ישיבת פיתוח כלכלי ותעסוקה מס' 3 · דוח הוועדה לפיתוח כלכלי ותעסוקה מס' 3

כ"ז שבט תשפ"ה

25 פברואר 2025

סימוכין: 2025-0103-113

דו"ח מישיבה מספר 3 של הוועדה לפיתוח כלכלי ותעסוקה

שהתקיימה ביום ראשון, כ"ו בטבת תשפ"ה )(26.01.2025

השתתפו: גב' מרים סלע חברת הðהלה, ויו"ר הוועדה מר יוðתן פלג פולק חבר הðהלה

מר אריאל גולן חבר הðהלה

לא השתתפו: מר אליעזר ראוכברגר סגן ומ"מ ראש העיר

מר יוסי חביליו סגן ראש העיר

מר אריה יצחק קיðג סגן ראש העיר

מר חיים כהן סגן ראש העיר

גב' חגית משה סגðית ראש העיר

מר יצחק מאיר ברים משðה לראש העיר

מר אהרון דוד בלומðשטוק חבר הðהלה

מר דוד זוהר חבר הðהלה

מר יוחðן ויצמן חבר הðהלה

גב' רוðית אחדות חודז'ייב הכהן חברת הðהלה

מר צביקה אסולין חבר הðהלה

ðכחו: מר אדיר שוורץ סגן ראש העיר

גב' לורה ורטון חברת הðהלה

גב' יעל ביטון דה לðגה חברת הðהלה

מר אלדד רביðוביץ חבר מועצה

גב' ריטה לדיז'ðסקי מðהלת אגף ðכסי העירייה

גב' עיðת מסטרמן תעסוקה איכותית מזרח ירושלים

גב' ðיקי קריגר מðהלת מחלקה בכירה לתעסוקת אקדמאים וסטודðטים גב' שירה אבðי מðהלת מחלקה לשילוב תעסוקתי, הרשות העירוðית לתעסוקה

גב' גלי אביעזר עוזרת ליו"ר הוועדה

גב' תם יריב מðהלת SPARK JLM

מר אייל השקס כלכלן ומðהל פרויקטים בחברה ביðלאומית מובילה לייעוץ אסטרטגי

גב' ðיצן קרסðטי ראשת אגף בכיר משרד הכלכלה

מר גל סף מðהל אגף קהילות חדשות משרד הכלכלה

מר אריאל אברמוביץ מייסד קהילה תעסוקתית לשילוב עולים מצרפת גב' ðיצן רוזן מðהלת קהילות סטודðטים באוðיברסיטה העברית גב' רוðי אוסטרר מðכ"לית עמותת B QUEEN

גב' גאיה אלון מðהלת קהילות ðשים B QUEEN

גב' רעות פרðקל מðהלת אירועים והדרכה מðח"י

מר דרור לאופר מðהל מע"רים, חברת עדן

מר ðיסן לבליין מðהל מðהלת הר חוצבים

גב' לירון דובר מðהלת תחום הייטק וביוטק בהרל"י גב' ðעמי גלבך ראש תחום תקשורת חזותית בבצלאל בשלוחה החרדית מðהלת קהילת הפירמה

מר מיכאל מזרחי מðהל יזמים וחברות רשות החדשðות גב' בת ציון פאש מðהלת פרויקטים רשות החדשðות

מר ערן יומטוביאן מðהל מרכז היזמות מרכז אקדמי לב מר אמיר בלום מðהל קהילת JLM GAMES MAKE

גב' אðא מלול מðהלת קהילת היזמים הביðלאומית סטארט אפ גב' ðועה לביא סגðית רכזת קבלה ואימפקט SHFERS LOBAL מר יאיר אסף שפירא מכון ירושלים למחקרי מדיðיות מר אלירן מזרחי מðהל חדשðות בחטיבה לקידום ðוער וצעירים מר רועי מוðין מðכ"ל JLM IN MADE

מר גבי אתוביץ שותף מייסד פשוט-טק

גב' אורלי גוטמן מייסדת שותפה מרכז היזמות מכון לב גב' ðעמה יוðה מðהלת תחום סטודðטים ופוסט סטודðטים ברשות הצעירים גב' ðגה ליðדשטראוס פעילה ירושלמית

מר בן וויðר יושב ראש עמותת JLM IN MADE

מזכירת הוועדה: ברכה כהן

1. דברי פתיחה - גב' מרים סלע, חברת הðהלה ויו"ר הוועדה

גב' מרים סלע חברת הðהלה ויו"ר הוועדה, פתחה את הישיבה וברכה את הðוכחים.

גב' סלע הציגה את ðושא הדיון והוא תמיכה ביוזמות שטח של קהילות חדשðות, ויצירת תחושת שייכות וחיבור לירושלים בקרב המעמד היצרתי והיצרðי בעיר. יו"ר הוועדה קראה לכל משתתפי הוועדה ליצור שיח משותף כדי לðצל את ההזדמðויות הטמוðות ביתרוðות היחסיים של ירושלים ולהפוך את העיר למשגשגת ומצליחה יותר.

2. הצגת מודל אקו סיסטם מבוסס קהילות חדשðות – גב' ðיצן קרסðטי, ראשת אגף בכיר משרד הכלכלה

גב' קרסðטי הציגה מודל אקוסיסטם מבוסס קהילות חדשðות וצמיחה. מטרתו למפות את המדיðה ולבדוק מה היתרוðות היחסיים של אזורים מסויימים ודרכם לפתח את האקוסיסטם העסקי, מערכת של פרטים המקיימים ביðיהם קשרי גומלין בכדי להשפיע אלו על אלו.

בðוסף הסבירה גב' קרסðטי כיצד קיומם של קלסטרים, ריכוז גורמים המקיימים קשרים כלכליים זה עם זה הðוגעים לפעילות כלכלית מסוימת, מוביל לתוצאות כלכליות חיוביות כגון: גידול במקומות תעסוקה, גידול בשכר, גידול במקומות עבודה, גידול בהיקפי פטðטים, מיקוד השקעות, חוסן בתקופת מיתון ועוד. כמו כן הציגה את הפרמטרים המגדירים את מדד חוסן הקלסטר, ביðיהם: היקף הייצוא, היקף מעסיקים ושכר, הובלה ביð"ל בפטðטים, מיתוג עולמי, צמצום פערים בין אוכלוסיות, ועוד.

בðוסף הסבירה על הדרך בו פועל מטה קהילות חדשðות במשרד הכלכלה. המשרד עשה עבודת אימפקט ובדק איזה קהילות לפתוח ואיזה לסגור וכרגע ישðן 15 קהילות חדשðות שפועלות בשיתוף עם משרדי ממשלה ðוספים. גב' קרסðטי הרחיבה על הדרכים שבהן פועלות הקהילות, וצייðה את ðציגי סחר החוץ שמוðים כ-45 ðציגים ותפקידם לעזור לחברות חדשות להגיע לשוק.

מצ"ב מצגת.

3. התייחסויות מובילי קהילות ומשתתפים ðוספים

ריטה לדז'יðסקי, מðהלת אגף ðכסי העירייה

גב' לדז'יðסקי דיברה על מצוקת המבðים בעיר ירושלים לצורך מפגשים וכðסים לקהילות השוðות בעיר. בכדי להתמודד עם הבעיה הקימו אפליקציה מיוחדת למיפוי מבðים לא מאוישים בשעות מסוימות, באמצעות האפליקציה ðיתן יהיה לבדוק זמיðות של האולמות ולהזמין את המקום.

גב' ðעמה יוðה, מðהלת תחום סטודðטים ופוסט סטודðטים ברשות הצעירים גב' יוðה הציגה את פעילות רשות הצעירים וסיפרה על החזון שלהם. כמו כן הציגה את בעיית המעðה ההוליסטי בעיר ירושלים שðבðתה בצורה לא מיטבית מבחיðת: מקומות עבודה מרוחקים, הצע עבודות מול ביקוש ועוד. בðוסף הציגה את התכðית הרוחבית שבðו בכדי לתת מעðה לבעיה.

אייל השקס – כלכלן ומðהל פרויקטים בחברה ביðלאומית מובילה לייעוץ אסטרטגי.

מר השקס הרחיב בðושא חדשðות טכðולוגית וציין את המרכיבים החיוðיים להצלחה. ביðיהם: הון אðושי, גישה לספקים ולמתחרים, קשר ביðלאומי, קהילות עולים, שפות ðוספות וכו', מר השקס הדגיש כי יש ליצור סביבה מאפשרת ולהקשיב למגזר הפרטי, לאðשי האקדמיה, ולחברות קטðות להבין מה החסמים העומדים מולם, וככל שחסמים אלו ðובעים מהמגזר הציבורי יש לוודא שאכן חסמים אלו ðפתרים.

גב' רוðי אוסטר, מðכלי"ת עמותת B QUEEN

גב' אוסטרר הציגה את פעילות העמותה המוðה כ-800 ðערות בכל הארץ ובירושלים 13 קבוצות, כל קבוצה מוðה כ-15 ðערות. גב' אוסטרר צייðה כי מטרת העמותה היא עידוד ðשים וðערות לבחירת מגמות טכðולוגיות על ידי הרחבת הידע בתכðות, סיורים באקדמיה ועוד.

מר אמיר בלום, קהילת הגיימיðג JLM GAMES MAKE

מר בלום הציג את ðתוðי תעשיית הגיימיðג והדגיש את מהות הקהילה הפועלת בהתðדבות כמו כן ציין את

התרומה לכלל הציבור: מפגשים שבועיים, אירועים מיוחדים ועוד.

גב' ðיצן רוזן, מðהלת קהילות סטודðטים באוðיברסיטה העברית גב' רוזן הציגה את פעילות קהילות הסטודðטים שהקימה כדי לתת מעðה לסטודðטים המתעðייðים בעולמות פיתוח התוכðה. גב' רוזן הציגה את הקשיים בהם ðתקלה בתפעול הקהילות, וצייðה את הצורך בתמיכה וליווי בהיבטים הלוגיסטיים והמðהליים של הקהילה.

גב' ðעמי גלבך, קהילת ראש תחום תקשורת חזותית בבצלאל בשלוחה החרדית מðהלת קהילת הפירמה גב' גלבך סקרה את פעילות קהילת הפורמה - קהילה מקצועית חרדית בכל תחומי העיצוב, קהילה מקצועית חרדית שמתמקצעת בתחומי העיצוב, המוðה למעלה מ-4000 אðשים.

גב' אריאל אברמוף, קהילה תעסוקתית לשילוב עולים גב' אברמוף הציגה את הðתוðים על הקהילה התעסוקתית לשילוב עולים מצרפת שהקימה ומה המðיע להקמת הקהילה.

מר גבי אהרוðוביץ, קהילת הטכðולוגיה בגיל השלישי מר אהרוðוביץ' סיפר על קהילת הטכðולוגיה בגיל השלישי אותה הוא מðהל המוðה למעלה מ-7000 אðשים ברחבי הארץ. מטרת הקהילה היðה הטמעת הטכðולוגיה והביðה המלאכותית בגיל השלישי.

מר רועי מוðין מðכ"ל JLM in Made

מר מוðין הציג את עמותת JLM IN MADE שמטרתה לעזור לקהילות בתחילת דרכם ולדחוף את היזמים לעשייה ועל הדרך בה פועלת העמותה.

גב' בת ציון פיש, קהילת מובטלות ירושלמיות

גב' פיש סיפרה על קהילת מובטלות ירושלמיות. קהילה שבאה לתת מעðה ולתמוך בðשים שמחפשות להתפתח, להגיע לתפקידים בכירים יותר בקהילת ההייטק.

מר ערן יומטוביאן, המרכז האקדמי לב

מר יומטוביאן סיפר על מודל שייתן לקהילות של סטודðטים אפשרות להמשיך בפעילות גם לאחר שהם עוזבים את האקדמיה.

