפרוץ מלחמת העולם השנייה ב־1 בספטמבר .1939 כבר מראשית עליית היטלר לשלטון, ניצל ישראל את מעמדו וייחוסו כדי לסייע לנרדפים. הוא פעל לשחרור אסירים ממחנות ריכוז, לחילוץ ילדים מאירופה הכבושה והבאתם לארץ ישראל במסגרת עליית הנוער.
ביוני 1943 מצא את מותו כאשר מטוסו, ששב ממשימת הצלה בפורטוגל, הופל בידי חיל האוויר הגרמני. לאחר מותו הוכר חלל במערכות ישראל, ובשנת 2016 הוענק לו אות "המציל היהודי"
מטעם המרכז העולמי של בני ברית והוועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודים בשואה.
הערה:
הבקשה נדונה בעבר בוועדה המייעצת לשמות והנצחה מס' 7 (,)20.09.2022 הוועדה סברה כי אין לנ"ל זיקה לעיר. ובוועדה לשמות והנצחה מס' 12 ()23.10.2022 הומלץ בפני המועצה שלא לאשר את הבקשה. הבקשה לא אושרה בישיבת מועצה מס' 63 (.)27.10.22 החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות
הוועדה לא רואה נימוק המצדיק סטייה מעמדתה הראשונה שלא לאשר את הבקשה.
1
2. יונה פרידלנד
הסבר
תרם לבניין ירושלים (תרנ"ז-תרס"ח)
תקציר קו"ח
משפחת פרידלנד מזוהה עם הבנייה ההיסטורית בירושלים. ראש המשפחה, יונה פרידלנד עלה ארצה בשנת .1860 למד בישיבות ירושלים והגיע לידיעה רבה בתורה. סירב להתפרנס מהתורה ויצא לעבודה. הצטרף לר' יוסף ריבלין בבניית השכונה "משכנות ישראל". נכדו ר' יעקב מן (פרידלנד) נחשב לאחד מבוני ירושלים החשובים של המאה ה-19 וראשית המאה ה-.20 הוא החל את דרכו כמשגיח בנייה והפך לקבלן ואף ערך תכניות בנייה, כשהוא מקפיד ככל הניתן להעסיק פועלים יהודים ולהכשיר צעירים במלאכת הבנייה.
פרידלנד בנה את בית הכנסת "בית ישראל" בשנת 1889 בשכונת ימין משה. בנה את בית החולים שערי צדק הישן בשנת ,1897 המבנה המפורסם ברחוב יפו המיועד כיום לשימור. היה הקבלן הראשי וראש הבנאים והפך את המקום לבית ספר מעשי לבנאים יהודים. בנה את בית הספר למל בשנת 1902 מחוץ לחומות בשכונת זיכרון משה ושימש כקבלן וכמנהל העבודה הפנימית של הבניין. ביצע עבודות שיפוץ לקבר שמעון הצדיק ושיפור אוורור במערה. היה מעורב בהקמת בתיה הראשונים של שכונת משכנות ישראל שהייתה אחת השכונות הראשונות מחוץ לחומה.
בנה את שכונת גביר הסמוכה למאה שערים ואת שכונת אחוה בשנת 1908 יחד עם חתנו ר'
אברהם המבורגר. היה שותף ובנה שכונות נוספות ומוסדות ציבור במרכז העיר שהפכו להיות חלק מרכזי בירושלים החדשה.
יונה פרידלנד נפטר בירושלים בשנת .1909
הערה:
הבקשה נדונה בעבר בוועדה המייעצת לשמות והנצחה מס' 8 (.)21.09.2020 הוועדה סברה כי אין לנ"ל זיקה לעיר. ובוועדה לשמות והנצחה מס' 12 ()23.10.2022 הומלץ בפני המועצה שלא לאשר את הבקשה. הבקשה לא אושרה בישיבת מועצה מס' (.)24.09.2020 החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות
בעקבות חומר חדש שהוגש לוועדה, הוועדה ממליצה לאשר את הבקשה.
2
3. יונה בוגלה
הסבר
מנהיג היסטורי ומיתולוגי של יהודי אתיופיה (תרס"ח- תשמ"ז)
תקציר קו"ח
יונה בוגלה נולד בשנת 1908 בכפר יהודי בשם וולקה שבאתיופיה, באיזור יהודי של קהילת ביתא ישראל. בילדותו רעה צאן, למד קרוא וכתוב בשפה האמהרית ולימודי קודש. בעקבות ביקור של משלחים יהודיים ציוניים בכפרו, נבחר להמשיך לימודים במוסדות יהודיים. תחילה בבית ספר עברי באדיס אבבה, ובהמשך בבית הספר "התחכמוני" בירושלים, נשלח ללמוד באירופה ולמד בצרפת, גרמניה ואיטליה. בוגלה שלט ב-12 שפות.
בשנת 1931 חזר בוגלה לאתיופיה והחל לעבוד כמחנך ומורה והיה בין הראשונים שפעלו לביסוס מערכת חינוך יהודית לקהילת ביתא ישראל באדיס אבבה.
יונה בוגלה הקים וניהל את רשת החינוך של ביתא ישראל באתיופיה. הרשת כללה בתי ספר יהודיים בכפרים עם ריכוזים יהודיים. הרחיב את פעילותו מעבר לחינוך והקים מרפאות לשירות הקהילה, בתי כנסת, מרכזים חקלאיים וכל זאת במטרה לשפר את תנאי החיים של יהודי אתיופיה ולהכין אותם לחיים יהודיים מלאים.
הוא סירב להצעה של הקיסר האתיופי להתמנות לתפקיד ממשלתי בכיר, מתוך מחויבות לפעול למען קהילתו. החל משנת ,1950 ליווה משלחות של הסוכנות היהודית שהגיעו לבדיקה ומיפוי צרכים של קהילת ביתא ישראל. פעל רבות במכתבים ששלח להרחבת המודעות הבין לאומית לצורך להעלות את יהודי אתיופיה לישראל.
בשנת ,1979 בעקבות החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות של ממשלת אתיופיה לסגור את בתי הספר של ביתא ישראל, עלה יונה בוגלה לישראל והתיישב בירושלים עם משפחתו. עם הגיעו, הפך בוגלה לדמות מרכזית בפעילות למען קליטת העלייה של בני ביתא ישראל ופעל כדי שחברי הקהילה ישתלבו בחברה הישראלית.
בוגלה נפגש עם ראש הממשלה מנחם בגין ובכנס של ראשי יהדות צפון אמריקה, נשא נאום על הצורך הדחוף בעליית בני ביתא לישראל. נאום זה תרם רבות למודעות הגלובלית וללחצים להעלאת הקהילה וסלל את הדרך למבצעי ההצלה דרך סודן.
יהודי אתיופיה נהגו לכנות את יונה בוגלה בכינוי "הרצל של יהודי אתיופיה", מנקודת ראות שמייחסת לו את תקומת הקהילה, שימורה ואת הבאתה לישראל.
יונה בוגלה נקבר בירושלים בחלקת גדולי האומה ליד קברו של הנשיא השני יצחק בן צבי, עמו שיתף פעולה במשך שנים רבות למען הצלת יהודי אתיופיה.
הערה:
הבקשה נדונה בעבר בוועדה המייעצת לשמות והנצחה מס' 8 (.)09.02.2023 הוועדה סברה כי אין לנ"ל זיקה לעיר. ובוועדה לשמות והנצחה מס' 13 ()15.02.2023 הומלץ בפני המועצה שלא לאשר את הבקשה. הבקשה לא אושרה בישיבת מועצה מס' 69 (.)22.02.2023 החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות
הוועדה ממליצה על דעת הרוב לאשר את הבקשה.
3
4. צבי בן פורת
הסבר
מוסיקאי, איש קול ישראל, מלחין ומנצח מקהלות ירושלמי (תר"צ–תש"ע)
תקציר קו"ח
צבי בן פורת נולד בשנת 1930 בבודפשט, הונגריה. כניצול שואה, עלה לישראל לאחר מלחמת העולם השנייה והגיע לירושלים בשנת .1950 למד באקדמיה למוזיקה והתמקד בקומפוזיציה, ניצוח ופסנתר. עם סיום לימודיו, החל לעבוד כמורה למוזיקה בבתי הספר סוקולוב וארלוזורוב.
בשנת 1955 החל לעבוד בקול ישראל במחלקת הנוער כמנצח מקהלת "קול ישראל לנוער", מקהלת הפולקלור וזמר רן. כעשר שנים עבד בטלוויזיה, בה חיבר אותות לתכניות. הוא כתב בין השאר את המוזיקה לסדרה "סמי וסוסו". ניהל והפיק הקלטות של הרכבים קאמריים ומקהלות באולפני קול ישראל ובכך תרם לשימור נכסי תרבות ישראליים. בין יצירותיו: כ- 300 עיבודים למקהלות, שירי ילדים, שירים לחגים ושתי אופרטות לנוער.
בן פורת הקים וניצח על מקהלת בית הכנסת "ישורון" בירושלים והפך אותה לאחת המקהלות המקצועיות בארץ, תוך דגש על שירה רב קולית מדויקת. הלחין ועיבד פרקי תפילה רבים עבור מקהלות, תוך שמירה על כבוד למסורת מחד ושימוש בשפה הרמונית, עשירה ומודרנית מאידך.
בן פורת כתב בעיקר מוזיקה קאמרית, יצירות לפסנתר וקטעים ווקאליים. שימש כמרצה מרכז מקצועי באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים. חינך דורות של מוזיקאים, מבצעים ומלחינים וביניהם אברהם פררה, רוחמה רז, אביבה אבידן ועוד. נודע כמורה קפדן בעל סטנדרטים מקצועיים בלתי מתפשרים.
בשנת 2010 נפטר ערירי בביתו בירושלים לאחר מחלה קשה.
הערה:
הבקשה נדונה בעבר בוועדה המייעצת לשמות והנצחה מס' 3 (.)09.09.2020 הוועדה ממליצה שלא לאשר את הבקשה, אך ממליצה לבחון הנצחה באמצעות פעילות/פרויקט על שמו הקשורים באופן ישיר לעיסוקו. בוועדה לשמות והנצחה מס' 8 ()21.09.2020 הומלץ בפני המועצה שלא לאשר את הבקשה. הבקשה לא אושרה בישיבת מועצה מס' 33 (.)24.09.2020 החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות
הוועדה לא רואה נימוק המצדיק סטייה מעמדתה הראשונה שלא לאשר את הבקשה.
4
5. נחום שריג (סרגיי)
הסבר
מפקד חטיבת הנגב פלמ"ח במלחמת העצמאות (תרע"ה–תשנ"ט)
תקציר קו"ח
נחום שריג (וייספיש) הידוע בכינויו סרגיי, נולד בשנת 1914 בירושלים למשפחה חרדית, דור שביעי בירושלים. בגיל צעיר עזב את הדת, הצטרף לתנועת "מחנות העולים" והיה ממקימי קיבוץ בית השיטה.
