ישיבת שימור אתרים מס' 45 · סדר יום ועדת שימור מס' 45 14.06.26
מסמכים נוספים באותה ישיבה: דף כותרת לוועדת שימור מס' 45 14.06.2026.pdf · תמליל ועדת שימור מס' 45 14.06.26.pdf · קובץ החלטות ועדת שימור מס' 45 14.06.2026.pdf
| סדר יום ועדת שימור | |||
|---|---|---|---|
| 14/06/2026 - כט סיוון תשפ"ו | תאריך | ||
| ועדה לשימור | סוג דיו ן | ||
| 45/2026 | מספר ועדה | ||
| 7314 | מספר תיק שימור |
| נתונים כלליים | |||
|---|---|---|---|
| הארנון 2 | כתובת | ||
| אוריה שוחט | שם המבקש | ||
| תב"ע | סיבת הפניה | ||
| 101-1451483 | מספר תכנית | ||
| מקומית | סמכות | ||
| אדר' שחר פונ י | איש קשר במחלקת השימור |
| חלק מחלקה | חלקה בשלמות | גוש |
|---|---|---|
| 64,65 | 30044 |
| עיקרי התכנית ומטרותיה: | |||
|---|---|---|---|
| מהות הבקשה : תוספת בניה בחלקו האחורי של המבנה,תוספת קומות, הרחבת מרפסות, תוספת מחסנים, שימור חזיתות . | |||
| התייחסות למבנים ואתרים לשימור: המבנה בעיר ההיסטורית | |||
| לא | שימור סטטוטורי | ||
| לא מסומן ברשימת שימור אך בעל ערך לשימור | רשימת שימור | ||
| כן. | מבנה היסטורי | ||
| קיים | תיק תיעוד | ||
| התייחסות למסמכים/הרמוניקה מיום: 27.6.25 | |||
| מצב מוצע : תוספת 2 קומות + גג רעפים בצד הדרום מזרחי של הבניין, עד להשוואת גובה הבינוי בחלק הדרומי לגובה הבינוי בקדמת המבנה (כפי שאושרה ע"פ תמ"א .)38 תוספת מחסנים במפלס .-1 הרחבת עומק המרפסות הזיזיות המוצעות מ 1.20 מ' ל 1.50 מ'. שימור חזיתות המבנה המקורי שינוי יעוד ל"איזור מגורים ג'" מספר יח"ד: 15 יח"ד (13 יח"ד בהיתר שנידון ע"פ תמ"א 38 וטרם אושר ) שטח עיקרי (+ שירות מעל פני הקרקע): 1345 מ"ר. אחוזי בניה: %523 | |||
| מצב קיים : המבנה ממוקם בשכונת שבת צדק שנבנתה בשלהי המאה ה 19 והתאפיינה בבניה דלה ובאוכלוסייה בעלת מעמד כלכלי נמוך מאוד. המבנה בעל קומה אחת וכולל בחזיתו הפונה לרח' אגריפס מאפיינים אדריכליים אופיניים לבינוי המסורתי. קומת המרתף שימשה כבור מים. גודל חלקה: 258 מ"ר | |||
| תכנית מאושרת בתוקף: 4524 משנת 1994 ייעוד בתב"ע בתוקף: מגורים 3 | |||
| תכניות קודמות בשטח התכנית: -- - | |||
| היתרים : הוגשה בקשה לקבלת היתר בניה 2023/0150.00 הבקשה נדונה אך לא הופק היתר. | |||
| מדיניות בנייה : ע"פ המדיניות, מס' הקומות המקסימלי בחלקה זו הינו 5 קומות ללא הגבהת גג רעפים | |||
| ועדת השימור: | |||
| המלצת מחלקת ה שימור לוועדה מס' :45 לאשר את הבקשה בתנאים הבאים: א. בשל העדר היתר בנייה בפועל, לחלקו הקדמי (העיקרי) של המבנה אשר טרם השלים הליך הוצאת היתר, יש לסמן את המבנה כולו (להוציא הקומה ההיסטורית) בתוך מסגרת אדומה המציינת את |
1
| ב. יש לעמוד בכל הוראות השימור ותנאי סטייה ניכרת החלים במסגרת תב"ע בתוקף . |
|---|
| ג. יש לציין כי לא תותר הריסת מבנים לשימור או פגיעה באופיים, סגנונם או באלמנטים ובפרטי |
| בניה מקוריים (כולל: סוג האבן, העיבוד והסיתות, פתחים, תבליטים, כתובות, חומרי מליטה וכיחול, |
| מסגרות סורגים, גדרות ושערים ופרטי נגרות ועוד) . |
| ד. יש לקבל אישור מח' שימור למיקום מוצע למערכות ע"ג תכנית פיתוח מפורטת . |
| ה. יש למנות אדריכל שימור מלווה, המופיע ברשימת אדריכלי השימור. הליווי האדריכלי ייעשה |
| בהתאם להנחיות ולטופס הייעודי באתר מח' שימור. |
| ו. יש להטמיע בבקשת ההיתר חוו"ד של מהנדס שימור (המופיע ברשימה באתר מח' השימור) |
| המאושרת ע"י מח' שימור. יש לעדכן ולסמן בתכנון המוצע את האלמנטים ההנדסיים בהתאם לחוו"ד |
| הנדסית זו . |
| נספח הבינוי: יש לתקן את נספח הבינוי בהתאם לתנאים שצויינו לעיל. |
| תשריט: יש לסמן את המבנים הקיימים לשימור . |
| ז . תנאים נוספים: |
| יש למנות משמר המופיע ברשימת משמרי המורשת הבנויה, שינחה ויפקח על ביצוען של התכניות |
| ומפרטי השימור בהתאם להנחיות מח' השימור. |
| תנאים לקבלת טופס :4 הריסת עבירות בניה, אישור מח' שימור בכתב, הסרת תשתיות מחזיתות, |
|---|
| ביצוע כל פעולות השימור הנדרשות. |
2
גבולות התוספת המוצעת וכן להתייחס בהוראות וביתר מסמכי התכנית לכל הבינוי שאינו קיים כיום בפועל, כאל תוספת בנייה מבוקשת.
ב. יש להנמיך את גובה מדלפות הגג לגובה תקרת הקומה העליונה. אין להגביה כלל את גג הרעפים
המוצע.
ג. אין להרחיב את עומק המרפסות המוצעות ל 1.5 מ'. העומק המקסימלי האופייני למרפסות זיז
בשכונות אלו הינו 1.20 מ' ויש להותיר עומק זה מבלי להגדילו.
ד. יש להמציא חו"ד מהנדס שימור הכוללת פתרון לבינוי מעל חללי קמרונות תוך שימור החללים
המקומרים ומניעת פגיעה בהם.
ה. שינויים/הוספות במסמכי התכנית:
הוראות התכנית: יש להוסיף להוראות התכנית:
א. הנחיות מתאימות לסעיפי סטיה ניכרת: "עמידה בכלל התנאים המהווים סטייה ניכרת בהתאם
להוראות התב"ע החלה במקום: לא תותר הריסתם של המבנים לשימור. לא תותר כל פגיעה באופיים
וסגנונם המקורי ו/או באלמנטים המקוריים שבהם. לא תותר פגיעה באופיים האדריכלי ופרטי הבניין הקיימים במבנים לשימור לרבות סוגי האבן, פתחים, כתובות, תבליטים, סיתות, כיחול, סורגים, גדרות ושערים."
ח. תנאים למתן היתר: תיק תיעוד ונספח פרטי שימור שיוכנו ע"י אדר' בעל ניסיון מוכח בתחום
השימור, חוו"ד מהנדס שימור, טופס אדר' שימור מלווה וערבות בנקאית.
תיק התיעוד ונספח הפרטים יאושרו ע"י מח' השימור ויצורפו להיתר הבניה כחלק בלתי נפרד ממנו.
| סדר יום ועדת שימור | |||
|---|---|---|---|
| 14/06/2026 - כט סיוון תשפ"ו | תאריך | ||
| ועדה לשימור | סוג דיו ן | ||
| 45/2026 | מספר ועדה | ||
| 6945 | מספר תיק שימור |
| נתונים כלליים | |||
|---|---|---|---|
| אורבך 2 / אשלג ,22 בית ישראל | כתובת | ||
| אבשלום זוסמ ן | שם המבקש | ||
| תב"ע | סיבת הפניה | ||
| 101-1363852 | מספר תכנית | ||
| מחוזית | סמכות | ||
| אדר' יהונתן צחור | איש קשר במח' שימור |
| חלק מחלקה | חלקה בשלמות | גוש |
|---|---|---|
| 121 | 30086 |
| עיקרי התכנית ומטרותיה: | |||
|---|---|---|---|
| מהות הבקשה : תוספת 2 קומות גג רעפים בשימוש וכן הכשרת עברות בניה קיימות במבנה היסטורי טורי ופינתי קיים בן 2 קומות וגג משולב שטוח+משופע (5יח"ד) ליצירת מבנה בן 5 קומות (עליונה בגג רעפים) וכן גרמי מדרגות חדשים ומעלית בשטח החצר ממערב למבנה. סה"כ 8 יח"ד . | |||
| התייחסות למבנים ואתרים לשימור: המבנה בעיר ההיסטורית, במתחם לשימור (בית ישראל) | |||
| לא | שימור סטטוטורי | ||
| נכלל ברשימת שימור מוצעת (מס' אתר )20 | רשימת שימור | ||
| כן. שנת בניה 1889-1910 (מקור: אטלס ירושלים .1972 תיק תיעוד ) | מבנה היסטורי | ||
| תיעוד מקדים (לאה סבן. נוב' 2024 ) | תיק תיעוד | ||
| התייחסות למסמכי התכנית שעמדה בתנאי סף ביום: 14.5.26 | |||
| מצב מוצע : מוצעת תוספת 2 קומות גג רעפים בשימוש וכן הכשרת עברות בניה קיימות במבנה היסטורי טורי ופינתי קיים בן 2 קומות וגג משולב שטוח+משופע (5יח"ד) ליצירת מבנה בן 5 קומות (עליונה בגג רעפים) וכן גרמי מדרגות חדשים ומעלית בשטח החצר ממערב למבנה. סה"כ 8 יח"ד . | |||
| מצב קיים : מבנה היסטורי טורי ופינתי קיים בפינת רח' לייב דיי ן- אורבך בן 2 קומות וגג משולב שטוח+רעפים. בחלקה קיים מבנה היסטורי טורי נוסף לרחוב אשלג בן 4 קומות וגג רעפים, החולק חצר משותפת למבנה דנן. | |||
| הערכת משמעות האתר : מבנה דו -קומתי וגג רעפים בפינת רח' לייב-דיין ואורבך לו חצר ממערב המשותפת למבנה נוסף בחלקה- מבנה טורי לרחוב אשלג (אשלג .)22 במבנה ובחצר תוספות מאוחרות והוא משמש גם ככולל ובית מדרש. למבנה חשיבות היסטורית, אדריכלית ועירונית כחלק מהבניה בשכונת בית ישראל ההיסטורית . | |||
| תכנית מאושרת בתוקף: 4383 ייעוד בתב"ע בתוקף: אזור מגורים מיוחד | |||
| תכניות קודמות בשטח התכנית: :16.7.1959 תכנית מתאר 62 (30086ג )- אזור מגורים 3 :28.10.1994 תכנית :4383 אזור מגורים מיוחד | |||
| היתרים : :3.3.1996 היתר :1995/0410.00 תוספת בניה/הרחבה לבניין קיים | |||
| מדיניות בנייה : מדיניות מע"ר צפון (.)30034 מס' קומות: עד 4 קומות | |||
| תיאום תכנו ן: לא בוצע | |||
| ועדת שימור: |
3
4
המלצת מחלקת השימור לוועדה מס' :45
לאשר את הבקשה בתנאים הבאים:
א. חשיבות וערכיות: למבנה ההיסטורי הקיים חשיבות היסטורית, אדריכלית ועירונית והשתמרו בו
חזיתות וקירות הראויים לשימור. יש להקפיד כי אלמנטים אדריכליים אלו יסומנו, ישמרו וישוקמו במסגרת התכנון המוצע בבקשה לפיתוח המבנה.
ב. שימור: יש לסמן לשימור את חזיתות המבנים ההיסטוריים בחלקה. אין לפגוע בקירות המבנה
ההיסטורי או לדקקם לצורך החדרת קירות ממ"ד סמוך. יש לשקם ולשמר במלואן את חזיתות המבנה ההיסטורי (דרומית, מזרחית וצפונית). יש לשקם ולשמר את הפתחים ההיסטוריים המקוריים הכוללים משקופי וקשתות אבן, פרטי נגרות ומסגרות (תריסים) בתכנון המוצע. אין לפגוע/להוסיף על החזיתות של המבנה ההיסטורי.
ג. סימון להריסה: כתנאי לכל היתר בניה יש לסמן באופן תקין להריסה את כל התוספות שנבנו
ונוספות למבנה ההיסטורי שלא בהיתר. הסימון יהיה בכל מסמכי התכנית- בתשריט, בנספח הבינוי וכן בהוראות התכנית.
ד. שיקום ופינוי תשתיות ומפגעים מחזיתות היסטוריות: יש לקבוע בהוראות התכנית כי תנאי
לתחילת עבודות יהיה פינוי כלל התשתיות והנפגעים מהחזיתות ההיסטוריות כולל מנועי מזגנים וכד'. יש להציג את מיקומם החלופי המוצע בנספח הבינוי לאחר תיאום ואישור מח' שימור.
ה. קונסטרוקציה חדשה: לא יותר דיקוק ו/או כל פגיעה אחרת בקירות היסטוריים לשימור למעט
עבור חיזוק פנימי נקודתי ככל ויידרש ובתיאום עם מח' שימור. קונסטרוקציה חדשה תהיה פנימית בלבד ולא חיצונית.
ו. עיצוב חזיתות: יש להקפיד על עיצוב חזיתות תוספת הבניה כך שיהיו עוקבות ומתאימות לחזיתות
המבנה היסטורי. יש להציע פתחים מתאימים יותר בחזיתות.
ז. גג רעפים: יש להציע גג בעל 4 שיפועים ולא רק .3 השיפוע יהיה תקני לכל גובהו עד לשיאו וללא
חלק שטוח בראש הגג (למעט דרישות כב"א ככל ויידרש בתיאום מול מח' שימור). מערכות ותשתיות מים ומיזוג ימוקמו באופן נסתר בחלל הגג.
ח. תשריט: יש לסמן את חזיתות המבנה ההיסטורי הקיים לשימור.
ט. הוראות התכנית: יש להוסיף הוראות לשימור ולהגנת החזיתות ההיסטוריות הקיימות.
י. נספח הבינוי: יש לסמן את חזיתות המבנה ההיסטורי הקיים לשימור.
יא. תנאים להיתר: אישור תיק תיעוד, נספח פרטי שימור, הנחיות ומפרט לשמירת והגנת הדרוש
לשימור במהלך העבודות, טופס אדר' שימור מלווה [יוגשו ע"י אדריכל שימור בעל ניסיון מוכח בשימור ויצורפו להיתר הבניה כחלק בלתי נפרד ממנו לאחר אישור מח' שימור], הטמעת חוו"ד מהנדס שימור ותכנית הנדסית מאושרת ע"י מח' שימור בבקשת ההיתר. העברת ערבות בנקאית.
יב. תנאים לטופס: 4 הריסת עבירות בניה והסרת תשתיות מחזיתות, אישור מח' שימור על ביצוע כלל
פעולות השימור הנדרשות כיאות.
| סדר יום ועדת שימור | |||
|---|---|---|---|
| 14/06/2026 - כט סיוון תשפ"ו | תאריך | ||
| ועדה לשימור | סוג דיו ן | ||
| 45/2026 | מספר ועדה | ||
| 7456 | מספר תיק שימור |
| נתונים כלליים | |||
|---|---|---|---|
| ישא ברכה ,4 הבוכרים | כתובת | ||
| נפתלי פלינק | שם המבקש | ||
| תב"ע | סיבת הפניה | ||
| 101-1483122 | מספר תכנית | ||
| מחוזית | סמכות | ||
| אדר' יהונתן צחור | איש קשר במח' שימור |
| חלק מחלקה | חלקה בשלמות | גוש |
|---|---|---|
| 180 | 30080 |
| עיקרי התכנית ומטרותיה: | |||
|---|---|---|---|
| מהות הבקשה : תוספת 2.5 קומות, קומת תת"ק ואגפים לקומות קיימות במבנה היסטורי קיים בן 4 קומות וגג שטוח ליצירת מבנה בן 6.5 קומות וגג שטוח מעל קומת מחסנים תת"ק | |||
| התייחסות למבנים ואתרים לשימור: המבנה בעיר ההיסטורית, במתחם לשימור (הבוכרים) | |||
| לא | שימור סטטוטורי | ||
| נכלל ברשימת שימור מוצעת (מס' אתר 3238 ) | רשימת שימור | ||
| כן. שנת בניה 1938-1948 (מקור: אטלס ירושלים 1972 ) | מבנה היסטורי | ||
| תיעוד מקדים (אד' ערן בן-דב קיויתי. פבר' )2015 | תיק תיעוד | ||
| התייחסות למסמכי התכנית שעברה תנאי סף ביום: 2.6.26 | |||
| מצב מוצע : מוצעת תוספת 2.5 קומות, קומת תת"ק ואגפים לקומות קיימות במבנה היסטורי קיים בן 4 קומות וגג שטוח ליצירת מבנה בן 6.5 קומות וגג שטוח מעל קומת מחסנים תת"ק | |||
| מצב קיים : מבנה היסטורי קיים בן 4 קומות וגג שטוח . | |||
| הערכת משמעות האתר : מבנה מגורים בן 4 קומות שנבנה בתקופת המנדט הבריטי שהשתמר בצורה טובה הן בחזיתותיו והן בייעודו המקורי. המבנה כולל פרטים הראויים לשימור ובהם פתחים מקוריים, מרפסות ופרטי פרזול. כן נשתמרה חומת אבן נמוכה המקיפה את המבנה. | |||
| תכנית מאושרת בתוקף: 1358 ייעוד בתב"ע בתוקף: אזור מגורים 3 | |||
| תכניות קודמות בשטח התכנית: :28.04.1974 תכנית :1358 אזור מגורים 3 | |||
| היתרים : :9.1.2024 היתר :2022/0555.00 תוספת בניה/הרחבה לבניין קיים- חפירה ומילוי, שינויים בקירות חזית במבנים קיימים, ממ"ד | |||
| מדיניות בנייה : מע"ר צפון (.)30034 מס' קומות: מתחם לתכנון כולל בהתייחסות מיוחדת בראייה מתחמית | |||
| תיאום תכנו ן: לא בוצע | |||
| ועדת שימור : | |||
| המלצת מחלקת השימור לוועדה מס' :45 לאשר את הבקשה בתנאים הבאים: חשיבות וערכיות : המבנה ההיסטורי הקיים בעל חשיבות והשתמרו בו אלמנטים הראויים לשימור א. ובהם: חזיתות, פתחים וגרם מדרגות חיצוני. חלק מהאלמנטים ההיסטוריים שפורטו מוצעים |
5
6
לשימור במסגרת התכנון המוצע. יש להקפיד כי אלמנטים ופריטים אלו ישמרו וישוקמו במסגרת התכנון המוצע.