אורלי גוטמן, מרכז יזמות מכון לב

גב' גוטמן סיפרה על פעילות מרכז יזמות מכון לב שמטרתה הכשרת ðשים שלומדות מדעי המחשב ברחבי הארץ וסיוע להן כדי לעזור להם להיכðס לעולם ההייטק.

4. דברי סיכום - גב' מרים סלע, חברת הðהלה ויו"ר הוועדה

גב' סלע, חברת הðהלה ויו"ר הוועדה, הודתה למשתתפים ולגורמים העירוðיים על פעילותם לקידום עתידה של ירושלים ותרומתם הרבה לדיון. יו"ר הוועדה הדגישה את חשיבות ההובלה של רשות הצעירים בפיתוח בכלל וקהילות חדשðות, ושהועדה תרצה סטטוס על התוכðית לתמיכה בקהילות חדשðות. בðוסף, יו"ר הוועדה הודתה לאגף ðכסים על פעילותו וצייðה בשðית את הצורך הקוðקרטי והמיידי ביצירת פלטפורמה לשימוש בחללים עירוðיים לצורך אקו-סיסטם ומקומות מפגש, וצייðה שהוועדה תרצה לשמוע על המשך ההתפתחויות בðושא.

בברכה,

מרים סלע

חברת הðהלה

יו"ר הוועדה

הצגת מודל אקוסיסטם מבוסס

קהילות חדשנות וצמיחה

הצגה לחברי הועדה לפיתוח כלכלי ותעסוקה

בעיריית ירושלים

ינואר 2025

התוכנית הלאומית לצמיחה כלכלית

צוות חדשנות וצמיחה – משרד הכלכלה והתעשייה

מטה קהילות חדשנות

הוקם כחלק מתפיסה אסטרטגית במשרד

הכלכלה והתעשייה, משמש כאגף

לקידום והובלת חדשנות במשק הישראלי.

באמצעות חיבור בין חברות מובילות,

מיכל פינק

ראש מערך אסטרטגיה, כלכלה

סטרטאפים, אקדמיה וגופים מהמגזר

וחדשנות

הציבורי, הקהילות יוצרות אקוסיסטם חזק

ודינמי המניע שיתופי פעולה ופורץ גבולות

בתחומי תוכן שונים. המטרה היא להעצים

את הטכנולוגיות בישראל, לחזק את

רחלי פרנקל

הכלכלה המקומית ולהפוך את המדינה

לשחקן מוביל בזירה העולמית.

ייעוד קהילות החדשנות:

לאפשר את מימוש פוטנציאל

הצמיחה הכלכלית באמצעות

ביסוס תשתיות והצמחת

אקוסיסטם משמעותי בישראל,

סביב תחום תוכן מסוים, ומתוך

מטרה לקדמו ולפתחו ולהציב

את ישראל בחזית התחום ברמה

המקומית וברמה העולמית.

כיום פועלות 15 קהילות, רובן נפתחו בשנתיים האחרונות

תחומי המיקוד של הקהילות, שם ומספר חברי הקהילה

סייבר בבאר שבע הזדקנות

8,000 1,400

תחבורה חכמה חקלאות אנרגיה חקלאות ימית הון אנושי ביטחון פנים

HLS.IL

16,000 7,400 5,300 1,400 2,500 ...

2012 2015 2016 2017 2020 2021 2022 2023 2024

מים חקלאות בנגב דאטה

בריאות דיגיטלית בנייה חכמה

3,300 2,400 2,500

פינטק בעלי מוגבלויות

12,500 5,200

4,000 1,100

משרד

החקלאות

רשויות לניירות

משרד

ערך, שוק ההון

האנרגיה

והמיסים

תחילת :2025

הקמת ועדה

ממשלתית

משרד משרד האוצר

רשות המים

לצמיחה הכלכלה ובנק ישראל

משרד משרד רה"מ

קהילות

התחבורה והלמ"ס

חדשנות –

שותפים

ממשלתיים

רשות מערך

החדשנות הדיגיטל משרד

מערך הסייבר

הבריאות

המשרד משרד הרווחה

לביטחון לאומי וביטוח לאומי

שיוויון חברתי משרד השיכון

תכנית הקהילות ב'מבט על':

הקהילות מקיימות פעילות נרחבת הכוללת עשרות אלפי משתתפים בשנה

15 73,000

קהילות חברי קהילות

20,000

200

משתתפים

אירועים בשנה

באירועים בשנה

תפקיד בסיסי מחייב

הרחבה / אופציה

מודל האימפקט של קהילות

בניית וניהול אקוסיסטם בענפים מוטי-חדשנות

1 2 3 4 5

חיבורים ותמיכה הרחבת מעגל 'מפת דרכים' סיוע במדיניות בניית קשרים

מקצועית ביזמים המעורבים והנהנים לחדשנות בענף והסרת חסמים וחשיפה גלובאלית

חשיפה וחיבור קידום שת"פים ופיילוטים זיהוי מגמות הנגשת נתוני אקוסיסטם שיווק ומיצוב הענף

עם משקיעים בין שחקנים שונים וצרכים ענפיים – שחקנים, מגמות,... בזירה הבינ"ל

תמיכה הדדית 'חינוך שוק' לחדשנות הכוונה תמאטית גיבוש ניירות עמדה קשרים וחיבורים עם שחקנים

ושיתוף ידע אצל שחקנים מסורתיים של כלל השחקנים על חסמים בענף מקבילים בעולם

רתימת הממשלה סיוע בהזדמנויות עסקיות

מוקד ידע ותוכן מקצועי הכשרות והון אנושי היערכות לגלי טכנולוגיה

לפתרון החסמים לחברי הקהילה

סיוע בעיצוב מדיניות

הכשרה ומנטורינג ליזמים חיבורי אקדמיה ותעשייה המרת טכנולוגיות לענף

והפצת כלים ממשלתיים

מיפוי

ירושלים

וועדת פיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 3

מתאריך כ"ו טבת תשפ"ה ()26.01.2025

וועדת פיתוח כלכלי ותעסוקה – תמליל

מספר הוועדה: 3

מקום ההתכנסות: אולם הנהלה 1

תאריך הוועדה: כ"ו טבת תשפ"ה ()26.01.2025

מזכירת הוועדה בדיון: ברכה כהן

שעת תחילת הוועדה: 16:06

שעות סיום הוועדה: 18:19

התמליל נכתב ע"י חברת גולד וורק בע"מ ולא עבר בדיקה או הגהה ע"י גורם כל שהוא בעיריית ירושלים

עיריית ירושלים וחברת גולד וורק בע"מ עושים כל שביכולתם על מנת לייצר תמליל איכותי ובעל ערך. עם זאת מודגש כי קריאה בתמליל צריכה להיעשות באופן מושכל תוך הבנה שיתכנו טעויות ו/או השמטות מסיבות אובייקטיביות שונות.

You"

.speak

גולד-וורק ת R ג ו M ים גולד וורק תמלול והקלטה We

"_type

1

וועדת פיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 3

מתאריך כ"ו טבת תשפ"ה ()26.01.2025

מרים סלע:

צהרים טובים לכולם, כמעט אחר צהרים טובים לכולם, לכולן. אני מאד מאד, כאילו, יש פה תכונה באוויר וזה מאד משמח, כנראה שככה זה כשמדברים על קהילות. יש פה הפרצופים שאני מכירה יותר, פרצופים שאני מכירה פחות, אבל אני חושבת שתהיה לנו וועדה מאד משמעותית ואני גם מאד שמחה, חברי וחברות המועצה שנמצאים איתנו כאן. מה זה?

דוברת:

אולי תציגי,

מרים סלע:

כן. אני רואה כאן את לורה ואריאל ויונתן ויעלה, ואת מי אני מפספסת? והיה גם אלדד מקודם. בכל מקרה טוב, יש לו קוורום אז אפשר לפתוח. אניא גיד בתחילת הדברים שקודם כל אני באמת מאד מתרגשת לפתוח את הוועדה הזו כי, אחרי שאתמול באמת סוף סוף חזרו לבית, חזרו הביתה לירי ודניאלה גלבוע ונעמה לוי וגם קרינה ארייב שהיא ירושלמית ובאמת כולנו חיכינו לה בירושלים ועכשיו אנחנו קצת יותר שלמים ואני מקווה מאד שאנחנו נמשיך עם הגל הזה, וחשבתי לקראת הוועדה שאנחנו בעצם, בירושלים ובעיריית ירושלים אנחנו כל הזמן, אנחנו עובדים כל יום, כן? העבודה לא עצרה מאז ,7.10 אבל אני חושבת שעכשיו גם אפשר לדבר על צמיחה, אפשר להתחיל לדבר על צמיחה.

זה בין היתר מה שאנחנו נעשה כאן היום. היום אני רוצה להקדיש את המפגש שלנו לקהילות. שאלו אותי קהילות, איזה קהילות, אז אמרתי, כל מה שצומח מלמטה, כל מה שמטפלים בו מלמעלה וכל מה שמנסים לחולל. שלום אריה. אני אגיד ש-, אני אגיד שיש הרבה תיאוריות לאיך לייצר ירושלים שהיא גם משגשגת וטובה לצעירים וטובה לקהילה יצרנית, אני אגיד שבאיזושהי הקבלה, אתם יודעים, יש קהילות שיש להם את הסדר שלהם. כשיש לך בית כנסת או כשיש לך בית כנסת אז לפחות פעם בשבוע אתה רואה או רואה את הקהילה שלך. יש לך מקום, אתה עושה שם את הזה. אמר לי חבר שעובד בהייטק בתל אביב,

דוברת:

לא עלינו.

מרים סלע:

לא עלינו. שבית הכנסת שלו יש בו רופאה ועורך דין והייטקיסט ובעצם כל הנטוורקינג שלו הוא עושה שם. ונשאלת השאלה בעצם איפה זה קורה כשאנחנו מדברים על כל החדשנות בירושלים, על כל האקו סיסטם הטכנולוגי בירושלים, והיו כאן לא מעט דברים שנעשו לאורך השנים, אבל אני כן חושבת שעדיין, וזה נכון גם ל-2025 וגם נכון עדיין עם כל ההזדמנויות שיש לנו לפנינו, אנשים, ואני אגיד במיוחד, ההזדמנויות שיש לנו, כן? 40,000 סטודנטים שיש פה בשנה ואני לא מדברת על כל מי שנשאר פה,

2

וועדת פיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 3

מתאריך כ"ו טבת תשפ"ה ()26.01.2025

דוברת:

כמעט .50

מרים סלע:

כמעט 50,000 סטודנטים שבאמת לומדים כאן באקדמיה הכי טובה שיש בארץ, בין הטובות בעולם, עדיין מחפשים את קהילת השייכות שלהם המקצועית, ואנחנו, אני אגיד שיש פה הרבה גורמים עירוניים ותיכף תגיע גם ריטה מהנכסים. אני חושבת שיש פה איזה משהו שאנחנו צריכים להתחיל לחשוב עליו כארגון שמוטה לדבר הזה, איך אנחנו מייצרים את התשתית הכי טובה, גם סביב ההזדמנויות של פיתוח אזורי תעסוקה חדשים שיש בירושלים וגם כאלה שמתחדשים בירושלים, איך אנחנו מייצרים באמת את התשתית הכי טובה וכל הארגון מוטה לזה, לזה שאנשים צעירים אבל גם, לא רק צעירים, איך הם מוצאים את המקום שלהם בהקשר של השייכות המקצועית בירושלים ואיך אנחנו מפתחים פה אקו סיסטם שהוא חי, שהוא פעיל, שהוא בועט. אמרתי ל-, ניסיתי להסביר את זה למישהו בעירייה אז אמרתי לו, זה לא מה שאתה אומר על עצמך, זה מה שאומרים עליך כשאתה לא בחדר. כן? מה שקורה בירושלים, אם אני שומעת שהרבה ירושלמים ממשיכים לנסוע למיט-אפים בתל אביב למרות שיש פה כל מיני דברים שקורים, ולא מעט, אז באמת נשאלת השאלה, בואו, רשות החדשנות בכבודה ובעצמה. אז באמת, זה באמת, מה שחשוב זה מה שאומרים עליך כשאתה לא בחדר.