בשנת 1941 הצטרף לפלמ"ח ופיקד על פלוגה א', הגדוד הראשון, ובהמשך על חטיבת הנגב, חטיבה
12. נודע כטקטיקן יצירתי ובעל יכולת עמידה בלחצים כבדים. היה אחראי על אבטחת התחבורה
לירושלים הנצורה. תחת פיקודו, לוחמי הגדוד ליוו שיירות בנתיב הדמים של שער הגיא והשתתפו בניסיונות להשתלט על נקודות אסטרטגיות שחלשו על הדרך.
עם פרוץ מלחמת העצמאות, קיבל שריג את האחריות על פעילות הפלמ"ח בנגב ומאוחר יותר, כשאורגנה חטיבת הנגב, קיבל את הפיקוד עליה. שריג פיקד על הגנת הנגב מול הפלישה המצרית.
נטל חלק במבצע "חורב" בו הוביל את הכוחות לכיבוש עוג'ה אל חפיר (ניצנה) וחדירה לסיני.
במבצע "עובדה", הוביל את חטיבת הנגב אל חוף מפרץ אילת והיה נוכח במעמד הנפת דגל הדיו.
בתום מלחמת העצמאות שוחרר מצה"ל ושב לקיבוצו בית השיטה. מילא מספר תפקידים בשנים שלאחר מכן, מזכיר תנועת הקיבוץ המאוחד וראש המועצה האזורית הגלבוע. כמו כן, מילא בקיבוצו את תפקיד המזכיר ב-10 קדנציות.
הערה:
הבקשה נדונה בעבר בוועדה המייעצת לשמות והנצחה מס' 11 (.)10.03.2016 הוועדה סברה כי אין לנ"ל תרומה ייחודית לעיר. ובוועדה לשמות והנצחה מס' 12 ()17.03.2016 הומלץ בפני המועצה שלא לאשר את הבקשה. הבקשה לא אושרה בישיבת מועצה מס' 38 (.)31.03.2016 החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות
הוועדה לא רואה נימוק המצדיק סטייה מעמדתה הראשונה שלא לאשר את הבקשה.
5
6. תקוה זליגר שריג
הסבר
סופרת ילדים, מורה ומחנכת (תרע"ה–תשנ"ח)
תקציר קו"ח
תקוה שריג (לבית זליגר) נולדה בירושלים בשכונה החרדית, כרם, בשנת .1915 בתם של חנה והד"ר יצחק זליגר, מנהל סמינר למדריכים ומחנך ידוע.
שריג הייתה חלק מ"קבוצת החוגים", תנועת מחנות העולים, שהקימה את קיבוץ בית השיטה בראשית שנות ה- .30 וחיה בקיבוץ כל חייה.
לאורך עשורים רבים עסקה שריג בחינוך בקיבוץ, עבדה כמורה וחינכה לתנ"ך, ספרות ולשון ועיצבה את דמותם של ילדי עמק חרוד לאורך דורות. הייתה דמות מפתח בהוצאת הקיבוץ המאוחד. ערכה ספרי ילדים ונוער והייתה ידועה בגישתה הקפדנית והמעמיקה לטקסט.
כתיבתה התאפיינה בחיבור עמוק לשורשים היהודיים והארץ ישראליים, תוך שילוב בין עולם הקיבוץ למורשת המשפחתית מירושלים. ספריה הבולטים: "כלי המיתר של אבא", ספר מתאר את זיכרונות ילדותה בירושלים. "שורשים במים", סיפורים ורשימות על חיי הקיבוץ וההתיישבות.
תקוה שריג הייתה נשואה לנחום שריג, מפקד חטיבת הנגב במלחמת העצמאות. משפחתם הפכה לסמל לישראליות ולתרבות הקיבוצית. בנה הוא המשורר והמלחין יוסף שריג ז"ל שנפל במלחמת יום הכיפורים, מחבר השיר "אור וירושלים".
בזכות יצירתה, הצליחה שריג לצקת תוכן רוחני ויהודי לתוך חיי היום יום של הקיבוץ החילוני.
נפטרה בשנת 1997 ונקברה בקיבוצה, בית השיטה.
הערה:
הבקשה נדונה בעבר בוועדה המייעצת לשמות והנצחה מס' 11 ()10.03.2016 ובוועדה המייעצת מס' 6 (.)14.06.2022 הוועדה סברה כי אין לנ"ל תרומה ייחודית לעיר. ובוועדה לשמות והנצחה מס' 12 ()17.03.2016 ובוועדה לשמות והנצחה מס' 11 ()22.06.2022 הומלץ בפני המועצה שלא לאשר את הבקשה. הבקשה לא אושרה בישיבת מועצה מס' 38 ()31.03.2016 ובישיבת מועצה מס' 59-60 (.)30.06.2022
החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות
הוועדה לא רואה נימוק המצדיק סטייה מעמדתה הראשונה שלא לאשר את הבקשה.
6
7. יוסף שריג
הסבר
משורר ומלחין השיר "אור וירושלים", בעל עיטור המופת (תש"ד- תשל"ד)
תקציר קו"ח
יוסף שריג נולד בשנת 1944 בקיבוץ בית השיטה. גדל בבית שבו ההיסטוריה והביטחון היו חלק בלתי נפרד מהיומיום. אביו, נחום שדיג, ממפקדיה הבולטים של חטיבת הנגב במלחמת העצמאות ואמו תקוה, הייתה אשת חינוך.
כבר מצעירותו בלט הכישרון המוזיקאלי שלו, נגן בגיטרה ובפסנתר, הלחין וכתב. לאחר סיום לימודיו התגייס לצה"ל וסיים קורס קציני שריון. עם שחרורו מהצבא בשנת ,1966 החל ללמוד מוזיקה בסמינר אורנים. לאחר מכן השתלב בעבודה בקיבוץ, כשלצד עבודתו החקלאית שימש גם כמורה למוזיקה בעמק בית שאן.
בשנת ,1972 לבקשתו של ראש העיר טדי קולק, חיבר שריג את השיר "אור וירושלים", אשר בוצע ע"י להקת הגבעטרון במסגרת פסטיבל הזמר. השיר נכתב לאחר שחזה בזריחה מעל הרי ירושלים והפך לאחד משירי האהבה הגדולים שנכתבו לעיר ולאחד מנכסי צאן הברזל של הזמר העברי.
עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, הוזעק רס"ן שריג לחזית רמת הגולן. הוא שירת בפלוגת הטנקים של חטיבה .188 ב- ,10.10.73 במהלך קרב קשה בסמוך לתל שאער, נקלע הכוח למארב סורי.
שריג שניהל את הקרב כשהוא חשוף בצריח, נפגע ונהרג במקום. בן 29 היה בנופלו.
לאחר המלחמה הוענק ליוסף שריג עיטור המופת על רצף פעולותיו לאורך ימי הלחימה. דבקות במשימה, קור רוח ודוגמא אישית.
שיריו ובראשם "אור וירושלים", ממשיכים להתנגן בטקסים ובערבי שירה ומהווים עדות חיה לנפשו של אדם שידע להעריך את היופי שבאור הירושלמי, אך גם ידע לעמוד בשדה בקרב ולהגן על ארצו.
הערה:
הבקשה נדונה בעבר בוועדה המייעצת לשמות והנצחה מס' 16 (.)11.12.2016 הוועדה סברה כי אין לנ"ל זיקה לעיר. ובוועדה לשמות והנצחה מס' 12 ()23.10.2022 הומלץ בפני המועצה שלא לאשר את הבקשה. הבקשה לא אושרה בישיבת מועצה מס' 50 ()29.12.2016 ובישיבת מועצה מס'
63 (.)27.10.2022
החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות
הוועדה לא רואה נימוק המצדיק סטייה מעמדתה הראשונה שלא לאשר את הבקשה.
7
ב. בקשות חדשות
1. אייל חיימובסקי
הסבר
איש ירושלים, פעל רבות לפיתוחה ועיצוב פניה של העיר (תשל"ד- תשפ"ה)
תקציר
אייל חיימובסקי נולד בשנת 1974 בירושלים. בוגר בית הספר התיכון הימלפרב, בוגר לימודי הנדסה ובעל תואר שני במנהל עסקים.
אייל השתלב בעשייה הציבורית כבר שנות העשרים לחייו, עת הגיע לשמש כיועצו הבכיר של ראש העיר, אורי לופוליאנסקי. בהמשך מונה אייל לשמש כראש לשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו וגם באותן שנים דאג לקדם את התקציב והעשייה לטובת העיר ירושלים. לאחר סיום תפקידו בלשכת ראש הממשלה, בשנת 2015 ועד יום מותו, מילא אייל את תפקיד חייו כמנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים.
אייל לא ראה את תפקידיו רק כ"משרות", אלא כשליחות אמיתית לבניית העיר. היה איש של חזון ומעש, ראה למרחוק ופעל בשקט ובעקביות. "ירושלים היא עיר הבירה לכל אדם בעולם"
אמר לפני שנים אחדות והוסיף כי "היא צריכה להיות פתוחה לכולם, לקבל את כולם וכל אחד צריך למצוא בה מקום ובית. חשוב לנו לשמר ולטפח את האתרים ההיסטוריים בעיר ובאותה מידה רוצים שגם החדשנות תצא מירושלים".
אייל הוביל שורה של פרויקטים גדולים, בהם פרויקט קירוי כביש בגין והקמת פארק עירוני גדול 'פארק האסבסטונים', פיתוח שכונת תלפיות והעתקת מכללות צה"ל לירושלים. בערוב ימיו, עסק אייל בפיתוח הפארק בשדרות רופין שמהווה ריאה ירוקה, אולם מעל לכל חיבר בין הזיכרון והחיים עם הקמת האנדרטה לחללי מלחמת 'חרבות ברזל'. בנוסף, קידם אייל תכנית חומש ממשלתיות לשיפור התיירות, התעסוקה וההייטק כולל שילוב הציבור החרדי בשוק העבודה.
דחף להקמת בניין הקבע לספרייה הלאומית ולמוזיאון צה"ל. היה מהוגי גן החיות התנ"כי ופעל להמשך פיתוח התיירות בעיר.
אייל נחשב לדמות של עשייה שקטה, מחברת ומובילה, שהניחה יסודות לפיתוח וקידום ירושלים לא רק בפן הפיזי, אלא גם החברתי והקהילתי. דמותו ושיטות עבודתו זכו להערכה רבה ממנהיגי הציבור והמוסדות בעיר.
פועלו של אייל מהווה תרומה משמעותית לעיצוב פני ירושלים ולהפיכתה לעיר מתפתחת, בירת ישראל המשלבת קידמה, תשתיות תרבות ושותפויות אזרחיות.
