ישיבת מועצה מס' 16 · ב. דוח ועדת שמות והנצחה מישיבה מס' 10
מסמכים נוספים באותה ישיבה: סדר יום ישיבת מועצה מס' 16 ישיבה מן המנין לחודש פברואר · א. דוח ועדת הכספים מישיבה מס' 10 · א1. נספחים לכספים מס' 10 · ג. דוח הוועדה לאיכות הסביבה מישיבה מס' 4 · ד. דוח הוועדה להנחות מארנונה מישיבה מס' 6 · ה. דוח ועדת מנגנון מישיבה מס' 6 · ו. דוח הוועדה המייעצת לתמיכות מישיבה מס' 7 · ח. דוח הוועדה למסירת עבודות פטורות ממכרז מישיבה מס' 25/17 · ט. דוח הוועדה למסירת עבודות פטורות ממכרז מישיבה מס' 26/17 · טו. דוח הוועדה לחינוך מישיבה מס' 2 · י. דוח הוועדה לפיתוח כלכלי ותעסוקה מישיבה מס' 3 · יא. דוח הוועדה למיגור אלימות מישיבה מס' 4 · יב. דוח הוועדה לקידום מעמד הילד מס' 2 בשיתוף הוועדה לקידום נוער מישיבה מס' 1 · יג. דוח הוועדה למאבק בנגע הסמים המסוכנים מישיבה מס' 1 · יד. דוח הוועדה לבטיחות בדרכים מישיבה מס' 4 · דוח מישיבת מועצה מס' 16 ישיבה מן המנין לחודש פברואר
ירושלים
ועדת שמוח והנצחה
כייו בשבט תשפ"ה
5 בפברואר, 2024
סימוכין: 2025-0103-187
דוח מישיבה מספר 3 של ועדת שמות והנצחה
שהתקיימה ביום שני, כ''ו תשפ'יה (24.02.2025)
השתתפו: מר משה ליאון
מר אליעוּר ראוכברגר
מר ישראל קלרמן
מר אריה קינג
מר חיים כהן
מר אדיר שוורצ
גבי יעל ענתבי
מר יהודה פרוידיגר
מר יוחנן ויצמן
גבי יעל ביטון דה לנגה
מר אריאל גולן
מר אלדד רבינובי\
נכחו: מר אלחנן גרוסבויס
מר משה מרגליות
מר עידו רוונברג
מר יצחק הנאו
עו'יד שמואל שפט
מר רון ירקוני
מר יבגני ויניק
גב' מיה אזולאי
ראש העלר, יו"ר הוועדה
סגן ומיימ ראש העיר
סגן ראש העיר
סגן ראש העיר
סגן ראש העיר, מיימ לצביקה אסולין
סגן ראש העיר, מיימ למריס סלע
משנה לראש העיר
חבר הנהלה, מיימ לחגית משה
חבר הנהלה
חברת הנהלה
חבר הנהלה
חבר מועצה
משנה לראש העיר
ראש הסגל
מזכיר מועצת העיר
מנהל אגף מבני דת
ראש צוות בכיר חקיקה-ייעוץ וחקיקה
יועצ לראש העיר
עור לראש העיר
עוזרת לראש הסגל
6 זוחרת 6 ה0 וז 3 0 רה 6 והרח 60 שח 3 חַהווחגּ)! | העדה שמוח והגצחה | 3 3 6 ש-
כיכר ספרא ו, ירושלים 9100707 | טל; 05-6995793 |6ך פקס: 09-6997153 :8%"
|ו. הטרח רח 6[07058!6ז31 | זוא 32 וח
ירושלים
ועדת שמות והנצחה
על סדר היום ידונו הנושאים הבאים:
א. בקשות חוזרות וערעורים
1. סמטת אורה
הסבר שס הרחוב
עייש אורה קאפת אשת חסד ואמת, אוהבת הבריות וירושלים (תרצייט- תשייפ)
תקציר קוייח
אורה קאפח נולדה בשנת 1939 בעיירה שבאס שבתימן. בשנת 1949 במסגרת מבצע על כנפי נשריסי' עלתה אורה עס משפחתה לארצ ישראל.
אורה קאפח נישאה בשנת 1954 ורכשה יחד עס בעלה חדר וחצר בשכונת מזכרת משה. הבית והסמטה שאורה טיפחה ואהבה הפך מוקד תיירותי ומקור השראה לאמנים רבים.
בית אורה וסעדיה קאפת היה בית מזור לחולים ובית בו כל המתדפק על דלתו וכה למענה. ביתה של אורה היה מקום של שלום למריבות בין בני ווג ובין שכנים. כולם ידעו שאורה בעלת הדרך לפתור כל בעיה.
יסמטת אורה' הייתה סמטה מילוחדת ביופייה, שופעת בצבעים וריחות בישוליסם שרק אורה ידעה לבשל ולהפיק. יסמטת אורהי הייתה קרויה כך בפי כל. הסמטה המוארת והיפה ביותר בשכונה הודות לאישיותה הצנועה, נוטת חסד ואור של הגברת אורה קאפח.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות (19.8.2024)
הוועדה ממליצה שלא לאשר את הבקשה, כדי לא להטעות את הציבור, היות ויש 3 רחובות על שס קאפח.
החלטת ועדת שמות (18.11.2024)
ועדת השמות ממליצה להוריד את הנושא מסדר היום ולהחזיר את הבקשה לדיון חוזר בוועדה המייעצת לבחינה נוספת.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות והנצחה (17.2.25)
הוועדה ממליצה לאשר את הבקשה בכפוף לקריאת סמטה ללא שס הסמוכה לביתה.
איתור
במידה והבקשה תאושר, מוצע לאשר איתור להנצחה: סמטה להולכי רגל בשכונת נחלאות (מחנה יהודה - לב העיר), המחברת בין הרחובות תבור ורבי אריה בין המספרים 13 ו-15.
החלטת ועדת שמות
ועדת השמות ממליצה בפני המועצה (11 חברים בעד ו-1 נגד) לקבל את המלצת הוועדה המייעצת לאשר את הבקשה.
6ז רחס ה0 וזסרה 6 והרח 0 6 ₪ח3 טהווחגּצ! | העדה שמוח והנצחה | ₪ \..3
כיכר ספרא ו, ירושלים 9100707 | טל; 05-6995793 |6ך פקס: 09-6997153 :8%"
|ו. הטרח רח 6[07058!6ז31 | זוא 32 וח
ירושלים
ועדת שמות והנצחה
2. הרב עמרם קורת
הסבר על שס הרחוב
הרב הראשי האחרון ליהדות תימן (תרלי/א- תשי"ג)
תקציר קוייח
הרב עמרם קורח היה הרב הראשי האחרון של יהודי תימן. הרב נולד בצנעא שבתימן וחי בה את רוב חייו עד שעלה ארצה בשנת 1949. בשונה מרוב עמיתיו המלומדיס היהודים בתימן, הרב קורת קרא ערבית באותיות ערביות וכך יכול היה להיחשף לספרות הערבית מקצועית מתחומי הלשון (דקדוק, תחביר, מילון ) לקוראן ולפרשנותו.
קורח מילא תפקידים מנהליים בקהילה כסופר בבית הדין, כמזכיר קופת ההקדש וכן תיווך בין הקהילה לשלטונות. בשנת 1932 נבחר להיות המנהיג הרותני של יהודי צנעא ובמשתמע מכך של כל יהודי תימן. הרב קורת ניחן בתודעת מנהיגות, בלמדנות רבת פנים ובכישוריס ארגוניים ואלו מצאו את ביטוים בכל מפעלותיו.
במשך חמש עשרה שנה נשא בעול ההנהגה של יהודי תימן עד לחיסול גלות תימן. הרב קורח היה ציוני נלהב כפי שאפשר ללמוד מן הפרק המסייס את ספרו החשוב, סערת תימן. פרק בו הוא מתווה את אופן ההשתלבות של העולים מתימן בחיי המדינה החדשה בארצ ציון. ראה בהקמת המדינה ייאתחלתא דגאולהיי וקרא ליהודי תימן לשלב לימוד תורה עס רכישת השכלה ולהשתלב בכל תחומי החיים במדינה ובפקט בתחום הבטחון יילהגנת אר> נחלתנויי.
הרב קורח עלה לאר\ בשנת 1949 וקבע את משכנו בירושלים. כעבור שלוש שנים, בשנת 1952 נפטר ונקבר בעיר ירושלים.
החלטת ועדת אישים (07.06.2022)
ועדת האישיס ממליצה שלא לאשר את הבקשה.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות (14.06.2022)
הוועדה מקבלת את המלצת ועדת האישיס וממליצה שלא לאשר.
החלטת ועדת שמות (22.6.2022)
הוועדה ממליצה בפני המועצה שלא לאשר את הבקשה.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות והנצחה (17.2.25)
הוועדה סבורה כי אין בבקשה משום זיקה או תרומה ייחודית לעיר וממליצה שלא לאשר את הבקשה.
החלטת ועדת שמות
ועדת השמות ממליצה בפני המועצה (11 חברים בעד ו-1 נגד) לאשר את הבקשה.
6ז רחס ה0 וזסרה 6 והרח 0 6 ₪ח3 טהווחגּצ! | העדה שמוח והנצחה | ₪ \..3
כיכר ספרא ו, ירושלים 9100707 | טל; 05-6995793 |6ך פקס: 09-6997153 :8%"
|ו. הטרח רח 6[07058!6ז31 | זוא 32 וח
ירושלים
ועדת שמוח והנצחה
הסבר שס הרחוב
כלת פרס ישראל, חוקרת, מורה ואשת ציבור (תרייצ-תשמ"ח)
תקציר קוייח
חוה לצרוס-יפה הייתה פרופסורית ישראלית וחוקרת דת, אשר התמחתה בלימודי האסלאס.
נחשבה לאחת החלוצות בתחום בישראל ותרומתה לחקר התרבות והדת האסלאמית משמעותית ביותר.
מחקריה החשובים על קדושת ירושלים באסלאס וביהדות, בעבר ובאחרית הימים שהתפרסמו בעברית ובאנגלית וזכו למאות ציטוטים, הס אבני היסוד לכל דיון בנושאים אלו, באר ובעולם.
בעבודתה התינוכית, הפורמלית והלא-פורמלית, חינכה דורות של תלמידים ופרחי הוראה בירושלים, לימדה בבתי ספר תיכוניים, מקרא, ערבית ותולדות האסלאם. ספרה ייפרקים בתולדות הערבים והאסלאסיי היה לספר חובה בלימוד בבתי הספר ברחבי האר והיה מקור להבנה הדדית בין שתי החברות של מדינת ישראל.
פרופ' לצרוס-יפה ליוותה מוסדות חינוך בעצה והנהגה בירושלים ובומנה הפנוי התנדבה לסייע לילדים מתקשים בבתי ספר יסודיים בעיר.
פרופ' לצרוס-יפה מהווה דוגמא למופת של חוקרת המשלבת עבודה מחקרית ברמה גבוהה יחד עס מעורבות בחברה ותרומה לחיי העיר ירושלים שבה חיה ופעלה במשך כל חייה.
היתה כלת פרס ישראל לשנת 1993 בחקר ההיסטוריה. תרומותיה למדע, למערכת התינוך ולקהילות השונות בירושלים היו רבות.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות (19.8.2024)
הוועדה ממליצה שלא לאשר את הבקשה. הוועדה סבורה כי הנייל כבר קיבלה הוקרה על פועלה.
החלטת ועדת שמות (18.11.2024)
ועדת השמות ממליצה להוריד את הנושא מסדר היום ולהחויר את הבקשה לדיון חוור בוועדה המייעצת לבחינה נוספת.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות והנצחה (17.2.25)
הוועדה לא רואה נימוק המצדיק סטייה מעמדתה הראשונה שלא לאשר את הבקשה.
החלטת ועדת שמות
ועדת השמות ממליצה בפני המועצה (11 חברים בעד ו-1 נגד) לקבל את המלצת הוועדה המייעצת שלא לאשר את הבקשה.
6ז רחס ה0 וזסרה 6 והרח 0 6 ₪ח3 טהווחגּצ! | העדה שמוח והנצחה | ₪ \..3
כיכר ספרא ו, ירושלים 9100707 | טל; 05-6995793 |6ך פקס: 09-6997153 :8%"
|ו. הטרח רח 6[07058!6ז31 | זוא 32 וח
ירושלים
ועדת שמוח והנצחה
4. הרב עזרא ציון מלמד
הסבר שס הרחוב
חתן פרס ישראל, פילולוג וחוקר מקרא ותלמוד (תרסייד - תשנ"ד)
תקציר קויית
הרב עזרא ציון מלמד נולד בשיראו שבפרס. בשנת 1907 עלה לאר\ יחד עס אימו ושניהם הצטרפו לאביו, חכם רחמים מלמד, שעלה שנה קודם ושימש כמנהיג עדת יהודי פרס באר ישראל.