ועכשיו נשאלת השאלה, וכאן אני חושבת יושבים הרבה מאד מוחות טובים וטובות שיעזרו לנו באמת לתכלל את האירוע, כי אני חושבת שיש , חיבורים זה דבר שהוא נשמע טריוויאלי והוא קורה באמת בלא מעט חדרים בעירייה מדברים שיחות, גם בעירייה וגם לא בעירייה, מדברים שיחות מקצועיות על איך הופכים את ירושלים להיות יותר משגשגת ולנצל את ההזדמנויות שלה, אבל השיחה המשותפת, כן? שקורית גם מלמטה וגם מלמעלה ומייצרת לנו איזה דירקטיבה עירונית, היא עדיין חסרה ואני חושבת שזה מה שאנחנו עושים כאן היום בהמשך גם לשיחות קודמות שנעשו. אני מאד שמחה, אמרתי קודם, אריה, אני לא יודעת אם אתה עדיין כאן, אבל אני גם שמחה שחברי המועצה כאן וגם אני מאד שמחה שנמצאת כאן ניצן קרסנטי, שאני גם גאה להגיד שהיא חברה שלי, אישית.

יעלה ביטון דה לנגה:

אין ניגוד עניינים פה משהו?

מרים סלע:

אין ניגוד עניינים בכלל, רק ניצול הזדמנויות. שאני גם גאה להגיד שהיא חברה שלי, אבל היא גם מנהלת אגף בכירה במשרד הכלכלה שמתכלל את כל האירוע הזה ברמה הלאומית, ואני אתן לה באמת להגיד יותר. אז אנחנו נתחיל עם ניצן שתיתן לנו איזה 10-12 דקות מהירות על תיאוריית השינוי.

אנחנו ... אייל השקס, כלכלן ירושלמי, חוקר במקינזי? חוקר במקינזי, דוברת:

3

וועדת פיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 3

מתאריך כ"ו טבת תשפ"ה ()26.01.2025

חוקר בעולם.

מרים סלע:

וקצת על מה שיש לנו את ההזדמנויות שיש לנו בירושלים. נעמה, אני אגיד שחן מרשות הצעירים חולה, אז היא מתנצלת שהיא לא כאן איתנו, אבל זכינו בנעמה שתגיד לנו קצת מבחינת רשות הצעירים בכל התחומים האלה. אני אגיד שגם איילה מרשות הפיתוח לירושלים הייתה אמורה להיות ולצערה לא יכלה להגיע הפעם, אבל אולי לירון יכולה להגיד איזה משהו. ובעיקר אחר כך לשמוע את המשתתפים.

אני מאד מאד רוצה שכולם יהיה להם זמן דיבור, אז כל אחד ואחת שמדברים, ננסה להיות תמציתיים כדי באמת לשמוע את כולם ולצאת מכאן דיון, מה שנקרא כמה שיותר אופרטיבי כדי שמחר בבוקר אנחנו לוקחים את כל מה שקורה כאן ויודעים לעבוד איתו קדימה. אז כל העיניים על ירושלים, יאללה ניצן, נתחיל עם ניצן.

ניצן קרסטני:

טוב, אז שלום לכולם. אני קצת מתרגשת להיות כאן, עבדתי בעירייה לפני כמה שנים בלשכת ראש העיר, עד ,2018 ועכשיו לחזור לפה זה תמיד משמח ומרגש. אני היום מנהלת אגף בכיר חדשנות וצמיחה, שזה אגף חדש שקיים במשרד הכלכלה, שתפקידו רגע זה לתת מענים לשטח ולהגביר את הצמיחה הכלכלית בישראל. זה מילים מפוצצות ואנחנו נרחיב עליהם. גל נמצא איתי פה, שהוא ראש אגף קהילות אצלנו, ומרים תודה על ההזמנה, זה מרגש לראות כל כך הרבה אנשים שרוצים לעבוד בשביל ירושלים, וכל כך הרבה אנשים ליד השולחן זה גם, יעלה ביטון דה לנגה:

ובהתנדבות, תצייני.

ניצן קרסטני:

ובהתנדבות.

יעלה ביטון דה לנגה:

אפילו ...

ניצן קרסטני:

כן, נכון, עכשיו עבר,

מרים סלע:

זה כבר בעיה של שר הפנים.

ניצן קרסטני:

4

וועדת פיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 3

מתאריך כ"ו טבת תשפ"ה ()26.01.2025

כן, זה,

יעלה ביטון דה לנגה:

בעיה שלנו בסוף.

מרים סלע:

בעיה שלנו ושל שר הפנים.

יעלה ביטון דה לנגה:

הוא ממש אין לו בעיה.

ניצן קרסטני:

הוא ממש אין לו בעיה. אז אני גם אגיד שזה קצת מצחיק, כי בסוף הכל התחיל מירושלים. כשאנחנו מציגים את המצגת הזאת או מצגות אחרות בפני שותפים ... , אז אנחנו אומרים להם טוב, אז הכל התחיל ב-2013 בירושלים, הבאנו את המודל, מודל של פרופסור פורטר של קלסטרים תחרותיים וצמיחה כלכלית, ואז בעצם הבאנו את זה לממשלה, ועכשיו אנחנו חוזרים רגע אחורה ואנחנו רוצים לראות את המודל שקצת השתכלל מאז, איך אנחנו מחזירים אותו, לא אחורה אבל איך אנחנו מחזירים אותו גם לרמה העירונית. אז בעצם מה ש-, ברמה הכרונולוגית מה שעשינו, איך ששר הכלכלה, לשעבר ראש העיר נכנס למשרד שלנו, התחלנו לכתוב את התכנית הלאומית לצמיחה כלכלית, שמרים, אני מעניקה לך אותה חגיגית,

מרים סלע:

תודה רבה, תודה.

ניצן קרסטני:

שהתכנית הלאומית לצמיחה כלכלית, בעצם עברנו בכל הארץ וניסינו לזהות מה היתרונות היחסיים של מדינת ישראל, זה התייחס לכל ישראל כאל אזור אחד, ולראות מה היתרונות היחסיים שלו ודרכם לפתח את כל האקו סיסטם ב ... . בעצם שרשרת הערך שלנו, אם נצלול ישר לעניינים, מדברת על כך שהקומה הראשונה והחשובה היא רשתות אזוריות ומרכזי חדשנות אזוריים שאנחנו עושים עם רשות החדשנות פה איתנו, שותפים שלנו לאורך כל הדרך, ובמיוחד באירוע של מרכזי חדשנות איזוריים שבעצם אומרת, אנחנו מתבססים על מה שיש בשטח, קהילות אזוריות, ויושבים פה החברים מ ...

JLM שבאמת מהווים מודל השראה להרבה מאד מהקהילות שאנחנו עושים, אבל איך אנחנו עובדים עם השחקנים האזוריים, מזהים, שעובדים פר נושא, לא, כאילו, אנחנו לא מדברים על קהילות חברתיות או קהילות בית כנסת או קהילות צעירים שיש הרבה בירושלים, אנחנו מדברים על קהילות נושאיות, טכנולוגיות, שמנסות לקדם טכנולוגיה בתחום מסוים. ... עם הדבר הבסיסי, ועליהם אני חושבת שגם העירייה צריכה להתמקד. עליהם יש את מה שאנחנו קוראים לו קהילות חדשנות, שתיכף 5

וועדת פיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 3

מתאריך כ"ו טבת תשפ"ה ()26.01.2025

אנחנו נרחיב, זה מטה קהילות חדשנות שנמצא במשרד הכלכלה. בעצם המשרד מפעיל יחד עם 15 קהילות חדשנות, יחד עם משרדי ממשלה נוספים, שזה בעצם שיתוף פעולה בין מגזר ראשון, שני ושלישי. הממשלה מוציאה מכרז, בדרך כלל מפעילים אותו איזושהי עמותה, עבור המגזר העסקי בתחום מסוים ברמה הארצית. והקהילות האלה שתיכף נרחיב עליהם מתעסקות הרבה באקו סיסטם, בבניית קהילה וירטואלית, מיט-אפים, בכנסים וכו', כשכל זה מדבר על בניית השטח ובניית האקו סיסטם ומעלה למעלה אל מנהל הקלסטר ואלינו את כל החסמים, ההזדמנויות, הדברים שדורשים טיפול, אני רוצה להגיד טיפול ממשלתי אבל פה טיפול עירוני. כלומר יש לנו את שכבת השטח שתפקידה להיות החיישנים, להגיד לנו, חבר'ה, מה שצריך עכשיו בתחום הבריאות, החדשנות בבריאות במדינת ישראל זה שיהיה פה מעבדה לריצוף גנטי, או הדבר שמונע מהאקו סיסטם של הסייבר לצמוח הוא שיש סעיף בחוק ה... שיהיה ככה וככה, בואו תפתרו את זה. כאילו, בעצם להגיד לנו, זרימה חופשית כזאת של מה מפריע ומה היה יכול לעזור. מנהל הקלסטר עובד מול הממשלה על כל הסיפור הזה, כשיש פה עוד קומה נוספת שלא הייתה לנו ב-,2013 של סחר חוץ ומכון הייצוא בעולם.

בעצם אחד הדברים שאנחנו רוצים לעשות זה להגדיל את הייצוא בכל אחד מהתחומים האלה, ולכן אנחנו בעצם אוספים את האקו סיסטם ועוזרים לו בהכוונה לשווקים חדשים, בהגברת ייצור, בחיבור עם חברות, כשיש לנו את מכון הייצור שעושה לנו תערוכות וביתנים ברחבי העולם, ויש לנו 45 נציגי סחר חוץ, זה נספחים כלכליים, שיושבים במדינות שיש לנו איתם קשרי סחר הכי טובים, וכל התפקיד שלהם זה לעשות ,BTB לקלוט את החברה, לא כל התפקיד, סליחה, גל היה פה נספח ... , אבל התפקיד המרכזי שלהם הוא בעצם לעזור לחברות להגיע לשוק חדש. אז זה בקצרה שרשרת הערך. עכשיו, אני אדלג רגע על הקלסטרים כי אתם בטח מכירים,

מרים סלע:

עד לפה זה היה מעולה.

ניצן קרסטני:

מפת הקלסטרים שלנו, אז זה בעצם השישה קלסטרים שאנחנו זיהינו כלאומיים, בסדר? שיש לנו defense וסייבר, בתוך כל אחד אנחנו יכולים לראות את הקלסטר וסביב את הסגמנטים השונים בקלסטר שאנחנו מנסים להתאים קהילות לסגמנטים. אז יש לנו defense וסייבר שבתוכם הדברים המשמעותיים זה security cyber use ,dual ... ספייס במקומות מסוימים. יש לנו את קלסטר ההייטק הקלאסי שהוא קצת פינטק, mobility ,smart קצת גם בעולמות השבבים. יש לנו life science ו- health שזה היה קלסטר מוביל בירושלים, שמדבר גם על ביו טק, גם על פארמה, גם על health ,digital ואנחנו מוסיפים לו גם, תיכף תראו, שתי קהילות שמדברות על ,againg על טכנולוגיה בזקנה, ועל ... במיוחד בשנה האחרונה שזה טכנולוגיה של פצועים, של נכים, של בעלי מוגבלויות.

אגרו-פודטק, אגרו-טק גם נהיה מאד רלוונטי לאור המלחמה, איך אנחנו משקמים צפון ודרום, הרבה 6

וועדת פיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 3

מתאריך כ"ו טבת תשפ"ה ()26.01.2025

בעקבות האגרו-פודטק. ... שיש לנו שם גם את האנרגיה, גם את המים, גם את אקלים באופן כללי, ותעשייה ,40 manufacturing ,advanced שזה גם משרד הכלכלה, מול משרד הכלכלה והתעשייה, יעלה ביטון דה לנגה:

מה זה ,40 זה תקן כלשהו?