אייל נפטר בפתאומיות ב-17.5.2025 והוא בן 51 בלבד.
איתור
במידה והבקשה תאושר, מוצע לאשר איתור להנצחה: בשכונת גבעת רם, גן ללא שם הנמצא בדרך רופין.
הגן ייקרא: 'גן אייל', ע"ש אייל חיימובסקי.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות
הוועדה ממליצה לאשר את הבקשה.
8
2. יהושע מצא
הסבר
ממתכנניה, אוהביה ובוניה של ירושלים (תרצ"א–תשפ"א)
תקציר
יהושע מצא נולד בשנת 1931 ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, למשפחה שעלתה מיוון.
כבר בגיל 14 הצטרף לשורות מחתרת לח"י, במסגרת זו חילק עלונים אנטי־בריטיים וסייע בהחבאת נשק. במלחמת העצמאות השתתף במבצע קדם לשחרור העיר העתיקה. בהמשך שירת בצה"ל בחיל התותחנים, והשתחרר בדרגת סרן.
בשנת 1965 נבחר למועצת עיריית ירושלים מטעם מפלגת חירות, תפקיד בו כיהן במשך שני עשורים. במשך עשר שנים מתוכן שימש כסגן ראש העיר, טדי קולק, ופעל רבות למען פיתוחה של ירושלים. בין היתר קידם את הקמתם של גנים ופארקים ציבוריים אשר תרמו לנוף הירוק של העיר ולרווחת תושביה. מצא נודע בעמדתו הנחרצת נגד כל יוזמה לחלוקת ירושלים, והקדיש מאבקים פוליטיים וציבוריים רבים להבטחת אחדותה.
בשנת 1984 נבחר לכנסת מטעם הליכוד, ובמחצית השנייה של שנות ה־90 כיהן כשר הבריאות בממשלתו הראשונה של בנימין נתניהו. גם במסגרת פעילותו הלאומית המשיך לייצג את האינטרסים של ירושלים ולקדם את מעמדה. כיהן כיו"ר הפורום למען ירושלים ופעל לתיקון חוק יסוד ירושלים, בירת ישראל, על מנת למנוע פשרות עתידיות בחזון איחודה.
בשנת 2002 פרש מן הכנסת ומונה לנשיא הבונדס, תפקיד אותו מילא במשך עשור. בשנת 2016 זכה בעיטור יקיר ירושלים, כהוקרה על תרומתו רבת השנים לעיר.
יהושע מצא נחשב לדמות מופת ולסמל של אהבה ומסירות לירושלים. פועלו הציבורי והאישי שיקף את נאמנותו העמוקה לעיר ואת אמונתו בצדקת הדרך לשמירת אחדותה.
נפטר בסוף שנת ,2020 והוא בן .89
איתור
במידה והבקשה תאושר, מוצע לאשר איתור בכביש הטבעת המזרחי, מכביש דרגה ועד מחלף זיתים. הדרך תיקרא 'דרך יהושע מצא'.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות
הוועדה ממליצה לאשר את הבקשה.
9
3. רבי נתן צבי פינקל
הסבר
ראש ישיבת מיר (תש"ג-תשע"ב)
תקציר קו"ח
הרב נתן צבי פינקל נולד בשיקאגו שבארה"ב ונקרא על שם אבי סבו, הסבא מסלבודקה. הוא למד בתיכון לא חרדי בעירו. ההיכרות הראשונה שלו עם עולם התורה הייתה כאשר ביקר אצל קרובי משפחתו בארץ ישראל. הוא נמשך לתורה ובניגוד לדעת הוריו חשק בתורה על פני כל דבר אחר.
בתחילת שנות ה-60 החל ללמוד בישיבת מיר בירושלים. הוא עלה והתעלה בתורה ובמידות ולימים התמנה לראש ישיבת מיר ושימש כמנהיג ומורה דרך לרבבות תלמידיו.
בהיותו בן 45 חלה הרב בפרקינסון. ממחלה זו סבל עד יומו האחרון והוא נעזר בכסא גלגלים. למרות חוליו הוא הפך את ישיבת מיר לאימפריה. בהשפעתו הפכה הישיבה לגדולה בישראל ואחת משתי הישיבות הגדולות בעולם. בנוסף למבנה המרכזי בשכונת בית ישראל, הקים שני סניפים נוספים לישיבה במודיעין עילית ובשכונת רמת שלמה.
לרב פינקל היה חזון ברור להפוך את ישיבת מיר למרכז תורה מוביל. הוא הנהיג את הישיבה ביד רמה והצליח לרתום סביבו את תלמידיו ואנשי סביבתו למטרה זו. הרב הקפיד על קשר אישי חם עם כל תלמיד ותלמיד. היה מעורב בכל נושא הלימוד בישיבה על כל אגפיה. הוא הקדיש זמן לשיחות אישיות, בחינות והכוונה רוחנית. גישה אישית זו חיזקה את הקשר בין התלמידים לישיבה והובילה להגדלת מספרם. הרב פינקל הדגיש את החשיבות של לימוד תורה ומעשים טובים. הוא חינך את תלמידיו להיות אנשים של תורה ומעשה והם בתורם הפיצו את השפעתו למקומות רבים.
הרב נתן צבי פינקל היה לא רק מנהיג תורני אלא גם איש חברה ומורה. בהיותו בן 69 נפטר.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות והנצחה
הוועדה ממליצה (2 חברים בעד ו-1 נגד) לאשר את הבקשה.
10
4. המטע
הסבר
שטח לגידול עצי פרי
תקציר
בתוואי רחוב סמוך לרחוב יום טוב עסיס בשכונת פסגת זאב, לא היה עד כה רחוב מוסדר. לצורך הסדרת המרחב הציבורי, שיפור הנגישות ומתן כתובות מוסדרות לתושבים, עולה הצורך במתן שם לרחוב החדש שנפתח במקום.
בהתאם לתהליך שנערך בשיתוף תושבי הרחוב, בתיאום המינהל הקהילתי, הוחלט על מתן השם "המטע" – המתאר שטח המשמש לגידול עצי פרי. השם נבחר בשל הקשרו לטבע, לחקלאות ולנופי הארץ, והוא משתלב באופיו של האזור ובשמות הרחובות הסמוכים הנושאים גם הם אופי טבעי.
מתן השם מהווה חלק ממהלך כולל להסדרת שמות הרחובות בשכונה ולשיפור השירות לתושבים.
איתור
במידה והבקשה תאושר, מוצע לאשר איתור להנצחה: בשכונת פסגת זאב, רחוב ללא שם היוצא מרחוב פרופ' יום טוב עסיס.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות
הוועדה ממליצה לאשר את הבקשה.
11
5. פינק
הסבר
בר-מסעדה מיתולוגי בבעלות דייב רוטשילד ומולי עזריאלי תקציר
מסעדת פינק נוסדה עוד בימי המנדט בשנת 1932 ופעלה ברציפות במשך 73 שנה עד שנת ,2005 במרכז העיר ברחוב ההסתדרות 2 פינת רחוב המלך ג'ורג'.
מסעדת פינק ליוותה את ירושלים לאורך ההיסטוריה של מדינת ישראל בכל התקופות והאירועים המשמעותיים שעברו על המדינה ועל העיר ירושלים בפרט: המנדט הבריטי, הכרזת המדינה, מלחמות ישראל, איחודה של ירושלים, פיגועי האינתיפאדות.
מסעדת פינק הייתה ידועה כמוסד ירושלמי בו התארחו ונפגשו ירושלמים, חברי כנסת, דיפלומטים, פרופסורים, עורכי דין, רופאים, שופטים, עיתונאים, אומנים, ציירים ופסלים, אנשי בידור ותקשורת ועוד.
בפינק הייתה נאמנות וקדימות מוחלטת לקהל הירושלמי על פני אורחים מחו"ל. המקום לא נסגר אף פעם למען אורח או דיפלומט חשוב שבחר להגיע למסעדה. המקום תועד וסוקר בעיתונים מכל רחבי העולם. המקום זכה בפרס התיירן המצטיין לשנת .1993 נבחר ע"י המגזין העולמי Newsweek לאחד מ-50 הבארים הטובים בעולם.
מסעדת פינק שמה את העיר ירושלים על מפת הגסטרונומיה העולמית. היוותה מוקד משיכה לאישים מירושלים, מהארץ ומכל רחבי העולם, שעלו לרגל לעיר ירושלים להתארח במקום המיוחד ומעורר ההשראה בזכות האווירה, הדיסקרטיות, האוכל המיוחד בסגנון אירופאי והשילוב הנדיר של חו"ל וירושלמיות.
איתור
במידה והבקשה תאושר, מוצע לאשר איתור להנצחה: בשכונת מרכז העיר, רחבה ללא שם הנמצאת ברחוב ההסתדרות פינת המלך ג'ורג'.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות
הוועדה ממליצה לאשר את הבקשה.
12
6. הרב אברהם בן-הרוש
הסבר
מסרן מסורות קריאת התורה, המשנה והתלמוד (תרע"ב- תשס"ג)
תקציר קו"ח
הרב אברהם בן-הרוש נולד בשנת 1912 במרוקו. עוד מנעוריו הפליא את רבותיו בהישגיו המפליגים במקרא ובספרות המדרש. הוכשר להיות סופר סת"ם ובהיותו בן 14 שנה, כתב לראשונה ספר תורה.
הרב בן הרוש עלה לארץ ישראל בשנת 1956 ועבר להתגורר בדירה צנועה בשכונת מוסררה, שם שימש במשך 23 שנה כרבה של קהילת "תקוותנו". ביתו היה פתוח לרווחה לכל הנזקק לעצה ולסעד רוחני, בעוד הוא זוכה ומזכה את הרבים בכתיבת למעלה ממאה ספרי תורה.
לרב בן-הרוש יצאו מוניטין כמסרן הגדול של מסורות קהילת יהודי תאפילאלת שהייתה אחת הקהילות הגדולות במרוקו. רבים מחוקרי האוניברסיטה העברית היו משחרים לפתחו כדי להקליט מפיו את מסורות קריאת המקרא, המשנה והתלמוד של היהודים במחוז תאפילאלת. הרב בן הרוש הוקלט כשהוא קורא במקרא בעברית ובתרגום לערבית. ידע על בוריו את תרגום המקרא שהיה נהוג במרוקו יותר מאלף שנים וידע לפרש אותו היטב. הרב בן הרוש חיבר בעצמו תרגום ערבי למגילת קהלת שלא נהגו לתרגם אותה. והכתיב לבנו יוסף את כל התרגום לספרי כתובים.
בשנת 1999 זכה הרב בן-הרוש בעיטור יקיר ירושלים על תרומתו למפעל מסורות הלשון של עדות ישראל, ועל השנים הרבות אשר הקדיש לרווחתם של בני קהילת "תקוותנו" בשכונת מוסררה.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות
הוועדה ממליצה לאשר את הבקשה בכפוף למציאת איתור באזור שבו פעל, כיכר במוסררה או במבנה של "תקוותינו".