ב. שימור: יש לסמן את חלקי המבנה ההיסטורי הקיים כמקובל (סגול) בתיאום עם מח' שימור
ג. תיעוד: יש לעדכן ולאשר תיק התיעוד.
ד. קונסטרוקציה חדשה: לא יותר דיקוק ו/או כל פגיעה אחרת בקירות היסטוריים לשימור למעט
עבור חיזוק פנימי נקודתי ככל ויידרש ובתיאום עם מח' שימור. קונסטרוקציה חדשה תהיה פנימית בלבד ולא חיצונית.
ה. עיצוב חזיתות: יש להקפיד על עיצוב חזיתות תוספות הבניה כך שיהיו עוקבות ומתאימות לחזיתות
המבנה היסטורי לפיכך יש להציע פתחים מתאימים יותר בחזיתות ובעיקר בחזית הצפונית-מזרחית (ראשית).
ו. הפרדה ואבחנה בין אלמנטים היסטוריים וחדשים: יש להציג פרט הפרדה מתאים בין ישן וחדש
המפרט סוגי עיבוד וגוון אבן בחזיתות. יש להימנע מיצירת פער ויזואלי בולט בין תוספות חדשות למבנה ההיסטורי הקיים אך יש ליצור הבחנה ברורה בין המבנה ההיסטורי לתוספות החדשות.
ז. ממ"דים: יש להתאים את עיצוב חלונות הממ"דים לסביבתם ההיסטורית. ניתן להציע פתח מאורך
או דמה.
ח. מערכות ותשתיות: מיקום מערכות תשתית וצנרות (מיזוג אוויר, צוברי/בלוני גז, חשמל, מים
ותקשורת) ייעשה באופן נסתר במעטפת המבנה/קומת מרתף/חלל הגג ולא ע"ג החזיתות. לתיאום מול מח' השימור.
ט. חוו"ד הנדסית: מוצעת חפירת קומת תת"ק חדשה מתחת ליסודות ולקירות היסטוריים קיימים.
כתנאי להיתר תוגש חוו"ד הנדסית לעניין ייצוב הקירות ההיסטוריים שתוטמע בבקשת ההיתר (הרמוניקה).
י. הוראות התכנית: יש להוסיף הוראות לשימור ולהגנת המבנה ההיסטורי הקיים.
יא. תנאים להיתר: אישור תיק תיעוד, נספח פרטי שימור, הנחיות ומפרט לשמירת והגנת הדרוש
לשימור במהלך העבודות, טופס אדר' שימור מלווה [יוגשו ע"י אדריכל שימור בעל ניסיון מוכח בשימור ויצורפו להיתר הבניה כחלק בלתי נפרד ממנו לאחר אישור מח' שימור], הטמעת חוו"ד מהנדס שימור מאושרת ע"י מח' שימור בבקשת ההיתר. העברת ערבות בנקאית.
יב. תנאים לטופס: 4 הריסת עבירות בניה והסרת תשתיות מחזיתות, אישור מח' שימור על ביצוע כלל
פעולות השימור הנדרשות כיאות.
| סדר יום ועדת שימור | |||
|---|---|---|---|
| 14/06/2026 - כט סיוון תשפ"ו | תאריך | ||
| ועדה לשימור | סוג דיו ן | ||
| 45/2026 | מספר ועדה | ||
| 7855 | מספר תיק שימור |
| נתונים כלליים | |||
|---|---|---|---|
| עמוס ,11 כרם אברהם | כתובת | ||
| מרים אבוחצירא | שם המבקש | ||
| תב"ע | סיבת הפניה | ||
| 101-1530849 | מספר תכנית | ||
| מחוזית | סמכות | ||
| אדר' יהונתן צחור | איש קשר במח' שימור |
| חלק מחלקה | חלקה בשלמות | גוש |
|---|---|---|
| 77 | 30082 |
| עיקרי התכנית ומטרותיה: | |||
|---|---|---|---|
| מהות הבקשה : הריסת חצי מבנה היסטורי קיים דו -קומתי וגג רעפים המשמש למסחר, מוסדות ומגורים להקמת מבנה חדש למגורים בן 6 קומות וגג רעפים מעל קומת מרתף ומחסנים תת"ק, סה"כ 11 יח"ד . | |||
| התייחסות למבנים ואתרים לשימור: המבנה בעיר ההיסטורית, במתחם לשימור (כרם אברהם) | |||
| לא | שימור סטטוטורי | ||
| נכלל ברשימת שימור מוצעת (מס' אתר 1200 ) | רשימת שימור | ||
| כן. שנת בניה 1926-1937 (מקור: אטלס ירושלים 1972 ) | מבנה היסטורי | ||
| לא נמצא/קיים | תיק תיעוד | ||
| התייחסות למסמכי תכנית שעמדה בתנאי סף ביום: 7.5.26 | |||
| מצב מוצע : מוצעת הריסת חצי מבנה היסטורי קיים דו -קומתי וגג רעפים המשמש למסחר, מוסדות ומגורים להקמת מבנה חדש למגורים בן 6 קומות וגג רעפים מעל קומת מרתף ומחסנים תת"ק, סה"כ 11 יח"ד . | |||
| מצב קיים : מבנה היסטורי קיים דו-קומתי וגג רעפים שהוא מחצית (הדרומית) של המבנה המקורי המשמש למסחר, מוסדות ומגורים. | |||
| הערכת משמעות האתר : מבנה היסטורי קיים דו -קומתי וגג רעפים שהוא מחצית (הדרומית) של המבנה המקורי המשמש למסחר, מוסדות ומגורים. המבנה מחופה באבן בעיבוד טובזה בחזית הראשית (מזרחית) ובטיח ביתר החזיתות הצדדיות והשתמרו בו פריטי נגרות ומסגרות מקוריים- בעיקר בחלונות הקומה העליונה ובגרם המדרגות החיצוני בסגנון אר -דקו. תוספות הבניה המאוחרות שאינן בהיתר ומחומרים קלים שינו ופגעו במראה המבנה המקורי ובצורתו. למבנה חשיבות כחלק מהמבנים הראשונים בשכונת כרם אברהם ההיסטורית. | |||
| תכנית מאושרת בתוקף: מתאר 62 ייעוד בתב"ע בתוקף: אזור מגורים 3 | |||
| תכניות קודמות בשטח התכנית: :16.7.1959 תכנית מתאר 62 (30082ג )- אזור מגורים | |||
| היתרים : אי ן | |||
| מדיניות בנייה : מדיניות מע"ר צפון (.)30034 מס' קומות: עד 5 קומות | |||
| תיאום תכנו ן: לא בוצע | |||
| ועדת שימור: |
7
8
המלצת מחלקת השימור לוועדה מס' :45
לאשר את הבקשה בתנאים הבאים:
א. תיעוד: מוצעת הריסת מבנה היסטורי ללא הגשת כל תיעוד. כתנאי לכל דיון עתידי בבקשה זו יש
להעביר תיעוד איכותי הכולל את תיעוד כל חזיתות המבנה וכלל חללי הפנים בצילום טוב וללא הסתרות. בהתאם לתיעוד שיוגש ייתכן ויוגדרו פרטים ואלמנטים שיידרשו לשימור וכן ייקבעו האלמנטים שיותר להרסם ע"מ לוודא כי פרטי בנין ייחודים ובעלי ערך אדריכלי לא יהרסו/ייפגעו.
ב. חשיבות וערכיות: בבחינה שטחית-חיצונית מהירה של המבנה ההיסטורי נראה כי למבנה
ההיסטורי הקיים חשיבות היסטורית כחלק ממבני השכונה ההיסטורית אולם חשיבותו האדריכלית מועטה למעט הפרטים שיש לשמרם ו/או לשלבם בתכנון המוצע כמופרט להלן:
ג. שימור: יש לשמור על האלמנטים הבאים ולשלבם בתכנון המוצע:
1. גרם מדרגות חוץ הכולל פרזול בסגנון אר-דקו: יש לשלב את גרם המדרגות הקיים בחצר
הדרומית כחלק מהתכנון המוצע, כולל המעקה המסוגנן.
2. פרטי נגרות, מסגרות ופרטי פנים- ככל שיתברר בהתאם לתיעוד שיוגש.
ד. תכנון חצוי: מוצע בינוי על חלקה בגודל לא-רגולרי המהווה מחצית ממבנה היסטורי קיים ותחת
אותה קורת גג. יש לעשות מאמץ ניכר להציע תכנון ראוי הכולל גם את החלקה הצמודה המהווה חלק בלתי נפרד מהמבנה הקיים המקורי.
ה. עיצוב חזיתות: מוצעות חזיתות שאינות מתאימות לסביבתן ההיסטורית בחומרים ובטקסטורות.
יש להציע להקפיד על עיצוב חזיתות מתאים יותר בתיאום עם מח' שימור.
ו. גובה בינוי: יש להציע בינוי בגובה מתאים למדיניות מע"ר צפון (5 קומות בלבד) או להעביר אישור
מח' תכנון העיר לגובה החורג המוצע.
ז. גג רעפים: מוצע גג רעפים שאינו בשיפוע תקני ולא כולל את כל שטח הגג. יש להציע גג בשיפוע
תקני לכל גובהו עד לשיאו וללא חלק שטוח בראש הגג (למעט דרישות כב"א ככל ויידרש בתיאום מול מח' שימור). מערכות ותשתיות מים ומיזוג ימוקמו באופן נסתר בחלל הגג.
ח. מרפסות: יש לתאם מרפסות חדשות עם מח' שימור ובהתאם למדיניות העירונית למרפסות.
ט. קונסטרוקציה חדשה: במידה ויוגדרו חזיתות ו/או אלמנטים אחרים לשימור במבנה ההיסטורי לא
יותר לדקק ו/או כל פגיעה אחרת בקירות ההיסטוריים שיוגדרו לשימור למעט עבור חיזוק פנימי נקודתי ככל ויידרש ובתיאום עם מח' שימור. קונסטרוקציה חדשה תהיה פנימית בלבד ולא חיצונית.
י. חוו"ד הנדסית: מוצעת חפירת קומת תת"ק חדשה מתחת ליסודות ולקירות היסטוריים קיימים.
ככל ויוגדרו חזיתות ו/או אלמנטים לשימור יידרש להגיש כתנאי להיתר חוו"ד הנדסית לעניין ייצוב הקירות ההיסטוריים שתוטמע בבקשת ההיתר (הרמוניקה).
יא. שימוש חוזר באבנים מפירוק: בבקשת הריסה ו/או חיזוק מבנה יש להציע שימוש חוזר באבני המבנה וריצופי אבן בהתאם למדיניות בניה בת-קיימא בירושלים. כתנאי להיתר יוצג מיקום השימוש החוזר באבנים שיפורקו- ע"ג החזיתות הראשיות ו/או גדרות המגרש, ובכל מקרה בתחום המגרש. אבנים יישמרו בצורתן המקורית ככל הניתן ובהתאם לת"י (קירות מחופים אבן טבעית בבניה מורכבת) ויאוחסנו בתחומי המגרש. כל שינוע ואחסון מחוץ לאתר מחייב אישור מח' שימור והגשת דוחות מעקב.
יב. תשריט: ככל ויוגדרו חזיתות ו/או אלמנטים לשימור יידרש לסמן אלמנטים אלו לשימור.
יג. הוראות התכנית: ככל ויוגדרו חזיתות ו/או אלמנטים לשימור יידרש להוסיף הוראות לשימור
ולהגנת אלמנטים אלו.
יד. נספח הבינוי: ככל ויוגדרו חזיתות ו/או אלמנטים לשימור יידרש לסמן אותם לשימור.
טו. תנאים להיתר: אישור תיק תיעוד, נספח פרטי שימור, הנחיות ומפרט לשמירת והגנת הדרוש
לשימור במהלך העבודות, טופס אדר' שימור מלווה [יוגשו ע"י אדריכל שימור בעל ניסיון מוכח בשימור ויצורפו להיתר הבניה כחלק בלתי נפרד ממנו לאחר אישור מח' שימור], הטמעת חוו"ד מהנדס שימור ותכנית הנדסית מאושרת ע"י מח' שימור בבקשת ההיתר. העברת ערבות בנקאית.
טז. תנאים לטופס: 4 הריסת עבירות בניה והסרת תשתיות מחזיתות, אישור מח' שימור על ביצוע כלל
פעולות השימור הנדרשות כיאות.
| סדר יום ועדת שימור | |||
|---|---|---|---|
| 14/06/2026 - כט סיוון תשפ"ו | תאריך | ||
| ועדה לשימור | סוג דיו ן | ||
| 45/2026 | מספר ועדה | ||
| 5895 | מספר תיק שימור |
| נתונים כלליים | |||
|---|---|---|---|
| יוסף קארו 5 / הבעש"ט ,35 בית ישראל | כתובת | ||
| יצחק קטורזה (אסתי קליין ) | שם המבקש | ||
| השלמת תנאי שימור להיתר בניה | סיבת הפניה | ||
| 2023/0382.00 | מספר היתר | ||
| מקומית - ועדת רישו י | סמכות | ||
| אדר' יהונתן צחור | איש קשר במח' שימור |
| חלק מחלקה | חלקה בשלמות | גוש |
|---|---|---|
| 104 | 30087 |
| עיקרי התכנית ומטרותיה: | |||
|---|---|---|---|
| מהות הבקשה : הריסת בניין קיים ובניית בניין חדש | |||
| התייחסות למבנים ואתרים לשימור: המבנה בעיר ההיסטורית, במתחם לשימור (כרם אברהם) | |||
| כן. חזית צפונית לשימור בתב"ע תקפה 101-0894188 | שימור סטטוטורי | ||
| נכלל ברשימת שימור מאושרת (מס' אתר 5957 ) | רשימת שימור | ||
| כן. שנת בניה 1911-1925 (מקור: אטלס ירושלים 1972 ) | מבנה היסטורי | ||
| תיעוד מקדים (לאה סבן 2020 ) | תיק תיעוד | ||
| התייחסות להרמוניקה מעודכנת שהוגשה במסגרת השלמת תנאי שימור להיתר ביום 4.12.26 | |||
| מצב מוצע : הריסת בניין קיים ובניית בניין חדש | |||
| מצב קיים : מבנה היסטורי דו -קומתי וגג שטוח שנבנה ב2 תקופות שונות. למבנה חצר אחורית (דרומית-מערבית) לכוון רח' הבעש"ט | |||
| תכנית מאושרת בתוקף: 101-0894188 ייעוד בתב"ע בתוקף: מגורים ג | |||
| תכניות קודמות בשטח התכנית: :16.7.1959 תכנית מתאר 62 (30087ג )- אזור מגורים 4 :28.10.1994 תכנית :4383 אזור מגורים מיוחד :17.10.2022 תכנית :101-0894188 מגורים ג | |||
| היתרים : אי ן | |||
| מדיניות בנייה : מדיניות מע"ר צפון (.)30034 מס' קומות: עד 4 קומות | |||
| תיאום תכנון: תיק שימור 5895 להיתר בניה נמצא כעת בשלב השלמת תנאי שימור להיתר, במסגרת הנחיות להשלמת פרטים התבקש ע"י עורכי הבקשה להעלות את הבקשה לדיון בוועדת שימור. | |||
| ועדת שימור: | |||
| המלצת מחלקת השימור לוועדה מס' :45 אישור הבקשה בתנאים: א. חצר אנגלית מוצעת: ▪ אין להציע חצר אנגלית למחסנים. תוספת זו אינה מאושרת בתב"ע התקפה ואינה נדרשת לצורך המחסנים אותם ניתן לאוורר באופן מאולץ. מיקום החצר המונמכת מתחת לשטח המיועד לחניה אינו הולם ועלול ליצור מצבי זיהום אויר עקב פליטות במקום אוורור טבעי כפי שמבוקש, וזאת על אף שתותקן רשת במפלס החניה שתעמוד בעומסי הרכבים החונים. יש לבטל מרפסת אנגלית זאת בהתאם להוראות התב"ע התקפה (סע' .4.2.1ד). |
9
| >tehila_el@jerusalem.muni.il< אלחרר תהילה לאה :From |
|---|
| AM 10:43 2026 ,7 June ,Sunday :Sent |
| >alona_na@jerusalem.muni.il< נפתלי אלונה :To |
| >ramenashe@jerusalem.muni.il< רחימוף מנשה אור :Cc |
| 2023/382 :Subject |
| אלונה שלום, |
| לאחר בדיקת התכנית נראה כי חצרות אנגליים אלו שאינם בתב"ע הינם בחזית קדמית בצמוד לקיר |
| שימור ומתחת לחניות. |
| נראה שאין מניעה של אוורור מאולץ כמו לשאר המחסנים בקומה |
| על כן עמדת אגף הרישוי עומדת בעינה ללא צורך בהבאה לדיו ן נוסף בעבור כך . |
| בברכה |
| תהילה |
10
▪ על אף מכתב יועצת הבטיחות, ישנם פתרונות טובים יותר לאפשר אוורור מאולץ בניגוד לכל החלופות שנפסלו ע"י יועצת זו. בשיחה מול היועצת עלה כי ניתן למקם פירי אוורור באזור חדר המדרגות- נדרש להתאים התכנון ע"מ לאפשר פירי אוורור אלו. לא בוצע- יש להשלים.
