ירושלים

ישיבת שימור אתרים מס' 47 · סדר יום ועדת שימור מס' 47 12.06.26

עיר
ירושלים
קטגוריה
שימור אתרים
תאריך
12/07/2026
מקור
הקובץ המקורי באתר ירושלים

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

מסמכים נוספים באותה ישיבה: דף כותרת לועדת שימור מס' 47 12.07.26.pdf

סדר יום ועדת שימור
07/2026ס/2ד1ר -י וכםז תועמדותז תששימפו"רותאריך
ועדה לשימורסוג דיו ן
47/2026מספר ועדה
7725מספר תיק שימור
נתונים כלליים
"בתי אונגרין": רח' שומרי אמונים, שבטי ישראל, מאה שעריםכתובת
נורית אגמו ן ו יואל בריידמ ןשם המבקש
תב"עסיבת הפניה
101-1483031מספר תכנית
מחוזיתסמכות
אדר' שחר פונ יאיש קשר במחלקת השימור
חלק מחלקהחלקה בשלמותגוש
37,16 ,54-57 ,95-104 106-12430060
עיקרי התכנית ומטרותיה:
מהות הבקשה : תוספת בינוי מעל בתי שכונת בתי אונגרין, שימור המבנים הקיימים .
התייחסות למבנים ואתרים לשימור: המבנה בעיר ההיסטורית
מרבית המבנים (להוציא 4 בלבד) מוגדרים כמבנים לשימור (בתכנית שבתוקף )שימור סטטוטורי
כל המבנים ההיסטורים מסומנים לשימוררשימת שימור
כןמבנה היסטורי
קייםתיק תיעוד
התייחסות למסמכים מיום: 26.2.26
מצב מוצע : א. תוספת קומות מעל המבנים ה'פנימיים' שבשכונת בתי אונגרין עד לגובה כולל של 4 קומות + גג רעפים מוגבה. תוספת קומות מעל המבנים היושבים על רח' שומרי אמונים ושבטי ישראל עד לגובה כולל של 5 קומות + גג רעפים מוגבה. תוספת קומות עד לגובה כולל של 8 קומות למבנה בתא שטח 16 + גג רעפים מוגבה. ב. שימור המבנים המקוריים בשכונה . ג. שינוי יעוד ל"מגורים ד'" ול"מסחר" . (הערה: לא מצויינת במסמכי התכנית כמות יחידות הדיור החדשות המוצעות )
מצב קיים : המבנים ממוקמים ומרכיבים את שכונת "בתי אונגרין" הסמוכה למאה שערים. שכונת בתי אונגרין הינה אחת מהשכונות הוותיקות של ירושלים "שמחוץ לחומות". מרבית הבתים נבנו בין השנים 1891 ל ,1898 עבור חסידים יוצאי הונגריה. המתחם בנוי בצורת משולש אשר שתי צלעותיו הם בניני מגורים ארוכים בני ארבע קומות הבנויים לאורך כ-65 מטרים. במרכז המתחם מבנים צרים וארוכים נוספים וכן בתי הכנסת, המקווה, וחצרות קטנות (הכוללות בחלקן בור מים). חלק מהכניסות לשכונה מעוצבות כשער-כניסה. על חזיתות המבנים וכן על השערים קבועים לוחות הקדשה רבים. המבנים הינם בני 2 ו -3 קומות. שטח: 21,296 מ"ר. שכונת בתי אונגרין תוכננה על ידי האדריכל קונרד שיק ומהווה את אחת מהעדויות המקוריות ביותר לצורת חיים של קהילה שנשתמרה באתר המקורי .
תכנית מאושרת בתוקף: תכנית 5008 משנת 2005 ייעוד בתב"ע בתוקף: מגורים מיוחד
תכניות קודמות בשטח התכנית: -- -
תכניות קודמות בשטח התכנית: -- - היתרים : -- -

1

מדיניות בנייה : ע"פ התב"ע המאושרת ()5008 גובה הבינוי ברוב המבנים הינו 3 קומות (מפני הקרקע). מבנה י"ד: 2 קומות. מבנה ל': 4 קומות . בשל ערכה הייחודי והמונומנטלי של השכונה 'הוחרגה' השכונה מהתכנון הכללי של אזור מע"ר צפון (שכלל גם התייחסות לגובה הבינוי האפשרי) וזאת על מנת לקדם תכנון כולל ולא נקודתי לכל בניין אשר יציע גם שיקום ופיתוח זהיר ומושכל לשכונה זו באופן התואם את ערכיה.
ועדת שימור :
התכנון קודם יחד עם מחלקת השימור של עיריית ירושלים החל משלביו הראשונים . המלצת מחלקת ה שימור לוועדה מס' :47 לאשר את הבקשה בתנאים הבאים: .1 גובה הבינוי: יש לשנות את הגובה המוצע למבנה כ' (חלקה )116 כך שלא יהיה גבוה מעל 5 קומות . לסמן לשימור את הקומות ההיסטוריות והקמרונות בנספח הבינוי.יש לציין כי הגבהה זו לא תואמה מול המחלקה לשימור ונאמר לנו כי היא מוצעת לאור קרבתה לרכבת הקלה, מעבר לעובדה שאין מדובר על ציר רק"ל יש לציין כי הבקשה הינה לתוספת יחידות דיור בלבד ללא שימושים מלווי רק"ל וכי הפרופורציה של הבניה החדשה המוצעת לעומת הקומות ההיסטוריות נפגעת לאור תוספת זו. .2 סימון אלמנטים לשימור ותכנון מפורט לשימור: יש לסמן בתשריט את כל המבנים ההיסטורים הכלולים בתכנית כמבנים לשימור יש לסמן את החצרות ההיסטוריות כאלמנטים לשימור ובכלל זה את הגדרות ואת העצים הבוגרים. יש לעגן בהוראות התכנית הנחיות הנוגעות לשימור החצרות והשטחים הפתוחים. יש לצרף למסמכי התכנית נספח שימור אשר יכלול אלמנטים לשימור במרחב השכונה: השערים, בורות המים, החצרות והריצופים וכן את שלטי ההקדש , בורות מים ,. נספח זה ילווה את שלביות הביצוע ואת הפיתוח אשר יוצע במבנים ולצידם לאורך השנים. .3 הסתרת מערכות תשתית: יש לעגן בהוראות התכנית הנחיות עקרוניות הנוגעות למיקום מערכות תשתית וכבילה, כך שאלו לא יותקנו על חזיתות המבנים. בנוסף, כל בקשת היתר (לכל אחד מהמבנים) תכלול פירוט למיקום מוצע לתשתיות באופן שאינו פוגע בערכי המבנה. .4 פירוק והסרה של אלמנטים זרים: כל בקשת היתר (לכל אחד מהמבנים) תכלול פירוט האלמנטים הזרים שנוספו על חזיתות המבנים או בצידם, ויש להסירם. סימון זה יהווה תנאי להוצאת כל היתר. .5 פתרונות גישה וחניה: ע"פ התכנית שבתוקף קיימת חניה מאושרת אך בשטח מצומצם ומוגדר בלבד. החניות המוצעות כעת הינן 'הנצחה' של המצב הקיים בשטח. החניות הללו רומסות את השטחים הציבוריים האיכותיים המועטים והמקוריים שיש בשכונה וגוזלות אותם לטובת חניות עיליות. מחלקת השימור מתנגדת להותרת המצב במתכונתו ומציעה פטור נרחב מטעמי שימור לצד סידור החניות מועטות קיימות ו/או מאושרות עם מתכנן תנועה ונוף. .6 שינויים נוספים בהוראות התכנית: בנוסף למצוין לעיל, יש להוסיף להוראות התכנית, כתנאים לקבלת היתר: א. יש להציג נספח פרטים לשימור, הן לכל מבנה והן לחצרות והמרחב הציבורי שבין המבנים (שימור הריצוף המקורי, בורות המים וכו') . ב. יש למנות אדריכל שימור מלווה, המופיע ברשימת אדריכלי השימור. הליווי האדריכלי ייעשה בהתאם להנחיות ולטופס הייעודי באתר מח' שימור. ג. תיק תיעוד מפורט למבנה יכלול סקר שלטי ההקדשה מקוריים במבנה כתנאי לכל היתר .
ב. יש למנות אדריכל שימור מלווה, המופיע ברשימת אדריכלי השימור. הליווי האדריכלי ייעשה
בהתאם להנחיות ולטופס הייעודי באתר מח' שימור.
ג. תיק תיעוד מפורט למבנה יכלול סקר שלטי ההקדשה מקוריים במבנה כתנאי לכל היתר .

2

ג. יש להטמיע בבקשת ההיתר חוו"ד של מהנדס שימור (המופיע ברשימה באתר מח' השימור)
המאושרת ע"י מח' שימור. יש לעדכן ולסמן בתכנון המוצע את האלמנטים ההנדסיים בהתאם לחוו"ד
הנדסית זו .

3

סדר יום ועדת שימור
07/2026ס/2ד1ר -י וכםז תועמדותז תששימפו"רותאריך
ועדה לשימורסוג דיו ן
47/2026מספר ועדה
7552מספר תיק שימור
נתונים כלליים
יחזקאל ,50 שמואל הנביא ,75 הבוכריםכתובת
יואל בריידמ ןשם המבקש
תב"עסיבת הפניה
101-1428531מספר תכנית
מחוזיתסמכות
אדר' יהונתן צחוראיש קשר במח' שימור
חלק מחלקהחלקה בשלמותגוש
16014930085
עיקרי התכנית ומטרותיה:
מהות הבקשה : הריסת 2 מבנים היסטוריים (חד קומתיים וגג רעפים) קיימים המסומנים להריסה בתכניות קיימות ועקירת כל העצים הקיימים בחלקה לטובת בניית מבנה חדש בן 12 קומות (כולל קומת גג) וגג שטוח מעל 4 קומות תת"ק לשימוש מגורים (40 יח"ד) ומסחר בקומת קרקע.
התייחסות למבנים ואתרים לשימור: המבנים בעיר ההיסטורית, במתחם לשימור (הבוכרים)
לאשימור סטטוטורי
נכלל ברשימת שימור מוצעת (שמואל הנביא :75 אתר .3703 יחזקאל :50 אתר 3686 )רשימת שימור
כן. שנת בניה 1911-1925 (מקור: אטלס ירושלים .1972 תיק תיעוד )מבנה היסטורי
תיעוד מקדים (לאה סבן, דצמבר 2024 )תיק תיעוד
התייחסות למסמכי התכנית שעברה תנאי סף ביום: 4.6.26
מצב מוצע : מוצעת הריסת 2 מבנים היסטוריים (חד קומתיים וגג רעפים) ) קיימים המסומנים להריסה בתכניות קיימות ועקירת כל העצים הקיימים בחלקה לטובת בניית מבנה חדש בן 12 קומות (כולל קומת גג) וגג שטוח מעל 4 קומות תת"ק לשימוש מגורים (40 יח"ד) ומסחר בקומת קרקע.
מצב קיים : שמואל הנביא :75 מבנה חד קומתי וגג רעפים מחופה בטון וטיח, חלק ממקבץ מבנים זהים שנבנו בקצה שכונת הבוכרים (שמואל הנביא-יחזקאל). במבנה השתמרו פרטים בסגנון אקלקטי בעיצוב החזית וכן פרטי נגרות ומסגרות מקורית. יחזקאל :50 מבנה חד קומתי וגג רעפים מחופה אבן פראית (חיפוי מאוחר) ע"ג חזיתות טיח מקוריות
הערכת משמעות האתר : 2 מבנים היסטוריים שהם חלק ממקבץ מבנים זהים שנבנו בקצה שכונת הבוכרים (שמואל הנביא- יחזקאל). בראשית המאה ה -20 ומהווים עדות לבניה כפרית ושונה מהבניה האורבנית של שכונות הבוכרים ובית ישראל הסמוכות. במבנים השתמרו פרטים בסגנון אקלקטי בעיצוב החזית וכן פרטי נגרות ומסגרות מקוריים. המבנים קיימים מסומנים להריסה בתכניות קיימות .
תכנית מאושרת בתוקף: 3138 + 101-178129 רק"ל קו כחול ייעוד בתב"ע בתוקף: אזור מסחרי מיוחד
תכניות קודמות בשטח התכנית: :28.4.1974 תכנית :1358 אזור מסחרי מיוחד :5.11.1989 תכנית :3138 אזור מסחרי מיוחד :1.9.2018 תכנית :101-0178129 דרך מאושרת+מגבלות בניה ופיתוח

4

היתרים : אי ן
מדיניות בנייה : מדיניות מע"ר צפון (.)30034 מס' קומות: עד 6 קומות
תיאום תכנו ן: פגישת תיאום עם עורכי הבקשה מיום 5.7.26
ועדת שימור:
המלצת מחלקת השימור לוועדה מס' 47 : לאשר את הבקשה בתנאים הבאים: א. חשיבות וערכיות: המבנים ההיסטוריים הקיימים בעלי חשיבות היסטורית אך ערכם האדריכלי דל. יש להציע תכנית השומרת ומשלבת את רוח המקום בפיתוח המוצע, בתיאום עם מח' שימור כפי שהחל בפגישת התיאום שנערכה. ב. אופי הבינוי ועיצוב חזיתות: סוכם עם עורכי הבקשה כי ייעשה תיאום עם מח' שימור וינתנו הנחיות מתאימות בהוראות התכנית. בנוסף, מוצע בינוי בקו אפס בכל היקף החלקה, ללא קווי בניה כלל ותוך היצמדות למבנים הסמוכים. יש להציג בינוי מתאים לקוי הבניין ובהתאם להנחיות מח' תכנון עיר. ג. גובה בינוי: מוצע בינוי המגיע לגובה 12 קומות החורג באופן ניכר ממדיניות הבינוי הקיימת. יש להציע בינוי בגובה מתאים למדיניות מע"ר צפון (6 קומות בלבד) או להעביר אישור ממח' תכנון עיר לגובה המוצע . ד. צמחיה בוגרת: יש למצוא דרך לשלב העצים הבוגרים הבריאים (שסק. שקד) בתחום התכנית. ה. תנאים להיתר: אישור תיק תיעוד . ו. תנאים לטופס :4 הריסת עבירות בניה והסרת תשתיות מחזיתות, אישור מח' שימור על ביצוע כלל פעולות השימור הנדרשות כיאות.