13
7. פרגוואי
הסבר
מדינה בדרום אמריקה, בעלת ברית של מדינת ישראל
תקציר
פרגוואי נחשבת כיום לאחת מבעלות הברית הקרובות והעקביות ביותר של מדינת ישראל באמריקה הלטינית.
פרגוואי הייתה בין 33 המדינות שהצביעו בעד תכנית החלוקה בכ"ט בנובמבר ,1947 עובדה שהממשל הנוכחי נוהג להזכיר כבסיס ל"ברית האחיות". הרוב במדינה הוא רוב קתולי שמרני.
עבור רבים מהם , התמיכה בישראל ובירושלים נתפסת לא רק כפעולה פוליטית אלא כחובה דתית המבוססת על כתבי הקודש.
פרגוואי הוכיחה בשנים האחרונות שהיא לא רק שותפה של ישראל בעבר, אלא גם בהווה ובמיוחד בזמנים קשים. מאז ה-7 באוקטובר היא הביעה תמיכה נחרצת בישראל, הן בהצהרות רשמיות והן בזירה הבינלאומית. בדצמבר 2024 העבירה פרגוואי את שגרירותה לירושלים במעמד הנשיא סנטיאגו פנייה , מהלך שמפגין תמיכה אמיתית וכנה ושבוצע ע"י מדינות בודדות בלבד. מעבר לתמיכה הדיפלומטית , מהלך זה משקף גם הכרה בירושלים כבירתה המאוחדת והנצחית של ישראל, עמדה שאינה מובנת מאליה בקרב מדינות דרום אמריקה.
בחודש אפריל 2025 הכריז נשיא פרגוואי על חמאס וחיזבאללה על כל זרועותיהם וכן על משמרות המהפכה של איראן כארגוני טרור. פרגוואי היא הראשונה לעשות כן ביבשת אמריקה הלטינית כצעד אמיץ וכעמדה ערכית וברורה. כמו כן, פרגוואי מהווה חומת מגן לישראל באו"ם ובמוסדות בינלאומיים אחרים. היא הצביעה נגד אמברגו נשק על ישראל והתייצבה לצידה בפרומים משפטיים מול האשמות על רצח עם.
ישראל מסייעת לפרגוואי בטכנולוגיות חקלאיות וגנטיקה של בעלי חיים. בנוסף, קיימת פעילות עסקית ענפה של חברות ישראליות בתחומי האנרגיה והתשתיות.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות
הוועדה ממליצה לאשר את הבקשה.
14
8. הרב יוסף כוזהינוף
הסבר
מבוני ומייסדי שכונת הבוכרים (ה'ת"ר–תרפ"ד)
תקציר
הרב יוסף כוזהינוף נולד בבוכרה בשנת .1840 בצעירותו למד תורה מפי חכמי בוכרה והוסמך לרבנות, ועד מהרה הפך לדמות תורנית ומנהיגותית מרכזית בקהילה היהודית המקומית. הוא כיהן כרב הראשי של סמרקנד ונמנה עם מנהיגיה הבולטים של יהדות טורקסטן.
בתחילת המאה ה־20 עלה לארץ ישראל והיה לאחת הדמויות המרכזיות של העלייה הבוכרית לירושלים. הרב כוזהינוף פעל במסירות לחיזוק הזהות היהודית והקהילתית, הקים בתי כנסת ומסגרות חינוך תורני לילדי הקהילה, וסייע לעולים החדשים שהגיעו מבוכרה בתחומי הדיור, הפרנסה והשתלבותם בחיי ירושלים. בדבריו ובעשייתו עודד את בני קהילתו להשתקע בעיר ולהיות שותפים לתחיית היישוב היהודי בירושלים.
מלבד פועלו התורני והחינוכי, היה הרב כוזהינוף שותף להנחת היסודות הפיזיים של הקהילה בעיר. הוא רכש קרקעות עבור בני הקהילה, ובעיקר באזור ירושלים, ונחשב לדמות מפתח בהקמת שכונת הבוכרים, יחד עם הרב שלמה מוסיוף, בסוף המאה ה־.19 הקרקע לשכונה נרכשה בשנים 1890–1891 כחטיבה אחת, מה שאפשר תכנון כוללני שכלל בתי כנסת, שוק, תלמוד תורה ורחובות רחבים, ולא רק חלוקה לחלקות פרטיות. הבנייה המואצת החלה בשנת ,1894 והשכונה התאפיינה בתכנון רחובות מרווחים ובשילוב צמחייה, והייתה לאבן יסוד בהתפתחות ירושלים החדשה.
הרב יוסף כוזהינוף נזכר כאיש רוח גדול, מנהיג חברתי וקהילתי אשר חרט חותם עמוק בירושלים ובתולדות יהדות בוכרה בארץ ישראל. הוא נפטר בשנת 1924 ונקבר בהר הזיתים.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות
הוועדה ממליצה לאשר את הבקשה ולהנציחו באזור שבו פעל בשכונת הבוכרים.
15
9. יוכבד בת מרים
הסבר
משוררת עבריה מתקופת התחיה (תר"ס–תש"ם)
תקציר
יוכבד בת מרים נולדה כיוכבד זֶ'לזניאק בקפליץ' שברוסיה הלבנה. בגיל 17 החליפה את שם משפחתה ל"בת-מרים" כיוון שהיה לה ברור שתהיה משוררת, כמרים אחות משה. יוכבד קיבלה חינוך יהודי מסורתי וכללי. כבר בצעירותה החלה לכתוב שירה ברוסית ובעברית. בשנת 1921 עלתה לארץ ישראל, שהייתה אז תחת המנדט הבריטי, והצטרפה לחוגי הספרות והאמנות שהתפתחו בירושלים ובתל אביב.
ירושלים שימשה עבור בת מרים מקור השראה מרכזי ליצירותיה. היא התגוררה בשכונות שונות בעיר, כמו רחביה ושקעה באווירתה המיוחדת, ההיסטורית והרוחנית. נופי ירושלים, אורותיה, סמטאותיה ואנשיה מצאו ביטויים רבים בשיריה.
בת מרים הייתה חלק אינטגרלי מהבוהמה הספרותית של התקופה. היא פרסמה את שיריה בכתבי עת חשובים ובהם "הדואר", "כתובים", "מאזניים" ועוד. שיריה התאפיינו ברגישות גבוהה, ליריות עמוקה ובשימוש חופשי בחרוז ובמשקל, מה שהעניק להם נופך מוזיקאלי מיוחד.
יוכבד בת מרים זכתה להערכה רבה מצד מבקרי ספרות וקהל הקוראים. בנוסף, זכתה בפרסים ספרותיים יוקרתיים ובהם פרס ביאליק על מפעל חייה, שהעיד על מעמדה הרם בשירה העברית.
שירתה נלמדת עד היום באוניברסיטאות ובבתי ספר.
יוכבד בת מרים נפטרה בירושלים בשנת 1980 והותירה אחריה מורשת ספרותית עשירה וייחודית.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות
הוועדה ממליצה לאשר את הבקשה.
16
10. משחררי מלחה
הסבר
לזכר משחררי השכונה במלחמת העצמאות תש"ח 1948
תקציר
הקרב על מלחה התרחש בלילה שבין ה־13 ל־14 ביולי ,1948 והיה מן הקרבות הקשים והמכריעים במלחמת העצמאות. בקרב זה הצליחו לוחמי האצ"ל, בסיוע מחלקות מפלוגת "יהונתן" של הפלמ"ח, לכבוש את הכפר הערבי אל־מאלחה, אשר שכן ממערב לירושלים.
הכפר מלחה היה ממוקם על גבעה אסטרטגית, שחולשת על פרוזדור היציאה מן העיר, ולפיכך היה בעל חשיבות צבאית רבה. כיבושו אפשר לכוחות הישראליים להרחיב את שליטתם באזור, ולשפר באופן משמעותי את הקשר בין ירושלים לבין שפלת החוף.
באותה עת ניהלו כוחות צה"ל את מבצע "דני", מערכה רחבת היקף שמטרתה הייתה להשתלט על מרכז הארץ. ירושלים נותרה מנותקת מן השפלה, ופרוזדור היציאה ממנה היה צר ומסוכן.
במהלך הלילה, יצאו כ־120 לוחמי אצ"ל, בליווי לוחמי הפלמ"ח, לתקיפת הכפר. ההתקפה נפתחה בהרעשה ארטילרית, שלאחריה התקדמו הכוחות רגלית אל תוך הכפר. הקרב היה עז וממושך, תושבי מלחה, בסיוע לוחמים ערבים נוספים, גילו התנגדות נחושה. הקרב גבה קורבנות רבים, ובמהלכו נפלו 18 מלוחמי האצ"ל. חרף הקשיים והמחיר הכבד, הצליחו הכוחות הישראלים להשתלט על הכפר.
הפעולה היוותה נקודת מפנה חשובה במלחמת העצמאות. היא תרמה לביסוס השליטה הישראלית בירושלים וסביבותיה, ושיפרה את חיבור העיר אל מישור החוף. הקרב נחרת בזיכרון הלאומי כאחד מן הקרבות ההרואיים והמשמעותיים ביותר במלחמה, ומהווה עדות לאומץ לבם, נחישותם והקרבתם של לוחמי האצ"ל והפלמ"ח במאבק על הקמת מדינת ישראל.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות
הוועדה ממליצה לאשר את הבקשה.
17
11. השופט עדי אזר
הסבר
שופט בית המשפט המחוזי שנרצח בהיותו שופט (תשט"ז–תשס"ד)
תקציר קו"ח
השופט עדי אזר נולד בישראל בשנת .1955 את לימודיו התיכוניים השלים בבית הספר עירוני א'
בתל אביב, ולאחר מכן שירת בצה"ל. בשנת 1980 סיים בהצטיינות את לימודי המשפטים באוניברסיטת תל אביב, בשנת 1987 השלים תואר שני במשפטים בהצטיינות, ובשנת 1988 הוסמך לתואר דוקטור במשפטים, גם כן בהצטיינות, באוניברסיטת בר־אילן.
בין השנים 1981–1992 עסק בעריכת דין, בתחילה כשכיר ולאחר מכן כעצמאי. במקביל לעבודתו המקצועית שימש עוזר הוראה באוניברסיטת תל אביב, הרצה במוסדות אקדמיים שונים, פרסם מאמרים מקצועיים והוציא לאור שלושה ספרים משפטיים.
בשנת 1992 מונה לשופט בבית משפט השלום בתל אביב. בתקופה זו, ועד לשנת ,2002 כיהן במספר כהונות כשופט בפועל בבית המשפט המחוזי בתל אביב. בשנת 2002 מונה לרשם בית המשפט המחוזי בעיר.