▪ מייל ממח' רישוי מיום :7.6.26
| סדר יום ועדת שימור | |||
|---|---|---|---|
| 14/06/2026 - כט סיוון תשפ"ו | תאריך | ||
| ועדה לשימור | סוג דיו ן | ||
| 45/2026 | מספר ועדה | ||
| הסרת אתרים מרשימת השימור העירונית: מושבה גרמנית |
| נתונים כלליים | |||
|---|---|---|---|
| חנניה 3 מושבה גרמנית | כתובת | ||
| אדריכל קארין הלו י | איש קשר במחלקת השימור |
| מס' חלקה בשלמות ן | גוש |
|---|---|
| 7 | 30003 |
| תיאור האתר | |||
|---|---|---|---|
| מהות: הסרת אתר מרשימת השימור העירונית | |||
| התייחסות למבנים ואתרים לשימור : | |||
| עיר היסטורית | |||
| אתר 276 | רשימת השימור העירונית | ||
| המבנה מסומן כ'בנין אופייני' אין אפשרות לתוספת בניה * | תכנית מתאר תקפה 2154 | ||
| המבנה מסומן כמבנה לשימור ב' | תכנית האב למושבות | ||
| תיאור מצב קיים: האתר ממוקם באזור שימור מושבה גרמנית, פונה מדרום לרחוב חנניה. בתחום החלקה היה בנוי מבנה היסטורי שנהרס ונבנה מחדש מכוח היתר 69/400 . | |||
| היתרים מאושרים: 1969/0400.00 לבניה חדשה הוכנה טיוטת היתר בתאריך 03/08/69 |
11
| תכנית מאושרת: תכנית מתאר מפורטת מס' 2154 בתוקף מתאריך 18/09/80 אזור מגורים 4 מיוחד המבנה מסומן כ'בנין אופייני' אין אפשרות לתוספת בניה * | ||
|---|---|---|
| מסמכי מדיניות: תכנית האב למושבות מגורים 2 שימור מרקמי ותוספת מתונה. המבנה מסומן כמבנה לשימור ב' | ||
| *בתאריך 18/10/23 התקבלה חו"ד משפטית במסגרת תאום תכנון לקראת היתר מכוח תמ"א 38 | ||
| ועדת שימור: | ||
| המלצת מחלקת השימור לוועדת שימור מס' :45 להסיר את האתר מרשימת השימור העירונית. |
12
| סדר יום ועדת שימור | |||
|---|---|---|---|
| 14/06/2026 - כט סיוון תשפ"ו | תאריך | ||
| ועדה לשימור | סוג דיו ן | ||
| 45/2026 | מספר ועדה | ||
| הסרת אתרים מרשימת השימור העירונית: מושבה גרמנית |
| נתונים כלליים | |||
|---|---|---|---|
| סמאטס יוחנן 18 מושבה גרמנית | כתובת | ||
| אדריכל קארין הלו י | איש קשר במחלקת השימור |
| מס' חלקה בשלמות ן | גוש |
|---|---|
| 51 | 30011 |
| תיאור האתר | |||
|---|---|---|---|
| מהות: הסרת אתר מרשימת השימור העירונית | |||
| התייחסות למבנים ואתרים לשימור : | |||
| עיר היסטורית | |||
| אתר 397 | רשימת השימור העירונית | ||
| המבנה מסומן כ'בנין אופייני' עם אפשרות לבניה על הגג * | תכנית מתאר תקפה 2154 | ||
| תיאור מצב קיים: האתר ממוקם באזור שימור מושבה גרמנית, חלקה פינתית הממוקמת בצומת הרחובות סמאטס 18 פינת דידס .11 בתחום החלקה היה בנוי מבנה היסטורי שנהרס מכוח היתר 82/885 ובמקומו נבנה מכוח היתר 83/215 בנין מגורים חדש. | |||
| היתרים מאושרים: 1982/0085.00 להריסה הוכנה טיוטת היתר בתאריך 10/02/83 1983/0215.00 לבניה חדשה הוכנה טיוטת היתר בתאריך 07/06/1983 1983/0585.00 לסגירת מרפסת הוכנה טיוטת היתר בתאריך 04/08/1983 1983/0215.01 לשינויים בבנין הקיים הוכנה טיוטת היתר בתאריך 25/09/1984 בקשה 1983/0215.02 לתוספת בניה - בתהליך טרם נדונה בועדה/ר"ר |
13
| תכנית מאושרת: תכנית מתאר מפורטת מס' 2154 בתוקף מתאריך 18/09/80 אזור מגורים 4 מיוחד המבנה מסומן כ'בנין אופייני' עם אפשרות לבניה על הגג * | ||
|---|---|---|
| מסמכי מדיניות: תכנית האב למושבות מגורים 1 אזור ליבה. המבנה אינו מסומן לשימור | ||
| * בתאריך 07/01/26 התקבלה חו"ד משפטית במסגרת בקשה להיתר 1983/0215.02 תיק שימור 7208 | ||
| וועדת שימור: | ||
| המלצת מחלקת השימור ל וועדת שימור מס' :45 להסיר את האתר מרשימת השימור העירונית. |
14
| סדר יום ועדת שימור | |||
|---|---|---|---|
| 14/06/2026 - כט סיוון תשפ"ו | תאריך | ||
| ועדה לשימור | סוג דיו ן | ||
| 45/2026 | מספר ועדה | ||
| הסרת אתרים מרשימת השימור העירונית: מושבה גרמנית |
| נתונים כלליים | |||
|---|---|---|---|
| צבי גרץ 11 מושבה גרמנית | כתובת | ||
| אדריכל קארין הלו י | איש קשר במחלקת השימור |
| מס' חלקה בשלמות ן | גוש |
|---|---|
| 2 | 30012 |
| תיאור האתר | |||
|---|---|---|---|
| מהות: הסרת אתר מרשימת השימור העירונית | |||
| התייחסות למבנים ואתרים לשימור : | |||
| עיר היסטורית | |||
| אתר 391 | רשימת השימור העירונית | ||
| המבנה מסומן כ'בנין אופייני' * | תכנית מתאר תקפה 2878 | ||
| תיאור מצב קיים: האתר ממוקם באזור שימור מושבה גרמנית, חלקה פינתית הממוקמת בצומת הרחובות צבי שרץ 11 פינת דור דור ודורשיו .2 בתחום החלקה היה בנוי מבנה היסטורי שנהרס ונבנה מחדש מכוח היתר 86/422 . | |||
| היתרים מאושרים: 1986/0422.00 הוכנה טיוטת היתר בתאריך 03/07/87 1986/0422.01 לבנין חדש הוכנה טיוטת היתר בתאריך 26/12/1988 היתרי שינויים 1986/0422.03,05,08,09,10 בקשה 1986/0422.11 לתוספת בניה - בתהליך נדונה בועדה בתאריך 06/05/26 |
15
| תכנית מאושרת: תכנית מתאר מפורטת מס' 2878 בתוקף מתאריך 27/08/1989 אזור מגורים 1 מיוחד המבנה מסומן כ'בנין אופייני' * | ||
|---|---|---|
| מסמכי מדיניות: תכנית האב למושבות מגורים 2 שימור מרקמי ותוספת מתונה. המבנה אינו מסומן לשימור | ||
| * בתאריך 10/05/26 התקבלה חו"ד משפטית במסגרת בקשה להיתר 1986/0422.11 תיק שימור 7748 | ||
| וועדת שימור: | ||
| המלצת מחלקת השימור ל וועדת שימור מס' :45 להסיר את האתר מרשימת השימור העירונית. |
16
| סדר יום ועדת שימור | |||
|---|---|---|---|
| 14/06/2026 - כט סיוון תשפ"ו | תאריך | ||
| ועדה לשימור | סוג דיו ן | ||
| 45/2026 | מספר ועדה | ||
| הכנסת אתרים לרשימת השימור העירונית: מרכז העיר והנביאים |
| תמצית | צילום | גוש/ חלקה בעלות | מס' אתר | בעלות | שם אתר לשימור | מס' סידור י |
|---|---|---|---|---|---|---|
| מבנה משמר - אחד משני מבני השער המקוריים של מתחם מגרש הרוסים. נבנה בסוף המאה ה- .19 בשנת 1975 נהרס מבנה המשמר המזרחי לטובת הרחבת הכביש. הגדר המעוגלת שהיתה מחוברת למבנה נהרסה. | 30051/31 | 4204 | עיריית ירושלים | מבנה משמר ב שער הצפוני של מגרש הרוסים | 1 | |
| מקטע מהחומה הצפונית של מגרש הרוסים. נבנתה עם הקמת המתחם במאה ה -.19 בנויה לאורך רחוב הלני המלכה. מקטע שבין רחוב יפו ומונבז. | 30051/35 30051/26 30051/31 | מדינת ישראל | מקטע מ החומה הצפונית של מגרש הרוסים | 2 | ||
| מבנה נספח לאכסניית הגברים ע"ש אליזבטה, נבנה בין .1859-1864 תוכנן ע"י האדריכל מרטין איוונוביץ' אפינגר | 30051/11 | מדינת ישראל | מבנה נספח לאכסניית הגברים ע"ש אליזבטה. | 3 |
17
| 9 ביתני אבן קטנים בני קומה וגג רעפים, בשטח החצר המוקפת באכסניית הגברים ובאכסניית ניקולאי – בתוך מתחם המשטרה ובית המעצר. המבנים נראים בתצ"א מ - .1918 חלק מהמבנים עברו ככל הנראה שינויים. | 30051/12 | 4205 | מדינת ישראל | ביתני אבן מתחם המשטרה | 4 | |
|---|---|---|---|---|---|---|
| מקטע מהחומה הצפונית המקורית של מגרש הרוסים. נבנתה עם בניית המתחם במאה ה -.19 בנויה לאורך רחוב הלני המלכה. מקטע שבין רחוב שבטי ישראל ומונבז. בצומת הלני ומונבז נשמר חלק מהגדר המעוגלת (בעבר התחברה למבנה המשמר המזרח י שלא שרד. מבנה השער השני שממול שרד אך ללא הגדר המעוגלת) . | 30051/10 30051/31 30051/36 30051/154 30051/26 30051/35 | 4211 | מדינת ישראל | החומה הצפונית של מגרש הרוסים | 5 | |
| מבני שירות לאורך החומה הצפונית של מגרש הרוסים. שורת מבני אבן בני קומה אחת וגג רעפים, שחזיתם הצפונית מהווה חלק מחומת האבן ההיקפית של מגרש הרוסים הפונה לרחוב הלני המלכה. נבנו במאה ה- .19 | 30051/10 | 4212 | מדינת ישראל | מבני שירות לאורך החומה הצפונית של מגרש הרוסים | 6 |
18
| בית קיינג'ינוף בהלני המלכה פינת סמטת פטרושקה. מבנה בן 2 קומות וגג רעפים שתוכנן למגורים בבנייה מסורתית. המבנה בקו 0 ויוצר את אופי הסימטה הייחודית. כאן שכן ככל הנראה מלון קמיניץ בגלגולו השליש י. בשנות ה -50 שכן במבנה מפעל לאפיית מצות שלו מערכת מים ייחודית. | 30052/81 | 4169 | לא ק י ים | בית קיינג'ינוף, הלני המלכה 19 | 7 | |
|---|---|---|---|---|---|---|
| המכון הפינ י, מרכז שלהבת - יה, מבנה בן 2 קומות וגג רעפים שנבנה בשנת 1875 בתכנונו של האדריכל הנודע קונרד שיק. למבנה מראה ייחודי ומרשים שניתן להגדירו כסגנון אנגלי קולוניאל י. הייחודיות נובעת בין השאר משילוב החומרים והצבעוניות של אבן לבנה, לבני חרס אדומות ועמודי עץ הנושאים את הגג ויוצרים מרפסת בקומה השנייה. המבנה שימש בראשיתו את כנסיית סנט פול המצויה מולו. משנות ה -50 פועל בו המכון הפינ י – מוסד חינוכי של הכנסיה האוונגלית - לותרנית של | 30052/75 | 4174 | לא קיים | שבטי ישראל 25 המכון הפינ י . מרכז שלהבת -יה | 8 |
19
| פינלנד. בחצר האחורית נבנה ב -1963 בניין נוסף המשמש את הנהלת המוסד. לפני כמה שנים עבר המתחם שיפוץ. המבנה החזיתי מומלץ לשימור מחמיר. | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| המבנה מהווה חלק מבתי ברמן של משפחת ברמן - בעלי המאפייה היהודית הגדולה הראשונה בירושלים במאה ה -.19 זהו המבנה השני שנבנה בין שלושת בתי ברמן. מבנה אבן בבניה מסורתית, שבנוי בקו 0 לרחוב הנביאים, עם חזית מסחרית בקומת הקרקע. חזיתו המערבית של המבנה פונה לחצר המשותפת לשלושת בתי ברמן. | 30052/134 | 4178 | לא קיים | מתחם בתי ברמן הנביאים 19 | 9 | |
| המבנה הראשון מבין שלושת בתי ברמן. משפחת ברמן שהקימה את מאפיית ברמן במאה ה- .19 בית חלל מרכזי מפואר בן 2 קומות, בנוי בנסיגה מהרחוב ,ויחד עם 2 בתי ברמן הנוספים שבנויים בקו 0 לרחוב, תוחמים חצר בקדמת המבנה. הקומה השנייה נבנתה ב -1933 | 30052/134 | 4177 | לא קיים | מתחם בתי ברמן הנביאים 21 | 10 |
20
| בתכנונו של האדריכל יהושע סלנט. המתחם בתהליך שימור ותוספות. | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| המבנה מהווה חלק מבתי ברמן של משפחת ברמן - בעלי המאפייה היהודית הגדולה הראשונה בירושלים. את המבנה הזה תכנן האדריכל יהושע סלנט - אדריכל ירושלמי חשוב. זהו המבנה האחרון שנבנה משלושת בתי ברמן. מבנה אקלקטי מפואר הבנוי בקו 0 לרחוב הנביאים בחזית הצפונית. חזיתו המזרחית של המבנה פונה לחצר המשותפת לשלושת בתי ברמן. 3 המבנים בתהליך שימור ותוספות. | 30052/134 | 4176 | לא קיים | בתי ברמן הנביאים 23 | 11 | |
| בית הארכימנדריט ניקיטה/הבית הרוסי. המבנה שימש כאכסניה לצליינים רוסים וכבית תפילה וקרוי על שם ראש משלחת הכנסייה הרוסית בירושלים. נבנה בסוף המאה ה -.19 בית חלל מרכזי. גינה קדמית מרשימה. | 30061/12 | 4412 | המשלחת הדתית הרוסית בירושלים | הנביאים 50 | 12 |
21
| בית ד"ר עמנואל פרופר. המבנה ההיסטורי הוא בקומת הקרקע. מעליו נבנו 2 קומות בשנות ה -60 של המאה ה.20 על השימור לחול רק על המבנה המקור י. | 30065/3 | 4412 | עזריה אליהו | הנביאים 62 | 13 | |
|---|---|---|---|---|---|---|
| בית דירות מנדטורי לו חנויות בקומת הקרקע ומגורים בקומות שמעל. סגנון מנדטורי אופייני. | 30065/68 | 4284 | דטיאשוילי חיים | הנביאים 68 | 14 | |
| מלון סן רמו. בית דירות בן 4 קומות שנבנה ב -1936 ע"י אמינה אל ח'אלדי, קרובת משפחה של ראש העיר דאז. המהנדס היה כנראה בן ציון גיני, מהנדס העיר הראשון. כבר בזמן הבנייה, הוסבו הדירות לחדרי מלו ן והושכרו למשפחת נוימרק שהקימה את מלון סן רמו. כיום משמש למגורים ומשרדים. מסחר בקומת הקרקע. סגנון הבנייה ניאו קלאסי וכולל אומנות וזיזים מסוגננים. | 30065/67 | 4385 | כהן גלעד דניאל | הנביאים /70שטראוס 8 מלון סן רמו | 15 |
22
| המשך של מלון סן רמו. למבנה נוספו קומות באופן שעמעם את יופיו של המבנה. | . . | 30065/77 | 4387 | כהן אבלין | שטראוס 10 | 16 |
|---|---|---|---|---|---|---|
| בית הרופא נבנה על ידי ההסתדרות הרפואית בישראל ושימש כמשרדיה הרשמיים עד המעבר לתל אביב. מבנה בעל ערך אדריכלי ואסתט י, מבנה מודרני בעל נוכחות דומיננטית. תוכנן ע"י האדריכל ראובן טרוסטלר . | 30065/75 | 4285 | רשות הפתוח | הנביאים 72 | 17 | |
| מבנה בן 4 קומות, חלק מבלוק מנדטורי אופייני. מבנה טורי בקו 0 הכולל חנויות בקומת הקרקע ודירות בקומות שמעל. פינות המבנה מעוגלו ת. כנראה שקומות המגורים נבנו לאחר קום המדינה. בקומת המסחר נותרו זיזי מרפסת מסוגננים כהכנה למרפסו ת קומה א' שנבנו באופן שונה. | 30065/35 | 4287 | סילהוב אליהו | הנביאים /76ישעיהו /2פראג 5 | 18 |
23
| מבנה מגורים מנדטורי פשוט – חלק מבלוק מנדטורי אופייני | 30065/83 | 4288 | לא קיים | פראג 1 | 19 | |
|---|---|---|---|---|---|---|
| המבנה מייצג תקופה בה אזור העסקים הראשי של העיר התרחב מעבר לגבולות מרכז העיר לכיוון השכונות המתפתחות בצפון לאורך רחוב שטראוס. מבנה מסחר ומגורים בבלוק אופייני לתקופת המנדט | 30065/82 | 4386 | עמר שלמה | שטראוס 9 | 20 | |
| מבנה מסחרי בן קומה אחת וגג רעפים הכולל שורת חנויות, הוקם לטובת תושביה של שכונת זכרון משה ב', אופייני לסגנון הבניה בתקופה. | 30066/100 | 4582 | אגודת וינסנט | שורת חנויות מנדטוריות – ישעיהו 3 | 21 | |
| חלק ממבנה כולל ווהלי ן במתחם בנין. המבנה המקורי הוקם ע"י המומר פאול ברגהיים ב- .1880 הבניין נקנה ע"י יעקב פיכטהולץ והוקדש לכולל ווהלין. שימש כחלק ממלון קמיניץ, המלון היהודי הראשון בירושלים. לטובת הרחבת המלון נבנו בסוף המאה ה- 19 תוספות סביב חצר (האדף הנדון). לאחר שמלון קמיניץ עבר לבניין הראש י (במרכז מתחם | 30746/4 | טוקטלי אריאלה | הנביאים 63 אגף בבניין כולל ווהלי ן | 22 |
24
| בנין), התגורר בו האדמו"ר ר' מרדכי טברסקי. | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| בית וועד התימנים. חלק ממתחם בנין. מבנה בן קומה אחת וגג רעפים. תקרת קמרונות צולבים מתחת לגג. יתכן ונבנה כמבנה נספח למלון קמיניץ הסמוך. נבנה סביב .1900 משמש כבית כנסת של עדת התימנים. | 30746/4 | 4114 | טוקטלי אריאלה | בית וועד התימנים - הנביאים | 23 | |
| מבנה השער של בית הספר של חברת כיח (כל ישראל חברים) שנפתח בשנת .1882 הבניין היה דו קומתי בצורת ח עם גג רעפים, הוא שכן בתוך חצר מגודרת ולה שער כניסה ראשי מכיוון רחוב יפו. כל מה שנותר מהמבנה, שנהרס בשנות ה -70 הוא השער ההיסטורי של המתחם, שניצב על המדרכה כזכר למבנה. על חורבות הבניין ההיסטורי הוקם מרכז כלל . | 30074/50 | 2763 | לא קיים | שער בית הספר כי"ח | 24 | |
| בית הלברייך – בניין מגורים ומסחר בקומת הקרקע בן 7 קומות. בנין אופייני לתקופתו, הבניין שמור במצבו המקורי. הבניין הוא חלק מבלוק עירוני שנבנה על ידי יזמים יהודים | 30043/78 | 1778 | אלקון רחל | שמואל הנגיד 2 בית הלברייך | 25 |
25
| בתקופת המנדט, כחלק מהמרכז המסחרי שהתפתח בין רחוב יפו לרחביה | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| בניין עיר אופייני לבניה היהודית בתקופת המנדט. מרפסות זיז מבטון ופרטי מעקות מעבודת מסגרות "באוהואסית" הדגשת הקווים האופקיים על ידי עבודות אבן יחודית הכוללת פסי אבן שקועים בחזית הראשית | 30043/62 | 1788 | אשכול בצלאל 10 בע"מ | בצלאל 10 | 26 | |
| גן הסוס/גן מנורה - גינה מונמכת מהרחובות שסביבה – המלך ג'ורג', בארי, בן יהודה ושמואל הנגיד. מוכרת כ"בור שיבר" על שם בעלי המגרש היזם והאדריכל גורג' שיבר שרכש מגרשים נוספים באזור. חפירה עבור המבנה הופסקה בשל מלחמת השחרור. עם העברת כנסת ישראל לבית פרומין, הוצבה מנורת ברונזה מונומנטלית שניתנה במתנה ע"י הפרלמנט הבריטי. המנורה עברה עם הכנסת לגן הורדים. | 30043/27 | עירית ירושלים | גן הסוס | 27 |
26
27
28 המלך ג'ורג' הוכשטיין 30037/188 בית דירות
31 עמרם מנדטורי.