כל חייו עסק הרב עזרא ציון מלמד בהוראה. החל מהכיתות הנמוכות בתלמוד תורה יידורש ציון'י בו למד בעצמו בילדותו, במכללות שונות ובאוניברסיטאות. הוא כיהן כחבר בחוג לתלמוד באוניברסיטת תל אביב ובתוג למקרא באוניברסיטה העברית. כמו כן כיהן כחוקר וחבר באקדמיה ללשון עברית.
לצד עבודתו בהוראה במקומות שונים, עסק גס בפעילות ציבורית ענפה של הנהגת יהודי פרס בארף. עסק בגמילות חסדיס ודרש לבני קהילתו בבתי הכנסת בקריית משה בירושלים ובישיבת יישערי הרחמים'י אותה ייסד אביו.
הרב מלמד קיבל פרסים שונים על פועלו. בין הפרסים: יקיר ירושליסם בשנת 1975, פרס טשרניחובסקי, פרס מכללת דוד ילין ופרס ישראל בשנת 1987 על פרשנות המקרא וספרות תורנית.
הרב מלמד ייוכר כאיש אשכולות שתרם תרומה משמעותית לחקר המקרא, התלמוד והלשון העברית. לצד עבודתו האקדמית היה מנהיג רוחני אהוב ודאג לרווחתם של בני קהילתו.
הרב עורא ציון מלמד נפטר בשנת 1994 בגיל 91 ונקבר בירושלים.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות (19.8.2024)
הוועדה ממליצה שלא לאשר את הבקשה. הוועדה סבורה כי הנייל כבר קיבל הוקרה על פועלו.
החלטת ועדת שמות (18.11.2024)
ועדת השמות ממליצה להוריד את הנושא מסדר היום ולהחזיר את הבקשה לדיון חוזר בוועדה המייעצת לבתינה נוספת.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות והנצחה (17.2.25)
הוועדה לא רואה נימוק המצדיק סטייה מעמדתה הראשונה שלא לאשר את הבקשה.
התלטת ועדת שמות
ועדת השמות ממליצה בפני המועצה (11 חברים בעד ו-1 נגד) לקבל את המלצת הוועדה המייעצת שלא לאשר את הבקשה.
6ז רחס ה0 וזסרה 6 והרח 0 6 ₪ח3 טהווחגּצ! | העדה שמוח והנצחה | ₪ \..3
כיכר ספרא ו, ירושלים 9100707 | טל; 05-6995793 |6ך פקס: 09-6997153 :8%"
|ו. הטרח רח 6[07058!6ז31 | זוא 32 וח
ירושלים
ועדת שמוח והנצחה
5. ישרידי אשיי
הסבר שס הרחוב
ראש בית מדרש לרבניס בברלין (תרייס- תשכ"ו)
תקציר קוייח
הרב דייר יחיאל יעקב וינברג הנודע בכינויו היישרידי אשיי היה רב, פוסק והוגה.
הרב וינברג היה מגדולי הפוסקים במאה העשרים. התגלה כעילוי עוד בילדותו ונשלח ללמוד בישיבות מיר וסלובודקה. שס יצא שמעו כאחד מתלמידי הישיבה החריפיס ביותר. עמד בראש בית המדרש לרבניס בברלין, התמחה בהלכה, תלמוד, מתשבה ומוסר. פסיקותיו משקפות את מצב יהדות גרמניה בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה בתוכה הוא פעל. בתשובותיו עסק רבות בעניין הימוס בהמה לפני השחיטה, פעולה שנדרשה בעקבות החוק שאסר שחיטה יהודית בגרמניה. בסופו של דבר אסר פעולה זו.
הרב וינברג התיר את פעילותה של תנועת 'יישורון'' בצרפת אל אף שפעלה כתנועה מעורבת בנימוק שיש לעשות לקירוב הנוער לתורה ולמצוות. הוא התיר לנשים וגברים לשיר ומירות שבת ביחד ותמך בקיום תגיגות בת מצווה לבנות כהשוואה לבר המצווה הנחגגת לבנים וזאת על פי יישורת ההיגיון הישר, וחובת העיקרון הפדגוגייי ועל אף התנגדות שהועלתה מצד רבנים אחרים. בפסיקות נוספות התיר לבצע התעמלות וספורט בשבת והתיר עריכת ניסוייס בבעלי חיים לצרכים רפואיים.
הרב וינברג הביע יחס אוהד למדינת ישראל וראה בה נחמה פורתא לאחר ההשמדה האיומה וכלי למלחמה בהתבוללות בקרב הנוער היהודי.
הרב וינברג נפטר בשוויץ בשנת תשכ"ו והוא בן 82. נקבר בבית העלמין הר המנוחות בחלקה של ראש ישיבת חברון הרב יחזקאל סרנא בטענה כי על המנוח להיטמן בקרבה לגדולי התורה.
כתביו ששרדו את השואה פורסמו בשם יישרידי אשיי (שויית וחידושיס).
החלטת ועדת אישים (07.08.2023)
ועדת האישיס ממליצה שלא לאשר את הבקשה. הוועדה סבורה כי אין לנייל ויקה לעיר.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות (13.08.2023)
הוועדה מקבלת את המלצת ועדת האישיס וממליצה שלא לאשר את הבקשה.
החלטת ועדת שמות (27.08.2023)
ועדת השמות ממליצה להוריד את הנושא מסדר היום ולהחזיר את הבקשה לדיון חוזר בוועדה המייעצת לבתחינה נוספת.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות והנצחה (17.2.25)
הוועדה לא רואה נימוק המצדיק סטייה מעמדתה הראשונה שלא לאשר את הבקשה.
החלטת ועדת שמות
ועדת השמות ממליצה בפני המועצה (11 חברים בעד ו-1 נגד) לקבל את המלצת הוועדה המייעצת שלא לאשר את הבקשה.
6ז רחס ה0 וזסרה 6 והרח 0 6 ₪ח3 טהווחגּצ! | העדה שמוח והנצחה | ₪ \..3
כיכר ספרא ו, ירושלים 9100707 | טל; 05-6995793 |6ך פקס: 09-6997153 :8%"
|ו. הטרח רח 6[07058!6ז31 | זוא 32 וח
ירושלים
ועדת שמוח והנצחה
6. מגילת שולמית
הסבר שס הרחוב
לוכרס של דייר משה ושולמית קטן
תקציר קוייח
דייר משה קטן ואשתו שולמית הקימו את ביתס בצרפת בשנות השואה וסייעו ליתומיס ופליטיס, שנרדפו ושרדו.
משה עסק בתורה וחינוך, ניהל את ביה"ס כיייח והיה ממקימי ושדרני יקול ציון לגולהי' בצרפתית.
כתב מאות מאמריס על ירושלים וכעשריס ספרים שהתפרסמו בתפוצות, במקביל לימד באוניברסיטה העברית ועסק בצורכי ציבור.
בשנת תשנ"ג (1993) זכה בפרס יו"ר הכנסת על פעולותיו לשיפור איכות החיים והתרבות בישראל, בנוסף קיבל עיטור ממשלת צרפת על חיזוק הקשרים התרבותיים בין המדינות.
שולמית עסקה בעשיית מעשי חסד רבים ועל כך קיבלה בשנת תשכ"ט (1969) את הפרס לאזרחות טובה של עיריית ירושלים. התנדבה ביייד שרהיי ובמרכז הרפואי יישערי צדקיי ובמוסדות נוספים.
בשנת תשנ"ו (19%6) וכתה באות יקיר ירושלים, האות ניתן לה על פעילות של כמעט חמישה עשורים בחינוך ובחסד.
החלטת ועדת אישים (07.08.2023)
ועדת האישיס ממליצה שלא לאשר את הבקשה. הוועדה סבורה כי אין לנייל תרומה ייחודית לעיר.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות 13.08.2023
הוועדה מקבלת את המלצת ועדת האישיס וממליצה שלא לאשר את הבקשה. הנייל עשו פעילות יפה ומבורכת אך לא מספיק בשביל לקרוא רחוב על שמס.
החלטת ועדת שמות (27.8.2023)
ועדת השמות ממליצה להוריד את הנושא מסדר היום ולהחזיר את הבקשה לדיון חוזר בוועדה המייעצת לבתינה נוספת.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות והנצחה (17.2.25)
הוועדה לא רואה נימוק המצדיק סטייה מעמדתה הראשונה שלא לאשר את הבקשה.
התלטת ועדת שמות
ועדת השמות ממליצה בפני המועצה (11 חברים בעד ו-1 נגד) לקבל את המלצת הוועדה המייעצת שלא לאשר את הבקשה.
6ז רחס ה0 וזסרה 6 והרח 0 6 ₪ח3 טהווחגּצ! | העדה שמוח והנצחה | ₪ \..3
כיכר ספרא ו, ירושלים 9100707 | טל; 05-6995793 |6ך פקס: 09-6997153 :8%"
|ו. הטרח רח 6[07058!6ז31 | זוא 32 וח
ירושלים
ועדת שמות והנצחה
7 נח גד ויטרוב
הסבר שס הרחוב
רב, מחבר ספרים, משורר, מבוני ארץ ישראל (תרמייט-תשט"ו)
תקציר קויית
הרב וינטרוב חי ופעל בירושלים בבתי וורשה במאה שערים. בומן מלחמת העצמאות עבר לתל אביב וחזר אחר כך לירושלים לשכונת בית וגן.
בירושלים כתב ספרים רבים, והדפיס למעלה ממאה כותרים וקונטרסים, קרא לעצמו תמיד יינח גד הירושלמייי.
מיוזמי ומקימי גוש עציון ומיוזמי ומקימי חברת זכרון דוד שהקימה את היישוב הראשון בגוש עציון מגדל עדר.
החלטת ועדת אישים (07.08.2023)
ועדת האישיס ממליצה שלא לאשר את הבקשה. הוועדה סבורה כי אין לנייל תרומה ייחודית לעיר.
החלטת הוועדה המליעצת לשמות רחובות (13.08.2023)
הוועדה מקבלת את המלצת ועדת האישים וממליצה שלא לאשר את הבקשה.
החלטת ועדת שמות (27.8.2023)
ועדת השמות ממליצה להוריד את הנושא מסדר היום ולהחזיר את הבקשה לדיון חוזר בוועדה המייעצת לבחינה נוספת.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות והנצחה (17.2.25)
הוועדה לא רואה נימוק המצדיק סטייה מעמדתה הראשונה שלא לאשר את הבקשה.
החלטת ועדת שמות
ועדת השמות ממליצה בפני המועצה (11 חברים בעד ו-1 נגד) לקבל את המלצת הוועדה המייעצת שלא לאשר את הבקשה.
6 זוווחס > הסוס רח 6 רהרחס > חב הַהווחגּ\! | ועדת שמוח והגצחה | ₪ 3.2
כיכר ספרא ו, ירושלים 9100707 | טל; 05-6995793 |6ך פקס: 09-6997153 :8%"
|ו. הטרח רח 6[07058!6ז31 | זוא 32 וח
ירושלים
ועדת שמוח והנצחה
יונה מך
הסבר שס הרחוב
תרם רבות לתחום האומנות בירושלים כאמן וכמחנך (תרעייה - תשייס)
תקציר קויית
יונה מך נולד בגרמניה בשנת 1917, עלה לארא בשנת 1934, ובשנת 1950 לאחר פרישתו מקיבו\
מעוז חיים, קבע את מקומו והשתרש בירושלים עד מותו בשנת 1999.
מך היה שותף להקמת מוסדות אמנותיים בירושלים, היה פעיל בבית הספר הגבוה לאמנות בצלאל והיה ממייסדי ומקימי בית האומנים ופעיל מרכוי במשך 20 שנה ואף כיהן כיוייר אגודת הצייריס והפסליס בירושלים.
מך היה אחד מאבני היסוד של שכונת ימין משה המתחדשת, ובביתו החייתה גלריית אומנות פעילה ומוכרת.
מך הציג תערוכות רבות בירושלים וברחבי העולם, חינך דורות של תלמידים במהלך השנים שחלקם אומנים מפורסמים כיום. והיה מעורב בפרויקטים רבים בעיר.
לאחר מותו נתרמו ע"י אשתו המנוחה וילדיו למוזיאון יד ושם שני אוספי תמונות אותם צייר במשפט אייכמן ובמשפט דמאניוק.
החלטת ועדת אישים (07.08.2023)
ועדת האישיס ממליצה שלא לאשר את הבקשה. הוועדה סבורה כי אין לנייל תרומה ייחודית לעיר.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות 13.08.2023
הוועדה מקבלת את המלצת ועדת האישיס וממליצה שלא לאשר את הבקשה.
החלטת ועדת שמות (27.8.2023)
ועדת השמות ממליצה להוריד את הנושא מסדר היום ולהתזיר את הבקשה לדיון חוזר בוועדה המייעצת לבחינה נוספת.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות והנצחה (17.2.25)
הוועדה לא רואה נימוק המצדיק סטייה מעמדתה הראשונה שלא לאשר את הבקשה.