ביום 19 ביולי 2004 נרצח השופט עדי אזר ביריות בכניסה לביתו שברמת השרון. היה זה מקרה הרצח הראשון של שופט במדינת ישראל. שני הנאשמים ברצח הורשעו ונגזר עליהם עונש מאסר עולם.
השופט עדי אזר הותיר אחריו מורשת מפוארת במערכת המשפט הישראלית. הוא נודע כמשפטן מבריק, שופט מוערך בתחום המשפט האזרחי ובעל דוקטורט במשפטים, אשר תרם תרומה משמעותית לפיתוחו ולעיצובו של עולם המשפט במדינה.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות
הוועדה סבורה כי אין בבקשה משום תרומה ייחודית לעיר וממליצה שלא לאשר את הבקשה.
18
12. אפרים אלה
הסבר
פעיל ציוני מכורדיסטן, מבוני ומקימי העיר, יקיר ירושלים (תרפ"ג-תשס"ב)
תקציר קו"ח
אפרים אלה נולד בשנת 1923 בעיר זאכו שבצפון עיראק-כורדיסטן. אלה היה פעיל ציוני, עזר רבות לקהילה היהודית ובין היתר סייע להם כספית במימון עלייתם לארץ ישראל. בשל פעילותו זו הושלך לכלא למספר חודשים. עם שחרורו מהכלא בשנת ,1951 עלה לארץ וקבע את מקום מגוריו בירושלים.
בשנת 1953 ייסד אלה את חברת הבניה "האחים אלה". החברה בנתה ברחבי הארץ בכלל ובירושלים בפרט. בין השאר בנתה החברה בירושלים את בנייני אלה ברחוב יפו, אולמי שמחות 'קיסר' ו'רחנית', בריכת ירושלים ואלפי דירות בשכונות.
בשנת 1974 הפנה אלה את עסקיו לענף התיירות והמלונאות והקים יחד עם אחיו את רשת מלונות 'קיסר' בירושלים וברחבי הארץ. הקמת מלון 'קיסר' בירושלים תרמה רבות לכלכלת העיר בתחום תיירות פנים והחוץ.
על תרומתו לפיתוח כלכלתה של העיר ירושלים קיבל בשנת 1999 את עיטור "יקיר ירושלים." כמו כן קבל את עיטור "תיירן היובל" על קידום התיירות לישראל וביצור הכלכלה במדינה.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות הנצחה
הוועדה ממליצה לקרוא כיכר בשם "בוני ירושלים". ככל ויוחלט לא להקים את הכיכר, הוועדה ממליצה (3 חברים נגד ו-1 בעד) שלא לאשר את השם.
איתור
במידה והבקשה תאושר, מוצע לאשר איתור להנצחה: בשכונת רמת שרת, כיכר ללא שם היוצאת וממשיכה מרחוב רמת שרת.
19
13. פרופסור מיכאל רוזנק
הסבר
פילוסוף, חוקר והוגה דעות בתחום החינוך היהודי (תרצ"ג–תשע"ג)
תקציר
פרופסור מיכאל רוזנק נולד בשנת 1932 בגרמניה וגדל בניו יורק, אליה נמלטה משפחתו ערב מלחמת העולם השנייה. את לימודיו האקדמיים עשה בישיבת יוניברסיטי ובאוניברסיטת קולומביה, שם התמחה בסוציולוגיה, היסטוריה וחינוך יהודי.
בשנת 1958 עלה לישראל ושילב את עיסוקו במגוון תפקידים חינוכיים וציבוריים, בין היתר במסגרת הסוכנות היהודית ובצה"ל. גישתו החינוכית פורצת הדרך עיצבה את תפיסת החינוך בצבא, כאשר כיהן בתפקיד בכיר בלשכת קצין חינוך ראשי והיה לשותף מרכזי ביצירת תפיסה חינוכית חדשה בצה"ל.
בשנת 1969 הצטרף לסגל המרכז לחינוך יהודי ע"ש מלטון באוניברסיטה העברית בירושלים, שם כיהן כפרופסור לפילוסופיה של החינוך היהודי. הוא היה ממייסדי התחום האקדמי הזה, והשפעתו ניכרה בדורות של מחנכים ומנהיגים חינוכיים מכל העולם, אשר ספגו מתורתו והפיצו את רעיונותיו במערכות חינוך שונות.
פרופ' רוזנק פיתח גישה חינוכית חדשנית שהתמודדה עם המתח שבין המסורת היהודית לחיים המודרניים. הוא האמין כי ניתן לטפח מחויבות עמוקה למסורת הדתית, תוך עידוד חשיבה ביקורתית ופתוחה ובכך לעצב דמות של יהודי משכיל ומחובר. הוא חתר למציאת דרכים ליישוב מחלוקות בחברה רב-תרבותית, תוך שמירה על האוטונומיה הרוחנית של כל קבוצה. משנתו הפילוסופית והחינוכית הניחה תשתית רעיונית לגישור בין עולם האמונה לעולם המדע, ובין זרמים שונים במחשבה היהודית והכללית, גישה שהתגלתה כחיונית במיוחד במרחב הירושלמי.
חזונו לא היה רעיון תיאורטי בלבד, אלא דרך חיים. דמותו המאירה, ענוותו ורגישותו הפכו אותו למורה דרך, לא רק בדבריו אלא גם במעשיו. ביתו בירושלים שימש מקום מפגש חם ומרכזי לאנשי חינוך, תלמידים ועמיתים מכל רחבי העולם.
במהלך חייו זכה פרופ' רוזנק להכרה בינלאומית רחבה, וקיבל תוארי דוקטור לשם כבוד ממוסדות אקדמיים אורתודוקסיים, קונסרבטיביים ורפורמיים, עדות להשפעתו העצומה על כלל הזרמים בעולם היהודי.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות
הוועדה סבורה כי במסגרת פעילותו זכה הנ"ל לכבוד מרובה. בנוסף, אין בבקשה משום תרומה ייחודית לעיר ולכן ממליצה שלא לאשר את הבקשה.
20
14. שירה בנקי
הסבר
נערה ירושלמית שנרצחה במצעד הגאווה בירושלים בשנת 2015 (תש"ס–תשע"ה)
תקציר
שירה בנקי הייתה נערה ישראלית בת 16 שנרצחה באכזריות בפיגוע דקירה במהלך מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים, ב-30 ביולי .2015 שירה צעדה במצעד כדי להביע את תמיכתה בזכויות אדם ובערכי סובלנות, מבלי לחשוש לשנאה, בוז או אלימות בשל דעותיו או בחירותיו הפרטיות של האחר.
התוקף, שוחרר מהכלא שלושה שבועות לפני הפיגוע, לאחר שריצה עונש מאסר של 10 שנים בגין פיגוע דקירה דומה במצעד הגאווה בירושלים בשנת .2005 בפיגוע בשנת ,2015 דקר שישה צועדים, ביניהם שירה בנקי, שנפצעה אנושות ונפטרה שלושה ימים לאחר מכן.
מותה של שירה זעזע את ישראל ואת הקהילה הבינלאומית והדגיש את הסכנות הטמונות בקיצוניות, בשנאה ובחוסר סובלנות.
לזכרה הקימו הוריה את עמותת "דרך שירה בנקי", הפועלת לקידום סובלנות, מתינות וקבלת האחר בחברה הישראלית.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות
הוועדה ממליצה שלא לאשר את הבקשה. הוועדה סבורה שלא נכון להבדיל בין הנ"ל לבין נרצחים אחרים בעיר.
21
15. הרב דן מרדכי הכהן
הסבר
זקן רבני תוניסיה, מייסד מוסדות מחבר ספר "דברי מרדכי" (תרצ"א–תשפ"א)
תקציר
הרב דן מרדכי נולד בשנת 1931 בעיירה בנגרדאן שבתוניסיה. שם למד אצל רבותיו הגדולים, בהם הרב מכלוף יאנה זצ"ל והרב ניסים כהן זצ"ל, והסתופף בצילו של הרב הקדוש רבי מרדכי אמיס הכהן זצ"ל, רבה של תוניסיה, על שמו נקראו לימים מוסדותיו בארץ.
עם עלייתו לישראל בשנת ,1962 התיישב תחילה בעיר קריית גת, שם ייסד את קהילת "בית רחמים", אשר איגדה תחתיה את כל יוצאי תוניסיה בעיר ושימשה עבורם כמרכז רוחני משמעותי. בשנותיו האחרונות עבר להתגורר בירושלים והמשיך בפעילותו התורנית הענפה.
בירושלים הקים את מוסדות "יד מרדכי" בשערי העיר, על שם רבו רבי מרדכי אמיס הכהן זצ"ל.
מוסדות אלו מהווים מרכז תורה ולימוד, ובנו, הרב הגאון רבי חי הכהן שליט"א, ממשיך כיום את דרכו בראשות הכולל.
הרב הכהן היה שומר נאמן למנהגי עדת תוניס והקפיד להנחילם לדורות הבאים. נחשב למקור סמכות הלכתית ומנהגית עבור יוצאי תוניס, ורבים נהרו לפתחו בירושלים לזכות לברכתו ולעצותיו.
הרב הכהן חיבר מספר ספרים תורניים חשובים, בהם "דברי מרדכי" על התורה ו"חמד כהונה"
על הש"ס. בנוסף, יצא לאור הספר "זיכרון דברים", המכיל עשרות סיפורים ועובדות נדירות על חכמי תוניסיה וזיכרונותיו האישיים.
במשך עשרות שנים אסף הרב ספרייה ענקית ונדירה של ספרים, רובם חיברו בני העדה התוניסאית. ספרייה זו, שהחלה עוד בתוניסיה והמשיכה להתפתח בירושלים, מהווה אוצר בלום לחקר תולדות חכמי תוניסיה ומורשתם התורנית. לאחר מותו, החליטה משפחתו להנגיש את הספרייה לציבור הרחב, והיא משמשת כיום מקור חשוב לחוקרים ובני תורה.
הרב הכהן נפטר בינואר 2021 והותיר אחריו מורשת רוחנית ענפה.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות
הוועדה סבורה כי אין בבקשה משום תרומה ייחודית לעיר וממליצה שלא לאשר את הבקשה.
22
16. הרב יהושוע זמל
הסבר
ממייסדי בית הכנסת ש"י עגנון (תש"ו–תשפ"ג)
תקציר קו"ח
הרב יהושוע זמל נולד בירושלים, דור שביעי בירושלים, בן למשפחת סלומון מבוני ירושלים וממקימי פתח תקווה. למד בישיבות מובילות, ביניהן ישיבת מרכז הרב, שם היה מתלמידיו המובהקים של הרב קוק. הוסמך לרבנות והיה ידוע בבקיאותו העמוקה בהלכה לצד מחשבת ישראל ואגדה.
במשך למעלה מ- 40 שנה, כיהן כרב השכונות תלפיות וארנונה ובהמשך גם רב שכונת תלפיות מזרח והיה דמות שהייתה מעורה בחיי כל תושב.