אדריכל: ראובן
אברם. מעל
הכניסה עיטור
שיניים אופייני
לאדריכל
| סדר יום ועדת שימור | |||
|---|---|---|---|
| 14/06/2026 - כט סיוון תשפ"ו | תאריך | ||
| ועדה לשימור | סוג דיו ן | ||
| 45/2026 | מספר ועדה | ||
| הכנסת אתרים לרשימת השימור העירונית: מע"ר מזרח |
28
אזור השכונות באב א זהרה, שיח' ג'ראח ואמריקן קולוני, המכונות כיום "מע"ר מזרח", מהוות את אחד האזורים החשובים ביותר בהתפתחות ירושלים המודרנית מחוץ לחומות.
עד אמצע המאה ה־19 היה האזור ברובו שטח פתוח של מטעים, קברי קדושים מוסלמיים ודרכי מעבר. הגרעין הקדום ביותר היה סביב קברו המסורתי של השיח' ג'ראח- דמות מוסלמית מן התקופה האיובית- שסביבו התפתחה שכונה קטנה בתקופה העות'מאנית.
במחצית השנייה של המאה ה־,19 עם יציאת ירושלים מן החומות, הפך האזור למוקד מגורים יוקרתי יחסית. משפחות ערביות נכבדות מירושלים- כגון משפחות נשאשיבי, חוסייני ונוסייבה-
בנו בו בתי מידות ואחוזות. במקביל הוקמו מוסדות דת, קונסוליות ובתי הארחה. האזור נהנה ממעמד גבוה בשל קרבתו לעיר העתיקה והאוויר הפתוח שמצפון לה.
שכונת "אמריקן קולוני" נוסדה בשנות ה־80 של המאה ה־19 בידי קבוצה נוצרית־ אמריקנית משיחית שהגיעה תחילה משיקגו ובהמשך גם משוודיה. אנשיה התיישבו בבית גדול שנרכש ממשפחת רבאח אל־חוסייני, ופיתחו קהילה ייחודית שעסקה בצילום, סיוע הומניטרי וחיי שיתוף.
במהלך מלחמת העולם הראשונה ואחריה נודעה המושבה בזכות מפעל הצילום שלה, שתיעד את ירושלים וארץ ישראל באופן נרחב.
בתקופת המנדט הבריטי הפך כל המרחב הצפוני הזה לאחד המרכזים החשובים של האליטה הערבית הירושלמית. הוקמו בו בתי ספר, בתי חולים, מלונות ומוסדות שלטון. הדרך העוברת באזור- דרך שכם- הייתה עורק התחבורה הראשי בין ירושלים לצפון הארץ. בתקופה זו נבנו גם מבנים בריטיים מנהליים וביטחוניים באזור.
בעקבות מלחמת השחרור עבר האזור לשליטה ירדנית והפך לחלק מירושלים המזרחית. קו הגבול עם ישראל עבר לא רחוק ממערב לו. בשנות ה־50 יושבו בחלקים משיח' ג'ראח פליטים, בחלק מהמקרים במסגרת הסדרים בין ממשלת ירדן לאונר"א.
לאחר שחרור חלקה המזרחי של ירושלים במלחמת ששת הימים, סופח האזור לשטח המוניציפלי הישראלי של ירושלים. מאז התפתחו בו מוקדי שלטון, תחבורה ומסחר והוא הפך ל"מרכז עסקים ראשי" בחלק זה של העיר.
| צילום אופייני | תיאור תמציתי והערכת חשיבות | חלקה | גוש | בעלות | אתר | כתובת ושם אתר | מס ' |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מבנה בן 2 קומות. אבן בעיבוד טובזה עדין. אופייני לבינוי הפשוט של סוף שנות המנדט. חלקו הדרומי של המבנה "משולב" בחזית הסלע/ מערה. | 4 | 30526 | מתול י וקף ח'ליל שרף אלדי ן אבו ג'בנה | --- | עות'מאן בן עפאן 22 | 1 | |
| מבנה בן 2 קומות. אבן בעיבוד טלטיש עדין. אופייני לבינוי הפשוט של סוף שנות המנדט. | 6 | 30526 | ודאד אבראהים אלתמימ י | --- | ח'אלד אבן אל ואליד 17 | 2 | |
| מבנה בן 2 קומות. אבן בעיבוד טובזה. אופייני לבינוי הפשוט של סוף שנות המנדט . | 38 | 30526 | כאלותי עלא אלד י | --- | ח'אלד אבן אל ואליד 19 | 3 | |
| מבנה בן 2 קומות. אבן בעיבוד טלטיש. מאפיינים של אדריכלות "בין לאומית" כדוגמת חדר המדרגות המודגש במרכז החזית הקדמית, הכולל מערך חלונות צרים וארוכים | 16 | 30526 | יוסף עבד אלפתאח ע'זאל | --- | ח'אלד אבן אל ואליד 16 | 4 | |
| מבנה תלת קומתי. אבן בעיבוד טובזה. עם מאפיינים של אדריכלות 'מנדטורית פשוטה' ומאפיינים של הסגנון ה"בין לאומי" כדוגמת מרפסות זיז ארוכות ועגולות. (המבנה ככל הנראה מהתקופה הירדנית ) | 7 | 30526 | נובאני טלאל | --- | ח'אלד אבן אל ואליד 2 | 5 | |
| מבנה בן 2 קומות. אבן בעיבוד טובזה עדין. אופייני לבינוי הפשוט של סוף שנות המנדט אולם נבנה ככל הנראה בתקופה הירדנית . | 34 | 30526 | פטומה בת דאוד מחמד כמאל | --- | אבו עוביידה 15 | 6 | |
| מבנה בן 2 קומות. אבן בעיבוד טובזה עדין. אופייני לבינוי הפשוט של סוף שנות המנדט. | 18 | 30526 | נזהה בת בדר תופיק אלחסינ י | --- | אבו עוביידה 17 | 7 | |
| מבנה בן 3 קומות. אבן בעיבוד טובזה וטלטיש (בחזיתות שונות). אופייני לבינוי הפשוט של סוף שנות המנדט . | 25 | 30526 | אחמד צאלח אחמד עיד אבו עוכל | --- | בהא א דין 20 | 8 |
29
| מבנה בן 2 קומות במתאר ריבועי עם חצר מרכזית. באגפו המזרחי כיפה. תוספות בניה רבות בנויות מכל צדדיו . | 4 | 30527 | דאארת אלאוקאף ואלשאו ן אלאסלאמ י ה | --- | דרך שכם 51 | 9 | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מבנה בן 4 קומות. אבן בעיבוד טלטיש. מאפיינים של אדריכלות "בין לאומית" כדוגמת חדר המדרגות המודגש במרכז החזית הקדמית, הכולל מערך חלונות צרים וארוכים. (המבנה ככל הנראה מהתקופה הירדנית ) | 7 | 30527 | ג'מעית אלשאבאת אלמסיחיא ת בירושלים | --- | אבן ג'ובאייר 6 | 10 | |
| מבנה בן 5 קומות בסגנון מודרני . | 9 | 30527 | מוסד בית הילד הערב י | 995 | מוחמד א סלאח | 11 | |
| מבנה בן 4 קומות. אבן בעיבוד טלטיש עדין. מאפיינים של אדריכלות "בין לאומית" פשוטה. | 16 | 30527 | רהבנה אלמואססה אלתריזיאנ י ה אלכת'וליכ י ה | --- | חתם א טאי 18 | 12 | |
| מבנה אבן חד קומתי פשוט, אבן בעיבוד טובזה, חלונות מקושתים אופיניים. | 17 | 30527 | סעאד בת עבד אללה סלים זיאת | --- | חתם א טאי 18 | 13 | |
| מבנה בן 2 קומות. אבן בעיבוד טלטיש עדין. בקומת הקרקע פתחים לחללים מסחריים. אדריכלות מנדטורית פשוטה. (המבנה ככל הנראה מהתקופה הירדנית ) | 33 | 30527 | אבראהים סעיד אחמד ראסם אלחסינ י | --- | עלי אבן אבו טאלב 9 | 14 | |
| מבנה בן 2 קומות. אבן בעיבוד טלטיש עדין. מערך סימטרי של החזית הראשית. פתחים מקושתים. אדריכלות "בין לאומית אוריינטלית" . | 21 | 30527 | פארוק ג'מאל מחמוד נור אלדי ן | --- | עלי אבן אבו טאלב 7 | 15 | |
| מבנה בן 5 קומות. מאפיינים של אדריכלות "בין לאומית" פשוטה. (המבנה ככל הנראה מהתקופה הירדנית ) | 20 | 30527 | כלותי נוואל | --- | עלי אבן אבו טאלב 5 | 16 |
30
| מבנה חד קומתי מודרני "ניאו קלאסי". (המבנה ככל הנראה מהתקופה הירדנית ) | 19 | 30527 | אחמד סעיד חסין ציאם | --- | עלי אבן אבו טאלב 3 | 17 | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מבנה חד קומתי בחיפוי טובזה עם פתחים מקושתים, אופייניים, עם מסגרות מודגשות. גג רעפים 4 -שיפועי. | 26 | 30527 | זלפה בת עבד אלקאדר אלעלמ י | --- | אבן ח'לדון 3 | 18 | |
| מבנה דו קומתי (קומתו העליונה בגובה הרחוב) מאפיינים "בין לאומיים" פשוטים. (המבנה ככל הנראה מהתקופה הירדנית ) | 1 | 30525 | חנא סחאר | --- | חתם א טאי 23 | 19 | |
| מבנה דו קומתי (קומתו העליונה בגובה הרחוב). אבן בעיבוד טובזה. מאפיינים "בין לאומיים" פשוטים. (המבנה ככל הנראה מהתקופה הירדנית ) | 2 | 30525 | עצמת בת ח'ליל מחמד אלמזע 'ר | --- | חתם א טאי 25 | 20 | |
| מבנה דו קומתי עם חזית "ניאו קלאסית" מונומנטלית . | 10 | 30525 | סלמא בת נאג' י עבד אלקאדר אלמחתסב | --- | אחוואן א ספא 82 | 21 | |
| מבנה דו -קומתי בסגנון 'מנדטורי פשוט' עם חזית סימטרית אופיינית | 12 | 30525 | עיסא עבדאלחי י עבד אלחק עבדאללה - ביר נבאלא | --- | חאלד אבן אל ואליד 36 | 22 | |
| מבנה דו -קומתי בסגנון 'מנדטורי פשוט' במעלה מסלעה . | 14 | 30525 | כאמל תופיק אחמד אלמוקת | --- | חאלד אבן אל ואליד 36 | 23 | |
| מבנה דו -קומתי בסגנון 'מנדטורי פשוט' סימטרי עם מרפסות זיז. אבן בעיבוד טובזה. | 19 | 30525 | אחמד סעיד חסין ציאם | --- | חאלד אבן אל ואליד 42 | 24 | |
| מבנה תלת -קומתי. שתי קומותיו התחתונות מקוריות. אבן טלטיש עדין. מרפסת זיזית אופיינית. סגנון מנדטורי "פשוט". תוספות בניה מאוחרות מסתירות חלק מהמבנה. (המבנה ככל הנראה מהתקופה הירדנית ) | 29 | 30525 | בדר צאלח בדר אלחלואנ י | --- | חאלד אבן אל ואליד 50 | 25 |
31
| מבנה דו -קומתי. קומתו התחתונה מקורית. אבן טלטיש עדין. סגנון מנדטורי "פשוט". תוספות בניה מאוחרות מסתירות חלק מהמבנה. (המבנה ככל הנראה מהתקופה הירדנית ) | 34 | 30525 | רשיד חסן רשיד אל חואש | --- | חאלד אבן אל ואליד 52 | 26 | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מבנה תלת -קומתי. שתי קומותיו התחתונות מקוריות. אבן טלטיש עדין. סגנון מנדטורי "פשוט". חדר מדרגות מודגש בחלון האנכי הצר. תוספות בניה מאוחרות מסתירות חלק מהמבנה. | 21 | 30524 | שריף מצטפא אחמד אלחלב י | --- | חאלד אבן אל ואליד 54 | 27 | |
| מבנה דו -קומתי. קומתו התחתונה מקורית. אבן בעיבוד טובזה. סגנון מנדטורי "פשוט". שער כניסה מקושת עם חזות 'מונומנטלית'. | 15 | 30524 | חכמת בת אבראהים מצטפא אלתפכג' י אלתרך | --- | אחוואן א ספא 16 | 28 | |
| מבנה חד קומתי, נמוך מגובה הרחוב. החזית הראשית, הפונה לרחוב, עם פתחים מקושתים וחזות "מונומנטלית", אך מרבית החזית מוסתרת ע"י קירוי מאוחר בינה ובין הרחוב. | 14 | 30524 | בהיה בת מצטפא סלים קמבז | --- | אחוואן א ספא 14 | 29 | |
| מבנה תלת קומתי (שתי הקומות העליונות מעל גובה הרחוב). אבן בעיבוד טובזה. סגנון מנדטורי פשוט | 13 | 30524 | חסן ענבתאו י | --- | אחוואן א ספא 10 | 30 | |
| מבנה דו קומתי. קומתו התחתונה (שכמעט ואיה נצפה מהרחוב) מקורית. אדריכלות מנדטורית פשוטה . | 23 | 30524 | אברהים ערפאת מוסא אלשאוויש | --- | אחוואן א ספא 8 | 31 | |
| מבנה דו קומתי עם אבן בעיבודים שונים. חזית סימטרית עם חלונות אופיניים ומרפסת זיזית. המבנה נפגע משינויים מאוחרים שכיערו את חזיתו. | 24 | 30524 | זלאטימו מחמד פארוק | 775 | אחוואן א ספא 6 | 32 | |
| מבנה תלת קומתי. שתי קומותיו התחתונות מקוריות. אדריכלות מנדטורית 'פשוטה' עם חזית מתומנת ייחודית. | 12 | 30524 | ח'ליל עבד אלע'ני אלבלביס י | --- | אל מקדסי 64 | 33 |
32
| מבנה בן 4 קומות (הקומה העליונה מאוחרת), בנוי בסגנון מנדטורי אוריינטלי עם אלמנטים מקושתים וחדר מדרגות מודגש | 11 | 30524 | סהיל בת טאהר מכיה | 813 | אל מקדסי 21 | 34 | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מבנה בן 2 קומות, סגנון מנדטורי פשוט. נבנה ככל הנראה בשני שלבים שונים (קומתו העליונה מאוחרת ) | 22 | 30524 | ח'ליל עבד אללה מצטפא אלתרה י | --- | אל מקדסי 15 | 35 | |
| מבנה בן 2 קומות, סגנון מנדטורי פשוט. | 163 | 30057 | אלחאג ' חס ן סלים נאסר אלדי ן | --- | אחוואן א ספא 53 | 36 | |
| מבנה בן 2 קומות + קומה שלישית בנסיגה, סגנון מנדטורי פשוט, מרפסות זיז בחזית. | 200 | 30057 | הקדש אלחאג ' עבד אלרחמא ן מחמד עת'מא ן אלנור י | --- | אחוואן א ספא 49 | 37 | |
| מבנה אבן חד קומתי פשוט. | 26 | 30057 | ג'מילה בת אימרן אל דקאק | 997 | אל חרירי 17 | 38 | |
| מבנה בן 2 קומות. קומת הקרקע מקורית (בלבד) ונמוכה ממפלס הרחוב. החזיתות המונומנטליות הכוללות חלונות מקושתים ועוד נראות רק בחלקו האחורי של הבניין | 195,223,19 7,196,222 | 30057 | אמי ן בן חאדז' אסעד באדרייה | --- | אל חרירי 21 | 39 | |
| מבנה בן 2 קומות, סגנון מנדטורי פשוט. נבנה ככל הנראה בשני שלבים שונים (קומתו העליונה מאוחרת ) | 30 | 30057 | מוחמד עבדול ג'אנ י אפנד י אל עלמ י | --- | אל חרירי 27 | 40 | |
| מבנה תלת קומתי בסגנון מנדטורי אוריינטלי עם מאפיינים של הסגנון הבין לאומי. רפסות זיז גדולות וחדר מדרגות מודגש באמצע החזית הקדמית. | 120 | 30057 | לא קיים | --- | אחוואן א ספא 17 | 41 |
33
| מבנה בן 5 קומות (4 מקוריות), סגנון מנדטורי פשוט . | 224 | 30057 | על י שמ י בתור מותוול י ההקדש | --- | אל אח'טל 19 | 42 | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מבנה בן 2 קומות, סגנון מנדטורי פשוט, סוגי עיבוד אבן שונים לכל קומה. מרפסת זיז במרכז החזית הקדמית. | 149 | 30057 | לא קיים | --- | אל אח'טל 22 | 43 | |
| מבנה בן 2 קומות, סגנון מנדטורי אוריינטלי, פתחים מקושתים מסוגננים. מרפסת זיז במרכז החזית הקדמית. | 148 | 30057 | עלי סובחי אלשווא | --- | אל אח'טל 20 | 44 | |