ניצן קרסטני:

לא, תעשייה 40 אומרת כאילו חדשנות בתעשייה, רובוטיקה, התייעלות, כל מה שכאילו שלוקחים את המפעל שהוא כאילו low-tech והופכים אותו לשלב אחד יותר מתקדם. האמת שהיום זה כבר .50 יעלה ביטון דה לנגה:

זה כבר פוגש את השטח?

ניצן קרסטני:

מה זה?

יעלה ביטון דה לנגה:

זה כבר פוגש את השטח?

ניצן קרסטני:

כן, בטח,

יעלה ביטון דה לנגה:

המודל הזה.

ניצן קרסטני:

כן. הרבה דרך המכון ... להתקדם. זה אחד הדברים שמשרד הכלכלה עושה, עובד עם מפעלים ועוזר להם להיות יותר חדשניים.

מרים סלע:

אני אגיד,

ניצן קרסטני:

עכשיו,

מרים סלע:

7

וועדת פיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 3

מתאריך כ"ו טבת תשפ"ה ()26.01.2025

אני רק אגיד הערה, שאני חושבת שהדבר הזה הוא מאד חשוב כי אנחנו מדברים הרבה על מה היתרונות היחסיים של ירושלים, איזה תעשיות אנחנו רוצים לפתח כאן, איפה חשוב לנו, האם אנחנו מקבלים כל כנס שרוצה לעשות בירושלים או שאנחנו ממקדים את המאמצים שלנו בנושאים ספציפיים, למשל בביו-טק, לירון אולי תוכל להרחיב על זה. אבל באמת, איפה, מה, בוא נגיד כשאתה חושב על ירושלים, מה הדברים המרכזיים שאתה יודע להגיד שכאן זה נמצא. אנחנו יודעים להגיד שיש פה את האוניברסיטה העברית ואת בצלאל, אבל השאלה אם יש לזה גם התפתחות.

ניצן קרסטני:

אז אני אגיד רגע, אני אמשיך ואני אגע בזה בהמשך, אבל באופן כללי אנחנו מסתכלים על זה כ-, בניגוד למה שהיה פעם שהיה יותר up ,bottom שכל עיר הגדירה מה חזק ואז אמרנו מה מפת החוזקות של ישראל, אנחנו אומרים, זה רגע החוזקות של ישראל, וזה כמו שיש לנו שש רכבות ונוסעות ולא כולן עוצרות בכל תחנה, אבל זה לא שבכל עיר יש רק תחנה אחת. בסדר אז יכול להיות שעכשיו יפגוש אותנו, אנחנו יודעים כבר נגיד ביו טק והייטק, אבל לא יודעת, עם התכניות של עדן יכול להיות שיפגוש אותנו גם סייבר וסקיוריטי עוד כמה שנים. כאילו, אנחנו צריכים לראות מה פוגש אותנו, ובשביל זה אנחנו באמת, זה לא רק מה עולה לנו בראש, צריך לעשות פה עבודת תשתית אמיתית, למפות את הנכסים, תיכף אני אגיע לזה. זה האגף שלנו, שלנו יש, כל עולמות הקלסטרים מתווספים לפרויקט שכבר קיים במשרד כמה שנים טובות שנקרא קהילות חדשנות שהתחלתי לספר עליהם. יש לנו בעצם 15 קהילות חדשנות שאני מתחברת למה שאמרת על כנסים. בהתחלה המודל היה, הקמנו קהילת חדשנות בתחום מסוים, כל מי שרוצה, כאילו עלינו על משהו, כל מי שרוצה להקים קהילת חדשנות בממשלה מגיע למשרד הכלכלה, עושה איתנו מצ'ינג בכסף ואנחנו מוציאים את זה החוצה.

וכששאלתי, התייחסתי לתפקיד ושאלתי אותם, אבל מה הערך שלנו? כאילו מה המטרה שלנו עוד חמש שנים? אז אמרו לי, שיהיה כמה שיותר קהילות חדשנות. אמרתי להם, אז לא. זה לא המטרה שלי. המטרה שלי זה רגע להבין איזה קהילת חדשנות ואיזה סגמנט נותנים לנו את הצמיחה הכי גדולה, והם הכי יתרון שלנו, ובהם אנחנו נשקיע את הכסף ונשקיע יותר כסף ונהיה ממוקדים בצורה משמעותית, ולכן זה נכון ללפני שנה, ועל זה עשינו עבודת אימפקט ובדקנו רגע איזה קהילות אנחנו רוצים לסגור ואיזה קהילות אנחנו רוצים לפתוח, ולא כל קהילה גם צריכה להיות באותו סדר גודל אבל בגדול אלה 15 קהילות החדשנות שלנו שאתם יכולים לראות. אגב נגיד יתרונות יחסיים, עשינו לפני כמה שנים תכנית מאד גדולה עם ... אנרגיה בירושלים, אולי אנרגיה זה אחד היתרונות היחסיים?

אני לא יודעת, צריך למפות את הנכסים שלנו ולבדוק.

מרים סלע:

כל מה שהוא בחשיבות לאומית יש לו ערך שיהיה בירושלים. אני חושבת.

ניצן קרסטני:

אבל זה לא,

8

וועדת פיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 3

מתאריך כ"ו טבת תשפ"ה ()26.01.2025

מרים סלע:

צריך להגדיר את זה,

ניצן קרסטני:

זה לא,

מרים סלע:

זאת אומרת, כל מה ש-,

ניצן קרסטני:

זה לא ערכי.

לורה ורטון:

תרבות והדברים האחרים,

ניצן קרסטני:

זה כלכלי.

לורה ורטון:

... יש גם,

ניצן קרסטני:

כן, אני מדברת פה רגע,

מרים סלע:

נכון, אבל פה ספציפית אנחנו רוצים לדבר על הסגמנט של פיתוח כלכלי בהקשר של חדשנות טכנולוגית.

ניצן קרסטני:

אבל מרים,

מרים סלע:

האקו סיסטם אני לא,

ניצן קרסטני:

9

וועדת פיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 3

מתאריך כ"ו טבת תשפ"ה ()26.01.2025

הסיפור הוא הפוך, הסיפור הוא הפוך, הוא לא מה חשוב, איפה חשוב לעשות, חשוב לעשות את זה בעיר, אלא להבין במיפוי מה הנכסים שיש בעיר. בתי החולים, האוניברסיטאות, הסטארט אפים, העסקים. ותיכף תראו, עשינו רגע איזשהו מיפוי כזה ומתוך הדבר הזה להבין מה החוזקות שלנו, כי בוא ניקח רגע, לא להשמיץ ערים אחרות, אבל נגיד בוא ניקח, מרים סלע:

אפשר, פה אפשר.

ניצן קרסטני:

אז זהו. נגיד יש עיר מסוימת שהיא החליטה שהיא בירת הסייבר של ישראל. בסדר? אבל זה שהיא החליטה שהיא בירת הסייבר של ישראל לא הופך אותה לכזו, כי יש עיר אחרת שהיא קצת יותר במרכז והיא בירת הסייבר של ישראל. אז זה שהיא מכריזה בכל מקום או מנסה להיות זה תנאי הכרחי אך לא מספק. אנחנו צריכים שבאמת יהיו שם חברות סייבר, ואז נוכל להקים שם אקו סיסטם. אז אותו דבר פה, אם היום אנחנו נחליט שאנחנו, שירושלים היא בירת חקלאות ימית של ישראל, כאילו, זה יפה שתכריזי את זה, אבל זה לא יקרה.

יעלה ביטון דה לנגה:

פתאום יופיע ים,

ניצן קרסטני:

כן,

יעלה ביטון דה לנגה:

באמצע,

ניצן קרסטני:

פתאום יופיע ים, בסדר? ואנחנו יודעים,

מרים סלע:

בבריכת ממילא.

ניצן קרסטני:

שזה הדבר היחיד שירושלים לא הצליחה,

יעלה ביטון דה לנגה:

לא, היה ים בירושלים,

10

וועדת פיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 3

מתאריך כ"ו טבת תשפ"ה ()26.01.2025

ניצן קרסטני:

לעשות.

יעלה ביטון דה לנגה:

בבית המקדש, שתדעו, קראו לזה ים הנחושת.

אריאל גולן:

... שלמה.

ניצן קרסטני:

אוקי. עכשיו,

אריאל גולן:

... שלמה.

יעלה ביטון דה לנגה:

שתדעו, אם שואלים אותכם,

ניצן קרסטני:

אני,

יעלה ביטון דה לנגה:

היה ים בירושלים.

ניצן קרסטני:

אני אתקדם מהר,

דוברת:

יאללה.

ניצן קרסטני:

כי אין לי הרבה זמן, אני רק אומרת, בסוף זה אירוע ששותפים לו באמת הרבה מאד משרדי ממשלה, שמשרד הכלכלה מוביל את זה, רשות החדשנות הם כל האירוע של החוצה, מה החברות צריכות, ומערך הדיגיטל הוא פנימה לתוך הממשלה, איפה הממשלה צריכה להתייעל בטכנולוגיה שלה. טוב, 11

וועדת פיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 3

מתאריך כ"ו טבת תשפ"ה ()26.01.2025

זה רגע כמה קהילות יש לנו, אירועים וכו', אני לא ארחיב, אבל הרעיון הוא באמת שהקהילה אוגמת בתוכה את כל האקו סיסטם,

מרים סלע:

אני רוצה רגע לשאול כי אני חושבת שזה חשוב לנו. אתם יש לכם את גל, ניצן קרסטני:

כן.

מרים סלע:

שהוא מנהל את כל ה-,

ניצן קרסטני:

באופרציה איך זה עובד?

מרים סלע:

כן.

ניצן קרסטני:

כן, אז אנחנו, טוב, ניתן כבר קרדיט לאנשים, למה לא? אז אנחנו אגף בראי חדשנות וצמיחה שיש לו שתי רגליים, יש לו את הרגל שעובדת עם מינהלת הצמיחה, בסדר? שמינהלת הצמיחה זה of kind הרל"י של משרד הכלכלה ו ... מיכאל שהיה מנהל קלסטר הייטק, שמינהלת הצמיחה יש בה באמת את שלמה לוי שהיה פה ראש רשות צעירים, הוא מנהל המינהלת, ויש תחתיו ארבעה, בשאיפה שישה מנהלי קלסטרים. הם רגל הצמיחה, ויש לנו את רגל מטה קהילות חדשנות שגל מנהל, ועוד העובדים באגף, שבעצם הוא מפעיל 15 קהילות. גם מנהלי הקלסטרים וגם מנהלי הקהילות הם לא עובדי מדינה, בכוונה. אנחנו בעצם עושים את ההתקשרויות איתם ואנחנו מחפשים אנשים שהם אנשי , מרים סלע:

שטח.

ניצן קרסטני:

שטח, שמכירים את התחומים האלה, שיודעים לעבוד איתם. ואז התפקיד של הקהילות הוא באמת בניית האקו סיסטם, מה שהראינו בשלב הראשון. התפקיד של מנהלי הקלסטרים עובדים מולנו על כלים חדשים לצמיחה, על יציאה לשווקים חדשים וכו', אני אראה פה דוגמה גם לכלי אחד שאנחנו עושים, אז אמרתי, זה הקהילות. אז סתם חשוב לראות, זה כאילו האקו סיסטם שנמצא פה, זה לא רק סטארט אפים, בסדר? חייב להיות פה גם שלטון מקומי ואקדמיה וארגונים ציבוריים והרבה מאד 12

וועדת פיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 3

מתאריך כ"ו טבת תשפ"ה ()26.01.2025

מהדברים צריכים את הגוף המוסדי, כאילו אם זה בריאות אז כאילו, סטארט אפים צריכים את בתי החולים, את קופות החולים, אם זה קהילת המים שלנו, הם עובדים עם התאגידים העירוניים ועם נטפים ו-, זה ממש מודל האימפקט, אם את רוצה לצלול אני אשלח לכם את זה, אבל ממש זיהינו מה הקהילה בעצם עושה, על מה היא נמדדת, ממש בקצרה. חיבורים ותמיכה מקצועית ביזמים, זה הדבר הראשון, כאילו ממש החיבור עצמו. הרחבת מעגל הנהנים שזה לא רק באמת הסטארט אפ אלא כל השחקנים הרלוונטיים והכשרות שאנחנו רוצים לעשות, הכשרות טכנולוגיות, היו פה אנשים מרשות התעסוקה, אז לא, אז איך אנחנו עושים, מכשירים טכנולוגית לסיפור הזה, מחברים את האקדמיה.