הרב זמל היה מהדמויות המרכזיות בייסודו וביסוסו של בית הכנסת ש"י עגנון בשכונת תלפיות.
הוא הפך את המקום למרכז רוחני ותרבותי ייחודי המשלב בין הקהילה הוותיקה לחדשה.
שיעוריו בבית הכנסת משכו קהל מגוון של אקדמאים, אנשי רוח ותלמידים חכמים. הוא הקפיד לשמר את שילוב התורה, תרבות וירושלמיות שורשית.
מפעל חייו הנוסף היה עמותת "עוז ומחשבה" השוכנת בתלפיות, אשר שימשה כזרוע הביצועית לשיעורי תורה, כולל אברכים ופעילות חסד ענפה בכל דרום העיר.
הרב יהושוע זמל נודע ביכולתו לפתור סכסוכי שכנים וקהילה בדרכי נועם. ייצג שמרנות הלכתית עם מאור פנים מודרני, תוך חיבור עמוק למדינת ישראל.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות
הוועדה סבורה כי אין בבקשה משום תרומה ייחודית לעיר וממליצה שלא לאשר את הבקשה.
הוועדה סבורה כי ניתן יהיה להנציחו במבנה העמותה שהקים הרב.
23
17. השופט אליעזר גולדברג
הסבר
אליעזר גולדברג שופט בית המשפט העליון ומבקר המדינה (תרצ"א–תשפ"ב)
תקציר
אליעזר גולדברג נולד בשנת 1931 וגדל בירושלים למשפחה שעיסוקה העיקרי היה בדפוס.
גולדברג למד בבית הספר תחכמוני ולאחר מכן בגימנסיה העברית רחביה. הצטרף לאצ"ל, ובמהלך מלחמת העצמאות היה שותף להגנת העיר, בתקופה זו איבד את אחיו הבכור שנפל בהגנת ירושלים.
לאחר המלחמה למד משפטים באוניברסיטה העברית והוסמך כעורך דין בשנת .1957 עבד במשרדים פרטיים בירושלים, ובשנת 1964 התמנה לשופט תעבורה, ולאחר שנה לשופט בבית משפט השלום. תשע שנים לאחר מכן מונה לכהונת שופט בבית המשפט המחוזי בירושלים, וב-
1982 מונה לסגן נשיא בית המשפט. באפריל 1984 נבחר לשופט בבית המשפט העליון.
במהלך שנות פעילותו השיפוטית עמד בראש ועדת הבחירות לכנסת ה-12 (,)1988 שימש חבר ואחר כך יושב ראש הוועדה לסדר הדין הפלילי, היה חבר בוועדת שמגר לחקירת אירוע הטבח במערת המכפלה בפורים ,1994 וכן חבר בוועדה לבחינת הרשעה על סמך הודאה בלבד והעילות למשפט חוזר. בנוסף, כיהן כיושב ראש הוועדה לבחינת דרכי ההבניה של שיקול הדעת השיפוטי בגזירת דין.
בחודש מאי 1998 נבחר על ידי הכנסת למבקר המדינה ולנציב תלונות הציבור לתקופה של שבע שנים, והיה המבקר השישי בתולדות המדינה. כהונתו הסתיימה ביולי ,2005 ובשנה לאחר מכן העניקה לו התנועה לאיכות השלטון בישראל אות הוקרה על פועלו בתחום המשפט. בסוף שנת 2008 התמנה לנציב תלונות הציבור על שופטים בישראל, תפקיד בו כיהן עד שנת .2012 בשנת 2009 הוענק לו עיטור "יקיר ירושלים" על פעילותו בתחום המשפט, הצדק וההגינות הציבורית. בשנת 2018 מונה ליו"ר הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה.
השופט אליעזר גולדברג הותיר חותם עמוק על המשפט הישראלי ועל המערכת הציבורית.
הוא נפטר בשנת 2022 בגיל 90 והובא לקבורה בהר המנוחות, בחלקת יקירי ירושלים.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות
הוועדה סבורה כי אין בבקשה משום תרומה ייחודית לעיר וממליצה שלא לאשר את הבקשה.
24
18. ד"ר יעקב (ז'ק) סטרומזה
הסבר
ניצול שואה מסלוניקי, מהנדס, מאיר חומות ירושלים (תרע"ג-תשע"א)
תקציר
ד"ר יעקב סטרומזה נולד בשנת 1913 בסלוניקי, יוון. למד הנדסת חשמל בצרפת ונגן בכינור.
לאחר שהשלים את לימודיו חזר לסלוניקי והחל לעבוד במקצועו.
מלחמת העולם השנייה הורגשה בסלוניקי ביתר שאת עם כיבוש יוון בידי הגרמנים. בסוף חודש אפריל 1943 גורש לאושוויץ עם בני משפחתו. הוא שרד בזכות כישרונו המוזיקלי ומונה לכנר הראשון בתזמורת הגברים של המחנה, שניגנה לאסירים בצאתם ובהיכנסם לעבודה ובמהלך הוצאות להורג. מכאן הכינוי "הכנר מאושוויץ" שדבק בו לימים.
לאחר השואה עבר לפריז והשלים את לימודיו בבית ספר הגבוה לחשמל. בשנת 1947 נישא בשנית והקים משפחה. לאחר מלחמת ששת הימים, עלה לארץ והשתקע בירושלים.
סטרומזה החל לעבוד בעיריית ירושלים במחלקת המאור כמהנדס חשמל. לאחר מספר חודשים התמנה למנהל המחלקה. עבד בצמידות לראש העיר טדי קולק ויחדיו הוציאו לפועל את פרויקט תאורת חומות ירושלים המאוחדת והארת אתריה היהודים, הנוצריים והמוסלמיים של העיר.
על מצבתו נרשם "מאיר חומות ירושלים".
לאחר פרישתו לגמלאות, השלים לימודי דוקטורט בהנדסת חשמל והוא בן .72 סטרומזה קשר קשר אמיץ עם מערכת החינוך וליווה מסעות תלמידים לפולין וסיפר את סיפורו בארץ. היה מרצה מבוקש במסגרת תכניות לימוד בישראל. עסק בחקר ההיסטוריה של יהדות יוון בדגש על שואת יהודי יוון כמתנדב ביד ושם והניח את היסודות לכתיבת פנקס קהילות יוון שיצא לאור כמה שנים לאחר מכן. נהג לנגן בכינורו בטקסי זיכרון מרכזיים ובכך הפך לחלק מהזיכרון הקולקטיבי של ירושלים והמדינה.
ז'ק נפטר בירושלים בשנת 2010 והוא בן 97 שנים.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות
הוועדה סבורה שעיקר פעילותו הייתה במסגרת עבודתו בעירייה, וממליצה שלא לאשר את הבקשה.
25
19. ד"ר ג'יל טייב
הסבר
הקדיש את חייו לישראל וליחסים בין צרפת לישראל (תשי"ח–תשפ"ד)
תקציר
ד"ר ג'יל טייב נולד בצרפת בשנת .1957 לאורך השנים שימש כנשיא ארגון א.ס.י. צרפת – קרן אור צרפת, ארגון הפועל לחיזוק הקשרים בין ישראל לצרפת בתחומי המדע והטכנולוגיה, התרבות והכלכלה.
"קרן אור צרפת" שמה לה למטרה לבנות גשרים בין התרבויות השונות, לעודד חדשנות ויצירתיות, ולקדם שלום והבנה הדדית בין שתי המדינות. בתפקידו כנשיא הקרן, התייצב ד"ר טייב לצד הקהילה היהודית בצרפת, נלחם באנטישמיות ועמד כחומה בצורה בהגנה על דמותה של מדינת ישראל.
בין יוזמותיו הבולטות ניתן לציין את פרויקט המשקפיים לאוכלוסיות מוחלשות בירושלים, שבמסגרתו חולקו כ־7,000 זוגות משקפיים לתושבי העיר. בנוסף, גילה ד"ר טייב מחויבות יוצאת
דופן כלפי חיילי צה"ל: במשך למעלה משלושה עשורים עמד לצידם באכפתיות ובאהבה, תרם
לרווחתם וסייע במיוחד לחיילים המוצבים בעמדות מרוחקות מן הגבול הלבנוני־סורי ועד גבול מצרים.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות
הוועדה סבורה כי אין בבקשה משום תרומה ייחודית לעיר וממליצה שלא לאשר את הבקשה.
26
20. אלכסנדר אברמוביץ וילנקין
הסבר
קצין יהודי בצבא הרוסי, מתנגד לבולשביקים (תר"ס–תרע"ט)
תקציר
אלכסנדר וילנקין נולד בשנת .1883 היה קצין יהודי בצבא הרוסי בתקופה שלאחר מהפכת אוקטובר בשנת 1917 הידועה גם כמהפכה הבולשביקית. מהפכה זו הובילה להפלת ממשלת המעבר הרוסית ולעליית הבולשביקים לשלטון. הצבא הרוסי עבר שינויים והפך לצבא האדום.
אלכסנדר וילנקין היה פעיל בארגונים מחתרתיים כנגד השלטון הקומוניסטי והוצא להורג ע"י המשטרה החשאית הבולשביקית.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות
הוועדה סבורה כי אין בבקשה משום תרומה ייחודית לעיר וממליצה שלא לאשר את הבקשה.
27
21. ליאור בירקאן
הסבר
שחיינית ודמות מוכרת ואהודה בירושלים (תשכ"ד–תש"ף)
תקציר
ליאור בירקאן נולדה בשנת 1963 וגדלה בירושלים. היא הייתה דמות מובילה בענף השחייה בישראל ונחשבה לאחת השחייניות הגדולות בתולדות הספורט בארץ. כחלק מקבוצת הפועל ימק"א ירושלים, התפרסמה בירקאן בזכות הישגיה המרשימים: היא זכתה 17 פעמים בתואר אלופת ישראל בסוף שנות ה־70 וראשית שנות ה־,80 החזיקה בשיאי ישראל רבים בסגנונות החופשי, הגב, הפרפר והמעורב האישי, וזכתה לכינוי "מלכת הבריכה" בזכות הדומיננטיות יוצאת הדופן שלה.
לאחר פרישתה משחייה תחרותית, המשיכה בירקאן לתרום לענף השחייה. היא הפכה לשחיינית מאסטרס מצטיינת וייצגה את ישראל בתחרויות בינלאומיות. במקביל, הקדישה מעל לשני עשורים לאימון שחייני מאסטרס בירושלים. בין השנים 2012–2017 כיהנה כיו"ר אגודת הפועל ירושלים, והשקיעה רבות בפיתוח האגודה ובקידום ענף השחייה בעיר.
מעבר לעשייתה הספורטיבית, פעלה בירקאן גם בתחום הבריאות ושימשה מרפאה בעיסוק במרכז הרפואי "שערי צדק" בירושלים.