| מבנה תלת קומתי. חזיתו הצרה פונה לרחוב. קווים פשוטים ו'נקיים'. | 226 | 30057 | רג'יב ב ן מוסה שיחאדה אל -קלת י | --- | אל אח'טל 15 | 45 | |
| מבנה חד קומתי. בנייה מנדטורית 'אוריינטלית'. אלמנט חצ י -מתומן ייחודי . | 145 | 30057 | לא קיים | --- | אל אח'טל 18 | 46 | |
| מבנה בן 2 קומות, סגנון מנדטורי, פתחים עם מסגרת מודגשת. מרפסת זיז במרכז החזית הקדמית. מראה המבנה שונה בעקבות שינויים מאוחרים . | 144 | 30057 | לא קיים | --- | אל אח'טל 16 | 47 | |
| מבנה דו קומתי. בנייה מנדטורית 'אוריינטלית' (הקומה העליונה ככל הנראה מאוחרת לקומת הקרקע) אלמנט חצ י - מתומן ייחודי . | 146 | 30057 | מחמד אלחג' אברהים זלאטימו | 852 | אחוואן א ספא 3 | 48 | |
| בניה בסגנון מנדטורי "פשוט". תוספות בניה רבות סביב המבנה | 233 | 30057 | לא ק יים | --- | (סמטה) 4 | 49 |
34
| מבנה דו קומתי מנדטורי, חלונות מקושתים ומרפסת זיזית במרכז החזית הראשית . | 100 | 30057 | חאג' עלי יוסף אידקיידק | --- | אל מקדסי 9 | 50 | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מבנה בן 3 קומות. השתמרות חלקית בלבד של המבנה המקורי, שנבנה בסגנון מנדטורי "פשוט" בתוך בנייה חדשה | 114 | 30057 | חמדי בדר זין | --- | (סמטה) 3 | 51 | |
| מבנה בן 3 קומות. קומת הקרקע נבנתה בשלב הראשון בסגנון 'אוריינטלי' ומעליה נוספו שתי קומות בסגנון מודרני . | 169 | 30057 | נג'יחה בת עבד אלרחים אלדבאע | --- | אל מקדסי 7 | 52 | |
| מבנה תלת קומתי. ככל הנראה קומת הקרקע 'קודמת' לשתי הקומות העליונות. קומת הקרקע בנויה בסגנון 'אוריינטלי' עם פתחים מקושתים. יתר הקומות בסגנון מנדטורי מאוחר . | 102 | 30057 | יצחק ב ן חאג' מוסטפה חלוו'אנ י | --- | אל מקדסי 5 | 53 | |
| מבנה תלת קומתי. בדומה למבנה הסמוך לו (חלקה )102 גם בו קומת הקרקע 'קודמת' לשתי הקומות העליונות. הקומות העליונות בנויות בסגנון מנדטורי מאוחר . | 103 | 30057 | לא קיים | --- | אל מקדסי 5 | 54 | |
| מבנה תלת קומתי הבנוי בסגנון מנדטורי עם חלונות מקושתים ומסגרות מודגשות. במבנה בוצעו שינויים רבים בחזיתות והחזית ה'שמורה' במבנה היא בעיקר החזית הדרומית. | 113 | 30057 | סאלח ב ן טאהר ב ן עבדול ראוף עבדו | --- | (סמטה) 5 | 55 | |
| מבנה תלת קומתי (שתי הקומות העליונות מעל גובה הרחוב). ניכר שהמבנה נבנה בשני שלבים: שתי הקומות התחתונות בעיבוד טובזה עם מרפסת זיז מרכזית והקומה העליונה בעיבוד טלטיש. | 112 | 30057 | מהאניה ואיל | --- | אל אח'טל 10 | 56 | |
| מבנה דו קומתי מנדטורי פשוט | 110 | 30057 | אלשיך עבד אלע 'נ י ב ן סעיד קאמלה | --- | אל אח'טל 2 | 57 |
35
| מבנה דו קומתי בסגנון מנדטורי מאוחר. בחזית המבנה מודגש חדר המדרגות. בחזיתות בוצעו שינויים רבים לאורך השנים. | 105 | 30057 | עוטמן בן סולימן א- שעבנ י | --- | אל מקדסי 3 | 58 | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מבנה תלת קומתי (במקור בן 2 קומות). בניית אבן 'נקיה' עם הדגשת חדר המדרגות ('מדחום'). (המבנה ככל הנראה מהתקופה הירדנית ) | 217 | 30057 | יוסרה סאלח נוסייבה | --- | אל אח'טל 3 | 59 | |
| מבנה בן 4 קומות (במקור בן 3 קומות בלבד) בסגנון בן לאומי 'אוריינטלי' עם מרפסות זיז וחזיתות מעוגלות אופייניות. (המבנה ככל הנראה מהתקופה הירדנית ) | 220 | 30057 | סלמאן סליבה חנא | --- | נור א דין 7 | 60 | |
| מבנה בן 3 קומות מחופה באבן בעיבוד טובזה. סגנון מנדטורי פשוט, פתחים מקושתים בקומת הקרקע של הבניין. (המבנה ככל הנראה מהתקופה הירדנית ) | 221 | 30057 | אנסטאסיה ג'ורג' חלב י | --- | אל חרירי 49 | 61 | |
| מבנה חד קומתי בסגנון מודרני. אדריכלות ישרה ו'נקיה'. אבן בעיבוד טלטיש עדין. | 229 | 30057 | פואד יחיא נסיבה | --- | גוש 30057 חלקה 229 | 62 | |
| מבנה בן 3 קומות מעל קומת מרתף גבוהה. חזיתו הקדמית (הצרה) והדפונית בחיפוי בעיבוד טלטיש עדין וחזיתו הדרומית בעיבוד טובזה. סגנון מודרני 'פשוט' עם פתחים קשותים בקומת הקרקע. (המבנה ככל הנראה מהתקופה הירדנית ) | 226 | 30057 | רג'יב ב ן מוסה שיחאדה אל -קלת י | --- | אל אח'טל 15 | 63 | |
| מבנה בן 5 קומות (העליונה מודרנית, מאוחרת). המבנה בנוי בסגנון מנדטורי מאוחר. אבן בעיבוד טלטיש עדין. חלונות מלבניים עם מסגרת אופינית מודגשת. מרפסת זיז במרכז החזית הראשית . | 224 | 30057 | על י שמ י בתור מותוול י ההקדש | --- | אל אח'טל 19 | 64 | |
| מבנה דו קומתי הבנוי בסגנון 'מודרני' הבנוי מיחידות אדריכליות שונות. המבנה מחופה באבן בעיבוד טלטיש עדין. בחזית המבנה מעלית (תוספת חדשה) . | 12 | 30058 | סמיחה בת עבד אלרחמא ן אלתאג' י | --- | סלאח א דין 36 | 65 |
36
| מבנה מוארך במתאר כללי מעוגל, בן 5 קומות, המשמש כבית מלון (מלון ריץ'). המבנה בנוי בסגנון "מודרני" תוך הדגשת הקווים האופקיים של המבנה. (המבנה ככל הנראה מהתקופה הירדנית ) | 99 | 30058 | לא קיים | --- | אבן ח'לדון 11 | 66 | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מבנה דו קומתי ייחודי. המבנה בנוי בסגנון "בין לאומי" עם אלמנטים 'אוריינטליים' כדוגמת חלונות מקושתים וכו', חלק מקירות המבנה במתאר מעוגל . | 117 | 30058 | הקרן לירושלים | --- | אחוואן א ספא 65 | 67 | |
| מבנה תלת קומתי מוגבה, הבנוי בסגנון 'מודרני' תוך הדגשת קווי הבניין האופקיים והאנכיים. המבנה מחופה באבן בעיבוד טלטיש עדין. בחזית המבנה בצידה השמאלי חדר מדרגות עם פתחים מקושתים. (המבנה ככל הנראה מהתקופה הירדנית ) | 109 | 30058 | מוסה מוחמד מוסה אלקד'מאנ י | 849 | אחוואן א ספא 61 | 68 | |
| מבנה תלת קומתי, אבן בעיבוד טלטיש עדין. המבנה בנוי בסגנון מנדטורי מאוחר עם אלמנטים מהאדר' ה"בין לאומית" כדוגמת חדר המדרגות הבולט בחזית עם חלון ה'מדחום' במרכזו . | 121 | 30056 | אלשיך סעד אלדי ן ג'לאל אלדי ן אלעלמ י | --- | אל חרירי 4 | 69 | |
| מבנה תלת קומתי מוגבה, הבנוי בסגנון 'מודרני' תוך הדגשת קווי הבניין האופקיים והאנכיים. המבנה מחופה באבן בעיבוד טלטיש עדין. מעל המבנה קומה נוספת (תוספת חדשה ) | 67 | 30056 | לא קי ים | --- | אל חרירי 34 | 70 | |
| מבנה מודרני בן 4 קומות המורכב מ 4 יחידות שונות, הבנויות בטור. היחידות המערביות בנויות בסגנון מנדטורי מאוחר וכוללות אלמנטים מקושתים. היחידות המזרחיות בנויות בסגנון מודרניסטי תוך הדגשת הקווים האדריכליים האופקיים במבנים. | 65 | 30056 | מעמור אל אווקף אל איסמליה בירושלים (הממונה על הוקף המוסלמ י | --- | נור א דין 3-5 | 71 | |
| מבנה חד קומתי. חלקו הקדמי (הדרומי) בעל חזית מסחרית. שאר החזיתות בעלות סגנון מנדטורי עם פתחים מקושתים. | 43 | 30056 | האפוטרופו ס לנכסי נפקדים | --- | א זהרא 25 | 72 |
37
| מבנה אבן חד קומתי הנוי בסגנון מסורתי. אבן בעיבוד טובזה. חלונות מקושתים עם מסגרת אופיינית מודגשת. | 137 | 30056 | חוסיני נאדר דאוד | --- | גוש 30056 חלקה 137 | 73 | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מבנה אבן דו קומתי. המבנה בנוי בסגנון מסורתי. חלונות מקושתים עם מסגרת אופיינית מודגשת. מרפסת זיז בחזית. גג רעפים 4 -שיפועי. | 60 | 30056 | ראקייה בת שייח אסמעיל אל דנף | --- | אל חרירי 11 | 74 | |
| מבנה תלת קומתי מוגבה, הבנוי בסגנון 'מודרני' תוך הדגשת קווי הבניין האופקיים והאנכיים. המבנה מחופה באבן בעיבוד טלטיש עדין. | 46 | 30056 | לא קיים | --- | א זהרא 17 | 75 | |
| מבנה תלת קומתי, אבן בעיבוד טלטיש עדין. המבנה בנוי בסגנון מנדטורי מאוחר עם אלמנטים מהאדר' ה"בין לאומית" כדוגמת חדר המדרגות הבולט בחזית. | 54 | 30056 | לא קיים | --- | אבו בטוטה 8 | 76 | |
| מבנה חד קומתי. חלקו הקדמי (הדרומי) בעל חזית מסחרית. שאר החזיתות בעלות סגנון מנדטורי עם פתחים מלבניים אופיניים. | 49 | 30056 | רשד י עבד אלע 'נ י אלאמאם אלחסינ י | --- | א זהרא 9 | 77 | |
| מבנה בן 2 קומות בצידו האחד ו 3 בצידו השני. חזית מסחרית בקומת הקרקע. אבן בעיבוד טלטיש עדין. המבנה בנוי בסגנון מנדטורי מאוחר עם אלמנטים מהאדר' ה"בין לאומית" כדוגמת חדר המדרגות הבולט בחזית. | 62 | 30056 | קסמת מחמד דאוד מעתוק | --- | א זהרא 3 | 78 | |
| מבנה בן 2 קומות (קומת קרקע גבוהה). המבנה מהווה חלק מהבנייה הטורית לאורך רח' הרון בן ראשיד. המבנה בנוי בסגנון מנדטורי מאוחר וחזית קומת הקרקע מסחרית . | 79 | 30056 | לא קיים | --- | הרון אל ראשיד 2-6 | 79 | |
| מבנה בצורת האות "ר", בעל 4 ו 5 קומות הבנוי בסגנון מודרני תוך הדגשת המרפסות האורכיות והקווים האופקיים והאנכיים במבנה. חלקו המערבי מהווה חלק מהבינוי המסחרי לאורך רח' אל רשיד | 80 | 30056 | רווידה חסין אל סמד י | --- | הרון אל ראשיד 8-10 | 80 |
38
| מבנה בן 5 קומות, המשמש כמלון, הבנוי בסגנון מודרני ומהווה חלק מהבינוי המסחרי לאורך רח' סלאח אל די ן | 25 | 30056 | לאורנס שוקרי אנטו ן | --- | סלאח אל דין 16 | 81 | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מבנה בן 2 קומות, המשמש כמלון, הבנוי בסגנון מודרני ומהווה חלק מהבינוי המסחרי לאורך רח' סלאח אל די ן | 24 | 30056 | חאזם זקי נוסייבה | --- | סלאח אל דין 14 | 82 | |
| מבנה בן 3 קומות . חזית מסחרית בקומת הקרקע. אבן בעיבוד טלטיש עדין. המבנה בנוי בסגנון מנדטורי מאוחר עם אלמנטים מהאדר' ה"בין לאומית" כדוגמת הדגשת חדר המדרגות בחזית . | 118 | 30056 | עותמן באקר אל חלאק | --- | אל אספהני 3 | 83 | |
| מבנה בן 3 קומות. חזית מסחרית בקומת הקרקע בצד הצפוני, ואילו החזית ה'עיקרית' פונה לצדו הדרומי של המבנה. אבן בעיבוד טובזה. המבנה בנוי בסגנון מנדטורי מאוחר. | 33 | 30056 | חברת קולנוע אלקודס בע"מ | --- | א זהרא 8 | 84 | |
| מבנה אבן דו קומתי. המבנה בנוי בסגנון מסורתי. חלונות מקושתים עם מסגרת אופיינית מודגשת. מרפסת זיז בחזית. גג רעפים (חלקי). | 37 | 30056 | לא קיים | --- | גוש 30056 חלקה 37 | 85 |
39
| סדר יום ועדת שימור | |||
|---|---|---|---|
| 14/06/2026 - כט סיוון תשפ"ו | תאריך | ||
| ועדה לשימור | סוג דיו ן | ||
| 45/2026 | מספר ועדה | ||
| הכנסת אתרים לרשימת השימור העירונית: זכרון משה - חלק ב ' |
40
רקע:
השכונה נוסדה בשנת 1904 ע"י קרן "מזכרת משה" (שהוקמה בשנת 1874 במטרה להקים בירושלים שכונות שתשאנה את שמו של סר משה מונטפיורי ותעזורנה לאנשים מהמעמד הבינוני להגיע לבית משלהם) ונחשבה לשכונה המודרנית הראשונה ובשל כך גם למיוחסת שבשכונות ירושלים. לראשונה נכתבו תקנות שעסקו בנושאי איכות בניה, עיצוב, איכות ושיפועי סלילה, נטיעות לצידי הרחובות, ביוב מרכזי, איסור תלית כביסה בחזית ותחזוקה. בנוסף לכך הוצאו תקנות בנושא הנהגת השכונה.
לזיכרון משה הגיעו לגור המשכילים שבתושבי ירושלים, ללא הבדל בין ספרדים לאשכנזים. השכונה החלה לרדת מגדולתה עם בנית שכונות הגנים רחביה, בית- הכרם ותלפיות, בתקופת המנדט הבריטי.
הקמת השכונה: היזמה להקמת שכונת "זכרון משה" הייתה סימן לסיומו של משבר בניה כבד בעיר, שנמשך
מראשית שנות ה-90 של המאה ה-.19 הדחיפה להקמתה הייתה של מנהל הקרן, דוד ילין, וקבוצה של אנשי "אינטליגנציה" שהיוו חלק מקבוצה שקראה להקמת "עיר עברית", בה שפת הדיבור תהיה עברית. ואכן מוטיב השפה העברית חוזר בהקשר להקמת השכונה. עיקרון נוסף של מקימי השכונה היה שלא תהיה הכוונה עדתית אליה ולא תהיה הפרדה בין ספרדים לאשכנזים.
אדמות השכונה נרכשו ממספר גורמים ותאריך הרכישה מצוין במסמכים כ- 24.8.1904 ואילו חתימת ההסכם בין באי כח "קרן מזכרת השר משה מונטפיורי", לבין נציגי המתיישבים, נחתם ב-.1.11.1906 מקורות בודדים מציינים את חלוקת השכונה ל"זכרון משה" א' ו-ב'. (מפת פרס משנת .)1921 אדמות "זכרון משה" א', ממזרח לבי"ס "למל", נקנו מאחמד בדווי אפנדי והיו יקרות בלפחות %20 מהאדמות האחרות בשכונה. אזור זה חולק ל-10 מגרשי מגורים בלבד, שגם היו גדולים יותר ממגרשי החלק היותר "פורמאלי, שממערב לבי"ס "למל".