5

סדר יום ועדת שימור
07/2026ס/2ד1ר -י וכםז תועמדותז תששימפו"רותאריך
ועדה לשימורסוג דיו ן
47/2026מספר ועדה
7937מספר תיק שימור
נתונים כלליים
משגב לדך 11כתובת
איילה בן אליהושם המבקש
בקשה לקבלת היתר בנייה (הכשרה בדיעבד של בניה ללא היתר )סיבת הפניה
1986/0098.02מספר בקשת ההיתר
רשות רישו יסמכות
אדר' שחר פונ יאיש קשר במחלקת השימור
חלק מחלקהחלקה בשלמותגוש
18430739
עיקרי התכנית ומטרותיה:
מהות הבקשה : הכשרה בדיעבד של בנייה ללא היתר במבנה: הגבהת חלל בקומה העליונה במבנה וכן הרחבת החלל לכיוון מערב ע"י בניית קירות סביב שטח פתוח וקירויו
התייחסות למבנים ואתרים לשימור: המבנה בעיר ההיסטורית
כן, כחלק מהעיר העתיקה בכללותהשימור סטטוטורי
--- -רשימת שימור
כן (בחלקיו התחתונים).מבנה היסטורי
לא קייםתיק תיעוד
התייחסות למסמכים/הרמוניקה מיום: 24.2.26
מצב מוצע : הגבהה (בוצעה בפועל) של חלל קיים, בקומה העליונה של המבנה בכ 1.5 מ'. בניית חלל חדש (בוצע בפועל) בצמוד לחדר הקיים, ממערב (ובגובה תקרה בהתאם לחלל המוגבה שצויין לעיל).
מצב קיים : העיר העתיקה של ירושלים מהווה את הגרעין ההיסטורי, הארכיאולוגי והתרבותי של ירושלים כולה, מיום היוסדה. הרובע היהודי ממוקם מערבית להר הבית וכונה במקורו "העיר העליונה" של ירושלים. המבנה ממוקם בחלקה הצפון מזרחי של הרובע היהודי וקומתו העליונה צופה לכיוון רחבת הכותל המערבי (ונצפית ממנו). המבנה הקיים הינו בן 2 קומות. קומת הקרקע מקורית וכוללת חדרים המקורים בכיפות אבן. קומתו העליונה מודרנית.
תכנית מאושרת בתוקף: 2185 משנת 1978 ייעוד בתב"ע בתוקף: "אזור מגורים".
תכניות קודמות בשטח התכנית: ע.מ. 9
היתרים : -- -
מדיניות בנייה : תכנית המתאר שבתוקף אינה מפורטת ולא ניתן לקדם על פיה היתרים הבנייה ללא היתר, שבוצעה במבנה זה, מצוייה בעיצומו של הליך משפטי . מתוך פרוטוקול הדיון בביהמ"ש בדיון שנערך בתאריך :1.7.26 "הגענו להסכמה מעשית למען יעילות הדיון לפיה מאחר וקבועה ועדת השימור לדון בבקשה שהגיש המבקש לתאריך 12.07.2026 ויש להחלטה זו נפקות ביחס לבקשה, מתבקש כבוד בית המשפט לקבוע דיון לאחר שתתקבל החלטה בוועדה ובטווח קרוב".
ועדת שימור:
המלצת מחלקת השימור לוועדה מס' :47 לדחות את הבקשה מהטעמים הבאים:

6

(כחלק משיקום הרובע) באופן מושכל ומחושב כחלק מהטופוגרפיה הטבעית של הרובע היהודי
ובתיאום ושילוב עם שאר המבנים ששוקמו סביבו. הגבהת החדר יוצרת פגיעה ברורה בהשתלבות זו
ואף יוצרת 'סילואט' (קו אופק) חדש מכיוון רחבת הכותל המערבי.
.2 התוספת שנבנתה ממערב (המהווה בניה חדשה ולא הגבהה בלבד של חדר קיים) נצפית אף היא
ומעצימה את בולטות החלל המשותף שנוצר ביחס לסביבה כולה (בעיקר מנקודות מבט גבוהות
יותר).
.3 הכשרת בנייה בדיעבד, בעיקר באזור רגיש זה כדוגמת העיר העתיקה, יוצרת (מניסיון רב שנים)
תקדים המשמש כתואנה לבקשות בניה עתידיות, מבלי שגורמי התכנון יתכוונו מלכתחילה לאשר
תקדים זה תוך שהוא 'נכפה' על גורמים אלו כעובדה קיימת.
זאת ועוד: הכשרה מעין זו, באזור כה רגיש וחשוב מבחינה ערכית, מעודדת (באופן ברור) בנייה דומה
ללא היתר, גם במקרים בהם קיימת היתכנות תכנונית ושימורית לביצוע תוספות ושינויים, מאחר
ולעיני כל "נמצא חוטא נשכר".

7

1. העיר העתיקה של ירושלים מהווה, בשל ערכה ההיסטורי, הארכיאולוגי, הדתי, התרבותי

והאדריכלי את המוקד החשוב ביותר וממילא הרגיש ביותר בכל הנוגע לשימור מורשת התרבות הבנויה בירושלים. ככזה, כל תכנון מחודש בעיר העתיקה דורש הסתכלות רחבה ככל שניתן בכל הנוגע להיקף הבניה, לגובה הבניה ולסגנון האדריכלי. בקשת ההיתר דנן מציעה הכשרת בנייה להגבהת חדר מגורים גדול שנבנה במקורו בשנות ה 70'-80'

סדר יום ועדת שימור
07/2026ס/2ד1ר -י וכםז תועמדותז תששימפו"רותאריך
ועדה לשימורסוג דיו ן
47/2026מספר ועדה
6238מספר תיק שימור
נתונים כלליים
נתונים כלליים החלוץ 40כתובת
אורי פד ןשם המבקש
היתר בניהסיבת הפניה
1980/0215.03מספר תכנית
הנדסאית אדריכלות אוסנת יעקובובאיש קשר במחלקת השימור
חלקהגוש
1230159
עיקרי התכנית ומטרותיה:
מהות: התיק בכתובת החלוץ 40 מובאע ליקדריוין הבתווכענדיתת והמשטירמוותרי להא: י שור הריסת בניין לשימור. הבניין האמור מיועד לשימור על פי תב"ע מאושרת ()990150 והיתר בנייה תקף (,)1980/0215.03 ונמצא בימים אלו בשלב ביצוע העבודות. הדיון מתקיים מאחר שחלקו של הבנין נהרס בשלב הראשון של הבניה (נושא זה כבר הובא לידיעת השימור והתובע העירוני) וכעת נמסר למחלקת השימור כי על פי חוות הדעת המקצועיות של מהנדסת השימור ויועץ הקרקע נשקפת לשארית המבנה המיועד לשימור סכנה ממשית של הרס או פגיעה העלולה לסכל את מטרות השימור. לפיכך, מובאת בפני הוועדה בקשה לקבלת החלטה בדבר פירוק מבוקר של הקיר ושחזורו המדויק בהתאם לערכי השימור של המבנה.
התייחסות למבנים ואתרים לשימור :
מחוץ לעיר ההיסטוריתור :עי ר היסטוריתה תייחסות למבנים ואתרים לשימו
נכלל ברשימת השימור העירונית אתר מס' 3648 וברשימת השימור הישנה אתר מס' .2412שימור סטטוטורי
קיים תיק תיעוד
תיאור המצב הקיים: האתר ממוקם במרכז הרקמה ההיסטורית בשכונת בית הכרם ומסומן באופן סכמטי על התוכנית המקורית של קאופמן משנת .1921 המגרש והבית הינם חלק מהפרצלציה המקורית ומ -148 המגרשים של בית הכרם ההיסטורית. בית הכרם היא אחת משכונות הגנים שהוקמו בירושלים בשנות העשרים של המאה שעברה. הרעיון המרכזי בתכנון התבסס על דאגה לאיכות החיים תוך עיצוב שכונות בצפיפות נמוכה, יצירת גינות גדולות סביב מבנה מרכזי שהתנשא לגובה מרבי של שתי קומות . המבנה הנדון "בית ורד" הינו אחד מבתיה הראשונים של בית הכרם ומופיע במפה משנת ,1924 נבנה כבית מגורים פרטי חד קומתי וגג רעפים עבור משפחת קוטלר, בנייתו מאופיינת בסגנון הכפרי המאפיין את המבנים ההיסטוריים הספורים בשכונה: בית חד קומתי, מחופה טיח מעל קומת מסד חלקית מחופה אבן מקומית וגג רעפים, במבנה השתמרו פרטי חוץ ופנים ברמה גבוהה המייצגים את סגנון התקופה, קירות המבנה נבנו בטכנולוגיה מודרנית אולם מדובר בקירות עבים כ 45 ס"מ.

8

כיום במגרש, בסמוך למבנה ההיסטורי קיים מבנה מגורים החורג מגובה המבנים בשכונה לו קיים היתר משנת 1980 .
היתרים : כל ההיתרים שאותרו מתייחסים למבנה הקיים בחלקה סמוך למבנה ההיסטורי . למבנה ההיסטורי-לא נמצא היתר בניה . -1980/215.00תוספת בניין חדש בסמוך למבנה ההיסטורי. -1980/215.01היתר שינויים. -1980/215.02התקנת מעלית . -1980/215.03 תוספת בניה / הרחבה לבניין קיים, עבודות הריסה, ממ"ד, התקנת מעלית פנימית, בנית מחסן/מחסנים
התיק נידון בוועדת השימור ביום 12.12.21 בשלב התב"ע ()990150 ואושר בתנאים. להלן החלטת הוועדה : "לאשר את הבקשה. הוועדה מאשרת חפירה מתחת המבנה לשימור ובחצר בתאום עם מהנדס שימור ומחלקת התכנון . יש לצמצם את תוספת האגף בחזית צפונית לקו בניין קיים. בהוראות התוכנית - יש לתקן בסעיף ,6.2 שימור, תת סעיפים: א)לא תותר הריסתו של הבניין ההיסטורי לשימור . ב)יש להוסיף כי כל סטיה מהוראות אלו תחשב סטייה ניכרת . ג)תיק התיעוד הוגש אך לא אושר ע"י מחלקת השימור וסקר הנדסי לא הוגש, יש לתקן לתנאי למתן היתר יהיה אישור תיק התיעוד ע"י מחלקת השימור ותנאי לקבלת היתר יהיה הגשת סקר הנדסי למחלקת השימור שיערך ע"י מהנדס שימור. ד) יש לתקן: תותר הרחבת בניה בקומת מרתף קיימת בלבד . למעט תיקון סעיפים אלו, שאר הסעיפים השימורים המפורטים בתקנון התוכנית המוצעת, יחולו בבקשה זו בהתאמה לתיקון התוכנית. תשריט - עצים- בחלקה נטועים עצי פרי, עץ אורן עתיק, עץ זית עתיק וכרם זיתים, כל העצים הקיימים במגרש הינם לשימור- כל עוד לא הוגש סקר עצים ע"י אגרונום מוסמך אין לסמן עצים לכריתה. בנספח הבינו י - .1 יש להציע פתרון לח. ממ"ד בתוספת החדשה קומת המרתף . .2 לסמן את כל העצים הקיימים ובהתאמה לסקר עצים שיוגש ע"י אגרונום מוסמך. .3 לציין מפלסים כולל מפלסים אבסולוטיים ע"ג תוכניות ולתת מידות חוץ ופנים כולל, בגודל ברור וקריא." להלן השתלשלות האירועים בתיק הנ"ל: ביום 25.01.24 נפתח תיק היתר בניה, .1980/0215.03

9

10

ביום 13.02.24 נשלחו הנחיות לעורך הבקשה להתאמת התכנית המבוקשת לתב"ע המאושרת ובהתאם להחלטת וועדת השימור.

ביום 21.03.24 התקיימה פגישה מול היזם, רונן טיאר, מאחר וישנו צו ממבנים מסוכנים הדורש תיקון מיידי למערכת הקונסטרוקציה של המבנה כולל גג הרעפים בהתאם לסקר הנדסי ובתיאום על מחלקת השימור, רונן הסביר את הקושי להגיע למבנה עקב העצים הקיימים בשטח והמצב הקיים, לאור האמור לעי"ל, ביקשנו להראות בתכנית את שביל הגישה עבור מכונת הכלונסאות עם מינימום הריסה של הטרסה הקיימת והעצים הקיימים.

ב25.09.24 תיק ההיתר נסגר בתנאים. מאחר ונעשו עבודות בשטח ללא היתר מאושר תוך הריסת חזית ופנים המבנה לשימור (בחלקו האחורי) והריסת פיתוח השטח הקיים, עקירת עצים והריסת הגדר הופנה לרחוב, חיים נרגסי, ראש התביעה העירונית הוציא נוסח לכתב התחייבות הכולל התחייבות עבור שיקום ציבורי על סך של 75,000 ₪ מתוך ה150,000 ₪ של הערבות שתלקח. הטופס התקבל חתום בשלב השלמת תנאים. השיקום הציבורי לא נעשה, והוחלט לחלט את הערבות (שטרם חולטה).

ביום 04.09.26 נפתח תיק בשלב של השלמת תנאים.

לפי סקר ההנדסי שהתקבל במחלקה, שהוכן ע"י שפר רונן מהנדסים, המבנה המקורי במצב יציב אך קיימות בו מערכות של כשלים המחייבים טיפול שימורי לצורך ייצוב ומניעת הידרדרות פיזית של המבנה.

ההמלצה הכללית היתה: יש לבצע בורות בדיקה בחלל הפנימי של המבנה לצורך בדיקת חומר המילוי

עליו מונחת הרצפה ובנויות מחיצות הפנים .יש לפתוח את תקרת הרביץ במספר מקומות לצורך בדיקה יסודית של שלד הגג. יש לבצע את ההמלצות המידיות לצורך גיבוש תכנית שימור למבנה.

ההמלצות המידיות:

* יש לבצע קידוחי בדיקה במסד המבנה ובקיר לבני הסיליקט לצורך בדיקת יציבות החומר .

* יש לבצע בורות בדיקה צמוד למסד לצורך בדיקת ביסוסו בקרקע.

* יש לפרק מספר מרצפות לצורך בדיקת חומר המילוי שבתוך המסד.

ביום 11.06.26 התקבל דוח ממהנדסת השימור, ירדנה אתגר, להלן תמצית הדברים:

במהלך עבודות הקידוח באתר, המתבצעות בסלע קשה מאוד, נוצרות ויברציות המשפיעות על הקיר לשימור, אף שהוא נתמך ומפוקח באופן רציף. בעקבות העבודות התגלו מספר סדקים בקיר, הנובעים מאופי בנייתו שאינו מונוליטי. יש להמשיך בעבודות בזהירות ותחת פיקוח, לסמן ולתעד את הסדקים באופן יומי, לעקוב אחר התפתחותם ולהפסיק את העבודות במקרה של חשש לפגיעה ביציבות הקיר.

בתום הקידוחים יבוצעו עבודות שימור וייצוב בהתאם למפרט השימור.

ביום 15.06.26 התקבל דוח יועץ בטיחות, עידו קורפל. להלן סיכום הדברים:

"עמדתי הינה כי מצבו של הקיר מהווה סכנה ממשית לכל אדם וציוד הנמצאים בסמוך אליו .אין לבצע כל עבודה בסמוך לקיר ואין להכניס עובדים לשטח המתוחם עד להחלטת הגורמים הרלוונטים וקבלת תוכנית בטיחות מקיפה לביצוע עבודה זו."

לעניין זה התקבלה חוות דעתו של מהנדס עירוני, מר יהודה שטראוס, אשר קבע בין היתר כי: "מבחינה קונסטרוקטיבית פתרון של פירוק הקיר הוא הפשוט ביותר, ולהערכתנו נכון לקבל את בקשת מתכנן השלד לפירוק ושחזור הקיר במקרה זה. לבחינת אפשרויות אחרות או כתיבת חוות דעת מפורטת, ככל שהעירייה תבקש זאת, נדרשת השלמת חומרים הנדסיים, לרבות תכניות הגשה, תכניות קונסטרוקציה וחישובים סטטיים ודינמיים." בנסיבות אלה, ובהתאם לסעיף (14א) לתוספת הרביעית לחוק התכנון והבנייה, המסמיך את ועדת השימור לפעול על יסוד חוות דעתו של מהנדס הרשות המקומית מקום שבו נשקפת לאתר המיועד לשימור סכנה ממשית של הרס או פגיעה העלולה לסכל את מטרות השימור, אבקש להעלות את התיק לדיון דחוף בפני ועדת השימור, לצורך קבלת החלטה בבקשה לפירוק הקיר ולשחזורו .
ו עדת שימור :
ו עדת שימור : המלצת מחלקת השימור לוועדה מס' 47 : לאשר פירוק ושחזור של מבנה לשימור. לאחר בחינת כלל החומרים שהוגשו למחלקת השימור, לרבות הדוחות ההנדסיים, חוות דעת מהנדסת השימור, יועץ הבטיחות ומפקח הפרויקט, ולאור מצב הקיר שנותר בשטח והסיכון הבטיחותי הנשקף ממנו, מחלקת השימור מאשרת את פירוק החזית שנותרה ושחזורה המלא . השחזור יבוצע באופן מדויק, תוך הקפדה על שימור הערכים האדריכליים וההיסטוריים של המבנה, ובהתאם לתיעוד ההיסטורי, לתכניות המאושרות ולתיק התיעוד. כל החזיתות הפונות לרחוב ישוחזרו במלואם בקונטור, במידות, בפרופורציות, במפלסי הגגות, במיקום ובמידות הפתחים, ובכלל הפרטים האדריכליים כפי שהיו טרם פירוקן. השחזור יבוצע תוך שימוש באותם חומרי גמר לחומרים המקוריים, כך שהתוצאה הסופית תשחזר באופן נאמן למקור ככל האפשר את מראהו המקורי של המבנה. המלצה זה ניתנת לאור המסקנה המקצועית העולה מחוות הדעת ההנדסיות, שלפיה המשך ניסיון לשמר את החזית במצבה הקיים אינו ישים ועלול לסכן את בטיחות העובדים והציבור. לפיכך, פירוק מבוקר ושחזור מדויק מהווים בנסיבות העניין את הפתרון המיטבי, תוך שמירה על ערכי השימור של המבנה. כל עבודות הפירוק, התיעוד והשחזור יבוצעו בליווי ופיקוח צמוד של מחלקת השימור ומהנדס שימור ואדריכל מלווה לאורך כל שלבי הביצוע . יש להעביר למחלקת השימור תכנית מעודכנת ומתוקנת עם ההמלצות הנ"ל ולעדכן את הערבות הבנקאית לטובת שחזור המבנה.