החלטת ועדת שמות
ועדת השמות ממליצה בפני המועצה (11 חברים בעד ו-1 נגד) לקבל את המלצת הוועדה המייעצת שלא לאשר את הבקשה.
6ז רחס ה0 וזסרה 6 והרח 0 6 ₪ח3 טהווחגּצ! | העדה שמוח והנצחה | ₪ \..3
כיכר ספרא ו, ירושלים 9100707 | טל; 05-6995793 |6ך פקס: 09-6997153 :8%"
|ו. הטרח רח 6[07058!6ז31 | זוא 32 וח
ירושלים
ועדת שמות והנצחה
ערעורים
1. חגי לב
הסבר על שס הרחוב
לוחם אצייל, איש המוסד, ראש תנועת החרות בארצות הברית (תרפייד -תשייע).
תקציר קוייח
חגי לב נולד ב-13 באפריל 1924 בפולין להורים ציונים ששמשו כמוריס לעברית, בריהו ולאה לב.
בשנת 1936, עלתה המשפחה לארצ ונמלטה מהגורל המר של רבים מבני משפחתו שנותרו בפולין.
לב שהיה בן 12, הצטרף לביתייר והתגייס בגיל ה-15 לשורות האצייל.
בגיל 17, בסמוך לסיום לימודיו, הוסגר לב לידי הבולשת הבריטית. אולם, כשהבריטיס נכנסו בדלת, נמלט דרך החלון. חגי הגיע לירושלים, נרשם ללימודים באוניברסיטה העברית, הצטרף לפעילות האצייל בעיר ומילא תפקידי פיקוד ומודיעין.
בגיל 20, בעקבות הלשנה נוספת, נתפס לב על ידי הבריטים. לאחר מעצר בן חודשיים בלטרון נלקת יחד עס עצורים נוספים מהלתייי ואצייל לארבע שנות גלות באריתריאה ובקניה. במחנות המעצר שימש לב, שהיה לו כישרון מיוחד לשפות, כאיש המודיעין ואסף מהעיתונות המקומית את הפרטים הנחוצים לתכנון הבריחות.
לאחר הקמת המדינה התגייס לב לצהייל ועבר קורס קצינים (לאחר מכן גס היה שותף במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור). לאחר שירותו שב לספסל הלימודים והעשייה באוניברסיטה העברית ורכש תואר שני (.1..8\) בספרות עברית, היסטוריה של עס ישראל ופילוסופיה כללית.
בשנת 1955 התגייס לב למוסד ליימסגרתיי במטרה להגן ולהעלות את יהודי צפון אפריקה ויצא לשליחות בת חמש שנים תחילה באלגייר ולאחר מכן במרוקו. במסגרת שליחותו עמד בראש פעולות המודיעין ושימש בתפקידי פיקוד בארגון העלייה וההגנה על יהודי המקום. כשתזר לאר\ ב- 1960 הביא עימו את אשתו לעתיד, מישל לבית בנגיו, שהייתה פעילה מקומית של ייהמסגרתיי ואת משפחתה.
לב תור לאוניברסיטה העברית בירושלים ובין השנים 1960-1965 שימש כמוכיר המכון ליהדות בת זמננו ולאחר מכן בשנים 1965-1980 כמזכיר ההנהלה של האוניברסיטה. חגי נפטר ב- 21 באפריל 0 בגיל 86 והובא למנוחות בחלקת לוחמי האצ'יל בירושלים .
החלטת ועדת אישים (01.12.2020)
ועדת האישיס ממליצה שלא לאשר את הבקשה. הוועדה סברה כי אין לנייל תרומה ייחודית לעיר, וממליצה להנציחו באוניברסיטה העברית.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות (07.12.2020)
הוועדה ממליצה לאשר את הבקשה ולבחון אפשרות לקריאת כיכר על שמו ככל האפשר בסמוך לרחוב האצייל או בשכונת ארמון הנציייב שס מונצתים לוחמי האצייל.
החלטת ועדת שמות (22.6.2022)
הוועדה ממליצה בפני המועצה שלא לאשר את הבקשה.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות והנצחה (17.2.25)
הוועדה ממליצה לקרוא כיכר בשם ''אדירי לביי ולכלול בו שמות המתאימים לתחום וּה. ככל ויוחלט לא להקים את הכיכר, הוועדה ממליצה שלא לאשר את השסם.
התחלטת ועדת שמות
ועדת השמות ממליצה בפני המועצה (11 חברים בעד ו-1 נגד) לקבל את המלצת הוועדה המייעצת שלא לאשר את הבקשה.
6ז רחס ה0 וזסרה 6 והרח 0 6 ₪ח3 טהווחגּצ! | העדה שמוח והנצחה | ₪ \..3
כיכר ספרא ו, ירושלים 9100707 | טל; 05-6995793 |6ך פקס: 09-6997153 :8%"
|ו. הטרח רח 6[07058!6ז31 | זוא 32 וח
ירושלים
ועדת שמות והנצחה
2. נחום ודניה לוין
הסבר שס הרחוב
חלוצי ארץ ישראל
תקציר קוייח
נחום לוין
נחום לוין נולד בשנת 1905 בעיר ויטבסק שבאימפריה הרוסית. עלה לאר\ ישראל בשנת 1924 והתיישב תחילה בתל אביב. לאחר עלייתו, השתלב לוין בפעילות חינוכית ותרבותית. הוא התבלט כאדם בעל חזון להנחלת השפה העברית לאוכלוסיות שונות, כולל עולים חדשים.
אחת התרומות המשמעותיות של לוין הייתה ייסוד המוסד ייאולפן'י ללימוד עברית לעולים חדשים בשנת 1949. הרעיון החל באולפן הראשון שהוקם ביפו ולאחר מכן התפתת למודל לאומי.
בנוסף לאולפן ביפו הקים לוין את ''אולפן עציוןיי בירושלים שהיה הראשון מסוגו ללימוד עברית לעולים חדשים בירושלים. ''אולפן עציון'י פעל במטרה לסייע לעוליסם להשתלב בחברה הישראלית דרך רכישת השפה העברית, מה שהפך למודל לחיקוי עבור אולפנים נוספים ברחבי האר\.
פועלו של לוין סייעה להפיכת ירושלים למוקד מרכזי בהנחלת השפה העברית ובהתמודדות עס אתגרי העלייה הגדולה שלאחר קום המדינה. מעבר לכך פעל לוין לקידום תרבות עברית בעיר, באמצעות פעילויות חינוכיות וחברתיות שנועדו לגשר בין אוכלוסיות שונות.
דניה לו
דניה לוין נולדה בשנת 1903 בטורקמניסטן ובשנת 1922 עלתה לארצ ישראל.
לוין עסקה בהוראת המחול וריתמיקה בירושלים, שס פעלה להנחלת אהבת המחול והאמנות בקרב ילדים, נוער ומבוגרים. היא הייתה מהמובילות של התינוך לאומנויות הבמה בעיר.
לוין ניהלה והובילה את תיאטרון הילדים והנוער ייאוריסיי, שמשך קהל ירושלמי רחב והפך למוסד תרבותי חשוב בעיר. התיאטרון התאפיין בגישה חדשנית וחינוכית להצגות ילדים. לאורך השנים קיימה לוין הופעות מחול והייתה שותפה לאירועי תרבות משמעותיים בעיר. היא הקדישה זמן רב לפעילות קהילתית ולחזוק התרבות המקומית.
בוכות תרומתה ארוכת השנים לקידום התרבות והאמנות בעיר, הוענק לה העיטור ייקיר ירושליסיי כהוקרה על מפעלה התרבותי והתינוכי.
החלטת ועדת אישים (17.01.2023)
ועדת האישיס ממליצה שלא לאשר את הבקשה. הוועדה סבורה כי אין לנייל תרומה ייחודית לעיר.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות (09.02.23)
הוועדה מקבלת את המלצת ועדת האישיס וממליצה שלא לאשר את הבקשה.
החלטת ועדת שמות (15.02.2023)
הוועדה ממליצה בפני המועצה (8 חברים בעד, 1 נגד ו-1 נמנע) שלא לאשר את הבקשה.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות והנצחה (17.2.25)
הוועדה ממליצה שלא לאשר את הבקשה.
החלטת ועדת שמות
ועדת השמות ממליצה בפני המועצה (11 חבריסם בעד ו-1 נגד) לקבל את המלצת הוועדה המייעצת שלא לאשר את הבקשה.
6ז רחס ה0 וזסרה 6 והרח 0 6 ₪ח3 טהווחגּצ! | העדה שמוח והנצחה | ₪ \..3
כיכר ספרא ו, ירושלים 9100707 | טל; 05-6995793 |6ך פקס: 09-6997153 :8%"
|ו. הטרח רח 6[07058!6ז31 | זוא 32 וח
ב.
בקשות חדשות ואיתורים
בקשות חדשות
1. פרויקט שיום הר המנוחות
עיריית ירושלים פועלת לקדם פרויקט שיום בהר המנוחות בירושלים. מטרת הפרויקט לקרוא בשמות לדרכים בהר המנוחות כדי לסייע לבאים להר בהתניידות ונגישות במקום ובאיתור הקברים. במסגרת הפרויקט נבדקו מספר הדרכים שנדרש למצוא להם שם, ונמצא כי המספר עומד על 40. בהתאם לכך, מבוקש לדון בשמות הבאים, המופיעים בבקשות שנהוג לומר לאחר
אמירת תהילים :
דרך אורה
דרך אהבה
דרך האמת
דרך ברכה
דרך גדולה
דרך דעה
דרך הוד והדר
דרך הצלחה
דרך ותרנות
דרך ותיקות
דרך וכויות
דרך וריוות
דרך חיים
דרך חמלה
דרך טובה
דרך יושר
דרך ישועה
דרך כפרה
דרך מחילה
דרך נדיבות
ל |ט |ש |צ |ב
= | |כ|6|ל
39% |4|6 |5 |3 6 | ש
ירושלים
ועדת שמות והנצחה
כא.
כב.
כג.
כד.
כח.
כו.
כו.
כח.
כט.
לא.
לב.
לג.
לד.
לה.
לו.
לו.
לת.
לט.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות והנצחה
הוועדה ממליצה להביא את הנושא לדיון נוסף, ביחס לשמות המוצעים וגם לשמות אחרים
שיתאימו.
החלטת ועדת שמות
ועדת השמות ממליצה בפני המועצה (פה אחד) לאשר את הבקשה ואת השמות והאיתוריס
המוצעים. (מצייב מפה)
6 חס סו זסרה 6 רהרח 60 חב ףַהוהחהּ\! | ועדת שמות והנצחה | ₪ |.3 כיכר ספרא ו, ירושלים 9100707 | טל; 05-6995793 |6ך פקס: 09-6997153 :8%"
דרך נצת
דרך עורה
דרך פדות
דרך תלפיות - דרך קיימת
דרך אמונה - דרך קיימת
דרך חסד - דרך קיימת
דרך צדקה
דרך צמת
דרך קדושה
דרך רווחה
דרך רחמים
דרך רצון
דרך שלוה
דרך שלום
דרך תפארת
דרך תפילה
דרך תקוה
דרך תשובה
דרך תשועה
דרך תקומה
|ו. הטרח רח 6[07058!6ז31 | זוא 32 וח
ירושלים
ועדת שמוח והנצחה
2. שלדון ג'יי אדלסוון
הסבר שס הרחוב
פעל רבות למען מדינת ישראל ותרס להעברת שגרירות ארהייב לעיר ולהכרה הבין-לאומית בירושלים כעיר הבירה המאוחדת של מדינת ישראל (תרצי'ג-תשפ"א)
תקביר קויית
שלדון אדלסון היה אחד התורמים המשמעותיים ביותר לירושלים ופעל רבות לקידום מעמדה, חיזוק הכלכלה שלה, והשקעה במוסדות חינוך, בריאות ותרבות בעיר. אהבתו לישראל ולירושליס באה לידי ביטוי לא רק בתרומות כספיות אדירות אלא גס בהשפעתו הפוליטית ובפעילותו הציבורית למען חיווק מעמדה של ירושלים כבירת ישראל.
בשנת 2013 קיבלו שלדון ורעייתו, מרים, את עיטור ייאזרתי כבודיי על תרומתם המשמעותית לחיזוקה ולמיצובה של ירושלים. מחויבותו רבת השנים לירושלים, לב ליבו של העם היהודי באר ובתפוצות, סייעה לקידומה ופיתוחה של העיר בתחומים שונים, ביניהם תחומי התיירות, ההשכלה הגבוהה, המחקר האקדמי והרפואי והנחלת לקחי השואה.
לאורך כל השנים היה שלדון שגריר נאמן של העיר ירושלים בתפוצות, מעורב בתחומים רבים ומחויב להמשך צמיחתה ופיתוחה של העיר.
גולת הכותרת של פעילותו למען העיר הייתה, ההכרה הבינלאומית בירושלים כבירת ישראל.