מפת חדשנות בענף, אז אנחנו רוצים רגע כממשלה שהשטח יגיד לנו מה צריך, מה המגמות שאנחנו מזהים בעולם בשטח הזה שהמדינה צריכה רגע להיערך אליהם.

מרים סלע:

יונתן, אתה ממש... ,

יונתן פלג:

השטח אומר לכם, צריך אנשים שילמדו ליב"ה, צריך להוציא את הגברים החרדים ואת הנשים הערביות לעבודה,

ניצן קרסטני:

אני איתך,

יונתן פלג:

זה מה שהשטח אומר,

מרים סלע:

בסדר,

יונתן פלג:

איפה אתם עושים את זה?

לורה ורטון:

יפה.

יעלה ביטון דה לנגה:

לפחות בירושלים.

יונתן פלג:

13

וועדת פיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 3

מתאריך כ"ו טבת תשפ"ה ()26.01.2025

סליחה, כן? אבל זה,

ניצן קרסטני:

תראה, אני,

יונתן פלג:

זה מילים גבוהות אבל איפה זה פוגש את ה-,

יעלה ביטון דה לנגה:

בדיוק. איפה זה פוגש,

יונתן פלג:

הכשרות והון אנושי,

יעלה ביטון דה לנגה:

זה נשמע אדיר,

מרים סלע:

כן.

יעלה ביטון דה לנגה:

רק אני,

יונתן פלג:

קלסטר זה אחלה, מי יעבוד שם,

יעלה ביטון דה לנגה:

מנסה להבין אם זה,

יונתן פלג:

מי יישאר שם?

יעלה ביטון דה לנגה:

עובד בשטח,

יונתן פלג:

14

וועדת פיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 3

מתאריך כ"ו טבת תשפ"ה ()26.01.2025

מי יכשיר אותם?

ניצן קרסטני:

אני אגיד שבסוף כל אחד עובד במגבלתו. מה הקשר ביני לדברים שאתה אומר?

מרים סלע:

זה למשרד החינוך.

ניצן קרסטני:

לא, זה לא למשרד החינוך, זה לממשלת ישראל.

שירה אבני:

... כמובן. אנחנו עובדים עם משרד העבודה ברשות העירונית לתעסוקה, מרים סלע:

כן.

שירה אבני:

הנושא של תעסוקת חרדים, אם אתם מכירים, מרכז כיוון והכשרות מקצועיות שאנחנו עושים, ניצן קרסטני:

לא, אני,

שירה אבני:

יש עולם שלם שלא זה המקום לספר, אבל אם את תרצי לשמוע, ניצן קרסטני:

אני מבינה את התסכול,

לורה ורטון:

הם מדברים,

ניצן קרסטני:

ואני חווה את התסכול,

יעלה ביטון דה לנגה:

15

וועדת פיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 3

מתאריך כ"ו טבת תשפ"ה ()26.01.2025

... את זה מהרל"י,

ניצן קרסטני:

כמו שאתה חווה אותו. בסוף אתה אומר איך אתה עושה צעד אחד בצמיחה כלכלית כשהדבר הכי, שהכי מפריע לצמיחה כלכלית הוא לא במנדט שלך.

(מדברים ביחד)

יונתן פלג:

כן, הבנת? עם כל הכבוד למה שאת עושה בירושלים זה לא קלסטר של אגרו-טק, כאילו, זה, ניצן קרסטני:

לא, אבל זה, הרעיון,

יונתן פלג:

אנשים שאין בגרות, ולא יכולים להשתלב בשוק העבודה.

ניצן קרסטני:

לא, בסדר, זה נכון מה שאתה אומר, אני מזדהה עם כל מילה שאתה אומר, ... זה לא המנדט שלנו.

אנחנו מנסים לייצר את מנועי הצמיחה, כשיש לנו גוף נבחר גם בעירייה וגם בממשלה, שהם יקבלו את ההחלטות היותר קשות ויותר רלוונטיות כמו שאתה אומר על מנועי הצמיחה האמיתיים ועל מי יעבוד ומי יגויס, זה נראה לי לא לשולחן המקצועי כל כך, יותר לשולחן הפוליטי.

לורה ורטון:

אולי,

ניצן קרסטני:

אנחנו לא שם.

לורה ורטון:

תגדירו אקו-סיסטם.

יונתן פלג:

אני שם.

לורה ורטון:

16

וועדת פיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 3

מתאריך כ"ו טבת תשפ"ה ()26.01.2025

מה זה כולל,

ניצן קרסטני:

לא,

לורה ורטון:

... חינוך,

ניצן קרסטני:

בסדר, אני לא שם,

לורה ורטון:

... חינוך ,

ניצן קרסטני:

אני באה להציג לך מודל עבודה שלנו.

מרים סלע:

רגע, אני אגיד, אני אגיד רגע,

לורה ורטון:

... אקו סיסטם, מה זה.

ניצן קרסטני:

הגדרנו.

מרים סלע:

אני, רגע אני אגיד שניה, אני אגיד שניה,

מרים סלע:

... לא, בפרקטיקה, זה גם,

יעלה ביטון דה לנגה:

... יש פה רמת המשגה מאד מאד גבוהה,

לורה ורטון:

17

וועדת פיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 3

מתאריך כ"ו טבת תשפ"ה ()26.01.2025

משהו ש ... ,

ניצן קרסטני:

אולי אני רגע אסיים ואז נפתח את זה?

מרים סלע:

כן, בואי, ניצן תסיימי ואז נמשיך.

ניצן קרסטני:

בסדר, אז זה כאילו ... מודל אנחנו ממש רוצים להיכנס אליו. מרכזי החדשנות שדיברנו עליהם. אז דיברתי פה על מיפוי, סתם, לראות את הנכסים, זה יכול להיפתח?

מרים סלע:

כן, כן, נפתח.

ניצן קרסטני:

אז עשינו עבור הרל"י ממש מיפוי של הנכסים שיש בירושלים, שאפשר לעבוד איתם. שאתם יכולים לראות לפי חלוקה, זה מפת העיר רגע, אפשר לראות לפי חלוקה לקלסטרים, נגיד אנחנו נתמקד רק ב-

science life ו-,health אז זה הנכסים שיש לנו כשאנחנו לוחצים על כל אחד מהם.

אלדד רבינוביץ':

מה זה נקרא נכס?

ניצן קרסטני:

חברה, תשתית, מוסד, אקדמיה,

מרים סלע:

סטארט-אפ.

ניצן קרסטני:

סטארט-אפ. כל דבר, ואנחנו ממש יכולים ללחוץ על כל אחד ולראות מה הוא, מי הוא ומה הוא עוזר.

אז שוב, דיברת על זה שלא יהיה לנו ... טק בירושלים, אני יכולה להראות על המפה שאני מסכימה איתך, לא יהיה לנו ... טק בירושלים. אבל פה ממש יש מיפוי שאפשר, מרים סלע:

לעבוד איתו.

18

וועדת פיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 3

מתאריך כ"ו טבת תשפ"ה ()26.01.2025

ניצן קרסטני:

שאפשר לעבוד איתו.

מרים סלע:

זה תשתית שאתם מעמידים עבורנו,

ניצן קרסטני:

כן.

מרים סלע:

כרשות מקומית,

ניצן קרסטני:

כן.

מרים סלע:

לעבוד איתה,

ניצן קרסטני:

כן.

מרים סלע:

לנצל את ההזדמנויות. גם מובילי הקהילות שיושבים כאן יכולים להשתמש בה כדי לנתב את הפעולות שלהם.

ניצן קרסטני:

כן. כדי להבין מה, עם מי עובדים.

יונתן פלג:

לא, אני חייב לדעת מה יושב שם בהר הרצל, סליחה.

מרים סלע:

תקבל את המצגת.

ניצן קרסטני:

19

וועדת פיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 3

מתאריך כ"ו טבת תשפ"ה ()26.01.2025

... הבא. זה סתם דוגמה לאחד הדברים שיכול להיות פה רלוונטי לדרגים המקצועיים. היה שנה שעברה, הולך לצאת אחד חדש כזה אז כן כדאי להקדיש לו מילה. אנחנו רוצים לעזור לתשתיות אזוריות באזורי פיתוח א', ירושלים נכללת בהם, שזה אומר שבא גוף עסקי או שותפות, שזה יכול להיות שותפות גם עם חברה כלכלית, אבל ה-%50 חייב להיות גוף עסקי שרוצה להקים איזושהי תשתית שנותנת ערך לשאר האקו-סיסטם. בסדר? לדוגמה זכו עכשיו איכילוב בשיתוף האוניברסיטה, אוניברסיטת תל אביב ואלקטרה שעושים מעבדות לכל הסיפור של therapy ,cell בסדר? הם זיהו איזשהו חולשה,

יעלה ביטון דה לנגה:

של מה? של איזה תרפיה?

ניצן קרסטני:

therapy ,cell

יעלה ביטון דה לנגה:

cell?

ניצן קרסטני:

כאילו לפי גנטיקה. כן.

יעלה ביטון דה לנגה:

גנטיקה תאית?

מרים סלע:

כן.

ניצן קרסטני:

גנטיקה תאית. שעכשיו המעבדות הגדולות נמצאות בארצות הברית, סטארט אפים שרוצים לעבוד על זה צריכים כל פעם לשלוח לארצות הברית את הדגימות וחזרה. הם אמרו, אנחנו נקים פה ואז אנחנו כמשרד כלכלה, אנחנו תומכים ב-%,40

מרים סלע:

בקיצור זה מה שנקרא ניצול הזדמנויות שהממשלה כן מעמידה עבורנו.

ניצן קרסטני:

20

וועדת פיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 3

מתאריך כ"ו טבת תשפ"ה ()26.01.2025

כן, אז אני אומרת, הולך לצאת קול קורא חדש כזה השנה, אנחנו תומכים בבין 30 ל-%,40 תלוי בפריפריה, תומכים ב-%40 מהמימון של הדבר הזה, בין 4 ל-10 מיליון. שוב, זה לא העירייה ניגשת, אבל אם העירייה יודעת לארגן פה איזה קונסורציום כזה עם גוף עסקי שרוצה נגיד לקום ומזהים את הצורך, ובעצם הלקוחות זה החברות, בסדר? זה גוף עסקי שצריך להעמיד מודל עסקי.

יעלה ביטון דה לנגה:

אתם מעורבים בפרויקט בשערי צדק עם הנושא של טראומה ופוסט טראומה? כל הנושא שמקימים שם עכשיו ממש בשבועות אלה?

ניצן קרסטני:

אני לא,

יעלה ביטון דה לנגה:

את מכירה את זה?

ניצן קרסטני:

לא,

יעלה ביטון דה לנגה:

כי זה גם,

ניצן קרסטני:

אני אשמח ללמוד על זה.

יעלה ביטון דה לנגה:

חתיכת, שייך לתחום ה ... ,

ניצן קרסטני:

כן. עכשיו, בקיצור,

יעלה ביטון דה לנגה:

בעקבות מלחמה.

מרים סלע:

כן.

21

וועדת פיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 3

מתאריך כ"ו טבת תשפ"ה ()26.01.2025

ניצן קרסטני:

זה כלי מסוים שעומד לרשותכם גם כרשות, כאילו, ממש עוד רגע הולך לצאת, קחו את זה לאן שאתם רוצים. לא נדבר פה עכשיו על ייצוא לעולם, אבל זה בגדול המודל.