11

סדר יום ועדת שימור
07/2026ס/2ד1ר -י וכםז תועמדותז תששימפו"רותאריך
ועדה לשימורסוג דיו ן
47/2026מספר ועדה
6526מספר תיק שימור
נתונים כלליים
נתונים כלליים רייכמן /44 הבעש"ט 19כתובת
יצחק פנטשם המבקש
תמ"א 38/2סיבת הפניה
15834מספר תכנית
מקומיתסמכות
ה. אדריכלות אלונה נפתל יאיש קשר במחלקת השימור
בשלמותחלקהגוש
509730087
עיקרי התכנית ומטרותיה:
מהות: הריסה חלקית של בנין קיים ובענייקתר יב נהיתן כחנדישת ובמן ט4ר קותומיהות: וגג רעפים לפי תכ 10038 ותמא38
מהתהויתיח:ס הורתי סלהמ בחנליםק יותא תשרלי םבנ ליןש קימייוםר :וב נית בנין חדש בן 4 קומות וגג רעפים לפי תכ 10038 ותמא38
מחוץ לעיר ההיסטוריתור : עיר היסטוריתהתייחסות למבנים ואתרים לשימו
שימור סטטוטורי
כרטסת
✓מבנה היסטורי
מבנן מיוחד
✓לא מסומן
מצב מוצע: תוספת שלוש קומות מעל המבנה הקיים וקומת מחסנים מתחת למבנה תוך הריסת הפנים ושימור החזיתות, בנוסף תוספת מבנה חדש בחלקה הצמוד למבנה הקיים בן 4 קומות מעל קומת מרתף וחדר מדרגות משותף.
תיאור המצב הקיים: המבנה נמצא בשכונת בית ישראל, בשנות ה -20 כבר היו בה שישים בתים ושני בתי כנסת, בתי השכונה נבנו כדו קומתיים שמאחוריהם חצר מרווחת ולכל שני בתים נבנה בור מים בחצר המשותפת. בתקופת המנדט השכונה גדלה ומצפון הוקמה "בית ישראל החדשה". במלחמת העצמאות השכונה היתה בקו החזית ועד ל -67 היתה בסמיכות לקו העירוני ולגבול עם ירדן. המבנה נשוא הבקשה הינו חלק מבניה טורית שנבנה בתחילת שנות ה -30 בן קומה אחת עם חצר אחורית גדולה, המבנה מתאפיין בפרטי בינוי מהתקופה המנדטורית: קשתות שטוחות, תקרת בטון שטוחה בנוסף קיימים פרטי נגרות, מסגרות, מעקות וריצופי שטיח . למבנה תוספות בניה מאוחרות שאינן בהיתר משנות ה -50 וה-90 (ע"פ תיק התעוד) , היום המבנה משמש לתלמוד תורה לבנים.
תכניות מאושרות ותכניות קודמות בשטח התכנית : 3909 - הקובעת אזור מגורים מיוחד הגדלת זכויות הבניה ל%155 3 קומות ושימוש בחלל גג רעפים . 4383 - מפנה לתכנית 3909 .
היתרים: לא נמצאו היתרים .
התאמת התכנית מדיניות: התכנית המוצעת תואמת למדיניות מע"ר צפון המאפשרת 4 קומות.
ועדת שימור:

12

13

המלצת מחלקת השימור לוועדה מס' :47

המחלקה מציעה לאשר את התכנית בתנאים הבאים:

.1התכנית שהוגשה שומרת על המבנה ההיסטורי כנ"ל, לא ברור למה משמש המבנה וע"פ מה נקבע מס' יחידות הדיור.

בתיק התעוד ע"פ המדידה המצורפת משמש המבנה לתלמוד תורה ובו חדרי לימוד.

בהרמוניקה ישנן 3 יח"ד, משרד וחדר שלא שייך לאף יח"ד.

יש להבהיר את שימוש המבנה וחלוקת יחידות הדיור בצורה ברורה בתיק התעוד ובהרמוניקה.

.2חזיתות המבנה ההיסטורי מסומנות לשימור אך לא ברור מה מתוכנן בפנים המבנה.

במידה ומוצעת הריסה של פנים המבנה יש לשמור על ריצופי השטיח ופרטי המסגרות והנגרות ולשלבם בשטחים משותפים בבינוי החדש.

.3מוצעים חדרי ממ"ד מעל המבנה ההיסטורי וכלפי הרחוב וקומת מחסנים מתחת למבנה ההיסטורי.

א. יש למקם את הממד"ים כלפי החצר הפנימית.

ב. יש להציג חו"ד מהנדס בעל נסיון בתחום השימור עבור בינוי הממד"ים והחפירה המוצעת לקומת

המחסנים.

.4יש להוסיף חתך של החזית הפנימית (מהחצר הפנימית) לכיוון דרום.

.5יש להציג פריסת גדרות.

.6תנאים למתן היתר:

א. הגשת נספח פרטים שייערך ע"י אדריכל בעל נסיון בתחום השימור.

ב. אישור תיק התעוד.

ג. הגשת ערבות וכתב התחייבות למחלקת השימור.

ד. הגשת חו"ד מהנדס בעל נסיון בתחום השימור.

14

סדר יום ועדת שימור
07/2026ס/2ד1ר -י וכםז תועמדותז תששימפו"רותאריך
ועדה לשימורסוג דיו ן
47/2026מספר ועדה
7804מספר תיק שימור
נתונים כלליים
דוד ילין ,40 זכרון משהכתובת
אוריה שוחטשם המבקש
תמ"א 38סיבת הפניה
16003מספר תכנית
מקומיתסמכות
אדר' יהונתן צחוראיש קשר במח' שימור
חלק מחלקהחלקה בשלמותגוש
1831415
עיקרי התכנית ומטרותיה:
מהות הבקשה : הריסת מבנה היסטורי קיים טורי (צמוד למבנה שכן) דו -קומתי וגג רעפים מעל מרתף (6 יח"ד קיימות) להקמת מבנה חדש בן 5 קומות וגג רעפים מעל קומות תת"ק למרתף ולמחסנים בהתאם לתמ"א .38-2 סה"כ 11 יח"ד. %510
התייחסות למבנים ואתרים לשימור: המבנה בעיר ההיסטורית, במתחם לשימור
לאשימור סטטוטורי
נכלל ברשימת שימור מוצעת (מס' אתר 3063 )רשימת שימור
כן. שנת בניה 1926-1937 (מקור: אטלס ירושלים .1972 תיק תיעוד למבנה הצמוד )מבנה היסטורי
לא נמצא/קיים. קיים תיעוד מקדים למבנה הצמוד (אנה לדיז'נסקי 14.7.25 )תיק תיעוד
התייחסות למסמכי התכנית שהוגשו בפתיחת תיק שימור 7804 לתמ"א 38 בארכיב תב"ע מיום: 26.4.26
מצב מוצע : הריסת מבנה היסטורי קיים טורי (צמוד למבנה שכן) דו-קומתי וגג רעפים מעל מרתף (6 יח"ד קיימות) להקמת מבנה חדש בן 5 קומות וגג רעפים מעל קומות תת"ק למרתף ולמחסנים בהתאם לתמ"א .38-2 סה"כ 11 יח"ד. %510
מצב קיים : מבנה היסטורי קיים טורי (צמוד למבנה שכן) דו-קומתי וגג רעפים מעל מרתף (6 יח"ד קיימות), למבנה גדר אבן ומעקה ברזל היסטוריים בחזית הדרומית לרחוב דוד ילין .
הערכת משמעות האתר : מבנה שחלקו דו-קומתי וגג רעפים מעל מרתף וחלקו חד-קומתי בלבד מתקופת המנדט. נבנה בסגנון אקלקטי מקומי אופייני והשתמרו בו חזיתות, פרטי בנין, מסגרות, גדרות, שערים ופרטי אבן מיוחדים והוא מתוחזק ברמה סבירה. למבנה חשיבות אדריכלית ואורבנית גבוהה כחלק ממרקם הבניה המקורי של השכונה ההיסטורית.
תכנית מאושרת בתוקף: מתאר 62 ייעוד בתב"ע בתוקף: אזור מגורים 3
תכניות קודמות בשטח התכנית: :16.7.1959 תכנית מתאר 62 (30824ג): אזור מגורים 3
היתרים : אי ן
מדיניות בנייה : מדיניות מע"ר צפון (.)30034 מס' קומות: עד 4 קומות
תיאום תכנו ן: לא בוצע
תיק תמ"א 38 - הנחיות לעורכי הבקשה: הועברו הנחיות במסגרת תיק שימור 7804 ביום 28.6.26
ועדת שימור:
המלצת מחלקת השימור לוועדה מס' 47 : לאשר הבקשה בתנאים הבאים:

15

16

א. חשיבות וערכיות לשימור: למבנה הקיים חשיבות גבוהה כמבנה מקורי משכונת רוחמה

ההיסטורית. יש לשמור על חזיתות המבנה (דרומית ומזרחית) וכן העתקת החזית האחורית (צפונית) יש לוודא כי החזיתות ישוקמו וישמרו במסגרת התכנון המוצע.

ב. קומות חדשות בקו אפס לרחוב: מוצעות קומות חדשות בקו אפס לרחוב בחזית הראשית (רח' דוד

ילין) וכן מרפסות זיז בולטות מעל לרחוב. אין הצדקה לבינוי בקו אפס שאינו אופייני במקטע זה של הרחוב בו נבנו המבנים ההיסטוריים הצמודים (דוד ילין )40-42 במכוון בנסיגה מקו הרחוב לצורך יצירת חצר קדמית נאה. יש להציע בינוי חדש בקו הבניין הקיים והמאושר בתב"ע התקפה (מתאר )62 באופן הממשיך את קו החזיתות הקיימות

ג. גובה בינוי: יש להציע בינוי בגובה מתאים למדיניות מע"ר צפון. גובה המבנה המוצע יהיה זהה

לגובה המוצע לבנין הצמוד השכן (במסגרת בקשת תמ"א 38-2 מס' 15926 בהרמוניקה שהוגשה ביום 25.12.25 מדובר על גובה של .)827.17 אין להציע גג מוגבה או בשימוש, אין הצדקה לחריגה מהמדיניות הקיימת.

ד. תיעוד: כנדרש בבקשות תמ"א 38 יש להגיש תיק תיעוד המפרט את תולדות המבנה, מקורותיו

ההיסטוריים ושלבי בנייתו וכן את מצב השתמרותו הנוכחית כיום וכמובן סיכום ערכיותו וחשיבותו של המבנה. תיק התיעוד יוכן לפי ההנחיות העירוניות ויאושר ע"י מח' השימור.

ה. קונסטרוקציה חדשה: לא יותר דיקוק ו/או כל פגיעה אחרת בקירות היסטוריים לשימור למעט

עבור חיזוק פנימי נקודתי ככל ויידרש ובתיאום עם מח' שימור. קונסטרוקציה חדשה תהיה פנימית בלבד ולא חיצונית.

ו. עיצוב חזיתות: יש להקפיד על עיצוב חזיתות תוספות הבניה כך שיהיו עוקבות ומתאימות לחזיתות

המבנה היסטורי. יש להציע פתחים מתאימים יותר בחזיתות ולתאם זאת מול מח' שימור.

ז. גג רעפים: יש להציע גג תואם בשיפוע תקני לכל גובהו עד לשיאו וללא חלק שטוח בראש הגג

(למעט דרישות כב"א ככל ויידרש בתיאום מול מח' שימור). מוצע לשלב את הרעפים ההיסטוריים בגג החדש המוצע ולהוסיף הנחיות לפירוק זהיר ומבוקר של הרעפים המקוריים, אפסונם ושמירתם במהלך העבודות ושילובם בגג החדש. מערכות ותשתיות מים ומיזוג ימוקמו באופן נסתר בחלל הגג.

ח. שימוש חוזר באבנים מפירוק: בבקשת הריסה ו/או חיזוק מבנה יש להציע שימוש חוזר באבנים

המסותתות של המבנה בהתאם למסמך מדיניות בניה בת-קיימא בירושלים (מיום .)9.9.24 יש להציג בתכניות ובחזיתות המבנה את מיקום השימוש החוזר באבנים שפורקו. השימוש החוזר ייעשה בתחום המגרש, תוך עדיפות לגדרות ולחזיתות ראשיות הפונות לרשות הרבים.

ט. הפרדה ואבחנה בין אלמנטים היסטוריים וחדשים: יש להציג פרט הפרדה מתאים בין ישן וחדש

המפרט סוגי עיבוד וגוון אבן בחזיתות. יש להימנע מפער ויזואלי בולט בין תוספות חדשות למבנה ההיסטורי הקיים אך יש ליצור הבחנה ברורה בין המבנה ההיסטורי לתוספות החדשות.

י. מרפסות: יש לתאם מרפסות חדשות עם מח' שימור ובהתאם למדיניות העירונית למרפסות. יש

להרחיק מרפסות מפינת הבניין לפחות 40 ס"מ.

יא. חוו"ד הנדסית: מוצעת חפירת קומת תת"ק חדשה מתחת ליסודות ולקירות היסטוריים קיימים.

כתנאי להיתר תוגש חוו"ד הנדסית לעניין ייצוב הקירות ההיסטוריים שתוטמע בבקשת ההיתר (הרמוניקה).

יב. עדכון ההרמוניקה: יש לסמן את חזיתות המבנה ההיסטורי הקיים לשימור. יש להוסיף הוראות

ולהגנת המבנה ההיסטורי הקיים וכן הוראות הנדסיות לייצובו.

יג. תנאים להיתר: אישור תיק תיעוד, נספח פרטי שימור, הנחיות ומפרט לשמירת והגנת הדרוש

לשימור במהלך העבודות, טופס אדר' שימור מלווה [יוגשו ע"י אדריכל שימור בעל ניסיון מוכח בשימור ויצורפו להיתר הבניה כחלק בלתי נפרד ממנו לאחר אישור מח' שימור], הטמעת חוו"ד ותכנית הנדסית מאושרת ע"י מח' שימור בבקשת ההיתר. העברת ערבות בנקאית.

יד. תנאים לטופס: 4 אישור מח' שימור על ביצוע כלל פעולות השימור הנדרשות כיאות.

סדר יום ועדת שימור
07/2026ס/2ד1ר -י וכםז תועמדותז תששימפו"רותאריך
ועדה לשימורסוג דיו ן
47/2026מספר ועדה
הכנסת מבנה לרשימת השימור העירונית: מבוא סם שפיגל 4
צילוםתמצית נתונים והערכת האתרבעליםגוש וחלקהשם אתר לשימור/ כתובתמס'
מבנה תעשייה ומסחר בשכונת תלפיות נבנה בשנות ה80 מבנה בטון בן 4 קומות . מאופיין בסגנון ברוטליסטי, שלד המבנה מבטון חשוף, קומות פתוחות עם גלריות היקפיות שיצרו מסדרונות פתוחים לאורך החזית. תכנון מודולרי שאפשר חלוקה גמישה של חללי מסחר ומלאכה. עם התחדשות שכונת תלפיות, חשיבות רבה לשימור אחד ממבני התעשיה שמהווה מבנה ציבורי תרבותי חשוב בעיר ומהווה חלק מהמרקם התעשייתי של שכונת תלפיות.גוש .30002 חלקות: 46מבוא סם שפיגל 41

17

רקע:

אזור תעשיה בשכונת תלפיות

אזור התעשייה של תלפיות משתרע על שטח של כ-120 דונם סמוך לשיכוני תלפיות ממערב לשכונה הוותיקה. בתקופת המנדט הבריטי שכן במקום מחנה אל-עלמיין של הצבא הבריטי, שנכבש בידי כוחות ההגנה במאי 1948 כחלק ממבצע קלשון. אזור התעשייה הוקם בשנות ה-,70 כאשר מוסכים ובתי מלאכה פונו ממתחם ממילא שבמרכז העיר לצורכי פיתוח. בשנות ה-90 החלו להתפתח במקום חיי מסחר ובילוי, ובצד המפעלים ובתי המלאכה נפתחו בו מועדוני לילה וקניונים. כיום, עם דחיקת התעשייה הכבדה והמוסכים לשוליו, וכן הקמתו והרחבתו של קניון הדר ברחוב פייר קניג, הפך האזור לאחד ממתחמי המסחר, התעסוקה והקניות המרכזיים בבירה.