אדלסון פעל בארהייב למען הכרה רשמית בירושלים כבירת ישראל, מהלך שיצא לפועל בשנת 8.
בנוסף, פעל אדלסון רבות להשגת תרומות משמעותיות למרכנים בעיר, כגון: המרכו הרפואי הדסה, האוניברסיטה העברית, מוויאון הסובלנות ופרויקט 'תגלית' שאותו יום והביא לעיר אלפים רבים של צעירים.
שלדון גייי אדלסון היווה דמות מפתח בהשפעה על עתידה של ירושלים. תרומותיו והשפעתו חיוקו את מערכת הבריאות, התינוך, הכלכלה ומעל לכל את מעמדה. אדלסון נחשב לאחד האנשים שהשפיעו רבות ובאופן משמעותי על עיצובה המודרני של ירושלים.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות והנצחה
הוועדה ממליצה לאשר את הבקשה.
החלטת ועדת שמות.
ועדת השמות ממליצה בפני המועצה (פה אחד) לקבל את המלצת הוועדה המייעצת ולאשר את הבקשה.
6ז רחס ה0 וזסרה 6 והרח 0 6 ₪ח3 טהווחגּצ! | העדה שמוח והנצחה | ₪ \..3
כיכר ספרא ו, ירושלים 9100707 | טל; 05-6995793 |6ך פקס: 09-6997153 :8%"
|ו. הטרח רח 6[07058!6ז31 | זוא 32 וח
ירושלים
ועדת שמוח והנצחה
3 אריה (אריק) מארק
הסבר שס הרחוב
איש תיאטרון וסופר (תרצייג- תשפ"ג)
תקציר קוייח
אריה מארק היה אישיות מרכזּית בתרבות הירושלמית שהותירה חותם בלתי נשכח על הקהילה המקומית.
מארק נולד ברומניה ועלה לאר> בגיל 14 במסגרת עליית הנוער והגיע לירושלים לאחר שירותו הצבאי. הקים בירושלים את תיאטרון פרגוד בשכונת נחלאות ושם פעל במשך עשרות שנים.
בתיאטרון הייתה פעילות יצירתית ערה. הקים בית מארח להצגות תל אביביות שהיה גס במה פעילה להפקות מקומיות ולמחזות מקוריים. היו בו ערבי שירה, ספרות, מוזיקה מגוונת והקרנות סרטים. כל מה שהיה בתיאטרון היה מעשה ידיו של מארק. הוא בנה את הבמה, היה המפיק, מנהל הבמה, השחקן וגם המנקה.
למארק היה חלום לשחק ולהופיע והוא הגשיס אותו בתיאטרון שהקים. הוא לא הסתפק בהגשמת החלום האישי שלו בלבד, אלא עזר לכל אמן שחלק אתו את חיידק הבמה לקבל את ההודמנות להופיע מול קהל. רבים מהאמנים המוכרים בישראל חבים לו את הקריירה שלהם. כך לדוגמא:
הזמרת סי היימן, הפנטומימאי חנוך רוזן ועוד.
תרומתו של מארק לתרבות בירושלים הייתה משמעותית. ייּכר כדמות מופת של אדם שהקדיש את חייו לקהילה ולאומנות.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות והנצחה
הוועדה ממליצה לאשר את הבקשה, וממליצה לנסות למצוא איתור בסמוך לתיאטרון הפרגוד.
החלטת ועדת שמות
ועדת השמות ממליצה בפני המועצה (פה אחד) לקבל את המלצת הוועדה המייעצת ולאשר את הבקשה.
6 זוווחס > הסוס רח 6 רהרחס > חב הַהווחגּ\! | ועדת שמוח והגצחה | ₪ 3.2
כיכר ספרא ו, ירושלים 9100707 | טל; 05-6995793 |6ך פקס: 09-6997153 :8%"
|ו. הטרח רח 6[07058!6ז31 | זוא 32 וח
ירושלים
ועדת שמוח והנצחה
4. סימון וייל
הסבר שס הרחוב
פוליטיקאית ועורכת דין צרפתייה (תרפייז- תשע"ז)
תקציר קויית
סימון וייל הייתה פוליטיקאית ועורכת דין יהודייה צרפתייה, ניצולת שואה. הייתה אישיות רבגונית שתרמה תרומות משמעותיות למספר תחומים. פילוסופית שהתעמקה בשאלות קיומיות ומוסריות, פעילה חברתית שלחמה למען צדק ושוויון ופעילת מחתרת במלחמת העולם השנייה.
הייתה דמות מורכבת ומעוררת השראה, שהשפיעה על תחומים רבים בחשיבה האנושית. כיהנה כשרת הבריאות וקידמה את זכויותיהן של נשים בצרפת.
חוויותיה הקשות במחנות הריכוז השאירו בה צלקות עמוקות והשפיעו על עולמה הפנימי ועל תפיסת המציאות שלה. החוויה הטראומטית של השואה עיצבה במידה רבה את פעילותה הציבורית ואת מאבקיה למען וכויות האדם והשוולון.
כניצולת שואה, וייל הבינה את החשיבות הבסיסית של וכויות האדם והשוויון. היא הקדישה את חייה למאבק נגד כל צורה של אפליה וגזענות. הייתה חלוצה במאבק למען וכויות נשים. קידמה את החוק שהתיר הפלות בצרפת, צעד שהיה מהפכני בזמנו. וייל הייתה ממייסדי הקרן לוּכר השואה, מוסד שנועד לשמר את זכר הקורבנות וללמד את הדורות הבאים על השואה ועל חשיבות הסובלנות וההבנה בין העמים.
סימון וייל ביקרה בישראל באופן רשמי. ביקורה בישראל איפשר לה להעמיק את הקשר שלה לשורשים היהודיים ולעמוד מקרוב על ההתמודדות של מדינת ישראל עס מורשת העבר. כפעילת זכויות אדם, היא ראתה בישראל מדינה צעירה הנאבקת על מקומה במזרח התיכון ועל קידום זכויות האדם. ביקורה היה אירוע משמעותי שהעיד רבות על הקשר החזק לתנועה הציונית ולמדינת ישראל.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות והנצחה
הוועדה ממליצה לאשר את הבקשה. למרות שאין לנייל זּיקה לירושלים, מאושר בשל פעילותה הייחודית לקידום ויכרון השואה, וקידום ערכי הסובלנות וההבנה בין העמים.
החלטת ועדת שמות
ועדת השמות ממליצה בפני המועצה (פה אחד) לקבל את המלצת הוועדה המייעצת ולאשר את הבקשה.
6ז רחס ה0 וזסרה 6 והרח 0 6 ₪ח3 טהווחגּצ! | העדה שמוח והנצחה | ₪ \..3
כיכר ספרא ו, ירושלים 9100707 | טל; 05-6995793 |6ך פקס: 09-6997153 :8%"
|ו. הטרח רח 6[07058!6ז31 | זוא 32 וח
ירושלים
ועדת שמות והגצחה
5. ד''ר אילת מזר
הסבר שס הרחוב
ארכיאולוגית מקורית ופורצת דרך בחקר ירושלים (תשי"ד- תשפ"א)
תקציר קוייח
אילת מזר, ארכיאולוגית ישראלית מובילה, ילידת ירושלים. חיה בה מהיום שנולדה ועד יום מותה.
מזר הקדישה את חייה לחקר המקרא בהר הבית ובעיר דוד. הייתה פורצת דרך והטביעה חותם רב משמעות בהבנת ההיסטוריה של העיר. שמשה כחוקרת במכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים. פעלה רבות למניעת הרס עתיקות הר הבית. לקחה חלק פעיל בוועדת השמות הארצית.
בין גילוייה החשובים ביותר בחקר ההיסטוריה של ירושלים בתקופת בית ראשון ניתן למנות את :
חשיפת ארמון דוד בירושלים, חשיפת טביעת חותם של המלך חזקיהו בן אחז מלך יהודה שהיה ממצא בעל חשיבות היסטורית עצומה וכן את חשיפת קטע משמעותי מחומת ירושלים מימי שלמה המלך מהמאה העשירית לפני הספירה. ממצא חשוב מהתקופה הביואנטית היה מדליון זהב עס מנורה שנמצא סמוך לכותל הדרומי. בנוסף גילתה גס חותמת המיוחסת לנביא ישעיהו.
כמו כן חשפה עשרות מטבעות מהשנה האחרונה למרד הגדול ושבר של לוח המהווה את המסמך הכתוב הקדוס ביותר שהתגלה אי פעם בירושלים.
מנכ"ל עיר דוד וחתן פרס ישראל, דודליה בארי, אמר לאחר פטירתה: ייאהבתה של אילת לירושלים הביאה אותה להתמקד בחפירות בעיר ובוכותה וכה העולם כולו להיחשף לשלל ממצאים מדהימים ובעלי חשיבות בינלאומית'י.
אילת הייתה חוקרת מבריקה, מקורית ונועזת שדבקה במשימה ולא נרתעה מביקורת. היא תמיד עמדה על עקרונותיה, הייתה נאמנה לאמת שלה והלכה איתה עד הסוף.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות והנצחה
הוועדה ממליצה לאשר את הבקשה.
החלטת ועדת שמות
ועדת השמות ממליצה בפני המועצה (פה אחד) לקבל את המלצת הוועדה המייעצת ולאשר את הבקשה.
6ז רחס ה0 וזסרה 6 והרח 0 6 ₪ח3 טהווחגּצ! | העדה שמוח והנצחה | ₪ \..3
כיכר ספרא ו, ירושלים 9100707 | טל; 05-6995793 |6ך פקס: 09-6997153 :8%"
|ו. הטרח רח 6[07058!6ז31 | זוא 32 וח
ירושלים
ועדת שמות והנצחה
6. צבילב
הסבר שס הרחוב
הקים וניהל את מוזיאון הטבע במושבה הגרמנית בין השנים 1949-1980 (תרסייה- תשמ"ו)
תקציר קוייח
צבי לב נולד בשנת 1905 בביאליסטוק, רוסיה. בשנת 1922 עלה לאר>. בהיותו מורה לביולוגיה בבית ספר בתל אביב וכמורה בסמינר למורים עייש דוד ילין בירושלים, ראה לב שיש צורך במוסד להשתלמויות במדעי הטבע בשל ההתקדמות הרבה במדעי הטבע ובטכנולוגיה. כך נולד חזונו להקים מכון פדגוגי למדעי הטבע בירושלים.
לב הקים וניהל את המכון הפדגוגי למדעי הטבע ואת המוזיאון לטבע משנת 1949 ועד שנת 1980.
ביו הפעילויות הרבות שיוּס לב הייתה הבאת ילדיסם מבתי ספר בירושלים ללמוד במעבדות המכון.
מאוחר יותר אף הוזמנו תלמידים מבתי ספר לטעוני טיפוח מרחבי הארצ ליום לימודים ארוך כולל הסעה והסעדה. בשנת 1962 נחנך המוזיאון לטבע. שלושה עקרונות הינחו את לב בהקמת המוזיאון: הצגת אובייקטיס המענייניסם מעצם מהותם כגון, דינוואור או מוצגים הדומיס לו, תצוגות שיש להן משיכה אסתטית או אקטואלית כגון דיורמות, תצלומיס שונים, מינרלים יפים, קונכיות מושכות בצורתן ועוד, וכן תצוגות שמטרתן חינוך ולימוד. תצוגות אלו מגדירות עיקרון מדעי. תצוגה מרשימה של גוף האדם ומערכותיו. תצוגות אינטראקטיביות המאפשרות למבקרים לחקור את איברי הגוף השונים, ללמוד על תפקודם ולגלות את סודות הגוף האנושי. בנוסף היו במוזיאון פוחלציס של ציפורים ושל בעלי חיים שונים כגון, ארחה, צבי, נמר ושפן סלע שמשכו מאד את הילדים.
בנוסף להיותו מנהל המכון הפדגוגי למדעי הטבע ומוזיאון הטבע, היה לב מפקח ארצי על לימודי הביולוגיה בבתי הספר התיכוניים. בתפקידו וה הוביל רפורמות בהוראת המדעים בבתי הספר בעזרת מומחים מארהייב ומאנגליה.
לב היה מחלוצי הפדגוגיס ללימודי מדעי הטבע במדינת ישראל מאז הקמתה. יישס ואת בפיקות ובהוראת הביולוגיה ברתחבי האר> ובייזוס וניהול מכון ומוזיאון הטבע בירושלים.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות והנצחה
הוועדה ממליצה לאשר את הבקשה.
החלטת ועדת שמות
ועדת השמות ממליצה בפני המועצה (פה אחד) לקבל את המלצת הוועדה המייעצת ולאשר את הבקשה.
6ז רחס ה0 וזסרה 6 והרח 0 6 ₪ח3 טהווחגּצ! | העדה שמוח והנצחה | ₪ \..3
כיכר ספרא ו, ירושלים 9100707 | טל; 05-6995793 |6ך פקס: 09-6997153 :8%"
|ו. הטרח רח 6[07058!6ז31 | זוא 32 וח
ירושלים
ועדת שמוח והנצחה
7. שלמה סלמן עטייה
הסבר שס הרחוב
בכיר במחתרת היהודית (תרסייו-תשל"ט).