קרקעות אחרות ניקנו מסחבאר, שאמאק ובשארה פאשה, במחירים שונים. גודל המגרשים לא היה זהה ולכן המשתכנים הורשו לבחור מגרש עלפי יכולתם וצרכיהם (בניגוד לשכונות מאורגנות אחרות בהן התקיימה הגרלה של המגרשים).
בשנת 1908 הסתיימה בנייתם של 53 בתים, מהם 31 בודדים ו-11 כפולים. בחורף 1909 נמסרו 29 בתים לקוניהם ובקיץ 1909 עוד שמונה. בבתים אלה התגוררו 59 משפחות.
בשכונה הוקמו מספר בתי כנסת, בית הכנסת הראשי "אהל יעקב" וכן בית כנסת קטן לחסידים (בית פרידמן), אחד לכולל ורשה ואחד לעדה הגורג'ית. מבני הציבור הוקמו על חשבון החברה וכל משתכן תרם לתכלית זו על פי ערך חלקתו במקום. כל אחד יכול היה לרכוש שטח לבית כפול או בודד, אבל לא יותר מכך.
מאפייני השכונה: בשכונה המתוכננת ובעלת התקנון המפורט מאד ותכניות בתים לדוגמא, יש שלוש שורות
גושי מגורים צמודים זה לזה כשבכל גוש שתי שורות בתים מקבילות. החזיתות פונות לרחובות המקבילים ובין שתי השורות סימטא צרה אליה מופנים החצרות ומבני השרות. לבתים היו גם חצרות קדמיות וברובן צמחיה ולאורך הרחובות ניטעו עצים. זאת היתה חלק מהמודרניות והדאגה לציבור ולאיכות החיים – אשר הפכו את זכרון משה לשכונת יוקרה מוקדמת. הבתים היו ברובם בני קומה אחת עד שתיים, עם גגות רעפים.
אופי השכונה השתנה בשנים האחרונות ורבים מבתי המגורים תפוסים כיום ע"י מוסדות לימוד חרדיים שמשנים גם את האופי הפיזי של המקום.
זכרון משה נחשבה לשכונה המודרנית הראשונה של ירושלים, עם תקנון והנחיות בניה ברורים, כולל פרטי אבן (להלן), נושא רוחב רחובות, שדרות עצים, גינות ציבוריות, ניקוז וביוב, הנחיות לחיבור צנרת למערכת עירונית וכו'. לשכונה היה ועד מנהל בן 6 חברים, שנבחר לשנתיים וכל חבר בשכונה היה צריך לחתום על הסכם שלא עסק רק בתנאי הרכישה אלא בחובותיו כמשתכן בשכונה.
| צילום אופייני | תיאר תמציתי והערכת חשיבות | בעלות | גו"ח | אתר | כתובת ושם אתר | מס' |
|---|---|---|---|---|---|---|
| עניי כולל ואהלין כנאמני הקדש ישראל חיים לוי זלמן | 30067/75 | עזר יולדות -9 כולל וואהלין | 1 | |||
| מבנה היסטורי טורי בן 3 קומות וגג רעפים שעבר תהליך שימור וחידוש (2 קומות תחתונות היסטוריות וחזיתות מחודשות). מבנה אופייני לשכונה וחלק ממרקם היסטורי . המבנה בעל כמה אלמנטים אדריכליים יפים במיוחד. חזית ראשית-דרומית מוגדרת ל שימור בתב"ע תקפה 2874 | דטיאשוילי חיים | 30067/9 | 1521 | פרי חדש 12 | 2 | |
| מבנה היסטורי טורי דו- קומתי וגג רעפים שעובר תהליך שימור. חזית ראשית-דרומית מוגדרת ל שימור בתב"ע תקפה 2874 | ויוסיף לך בע"מ | 30067/10 | 5650 | פרי חדש -14 אגודת הכנסת כלה | 3 | |
| מבנה היסטורי טורי פינתי דו-קומתי וגג רעפים מעל קומת מרתף. מבנה אופייני לשכונה וחלק ממרקם היסטורי . המבנה בעל כמה אלמנטים אדריכליים יפים במיוחד | טיזאבי דוד | 30067/12 | 1522 | פרי חדש 18 | 4 | |
| מבנה היסטורי טורי פינתי דו-קומתי וגג רעפים. מבנה אופייני לשכונה וחלק ממרקם היסטורי . המבנה בעל כמה אלמנטים אדריכליים יפים במיוחד כגון 2 מרפסות בקומה השנייה עם תומכות המעוטרות במגני דוד. חזית ראשית-דרומית מוגדרת לשימור בתב"ע תקפה 2874 | תלמוד תורה וישיבת עץ חיים י- ם ,%15בית יתומים דיסקין,%15 | 30067/14 | 1523 | פרי חדש 22 | 5 | |
| מבנה היסטורי טורי חד קומתי מקורי בעל תוספת שתי קומות נוספות. משמש כגן ילדים ומהווה חלק ממתחם גדול יותר של מוסד חינוכי של חסידי בעלז. המבנה שימש כגן הילדים העברי הראשון בירושלים עד סוף שנות ה - 70' של המאה ה-20'. מייסדת הגן הייתה הגננת הידועה חסיה פיינסוד-סוקניק ( אמו של יגאל ידין). מבנה אופייני לשכונה וחלק ממרקם היסטורי . תוספת הקומות פגעה בערכו של המבנה. | היינה יצחק אהרון | 30067/22 | 1524 | פרי חדש 38 | 6 |
41
| מבנה היסטורי טורי פינתי דו-קומתי וגג רעפים מעל קומת מרתף. מבנה אופייני לשכונה וחלק ממרקם היסטורי. במבנה השתמרו אלמנטים אדריכליים יפים במיוחד | ישיבת רבינו שמחה הלוי | 30067/17,1 12 | 5655 | פרי חדש -28 30 | 7 | |
|---|---|---|---|---|---|---|
| מבנה היסטורי חד קומתי לו נוספו 2 קומות מאוחרות וגג רעפים חלקי בשנים האחרונות. המבנה אופייני לבניה המסורתית מסוף המאה ה- 19 ותחילת המאה ה-20 ולו חשיבות כאחד מ-12 בתיה של שכנות זכרון משה א ' | תלמוד תורה דחסידי בעלזא | 30065/20 | 4305 | ישעיהו פרס 3 | 8 | |
| מבנה היסטורי דו-קומתי וגג שטוח מעל מרתף (קומה עליונה- תוספת מוקדמת). למבנה נוסף אגף מאוחר ממזרח והוא משמש כיום ככולל. המבנה אופייני לבניה המסורתית מסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה- 20 ולו חשיבות כאחד מ-12 בתיה של שכנות זכרון משה א ' | היינה יצחק אהרון | 30065/21 | 1528 + 4306 | ישעיהו פרס 5 | 9 | |
| מבנה אבן בן 3 קומות, שתיים מהתקופה העות'מנית והשלישית מנדטורית והוא אופייני לשכונה ולמרקם ההיסטורי. המבנה השתמר היטב ובו נמצאו פרטים אדריכליים רבים במצב טוב. למבנה איכות אדריכלית ופרטים אדריכליים יפים ורבים | ה"ה ר' צבי יעקבזון(ת.ז )36857 ר' אלתר שטינברג(ת.ז: [הושמט] | 30065/24 | 1529 + 4379 | ישעיהו פרס 6 / סימה בליליוס 3 | 10 | |
| מבנה היסטורי בן 3 קומות (קומת קרקע מוקדמת מהתקופה העותמאנית ושתי קומות עליונות מהתקופה המנדטורית) וגג שטוח. המבנה במצב הש תמר ות טוב יחסי ת וכמעט ללא תוספות חדשות, ובעל איכות אדריכלית גבוהה | לידר חנה (אנה ) | 30065/25 | 1530 + 4306 | ישעיהו פרס 7 | 11 | |
| מבנה היסטורי דו-קומתי וגג רעפים מעל מרתף (קומה עליונה- תוספת מנדטורית). המבנה המהווה חלק ממרקם היסטורי והוא בעל איכות אדריכלית גבוהה, במצב השתמרות מצוין וכמעט ללא תוספות חדשות . | לא קיים | 30065/26 | 1531 | ישעיהו פרס 9 / סימה בליליוס 5 | 12 | |
| מבנה היסטורי בן 3 קומות וגג רעפים שנבנה בתקופת המנדט והשתמר ללא תוספות בנייה משמעותיות. בקומה הראשונה פועל בית תמחוי "אור שלום וחסד" והקומה העליונה מעוטרת במגיני דוד מעל לפתחים. | ישיבת היכל אהרן להלכה | 30067/36 | 1570 | ראשית חכמה 4 | 13 |
42
| מבנה היסטורי דו-קומתי וגג רעפים. בקומה התחתונה נמצאת ישיב ת 'נאות דשא' ובעליונה בית הכנסת 'יגיע כפיים'. | יגיע כפים - בית הכנסת של המקדיש | 30067/120 | 1571 | רבנו תם 1 / פינס 18 ביכנ"ס יגיע כפיים | 14 | |
|---|---|---|---|---|---|---|
| מבנה היסטורי בן 4 קומות וגג שטוח (קומה עליונה מאוחרת). למבנה כניסה מפוארת וחצר קדמית מרשימה ורחבה והוא השתמר היטב כמעט ללא תוספות בניה מאוחרות | וינברג עזריאל | 30065/120 | 1514 + 4397 | שטראוס 21 | 15 | |
| מבנה היסטורי בן 3 קומות במקור ו2 קומות מאוחרות נוספות- סה"כ מבנה בן 5 קומות. המבנה ההיסטורי נבנה בתקופת המנדט בסגנון מודרניסטי. | סיקרון יריב- שמאות מקרקעין חברה והשקעות בע"מ | 30065/58 | 1515 + 4398 | שטראוס 23 | 16 | |
| מבנה היסטורי בן 2 קומות וחצי קומה על הגג מעל קומת מרתף שנבנה בתקופת המנדט בסגנון מודרניסטי וכולל אגף צפוני עגול. | פילמר אהרון | 30065/54 | 1517 + 4399 | שטראוס 25 | 17 | |
| מבנה היסטורי בן 3 קומות וגג שטוח שנבנה בתקופת המנדט בינ"ל בחיפוי ייחודי דימוי אבן. | חביב- נחושתן הדסה | 30064/90 | 1518 | שטראוס 26א | 18 | |
| מבנה היסטורי בן 3 קומות וגג שטוח שנבנה בתקופת המנדט בסגנון אקלקטי-מפואר וכולל עיטורי אבן, חלונות ייחודיים וכניסה מונומנטאלית. למבנה איכות אדריכלית גבוהה יחסית למבנים בשכונה ומהווה גם חלק ממרקם היסטורי | מוסדות מדרש דוד | 30065/53 | 1519 + 4299 | שטראוס 27 / ישעיהו 26 | 19 | |
| מבנה היסטורי דו-קומתי וחצי קומה בגג שטוח שנבנה בשנת 1932 וכולל אלמנטים אדריכליים יפים כ מבנה אופייני לשכונה ההיסטורית. במבנה השמרה כתובת יפה המוסתרת כיום במזגן. כן נותר ריצוף מעוטר בכניסה למבנה. | חנסב ראובן | 30064/89 | 1520 | שטראוס 28 | 20 | |
| מבנה היסטורי בן 3 קומות וגג רעפים המשמש למסחר ומגורים שנבנה בסגנון מקומי אופייני לשכונה ההיסטורית | שיבת חברת אהבת שלום | 30064/110 +44 | ללא | שטראוס 34 | 21 |
43
| מבנה היסטורי בן 3 קומות וגג שטוח המשמש למסחר ומגורים שנבנה בסגנון מקומי אופייני לשכונה ההיסטורית | לא ניתן | 30064/43 | ללא | שטראוס 36 | 22 | |
|---|---|---|---|---|---|---|
| מבנה ציבורי היסטורי חשוב בן 3 קומות וגג רעפים מעל קומת מרתף, שנבנה בשנת 1907 כאחד ממבני הציבור היחידים שבשכונת זכרון משה. המבנה נבנה סמוך לבי"ס למל ופעל כחלק ממוסד זה ביחד עם בית המדרש למורים, שקידם חינוך ציוני ואת השפה העברית. נבנה בסגנון בניה מסורתי אופייני לתקופתו והשתמר היטב. בשנת 2016 נגנזה תכנית מתאר שהכריזה על המבנה כאתר לאומי לשימור ביחד עם ב"ס למל הסמוך. למבנה חשיבות אדריכלית, עירונית ותרבותית גבוהה ביותר. | הקדש תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ - חיים , ע"י הנאמן עו"ד רונן מטרי | 30066/30 | 4586 | ישעיהו 13 בי"ס תיכון למסחר | 23 | |
| מבנה ציבורי היסטורי מפואר ומרשים בעל חשיבות עירונית וארצית. ביה"ס למל נוסד בעיר העתיקה בעקבות ביקורו של ד"ר לודוויג אַ וּגוסט, רִ יטֶ ר פון פרנקל- הוכווארט, יהודי-אוסטרי בשנת ,1856 בשליחות עליזה הרץ לבית למל. המוסד נשא סממנים אוסטרים מובהקים ולכן התנגדו לו קנאי ירושלים בכל שנות פעילותו דבר שעורר מלחמת תרבות שהביאה בעקבותיה התפתחויות חשובות בעיר. בעקבות התאחדותו עם בית הספר של החברה לחינוך יתומים בשנת 1887 חלו שינויים בהתנהלותו והוחלט להקים עבורו מבנה מחוץ לחומות. מבנה בית הספר ברחוב ישעיהו הוקם בין השנים .1901-1903 בית הספר משך אליו תלמידים מכל הארץ שרצו ללמוד במסגרת חינוכית מתקדמת ומודרנית. המבנה שימש עמוד תווך לשכונת זכרון משה בתקופה העות' מאנית. באותה תקופה גם פעל בו לזמן מה הסמינר למורים שהוביל את תחייתה והתעוררותה של הלשון העברית. בתחילת תקופת המנדט עבר בית הספר להסתדרות הציונית ויועד ללימודי בנות בלבד אבל המשיך לשמש כמרכז לפעילות ציונית כללית. בהמשך הוחלט לכלול בתוך המבנה גם בית כנסת בשם "היכל אבינועם". בשנת 1980 עזב בית הספר את המבנה ומאז הוא משמש מוסדות חינוך חרדיים. למבנה המפואר פרטי אבן ייחודיים בסגנון ניאו קלאסי ומשולבות בו שיטות בניה ומוטיבים מקומיים מסורתיים. | הקדש תלמוד תורה הכללי 580028710 והישיבה הגדולה עץ - חיים , ע"י הנאמן עו"ד רונן מטרי | 30066/30 | 4585 | ישעיהו 15 בי"ס למל | 24 |
44
45
למבנה חשיבות היסטורית,
תרבותית, אדריכלית וארצית גבוהה
כמוסד חינוכי מתקדם ומודרני בעל
השפעה רבה על החברה הישראלית
של תחילת המאה ה-.20
בשנת 2016 נגנזה תכנית מתאר
שהכריזה על המבנה כאתר לאומי
לשימור.
| סדר יום ועדת שימור | |||
|---|---|---|---|
| 14/06/2026 - כט סיוון תשפ"ו | תאריך | ||
| ועדה לשימור | סוג דיו ן | ||
| 45/2026 | מספר ועדה | ||
| הכנסת אתרים לרשימת השימור העירונית : זכרו ן משה חלק א ' |
46
רקע:
השכונה נוסדה בשנת 1904 ע"י קרן "מזכרת משה" (שהוקמה בשנת 1874 במטרה להקים בירושלים שכונות שתשאנה את שמו של סר משה מונטפיורי ותעזורנה לאנשים מהמעמד הבינוני להגיע לבית משלהם) ונחשבה לשכונה המודרנית הראשונה ובשל כך גם למיוחסת שבשכונות ירושלים. לראשונה נכתבו תקנות שעסקו בנושאי איכות בניה, עיצוב, איכות ושיפועי סלילה, נטיעות לצידי הרחובות, ביוב מרכזי, איסור תלית כביסה בחזית ותחזוקה. בנוסף לכך הוצאו תקנות בנושא הנהגת השכונה.
לזיכרון משה הגיעו לגור המשכילים שבתושבי ירושלים, ללא הבדל בין ספרדים לאשכנזים. השכונה החלה לרדת מגדולתה עם בנית שכונות הגנים רחביה, בית- הכרם ותלפיות, בתקופת המנדט הבריטי.
הקמת השכונה: היזמה להקמת שכונת "זכרון משה" הייתה סימן לסיומו של משבר בניה כבד בעיר,
שנמשך מראשית שנות ה-90 של המאה ה-.19 הדחיפה להקמתה הייתה של מנהל הקרן, דוד ילין, וקבוצה של אנשי "אינטליגנציה" שהיוו חלק מקבוצה שקראה להקמת "עיר עברית", בה שפת הדיבור תהיה עברית. ואכן מוטיב השפה העברית חוזר בהקשר להקמת השכונה. עיקרון נוסף של מקימי השכונה היה שלא תהיה הכוונה עדתית אליה ולא תהיה הפרדה בין ספרדים לאשכנזים.
אדמות השכונה נרכשו ממספר גורמים ותאריך הרכישה מצוין במסמכים כ- 24.8.1904 ואילו חתימת ההסכם בין באי כח "קרן מזכרת השר משה מונטפיורי", לבין נציגי המתיישבים, נחתם ב-.1.11.1906 מקורות בודדים מציינים את חלוקת השכונה ל"זכרון משה" א' ו-ב'. (מפת פרס משנת .)1921 אדמות "זכרון משה" א', ממזרח לבי"ס "למל", נקנו מאחמד בדווי אפנדי והיו יקרות בלפחות %20 מהאדמות האחרות בשכונה. אזור זה חולק ל-10 מגרשי מגורים בלבד, שגם היו גדולים יותר ממגרשי החלק היותר "פורמאלי, שממערב לבי"ס "למל". קרקעות אחרות ניקנו מסחבאר, שאמאק ובשארה פאשה, במחירים שונים. גודל המגרשים לא היה זהה ולכן המשתכנים הורשו לבחור מגרש עלפי יכולתם וצרכיהם (בניגוד לשכונות מאורגנות אחרות בהן התקיימה הגרלה של המגרשים).