ב-2010 החלה הקמתו של פארק המסילה, ממערב לאזור התעשייה, במקום כביש גישה חדש שתוכנן.

בינואר ,2013 אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה של מחוז ירושלים את תוכנית האב החדשה לאזור התעשייה תלפיות. התוכנית יוצרת עירוב שימושים ומבדילה בין אזור תעסוקה, אזור תעשייה המיועד למלאכה, ובדפנות האזור- בנייה למגורים, תוך מטרה להפוך את האזור למגוון ועשיר בשימושים כגון משרדים, היי טק, מוסדות השכלה גבוהה, אולמות אירועים, בתי קולנוע, מרפאות, סדנאות אומנות וגלריות. התוכנית כוללת שדרה עירונית של קילומטר וחצי לאורך רחוב פייר קניג, מצומת אורנים ועד לדרך ברעם בה ישולב קו הרכבת הקלה העתידי.

התוכנית מאפשרת הרחבת שטחי מגורים בשולי אזור התעסוקה בהיקף של כ-3,500 יחידות דיור.

בפברואר ,2021 אישרה הוועדה המחוזית, תוכנית אב חדשה, במסגרתה הוגדל היקף הבנייה לכ-

8,250 יחידות דיור במגדלים של עד 30 קומות.

המחלקה לשימור מבקשת לשמור על מבנה יחודי זה והמרחב סביבו ולהבליט את ערכיו ממספר טעמים – הן משום שהוא עדות לאופי התעשייתי המקורי של השכונה, והן משום שהתכנון שלו והשימוש בבטון ובשפה התעשייתית יצר מרחבים נעימים לפעילות אנושית, ולסיום כפועל יוצא מדובר בבנין שהינו מרכז ציבורי המאכלס פעילות ציבורית רבה ומקורית בעיר: גלריות, תיאטרון קומקום, מרכז מחול, תנועת תרבות- שנת שירות לאמנים , עמותות לבני נוער ,מסחר קטן , משרדי יצרנים עצמאים כגון אדריכלים וגרפיקאים, ומקומות הסעדה יחודיים בקומת הקרקע למיניהם.

ציורי הקיר שנעשו על המבנה כבר מהווים "לנד מרק " במרחב תלפיות . וערכו הציבורי הינו לשימור לא פחות מערכו האדריכלי והתעשייתי. ערכו העירוני רב והפעילות בבניין שנמשכת דווקא לאופיו התעשייתי חשובה.

לאור כל האמור לעיל נבקש לשמור עליו מפני הריסה .

סדר יום ועדת שימור
סדר יום ועדת שימור 12/07/2026 - כז תמוז תשפ"ותאריך
ועדה לשימורסוג דיו ן
47/2026מספר ועדה
הכנסת אתרים לרשימת השימור העירונית: מרכז העיר והנביאים
תמציתצילוםגוש/ חלקה בעלותמס' אתרבעלותשם אתר לשימורמס' סידור י
בית קיינג'ינוף בהלני המלכה פינת סמטת פטרושקה. מבנה בן 2 קומות וגג רעפים שתוכנן למגורים בבנייה מסורתית. המבנה בקו 0 ויוצר את אופי הסימטה הייחודית. כאן שכן ככל הנראה מלון קמיניץ בגלגולו השלישי. בשנות ה -50 שכן במבנה מפעל לאפיית מצות שלו מערכת מים ייחודית.30052/814169לא קייםבית קיינג'ינוף, הלני המלכה 191
המכון הפיני, מרכז שלהבת - יה, מבנה בן 2 קומות וגג רעפים שנבנה בשנת 1875 בתכנונו של האדריכל הנודע קונרד שיק. למבנה מראה ייחודי ומרשים שניתן להגדירו כסגנון אנגלי קולוניאלי. הייחודיות נובעת בין השאר משילוב החומרים והצבעוניות של אבן לבנה, לבני חרס אדומות ועמודי עץ הנושאים את הגג ויוצרים30052/754174לא קייםשבטי ישראל 25 המכון הפיני . מרכז שלהבת -יה2

18

מרפסת בקומה השנייה. המבנה שימש בראשיתו את כנסיית סנט פול המצויה מולו. משנות ה -50 פועל בו המכון הפינ י – מוסד חינוכי של הכנסיה האוונגלית - לותרנית של פינלנד. בחצר האחורית נבנה ב -1963 בניין נוסף המשמש את הנהלת המוסד. לפני כמה שנים עבר המתחם שיפוץ. המבנה החזיתי מומלץ לשימור מחמיר.
המבנה מהווה חלק מבתי ברמן של משפחת ברמן - בעלי המאפייה היהודית הגדולה הראשונה בירושלים במאה ה -.19 זהו המבנה השני שנבנה בין שלושת בתי ברמן. מבנה אבן בבניה מסורתית, שבנוי בקו 0 לרחוב הנביאים, עם חזית מסחרית בקומת הקרקע. חזיתו המערבית של המבנה פונה לחצר המשותפת לשלושת בתי ברמן.30052/1344178לא קייםמתחם בתי ברמן הנביאים 193

19

המבנה הראשון מבין שלושת בתי ברמן. משפחת ברמן שהקימה את מאפיית ברמן במאה ה- .19 בית חלל מרכזי מפואר בן 2 קומות, בנוי בנסיגה מהרחוב ,ויחד עם 2 בתי ברמן הנוספים שבנויים בקו 0 לרחוב, תוחמים חצר בקדמת המבנה. הקומה השנייה נבנתה ב -1933 בתכנונו של האדריכל יהושע סלנט. המתחם בתהליך שימור ותוספות.30052/1344177לא קייםמתחם בתי ברמן הנביאים 214
המבנה מהווה חלק מבתי ברמן של משפחת ברמן - בעלי המאפייה היהודית הגדולה הראשונה בירושלים. את המבנה הזה תכנן האדריכל יהושע סלנט - אדריכל ירושלמי חשוב. זהו המבנה האחרון שנבנה משלושת בתי ברמן. מבנה אקלקטי מפואר הבנוי בקו 0 לרחוב הנביאים בחזית הצפונית. חזיתו המזרחית של המבנה פונה לחצר המשותפת לשלושת בתי ברמן. 3 המבנים בתהליך שימור ותוספות.30052/1344176לא קייםבתי ברמן הנביאים 235

20

בית הארכימנדריט ניקיטה/הבית הרוסי. המבנה שימש כאכסניה לצליינים רוסים וכבית תפילה וקרוי על שם ראש משלחת הכנסייה הרוסית בירושלים. נבנה בסוף המאה ה -.19 בית חלל מרכזי. גינה קדמית מרשימה.30061/124412המשלחת הדתית הרוסית בירושליםהנביאים 506
בית ד"ר עמנואל פרופר. המבנה ההיסטורי הוא בקומת הקרקע. מעליו נבנו 2 קומות בשנות ה -60 של המאה ה.20 על השימור לחול רק על המבנה המקור י.30065/34412עזריה אליהוהנביאים 627
בית דירות מנדטורי לו חנויות בקומת הקרקע ומגורים בקומות שמעל. סגנון מנדטורי אופייני.30065/684284דטיאשוילי חייםהנביאים 688
מלון סן רמו. בית דירות בן 4 קומות שנבנה ב -1936 ע"י אמינה אל ח'אלדי, קרובת משפחה של ראש העיר דאז. המהנדס היה כנראה בן ציון גיני, מהנדס העיר הראשון. כבר בזמן הבנייה, הוסבו הדירות לחדרי מלון והושכרו למשפחת30065/674385כהן גלעד דניאלהנביאים /70שטראוס 8 מלון סן רמו9

21

נוימרק שהקימה את מלון סן רמו. כיום משמש למגורים ומשרדים. מסחר בקומת הקרקע. סגנון הבנייה ניאו קלאסי וכולל אומנות וזיזים מסוגננים.
המשך של מלון סן רמו. למבנה נוספו קומות באופן שעמעם את יופיו של המבנה.. .30065/774387כהן אבליןשטראוס 1010
בית הרופא נבנה על ידי ההסתדרות הרפואית בישראל ושימש כמשרדיה הרשמיים עד המעבר לתל אביב. מבנה בעל ערך אדריכלי ואסתט י, מבנה מודרני בעל נוכחות דומיננטית. תוכנן ע"י האדריכל ראובן טרוסטלר .30065/754285רשות הפתוחהנביאים 7211
מבנה בן 4 קומות, חלק מבלוק מנדטורי אופייני. מבנה טורי בקו 0 הכולל חנויות בקומת הקרקע ודירות בקומות שמעל. פינות המבנה מעוגלות. כנראה שקומות המגורים נבנו לאחר קום המדינה. בקומת המסחר נותרו זיזי30065/354287סילהוב אליהוהנביאים /76ישעיהו /2פראג 512

22

מרפסת מסוגננים כהכנה למרפסות קומה א' שנבנו באופן שונה.
מבנה מגורים מנדטורי פשוט – חלק מבלוק מנדטורי אופייני30065/834288לא קייםפראג 113
המבנה מייצג תקופה בה אזור העסקים הראשי של העיר התרחב מעבר לגבולות מרכז העיר לכיוון השכונות המתפתחות בצפון לאורך רחוב שטראוס. מבנה מסחר ומגורים בבלוק אופייני לתקופת המנדט30065/824386עמר שלמהשטראוס 914
מבנה מסחרי בן קומה אחת וגג רעפים הכולל שורת חנויות, הוקם לטובת תושביה של שכונת זכרון משה ב', אופייני לסגנון הבניה בתקופה.30066/1004582אגודת וינסנטשורת חנויות מנדטוריות – ישעיהו 315
חלק ממבנה כולל ווהלין במתחם בנין. המבנה המקורי הוקם ע"י המומר פאול ברגהיים ב- .1880 הבניין נקנה ע"י יעקב פיכטהולץ והוקדש לכולל ווהלין. שימש כחלק ממלון קמיניץ, המלון היהודי הראשון בירושלים. לטובת הרחבת המלון נבנו בסוף המאה ה- 19 תוספות30746/4טוקטלי אריאלההנביאים 63 אגף בבניין כולל ווהלי ן16

23

סביב חצר (האדף הנדון). לאחר שמלון קמיניץ עבר לבניין הראשי (במרכז מתחם בנין), התגורר בו האדמו"ר ר' מרדכי טברסקי.
בית וועד התימנים. חלק ממתחם בנין. מבנה בן קומה אחת וגג רעפים. תקרת קמרונות צולבים מתחת לגג. יתכן ונבנה כמבנה נספח למלון קמיניץ הסמוך. נבנה סביב .1900 משמש כבית כנסת של עדת התימנים.30746/44114טוקטלי אריאלהבית וועד התימנים - הנביאים17
מבנה השער של בית הספר של חברת כיח (כל ישראל חברים) שנפתח בשנת .1882 הבניין היה דו קומתי בצורת ח עם גג רעפים, הוא שכן בתוך חצר מגודרת ולה שער כניסה ראשי מכיוון רחוב יפו. כל מה שנותר מהמבנה, שנהרס בשנות ה -70 הוא השער ההיסטורי של המתחם, שניצב על המדרכה כזכר למבנה. על חורבות הבניין ההיסטורי הוקם מרכז כלל .30074/502763לא קייםשער בית הספר כי"ח18

24

בית הלברייך – בניין מגורים ומסחר בקומת הקרקע בן 7 קומות. בנין אופייני לתקופתו, הבניין שמור במצבו המקורי. הבניין הוא חלק מבלוק עירוני שנבנה על ידי יזמים יהודים בתקופת המנדט, כחלק מהמרכז המסחרי שהתפתח בין רחוב יפו לרחביה30043/781778אלקון רחלשמואל הנגיד 2 בית הלברייך19
בניין עיר אופייני לבניה היהודית בתקופת המנדט. מרפסות זיז מבטון ופרטי מעקות מעבודת מסגרות "באוהואסית" הדגשת הקווים האופקיים על ידי עבודות אבן יחודית הכוללת פסי אבן שקועים בחזית הראשית30043/621788אשכול בצלאל 10 בע"מבצלאל 1020
גן הסוס/גן מנורה - גינה מונמכת מהרחובות שסביבה – המלך ג'ורג', בארי, בן יהודה ושמואל הנגיד. מוכרת כ"בור שיבר" על שם בעלי המגרש היזם והאדריכל גורג' שיבר שרכש מגרשים נוספים באזור. חפירה עבור המבנה הופסקה בשל מלחמת השחרור. עם העברת כנסת ישראל לבית30043/27עירית ירושליםגן הסוס21

25

פרומין, הוצבה מנורת ברונזה מונומנטלית שניתנה במתנה ע"י הפרלמנט הבריטי. המנורה עברה עם הכנסת לגן הורדים.
בית דירות מנדטורי. אדריכל: ראובן אברם. מעל הכניסה עיטור שיניים אופייני לאדריכל30037/188הוכשטיין עמרםהמלך ג'ורג' 3122

26

סדר יום ועדת שימור
סדר יום ועדת שימור 12/07/2026 - כז תמוז תשפ"ותאריך
ועדה לשימורסוג דיו ן
47/2026מספר ועדה
הכנסת אתרים לרשימת השימור העירונית: מע"ר מזרח

27

אזור השכונות באב א זהרה, שיח' ג'ראח ואמריקן קולוני, המכונות כיום "מע"ר מזרח", מהוות את אחד האזורים החשובים ביותר בהתפתחות ירושלים המודרנית מחוץ לחומות.

עד אמצע המאה ה־19 היה האזור ברובו שטח פתוח של מטעים, קברי קדושים מוסלמיים ודרכי מעבר. הגרעין הקדום ביותר היה סביב קברו המסורתי של השיח' ג'ראח- דמות מוסלמית מן התקופה האיובית- שסביבו התפתחה שכונה קטנה בתקופה העות'מאנית.

במחצית השנייה של המאה ה־,19 עם יציאת ירושלים מן החומות, הפך האזור למוקד מגורים יוקרתי יחסית. משפחות ערביות נכבדות מירושלים- כגון משפחות נשאשיבי, חוסייני ונוסייבה-

בנו בו בתי מידות ואחוזות. במקביל הוקמו מוסדות דת, קונסוליות ובתי הארחה. האזור נהנה ממעמד גבוה בשל קרבתו לעיר העתיקה והאוויר הפתוח שמצפון לה.

שכונת "אמריקן קולוני" נוסדה בשנות ה־80 של המאה ה־19 בידי קבוצה נוצרית־ אמריקנית משיחית שהגיעה תחילה משיקגו ובהמשך גם משוודיה. אנשיה התיישבו בבית גדול שנרכש ממשפחת רבאח אל־חוסייני, ופיתחו קהילה ייחודית שעסקה בצילום, סיוע הומניטרי וחיי שיתוף.

במהלך מלחמת העולם הראשונה ואחריה נודעה המושבה בזכות מפעל הצילום שלה, שתיעד את ירושלים וארץ ישראל באופן נרחב.

בתקופת המנדט הבריטי הפך כל המרחב הצפוני הזה לאחד המרכזים החשובים של האליטה הערבית הירושלמית. הוקמו בו בתי ספר, בתי חולים, מלונות ומוסדות שלטון. הדרך העוברת באזור- דרך שכם- הייתה עורק התחבורה הראשי בין ירושלים לצפון הארץ. בתקופה זו נבנו גם מבנים בריטיים מנהליים וביטחוניים באזור.