תקציר קויית
שלמה סלמן עטייה נושא הדגל הציוני והנאמן ביותר שהוציאה קהילת זאכו מקרבה. היה בעל זיקה עמוקה לאר ישראל והיה פעיל הלכה למעשה בהעברה חשאית של עולים מזאכו לסוריה בדרכם ארצה, דמותו ואופן פעילותו המחתרתית טבעו חותם בשליחים שהפעיל.
עטייה היה פעיל במחתרת הציונות העיראקית וממייסדיה.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות (13.08.2023)
הוועדה ממליצה לאשר את הבקשה.
על סמך החומר המצורף, הוועדה סבורה כי היתה לשלמה סלמן עטייה תרומה משמעותית מאוד בתקופה קריטית לעליית יהודים מעירק ומזאכו, תוך שיתוף פעולה עס שליחים של מדינת ישראל הצעירה. יש להניח שהעולים הגיעו לרחבי האר וגם לירושלים. הפעילות של אנשים מסוגו בדרך כלל לא קיבלה תהודה מספקת והנצחה מכבדת, ולכן הוועדה סבורה כי קריאת כיכר/רחוב על שמו יהיה בה כדי להפנות את תשומת הלב גס לפעילות של האוכלוסייה מארצות המזרח שהיו פעילים ותרמו תרומה משמעותית למדינת ישראל ולירושליס בתוכה.
החלטת ועדת שמות
ועדת השמות ממליצה בפני המועצה (פה אחד) לקבל את המלצת הוועדה המייעצת ולאשר את הבקשה.
6 זוחרת 6 ה0 וז 3 0 רה 6 והרח 60 שח 3 חַהווחגּ)! | העדה שמוח והגצחה | 3 3 6 ש-
כיכר ספרא ו, ירושלים 9100707 | טל; 05-6995793 |6ך פקס: 09-6997153 :8%"
|ו. הטרח רח 6[07058!6ז31 | זוא 32 וח
ירושלים
ועדת שמוח והנצחה
יצחק נבון
הסבר שס הרחוב
נשיאה החמישי של מדינת ישראל, שר החינוך איש רוח ומעש, אוהב אדם ושוחר שלום (תרפי'א-
תשע"ו)
תקציר קוייח
יצחק נבון, נשיאה החמישי של מדינת ישראל, מייצג את האחדות בעם. נבון פעל להעצמת תחושת השותפות בין כל חלקי העם, לקירוב לבבות בין העדות והדתות השונות במדינה ולצמצוס הפערים בחברה.
נבון חתר לייצר חברה סובלנית, קשובה ומכבדת, הנותנת במה לכל תרבות והודמנות שווה לכל אדם. עשייתו למען לכידותה של החברה בישראלית על כל גווניה, ויכתה אותו בכינוי ייהנשיא של העסיי.
נבון, דור עשירי בירושלים, נולד בעיר, התחנך בה ואף נמנה עם מגניה כאשר עמד בראש שירות הידיעות של ארגון 'יההגנהיי ערב הקמת המדינה. העיר והחיים בה הם מוטיב העובר כתחוט השני במרבית יצירותיו של יצחק נבון ובחן האגדות יששת חימיסי, ישבעת השערים' והמחזה 'בוסתן ספרדיי.
נבון אהב את ירושלים וחי בה כל ימי חייו. את השכלתו רכש בעיר עת למד בתיכון שליד האוניברסיטה והמשיך ללימודים אקדמיים באוניברסיטה העברית. מורשתו ופועלו שזוריס במוקדים מרכנייס בעיר.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות והנצחה
הוועדה ממליצה (3 חברים נגד ו-1 בעד) לא לאשר את הבקשה, נוכח מספר האיתורים הפנויים להנצחה הדל והאפשרות הקיימת לקרוא על שמו איתור קטן ולא ראוי. מדובר באפשרות שאינה הולמת דיה את הנשיא נבון ופועלו. ככל שאין די בתחנת הרכבת על שמו (אשר נקראה כך על ידי משרד התחבורה ולא על ידי עירית ירושלים) ממליצה הוועדה על קריאת רחוב על שמו.
החלטת ועדת שמות
ועדת השמות ממליצה בפני המועצה (פה אחד) לאשר את הבקשה.
6 זוווחס > הסוס רח 6 רהרחס > חב הַהווחגּ\! | ועדת שמוח והגצחה | ₪ 3.2
כיכר ספרא ו, ירושלים 9100707 | טל; 05-6995793 |6ך פקס: 09-6997153 :8%"
|ו. הטרח רח 6[07058!6ז31 | זוא 32 וח
ירושלים
ועדת שמות והגצחה
9. הרב משה זלמן בריסקמן
הסבר שס הרחוב
רב ידוע וחבר בדייץ העדה החרדית בירושלים (תשי"א - תשע"ו)
תקציר קוייח
הרב משה זלמן בריסקמן היה רב ידוע וחבר בדייץ העדה החרדית בירושלים. נולד בסאו פאולו, ברזיל, למשפחת רבנים מיוחסת. אביו היה הרב ישעיהו דוד בריסקמן, רב בית הכנסת קרלין-
סטולין.
הרב בריסקמן למד בישיבות פוניבוּ' וחברון והתפרסס כעילוי בתורה. לאחר נישואיו התיישב בירושלים, שס שימש כרב קהילת בית הכנסת ישמעון הצדיקיי בשכונת סן סימון. היה מסור לקהילתו, בשיעורים, בדרשות ובתשובות בנושאים סבוכים, כאשר בכל אלו ניכרה בקיאותו בשייס ופוסקיס. בחוכמתו ובפיקחותו ובאהבת התורה שבקרבו, החדיר בלב שומעיו אהבה לתורה, מוסר ומידות טובות.
לצד פעילותו התורנית, עסק הרב בריסקמן גם בפעילות ציבורית רתבה. הוא כיהן כחבר בדייצ העדה התרדית ונחשב לאחד ממקורות הסמכות ההלכתית והחשובים ביותר העולם החרדי.
הרב בריסקמן נותר דמות תורנית מוערכת ורבת השפעה. נודע בחריפות שכלית, בענווה שלו ובמסירות לתורה.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות והנצחה
הוועדה סבורה כי אין בבקשה משום תרומה ייחודית לעיר וממליצה שלא לאשר את הבקשה.
החלטת ועדת שמות
ועדת השמות ממליצה בפני המועצה (פה אחד) לקבל את המלצת הוועדה המייעצת שלא לאשר את הבקשה.
6 זוחרת 6 ה0 וז 3 0 רה 6 והרח 60 שח 3 חַהווחגּ)! | העדה שמוח והגצחה | 3 3 6 ש-
כיכר ספרא ו, ירושלים 9100707 | טל; 05-6995793 |6ך פקס: 09-6997153 :8%"
|ו. הטרח רח 6[07058!6ז31 | זוא 32 וח
ירושלים
ועדת שמוח והנצחה
0. הרב יצחק יוסף זילבר
הסבר שס הרחוב
מחנך, פעיל למען קירוב יוצאי ברית המועצות אל הדת היהודית (תרעייו - תשס"ד)
תקציר קו'יח
הרב יצחק יוסף זילבר נולד בקאזאן, בירת הרפובליקה הטטרית שברוסיה, לרב בן-ציון חיים זילבר, רב העיר, וללאה גיטל בת הרב משה מישל שמואל שפירא, רב העיר רוגובה שבליטא, מחבר הספר ייתבואות שמשיי ועוד.
בגיל שבע עשרה התקבל צילבר למכון טכנולוגי לכימיה, אף על פי שלא סיים בית ספר. כיוון שהלימודיס שם היו כרוכיס בתילול שבת, עבר ללמוד באוניברסיטת קאזאן בפקולטה למתמטיקה תחת הנחייתו של ניקולאי ציבוטריוב. בשנת 1945 נשא לאישה את גיטה-לאה ויידמן מהעיר סמרה.
למרות הקשיים שמר מצוות בדקדקנות ועל רקע זה התתכך עס השלטונות הקומוניסטיס. הוא פוטר מעבודתו ונקרא לחקירות. בשנת 1951 הפקיד אצלו ידיד איגרות חוב ממשלתיות, שעל פי חוקי ברית המועצות נאסר לסחור בהן, בחושבו שלא ייערך חיפוש בביתו של הרב זילבר. כאשר באופן אקראי נערך חיפוש בביתו, נמצאו האיגרות האסורות. הרב זילבר, שסירב להפליל את הידיד, תלה את האשם בעצמו, ונשפט לשנתיים מאסר במחנה עבודה. בשנת 1960, בעקבות הביקורת שהושמעה נגד אורח חייו הדתי מעל גבי העיתונות הסובייטית, ובגלל החשש מהפקעת האחריות על ילדיו, עבר להתגורר בעיר טשקנט.
בשבט היתשלייב (19 בפברואר 1972) עלה הרב זילבר לישראל והשתכן בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים. עבד כמורה למתמטיקה בישיבה התיכונית והמקצועית קריית נוער. ייסד את ישיבת יישבי גולהיי ואת ארגון ייתולדות ישורון'' לעולים מרוסיה.
נפטר בערב תשעה באב היתשסייד (26 ביולי 2004) ונקבר בליל הצוס בהר המנוחות בירושלים.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות והנצחה
הוועדה ממליצה (3 חברים נגד ו-2 בעד) שלא לאשר את הבקשה. הוועדה סבורה כי אין לנייל תרומה ייחודית לעיר.
החלטת ועדת שמות
ועדת השמות ממליצה בפני המועצה (פה אחד) לאשר את הבקשה.
6ז רחס ה0 וזסרה 6 והרח 0 6 ₪ח3 טהווחגּצ! | העדה שמוח והנצחה | ₪ \..3
כיכר ספרא ו, ירושלים 9100707 | טל; 05-6995793 |6ך פקס: 09-6997153 :8%"
|ו. הטרח רח 6[07058!6ז31 | זוא 32 וח
ירושלים
ועדת שמוח והנצחה
1. ציון פמיני
הסבר שס הרחוב
ממפני רחבת הכותל ובונה ירושלים (תרפייט-תשפ"א)
תקציר קויית
ציון פמיני נולד בעיר המדאן (שושן הבירה) שבאיראן בשנת 1929. בגיל 12 התייתס מאביו, ועבר
לבדו לטהרן על מנת לעבוד ולשלוח כסף לאימו ואחיו. בשנת 1950 עלה ארצה ובחר להשתקע בירושלים, עליה חלם מאז שאביו סיפר לו עליה בילדות.
לאחר הגעתו עשה קורס לטייח, והחל לעבוד כטייח בחברת סולל בונה, שס עבד מספר שנים.
פמיני הקים קבוצת טייחיס שהוא עמד בראשה על בסיס של שוויון בחלוקת ההכנסות.
על אף שלא סיים אפילו בית ספר יסודי, הצליח פמיני לסלול לעצמו את הדרך ולהפוך לקבלן עצמאי בעל חברה משלו, פם-בין בע"מ. ולאחריה גס הקים את פמיני ציון ובניו בע"מ.
את בניינו הראשון בנה פמיני בשנת 1964 בקריית משה. בשנת 1967 לאחר כיבוש הכותל, נרתם פמיני יחד עם עוד מספר קבלנים, כדי לפנות את שכונת המוגרביס ברחבת הכותל. כהוקרה על מאמצץ זה, קיבלו את אות יימגן הכותליי.
בתקופה שלאחר המלחמה, עבד כקבלן במקומות אשר נקרא אליהם על ידי ארגון הקבלנים, כגון:
אתרים של חברת סולל בונה, האוניברסיטה העברית, בית החולים האיטלקי, בית ספר יבית ישראלי, בית הספר בית יעקב, ומקומות נוספים. הוא קיבל את פרס בחר השנה' במשק ונבתחר כקבלן מצטיין מספר פעמים.
ביום 23.1.2021 נפטר פמיני בביתו שבנה בשכונת רמת שרת, מוקף במשפחה החמה והאוהבת שלו.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות והנצחה
הוועדה סבורה כי אין בבקשה משום תרומה ייחודית לעיר וממליצה שלא לאשר את הבקשה.
החלטת ועדת שמות
ועדת השמות ממליצה בפני המועצה (פה אחד) לקבל את המלצת הוועדה המייעצת שלא לאשר את הבקשה.
6 זוווחס > הסוס רח 6 רהרחס > חב הַהווחגּ\! | ועדת שמוח והגצחה | ₪ 3.2
כיכר ספרא ו, ירושלים 9100707 | טל; 05-6995793 |6ך פקס: 09-6997153 :8%"
|ו. הטרח רח 6[07058!6ז31 | זוא 32 וח
ירושלים
ועדת שמוח והנצחה
2. פרופ' יוסף דן
הסבר שס הרחוב
היסטוריון דגול של תורת הסוד העברית ומחשבת ישראל (תרצ'יה- תשייפ)
תקציר קוייח
פרופסור יוסף דן נולד בעיר בודפשט, הונגריה. כשהיה בן 4 בשנת 1939 נמלטה משפחתו מהונגריה מפחד הנאצים ועלתה לישראל באופן לא חוקי. עס הזמן משפחתו התיישבה בירושלים.