מורשתה של ליאור בירקאן חורגת מעבר להישגיה הספורטיביים. היא הותירה אחריה דמות מופת של אהבת אמת, נתינה ללא גבולות, משמעת עצמית, אחריות אישית, חמלה ודאגה כנה לזולת.
ליאור בירקאן נפטרה בשנת ,2020 בגיל ,56 לאחר מאבק במחלה קשה.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות
הוועדה ממליצה שלא לאשר את הבקשה.
28
22. הרב יוסף שמעונוביץ
הסבר
ראש השוחטים בירושלים (תר"ט–תרפ"ז)
תקציר
הרב יוסף בנימין שמעונוביץ נולד בהונגריה בשנת .1848 בשנת 1871 נישא ליוכבד ברכה, בתו של רבי שמעון דייטש ואחיינית רבו, ובאותה שנה עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים.
בירושלים שימש כר"מ ראשי בישיבת "חתם סופר", וכן כיהן כמורה צדק במספר כוללים, בהם בתי אונגרין. בהיותו בן 35 בלבד, מונה בהסכמתם של גדולי רבני ירושלים המהרי"ל דיסקין ורבה האשכנזי של העיר, רבי שמואל סלנט, למורה הוראה מוסמך. בהמשך מונה לראש השוחטים ולמו"ץ ראשי בענייני שחיטה בירושלים. שמו יצא למרחוק בזכות הקפדתו המיוחדת בענייני שחיטה וכשרות, עד כי המהרי"ל דיסקין הקפיד לאכול אך ורק משחיטתו.
הרב שמעונוביץ חיבר את הספר "ימין יוסף", הכולל פירושים על חמישה חומשי תורה, אגדות חז"ל, ההגדה של פסח ותפילות. ספר זה משקף את עיונו הרחב בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה ואת רגישותו הרוחנית לצורכי הדור.
עיקר פועלו התמקד בתחום הכשרות והשחיטה, בהיותו סמכות עליונה ומוערכת בעניינים אלו.
עם זאת, תרומתו חרגה מעבר לכך והוא נודע כדמות תורנית מרכזית ומורה הוראה לרבים. הוא לא היסס להתערב גם בפולמוסים ציבוריים, כך, בשנת ,1922 כאשר התעוררה כוונה בעדה החרדית לקיים מערך שחיטה נפרד, פרסם כרזה נחרצת בה שלל את הרעיון וקרא לאחדות השורות. עמדה זו ביטאה את תחושת האחריות הציבורית וההלכתית שהנחתה אותו בכל דרכיו.
הרב יוסף בנימין שמעונוביץ היה אחת הדמויות הרבניות המשפיעות והחשובות בירושלים בסוף המאה ה־19 ובראשית המאה ה־.20 השפעתו ניכרה לא רק בתחום הכשרות והשחיטה, אלא גם בהנהגת הציבור, בפסיקת ההלכה ובחיזוק יסודות הדת בעיר הקודש.
נפטר בירושלים בשנת ,1927 וחותמו נותר טבוע על חיי התורה וההלכה בעיר לדורות.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות
הוועדה ממליצה שלא לאשר את הבקשה.
29
23. עזרא אגאי כאשי
הסבר
מראשוני הסוחרים בשוק מחנה יהודה (תר"ס–תשי"ח)
תקציר
עזרא אגאי כאשי, כמו רבים מחלוצי שוק מחנה יהודה, היה בן העדה הפרסית בירושלים. לבני העדה הפרסית הייתה השפעה מכרעת על אופיו והתפתחותו של השוק. הם היו היזמים, סוחרים והטביעו חותם משמעותי על המסחר, הקולינריה ועל האווירה במקום.
עזרא נבחר להיות אחד מבאי כוח החנוונים אשר ייצגו את האינטרסים של הסוחרים בפני בעלי הקרקע, משפחת ולירו, ובעלי מקצועות משפטיים. היה דמות מפתח שתרמה באופן אקטיבי ומכריע להקמתו של שוק מחנה יהודה. מעמדו כבא כוח תרם לעיצובו של השוק כפי שאנו מכירים אותו היום.
יחד עם אליהו יעקב בנאי חתם עזרא על חוזה הרכישה של אדמות אהרון ולירו בשנת .1922 חתימה זו הייתה אבן דרך קריטית בהקמת שוק הקבע המוסדר עם בניית חנויות קבועות ברחובות ה"אגס" ו"התפוח" (כיום רחובות אליהו יעקב בנאי ועץ חיים).
החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות
הוועדה ממליצה שלא לאשר את הבקשה.
30
24. מנחם מגן
הסבר
ארכיאולוג, חוקר עתיקותיה ומורה דרך (תרצ"ב–תשנ"ט)
תקציר
מנחם מגן יליד העיר ירושלים (,)1932 היה ארכיאולוג ומורה דרך. חי ופעל בעיר ירושלים, במהלכן סייר, חקר ולימד אודותיה.
מנחם עבד שנים רבות ברשות העתיקות ובחברה לפיתוח מזרח ירושלים. עוד בתחילת דרכו חפר בחפירות הר הבית והכותל ובהמשך הדרך ניהל את חפירת השער הרומי למרגלות שער שכם, את חשיפת אבני הויה דולורוזה המקוריים והיה שותף לפתיחת טיילת החומות ולעוד פרויקטים רבים, כל זאת תחת הנהגתו של מר איציק יעקובי בחברה לפיתוח מזרח ירושלים.
מנחם מגן יזם, הגה והדריך במיזם הסיורים הרגליים החינמיים של העירייה בשבתות, מיזם הפועל במתכונת שונה עד עצם היום הזה. מנחם הכיר כל פינה בעיר וחשף את ייחודה בפני כל אחד ממטייליו.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות
הוועדה סבורה כי אין בבקשה משום תרומה ייחודית לעיר וממליצה שלא לאשר את הבקשה.
31
25. הרב שלום אהרן לופס
הסבר
מחכמי ירושלים, רב העיר עכו כיובל שנים (תרס"ה–תשנ"ה)
תקציר
הרב שלום אהרן לופס נולד בשנת 1904 בעיר חלב שבסוריה, למשפחת רבנים ענפה. בשנת ,1913 בהיותו בן תשע, עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישב בירושלים. למד בישיבת פורת יוסף, שם שימש אחיו, הרב אליהו לופס, כר"מ. זכה ללמוד מפי גדולי הדור, ובראשם ראש הישיבה, הגאון רבי עזרא עטייה זצ"ל. שקדנותו וכישרונו איפשרו לו להשלים את לימוד כל הש"ס וארבעה חלקי שולחן ערוך כבר בצעירותו. בשנת 1931 הוסמך להוראה על ידי רבני ירושלים הספרדים, בהם הרבנים אברהם פילוסוף, בן ציון קואינקה והראשון לציון הרב יעקב מאיר.
בשנת 1936 הקים יחד עם חברו, הגאון הרב יהודה צדקה זצ"ל, את אגודת "מקבציאל", שנועדה ליצור מסגרת תורנית לבני הנוער בירושלים שחלקם לא מצאו את מקומם במוסדות הקיימים.
בשנת 1938 היה ממקימי בית הדין הספרדי הראשון ושימש כדיין בו.
בשנת 1948 עבר לגור בשכונת מוסררה והקים בה בתי ספר לבנים ולבנות מבני עדות המזרח, שסבלו כבר אז מקיפוח ואפליה. בשנת 1950 התבקש על ידי הראשון לציון והרב הראשי לישראל, הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, לקבל על עצמו את תפקיד הרב הראשי בעיר עכו. הוא נבחר לתפקיד וכיהן בו במשך 45 שנה, עד לפטירתו, תוך שהוא פועל לחיזוק מוסדות התורה, הפצת היהדות וכינון שירותי הדת בעיר.
הרב שלום אהרן לופס היה מגדולי תלמידי החכמים בדורו, ששילב גדלות בתורה עם פעילות ציבורית ענפה למען עם ישראל. פועלו בירושלים ובעכו הותיר חותם משמעותי על עולם התורה והציבור הדתי בארץ. הרב לופס נפטר בשנת 1994 ונטמן בהר המנוחות בירושלים.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות
הוועדה סבורה כי אין בבקשה משום תרומה ייחודית לעיר וממליצה שלא לאשר את הבקשה.
32
26. דוד הלבני
הסבר
חוקר תלמוד, חתן פרס ישראל (תרפ"ח–תשפ"ב)
תקציר
דוד הלבני (וייס) נולד בשנת 1927 בקובילצקה שבצ'כוסלובקיה. בילדותו עבר לסיגט שברומניה, שם גדל אצל סבו, רב ותלמיד חכם. כבר בגיל צעיר הפגין כישרון יוצא דופן בלימוד גמרא ונחשב לעילוי, והוסמך לרבנות בגיל .15
במהלך מלחמת העולם השנייה נשלח לאושוויץ ולאחר מכן למחנות עבודה וריכוז נוספים, והיה היחיד מכל משפחתו ששרד את השואה. חוויותיו הקשות השפיעו עליו עמוקות והשתקפו גם בעבודתו האקדמית ובכתיבתו.
לאחר השואה עבר לארצות הברית, שם למד בבית מדרש לרבנים באמריקה, קיבל תואר דוקטור ושימש בו כפרופסור מן המניין לתלמוד במשך שנים רבות. בשנת ,1983 בעקבות מחלוקת על הסמכת נשים לרבנות, עזב את בית המדרש והצטרף לאוניברסיטת קולומביה, שם כיהן כפרופסור לתלמוד ולספרות רבנות קלאסית. הוא היה ממייסדי "האיחוד ליהדות מסורתית".
בשנת 2005 עלה לישראל והתיישב בירושלים. גם בארץ המשיך ללמד ולחקור, ושימש כפרופסור באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בר-אילן, תוך שהוא ממשיך בעבודתו האקדמית עד שנותיו המאוחרות.
פרופסור הלבני התייחס לתלמוד כיצירה רב-שכבתית, שבה ניתן להבחין בין אמירות מיוחסות (אמוראיות) לבין "סתמות" קטעים אנונימיים שנוספו מאוחר יותר על ידי "סתמאים". לטענתו, חלקים נרחבים מהתלמוד כפי שהוא לפנינו והקושיות והתירוצים שבו, אינם פרי יצירת האמוראים עצמם, אלא של סתמאים שפעלו בתקופה מאוחרת יותר. בכך הציע פתרונות חדשניים לקשיים פרשניים רבים בגמרא.
מפעלו המרכזי הוא סדרת הספרים רב-הכרכים "מקורות ומסורות", המהווה פירוש מדעי ביקורתי לתלמוד הבבלי, ובו יישם את שיטתו הייחודית. ספרים אלו שינו את פני המחקר התלמודי והשפיעו על דורות של חוקרים.
דוד הלבני זכה להוקרה רחבה, ובין היתר הוענק לו בשנת 2008 פרס ישראל לחקר התלמוד.