בעקבות מלחמת השחרור עבר האזור לשליטה ירדנית והפך לחלק מירושלים המזרחית. קו הגבול עם ישראל עבר לא רחוק ממערב לו. בשנות ה־50 יושבו בחלקים משיח' ג'ראח פליטים, בחלק מהמקרים במסגרת הסדרים בין ממשלת ירדן לאונר"א.

לאחר שחרור חלקה המזרחי של ירושלים במלחמת ששת הימים, סופח האזור לשטח המוניציפלי הישראלי של ירושלים. מאז התפתחו בו מוקדי שלטון, תחבורה ומסחר והוא הפך ל"מרכז עסקים ראשי" בחלק זה של העיר.

צילום אופייניתיאור תמציתי והערכת חשיבותחלקהגושבעלותאתרכתובת ושם אתרמס '
מבנה בן 2 קומות. אבן בעיבוד טובזה עדין. אופייני לבינוי הפשוט של סוף שנות המנדט. חלקו הדרומי של המבנה "משולב" בחזית הסלע/ מערה.430526מתול י וקף ח'ליל שרף אלדי ן אבו ג'בנה---עות'מאן בן עפאן 221
מבנה בן 2 קומות. אבן בעיבוד טלטיש עדין. אופייני לבינוי הפשוט של סוף שנות המנדט.630526ודאד אבראהים אלתמימ י---ח'אלד אבן אל ואליד 172
מבנה בן 2 קומות. אבן בעיבוד טובזה. אופייני לבינוי הפשוט של סוף שנות המנדט .3830526כאלותי עלא אלד י---ח'אלד אבן אל ואליד 193
מבנה בן 2 קומות. אבן בעיבוד טלטיש. מאפיינים של אדריכלות "בין לאומית" כדוגמת חדר המדרגות המודגש במרכז החזית הקדמית, הכולל מערך חלונות צרים וארוכים1630526יוסף עבד אלפתאח ע'זאל---ח'אלד אבן אל ואליד 164
מבנה תלת קומתי. אבן בעיבוד טובזה. עם מאפיינים של אדריכלות 'מנדטורית פשוטה' ומאפיינים של הסגנון ה"בין לאומי" כדוגמת מרפסות זיז ארוכות ועגולות. (המבנה ככל הנראה מהתקופה הירדנית )730526נובאני טלאל---ח'אלד אבן אל ואליד 25
מבנה בן 2 קומות. אבן בעיבוד טובזה עדין. אופייני לבינוי הפשוט של סוף שנות המנדט אולם נבנה ככל הנראה בתקופה הירדנית .3430526פטומה בת דאוד מחמד כמאל---אבו עוביידה 156
מבנה בן 2 קומות. אבן בעיבוד טובזה עדין. אופייני לבינוי הפשוט של סוף שנות המנדט.1830526נזהה בת בדר תופיק אלחסינ י---אבו עוביידה 177
מבנה בן 3 קומות. אבן בעיבוד טובזה וטלטיש (בחזיתות שונות). אופייני לבינוי הפשוט של סוף שנות המנדט .2530526אחמד צאלח אחמד עיד אבו עוכל---בהא א דין 208

28

מבנה בן 2 קומות במתאר ריבועי עם חצר מרכזית. באגפו המזרחי כיפה. תוספות בניה רבות בנויות מכל צדדיו .430527דאארת אלאוקאף ואלשאו ן אלאסלאמ י ה---דרך שכם 519
מבנה בן 4 קומות. אבן בעיבוד טלטיש. מאפיינים של אדריכלות "בין לאומית" כדוגמת חדר המדרגות המודגש במרכז החזית הקדמית, הכולל מערך חלונות צרים וארוכים. (המבנה ככל הנראה מהתקופה הירדנית )730527ג'מעית אלשאבאת אלמסיחיא ת בירושלים---אבן ג'ובאייר 610
מבנה בן 5 קומות בסגנון מודרני .930527מוסד בית הילד הערב י995מוחמד א סלאח11
מבנה בן 4 קומות. אבן בעיבוד טלטיש עדין. מאפיינים של אדריכלות "בין לאומית" פשוטה.1630527רהבנה אלמואססה אלתריזיאנ י ה אלכת'וליכ י ה---חתם א טאי 1812
מבנה אבן חד קומתי פשוט, אבן בעיבוד טובזה, חלונות מקושתים אופיניים.1730527סעאד בת עבד אללה סלים זיאת---חתם א טאי 1813
מבנה בן 2 קומות. אבן בעיבוד טלטיש עדין. בקומת הקרקע פתחים לחללים מסחריים. אדריכלות מנדטורית פשוטה. (המבנה ככל הנראה מהתקופה הירדנית )3330527אבראהים סעיד אחמד ראסם אלחסינ י---עלי אבן אבו טאלב 914
מבנה בן 2 קומות. אבן בעיבוד טלטיש עדין. מערך סימטרי של החזית הראשית. פתחים מקושתים. אדריכלות "בין לאומית אוריינטלית" .2130527פארוק ג'מאל מחמוד נור אלדי ן---עלי אבן אבו טאלב 715
מבנה בן 5 קומות. מאפיינים של אדריכלות "בין לאומית" פשוטה. (המבנה ככל הנראה מהתקופה הירדנית )2030527כלותי נוואל---עלי אבן אבו טאלב 516

29

מבנה חד קומתי מודרני "ניאו קלאסי". (המבנה ככל הנראה מהתקופה הירדנית )1930527אחמד סעיד חסין ציאם---עלי אבן אבו טאלב 317
מבנה חד קומתי בחיפוי טובזה עם פתחים מקושתים, אופייניים, עם מסגרות מודגשות. גג רעפים 4 -שיפועי.2630527זלפה בת עבד אלקאדר אלעלמ י---אבן ח'לדון 318
מבנה דו קומתי (קומתו העליונה בגובה הרחוב) מאפיינים "בין לאומיים" פשוטים. (המבנה ככל הנראה מהתקופה הירדנית )130525חנא סחאר---חתם א טאי 2319
מבנה דו קומתי (קומתו העליונה בגובה הרחוב). אבן בעיבוד טובזה. מאפיינים "בין לאומיים" פשוטים. (המבנה ככל הנראה מהתקופה הירדנית )230525עצמת בת ח'ליל מחמד אלמזע 'ר---חתם א טאי 2520
מבנה דו קומתי עם חזית "ניאו קלאסית" מונומנטלית .1030525סלמא בת נאג' י עבד אלקאדר אלמחתסב---אחוואן א ספא 8221
מבנה דו -קומתי בסגנון 'מנדטורי פשוט' עם חזית סימטרית אופיינית1230525עיסא עבדאלחי י עבד אלחק עבדאללה - ביר נבאלא---חאלד אבן אל ואליד 3622
מבנה דו -קומתי בסגנון 'מנדטורי פשוט' במעלה מסלעה .1430525כאמל תופיק אחמד אלמוקת---חאלד אבן אל ואליד 3623
מבנה דו -קומתי בסגנון 'מנדטורי פשוט' סימטרי עם מרפסות זיז. אבן בעיבוד טובזה.1930525אחמד סעיד חסין ציאם---חאלד אבן אל ואליד 4224
מבנה תלת -קומתי. שתי קומותיו התחתונות מקוריות. אבן טלטיש עדין. מרפסת זיזית אופיינית. סגנון מנדטורי "פשוט". תוספות בניה מאוחרות מסתירות חלק מהמבנה. (המבנה ככל הנראה מהתקופה הירדנית )2930525בדר צאלח בדר אלחלואנ י---חאלד אבן אל ואליד 5025

30

מבנה דו -קומתי. קומתו התחתונה מקורית. אבן טלטיש עדין. סגנון מנדטורי "פשוט". תוספות בניה מאוחרות מסתירות חלק מהמבנה. (המבנה ככל הנראה מהתקופה הירדנית )3430525רשיד חסן רשיד אל חואש---חאלד אבן אל ואליד 5226
מבנה תלת -קומתי. שתי קומותיו התחתונות מקוריות. אבן טלטיש עדין. סגנון מנדטורי "פשוט". חדר מדרגות מודגש בחלון האנכי הצר. תוספות בניה מאוחרות מסתירות חלק מהמבנה.2130524שריף מצטפא אחמד אלחלב י---חאלד אבן אל ואליד 5427
מבנה דו -קומתי. קומתו התחתונה מקורית. אבן בעיבוד טובזה. סגנון מנדטורי "פשוט". שער כניסה מקושת עם חזות 'מונומנטלית'.1530524חכמת בת אבראהים מצטפא אלתפכג' י אלתרך---אחוואן א ספא 1628
מבנה חד קומתי, נמוך מגובה הרחוב. החזית הראשית, הפונה לרחוב, עם פתחים מקושתים וחזות "מונומנטלית", אך מרבית החזית מוסתרת ע"י קירוי מאוחר בינה ובין הרחוב.1430524בהיה בת מצטפא סלים קמבז---אחוואן א ספא 1429
מבנה תלת קומתי (שתי הקומות העליונות מעל גובה הרחוב). אבן בעיבוד טובזה. סגנון מנדטורי פשוט1330524חסן ענבתאו י---אחוואן א ספא 1030
מבנה דו קומתי. קומתו התחתונה (שכמעט ואיה נצפה מהרחוב) מקורית. אדריכלות מנדטורית פשוטה .2330524אברהים ערפאת מוסא אלשאוויש---אחוואן א ספא 831
מבנה דו קומתי עם אבן בעיבודים שונים. חזית סימטרית עם חלונות אופיניים ומרפסת זיזית. המבנה נפגע משינויים מאוחרים שכיערו את חזיתו.2430524זלאטימו מחמד פארוק775אחוואן א ספא 632
מבנה תלת קומתי. שתי קומותיו התחתונות מקוריות. אדריכלות מנדטורית 'פשוטה' עם חזית מתומנת ייחודית.1230524ח'ליל עבד אלע'ני אלבלביס י---אל מקדסי 6433

31

מבנה בן 4 קומות (הקומה העליונה מאוחרת), בנוי בסגנון מנדטורי אוריינטלי עם אלמנטים מקושתים וחדר מדרגות מודגש1130524סהיל בת טאהר מכיה813אל מקדסי 2134
מבנה בן 2 קומות, סגנון מנדטורי פשוט. נבנה ככל הנראה בשני שלבים שונים (קומתו העליונה מאוחרת )2230524ח'ליל עבד אללה מצטפא אלתרה י---אל מקדסי 1535
מבנה בן 2 קומות, סגנון מנדטורי פשוט.16330057אלחאג ' חס ן סלים נאסר אלדי ן---אחוואן א ספא 5336
מבנה בן 2 קומות + קומה שלישית בנסיגה, סגנון מנדטורי פשוט, מרפסות זיז בחזית.20030057הקדש אלחאג ' עבד אלרחמא ן מחמד עת'מא ן אלנור י---אחוואן א ספא 4937
מבנה אבן חד קומתי פשוט.2630057ג'מילה בת אימרן אל דקאק997אל חרירי 1738
מבנה בן 2 קומות. קומת הקרקע מקורית (בלבד) ונמוכה ממפלס הרחוב. החזיתות המונומנטליות הכוללות חלונות מקושתים ועוד נראות רק בחלקו האחורי של הבניין195,223,19 7,196,22230057אמי ן בן חאדז' אסעד באדרייה---אל חרירי 2139
מבנה בן 2 קומות, סגנון מנדטורי פשוט. נבנה ככל הנראה בשני שלבים שונים (קומתו העליונה מאוחרת )3030057מוחמד עבדול ג'אנ י אפנד י אל עלמ י---אל חרירי 2740
מבנה תלת קומתי בסגנון מנדטורי אוריינטלי עם מאפיינים של הסגנון הבין לאומי. רפסות זיז גדולות וחדר מדרגות מודגש באמצע החזית הקדמית.12030057לא קיים---אחוואן א ספא 1741

32

מבנה בן 5 קומות (4 מקוריות), סגנון מנדטורי פשוט .22430057על י שמ י בתור מותוול י ההקדש---אל אח'טל 1942
מבנה בן 2 קומות, סגנון מנדטורי פשוט, סוגי עיבוד אבן שונים לכל קומה. מרפסת זיז במרכז החזית הקדמית.14930057לא קיים---אל אח'טל 2243
מבנה בן 2 קומות, סגנון מנדטורי אוריינטלי, פתחים מקושתים מסוגננים. מרפסת זיז במרכז החזית הקדמית.14830057עלי סובחי אלשווא---אל אח'טל 2044
מבנה תלת קומתי. חזיתו הצרה פונה לרחוב. קווים פשוטים ו'נקיים'.22630057רג'יב ב ן מוסה שיחאדה אל -קלת י---אל אח'טל 1545
מבנה חד קומתי. בנייה מנדטורית 'אוריינטלית'. אלמנט חצ י -מתומן ייחודי .14530057לא קיים---אל אח'טל 1846
מבנה בן 2 קומות, סגנון מנדטורי, פתחים עם מסגרת מודגשת. מרפסת זיז במרכז החזית הקדמית. מראה המבנה שונה בעקבות שינויים מאוחרים .14430057לא קיים---אל אח'טל 1647
מבנה דו קומתי. בנייה מנדטורית 'אוריינטלית' (הקומה העליונה ככל הנראה מאוחרת לקומת הקרקע) אלמנט חצ י - מתומן ייחודי .14630057מחמד אלחג' אברהים זלאטימו852אחוואן א ספא 348
בניה בסגנון מנדטורי "פשוט". תוספות בניה רבות סביב המבנה23330057לא קיים---(סמטה) 449

33

מבנה דו קומתי מנדטורי, חלונות מקושתים ומרפסת זיזית במרכז החזית הראשית .10030057חאג' עלי יוסף אידקיידק---אל מקדסי 950
מבנה בן 3 קומות. השתמרות חלקית בלבד של המבנה המקורי, שנבנה בסגנון מנדטורי "פשוט" בתוך בנייה חדשה11430057חמדי בדר זין---(סמטה) 351
מבנה בן 3 קומות. קומת הקרקע נבנתה בשלב הראשון בסגנון 'אוריינטלי' ומעליה נוספו שתי קומות בסגנון מודרני .16930057נג'יחה בת עבד אלרחים אלדבאע---אל מקדסי 752
מבנה תלת קומתי. ככל הנראה קומת הקרקע 'קודמת' לשתי הקומות העליונות. קומת הקרקע בנויה בסגנון 'אוריינטלי' עם פתחים מקושתים. יתר הקומות בסגנון מנדטורי מאוחר .10230057יצחק ב ן חאג' מוסטפה חלוו'אנ י---אל מקדסי 553
מבנה תלת קומתי. בדומה למבנה הסמוך לו (חלקה )102 גם בו קומת הקרקע 'קודמת' לשתי הקומות העליונות. הקומות העליונות בנויות בסגנון מנדטורי מאוחר .10330057לא קיים---אל מקדסי 554
מבנה תלת קומתי הבנוי בסגנון מנדטורי עם חלונות מקושתים ומסגרות מודגשות. במבנה בוצעו שינויים רבים בחזיתות והחזית ה'שמורה' במבנה היא בעיקר החזית הדרומית.11330057סאלח ב ן טאהר ב ן עבדול ראוף עבדו---(סמטה) 555
מבנה תלת קומתי (שתי הקומות העליונות מעל גובה הרחוב). ניכר שהמבנה נבנה בשני שלבים: שתי הקומות התחתונות בעיבוד טובזה עם מרפסת זיז מרכזית והקומה העליונה בעיבוד טלטיש.11230057מהאניה ואיל---אל אח'טל 1056
מבנה דו קומתי מנדטורי פשוט11030057אלשיך עבד אלע 'נ י ב ן סעיד קאמלה---אל אח'טל 257