פרופסור דן היה מאושיות החוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית. חיבר ספרים רבים בעיקר בתחומי המיסטיקה והקבלה ועסק רבות בחקר חסידי אשכנז, ספרות המוסר ובחקר המשיתיות. כמו כן חקר את משנתו של מורו בתחום הקבלה, גרשס שלום, ופרסס מאמרים וספרים עליו. בתחילת דרכו גם פרסם מאמרים וספרים העוסקים בספרות עברית, הן של תקופת ימי הביניים והן של התקופה המודרנית.
פרופסור דן הגדיר את עצמו כהיסטוריון של תורת הסוד היהודית. לימד ארבעים שנה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית. פתח לראשונה קורסים פורצי דרך על הסיפור העברי בימי הביניים, על ספרות הדרוש הקבלית, על סיפוריהס של חסידי אשכנז במאות ה-12 וה-13 ועל הסיפור החסידי שסיפרו חסידי הבעל שס טוב במאה ה-19.
פרופסור דן היה גדול ההיסטוריוניס בדורו של הקבלה ותורת הסוד במחשבה היהודית בכל
דורותיה. וכה לפרסים רבים: בשנת 1977 וכה בפרס ישראל במחשבת ישראל וכן קיבל מספר
פעמים דוקטור כבוד מאוניברסיטאות מכובדות בעולם.
פרופסור דן היה חוקר דגול המעורר את מאזיניו לראיית עולם חדשה, מאתגר את תלמידיו ומעודד אותם.
פרופסור דן חיבר למעלה מ-60 ספרים כולל פרויקט גדול בשם 'יתולדות תורת היסוד העברית'י שאותו תיאר כסקירה אקדמית מקיפה של ההיסטוריה של מיסטיקה יהודית.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות רחובות
הוועדה סבורה כי אין בבקשה משום תרומה ייחודית לעיר וממליצה שלא לאשר את הבקשה.
התלטת ועדת שמות
ועדת השמות ממליצה בפני המועצה (פה אחד) לקבל את המלצת הוועדה המייעצת שלא לאשר את הבקשה.
6ז רחס ה0 וזסרה 6 והרח 0 6 ₪ח3 טהווחגּצ! | העדה שמוח והנצחה | ₪ \..3
כיכר ספרא ו, ירושלים 9100707 | טל; 05-6995793 |6ך פקס: 09-6997153 :8%"
|ו. הטרח רח 6[07058!6ז31 | זוא 32 וח
ירושלים
ועדת שמוח והנצחה
3. יוסף (אספה) זבדיה
הסבר שס הרחוב
פעיל עלייה ואסיר ציון במאבק יהודי אתיופיה לעלות לארץ ישראל (תשייז- תשפ"ב)
תקציר קוייח
יוסף (אספה) ובדיה היה מחנך, פעיל עלייה ואסיר ציון במאבק יהודי אתיופיה לעלות לאר\ ישראל. גדל בבית דתי וחווה את קשיי הקהילה היהודית תחת שלטון קיסרי אתיופיה.
זבדיה עבד כמורה בבית ספר יהודי ופעל למען הנחלת ערכים ציונייס בקרב בני הקהילה וחיזוק הקשר בינם לבין מדינת ישראל. פעילות זו עוררה את חשדנות השלטונות ובשנת 1974 נעצר ונכלא למשך 3 שנים קשות. לאחר שחרורו, המשיך ובדיה בפעילותו הציונית תוך סיכון רב. היה מעורב במבצעי עלייה חשאיים רבים וסייע להבריח מאות יהודים מאתיופיה לישראל.
בשנת 1984 עלה לאר> וקבע את ביתו בעיר ירושלים, העיר שהייתה עבורו המרכז הרוחני וההיסטורי של העם היהודי. הבחירה לגור בירושלים לא הייתה מקרית, עוד מילדותו גדל על סיפורי תהילתה של העיר הקדושה וחלס לבקר בה יום אחד.
זבדיה המשיך לפעול למען יהודי אתיופיה במסגרת הסוכנות היהודית והצטרף למאמצים לקליטתס בישראל. הקים בירושלים מוסדות חינוכייסם ותרבותייס רבים ופעל נמרצות לחיזוק הקשר בין הקהילה האתיופית והעיר.
זבדיה היה דמות מופתית שהקדישה את חייה למען עמה. היה אדם אמיצ, נחוש ומסור. פעילותו תרמה רבות להצלת יהודי אתיופיה ולשיפור חייהם בישראל בכלל ובירושלים בפרט.
מורשתו של יוסף זבדיה ממשיכה להוות השראה עבור רבים והוא וכור כאחד ממנהיגיה החשובים ביותר של הקהילה האתיופית.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות והנצחה
הוועדה סבורה כי אין בבקשה משום תרומה ייחודית לעיר וממליצה שלא לאשר את הבקשה.
החלטת ועדת שמות
ועדת השמות ממליצה בפני המועצה (פה אחד) לקבל את המלצת הוועדה המייעצת שלא לאשר את הבקשה.
6ז רחס ה0 וזסרה 6 והרח 0 6 ₪ח3 טהווחגּצ! | העדה שמוח והנצחה | ₪ \..3
כיכר ספרא ו, ירושלים 9100707 | טל; 05-6995793 |6ך פקס: 09-6997153 :8%"
|ו. הטרח רח 6[07058!6ז31 | זוא 32 וח
ירושלים
ועדת שמוח והנצחה
4. הארי לוץ
הסבר שס הרחוב
ציוני, ממייסדי מכון ויצמן ומכון דוד (תרייס-תשל"ז)
תקציר קוייח
הארי לוין ניהל עסק משגשג לפלסטיק במסצ'וסטס ארצות הברית. באמצע חורף 1940 טס דייר חיים ויצמן לבוסטון כדי לגייס תמיכה למדינה יהודית שתקום ולגייס כסף עבור מכון זיו, מוסד מדעי שישרת את צורכי ארץ ישראל ויהיה חלק מקהילת המדע העולמית. ממכון ויו התפתח מכון ויצמן למדע.
הארי לוין היה אחד האנשים שליוו את ויצמן ויחדיו רקמו תכניות להקמת גרעין תורמים ודנו בדרכים שיקדמו את ייסוד המדינה היהודית תוך שימוש בקשריהס הפוליטיים, העסקיים והונס הפרטי. לוין תרם סכומיסם גדולים מהונו הפרטי לפיתוח המכון וכן גייס כספים רבים כיוון שהיה ידוע בכישרונו ובכישוריו לגיוס כספים.
לוין יחד עס דיואי סטון נטלו על עצמם תפקיד מרכגי בפעילויות החשאיות של ארגון ההגנה, כולל רכישת עשר אוניות להובלת פליטים מאירופה לפלשתינה. רכשו עודפי ציוד צבאי אמריקאי, שאותו שלחו בתשאי בספינות לפלשתינה. לוין רכש נשק ותחמושת ויחד עס חברו מחברת ווסטון למסחר מימן רכישה של אוניות לרבות האונייה אקסודוס המפורסמת.
הודות לתמיכה של לוין הצליח מכון ויצמן למדע להקים מבנים חדשים, לרכוש ציוד חדש, לגייס מדעניס מובילים ולהרחיב את פעילות המחקר שלו. הקשר בין לוין למכון ויצמן הוא דוגמא מצוינת לשיתוף פעולה מוצלת בין פילנתרופ למוסד מחקר. תרומתו של לוין תרמה רבות להצלחת המכון והפכה אותו לאחד ממרכזי המחקר המובילים העולם.
לוין היה ציוני ועשה עבור ישראל ככל שביכולתו. על פעולות רבות לא ניתן לספר. הן היו משמעותיות ביותר לניצחון מדינת ישראל במלחמת העצמאות.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות והנצחה
הוועדה סבורה כי אין בבקשה משום תרומה ייחודית לעיר וממליצה שלא לאשר את הבקשה.
החלטת ועדת שמות
ועדת השמות ממליצה בפני המועצה (פה אחד) לקבל את המלצת הוועדה המייעצת שלא לאשר את הבקשה.
6ז רחס ה0 וזסרה 6 והרח 0 6 ₪ח3 טהווחגּצ! | העדה שמוח והנצחה | ₪ \..3
כיכר ספרא ו, ירושלים 9100707 | טל; 05-6995793 |6ך פקס: 09-6997153 :8%"
|ו. הטרח רח 6[07058!6ז31 | זוא 32 וח
ירושלים
ועדת שמות והגצחה
5. שבתאי לוזינסקי
הסבר שס הרחוב
ממייסדי מושב עטרות (תרייס- תשייו)
תקציר קויית
שבתאי לוזינסקי נולד למשפחה דתית בבוברויסק שברוסיה הלבנה. כבר בילדותו ספג ציונות.
שבתאי היה פעיל בגופים ציונייס ותמך בחינוך לעבודה פיוית ומעשית לקראת העלייה לאר\ ישראל.
בשנת 1918 נישא לאידה לבית קובנר וכעבור שנתיים עלו לאר\ עס בנס הבכור.
עס עלייתו ארצה עבד לוזינסקי בבניין בפתח תקווה ובראשון לציון והיה חבר מועצת 'יסולל בונהיי. בשנת 1928 פנה שבתאי עס קבוצה קטנה מחבריו והצטרף למושב עובדים עטרות על שס העיר המקראית עטרות אדר, שהוקם מצפון לירושלים. על המהפך בחייו כתב במכתב למשפחתו ייאני בארץ כבר קרוב ל-4 שנים וכל הזמן עבדתי בבניין ורק לפני חצי שנה נכנסתי לעטרות שעכשיו מסתדר מושב עובדים. מרגיש את עצמי בארץ טוב מאד. מצאתי את מקומי וגם מולדת וזה אני חושב הכליי.
לוזינסקי בנה את ביתו במקום וביסס את משקו על משק החלב, לול ומטע. הוא היה ממייסדי ומובילי משק החלב וחציבת האבן בצפון ירושלים בכלל ובעטרות בפרט.
שבתאי לוזינסקי ראה באר\ ישראל את מרכז החיים היהודיים בכל ההיבטים. באחד ממכתביו לידידו אבא אחימאיר כתב בשנת 1924 ייאנחנו אנשי מעשה, לנו חשובה עוד מחצבה, עוד סתתים, עוד נקודת ישוב חקלאית, עוד שכונה עברית חדשה וזאת היא הפוליטיקה שלנויי.
כשהחלו להגיע לארצ ישראל הידיעות על הזוועה הנוראית באירופה, החליט שבתאי לעזוב הכל והתנדב לצאת לשליחות באיטליה כדי לעזור לארגן את עליית פליטי השואה לאר>. בעיצומה של עבודתו באיטליה נספה בתאונת דרכים. נקבר ברומא וביום ה- 30 למותו כתבה המורה לאה גולוביצקי מעטרות ''אנו ילדי עטרות, שכה טיפלת בנו, שדאגת כי נגדל לתורה ולעבודה, יחד עס הילדים העולים, שכה חרדת להשתרשותס במקומנו - אנו כולם מבטיחים נוכח קברך הרחוק, כי נמשיך כמוך לדאוג להרחבת התיישבותנו, להפרחת השממה והנכר העוטריס אותנו מכל צדיי.
חצי שנה לאחר מותו הועברו עצמותיו מרומא לארץ והוא נקבר במושב עטרות.
שבתאי לוזינסקי היה אדם בעל חזון ואיש המעשה שיצא בשליחות עמו ונקבר במקום שכה אהב.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות והנצחה
הוועדה ממליצה לקרוא כיכר בשם ייבוני ירושליסיי ולכלול בו שמות המתאימים לתחום וה. ככל ויוחלט לא להקים את הכיכר, הוועדה ממליצה שלא לאשר את הבקשה.
החלטת ועדת שמות
ועדת השמות ממליצה בפני המועצה (פה אחד) לקבל את המלצת הוועדה המייעצת שלא לאשר את הבקשה.
6ז רחס ה0 וזסרה 6 והרח 0 6 ₪ח3 טהווחגּצ! | העדה שמוח והנצחה | ₪ \..3
כיכר ספרא ו, ירושלים 9100707 | טל; 05-6995793 |6ך פקס: 09-6997153 :8%"
|ו. הטרח רח 6[07058!6ז31 | זוא 32 וח
ירושלים
ועדת שמוח והנצחה
6. ויקטור יעקבסון
הסבר שס הרחוב
חלוץ הדיפלומטיה הציונית, ייצג את התנועה הלאומית ברחבי העולם (תרם''א-תרצייד)
תקציר קוייח
ויקטור יעקבסון נולד בשנת 1869 בחצי האי קרים, ברוסיה. כימאי בהשכלתו. היה דמות משמעותית בתנועה הציונית, נודע בתמיכתו בשילוב בין הציונות והתנועה הלאומית הערבית, מתוך רצון לראות את הציונות משתלבת באמנציפציה הערבית ובתחיית איוור הסהר הפורה:
סוריה, לבנון, ישראל, ירדן וקפריסין.