מרים סלע:

תודה רבה. אני רוצה להגיד שני דברים. אחד, זה נורא מעניין, קודם כל כי המודל הזה שהתחיל בירושלים התפתח מחוץ לירושלים ועכשיו צריך רגע לחשוב איך באמת אנחנו עושים איזושהי חשיבה מחודשת על איפה אנחנו מתמקדים, איפה הזדמנויות שיש לנו בעתיד. אני, לורה, אני אענה רק למה שאת אמרת שלא הגדרנו כאן אקו סיסטם, אז אני אגיד, מה שאנחנו מתעסקים פה בשולחן הזה זה פיתוח כלכלי בהקשר הטכנולוגי. אנחנו רוצים, אני יודעת להגיד לכם שיחה מהיום שעשיתי עם חברת מיקרוסופט שהיא רוצה לדעת מה קורה פה בעיר, כשהיא עולה להנהלה שלה והיא צריכה להגיד להם חייבים להגדיל את הפעילות שלנו בירושלים, יש פה דברים שקורים וכולי, היא צריכה לראות את זה בעיניים, שאחרים יגידו לה זה קורה בירושלים, והתפקיד שלנו זה לגרום לזה לקרות. זאת אומרת, זה לא שזה רק להגיד יש פה הרבה בנייני משרדים חדשים ואזורי תעסוקה שנבנים, זה חשוב, זה משמעותי, הרבה שנים זה היה תקוע ועכשיו זה מתקדם. אלא זה גם מה הנוזל שבין התאים, איפה הדברים האלה קורים, ושם אנחנו מתמקדים. באקו סיסטם הטכנולוגי הזה.

ניצן קרסטני:

ואני חושבת שמה שאמרת נכון, הוא מאד מדויק, אנחנו צריכים לבחור במה מתמקדים ולפקס את כל העירייה להתכוונן אליו. כאילו, אם מתחילים להתפזר אז אין שום יתרון יחסי, ואנחנו מדברים גם על פיתוח אזורי תעשייה לדוגמה,

מרים סלע:

נכון.

ניצן קרסטני:

אם אנחנו מכוונים אותם לאירוע מסוים, ואיך אנחנו יוצרים, מרים סלע:

דיברנו על זה,

ניצן קרסטני:

סגירת מעגל.

מרים סלע:

22

וועדת פיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 3

מתאריך כ"ו טבת תשפ"ה ()26.01.2025

גם בוועדה הקודמת,

ניצן קרסטני:

כן.

מרים סלע:

על איך אנחנו מייצרים את הבידול בין הר חוצבים לתלפיות לכניסה לעיר, להר חוצבים, דוברת:

לעטרות.

מרים סלע:

לגבעת רם, לעטרות. יש לנו באמת הרבה הזדמנויות כאן. אני רוצה שנעבור, אייל, אליך, תן לנו כמה דקות ונתקדם.

לורה ורטון:

אפשר רק תשובה, אז מה אמרת לנו כאן, הוספת, מה את אומרת לנו?

מרים סלע:

מה זה?

לורה ורטון:

מה התשובה שלך כששואלים אותך מה קורה בירושלים?

מרים סלע:

בהקשר של מיקרוסופט קודם כל זה להראות להם את התשתיות של המשרדים שנבנים.

לורה ורטון:

אוקי.

מרים סלע:

כי זה מה שמעניין אותם, להבין איפה הדברים קורים. כשהם יודעים שלייטריקס הולכת לשבת בגבעת רם, זה מעניין.

לורה ורטון:

כן.

23

וועדת פיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 3

מתאריך כ"ו טבת תשפ"ה ()26.01.2025

מרים סלע:

ואפל הולכת לשבת בגבעת רם, זה מעניין. אבל אני לא רוצה, אני, אני אגיד רגע אולי, אולי שניה זה, אני לפני כמה שבועות הייתי בביקור בתל אביב במינהלת עיר עולם, ושם, תל אביב, כן? לא שאני חושבת שירושלים צריכה להשוות את עצמה לתל אביב, היא צריכה להשוות את עצמה לאקו-

סיטסטמים אחרים ברחבי העולם, כי היא עיר אוניברסלית. אבל בתל אביב שזה נראה לנו שהכל כזה קורה מעצמו, נכון?

דוברת:

ממש.

מרים סלע:

גם שם יש אנשים בתפקיד שמניעים את הדבר הזה, דואגים אשכרה לחבר את הסטארט אפים ליזמים, את החברות לנכסים, ואת כל הדבר הזה, וצוות גדול. כך שהדבר הזה הוא כן מנוהל. אני אומרת, גם כאן התפקיד שלנו בין היתר, זה גם נעשה במידה כזאת או אחרת, אבל ממש להניע את כל האירוע הזה קדימה, וכיום כל הנושא של קהילות שאנחנו יושבים כאן, ותיכף הם יגידו בעצמם כמה זה קורה וכמה זה מחובר למאמצים שנעשים מלמעלה, אפשר עוד להדק את הקשר הזה. אבל אייל, אתה רוצה?

אייל השקס:

אני אשמח כמה דקות. טוב, אז קודם כל תודה לחברת המועצה מרים סלע על כינוס הוועדה המבורכת הזאת וההזמנה, ותודה גם לניצן על ההצגה. אני רוצה קצת לחבר את התיאוריה מאחורי קהילות חדשנות לפרקטיקה פה בירושלים. אז נתחיל מתיאוריה, ... זה לא טריוויאלי שהחדשנות הטכנולוגית העולמית קורית בקהילות חדשנות. יכול להיות שדווקא המודל של איזשהו חברה שיושבת במגדל השן, באקדמיה, שכולם עולים אליה לרגל, יכול להיות שזה דווקא מה שהיה מניע חדשנות, אבל אם מסתכלים על העולם בעשורים האחרונים, אנחנו רואים שזה לא ככה וחדשנות בעצם מתפתחת בקהילות. חוקרים ולא רק חוקרים בעשורים האחרונים ראו את ההתהוות הזאת של קהילות חדשנות ברחבי העולם. הקהילה הכי מפורסמת זה בעצם הקהילה הרחבה זה valley ,Silicon שהתחילה עוד בשנות ה-,50-60 אבל המודל הזה של קהילות חדשנות קיים בעוד הרבה מקומות בעולם, למשל בוסטון, ... , באיידנהובן בהולנד, בדרום גרמניה, וכן, בתל אביב שזה דוגמה שהרבה מאד חוקרים מנסים ללמוד ממנה. וכשחוקרים ניסו להבין למה חדשנות צומחת בקלסטרים האלה, ב- of clusters innovation האלה, אחד מהם באמת זה מייקל קורטר שהוזכר קודם, ראו שבעצם יש איזשהו יתרון מאד גדול לקרבה בין מדענים, בין יזמים לבין מהנדסים, בין חברות שחלקן מתחרות וחלקן משלימות, בין לקוחות וספקים. בעצם יש משהו מאד מפרה כשיש הרבה מאד שחקנים שונים. ואני אגיד קצת מה המרכיבים שחוקרים רואים כדי ש-, בתוך קהילות קיימות כאלה, ואז קצת מה הממשלה המקומית יכולה לעשות כדי לקדם את הקהילות האלה. אז מה הרכיבים שיש בקהילות כאלה? הרבה 24

וועדת פיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 3

מתאריך כ"ו טבת תשפ"ה ()26.01.2025

מהם אינטואיטיביים. הרכיב הראשון שהוא קריטי זה גישה לאנשים, ספציפית להון אנושי. זאת אומרת, אי אפשר לקדם, בנוגע לשיח שהיה קודם, אי אפשר לקדם חדשנות אם אין מדענים, אם אין אנשי, עכשיו זה אנשי מחשוב, אנשי הנדסה, מדעי המחשב, מהנדסים וכאלה, אבל זה לא רק ידע טכני . צריך גם הון אנושי מסוג אחר, צריך גם הון אנושי מהסוג היזמי, זה שמוכן לקחת סיכונים שנים רבות מהחיים כדי לנסות להקים איזה משהו, לעתים רבות גם להיכשל. זה לא בהכרח אנשים שלמדו מדעי המחשב. וצריך גם הון אנושי ניהולי, צריך גם אנשים שלמדו לא רק מדעי המחשב אלא גם מינהל עסקים או דברים דומים. אז זה משהו אחד, ואני חושב שאם מחברים את הרכיב הזה לירושלים, תיאורטית הוא קיים בירושלים בגלל המוסדות של ההון האנושי הגדולים, בראש ובראשונה האוניברסיטה העברית אבל לא רק, שקיימים פה בעיר, שגם יש להם את היריעה הרחבה הזאת, שגם לומדים באוניברסיטה העברית מתמטיקה ומדעים ומדעי המחשב, אבל גם מינהל עסקים וכלכלה. אז זה רכיב אחד, גישה להון אנושי. רכיב שני זה גישה לחיבורים חיצוניים. הרבה פעמים הקלסטר הוא לא מספיק בפני עצמו כדי להיות לקוח לחדשנות שיוצאת מהקלסטר, צריך גישה גם לספקים חיצוניים וצריך גישה גם למתחרים. לפעמים גם קלסטר אחר יכול להיות איזשהו קלסטר משלים. אני נגיד כקלסטר אחד מכין את הארכיטקטורה של שבבים, וקלסטר אחר מייצר את השלבים. זה כדוגמה.

וגם פה יש את זה לירושלים, הזכירו פה קודם את תל אביב, באמת יש את הקלסטר הזה שקרוב מרחק, כמה, 28 דקות מירושלים לתל אביב, משהו כזה, אנשים תמיד יכולים, יעלה ביטון דה לנגה:

רק ברכבת.

אייל השקס:

אה, רק ברכבת.

(מדברים ביחד)

יעלה ביטון דה לנגה:

אייל, אתה יכול,

מרים סלע:

לא ... ,

יעלה ביטון דה לנגה:

אתה יכול בבקשה להנגיש לנו את מה שאמרת עכשיו ... של דוגמה ממשית, מרים סלע:

של ירושלים.

25

וועדת פיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 3

מתאריך כ"ו טבת תשפ"ה ()26.01.2025

יעלה ביטון דה לנגה:

שקורית עכשיו בירושלים? לפעמים דוגמה אחת קטנה מבהירה את כל ה... הזאת שמתפתחת פה.

אייל השקס:

אז אני לא בטוח שירושלים היא כרגע, ואני אגיע לזה, הדוגמה הכי טובה למה קורה. זאת אומרת, אני מדבר כרגע,

יעלה ביטון דה לנגה:

ותל אביב?

אייל השקס:

על כשיש את הרכיבים. בתל אביב בהחלט יש, למה,

יעלה ביטון דה לנגה:

דוגמה קטנה, שנבין קצת איך,

אייל השקס:

לדוגמה,

יעלה ביטון דה לנגה:

קושרים את המילים הגבוהות והיפות למימוש מעשי.

אייל השקס:

כדוגמה אז יש הרבה, הזכירו פה קודם security ,cyber אוקי? יש חברות שמגנות על חברות אחרות בסייבר, ויש גם הרבה לקוחות לדבר הזה, גם בתל אביב וגם בקלסטרים אחרים ברחבי ישראל, וגם חיבורים בין תל אביב לקלסטרים אחרים ברחבי העולם ש-, יעלה ביטון דה לנגה:

אבל מי,

אייל השקס:

שמשתמשים בדבר הזה.

יעלה ביטון דה לנגה:

26

וועדת פיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 3

מתאריך כ"ו טבת תשפ"ה ()26.01.2025

מי באקו סיסטם הזה, מי הוא זה שמניע את ההתקשרויות האלו? מי הוא זה שמאתר צרכים, פערים?

איך זה קורה? איך זה, אתה מבין?

אייל השקס:

אני אגע עוד מעט, אבל,

יעלה ביטון דה לנגה:

אני לא מצליחה להבין עד רגע זה,

אייל השקס:

אני אגע עוד מעט, אני אגע עוד מעט,

יעלה ביטון דה לנגה:

מה המודל הזה אומר.