34

מבנה דו קומתי בסגנון מנדטורי מאוחר. בחזית המבנה מודגש חדר המדרגות. בחזיתות בוצעו שינויים רבים לאורך השנים.10530057עוטמן בן סולימן א- שעבנ י---אל מקדסי 358
מבנה תלת קומתי (במקור בן 2 קומות). בניית אבן 'נקיה' עם הדגשת חדר המדרגות ('מדחום'). (המבנה ככל הנראה מהתקופה הירדנית )21730057יוסרה סאלח נוסייבה---אל אח'טל 359
מבנה בן 4 קומות (במקור בן 3 קומות בלבד) בסגנון בן לאומי 'אוריינטלי' עם מרפסות זיז וחזיתות מעוגלות אופייניות. (המבנה ככל הנראה מהתקופה הירדנית )22030057סלמאן סליבה חנא---נור א דין 760
מבנה בן 3 קומות מחופה באבן בעיבוד טובזה. סגנון מנדטורי פשוט, פתחים מקושתים בקומת הקרקע של הבניין. (המבנה ככל הנראה מהתקופה הירדנית )22130057אנסטאסיה ג'ורג' חלב י---אל חרירי 4961
מבנה חד קומתי בסגנון מודרני. אדריכלות ישרה ו'נקיה'. אבן בעיבוד טלטיש עדין.22930057פואד יחיא נסיבה---גוש 30057 חלקה 22962
מבנה בן 3 קומות מעל קומת מרתף גבוהה. חזיתו הקדמית (הצרה) והדפונית בחיפוי בעיבוד טלטיש עדין וחזיתו הדרומית בעיבוד טובזה. סגנון מודרני 'פשוט' עם פתחים קשותים בקומת הקרקע. (המבנה ככל הנראה מהתקופה הירדנית )22630057רג'יב ב ן מוסה שיחאדה אל -קלת י---אל אח'טל 1563
מבנה בן 5 קומות (העליונה מודרנית, מאוחרת). המבנה בנוי בסגנון מנדטורי מאוחר. אבן בעיבוד טלטיש עדין. חלונות מלבניים עם מסגרת אופינית מודגשת. מרפסת זיז במרכז החזית הראשית .22430057על י שמ י בתור מותוול י ההקדש---אל אח'טל 1964
מבנה דו קומתי הבנוי בסגנון 'מודרני' הבנוי מיחידות אדריכליות שונות. המבנה מחופה באבן בעיבוד טלטיש עדין. בחזית המבנה מעלית (תוספת חדשה) .1230058סמיחה בת עבד אלרחמא ן אלתאג' י---סלאח א דין 3665

35

מבנה מוארך במתאר כללי מעוגל, בן 5 קומות, המשמש כבית מלון (מלון ריץ'). המבנה בנוי בסגנון "מודרני" תוך הדגשת הקווים האופקיים של המבנה. (המבנה ככל הנראה מהתקופה הירדנית )9930058לא קיים---אבן ח'לדון 1166
מבנה דו קומתי ייחודי. המבנה בנוי בסגנון "בין לאומי" עם אלמנטים 'אוריינטליים' כדוגמת חלונות מקושתים וכו', חלק מקירות המבנה במתאר מעוגל .11730058הקרן לירושלים---אחוואן א ספא 6567
מבנה תלת קומתי מוגבה, הבנוי בסגנון 'מודרני' תוך הדגשת קווי הבניין האופקיים והאנכיים. המבנה מחופה באבן בעיבוד טלטיש עדין. בחזית המבנה בצידה השמאלי חדר מדרגות עם פתחים מקושתים. (המבנה ככל הנראה מהתקופה הירדנית )10930058מוסה מוחמד מוסה אלקד'מאנ י849אחוואן א ספא 6168
מבנה תלת קומתי, אבן בעיבוד טלטיש עדין. המבנה בנוי בסגנון מנדטורי מאוחר עם אלמנטים מהאדר' ה"בין לאומית" כדוגמת חדר המדרגות הבולט בחזית עם חלון ה'מדחום' במרכזו .12130056אלשיך סעד אלדי ן ג'לאל אלדי ן אלעלמ י---אל חרירי 469
מבנה תלת קומתי מוגבה, הבנוי בסגנון 'מודרני' תוך הדגשת קווי הבניין האופקיים והאנכיים. המבנה מחופה באבן בעיבוד טלטיש עדין. מעל המבנה קומה נוספת (תוספת חדשה )6730056לא קיים---אל חרירי 3470
מבנה מודרני בן 4 קומות המורכב מ 4 יחידות שונות, הבנויות בטור. היחידות המערביות בנויות בסגנון מנדטורי מאוחר וכוללות אלמנטים מקושתים. היחידות המזרחיות בנויות בסגנון מודרניסטי תוך הדגשת הקווים האדריכליים האופקיים במבנים.6530056מעמור אל אווקף אל איסמליה בירושלים (הממונה על הוקף המוסלמ י---נור א דין 3-571
מבנה חד קומתי. חלקו הקדמי (הדרומי) בעל חזית מסחרית. שאר החזיתות בעלות סגנון מנדטורי עם פתחים מקושתים.4330056האפוטרופו ס לנכסי נפקדים---א זהרא 2572

36

מבנה אבן חד קומתי הנוי בסגנון מסורתי. אבן בעיבוד טובזה. חלונות מקושתים עם מסגרת אופיינית מודגשת.13730056חוסיני נאדר דאוד---גוש 30056 חלקה 13773
מבנה אבן דו קומתי. המבנה בנוי בסגנון מסורתי. חלונות מקושתים עם מסגרת אופיינית מודגשת. מרפסת זיז בחזית. גג רעפים 4 -שיפועי.6030056ראקייה בת שייח אסמעיל אל דנף---אל חרירי 1174
מבנה תלת קומתי מוגבה, הבנוי בסגנון 'מודרני' תוך הדגשת קווי הבניין האופקיים והאנכיים. המבנה מחופה באבן בעיבוד טלטיש עדין.4630056לא קיים---א זהרא 1775
מבנה תלת קומתי, אבן בעיבוד טלטיש עדין. המבנה בנוי בסגנון מנדטורי מאוחר עם אלמנטים מהאדר' ה"בין לאומית" כדוגמת חדר המדרגות הבולט בחזית.5430056לא קיים---אבו בטוטה 876
מבנה חד קומתי. חלקו הקדמי (הדרומי) בעל חזית מסחרית. שאר החזיתות בעלות סגנון מנדטורי עם פתחים מלבניים אופיניים.4930056רשד י עבד אלע 'נ י אלאמאם אלחסינ י---א זהרא 977
מבנה בן 2 קומות בצידו האחד ו 3 בצידו השני. חזית מסחרית בקומת הקרקע. אבן בעיבוד טלטיש עדין. המבנה בנוי בסגנון מנדטורי מאוחר עם אלמנטים מהאדר' ה"בין לאומית" כדוגמת חדר המדרגות הבולט בחזית.6230056קסמת מחמד דאוד מעתוק---א זהרא 378
מבנה בן 2 קומות (קומת קרקע גבוהה). המבנה מהווה חלק מהבנייה הטורית לאורך רח' הרון בן ראשיד. המבנה בנוי בסגנון מנדטורי מאוחר וחזית קומת הקרקע מסחרית .7930056לא קיים---הרון אל ראשיד 2-679
מבנה בצורת האות "ר", בעל 4 ו 5 קומות הבנוי בסגנון מודרני תוך הדגשת המרפסות האורכיות והקווים האופקיים והאנכיים במבנה. חלקו המערבי מהווה חלק מהבינוי המסחרי לאורך רח' אל רשיד8030056רווידה חסין אל סמד י---הרון אל ראשיד 8-1080

37

מבנה בן 5 קומות, המשמש כמלון, הבנוי בסגנון מודרני ומהווה חלק מהבינוי המסחרי לאורך רח' סלאח אל די ן2530056לאורנס שוקרי אנטו ן---סלאח אל דין 1681
מבנה בן 2 קומות, המשמש כמלון, הבנוי בסגנון מודרני ומהווה חלק מהבינוי המסחרי לאורך רח' סלאח אל די ן2430056חאזם זקי נוסייבה---סלאח אל דין 1482
מבנה בן 3 קומות . חזית מסחרית בקומת הקרקע. אבן בעיבוד טלטיש עדין. המבנה בנוי בסגנון מנדטורי מאוחר עם אלמנטים מהאדר' ה"בין לאומית" כדוגמת הדגשת חדר המדרגות בחזית .11830056עותמן באקר אל חלאק---אל אספהני 383
מבנה בן 3 קומות. חזית מסחרית בקומת הקרקע בצד הצפוני, ואילו החזית ה'עיקרית' פונה לצדו הדרומי של המבנה. אבן בעיבוד טובזה. המבנה בנוי בסגנון מנדטורי מאוחר.3330056חברת קולנוע אלקודס בע"מ---א זהרא 884
מבנה אבן דו קומתי. המבנה בנוי בסגנון מסורתי. חלונות מקושתים עם מסגרת אופיינית מודגשת. מרפסת זיז בחזית. גג רעפים (חלקי).3730056לא קיים---גוש 30056 חלקה 3785

38

סדר יום ועדת שימור
סדר יום ועדת שימור 12/07/2026 - כז תמוז תשפ"ותאריך
ועדה לשימורסוג דיו ן
47/2026מספר ועדה
הכנסת אתרים לרשימת השימור העירונית: זכרון משה - חלק ב '

39

רקע:

השכונה נוסדה בשנת 1904 ע"י קרן "מזכרת משה" (שהוקמה בשנת 1874 במטרה להקים בירושלים שכונות שתשאנה את שמו של סר משה מונטפיורי ותעזורנה לאנשים מהמעמד הבינוני להגיע לבית משלהם) ונחשבה לשכונה המודרנית הראשונה ובשל כך גם למיוחסת שבשכונות ירושלים. לראשונה נכתבו תקנות שעסקו בנושאי איכות בניה, עיצוב, איכות ושיפועי סלילה, נטיעות לצידי הרחובות, ביוב מרכזי, איסור תלית כביסה בחזית ותחזוקה. בנוסף לכך הוצאו תקנות בנושא הנהגת השכונה.

לזיכרון משה הגיעו לגור המשכילים שבתושבי ירושלים, ללא הבדל בין ספרדים לאשכנזים. השכונה החלה לרדת מגדולתה עם בנית שכונות הגנים רחביה, בית- הכרם ותלפיות, בתקופת המנדט הבריטי.

הקמת השכונה: היזמה להקמת שכונת "זכרון משה" הייתה סימן לסיומו של משבר בניה כבד בעיר, שנמשך

מראשית שנות ה-90 של המאה ה-.19 הדחיפה להקמתה הייתה של מנהל הקרן, דוד ילין, וקבוצה של אנשי "אינטליגנציה" שהיוו חלק מקבוצה שקראה להקמת "עיר עברית", בה שפת הדיבור תהיה עברית. ואכן מוטיב השפה העברית חוזר בהקשר להקמת השכונה. עיקרון נוסף של מקימי השכונה היה שלא תהיה הכוונה עדתית אליה ולא תהיה הפרדה בין ספרדים לאשכנזים.

אדמות השכונה נרכשו ממספר גורמים ותאריך הרכישה מצוין במסמכים כ- 24.8.1904 ואילו חתימת ההסכם בין באי כח "קרן מזכרת השר משה מונטפיורי", לבין נציגי המתיישבים, נחתם ב-.1.11.1906 מקורות בודדים מציינים את חלוקת השכונה ל"זכרון משה" א' ו-ב'. (מפת פרס משנת .)1921 אדמות "זכרון משה" א', ממזרח לבי"ס "למל", נקנו מאחמד בדווי אפנדי והיו יקרות בלפחות %20 מהאדמות האחרות בשכונה. אזור זה חולק ל-10 מגרשי מגורים בלבד, שגם היו גדולים יותר ממגרשי החלק היותר "פורמאלי, שממערב לבי"ס "למל".

קרקעות אחרות ניקנו מסחבאר, שאמאק ובשארה פאשה, במחירים שונים. גודל המגרשים לא היה זהה ולכן המשתכנים הורשו לבחור מגרש עלפי יכולתם וצרכיהם (בניגוד לשכונות מאורגנות אחרות בהן התקיימה הגרלה של המגרשים).

בשנת 1908 הסתיימה בנייתם של 53 בתים, מהם 31 בודדים ו-11 כפולים. בחורף 1909 נמסרו 29 בתים לקוניהם ובקיץ 1909 עוד שמונה. בבתים אלה התגוררו 59 משפחות.

בשכונה הוקמו מספר בתי כנסת, בית הכנסת הראשי "אהל יעקב" וכן בית כנסת קטן לחסידים (בית פרידמן), אחד לכולל ורשה ואחד לעדה הגורג'ית. מבני הציבור הוקמו על חשבון החברה וכל משתכן תרם לתכלית זו על פי ערך חלקתו במקום. כל אחד יכול היה לרכוש שטח לבית כפול או בודד, אבל לא יותר מכך.

מאפייני השכונה: בשכונה המתוכננת ובעלת התקנון המפורט מאד ותכניות בתים לדוגמא, יש שלוש שורות

גושי מגורים צמודים זה לזה כשבכל גוש שתי שורות בתים מקבילות. החזיתות פונות לרחובות המקבילים ובין שתי השורות סימטא צרה אליה מופנים החצרות ומבני השרות. לבתים היו גם חצרות קדמיות וברובן צמחיה ולאורך הרחובות ניטעו עצים. זאת היתה חלק מהמודרניות והדאגה לציבור ולאיכות החיים – אשר הפכו את זכרון משה לשכונת יוקרה מוקדמת. הבתים היו ברובם בני קומה אחת עד שתיים, עם גגות רעפים.

אופי השכונה השתנה בשנים האחרונות ורבים מבתי המגורים תפוסים כיום ע"י מוסדות לימוד חרדיים שמשנים גם את האופי הפיזי של המקום.

זכרון משה נחשבה לשכונה המודרנית הראשונה של ירושלים, עם תקנון והנחיות בניה ברורים, כולל פרטי אבן (להלן), נושא רוחב רחובות, שדרות עצים, גינות ציבוריות, ניקוז וביוב, הנחיות לחיבור צנרת למערכת עירונית וכו'. לשכונה היה ועד מנהל בן 6 חברים, שנבחר לשנתיים וכל חבר בשכונה היה צריך לחתום על הסכם שלא עסק רק בתנאי הרכישה אלא בחובותיו כמשתכן בשכונה.