יעקבסון היה דיפלומט מיומן שייצג את התנועה הציונית במספר פורומים בינלאומיים. הוא חיה מעורב במשא ומתן מורכב והצליח לקדם את האינטרסים של העם היהודי.
כבנקאי, תרם יעקבסון לפיתוח הכלכלי של הישוב היהודי באר ישראל. סייע בגיוס כספים והשקעתס בפרויקטים שונים, כמו הקמת מפעלים ותשתיות.
בשנת 1929, לפני מאורעות תרפייט, הציע יעקבסון, שהיה אז דיפלומט בכיר המקורב לחיים ויצמן, לחלק את ארצ ישראל לקנטוניס יהודיים וערבים בסוף תהליך שיימשך כ- 15 שנה, במהלכן יש לכוון את ההתיישבות היהודית, כך שיווצרו ריכוזיס בעלי רוב לאומי ותוקם מדינת קנטוניס בנוסח שוויץ. תכניתו של של יעבסון הכניסה לחשיבה המדינית הציונית את המונח יקנטון לאומייי, אולם היא לא עלתה לדיון במוסדות הציונייס. בשנת 1932 הוא נטש את רעיון הקנטוניזציה. הוא הגיע למסקנה כי יש לחתור לריבונות יהודית בחלק מאר ישראל והכין תכנית מפורטת לחלוקת הארצ. היה הנציג הציוני הראשון שהעלה את רעיון תכנית החלוקה של אר\ ישראל.
יעקבסון נפטר בשנת 1934 בשוויץ בעת שהיה בדרכו לקונגרס בגינבה. היה פעיל ציוני נלהב לאורך כל חייו והקדיש את עצמו למען הקמת בית לאומי לעם היהודי.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות והנצחה
הוועדה ממליצה שלא לאשר את הבקשה. הוועדה סבורה כי לנייל אין ויקה לירושלים.
החלטת ועדת שמות
ועדת השמות ממליצה בפני המועצה (פה אחד) לקבל את המלצת הוועדה המייעצת שלא לאשר את הבקשה.
6ז רחס ה0 וזסרה 6 והרח 0 6 ₪ח3 טהווחגּצ! | העדה שמוח והנצחה | ₪ \..3
כיכר ספרא ו, ירושלים 9100707 | טל; 05-6995793 |6ך פקס: 09-6997153 :8%"
|ו. הטרח רח 6[07058!6ז31 | זוא 32 וח
ירושלים
ועדת שמות והנצחה
7. משה בארטט
הסבר שס הרחוב
ניצול שואה שעלה לארץ מתחושת אהבה לעם היהודי (תרפייו- תשפ"א)
תקציר קויית
משה בארט נולד בשנת 1926 ברימנוב שבפולין להוריו אברהם-יצחק ואסתר. בספטמבר 1939 כבשו הגרמניס את העיירה. מאות מיהודי העיירה גורשו אל הצד הסובייטי של נהר הסאן, אך משפחתו של משה הצליחה להישאר. לאחר פלישת הצבא הגרמני לברית-המועצות ביוני 1941, הוקם מין גטו פתוח ברימנוב. באוגוסט 1942 כינסו אנשי אס-אס את יהודי העיירה וביצעו אקציה.
בארט הוצב בעבודת כפייה ומשם הועבר לגטו זישוב. הוריו ואחותו גורשו למחנה ההשמדה בלז'\ שס נרצחו. באביב 1943 הועבר למחנה פוסטקוב, שס עבד בבניית צריפים עבור הצבא הגרמני וביולי 1944 הועבר לאושוויצ-בירקנאו. בינואר 1965 נשלת לעבוד במפעל תחמושת בהנובר ולאחר מכן, הוצא בצעדת מוות למחנה ברגן בלזן שס שוחרר על ידי הצבא הבריטי.
באוקטובר 1949 הגיע בארט לארצות-הברית. הוא נישא למזל ולהם שלושה בנים, נכדים ונינים.
בגיל 77 עלה לישראל.
בארט היה איש עדות, שיתף את סיפורו עס הדורות הבאים כחלק מחובתו להנציח את זכר קרבנות השואה. סיפורו הוא עדות נוגעת ללב על חוסן הרוח האנושי ועל החשיבות של שימור הזיכרון.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות והנצחה
הוועדה ממליצה שלא לאשר את הבקשה. הוועדה סבורה כי לנייל אין ויקה לירושלים.
החלטת ועדת שמות
ועדת השמות ממליצה בפני המועצה (פה אחד) לקבל את המלצת הוועדה המייעצת שלא לאשר את הבקשה.
6 זוווחס > הסוס רח 6 רהרחס > חב הַהווחגּ\! | ועדת שמוח והגצחה | ₪ 3.2
כיכר ספרא ו, ירושלים 9100707 | טל; 05-6995793 |6ך פקס: 09-6997153 :8%"
|ו. הטרח רח 6[07058!6ז31 | זוא 32 וח
ירושלים
ועדת שמוח והנצחה
8 שלום שכנא רותם
הסבר שס הרחוב
ממייסדי פאייי בישראל, יקיר ירושלים, פעל למען הדת (תרעייג - תשייס)
תקציר קוייח
שלום שכנא רותם-רוטנברג נולד בגרמניה והגיע לארצ ישראל בשנות ה-30. למד בישיבות חשובות והיה איש תורה. היה ממייסדי תנועת 'יפועלי אגודת ישראליי ושימש בתפקידים בכירים בשלטון המקומי ובמשרד הפנים.
רותם יס והקים מגוון רחב של מוסדות תורה בירושלים, כגון ישיבות, כוללים ובתי כנסת. הוא ראה בירושלים מרכז רוחני חשוב לעם היהודי והשקיע משאבים רבים בחיווק מעמדה זה. כיוייר החברה קדישא בירושלים, רותם פעל רבות לשיפור שירותי הקבורה והאבלות בעיר. הוא דאג להקמת בית עלמין חדש ולשיפור התנאים בקיימיס בבתי העלמין בעיר.
רותם היה מקורב לגדולי התורה בדורו ובהם הרב שך, הרב שלמה ולמן אוירבך והרבי מצאנז.
היה נושא בשליחויות רבות בשבילם. ושימש כגשר בין העולם התורני לבין השלטון וקידס את האינטרסים של הציבור הדתי. בנוסף, היה פעיל ציבור נלהב והקדיש את ומנו למען הקהילה. הוא היה מעורב בפעילות חברתית, תרבותית וחינוכית ותמך במגוון פרויקטים קהילתיים.
רותם היה דמות מרכזית בפיתוחה של ירושלים. תרומתו הרחבה בתחומים שונים הפכה אותו לאחד ממנהיגי הציבור הדתי בירושלים.
כהוקרה על פעילותו קיבל בשנת 1980 את ייפרס השירות לציבוריי ובשנת 1991 קבל את עיטור 'ייקיר ירושלים'י.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות והנצחה
הוועדה ממליצה שלא לאשר את הבקשה. הוועדה סבורה כי הנייל כבר קיבל הוקרה על פועלו בחייו.
החלטת ועדת שמות
ועדת השמות ממליצה בפני המועצה (פה אחד) לקבל את המלצת הוועדה המייעצת שלא לאשר את הבקשה.
6 זוווחס > הסוס רח 6 רהרחס > חב הַהווחגּ\! | ועדת שמוח והגצחה | ₪ 3.2
כיכר ספרא ו, ירושלים 9100707 | טל; 05-6995793 |6ך פקס: 09-6997153 :8%"
|ו. הטרח רח 6[07058!6ז31 | זוא 32 וח
ירושלים
ועדת שמוח והנצחה
9 נסים ברוך
הסבר שס הרחוב
מנכ"ל משרד האוצר, מנכ"ל הביטוח הלאומי. ביתיירי ואיש האצייל (תרצייב - תשפ"א)
תקציר קויית
נסים ברוך היה כלכלן ישראלי בעל השפעה, שתרם רבות לכלכלת ישראל. נולד בירושלים והתגורר בשכונת עורא ישראל. היה חלק מקבוצת כלכלנים צעירים ומוכשריס שכונו יינערי אשכוליי ויינערי פטינקין'י, אשר תרמו רבות לפיתוח הכלכלה הישראלית בשנות ה-50 וה-60. בתקופה זו עברה ישראל ממצב כלכי קשה לתהליך צמיחה כלכלי מפואר.
בשנת 1983 שימש ברוך כיועץ כלכלי לראש הממשלה, יצחק שמיר, ובתפקידו לאחר מכן כמנכייל משרד האוצר, תמך והוביל מדיניות כלכלית יציבה וזהירה שהצילה את המשק הישראלי ממצב של אינפלציה גואה. היה דמות מרכצית בגיבוש תכנית הייצוב, שהצליחה להוריד את האינפלציה ולהצעיד את המשק הישראלי לצמיחה. בשנת 1984 מונה למנכייל הביטוח הלאומי ובתקופה זו, נכנס לתוקף חוק ביטוח הסיעוד.
ברוך תרם רבות ליציבות הכלכלית של ישראל. כלכלה יציבה ומצליחה היא תנאי לפיתוח ופיתוח תשתיות, כולל בירושלים. המדיניות הכלכלית שבה היה שותף סייעה למשוך השקעות לירושלים ולתרום לצמיחתה הכלכלית ולחיווק מעמדה כבירת ישראל.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות והנצחה
הוועדה ממליצה שלא לאשר את הבקשה. הוועדה סבורה כי לנייל אין זיקה ייחודית לירושלים.
החלטת ועדת שמות
ועדת השמות ממליצה בפני המועצה (פה אחד) לקבל את המלצת הוועדה המייעצת שלא לאשר את הבקשה.
6 זוחרת 6 ה0 וז 3 0 רה 6 והרח 60 שח 3 חַהווחגּ)! | העדה שמוח והגצחה | 3 3 6 ש-
כיכר ספרא ו, ירושלים 9100707 | טל; 05-6995793 |6ך פקס: 09-6997153 :8%"
|ו. הטרח רח 6[07058!6ז31 | זוא 32 וח
ירושלים
ועדת שמוח והנצחה
0. קרפל ליפא
הסבר שס הרחוב
מנהיג ציוני, נשיא הקונגרס הציוני הראשון (תק'יצ - תרעייו)
תקציר קויית
קרפל ליפה (נתן פתחיה) היה רופא ועסקן ציוני בולט. הוא נולד בגליציה והתגורר רוב חייו ברומניה. ליפא היה דמות מרכוית בקהילה היהודית ביאסי, רומניה. באמצעות מעמדו, הוא הצליח להשפיע על רבים מאנשיו לאמץ את הרעיונות הציונים ולהצטרף לתנועה.
ליפא היה פעיל בארגונים ציונייס מקומיים, כגון האגודה ליישוב הארץ ביאסי, שבה שימש כיושב ראש. באמצעות ארגונים אלו, הוא ארגן הרצאות, מפגשים ואירועים ציבוריים לקידום המטרות הציוניות. כתב מאמרים רבים בעיתונות היהודית, שבהם הציג את הרעיונות והסביר את חשיבותס לעתיד העם היהודי.
ליפא היה דמות מרכזית בקונגרס הציוני הראשון. הוא נשא את נאום הפתיחה ובכך תרם להעלאת המודעות לנושא הציוני בקרב קהילות יהודיות ברחבי העולם וסלל את הדרך להקמת התנועה הציונית המאורגנת והפיכתה לתנועה עממית רחבת היקף. ליפא ייצג את התנועה הציונית בפורומים בינלאומיים והביא את הקול הציוני אל העולם.
קרפל ליפא היה דמות מופת עבור רבים מצעירי התנועה הציונית והשראה לדורות רבים של ציונים. הוא נחשב לאחד מאבות התנועה הציונית.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות והנצחה
הוועדה ממליצה שלא לאשר את הבקשה. הוועדה סבורה כי לנייל אין ויקה ייחודית לירושלים.
החלטת ועדת שמות
ועדת השמות ממליצה בפני המועצה (פה אחד) לאשר את הבקשה.
6 זוחרת 6 ה0 וז 3 0 רה 6 והרח 60 שח 3 חַהווחגּ)! | העדה שמוח והגצחה | 3 3 6 ש-
כיכר ספרא ו, ירושלים 9100707 | טל; 05-6995793 |6ך פקס: 09-6997153 :8%"
|ו. הטרח רח 6[07058!6ז31 | זוא 32 וח
ירושלים
ועדת שמוח והנצחה
1. ליקה כהנת יצחק יאסו
הסבר שס הרחוב
מנהיג רוחני של יהודי אתיופיה (תרסייא- תשנ"ה)
תקציר קוייח
קיים יצחק יאסו שירת כמנהיג רוחני של היהודים באזורי טגראיי ובוולקיט באתיופיה, מיום הסמכתו כקייס בשנת 1927 עד עלייתו ארצה בשנת 1982. תפקידיו כללו השגחה על ענייני כשרות, נידה, טקסים, ברית מילה ועוד וכן שירותי רווחה וייעו>.