בשנת 1908 הסתיימה בנייתם של 53 בתים, מהם 31 בודדים ו-11 כפולים. בחורף 1909 נמסרו 29 בתים לקוניהם ובקיץ 1909 עוד שמונה. בבתים אלה התגוררו 59 משפחות.
בשכונה הוקמו מספר בתי כנסת, בית הכנסת הראשי "אהל יעקב" וכן בית כנסת קטן לחסידים (בית פרידמן), אחד לכולל ורשה ואחד לעדה הגורג'ית. מבני הציבור הוקמו על חשבון החברה וכל משתכן תרם לתכלית זו על פי ערך חלקתו במקום. כל אחד יכול היה לרכוש שטח לבית כפול או בודד, אבל לא יותר מכך.
מאפייני השכונה: בשכונה המתוכננת ובעלת התקנון המפורט מאד ותכניות בתים לדוגמא, יש שלוש
שורות גושי מגורים צמודים זה לזה כשבכל גוש שתי שורות בתים מקבילות. החזיתות פונות לרחובות המקבילים ובין שתי השורות סימטא צרה אליה מופנים החצרות ומבני השרות. לבתים היו גם חצרות קדמיות וברובן צמחיה ולאורך הרחובות ניטעו עצים. זאת היתה חלק מהמודרניות והדאגה לציבור ולאיכות החיים – אשר הפכו את זכרון משה לשכונת יוקרה מוקדמת. הבתים היו ברובם בני קומה אחת עד שתיים, עם גגות רעפים. אופי השכונה השתנה בשנים האחרונות ורבים מבתי המגורים תפוסים כיום ע"י מוסדות לימוד חרדיים שמשנים גם את האופי הפיזי של המקום.
זכרון משה נחשבה לשכונה המודרנית הראשונה של ירושלים, עם תקנון והנחיות בניה ברורים, כולל פרטי אבן (להלן), נושא רוחב רחובות, שדרות עצים, גינות ציבוריות, ניקוז וביוב, הנחיות לחיבור צנרת למערכת עירונית וכו'. לשכונה היה ועד מנהל בן 6 חברים, שנבחר לשנתיים וכל חבר בשכונה היה צריך לחתום על הסכם שלא עסק רק בתנאי הרכישה אלא בחובותיו כמשתכן בשכונה.
| צילום אופייני | תיאר תמציתי והערכת חשיבות | בעלות | גו"ח | אתר | כתובת ושם אתר | מס' |
|---|---|---|---|---|---|---|
| מבנה טורי דו קומתי היסטורי שנבנה בחלק המנדטורי של השכונ ה שהיה בבעלות הערבי הנוצרי קטאן ולאחר מכן עבר פרצלציה והתמלא בבתי מגורים. | בן ציון סורייה | 30066/26 | 4532 | דוד ילין 3 | 1 | |
| מבנה היסטורי בן 3 קומות (אחרונה תוספת מאוחרת). למבנה חשיבות כאחד ממבני שכונת זכרון משה ב ', שנבנה על ידי אחד ממיסדיה בסגנון אופייני לבניה המסורתי ת בשכונה. | בלומנפלד יצחק | 30066/91 | 4526 | דוד ילין -4 בית יוסף אלישר | 2 | |
| מבנה היסטורי דו קומתי מחופה אבן טלטיש וטובזה ומסגרות לחלונות. המשמש כיום כ מוסד לנערות וכן נוספו לו 3 קומות מאוחרות ממש לאחרונה | אור חיה המרכז לאישה | 30066/25 | 1318 | דוד ילין 5 | 3 | |
| מבנה היסטורי ד-קומתי וגג רעפים. למבנה חשיבות כאחד ממבני שכונת זכרון משה ב ', שנבנה על ידי אחד ממיסדיה בסגנון אופייני לבניה המסורתי ת בשכונה. | לא קיים | 30066/90 | 4527 | דוד ילין -6 בית יצחק נחום לוי | 4 | |
| מבנה היסטורי חד קומתי לו נוספו 3 קומות (עליונה בגג רעפים) | צמח יצחק | 30066/32 | 1321 | דוד ילין 8 | 5 | |
| צמד מבנים צמודים דו קומתיים האחד כולל גג שטוח מאוחר והשני גג רעפים מקורי | טרזי רחל | 30066/34 | 4529 | דוד ילין -12 14 | 6 | |
| מבנה היסטורי דו-קומתי מחופה אבן טלטיש וטובזה ומסגרות לחלונות. | קרן הוכשטיין | 30066/101 | 4536 | דוד ילין 13 | 7 |
47
| מבנה היסטורי דו קומתי הכולל קשתות ובניה יפה מאבן. למבנה נוספו לאחרונה אגפים ושתי קומות וגג רעפים. | לא קיים | 30066/21 | 1535 | דוד ילין 15 | 8 | |
|---|---|---|---|---|---|---|
| מבנה היסטורי דו קומתי וגג רעפים הכולל קומ ת מסחר | ישיבת עטרת שלמה בארה"ק ע"ש מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל | 30066/17 | 1545 | דוד ילין 17 | 9 | |
| מבנה היסטורי חד קומתי במקור וכיום בן 3 קומות וגג רעפים. שימש בעבר כאולם חתונות וכיום כישיבה. המבנה מתקופת ה מנדט בעל חזית מרשימה וייחודית לאזור | ישיבת עטרת שלמה בארה"ק ע"ש מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל | 30066/19 | 1547 | דוד ילין 19 | 10 | |
| מבנה היסטורי טורי דו קומתי וגג רעפים הכולל קומת מסחר בקומת הקרקע. פרטי בניה מהודרים ויפים במבנה שהשתמר לחלוטין | לנגנויער חיים נתן | 30066/126 | 1549 | דוד ילין 21 | 11 | |
| מבנה היסטורי פינתי וטורי דו קומתי וגג שטוח הכולל קומת קרקע למסחר ופינה קטומה לצומת. נבנה בסגנון מנדטורי-מודרניסטי אופייני לבניה ההיסטורית בשכונה והשתמר במלואו | נאמני וו'קף חנה בנין לטובת יהודי עדן בפלשתין | 31418/23 | 4266 | דוד ילין 22 | 12 | |
| מבנה היסטורי טורי דו קומתי וגג רעפים הכולל קומת קרקע למסחר . פרטי בניה מהודרים ויפים במבנה שהשתמר לחלוטין. | פרץ שלום | 30066/16 | 1551 | דוד ילין 23 | 13 | |
| מבנה היסטורי טורי דו קומתי וגג שטוח בסגנון מנדטורי-מודרניסטי אופייני לשכונה שהשתמר היטב על כל פרטיו | נאמני וו'קף חנה בנין לטובת יהודי עדן בפלשתין | 31418/24 | 4267 1552 | דוד ילין 24 | 14 | |
| מבנה היסטורי פינתי וטורי דו- קומתי וגג רעפים הכולל קומ ת קרקע למסחר ופינה קטומה לצומת. נבנה בסגנון מנדטורי-אקלקטי אופייני לבניה ההיסטורית בשכונה והשתמר במלואו. פתח מונומנטלי בחזית ועיטורי אבן באבני הראשה | דוד ילין 25 נדל"ן בע"מ | 30066/15 | 1553 | דוד ילין 25 | 15 |
48
| מבנה היסטורי בן 3 קומות וגג שטוח במבנה השתמרו פרטי בנין מרשימים וכן גדר ושער | בן דור אליהו | 31418/6 | 4268 | דוד ילין 28 | 16 | |
|---|---|---|---|---|---|---|
| מבנה היסטורי דו-קומתי וגג רעפים. בחזית לרח' אלגזי קיים מפלס נוסף שתקרתו משמשת חצר אחורית למפלס הקרקע. קיים פורטיקו בקומת הקרקע הפונה לרח' דוד ילין. | קופרשטוק יצחק אהרן | 30070/8 | 4270 | דוד ילין -30 בית ראהר | 17 | |
| מבנה היסטורי טורי דו קומתי וגג רעפים הכולל קומת קרקע למסחר . פרטי בניה מהודרים ויפים במבנה שהשתמר לחלוטין. על הגג בנייה מעץ. מרפסות אופייניות בחזית, סורגים מקוריים שלמים ופתחים מקוריים (כולל דלתות) למרפסת בקומה הראשונה. תוספת בנייה בחזית האחורית | א.כ. תוצרת הארץ נכסים | 30071/65 | 1558 | דוד ילין 31 | 18 | |
| מבנה היסטורי טורי דו קומתי וגג רעפים הכולל קומת קרקע למסחר . פרטי בניה מהודרים ויפים במבנה שהשתמר לחלוטין. | כהן אשר | 30071/64 | 4263 | דוד ילין 33 | 19 | |
| מבנה היסטורי בן 3 קומות וגג שטוח בסגנון מודרניסטי אופייני. במבנה השתמרו פרטי בנין מרשימים וכן גדר ושער | תלמוד תורה סוכת דוד | 30071/63 | 4262 | דוד ילין 35 | 20 | |
| מבנה היסטורי דו קומתי במקור (כיום בן 3 קומות קומה עליונה מאוחרת) וגג שטוח כולל מרפסת פורטיקו (ע"ג עמודים) בחזית. במבנה השתמרו פרטי בנין מרשימים וכן גדר ושער | לוי אליהו | 30071/62 | 4261 +156 0 | דוד ילין 37 | 21 |
49
| מבנה היסטורי פינתי דו-קומתי מעל קומת מסד וגג רעפים. במבנה השתמרו פרטי בנין מרשימים | מעונות ילין בע"מ | 30071/61 | 1561 +426 0 | דוד ילין /39 יהודית 12 | 22 | |
|---|---|---|---|---|---|---|
| מבנה מנדטורי בן שלוש קומות במקור שלוש קומות תוספת מאוחרת מבנה אופייני לשכונה שנבנו מעליו שלוש קומות חדשות באופן שפגע בערכו | ישיבת בריסק | 30065/19 | 4295 + 1473 | ישעיהו 20 | 23 | |
| מבנה היסטורי דו-קומתי מקורי ועוד 2 קומות מאוחרות ותוספות (סהכ כיום 4.5 קומות) שנבנה ע"י חסידות חב"ד ו משמש כ יום לספרייה, ישיבה ומשרדים | דל אשר | 30065/56 | 1474 + 4297 | ישעיהו 22 | 24 | |
| מבנה היסטורי דו-קומתי מקורי ועוד 2 קומות מאוחרות ותוספות (סהכ כיום 4.5 קומות) | אופי אינסייד בע"מ | 30065/55 | 4298 + 1475 | ישעיהו 24 | 25 |
50
| סדר יום ועדת שימור | |||
|---|---|---|---|
| 14/06/2026 - כט סיוון תשפ"ו | תאריך | ||
| ועדה לשימור | סוג דיו ן | ||
| 45/2026 | מספר ועדה | ||
| הכנסת אתרים לרשימת השימור העירונית: מאה שערים - חלק א ' |
51
רקע:
הצורך לצאת מתחומי העיר העתיקה במחצית השניה של המאה ה - 19 בעיקר בשל הצפיפות ותנאי הסניטציה ששרו בעיר העתיקה, היו הסיבות העקריות לבניית השכונות הותיקות בצפונה של העיר ובתוכם מאה שערים ובנותיה. שיקולים של קרבה לעיר העתיקה, מחיר וזמינות המגרשים וכן קרבה לצירי תנועה ויצירת תנאי בטחון היו בין הסיבות הנוספות לבניה במרחב הנדון. תכנון עירוני אמנם לא היה קיים ולא היווה גורם עד לתקופת המנדט הבריטי, אולם תכנון המתחמים והשכונתות היה לעיתים מפותח ובתפיסות מודרניות של אותה תקופה. חלק מתקנוני השכונות, שלעיתים קרובות היוו תחליף לתקנות עירוניות שלא היו בנמצא, יכולים לשמש דוגמא עד היום .מאה שערים והמתחמים סביבה מהווים דוגמא לנאמר לעיל והן חלק משכונות המגורים בצפונה של "העיר ההיסטורית". המושג "שכונות מגורים" מתאים ביותר לאזור הנדון מאחר והמתחמים השונים אכן נבנו כיחידות שכנות נפרדות בעבור קהילות שונות, תלמידי כוללים ושכונות הקדש.
זהו אפוא מרקם ייחודי המהווה נדבך חשוב לחלק זה של "עיר ההיסטורית" בירושלים ויוצר מרקם אורבני מיוחד, שאמנם לא תוכנן כיחידה אחת, אך יצר מערך של מתחמים המשתלבים זה בזה, אשר נבנו על פי היכולת של קבוצות וקהילות שונות שצאציהם מאכלסים את המתחמים השונים ונותנים להם אופי הומוגני לכאורה, בשל האוכלוסייה החרדית המאכלסת אותם גם כיום בשכונה שכונות ותיקות יחודיות אשר חלק מהן שומרות את אופי הקהילה המקורית עד היום.
| צילום אופייני | תיאור תמציתי והערכת חשיבות | בעלות | גו"ח | אתר | כתובת ושם אתר | מס' |
|---|---|---|---|---|---|---|
| מבנה אבן מנדטורי בן שתי קומות בעל פרטי חלון ומעקה גג ומעקה חצר יחודיים. שמור במצב טוב | מנשאיוף מני בן יעקב | 30064/67 | 1287 | אבן יהושוע 5 | 1 | |
| מבנה מנדטורי בעל חזית מעוגלת אופיינית, אבן טובזה | תפילינסקי דוד | 30062/99 | 1303 | בהר"ן 10 | 2 | |
| מבנה מנדטורי מודרני,אבן טובזה מרפסות ומעקה טיח היסטוריים , עץ דקל בחזית | שוורץ משה | 30062/147 -146 | 1298 | בהר"ן 4-6 | 3 | |
| בתי אונגרין – כולל בתי אונגרין 1890 | הקדש יצחק הירש בן יצחק אברהם רדרסדורפר לטובת כולל אונגרן | -30060/95 98 100-123 | 4681 ועוד | שומרי אמונים -10 12 | 4 | |
| בתי וורנר. שכונת הקדש 1902 (אוהלי משה) | כולל אמריקה תפארת ירושלים | 30063/195 -200,174 | מאה שערים 2-14 | 5 | ||
| בתי ורשה . שכונת כולל 1898 | פלוטשניק אברהם | 30064/148 -156 | מאה שערים / עבודת ישראל | 6 |
52
| בתי נייטין . שכונת הקדש 1903 | הרב ישראל משה דושינסקי | 30060/87 | נציבין 4-8 | 7 | ||
|---|---|---|---|---|---|---|
| בתי פרלמן, תרמ"ז- .1887 בשמה המקורי – "עיר שלום". שכונה שהוקמה מתחילתה למטרות מסחריות-יזמיות וזה אולי ערכה התרבותי החשוב ביותר. הקרקע נקנתה בכספו של יעקב פרוטיגר ונמכרה ליזמי משנה להקמת בתי מגורים. מהווה מעין המשך של שכונת מאה שערים, אולם מחוץ ל"חומות" השכונה | לא ניתן | -30061/32 40 | סלנט 24-36 | 8 | ||
| בתי פרלמן, תרמ"ז- .1887 בשמה המקורי – "עיר שלום". שכונה שהוקמה מתחילתה למטרות מסחריות-יזמיות וזה אולי ערכה התרבותי החשוב ביותר. הקרקע נקנתה בכספו של יעקב פרוטיגר ונמכרה ליזמי משנה להקמת בתי מגורים. מהווה מעין המשך של שכונת מאה שערים, אולם מחוץ ל"חומות" השכונה | אגודת תלמוד תורה וישיבת חיי עולם | -30061/41 52 | אדמון 2-24 | 9 | ||
| בית ההסתדרות הפועל מזרחי.מבנה מודרני, בעל מאפיינים מובהקים של הסגנון הבינלאומי שחלקו האחורי מחופה טיח, מראה שאינו שגרתי בירושלים. למבנה חשיבות רבה כחלק ממרקם שכונת החבשים ההיסטורית ,שימושו לטובת תנועת המזרחי הנה בעלת חשיבות תרבותית. | גבריאל שר ישראל (ע"ר) | 30062/98 | 4475 | חזנוביץ 1 | 10 | |
| מבנה אבן אופייני מהתקופה העותמאנית המשמש לבית כנסת ומגורים מעליו. תוספת הקומה השניה אינה מקורית. | שיבת חברת אהבת שלום | 30062/70 | 1415 | חיי אדם 10 | 11 | |
| מבנה אבן אופייני מהתקופה העותמאנית השתמר במצב טוב מאוד ללא תוספות | לוי עובדיה | 30062/73 | 1416 | חיי אדם 14 | 12 |
53
| סדר יום ועדת שימור | |||
|---|---|---|---|
| 14/06/2026 - כט סיוון תשפ"ו | תאריך | ||
| ועדה לשימור | סוג דיו ן | ||
| 45/2026 | מספר ועדה | ||
| הכנסת אתרים לרשימת השימור העירונית: רוממה |
54
רוממה:
רוממה היא שכונה במערב ירושלים הממוקמת בסמוך לכניסה לעיר ושוכנת כיום ברובה מאחורי מתחם התחנה המרכזית. רוממה נבנתה במקור כשכונת פאר יהודית בין כפרים ערביים, ונהוג לראות בה את השכונה הראשונה שנבנתה בירושלים בתקופת המנדט, והראשונה שתוכננה באופן מסודר כחלק מתכנית אב לבינוי העיר. בתי רוממה המקוריים נבלעים כיום ברוממה המורחבת ובאזור התעשייה רוממה, שהחלו להתפתח מצפון וממזרח לשכונה המקורית בשנות ה-50 של המאה העשרים.