אייל השקס:

אני אגע עוד מעט בזה,

יעלה ביטון דה לנגה:

סליחה,

אייל השקס:

אני אגע עוד מעט בזה ספציפית גם בתפקיד של הממשל העירוני. אני אגע עוד שניה בזה, אני רק רוצה להשלים את הרכיבים. אז רכיב נוסף זה קשר בינלאומי. אני ממש אגע בשאלה הזאת. קשרים בינלאומיים, מה שאני גם חושב שזה רכיב שקיים בירושלים במידה מסוימת, יש לנו קהילות גדולות של עולים, יש לנו את השפה האנגלית פה, יש לנו רכיבים עם העולם, קישורים עם העולם, וגם הרבה פעמים מדברים שצריך איזשהו מוסד עוגן, דיברו קצת קודם, זה יכול להיות חברה גדולה כמו למשל פיליפס באיינדהובן, זה יכול להיות אוניברסיטה כמו ... או MIT בבוסטון.

יעלה ביטון דה לנגה:

שיהיה הקטר של הדבר הזה.

אייל השקס:

וזה יכול להיות, שניה אני אגע בזה. וזה יכול להיות נגיד בית חולים גדול שמניע כל מיני פעולות שקשורות לאד-טק. עכשיו, זה רכיבים. אוקי? עכשיו, מה שמעניין בקהילות חדשנות כאלה, שהרבה פעמים אין איזשהו יעד שמניע את זה מגבוה, הרבה פעמים זה קורה לבד. למשל ב-Valley ,Silicon 27

וועדת פיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 3

מתאריך כ"ו טבת תשפ"ה ()26.01.2025

ההתפתחות של Valley Silicon הייתה חברות שהתעסקו בנושא צ'יפים, במקרה היה שם לקוחות , למשל נאס"א ולקוחות אחרים שרצו את הצ'יפים האלו, גם בתכניות צבאיות אמריקאיות, ואיך שזה התחבר ביחד לאט לאט עוד חברה צמחה ועוד חברה צמחה. עוד שניה אני אדבר על מה הממשלה יכולה לעשות. אז הרבה פעמים אם הרכיבים האלה קיימים, מרים סלע:

כשאתה אומר ממשלה,

אייל השקס:

זה יכול לקרות מאליו.

מרים סלע:

אתה אומר עירייה.

אייל השקס:

כן, כן, אני עוד שניה אתייחס. אז לא תמיד התשובה היא יש מישהו שמארגן את זה. לפעמים כשאין חסמים, לפעמים זה קורה לבד. אוקי? כי חשוב,

ניצן קרסטני:

אבל גם בלבד הרבה פעמים יש לך את ה-JLM in made או את הגוף שעושה את זה, גם אם הוא לא ממשלתי, גם אם הוא פרטי לגמרי, אבל כן הרבה פעמים יש לך את הבן אדם שמנהל את זה.

אייל השקס:

אני חושב ש-JLM in made זה דוגמה מעולה למשהו שהוא up bottom ולא down .top ניצן קרסטני:

כן.

אייל השקס:

כי אני חושב שזה גם יכול להיות בהחלט במגזר שלישי, זה יכול להיות במגזר פרטי, זה יכול להיות במגזר ציבורי. ועכשיו אני קצת אגע מה המחקר אומר לגבי התפקיד של הממשלה, ואני ספציפית מדבר על הממשל המקומי, כי ניצן פה נתנה דוגמאות מעולות מה הממשלה המרכזית או הלאומית יכולה לעשות. גם נגיד, בהרבה מדינות יש כמה רמות של ממשלה, לא רק מקומי ולאומי, יש גם רמות באמצע שגם להם יש חלק, אני חושב שזה ממש משתנה מדבר לדבר. אז קודם כל אני אגיד מה המחקר מראה דווקא שלא עובד. קודם כל לא תמיד עובד, לא עובד לנסות, 28

וועדת פיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 3

מתאריך כ"ו טבת תשפ"ה ()26.01.2025

מרים סלע:

אייל, בגלל שאנחנו קצרים,

אייל השקס:

כן.

מרים סלע:

אז תגיד לנו מה כן עובד.

אייל השקס:

אני חושב שגם, אני רוצה גם להגיד מה לא עובד. לא עובד לנסות להנדס את השוק. הרבה פעמים, נגיד עכשיו יש טרנד של ,AI

מרים סלע:

... סייבר.

אייל השקס:

להגיד בוא נעשה ,AI הממשלה תשקיע ב-,AI וזה לא כל הממשלות עכשיו משקיעות ב-,AI זה לא אומר שבהכרח יש לירושלים או לישראל מה להציע בעולם הזה. ועוד משהו שלא עובד בהכרח זה תמריצים, לפחות לא תמריצים בגודל מאד גדול. למה, חברות גדולות כמו מיקרוסופט לא צריכות הרבה פעמים את התמריצים האלה. חברות קטנות יותר אולי יש לך insight שונה מעבודה עם מיקרוסופט, אבל חברות קטנות יותר אנחנו לא רוצים שהם יהיו פה רק בגלל התמריצים, כי הם ילכו לשוטט נגיד לעיר אחרת אם זה מה שמניע אותם להיות בירושלים. אז מה כן עובד? אנחנו צריכים, כעיר, ליצור את הסביבה המאפשרת. דבר אחד ודיברו פה, זה חינוך והשכלה. אוקי? צריך שיהיה את ההון האנושי הזה. יש בירושלים את ה-, מישהו מהייטק אמר לי שענף הייצוא הכי גדול של ירושלים זה סטודנטים להייטק, הם יוצאים מירושלים, אבל יש את הבסיס הזה, יש את הבסיס הזה, יונתן פלג:

הייתי בטוח שזה יוצאים בשאלה.

(צוחקים)

אייל השקס:

יש את הבסיס הזה,

29

וועדת פיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 3

מתאריך כ"ו טבת תשפ"ה ()26.01.2025

מרים סלע:

וואי, ... ,

אייל השקס:

הגם שהרבה ילדים ותלמידים בירושלים לא לומדים את המקצועות שאולי היו מסייעים לזה, עדיין יש בסיס בירושלים, אבל בהחלט חינוך זה תפקיד של הממשלה שעוזר בזה. אז זה דבר אחד. דבר שני זה תשתיות מאפשרות, אוקי? אז אם מאד קשה להגיע מתחנה מרכזית לפארק ההייטק, נגיד, אם נקרא לזה ככה,

מרים סלע:

הר חוצבים.

אייל השקס:

בהר חוצבים, אז זה נגיד דוגמה למקום שהממשל המקומי לא עשה את התפקיד שלו כמו שצריך, כי יש פה תשתית, עכשיו תשתית זה יכול להיות כביש, זה יכול להיות תחבורה ציבורית, זה יכול להיות אינטרנט דיגיטלי, מזרח ומערב העיר כמובן, זה יכול להיות חשמל רציף שאולי זה טריוויאלי להרבה מאיתנו אבל לא. וזה גם נדל"ן, נדל"ן משרדי שהרבה שנים לא היה בירושלים וזה עכשיו אמור להשתנות. אז זה בהחלט בהחלט תפקיד שהממשל המקומי הוא בהכרח איזשהו ... שם. תפקיד שלישי זה הסרת חסמים. אז צריך הרבה בירוקרטיה, בכלל תמיד כדי להקים חברה ולעשות קשרים עסקיים, מרים סלע:

ולעשות אירוע, לעשות אירוע בתחום,

אייל השקס:

בהחלט, פעילות כזאת, וצריך לראות ממש,

מרים סלע:

... להייטק.

אייל השקס:

אני מאמין שזה סוג הפעילות שמרים עושה ומתכוונת להמשיך לעשות, צריך לשבת עם החברות, עם מיקרוסופט או חברות קטנות יותר, ולשאול מה החסמים שלהן. הן יודעות הכי טוב. הן אומרות, אני לא נמצאת בירושלים בגלל כך וכך וכך. וצריך להקשיב, צריך להקשיב למגזר הפרטי, צריך להקשיב לאנשי האקדמיה, צריך להקשיב לכל בעלי העניין ומה החסמים שעומדים בפניהם, וככל שהחסמים האלה נובעים מפעילות של המגזר הציבורי אז אנחנו צריכים לוודא שבאמת החסמים האלו נפתרים.

30

וועדת פיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 3

מתאריך כ"ו טבת תשפ"ה ()26.01.2025

כי אם מיקרוסופט אומרת שהיא לא מגיעה לפה כי יש איזושהי בירוקרטיה מיותרת אז היא תעדיף להיות בתל אביב איפה שאין את הבירוקרטיה הזו. עוד רכיב חשוב, מרים סלע:

או אני אגיד, אני לא אקח את המקרה של מיקרוסופט, אני אגיד על יזמים. יזמים צעירים שמבחינתם כל המשקיעים נמצאים במקום אחר שהוא לא ירושלים אז הם לא נמצאים כאן, למרות שיש הרבה כסף שמסתובב בירושלים, תופתעו לשמוע,

אייל השקס:

נכון.

מרים סלע:

ולגלות.

אייל השקס:

שזה רכיב נוסף. כן נמצא שהממשלה יש לה תפקיד בחיבור בין הון ליזמים או בין חברות ליזמים, למשל אני תמיד, ביום פתוח שיש בבצלאל עם העיצוב תעשייתי, אחת מהמגמות שם, יכול להיות שם המון, יכול להיות ... שמלא חברות מגיעות כדי לראות את ההצעות שעושים שם בבצלאל, ולדעתי הממשלה המקומית, זאת אומרת העירייה במקרה הזה, יש לה את התפקיד להביא אקטיבית חברות לשם שלא בהכרח מודעות לזה שזה קורה, קל וחומר כשאנחנו מדברים על מעבדות טכנולוגיות שיש ממש מקום לממשלה לבוא ועושים דברים ביחד. אגב, גם לפעילות כמו עמותה של JLM in ,made זה ממש לא חייב להיות הממשלה המקומית אבל זה ממש יכול להיות בחיבור. עוד שניים שלושה רכיבים כאלה ואני אסיים, אוקי? שיח רב דרגי, אז דיברנו על הממשלה המקומית, דיברנו עכשיו על הממשלה הלאומית. זה שיש פה את שתי הנציגות של הממשלה המקומית והלאומית זה בדיוק הדוגמה הטובה לזה. אני חושב שצריך את השיח הרב מדרגי הזה ברמה הממשלתית, כי יש דברים שהממשלה הלאומית יודעת להביא ויש דברים שהממשלה הלאומית לא יודעת שהממשלה המקומית יודעת ויכולה להביא. אז השיח הזה הוא קריטי, אז אני חושב שיש לנו פה דוגמה חיה לאיפה זה יכול לעבוד והשיח הזה צריך להמשיך, לא רק ברמה של נבחרי ציבור אלא גם ברמה של אנשי המקצוע. ואולי רכיב אחרון, מדברים על טריפל ... הרבה פעמים ביצירת הקלסטרים של החדשנות. טריפל ... זה שלושה שחקנים, מגזר ציבורי, הרבה פעמים עיריות, אקדמיה ומגזר פרטי. כששלושתם על כל הנגזרות שלהן יושבים ביחד באותו חדר פעם בכמה שבועות, חודשים, נוסיף לזה גם את המגזר השלישי, זה יכול ליצור פלאים. למה? כי זה מחבר ביחד את כל הרכיבים שאמרתי. זה מחבר ביחד את החסמים שמתגלים בישיבות האלה, זה מתחבר, זה מחבר את הממשלה לאיזה תשתיות צריך לבנות וזה מאפשר לעשות יוזמות ביחד שיכולות לעבוד. אז הטריפל ... הזה , אני חושב שפה פחות או יותר מיוצג החלק גדול מהטריפל ... הזה, יש פה ממשלה, אני לא יודע עד כמה יש פה אקדמיה ומגזר פרטי, אני מניח שיש פה ממה שקצת ראיתי, מגזר שלישי יש פה. הכינוס הזה של כולם ביחד יכול להיות התפקיד 31

וועדת פיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 3

מתאריך כ"ו טבת תשפ"ה ()26.01.2025

של העירייה וספציפית גם התפקיד של הוועדה לפיתוח כלכלי שתראה איך זה עובד. תודה רבה על ההקשבה.