במהלך לימודיו הארוכיס אצל מלקוסה (נזירים) שהיוו דאז את הסמכות העליונה של הדת עבור ביתא ישראל באתיופיה. התפלל כל השנים לירושלים והנחיל בתלמידיו הרבים את אהבת אר\ ישראל. הכיסופיס לירושלים היו כה תזקיס שהוא יצא למסע בכיוון ירושליסם בשנת 1973 אבל הגיע רק בשנת 1982, לאחר תקופה קשה של רעב וסבל.
קיים יאסו שאף בכל מאודו להשתלב במורשת הנהוגה בישראל ולא להיבדל במנהגיס שונים.
בתכמה ובענווה הנהיג את עדתו לקבל את המורשת הנהוגה בישראל ואת הרבנות הראשית בבחינת ייכי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים'י.
אהבתו לירושלים הביאה אותו לבקש להיקבר בבוא העת בירושלים וכך היה. בן 105 היה במותו.
בני משפחתו תרמו את ספר התורה (הייאוריטיי) בן מאות שנים, שהיה אצלו ואותו נשא ארצה בכל התלאות דרך סודאן, לספרייה הלאומית בירושלים.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות והנצחה
הוועדה ממליצה שלא לאשר את הבקשה. הוועדה סבורה כי לנייל אין תרומה ייחודית לעיר.
החלטת ועדת שמות
ועדת השמות ממליצה בפני המועצה (פה אחד) לקבל את המלצת הוועדה המייעצת שלא לאשר את הבקשה.
6 זוווחס > הסוס רח 6 רהרחס > חב הַהווחגּ\! | ועדת שמוח והגצחה | ₪ 3.2
כיכר ספרא ו, ירושלים 9100707 | טל; 05-6995793 |6ך פקס: 09-6997153 :8%"
|ו. הטרח רח 6[07058!6ז31 | זוא 32 וח
ירושלים
ועדת שמוח והנצחה
2. צבי תבור
הסבר שס הרחוב
חלוץ חוקרי האנרגיה הסולארית בישראל וממציא דוד השמש (תרעייז- תשע"ו)
תקציר קוייח
דייר צבי תבור, הידוע גס בכינוי ייאבי דוד השמשיי היה חלוץ החוקריס של ניצול אנרגיה סולארית בישראל ובעולם. הוא וכה להוקרה בינלאומית על מחקריו ותרומתו המשמעותית לפיתוח טכנולוגיות סולאריות יעילות וברות קיימא.
צבי תבור נולד בלונדון ובשנת 1949 עלה לארץ והקיס בירושלים את המעבדה הלאומית הישראלית לפיויקה. פיתח פיתוחיס מדעיים ושיפוריס טכנולוגיים רבים שהועמדו לרווחת האוכלוסייה העולמית ומצויות בלב העשייה בתחום האנרגיה הסולארית בישראל.
תבור פיתח בשנת 1955 ציפוי שחור סלקטיבי לקליטת קרני השמש, פריצת דרך טכנולוגית שהובילה לפיתות י''משטח תבוריי המוכר ברחבי העולם ומשפר את יעילות קליטת אנרגיית השמש.
השתמש בו גס להקמת מכונה ניסיונית לייצור קיטור. תבור פיתח את דוד השמש שהפך למרכיב חיוני בבתים רבים בישראל ואת החמס ששיפר את טכנולוגיות חימום המים בדוד השמש ע"י חימום מהיר וחסכוני של כמות חלקית של מים וחיסכון משמעותי בחשמל.
תבור חקר ופיתח יישומיס נוספים לאנרגיה סולארית, כגון רכב חשמלי שבהמשך נקרא רכב היברידי.
תבור וכה בפרסיס רבים, ביניהם עיטור נשיא המדינה לשנת 2013.
דייר צבי תבור נחשב לאחד האישיס החשובים ביותר בתחום האנרגיה הסולארית בישראל. עבודתו פורצת הדרך תרמה רבות להפיכת ישראל למובילה עולמית בתחום והשפיעה רבות על קידום
אנרגיה נקייה ומתחדשת ברתבי העולם.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות והנצחה
הוועדה ממליצה שלא לאשר את הבקשה. הוועדה סבורה כי לנייל אין תרומה ייחודית לעיר.
החלטת ועדת שמות
ועדת השמות ממליצה בפני המועצה (פה אחד) לקבל את המלצת הוועדה המייעצת שלא לאשר את הבקשה.
6ז רחס ה0 וזסרה 6 והרח 0 6 ₪ח3 טהווחגּצ! | העדה שמוח והנצחה | ₪ \..3
כיכר ספרא ו, ירושלים 9100707 | טל; 05-6995793 |6ך פקס: 09-6997153 :8%"
|ו. הטרח רח 6[07058!6ז31 | זוא 32 וח
ירושלים
ועדת שמוח והנצחה
3. הרב אברהם לייזרזון
הסבר שס הרחוב
יושב ראש החינוך העצמאי באר ישראל (תש''ג- תשייפ)
תקציר קוייח
הרב לייורוון נולד למשפחה חרדית מיוחסת. הרב הקים ישיבה גדולה, שס לימד תורה וחינך תלמידים רבים. בנוסף לפעילותו התורנית היה הרב לייורזון פעיל ציבורי וחברתי נמר\.
הרב לייזרזון כיהן כיוייר החינוך העצמאי באר ישראל במשך שנים רבות ופעל לחיווק מערכת החינוך החרדית העצמאית. הקים מוסדות חינוך רבים ברתבי הארצ, ביניהם תלמודי תורה, ישיבות וכוללים. בנוסף ייסד ארגוני בדקה וחסד רבים שפעלו לסיוע לנזקקים. בשנת 1978 נבחר למועצת עיריית ירושלים וכיהן כחבר מועצה וכסגן רהייע עד לשנת 1988.
בתפקידו וה היה אחראי על תחומים רבים ומגוונים. פעל רבות לקידום מערכת החינוך בעיר ירושלים, הן הממלכתית והן החרדית. סייע לנזקקים ולחלשים ופעל לשיפור איכות חייהם. פעל רבות להקמת מקוואות חדשים בעיר. פעל לשיפור שירותי התחבורה הציבורית בעיר, הן עבור תושבים חרדים והן עבור התושבים שאינם חרדים. הרב לייזרוון תמך בקידום פרויקטים של התחדשות עירונית, במטרה לשפר את איכות חייהם של תושבי השכונות הוותיקות בעיר.
הרב לייזרזון היה דמות מופת עבור רבים. הראה לכולם כיצד ניתן לשלב תורה עס עשייה ציבורית וכיצד ניתן לפעול למען הכלל מתוך אמונה עמוקה ומסירות אין קצ.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות והנצחה
הוועדה ממליצה (2 חברים נגד ו-1 נמנע) שלא לאשר את הבקשה. הוועדה סבורה כי לנייל אין תרומה ייחודית לעיר.
מר ואב קשש לא השתתף בדיון.
החלטת ועדת שמות
ועדת השמות ממליצה בפני המועצה (פה אחד) לאשר את הבקשה.
6 זוווחס > הסוס רח 6 רהרחס > חב הַהווחגּ\! | ועדת שמוח והגצחה | ₪ 3.2
כיכר ספרא ו, ירושלים 9100707 | טל; 05-6995793 |6ך פקס: 09-6997153 :8%"
|ו. הטרח רח 6[07058!6ז31 | זוא 32 וח
ירושלים
ועדת שמוח והנצחה
4. הרב אברהם בן- הרוש
הסבר שס הרחוב
מסרן מסורות קריאת התורה, המשנה והתלמוד (תרעייב- תשס"ג)
תקציר קוייח
הרב אברהם בן הרוש נולד בשנת 1912 במרוקו. עוד מנעוריו הפליא את רבותיו בהישגיו המפליגים במקרא ובספרות המדרש. הוכשר להיות סופר סתייס ובהיותו בן 14 שנה, כבר כתב לראשונה ספר תורה.
הרב בן הרוש עלה לארף ישראל בשנת 1956 ועבר להתגורר בדירה צנועה בשכונת מוסררה, שס שימש במשך 23 שנה כרבה של קהילת ייתקוותנויי. ביתו היה פתוח לרווחה לכל הנוקק לעצה ולסעד רוחני, בעוד הוא ווכה ומזכה את הרבים בכתיבת למעלה ממאה ספרי תורה.
לרב בן הרוש יצאו מוניטין כמסרן הגדול של מסורות קהילת יהודי תאפילאלת שהיתה אחת הקהילות הגדולות במרוקו. רבים מחוקרי האוניברסיטה העברית היו משחרים לפתחו כדי להקליט מפיו את מסורות קריאת המקרא, המשנה והתלמוד של היהודים במחוז תאפילאלת. הרב בן הרוש הוקלט כשהוא קורא במקרא בעברית ובתרגוס לערבית. ידע על בוריו את תרגום המקרא שהיה נהוג במרוקו יותר מאלף שנים וידע לפרש אותו היטב. הרב בן הרוש חיבר בעצמו תרגום ערבי למגילת קהלת שלא נהגו לתרגם אותה. והכתיב לבנו יוסף את כל התרגוס לספרי כתובים.
בשנת 1999 וכה בעיטור יקיר ירושלים על תרומתו למפעל מסורות הלשון של עדות ישראל, ועל השנים הרבות אשר הקדיש לרווחתם של בני קהילת ייתקוותנויי בשכונת מוסררה.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות והנצחה
הוועדה ממליצה שלא לאשר את הבקשה. הוועדה סבורה כי הנייל כבר קיבל הוקרה על פועלו בחייו.
התחלטת ועדת שמות
ועדת השמות ממליצה בפני המועצה (פה אחד) לקבל את המלצת הוועדה המייעצת שלא לאשר את הבקשה.
6 זוווחס > הסוס רח 6 רהרחס > חב הַהווחגּ\! | ועדת שמוח והגצחה | ₪ 3.2
כיכר ספרא ו, ירושלים 9100707 | טל; 05-6995793 |6ך פקס: 09-6997153 :8%"
|ו. הטרח רח 6[07058!6ז31 | זוא 32 וח
ירושלים
ועדת שמות והגצחה
5. ליזה מייטנר
הסבר שס הרחוב
פיויקאית ממוצא יהודי - אוסטרי האחראית לגילוי ביקוע גרעיני (תרלייח- תשכ"ט)
תקציר קוייח
ליּה מייטנר הייתה פיויקאית יהודייה אוסטרית-שוודית שתרמה תרומות משמעותיות לפיתוח האנרגיה האטומית. הייתה ידועה בזכות עבודתה על הביקוע הגרעיני, תהליך שבו גרעין האטוס מתפרק לשני גרעינים קטנים יותר תוך שחרור כמות עצומה של אנרגיה.
בשנת 1938, לאחר עליית הנאצים לשלטון, נאלצה מייטנר לברוח מגרמניה בשל יהדותה. היא התיישבה בשוודיה, שס המשיכה לעבוד יחד עס הפיוּיקאי הגרמני אוטו האן. בשנת 1939 הצליחו לגלות את הביקוע הגרעיני. גילוי וה היה בעל חשיבות עצומה, שכן הוא פתח את הדרך לפיתות פצצת האטוס ולטכנולוגיות האנרגיה הגרעינית. עס ואת, מייטנר לא וכתה להכרה הולמת על תרומתה החשובה. האן וכה בפרס נובל לכימיה בשנת 1944 אך מייטנר לא הוזכרה כלל. ההדרה של מייטנר הייתה תוצאה של גורמים רבים, אפליית נשים, אנטישמיות ופוליטיקה. רק שנים לאחר מכן, וכתה מייטנר להכרה הולמת על תרומתה החשובה. בשנת 1997, יסוד רדיואקטיבי נקרא על שמה.
ליוה מייטנר הייתה מדענית פורצת דרך שהיו לה תרומות משמעותיות לפיתוח האנרגיה שתרמו לקידום ולפיתות טכנולוגיות רבות בירושלים ובכל רחבי העולם בתחומים כמו רפואה, חקלאות ותחבורה. טכנולוגיות אלו תרמו רבות לצמיחה של הכלכלה ולביטחונה של ישראל.
החלטת הוועדה המייעצת לשמות והנצחה
הוועדה ממליצה שלא לאשר את הבקשה. הוועדה סבורה כי לנייל אין תרומה ייחודית לעיר וזיקה לעיר.
החלטת ועדת שמות
ועדת השמות ממליצה בפני המועצה (פה אחד) לקבל את המלצת הוועדה המייעצת שלא לאשר את הבקשה.
6 זוווחס > הסוס רח 6 רהרחס > חב הַהווחגּ\!
[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]