הוא נפטר בירושלים ונקבר בהר הזיתים.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות
הוועדה סבורה כי פעילותו המקצועית מרשימה, אך אין בבקשה משום תרומה ייחודית לעיר וממליצה שלא לאשר את הבקשה.
33
27. בצלאל אליאב
הסבר
תרם לפיתוחה של ירושלים ולגאולת בתים וקרקעות ברחבי העיר (תרפ"ג–תשמ"ג)
תקציר
בצלאל אליאב החל את דרכו המקצועית בירושלים בשנת 1955 כסגן המודד המחוזי. בשנת 1960 מונה לתפקיד המודד המחוזי, ושימש בתפקיד 30 שנה.
במסגרת תפקידו כמודד מחוז ירושלים, הוא תכנן וביצע מדידות שונות לפרויקטים הנדסיים ברחבי העיר, שכללו עבודות תשתית לסלילת כבישים, ביוב, מיפוי טופוגרפי מסוגים שונים ומדידות איזון, כמו כן היה אחראי מטעם אגף המדידות על הקמת תכנון וארגון התשתית
המידתית של השכונות: רמת אשכול, גבעת המבתר, קרית מנחם, רמות והגבעה הצרפתית.
בצלאל אליאב נקרא לתת ייעוץ מקצועי בוועדת שביתת הנשק שעסקה במחלוקות ובסכסוכים על גבול שביתת הנשק עם ירדן בליבה של ירושלים לפני מלחמת ששת הימים.
עבודתו המקצועית של בצלאל אליאב כמודד מחוזי ניבטים כיום ברחבי ירושלים.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות
הוועדה סבורה שעיקר פעילותו הייתה במסגרת עבודתו המקצועית, וממליצה שלא לאשר את הבקשה.
34
28. רמי אברהם אריאל
הסבר
מפקד בכיר בשחרור ירושלים, פעל לבניינה ולפיתוחה (תרצ"ט–תש"ף)
תקציר
רמי אברהם אריאל נולד בשנת 1939 בירושלים וגדל בשכונת ימין משה. התחנך בבית ספר עירוני לבנים ובבית הספר התיכון "בית חינוך". במהלך שירותו הצבאי שימש כקצין בכיר בצה"ל ופיקד על כוחות בשחרור ירושלים במהלך מלחמת ששת הימים. על פועלו במלחמת יום הכיפורים זכה לעיטור המופת מידי הרמטכ"ל, רב אלוף דוד אלעזר, על גילוי אומץ לב.
לאורך שנים רבות הקדיש את חייו לפיתוחה ושגשוגה של ירושלים, הן מבחינה חומרית והן מבחינה רוחנית. בתפקידו כמנהל מחלקת בינוי ואחזקה בשירותי בריאות כללית מחוז ירושלים, הוביל שדרוג תשתיות רפואיות, שיפור את איכות השירות לתושבים וקידום תנופת בנייה ופיתוח ששירתה את כלל המגזרים בעיר.
מתוך תחושת שליחות עמוקה, חינך דורות של צעירים ואזרחים לאהבת ירושלים. הרצה והסביר על פועלו בבתי ספר, במוסדות ציבור ובערוצי טלוויזיה, וכן שימש כמדריך טיולים מוסמך מטעם משרד התיירות והעביר סיורים חווייתיים בעיר.
מפעל חייו של רמי אברהם אריאל משקף את החיבור העמוק בין שירותו הצבאי בצה"ל לבין עשייה אזרחית ותחושת שליחות כלפי ירושלים, עיר שבה חי, פעל ואהב.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות
הוועדה סבורה כי אין בבקשה משום תרומה ייחודית לעיר וממליצה שלא לאשר את הבקשה.
35
29. בן הכט
הסבר
פעל להצלת יהודים ולהקמת מדינת ישראל (תרנ"ד–תשכ"ד)
תקציר קו"ח
בן הכט נולד בשנת 1894 בניו יורק למשפחת מהגרים יהודית מרוסיה. בצעירותו עבר לשיקגו, שם החל את דרכו בעולם העיתונות ובכתיבת סיפורים קצרים וספרים. בשנת 1921 פרסם את ספרו הראשון, "אריק דורן", שזכה להצלחה רבה. בשנות ה-30 פנה לעולם הקולנוע המתפתח, והפך במהרה לאחד התסריטאים המבוקשים ביותר. במהלך הקריירה הקולנועית שלו זכה בשני פרסי אוסקר וכתב תסריטים למעלה מ-150 סרטים, בהם "חלף עם הרוח", "פני צלקת" ו-
"העולם התחתון".
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, התגייס הכט למען הצלת יהודי אירופה. הוא היה פעיל במסגרת הליגה האמריקנית למען ארץ ישראל חופשית והפיק מחזות כגון "דגל נולד", שנועדו לגייס תמיכה וכספים למפעל העלייה הבלתי לגאלית לארץ ישראל. הכנסות המחזה סייעו ברכישת אוניית מעפילים, שנקראה על שמו "בן הכט".
הכט היה תומך נלהב של האצ"ל ומקורב למנחם בגין. הוא כתב ספרים ומאמרים שהציגו את מאבק הארגון לעצמאות ישראל. ספרו "כחש" עורר הדים רבים בשל ביקורתו החריפה על הנהגת היישוב והתייחסותו לשואה.
בן הכט היה איש רוח ופעיל ציבור, ששילב בין הקריירה המבריקה בהוליווד לבין פעילות ציונית נמרצת. תמיכתו הבלתי מסויגת במאבק לעצמאות ישראל ובעלייה הבלתי לגאלית תרמה רבות לחיזוק התנועה הציונית בארצות הברית.
הכט הלך לעולמו בניו יורק בשנת ,1964 בגיל 70 בלבד.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות
הוועדה סבורה כי אין בבקשה משום תרומה ייחודית לעיר וממליצה שלא לאשר את הבקשה.
36
ג. איתורים
ועדת השמות ממליצה בפני המועצה לאשר את כל האיתורים דלהלן:
1. חיים קורפו
דברי הסבר
השם אושר בוועדת שמות מיום 19.07.2018 ובישיבת מועצה מיום .26.08.2018 הסבר
שר התחבורה, ח"כ, מפקד באצ"ל ודור שביעי בירושלים (תרפ"א- תשע"ה)
איתור
בשכונת הגבעה הצרפתית, מנהרה ללא שם היוצא מרחוב יגאל ידין עד דרך מעלה אדומים.
2. הרב הבר
דברי הסבר
השם אושר בוועדת שמות מיום 21.08.2023 ובישיבת מועצה מיום .31.08.2023 הסבר על שם הרחוב
מייסד עמותת "מתנת חיים" (תשכ"ה- תש"פ)
איתור
בשכונת גבעת שאול, רחוב ללא שם בין הרחובות גרשון המלמד לרחוב עם ועולמו
מצ"ב מפות ואישור משפחה
37
ד. שונות
1. עדכון רחוב אל כרם ((Al-Karem
דברי הסבר
בוועדת שמות והנצחה מס' 11 מתאריך ,22.6.2022 אישרה הוועדה את קריאת שם הרחוב ע"ש עומריין במקטע בשכונת בית חנינא, מקטע כביש 21 מהכיכר עד רחוב עבד אל חמיד שומאן, ומועצת העירייה בישיבתה מס' 59-60 מתאריך 30.6.2022 אישרה את המלצת ועדת שמות והנצחה.
מבירור שבוצע לאחר קריאת שם הרחוב התברר כי שם רחוב עומריין קיים כבר בשכונת ג'אבל מוכבר ולכן לא ניתן לקרוא בשם זה לרחוב.
מביקור במקום ובתיאום עם המינהל הקהילתי בית חנינא, מבוקש להאריך את שם רחוב אל כרם על המקטע שנקרא בטעות ע"ש עומריין.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות
הוועדה ממליצה לאשר קריאת המשך מקטע בשכונת בית חנינא, ע"ש אל כרם (-Al ,)Karem מקטע כביש 21 מרחוב אל דמיר סמטה 8 עד רחוב אל- הודא.
מצ"ב מפה.
2. השלמת פרויקט שיום הר המנוחות
עיריית ירושלים פועלת לקדם פרויקט שיום בהר המנוחות בירושלים. מטרת הפרויקט לקרוא בשמות לדרכים בהר המנוחות כדי לסייע לבאים להר בהתניידות ונגישות במקום ובאיתור הקברים.
בישיבת ועדת שמות והנצחה מספר 3 מיום ,24.02.2025 אושרו שמות הדרכים בהר המנוחות. אחד השמות שאושרו הינו "דרך שלווה". מאחר ששם "דרך שלווה" כבר קיים במקום אחר בעיר, מוצע לאשר במקום זאת את השם "דרך דורות".
איתור
במידה והבקשה תאושר, מוצע לאשר איתור להנצחה: בהר המנחות, דרך 18 מצ"ב מפה.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות
הוועדה ממליצה לאשר את החלפת השמות כמבוקש.
38
3. עדכון שמות תחנות בציר הקו הירוק של הרכבת הקלה
דברי הסבר
בישיבת שמות והנצחה מס' 10 מתאריך ,24.10.2021 ובישיבת מועצה מס' 49 מתאריך 28.10.2021 אישרו הוועדות את קריאת שמות תחנות בציר הקו הירוק של הרכבת הקלה.
לאחר בחינה מחודשת של שמות התחנות שאושרו, ועל רקע התפתחות העיר, שינויי תשתית והצורך בהתאמת המידע לציבור הרחב, מוצע לעדכן את שמותיהן של שתי תחנות.
א. השם "בנייני האומה" חסר מאחר והוא לא נותן את המידע שהתחנה ממוקמת במתחם
של התחנה המרכזית וכך אנשים שאינם מכירים את העיר יכולים להניח שמדובר במתחמים נפרדים ולא להבין את מיקום התחנה. השם המאוחד של "בנייני האומה –
התחנה המרכזית" מייצר ודאות עבור הנוסעים.
ב. השם "בצלאל בזק" הוא שם פחות מוכר של כביש שעתיד בקרוב להתבטל (בשל
פתיחת המשך כביש .)16 הגן הבוטני הוא נקודת ציון עירונית מרכזית אשר מביאה מבקרים רבים לעיר ולכן זהו שם נכון יותר עבור תחנת הרק"ל באזור.
• עדכון שם תחנת "בנייני האומה" לתחנה המרכזית-בנייני האומה התחנה המרכזית – בנייני האומה
المحطة المركزية – بنِ ْينِ ي هؤما (مباني الألأمة)
)(ICC Umma'Ha Binyene – Station Bus Central
• עדכון שם תחנת "בצלאל בזק" לתחנת הגן הבוטני
הגן הבוטני
الحديقة النباتية
Gardens Botanical
החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות
הוועדה ממליצה לאשר את הבקשה.
39