צילום אופייניתיאר תמציתי והערכת חשיבותבעלותגו"חאתרכ תובת ושם אתרמס'
עניי כולל ואהלין כנאמני הקדש ישראל חיים לוי זלמן30067/75עזר יולדות -9 כולל וואהלין1
מבנה היסטורי טורי בן 3 קומות וגג רעפים שעבר תהליך שימור וחידוש (2 קומות תחתונות היסטוריות וחזיתות מחודשות). מבנה אופייני לשכונה וחלק ממרקם היסטורי . המבנה בעל כמה אלמנטים אדריכליים יפים במיוחד. חזית ראשית-דרומית מוגדרת ל שימור בתב"ע תקפה 2874דטיאשוילי חיים30067/91521פרי חדש 122
מבנה היסטורי טורי דו- קומתי וגג רעפים שעובר תהליך שימור. חזית ראשית-דרומית מוגדרת ל שימור בתב"ע תקפה 2874ויוסיף לך בע"מ30067/105650פרי חדש -14 אגודת הכנסת כלה3
מבנה היסטורי טורי פינתי דו-קומתי וגג רעפים מעל קומת מרתף. מבנה אופייני לשכונה וחלק ממרקם היסטורי . המבנה בעל כמה אלמנטים אדריכליים יפים במיוחדטיזאבי דוד30067/121522פרי חדש 184
מבנה היסטורי טורי פינתי דו-קומתי וגג רעפים. מבנה אופייני לשכונה וחלק ממרקם היסטורי . המבנה בעל כמה אלמנטים אדריכליים יפים במיוחד כגון 2 מרפסות בקומה השנייה עם תומכות המעוטרות במגני דוד. חזית ראשית-דרומית מוגדרת לשימור בתב"ע תקפה 2874תלמוד תורה וישיבת עץ חיים י- ם ,%15בית יתומים דיסקין,%1530067/141523פרי חדש 225
מבנה היסטורי טורי חד קומתי מקורי בעל תוספת שתי קומות נוספות. משמש כגן ילדים ומהווה חלק ממתחם גדול יותר של מוסד חינוכי של חסידי בעלז. המבנה שימש כגן הילדים העברי הראשון בירושלים עד סוף שנות ה - 70' של המאה ה-20'. מייסדת הגן הייתה הגננת הידועה חסיה פיינסוד-סוקניק ( אמו של יגאל ידין). מבנה אופייני לשכונה וחלק ממרקם היסטורי . תוספת הקומות פגעה בערכו של המבנה.היינה יצחק אהרון30067/221524פרי חדש 386

40

מבנה היסטורי טורי פינתי דו-קומתי וגג רעפים מעל קומת מרתף. מבנה אופייני לשכונה וחלק ממרקם היסטורי. במבנה השתמרו אלמנטים אדריכליים יפים במיוחדישיבת רבינו שמחה הלוי30067/17,1 125655פרי חדש -28 307
מבנה היסטורי חד קומתי לו נוספו 2 קומות מאוחרות וגג רעפים חלקי בשנים האחרונות. המבנה אופייני לבניה המסורתית מסוף המאה ה- 19 ותחילת המאה ה-20 ולו חשיבות כאחד מ-12 בתיה של שכנות זכרון משה א 'תלמוד תורה דחסידי בעלזא30065/204305ישעיהו פרס 38
מבנה היסטורי דו-קומתי וגג שטוח מעל מרתף (קומה עליונה- תוספת מוקדמת). למבנה נוסף אגף מאוחר ממזרח והוא משמש כיום ככולל. המבנה אופייני לבניה המסורתית מסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה- 20 ולו חשיבות כאחד מ-12 בתיה של שכנות זכרון משה א 'היינה יצחק אהרון30065/211528 + 4306ישעיהו פרס 59
מבנה אבן בן 3 קומות, שתיים מהתקופה העות'מנית והשלישית מנדטורית והוא אופייני לשכונה ולמרקם ההיסטורי. המבנה השתמר היטב ובו נמצאו פרטים אדריכליים רבים במצב טוב. למבנה איכות אדריכלית ופרטים אדריכליים יפים ורביםה"ה ר' צבי יעקבזון(ת.ז )36857 ר' אלתר שטינברג(ת.ז: [הושמט]30065/241529 + 4379ישעיהו פרס 6 / סימה בליליוס 310
מבנה היסטורי בן 3 קומות (קומת קרקע מוקדמת מהתקופה העותמאנית ושתי קומות עליונות מהתקופה המנדטורית) וגג שטוח. המבנה במצב הש תמר ות טוב יחסי ת וכמעט ללא תוספות חדשות, ובעל איכות אדריכלית גבוההלידר חנה (אנה )30065/251530 + 4306ישעיהו פרס 711
מבנה היסטורי דו-קומתי וגג רעפים מעל מרתף (קומה עליונה- תוספת מנדטורית). המבנה המהווה חלק ממרקם היסטורי והוא בעל איכות אדריכלית גבוהה, במצב השתמרות מצוין וכמעט ללא תוספות חדשות .לא קיים30065/261531ישעיהו פרס 9 / סימה בליליוס 512
מבנה היסטורי בן 3 קומות וגג רעפים שנבנה בתקופת המנדט והשתמר ללא תוספות בנייה משמעותיות. בקומה הראשונה פועל בית תמחוי "אור שלום וחסד" והקומה העליונה מעוטרת במגיני דוד מעל לפתחים.ישיבת היכל אהרן להלכה30067/361570ראשית חכמה 413

41

מבנה היסטורי דו-קומתי וגג רעפים. בקומה התחתונה נמצאת ישיב ת 'נאות דשא' ובעליונה בית הכנסת 'יגיע כפיים'.יגיע כפים - בית הכנסת של המקדיש30067/1201571רבנו תם 1 / פינס 18 ביכנ"ס יגיע כפיים14
מבנה היסטורי בן 4 קומות וגג שטוח (קומה עליונה מאוחרת). למבנה כניסה מפוארת וחצר קדמית מרשימה ורחבה והוא השתמר היטב כמעט ללא תוספות בניה מאוחרותוינברג עזריאל30065/1201514 + 4397שטראוס 2115
מבנה היסטורי בן 3 קומות במקור ו2 קומות מאוחרות נוספות- סה"כ מבנה בן 5 קומות. המבנה ההיסטורי נבנה בתקופת המנדט בסגנון מודרניסטי.סיקרון יריב- שמאות מקרקעין חברה והשקעות בע"מ30065/581515 + 4398שטראוס 2316
מבנה היסטורי בן 2 קומות וחצי קומה על הגג מעל קומת מרתף שנבנה בתקופת המנדט בסגנון מודרניסטי וכולל אגף צפוני עגול.פילמר אהרון30065/541517 + 4399שטראוס 2517
מבנה היסטורי בן 3 קומות וגג שטוח שנבנה בתקופת המנדט בינ"ל בחיפוי ייחודי דימוי אבן.חביב- נחושתן הדסה30064/901518שטראוס 26א18
מבנה היסטורי בן 3 קומות וגג שטוח שנבנה בתקופת המנדט בסגנון אקלקטי-מפואר וכולל עיטורי אבן, חלונות ייחודיים וכניסה מונומנטאלית. למבנה איכות אדריכלית גבוהה יחסית למבנים בשכונה ומהווה גם חלק ממרקם היסטורימוסדות מדרש דוד30065/531519 + 4299שטראוס 27 / ישעיהו 2619
מבנה היסטורי דו-קומתי וחצי קומה בגג שטוח שנבנה בשנת 1932 וכולל אלמנטים אדריכליים יפים כ מבנה אופייני לשכונה ההיסטורית. במבנה השמרה כתובת יפה המוסתרת כיום במזגן. כן נותר ריצוף מעוטר בכניסה למבנה.חנסב ראובן30064/891520שטראוס 2820
מבנה היסטורי בן 3 קומות וגג רעפים המשמש למסחר ומגורים שנבנה בסגנון מקומי אופייני לשכונה ההיסטוריתשיבת חברת אהבת שלום30064/110 +44ללאשטראוס 3421

42

מבנה היסטורי בן 3 קומות וגג שטוח המשמש למסחר ומגורים שנבנה בסגנון מקומי אופייני לשכונה ההיסטוריתלא ניתן30064/43ללאשטראוס 3622
מבנה ציבורי היסטורי חשוב בן 3 קומות וגג רעפים מעל קומת מרתף, שנבנה בשנת 1907 כאחד ממבני הציבור היחידים שבשכונת זכרון משה. המבנה נבנה סמוך לבי"ס למל ופעל כחלק ממוסד זה ביחד עם בית המדרש למורים, שקידם חינוך ציוני ואת השפה העברית. נבנה בסגנון בניה מסורתי אופייני לתקופתו והשתמר היטב. בשנת 2016 נגנזה תכנית מתאר שהכריזה על המבנה כאתר לאומי לשימור ביחד עם ב"ס למל הסמוך. למבנה חשיבות אדריכלית, עירונית ותרבותית גבוהה ביותר.הקדש תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ - חיים , ע"י הנאמן עו"ד רונן מטרי30066/304586ישעיהו 13 בי"ס תיכון למסחר23
מבנה ציבורי היסטורי מפואר ומרשים בעל חשיבות עירונית וארצית. ביה"ס למל נוסד בעיר העתיקה בעקבות ביקורו של ד"ר לודוויג אַ וּגוסט, רִ יטֶ ר פון פרנקל- הוכווארט, יהודי-אוסטרי בשנת ,1856 בשליחות עליזה הרץ לבית למל. המוסד נשא סממנים אוסטרים מובהקים ולכן התנגדו לו קנאי ירושלים בכל שנות פעילותו דבר שעורר מלחמת תרבות שהביאה בעקבותיה התפתחויות חשובות בעיר. בעקבות התאחדותו עם בית הספר של החברה לחינוך יתומים בשנת 1887 חלו שינויים בהתנהלותו והוחלט להקים עבורו מבנה מחוץ לחומות. מבנה בית הספר ברחוב ישעיהו הוקם בין השנים .1901-1903 בית הספר משך אליו תלמידים מכל הארץ שרצו ללמוד במסגרת חינוכית מתקדמת ומודרנית. המבנה שימש עמוד תווך לשכונת זכרון משה בתקופה העות' מאנית. באותה תקופה גם פעל בו לזמן מה הסמינר למורים שהוביל את תחייתה והתעוררותה של הלשון העברית. בתחילת תקופת המנדט עבר בית הספר להסתדרות הציונית ויועד ללימודי בנות בלבד אבל המשיך לשמש כמרכז לפעילות ציונית כללית. בהמשך הוחלט לכלול בתוך המבנה גם בית כנסת בשם "היכל אבינועם". בשנת 1980 עזב בית הספר את המבנה ומאז הוא משמש מוסדות חינוך חרדיים. למבנה המפואר פרטי אבן ייחודיים בסגנון ניאו קלאסי ומשולבות בו שיטות בניה ומוטיבים מקומיים מסורתיים.הקדש תלמוד תורה הכללי 580028710 והישיבה הגדולה עץ - חיים , ע"י הנאמן עו"ד רונן מטרי30066/304585ישעיהו 15 בי"ס למל24

43

44

למבנה חשיבות היסטורית,

תרבותית, אדריכלית וארצית גבוהה

כמוסד חינוכי מתקדם ומודרני בעל

השפעה רבה על החברה הישראלית

של תחילת המאה ה-.20

בשנת 2016 נגנזה תכנית מתאר

שהכריזה על המבנה כאתר לאומי

לשימור.

סדר יום ועדת שימור
12/07/2026 ס - דכרז תיומםו זו עתדשתפ ש"ו ימ ורתאריך
ועדה לשימורסוג דיו ן
47/2026מספר ועדה
הכנסת אתרים לרשימת השימור העירונית : זכרו ן משה חלק א '

45

רקע:

השכונה נוסדה בשנת 1904 ע"י קרן "מזכרת משה" (שהוקמה בשנת 1874 במטרה להקים בירושלים שכונות שתשאנה את שמו של סר משה מונטפיורי ותעזורנה לאנשים מהמעמד הבינוני להגיע לבית משלהם) ונחשבה לשכונה המודרנית הראשונה ובשל כך גם למיוחסת שבשכונות ירושלים. לראשונה נכתבו תקנות שעסקו בנושאי איכות בניה, עיצוב, איכות ושיפועי סלילה, נטיעות לצידי הרחובות, ביוב מרכזי, איסור תלית כביסה בחזית ותחזוקה. בנוסף לכך הוצאו תקנות בנושא הנהגת השכונה.

לזיכרון משה הגיעו לגור המשכילים שבתושבי ירושלים, ללא הבדל בין ספרדים לאשכנזים. השכונה החלה לרדת מגדולתה עם בנית שכונות הגנים רחביה, בית- הכרם ותלפיות, בתקופת המנדט הבריטי.

הקמת השכונה: היזמה להקמת שכונת "זכרון משה" הייתה סימן לסיומו של משבר בניה כבד בעיר,

שנמשך מראשית שנות ה-90 של המאה ה-.19 הדחיפה להקמתה הייתה של מנהל הקרן, דוד ילין, וקבוצה של אנשי "אינטליגנציה" שהיוו חלק מקבוצה שקראה להקמת "עיר עברית", בה שפת הדיבור תהיה עברית. ואכן מוטיב השפה העברית חוזר בהקשר להקמת השכונה. עיקרון נוסף של מקימי השכונה היה שלא תהיה הכוונה עדתית אליה ולא תהיה הפרדה בין ספרדים לאשכנזים.

אדמות השכונה נרכשו ממספר גורמים ותאריך הרכישה מצוין במסמכים כ- 24.8.1904 ואילו חתימת ההסכם בין באי כח "קרן מזכרת השר משה מונטפיורי", לבין נציגי המתיישבים, נחתם ב-.1.11.1906 מקורות בודדים מציינים את חלוקת השכונה ל"זכרון משה" א' ו-ב'. (מפת פרס משנת .)1921 אדמות "זכרון משה" א', ממזרח לבי"ס "למל", נקנו מאחמד בדווי אפנדי והיו יקרות בלפחות %20 מהאדמות האחרות בשכונה. אזור זה חולק ל-10 מגרשי מגורים בלבד, שגם היו גדולים יותר ממגרשי החלק היותר "פורמאלי, שממערב לבי"ס "למל". קרקעות אחרות ניקנו מסחבאר, שאמאק ובשארה פאשה, במחירים שונים. גודל המגרשים לא היה זהה ולכן המשתכנים הורשו לבחור מגרש עלפי יכולתם וצרכיהם (בניגוד לשכונות מאורגנות אחרות בהן התקיימה הגרלה של המגרשים).

בשנת 1908 הסתיימה בנייתם של 53 בתים, מהם 31 בודדים ו-11 כפולים. בחורף 1909 נמסרו 29 בתים לקוניהם ובקיץ 1909 עוד שמונה. בבתים אלה התגוררו 59 משפחות.

בשכונה הוקמו מספר בתי כנסת, בית הכנסת הראשי "אהל יעקב" וכן בית כנסת קטן לחסידים (בית פרידמן), אחד לכולל ורשה ואחד לעדה הגורג'ית. מבני הציבור הוקמו על חשבון החברה וכל משתכן תרם לתכלית זו על פי ערך חלקתו במקום. כל אחד יכול היה לרכוש שטח לבית כפול או בודד, אבל לא יותר מכך.

מאפייני השכונה: בשכונה המתוכננת ובעלת התקנון המפורט מאד ותכניות בתים לדוגמא, יש שלוש

שורות גושי מגורים צמודים זה לזה כשבכל גוש שתי שורות בתים מקבילות. החזיתות פונות לרחובות המקבילים ובין שתי השורות סימטא צרה אליה מופנים החצרות ומבני השרות. לבתים היו גם חצרות קדמיות וברובן צמחיה ולאורך הרחובות ניטעו עצים. זאת היתה חלק מהמודרניות והדאגה לציבור ולאיכות החיים – אשר הפכו את זכרון משה לשכונת יוקרה מוקדמת. הבתים היו ברובם בני קומה אחת עד שתיים, עם גגות רעפים. אופי השכונה השתנה בשנים האחרונות ורבים מבתי המגורים תפוסים כיום ע"י מוסדות לימוד חרדיים שמשנים גם את האופי הפיזי של המקום.

זכרון משה נחשבה לשכונה המודרנית הראשונה של ירושלים, עם תקנון והנחיות בניה ברורים, כולל פרטי אבן (להלן), נושא רוחב רחובות, שדרות עצים, גינות ציבוריות, ניקוז וביוב, הנחיות לחיבור צנרת למערכת עירונית וכו'. לשכונה היה ועד מנהל בן 6 חברים, שנבחר לשנתיים וכל חבר בשכונה היה צריך לחתום על הסכם שלא עסק רק בתנאי הרכישה אלא בחובותיו כמשתכן בשכונה.