חלקת הקרקע עלי השוכנת היום שכונת רוממה היתה בראשית המאה ה-20 גבעה חשופה בין שני
כפרים ערביים: ליפתא מצפון ושייח' באדר מדרום, גבעה זו עשתה היסטוריה במהלך מלחמת העולם
הראשונה כאשר בבוקר ה-9 בדצמבר 1917 טפסו עליה זוג סמלי מטבח מחיל החלוץ הבריטי ונתקלו בראש העיר המוסלמי של ירושלים, הלה מסר להם את כתב הכניעה ואת מפתחות העיר והסביר שבלילה הקודם ברחו הטורקים מירושלים. טקס הכניעה החפוז גובה בכמה טקסים נוספים, כשהחשוב מכולם התקיים יומיים לאחר מכן בנוכחות הפילדמרשל אדמונד אלנבי. לזכר האירוע הוקמה במקום לימים אנדרטת אבן צנועה המנציחה את הלוחמים הבריטים שנפלו על כיבוש הארץ, האנדרטה ניצבת עד היום בשכונת רוממה בלב כיכר אלנבי. בניגוד לתכנון השכונתי הפשוט, הבתים הפרטיים ברוממה
מרשימים מאוד בארכיטקטורה שלהם: כולם בנויים באבן בסגנון אוריינטלי עם תקרות גבוהות,
עמודים מעוטרים וחצרות גדולות. כמו כן רובם נבנו בתחילה כמבנים חד קומתיים, אך במשך השנים נוספו להם קומות נוספות. גובהה הרם של הגבעה (829 מטרים מעל פני הים) הקנה לשכונה את שמה, הלקוח מן הפסוק בתהילים (פרק קי"ח) "ימין ד' רוממה ימין ד' עשה חיל". גובה זה שיחק לטובתה כאשר החליטו הבריטים להקים בצמוד לה מגדל מים ובריכת אגירה גדולה.
| תמצית נתונים והערכת האתר | 55 בעלים | גוש וחלקה | מס' אתר ברשימת השימור | שם אתר לשימור/כתובת | מס' סידור י |
|---|---|---|---|---|---|
| מבנה בן קומה אחת וגג שטוח המשמש כבית כנסת, בעל פרטי אבן, פרטי מסגרות, גדר עם כניסה מקושתת. בעבר שימש כבית ספר. המבנה היה חלק משכונת ליפתא. לאחר מלחמת השחרור הועבר המבנה ע"י עירייה לידי הרב ששון גריידי ז"ל ע"מ להקים במבנה בית כנסת לעדת התמנים. המבנה משמש עד היום כבית כנסת קול ששון. לא ידוע שנת הבנייה . | עיריית י-ם | 30235/166 | 5256 | המ"ג -4 בית כנסת קול ששו ן | 1 |
| מבנה בן 2 קומות הנצפה במפות היסטוריות משנת .1936 בעל פרטי אבן, צמחיה בגבולות החלקה. תוספת בניה מטיח. | גיא יצחק | 30235/160 | המ"ג 14 | 2 | |
| מבנה בעל 3 קומות עם גג שטוח. נצפה במפות היסטוריות משנת .1936 חזית מעוגלת, פרטי אבן, מרפסות. בנייה מנדטורית ב2 שלבים (היסטוריים). חלון טרמומטר, פרזול, ריצופי שטיח, דלת כניסה מקורית. | אסמעיל זדה הרצל | 30075/126 | שרי ישראל 16 ב' | 3 | |
| שנת הקמה 1917-1948 השלטון הבריטי. מבנה בן 4 קומות וגג רעפים, חלון טרמומטר, פרטי אבן, פרזול, ריצופי שטיח, דלת כניסה מקורית, מדרגות אבן, מעקה מקורי. הבית מהווה חלק ממכלול של בניה טורית יהודית מראשית המאה ה -.20 הייחודיות שבשכונות הטוריות היא ההמשכיות של רצף הבניה. החסרה של פריט יחיד יפגע קשה במכלול כולו . | אגודת אוהל משה ואבנר אלי אסיא ן | 30077/113 | 3158 | שרי ישראל 4 (בי"כ ) | 4 |
| מבנה בן 2 קומות וגג רעפים, הנצפה במפות היסטוריות משנת .1936 פרטי אבן, פתחים מקושתים, פרזול, פנים המבנה עבר שיפוץ. תוספת בנייה אחורית מטיח. | רשות הפתוח | 30909/28 | שמגר 1 | 5 | |
| מבנה בן 2 קומות וגג רעפים. מבתיו הראשונים של הכפר ליפתא. נצפה במפות היסטוריות מ -.1927 קיימים פרטי מסגרות מקוריים, פרטי אבן, וריצופי שטיח. | מוסדות התורה והחסד פנ י מנחם (ע"ר ) | 30235/9 | ירמיהו 72 | 6 | |
| מבנה אבן בן 2 קומות וגג רעפים. הנצפה במפות היסטוריות משנת .1936 בעל פרטי אבן, מסגרות ופרזול. יש תוספת של בנייה קלה בקומה העליונה. פתחים מקושתים בקומת הקרקע ומעליהם אבני מעקלה. הקומה התחתונה משמשת גן ילדים. פתחים פנימיים מקושתים, קמרונות בתקרה. נראה כמו הבינוי של ליפתא העתיקה. המבנה מחובר למבנה אחורי שהוא גם בעל פתחים מקושתים, פרטי אבן וגג שטוח. המבנה משמש כיום כחנות פרחים . נראה שהמבנה נבנה ב2 שלבים (לפי סוג האבן). | נחמיה נעמ י | 30235/2 | ירמיהו 62 | 7 |
56
מבנה אבן בן 2 קומות וגג רעפים.
30077/84 הנצפה במפות היסטוריות משנת
8 חירם 1 נאור נעמה
.1936 בעל פרטי אבן, פרזול
ותריסים מקוריים.
| סדר יום ועדת שימור | |||
|---|---|---|---|
| 14/06/2026 - כט סיוון תשפ"ו | תאריך | ||
| ועדה לשימור | סוג דיו ן | ||
| 45/2026 | מספר ועדה | ||
| הכנסת אתרים לרשימת השימור העירונית: שוק מחנה יהודה מזרח |
57
רקע:
שוק מחנה יהודה החל להתגבש בשלהי התקופה העות'מאנית בסוף המאה ה-,19 סמוך לשכונת מחנה יהודה כשוק מאולתר של פלאחים. בחלוף הזמן הציבו הפלאחים לעצמם סככות רעועות ודוכני עץ, ובתוך כ-15 שנה הפכו אלה למבני פח ועץ קבועים. בתחילת שנות ה 20' של המאה ה 20 השתנתה אוכלוסיית המוכרים בשוק – מפלאחים לעולים חדשים ותושבי השכונות. במהלך שנות ה-20 וה-,30 נבנו כ 40 חנויות קבע במימונם של נדבנים ותורמים . בתקופת המנדט הבריטי, נבנו ארבע שורות חנויות בשני רחובות צרים שנקראו רחוב התפוח ורחוב האגס (כיום רחוב אליהו בנאי). בשנות ה 30' הורחב השוק לשטח שבין שורות החנויות המקוריות לבין רחוב אגריפס (כיום – בין הרחובות השקד, עץ חיים, אגריפס ומחנה יהודה). שוק מחנה יהודה הלך התפתח עם השנים, וכיום ()2024 הוא מכסה שטח ניכר, המשתרע בין ישיבת עץ חיים ממזרח ושכונת בית יעקב ממערב. החנויות הצפוניות ביותר שוכנות ברחוב יפו מול שכונת מחנה יהודה ליד תחנת מחנה יהודה של הרכבת הקלה. החנויות הדרומיות שוכנות משני צדיו של רחוב אגריפס.
רשימת המבנים המוצגת לפניכם מהווה המשך לרשימת המבנים שנדונה ואושרה זה מכבר בחלקו המערבי של השוק (מצידו המערבי של רח' מחנה יהודה, לכיוון מערב), וכוללת את מבני השוק מצידו המזרחי של רח' מחנה יהודה ועד שורת החנויות בדופן המזרחית של רח' עץ חיים.
| צילום | תמצית נתונים והערכת האתר | בעלים | גוש וחלקה | מס' אתר רשי' שימור | שם אתר לשימור/ כתובת | מס' |
|---|---|---|---|---|---|---|
| מבנה מנדטורי בן 4/5 קומות . המבנה תוכנן ע"י האדר' ברנשטיין . קומת הקרקע גבוהה ובחזיתה הצפונית 10 קשתות המשמשות ככניסות לחללים מסחריים. בקומה מעל קומת הקרקע (מפלס גלריה?) פתחים עגולים. בשאר הקומות רצועות חלונות אנכיים עם הדגשת האלמנט האופקי ע"י סיתות ושימוש בקרניז המלווה את החלונות מצד לצד . בחזית המערבית קומת הקרקע מסחרית ומעליה (במפלס גלריה?) חלונות צרים וקטנים. בטור הימני (דרומי) של החזית חלונות עגולים. החזית המזרחית זהה לחזית המערבית (באופן סימטרי). בחלקו האחורי של המבנה שני אגפים בולטים (המבנה כולו בצורת האות ח'). ערכיות: אדריכלות "מודרנית" האופיינית לשלהי המנדט. | בן חור ליאור | גוש .30074 חלקות: 431-432 | "בניין מוריה" יפו 119 | 1 | ||
| מבנה בן 2 קומות עם הרחבה מאוחרת לכיוון דרום. בשלב המקורי, כללה החזית המערבית קומת מסחר ומעליה קומה עם 2 מרפסות זיז. לכ"א מהמרפסות הובילו שני פתחים. בין 2 המרפסות קרועים שני חלונות צרים וכן חלון צר בודד משני קצות החזית. בשלב מאוחר יותר נוסף מבנה בצד הדרומי עם מרפסת בחזית המערבית . חזית מזרחית: 2 קומות. קומת הקרקע לשימוש מסחרי ומעליה שתי מרפסות זיז בדומה לחזית המערבית. ערכיות: אדריכלית: סגנון בניה המאפיין את האדריכלות למסחר + מגורים בתקופת המנדט. היסטורית: כחלק מבתי השוק . | דוד בן מאיר רוזליו בתור אפוטרופוס ונאמן להקדש אברהם בן יצחק | גוש .30074 חלקה : 122 | גוש .30073 חלקה : 122 | 2 | ||
| מבנה בן 2 קומות מתקופת המנדט הבריטי. קומת הקרקע נבנתה כקומה מסחרית (כחלק מחנויות השוק). הקומה מעליה קומת מגורים וכוללת בחזיתה המערבית מרפסת מאורכת, מס' צמדי חלונות ודלתות יוצאים מהקומה אל המרפסת. ערכיות: אדריכלית: סגנון בניה המאפיין את האדריכלות למסחר + מגורים בתקופת המנדט. היסטורית: כחלק מבתי השוק . | וינברג נח | גוש .30074 חלקה : 124 | גוש .30073 חלקה : 124 | 3 | ||
| מבנה בן 2 קומות משלהי התק' העות'מנית הכולל מפלס מסחרי (קומת הקרקע) ומפלס מגורים. מהמבנים המקוריים של שכונת בית יעקב. חזית צפונית: בקומת הקרקע פתח רחב לחלל בשימוש מסחרי. בקומה העליונה (ככל הנראה) דלת וזוג חלונות מקושתים, כולם מעל מרפסת זיז מקורה (המרפסת 'סגורה' בסגירה מאוחרת המקשה על בחינת הפתחים לחזית בקומה זו). חזית דרומית: חלל בנוי ומטוייח בחצר (ככל הנראה מאוחר). ערכיות: אדריכלית: סגנון בניה המאפיין את האדריכלות למסחר + מגורים בתקופת המנדט. היסטורית: כחלק מבתי השוק . | רוזיליו פלורה | גוש .30074 חלקה : 125 | גוש .30073 חלקה : 125 | 4 |
58
| מבנה בן קומה בודדת (קומת קרקע) הכולל חללים למסחר (חנויות השוק). המבנה מקורה בגג רעפים שאינו מוגבה. ערכיות: היסטורית: כחלק מבתי שוק מחנה יהודה . | וינברג נח | גוש .30074 חלקה : 334 | גוש .30073 חלקה : 334 | 5 | ||
|---|---|---|---|---|---|---|
| מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות למסחר. חלק מפתחי החלונות הינם פתחים מקושתים. בחלק מהחזיתות נותרו עיטורי אבן מקוריים (מגיני דוד ועוד) . ערכיות: היסטורית: חלק ממכלול המבנים המקוריים של שוק מחנה יהודה . | ישי יפה | גוש .30074 חלקות: 90-109 | מבנן התפוח עץ -חיים בנאי מחנה - יהודה | 6 | ||
| מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות למסחר. חלק מפתחי החלונות הינם פתחים מקושתים. בחלק מהחזיתות נותרו עיטורי אבן מקוריים (מגיני דוד ועוד) . בחלקו הדרום מערבי המבנה בן 2 קומות. ערכיות: היסטורית: חלק ממכלול המבנים המקוריים של שוק מחנה יהודה . | צדיק חיים | גוש .30074 חלקות: ,77-89 -375 ,381 -437 ,439 434 | מבנן בנאי עץ -חיים האפרסק מחנה - יהודה | 7 | ||
| מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות למסחר. חלק מפתחי החלונות הינם פתחים מקושתים. בחלק מהחזיתות נותרו עיטורי אבן מקוריים (מגיני דוד ועוד) . באמצע צלעו הדרומית, וכן בפינה הצפון מזרחית של המבנה נבנו תוספות בניה (קומה שניה). ערכיות: היסטורית: חלק ממכלול המבנים המקוריים של שוק מחנה יהודה . | שמביקו חיים אליה | גוש .30074 חלקות: -387 ,398 321-331 | מבנן האפרסק עץ -חיים השזיף מחנה - יהודה | 8 | ||
| מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות למסחר. חלק מפתחי החלונות הינם פתחים מקושתים. בחלק מהחזיתות נותרו עיטורי אבן מקוריים (מגיני דוד ועוד) . בחלקו המרכזי של המבנה נוספה בנייה (קומה שניה). ערכיות: היסטורית: חלק ממכלול המבנים המקוריים של שוק מחנה יהודה . | "ישיבת נהר שלום - מקובלים" | גוש .30074 חלקות: -310 ,320 ,306 262-271 | מבנן השזיף עץ -חיים השקד מחנה - יהודה | 9 | ||
| מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות למסחר. חלק מפתחי החלונות הינם פתחים מקושתים. בחלק מהחזיתות נותרו עיטורי אבן מקוריים (מגיני דוד ועוד) . בחלקו הצפוני והדרומי של המבנה קיימות תוספות בניה נקודתיות (קומה שניה). ערכיות: היסטורית: חלק ממכלול המבנים המקוריים של שוק מחנה יהודה . | עזבון המנוח סעדיה בן אהר ן ג'ראס י | גוש .30074 חלקות: -234 ,249 402 | מבנן השקד האגוז התות החרוב | 10 | ||
| מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות למסחר. חלק מפתחי החלונות הינם פתחים מקושתים. בחלק מהחזיתות נותרו עיטורי אבן מקוריים (מגיני דוד ועוד) . חלקו הדרומי של המבנה הינו בן 2 קומות + קומת גג 'סגורה'. ערכיות: היסטורית: חלק ממכלול המבנים המקוריים של שוק מחנה יהודה . | לוי שמחה | גוש .30074 חלקות: -250 ,261 403 | מבנן השקד החרוב התות מחנה - יהודה | 11 |
59
| מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות למסחר. חלק מפתחי החלונות הינם פתחים מקושתים. בחלק מהחזיתות נותרו עיטורי אבן מקוריים (מגיני דוד ועוד) . המבנה ברובו הגדול בן קומה אחת. קיימות מס' תוספות בניה נקודתיות (קומה שניה). ערכיות: היסטורית: חלק ממכלול המבנים המקוריים של שוק מחנה יהודה | קלמוס חנה | גוש .30074 חלקות: 272-305 | מבנן השקד עץ -חיים אגריפס האגוז | 12 | ||
|---|---|---|---|---|---|---|
| מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות למסחר. חלק מפתחי החלונות הינם פתחים מקושתים. בחלק מהחזיתות נותרו עיטורי אבן מקוריים (מגיני דוד ועוד) . המבנה בנוי בחלקו המזרחי כמבנה בן קומה אחת, ובחלקו המערבי כמבנה בן 2 קומות. ערכיות: היסטורית: חלק ממכלול המבנים המקוריים של שוק מחנה יהודה | דינה לו י | גוש .30074 חלקות: -224 ,233 404 | מבנן התות האגוז אגריפס מחנה - יהודה | 13 | ||
| מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות למסחר. המבנה בן קומה אחת. בשלושה מוקדים קיימות תוספות בניה נקודתיות (קומה שניה). ערכיות: היסטורית: חלק ממכלול המבנים המקוריים של שוק מחנה יהודה | בונה דוד | גוש .30074 חלקות 110-119 | גוש .30073 חלקות 110-119 | 14 | ||
| מבנה בן 2 קומות (במקור). על חלקו הדרומי נוספו 2 קומות נוספות. מעל קומת הקרקע מרפסת רציפה לאורך כל החזית המערבית (ככל הנראה לא מקורית). בחזית המערבית 5 זוגות פתחים מקושתים. כל זוג כולל דלת יציאה למרפסת וחלון. מעל חלקו הצפוני של המבנה יצוק גגון בטון. החזית המזרחית (האחורית) מעוצבת באופן דומה. חזית דרומית: סיתות טובזה. ערכיות: אדריכלית: סגנון בניה המאפיין את האדריכלות למסחר + מגורים בתקופת המנדט. היסטורית: כחלק מבתי השוק . | מזרחי סלים | גוש .30074 חלקות: -201 ,205 210-214 | גוש .30073 חלקות: ,201-205 210-214 | 15 | ||
| מבנה בן 3 קומות. קומת הקרקע משמשת למסחר. מעליה בנויות שתי קומות עם מרפסות זיז לחזית המערבית והמזרחית (המרפסות העליונות 'סגורות'). מעקות המרפסות בחזית המערבית ככל הנראה מקוריות. ערכיות: אדריכלית: סגנון בניה המאפיין את האדריכלות למסחר + מגורים בתקופת המנדט. היסטורית: כחלק מבתי השוק | בן דוד משה | גוש .30074 חלקות: 206-209 | גוש .30073 חלקות: 206-209 | 16 | ||
| מבנה טורי ארוך הכולל בתוכו חנויות למסחר. המבנה מלווה את כל הדופן המזרחית של רח' עץ חיים וכן חלק מרח' אגריפס. לאחר פרעות 1920-1 יזמו פרנסי ישיבת עץ חיים את הקמתה של שורת חנויות בצמוד לחומת חצר הישיבה ממערב, שפתחיהן פנו אל המגרש. חנויות אלו היו החנויות הראשונות של שוק מחנה יהודה בשלבו ה'מנדטורי'. ערכיות: היסטורית: כחלק מבתי השוק | רפואה משה | גוש .30074 חלקות: ,506 441 | גוש .30073 חלקות: ,506 441 | 17 |
60