מרים סלע:

תודה, תודה אייל.

דוברת:

תודה.

מרים סלע:

באמת דברים מאד חשובים. נעמה, ברשותך, אני רוצה רגע לשנות את הסדר ולשמוע קצת את החבר'ה פה שמובילים את הקהילות. אני אוהבת לקרוא לזה הנוזל שבין התאים, שמייצר, כן, שמייצר את החיים. B ,Queen אני רוצה, בשורה תגידו בבקשה מי אתם, בשורה, מה אתם פועלות בירושלים ובעיקר מה שמעניין אותנו כאן, ויש כאן גם את ריטה, ריטה את רוצה להציג את עצמך?

ריטה לדז'ינסקי:

ריטה לדיז'נסקי, מנהלת אגף נכסי העירייה.

מרים סלע:

אז יש פה את ריטה מהנכסים, יש פה נציג של הדוברות, יש פה את לירון מהרל"י, יש פה את רשות התעסוקה, אני מקווה שאני לא מפספסת. יש פה את דרור מעדן, מחברת עדן. יש פה את נעמה מרשות הצעירים. אני אגיד, אני אעשה טיזר ואז אני אחזור. אני חושבת שמה שרשות הצעירים עשו בשנים האחרונות עם כל מה שקשור לאקו סיסטם התרבותי יצירתי בירושלים וגם נגיעות שלו במרכז החדשנות בגוננים, שגם תום תגידי עליו אחר כך מילה, הוא ממש דוגמה לאיך שכשעובדים בצורה מוגדרת ויודעים מה רוצים להשיג בסוף אז קורים הרבה דברים, והיום אני חושבת שהרבה מהאקו סיסטם התרבותי יצירתי בירושלים הוא ברור להרבה אנשים מחוץ לירושלים שהוא קורה בירושלים, שיש פה הרבה הזדמנויות והרבה אפשרויות, אבל נגיע לזה כי דווקא מעניין אותי שתתייחסי למה שעולה כאן מהקהילות. אז תגידו במילה חסמים, הזדמנויות, מה אתן מזהות שחשוב לכן להגיד בשולחן הזה שיושבים פה לא מעט גורמים.

רוני אוסטרר:

נספר קצת על מה אנחנו עושות.

מרים סלע:

כן.

32

וועדת פיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 3

מתאריך כ"ו טבת תשפ"ה ()26.01.2025

רוני אוסטרר:

אז אהלן, אני רוני, מנכ"לית של עמותת B ,Queen וגאיה מנהלת את מרחב ירושלים בעמותה. אנחנו מעודדות נערות ונשים לבחור במקצועות טכנולוגיים כדי להגדיל את מספר הנשים בישראל במקצועות טכנולוגיים בהייטק. יש הרבה נשים בהייטק אבל לא הרבה במקצועות טכנולוגיים מבחינת אחוזים, ויש לנו מוקדים בכל הארץ, מהצפון ועד הדרום, בכל האוכלוסיות והמגזרים, ופה בירושלים בעצם העמותה התחילה. שתי סטודנטיות, וזה חלק ממה חסר, לצורך העניין. שתי סטודנטיות למדעי המחשב שהיום הן בוועד המנהל, והן הקימו את העמותה, ישבו בגבעת רם לפני שמונה שנים ואמרו מה זה, למה אין נשים סביבנו, למה כולם גברים איתנו בכיתה, ובהתנדבות התחילו ללמד נערות מבית ספר אחר הצהרים בכיתה ח' בירושלים, ללמד אותם לתכנת, ללמד אותם קודים. גדל וגדל וגדל והיום יש לנו 800 נערות בכל הארץ, ספציפית פה בירושלים בערך 12 קבוצות של 15 נערות כל אחד, במזרח ירושלים, פה באזור,

גאיה אלון:

סמינרים חרדיים.

רוני אוסטרר:

סמינרים חרדיים וכל האוכלוסיות, שהמטרה היא בעצם בח' ט' לעודד אותן לבחור בתיכון במגמות טכנולוגיות, ובזמן המגמות הטכנולוגיות, שזה גם בעיה שזיהינו, יש אחוזי, זה גם קשור פה קצת לחינוך בעירייה אבל לא רק פה, בכל הארץ יש אחוזי פרישה מאד מאד גבוהים באופן כללי מהמגמות הטכנולוגיות, וספציפית של נערות שיושבות במיעוט בתוך כיתה של מדעי המחשב במגמה, ויש אחוזי פרישה מאד גבוהים. אז המטרה שלנו בתיכון היא להשאיר אותם במגמה ויש להם, מרים סלע:

איך אתן עושות את זה תגידו?

רוני אוסטרר:

אז אנחנו מלמדות בח' ט' אחר הצהרים תכנות, ובי' י"א י"ב קבוצות למידה בעצם ,והכל מודרך על ידי סטודנטיות פה בירושלים, רובן מהעברית, יש קצת מעזריאלי ומהדסה, על מלגה, פוגשות אותן אחר הצהרים גם מעבר ללמד אותן קודים אז הן בעצם משמשות להן כמודל, כי הן לא כל כך רחוקות מהן בגיל, שלאן אפשר להגיע ובואו תלמדו, אנחנו עושות להן סיורים, המדריכות שלומדות בגבעת רם עושות לנערות בח' ט' ומעלה סיורים באקדמיה כדי לעודד אותן, לחשוף אותן להייטק. הפעילות מתקיימת בלייטריקס, ב ... , אנחנו, חייבת להגיד שאנחנו בתמיכה סופר גדולה כבר כמה שנים ופועלות פה בזכות הרל"י, הרבה מאד בזכות הרל"י, גם במימון אבל גם בסיוע ובחיבורים ובדחיפה ככה בעיר, וגם בעזרתך מרים ככה ובכלל.

33

וועדת פיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 3

מתאריך כ"ו טבת תשפ"ה ()26.01.2025

מרים סלע:

אבל תגידו, גאיה,

גאיה אלון:

כן.

מרים סלע:

הן פה מצטנעות, כי הרבה מ-, אני רגע מה שנקרא מצלילה אותנו שניה לאתגרים. כי בסוף הרבה מהיום יום שלכם, בשביל שאנחנו נהיה מאפשרים כעירייה, הרבה מהיומיום שלכם, גאיה אומרת לי, אני מחפשת את החברה שתארח אותי, מחפשת את המקום לעשות בו את האירוע, רוני אוסטרר:

כן.

מרים סלע:

כזה. וזה, את הולכת מאחד לשני. אז תגידי על זה, גאיה אלון:

זהו, נראה לי באמת הוויז'ן הכללי שלנו הוא ליצור איזשהו רצף כזה מהגיל של בני נוער, של בנות נוער שצוברות, כמו שאמרו פה מקודם על חינוך, שצוברות יכולות ... , עד לגילאים גדולים יותר שנהיות סטודנטיות שלומדות פה במוסדות. אנחנו עובדות עם כל המוסדות בירושלים, יש לנו קהילה של סטודנטיות, של כמה מאות סטודנטיות מירושלים, והמטרה הסופית זה שהן נשארות כמובן לעבוד בעיר ומשתלבות פה בהייטק הירושלמי, אז זה איזשהו קו כזה שאנחנו מנסות למתוח. ובתוכו זה שוב, אני חושבת שבעיקר האתגר שלנו זה כמה שיותר להגדיל את שיתופי הפעולה עם חברות שנמצאות בירושלים שרוצות לקלוט סטודנטיות, שרוצות שבנות נוער יכירו את העשייה שלהם, יעשו את החיבורים האלה, כי אני יודעת שזה כבר קיים, כאילו, יושבים פה, נעמה אלון:

כמה היום יש לכם?

גאיה אלון:

נערות או סטודנטיות?

נעמה אלון:

לא, כמה חברות יש לכם שבסוף תהליך כזה זה רלוונטי לפנות אליהם לקליטה של סטודנטיות?

34

וועדת פיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 3

מתאריך כ"ו טבת תשפ"ה ()26.01.2025

גאיה אלון:

אני חושבת שהמצוקה של ג'וניורים בתעשייה זה לא רק משהו שיש בירושלים, כן? זה נראה לי משהו ש-,

נעמה אלון:

לא, אבל זה,

גאיה אלון:

שגם אנחנו לא היחידות שמתעסקות בו, אבל זה באמת האתגר, כאילו איך מביאים את כל, כי אני דווקא לא חושבת שחסר הון אנושי אגב בירושלים,

רוני אוסטרר:

אבל יש עניין של תעסוקה, כלומר, אבל זה לא רק בירושלים.

גאיה אלון:

אבל זה לא רק,

רוני אוסטרר:

זה גם,

גאיה אלון:

ממש.

רוני אוסטרר:

בירושלים, שאנחנו מכינות אותם ודוחפות אותם ומלמדות אותם ואז הם סטודנטיות ומלוות אותן, ועושות להן פיתוח קריירה, הכנה לקריירה, הרצאות של מיקרוסופט ושל אפל והן מגיעות ואין להם עבודה.

ניצן קרסטני:

אבל נראה לי שמה שאת מתכוונת זה גם מה חסר להם ... פיזית.

רוני אוסטרר:

עכשיו, מה,

מרים סלע:

35

וועדת פיתוח כלכלי ותעסוקה – מספר 3

מתאריך כ"ו טבת תשפ"ה ()26.01.2025

אני גם פיזית אבל אני אגיד רגע, כאילו, אם הייתי אומרת שהעירייה לוקחת אחריות על הנושא הזה של החיבוריות שביניכן כעמותה שפועלת בשטח לבין החברות שנמצאות באקו סיסטם הטכנולוגי זה היה עוזר לכם. נכון?

רוני אוסטרר:

זה היה עוזר לנו, זה קורה, אנחנו מאמינות גדולות גם באופן אישי אבל גם מקצועית, B Queen במה שאמרת קודם, בחיבור הזה. קראת לזה טריפל אבל זה מרובע לדעתי כי יש פה גם את הרשות המקומית, גם את המגזר הפרטי, גם את, דיברת על,

אייל השקס:

אקדמיה.

רוני אוסטרר:

על אקדמיה, והמגזר השלישי בעיניי הוא לא פחות חשוב, מרים סלע:

לגמרי.

רוני אוסטרר:

בתוך הדבר הזה. רק אם יהיה את החיבור הזה והוא יהיה חיבור חזק, אפשר לייצר עתיד יותר טוב גם ברמה הכלכלית, כאילו ירושלים כעיר בעיניי בתחום הזה של פיתוח של תעשייה, ספציפית של הייטק, אבל גם לא להבריח או לא לאפשר למוחות לברוח ולסיים לימודים בגבעת רם וללכת לעבוד במיקרוסופט בהרצליה פיתוח.

ניצן קרסטני:

אם אני יכולה שניה להתחבר, אז זה בדיוק הסיפור של גם חיבוריות, מה אתם, מה התפקיד שלכם, הם לא הקהילה, הם שותפות בקהילה. בסדר? לא הקהילה של B Queen אלא כעמותות טכנולוגיות, איזושהי קהילה של עמותות טכנולוגיות יחד עם המקום העירוני, וגם ביטוי פיזי של הדבר הזה.

בסדר? אם אנחנו עובדים פה עם מרכזי חדשנות, אז אם היה מרכז חדשנות שגם הם יכולות לעשות את האירועים שלהם בו, וגם, כאילו שמקום שבו, בית הכנסת שלך, בסדר? בית הכנסת החדשני שלך, מרים סלע:

כן.

ניצן קרסטני:

אז זה גם משהו שהעירייה יכולה לעשות.

36