צילום אופייניתיאר תמציתי והערכת חשיבותבעלותגו"חאתרכ תובת ושם אתרמס'
מבנה טורי דו קומתי היסטורי שנבנה בחלק המנדטורי של השכונ ה שהיה בבעלות הערבי הנוצרי קטאן ולאחר מכן עבר פרצלציה והתמלא בבתי מגורים.בן ציון סורייה30066/264532דוד ילין 31
מבנה היסטורי בן 3 קומות (אחרונה תוספת מאוחרת). למבנה חשיבות כאחד ממבני שכונת זכרון משה ב ', שנבנה על ידי אחד ממיסדיה בסגנון אופייני לבניה המסורתי ת בשכונה.בלומנפלד יצחק30066/914526דוד ילין -4 בית יוסף אלישר2
מבנה היסטורי דו קומתי מחופה אבן טלטיש וטובזה ומסגרות לחלונות. המשמש כיום כ מוסד לנערות וכן נוספו לו 3 קומות מאוחרות ממש לאחרונהאור חיה המרכז לאישה30066/251318דוד ילין 53
מבנה היסטורי ד-קומתי וגג רעפים. למבנה חשיבות כאחד ממבני שכונת זכרון משה ב ', שנבנה על ידי אחד ממיסדיה בסגנון אופייני לבניה המסורתי ת בשכונה.לא קיים30066/904527דוד ילין -6 בית יצחק נחום לוי4
מבנה היסטורי חד קומתי לו נוספו 3 קומות (עליונה בגג רעפים)צמח יצחק30066/321321דוד ילין 85
צמד מבנים צמודים דו קומתיים האחד כולל גג שטוח מאוחר והשני גג רעפים מקוריטרזי רחל30066/344529דוד ילין -12 146
מבנה היסטורי דו-קומתי מחופה אבן טלטיש וטובזה ומסגרות לחלונות.קרן הוכשטיין30066/1014536דוד ילין 137

46

מבנה היסטורי דו קומתי הכולל קשתות ובניה יפה מאבן. למבנה נוספו לאחרונה אגפים ושתי קומות וגג רעפים.לא קיים30066/211535דוד ילין 158
מבנה היסטורי דו קומתי וגג רעפים הכולל קומ ת מסחרישיבת עטרת שלמה בארה"ק ע"ש מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל30066/171545דוד ילין 179
מבנה היסטורי חד קומתי במקור וכיום בן 3 קומות וגג רעפים. שימש בעבר כאולם חתונות וכיום כישיבה. המבנה מתקופת ה מנדט בעל חזית מרשימה וייחודית לאזורישיבת עטרת שלמה בארה"ק ע"ש מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל30066/191547דוד ילין 1910
מבנה היסטורי טורי דו קומתי וגג רעפים הכולל קומת מסחר בקומת הקרקע. פרטי בניה מהודרים ויפים במבנה שהשתמר לחלוטיןלנגנויער חיים נתן30066/1261549דוד ילין 2111
מבנה היסטורי פינתי וטורי דו קומתי וגג שטוח הכולל קומת קרקע למסחר ופינה קטומה לצומת. נבנה בסגנון מנדטורי-מודרניסטי אופייני לבניה ההיסטורית בשכונה והשתמר במלואונאמני וו'קף חנה בנין לטובת יהודי עדן בפלשתין31418/234266דוד ילין 2212
מבנה היסטורי טורי דו קומתי וגג רעפים הכולל קומת קרקע למסחר . פרטי בניה מהודרים ויפים במבנה שהשתמר לחלוטין.פרץ שלום30066/161551דוד ילין 2313
מבנה היסטורי טורי דו קומתי וגג שטוח בסגנון מנדטורי-מודרניסטי אופייני לשכונה שהשתמר היטב על כל פרטיונאמני וו'קף חנה בנין לטובת יהודי עדן בפלשתין31418/244267 1552דוד ילין 2414
מבנה היסטורי פינתי וטורי דו- קומתי וגג רעפים הכולל קומ ת קרקע למסחר ופינה קטומה לצומת. נבנה בסגנון מנדטורי-אקלקטי אופייני לבניה ההיסטורית בשכונה והשתמר במלואו. פתח מונומנטלי בחזית ועיטורי אבן באבני הראשהדוד ילין 25 נדל"ן בע"מ30066/151553דוד ילין 2515

47

מבנה היסטורי בן 3 קומות וגג שטוח במבנה השתמרו פרטי בנין מרשימים וכן גדר ושערבן דור אליהו31418/64268דוד ילין 2816
מבנה היסטורי דו-קומתי וגג רעפים. בחזית לרח' אלגזי קיים מפלס נוסף שתקרתו משמשת חצר אחורית למפלס הקרקע. קיים פורטיקו בקומת הקרקע הפונה לרח' דוד ילין.קופרשטוק יצחק אהרן30070/84270דוד ילין -30 בית ראהר17
מבנה היסטורי טורי דו קומתי וגג רעפים הכולל קומת קרקע למסחר . פרטי בניה מהודרים ויפים במבנה שהשתמר לחלוטין. על הגג בנייה מעץ. מרפסות אופייניות בחזית, סורגים מקוריים שלמים ופתחים מקוריים (כולל דלתות) למרפסת בקומה הראשונה. תוספת בנייה בחזית האחוריתא.כ. תוצרת הארץ נכסים30071/651558דוד ילין 3118
מבנה היסטורי טורי דו קומתי וגג רעפים הכולל קומת קרקע למסחר . פרטי בניה מהודרים ויפים במבנה שהשתמר לחלוטין.כהן אשר30071/644263דוד ילין 3319
מבנה היסטורי בן 3 קומות וגג שטוח בסגנון מודרניסטי אופייני. במבנה השתמרו פרטי בנין מרשימים וכן גדר ושערתלמוד תורה סוכת דוד30071/634262דוד ילין 3520
מבנה היסטורי דו קומתי במקור (כיום בן 3 קומות קומה עליונה מאוחרת) וגג שטוח כולל מרפסת פורטיקו (ע"ג עמודים) בחזית. במבנה השתמרו פרטי בנין מרשימים וכן גדר ושערלוי אליהו30071/624261 +156 0דוד ילין 3721

48

מבנה היסטורי פינתי דו-קומתי מעל קומת מסד וגג רעפים. במבנה השתמרו פרטי בנין מרשימיםמעונות ילין בע"מ30071/611561 +426 0דוד ילין /39 יהודית 1222
מבנה מנדטורי בן שלוש קומות במקור שלוש קומות תוספת מאוחרת מבנה אופייני לשכונה שנבנו מעליו שלוש קומות חדשות באופן שפגע בערכוישיבת בריסק30065/194295 + 1473ישעיהו 2023
מבנה היסטורי דו-קומתי מקורי ועוד 2 קומות מאוחרות ותוספות (סהכ כיום 4.5 קומות) שנבנה ע"י חסידות חב"ד ו משמש כ יום לספרייה, ישיבה ומשרדיםדל אשר30065/561474 + 4297ישעיהו 2224
מבנה היסטורי דו-קומתי מקורי ועוד 2 קומות מאוחרות ותוספות (סהכ כיום 4.5 קומות)אופי אינסייד בע"מ30065/554298 + 1475ישעיהו 2425

49

סדר יום ועדת שימור
סדר יום ועדת שימור 12/07/2026 - כז תמוז תשפ"ותאריך
ועדה לשימורסוג דיו ן
47/2026מספר ועדה
הכנסת אתרים לרשימת השימור העירונית: מאה שערים - חלק א '

50

רקע:

הצורך לצאת מתחומי העיר העתיקה במחצית השניה של המאה ה - 19 בעיקר בשל הצפיפות ותנאי הסניטציה ששרו בעיר העתיקה, היו הסיבות העקריות לבניית השכונות הותיקות בצפונה של העיר ובתוכם מאה שערים ובנותיה. שיקולים של קרבה לעיר העתיקה, מחיר וזמינות המגרשים וכן קרבה לצירי תנועה ויצירת תנאי בטחון היו בין הסיבות הנוספות לבניה במרחב הנדון. תכנון עירוני אמנם לא היה קיים ולא היווה גורם עד לתקופת המנדט הבריטי, אולם תכנון המתחמים והשכונתות היה לעיתים מפותח ובתפיסות מודרניות של אותה תקופה. חלק מתקנוני השכונות, שלעיתים קרובות היוו תחליף לתקנות עירוניות שלא היו בנמצא, יכולים לשמש דוגמא עד היום .מאה שערים והמתחמים סביבה מהווים דוגמא לנאמר לעיל והן חלק משכונות המגורים בצפונה של "העיר ההיסטורית". המושג "שכונות מגורים" מתאים ביותר לאזור הנדון מאחר והמתחמים השונים אכן נבנו כיחידות שכנות נפרדות בעבור קהילות שונות, תלמידי כוללים ושכונות הקדש.

זהו אפוא מרקם ייחודי המהווה נדבך חשוב לחלק זה של "עיר ההיסטורית" בירושלים ויוצר מרקם אורבני מיוחד, שאמנם לא תוכנן כיחידה אחת, אך יצר מערך של מתחמים המשתלבים זה בזה, אשר נבנו על פי היכולת של קבוצות וקהילות שונות שצאציהם מאכלסים את המתחמים השונים ונותנים להם אופי הומוגני לכאורה, בשל האוכלוסייה החרדית המאכלסת אותם גם כיום בשכונה שכונות ותיקות יחודיות אשר חלק מהן שומרות את אופי הקהילה המקורית עד היום.

צילום אופייניתיאור תמציתי והערכת חשיבותבעלותגו"חאתרכ תובת ושם אתרמס'
מבנה אבן מנדטורי בן שתי קומות בעל פרטי חלון ומעקה גג ומעקה חצר יחודיים. שמור במצב טובמנשאיוף מני בן יעקב30064/671287אבן יהושוע 51
מבנה מנדטורי בעל חזית מעוגלת אופיינית, אבן טובזהתפילינסקי דוד30062/991303בהר"ן 102
מבנה מנדטורי מודרני,אבן טובזה מרפסות ומעקה טיח היסטוריים , עץ דקל בחזיתשוורץ משה30062/147 -1461298בהר"ן 4-63
בתי אונגרין – כולל בתי אונגרין 1890הקדש יצחק הירש בן יצחק אברהם רדרסדורפר לטובת כולל אונגרן-30060/95 98 100-1234681 ועודשומרי אמונים -10 124
בתי וורנר. שכונת הקדש 1902 (אוהלי משה)כולל אמריקה תפארת ירושלים30063/195 -200,174מאה שערים 2-145
בתי ורשה . שכונת כולל 1898פלוטשניק אברהם30064/148 -156מאה שערים / עבודת ישראל6

51

בתי נייטין . שכונת הקדש 1903הרב ישראל משה דושינסקי30060/87נציבין 4-87
בתי פרלמן, תרמ"ז- .1887 בשמה המקורי – "עיר שלום". שכונה שהוקמה מתחילתה למטרות מסחריות-יזמיות וזה אולי ערכה התרבותי החשוב ביותר. הקרקע נקנתה בכספו של יעקב פרוטיגר ונמכרה ליזמי משנה להקמת בתי מגורים. מהווה מעין המשך של שכונת מאה שערים, אולם מחוץ ל"חומות" השכונהלא ניתן-30061/32 40סלנט 24-368
בתי פרלמן, תרמ"ז- .1887 בשמה המקורי – "עיר שלום". שכונה שהוקמה מתחילתה למטרות מסחריות-יזמיות וזה אולי ערכה התרבותי החשוב ביותר. הקרקע נקנתה בכספו של יעקב פרוטיגר ונמכרה ליזמי משנה להקמת בתי מגורים. מהווה מעין המשך של שכונת מאה שערים, אולם מחוץ ל"חומות" השכונהאגודת תלמוד תורה וישיבת חיי עולם-30061/41 52אדמון 2-249
בית ההסתדרות הפועל מזרחי.מבנה מודרני, בעל מאפיינים מובהקים של הסגנון הבינלאומי שחלקו האחורי מחופה טיח, מראה שאינו שגרתי בירושלים. למבנה חשיבות רבה כחלק ממרקם שכונת החבשים ההיסטורית ,שימושו לטובת תנועת המזרחי הנה בעלת חשיבות תרבותית.גבריאל שר ישראל (ע"ר)30062/984475חזנוביץ 110
מבנה אבן אופייני מהתקופה העותמאנית המשמש לבית כנסת ומגורים מעליו. תוספת הקומה השניה אינה מקורית.שיבת חברת אהבת שלום30062/701415חיי אדם 1011
מבנה אבן אופייני מהתקופה העותמאנית השתמר במצב טוב מאוד ללא תוספותלוי עובדיה30062/731416חיי אדם 1412

52

סדר יום ועדת שימור
סדר יום ועדת שימור 12/07/2026 - כז תמוז תשפ"ותאריך
ועדה לשימורסוג דיו ן
47/2026מספר ועדה
הכנסת אתרים לרשימת השימור העירונית: רוממה

53

רוממה:

רוממה היא שכונה במערב ירושלים הממוקמת בסמוך לכניסה לעיר ושוכנת כיום ברובה מאחורי מתחם התחנה המרכזית. רוממה נבנתה במקור כשכונת פאר יהודית בין כפרים ערביים, ונהוג לראות בה את השכונה הראשונה שנבנתה בירושלים בתקופת המנדט, והראשונה שתוכננה באופן מסודר כחלק מתכנית אב לבינוי העיר. בתי רוממה המקוריים נבלעים כיום ברוממה המורחבת ובאזור התעשייה רוממה, שהחלו להתפתח מצפון וממזרח לשכונה המקורית בשנות ה-50 של המאה העשרים.

חלקת הקרקע עלי השוכנת היום שכונת רוממה היתה בראשית המאה ה-20 גבעה חשופה בין שני

כפרים ערביים: ליפתא מצפון ושייח' באדר מדרום, גבעה זו עשתה היסטוריה במהלך מלחמת העולם

הראשונה כאשר בבוקר ה-9 בדצמבר 1917 טפסו עליה זוג סמלי מטבח מחיל החלוץ הבריטי ונתקלו בראש העיר המוסלמי של ירושלים, הלה מסר להם את כתב הכניעה ואת מפתחות העיר והסביר שבלילה הקודם ברחו הטורקים מירושלים. טקס הכניעה החפוז גובה בכמה טקסים נוספים, כשהחשוב מכולם התקיים יומיים לאחר מכן בנוכחות הפילדמרשל אדמונד אלנבי. לזכר האירוע הוקמה במקום לימים אנדרטת אבן צנועה המנציחה את הלוחמים הבריטים שנפלו על כיבוש הארץ, האנדרטה ניצבת עד היום בשכונת רוממה בלב כיכר אלנבי. בניגוד לתכנון השכונתי הפשוט, הבתים הפרטיים ברוממה

מרשימים מאוד בארכיטקטורה שלהם: כולם בנויים באבן בסגנון אוריינטלי עם תקרות גבוהות,

עמודים מעוטרים וחצרות גדולות. כמו כן רובם נבנו בתחילה כמבנים חד קומתיים, אך במשך השנים נוספו להם קומות נוספות. גובהה הרם של הגבעה (829 מטרים מעל פני הים) הקנה לשכונה את שמה, הלקוח מן הפסוק בתהילים (פרק קי"ח) "ימין ד' רוממה ימין ד' עשה חיל". גובה זה שיחק לטובתה כאשר החליטו הבריטים להקים בצמוד לה מגדל מים ובריכת אגירה גדולה.

תמצית נתונים והערכת האתר54 בעליםגוש וחלקהמס' אתר ברשימת השימורשם אתר לשימור/כתובתמס' סידור י
מבנה בן קומה אחת וגג שטוח המשמש כבית כנסת, בעל פרטי אבן, פרטי מסגרות, גדר עם כניסה מקושתת. בעבר שימש כבית ספר. המבנה היה חלק משכונת ליפתא. לאחר מלחמת השחרור הועבר המבנה ע"י עירייה לידי הרב ששון גריידי ז"ל ע"מ להקים במבנה בית כנסת לעדת התמנים. המבנה משמש עד היום כבית כנסת קול ששון. לא ידוע שנת הבנייה .עיריית י-ם30235/1665256המ"ג -4 בית כנסת קול ששו ן1
מבנה בן 2 קומות הנצפה במפות היסטוריות משנת .1936 בעל פרטי אבן, צמחיה בגבולות החלקה. תוספת בניה מטיח.גיא יצחק30235/160המ"ג 142
מבנה בעל 3 קומות עם גג שטוח. נצפה במפות היסטוריות משנת .1936 חזית מעוגלת, פרטי אבן, מרפסות. בנייה מנדטורית ב2 שלבים (היסטוריים). חלון טרמומטר, פרזול, ריצופי שטיח, דלת כניסה מקורית.אסמעיל זדה הרצל30075/126שרי ישראל 16 ב'3
שנת הקמה 1917-1948 השלטון הבריטי. מבנה בן 4 קומות וגג רעפים, חלון טרמומטר, פרטי אבן, פרזול, ריצופי שטיח, דלת כניסה מקורית, מדרגות אבן, מעקה מקורי. הבית מהווה חלק ממכלול של בניה טורית יהודית מראשית המאה ה -.20 הייחודיות שבשכונות הטוריות היא ההמשכיות של רצף הבניה. החסרה של פריט יחיד יפגע קשה במכלול כולו .אגודת אוהל משה ואבנר אלי אסיא ן30077/1133158שרי ישראל 4 (בי"כ )4
מבנה בן 2 קומות וגג רעפים, הנצפה במפות היסטוריות משנת .1936 פרטי אבן, פתחים מקושתים, פרזול, פנים המבנה עבר שיפוץ. תוספת בנייה אחורית מטיח.רשות הפתוח30909/28שמגר 15
מבנה בן 2 קומות וגג רעפים. מבתיו הראשונים של הכפר ליפתא. נצפה במפות היסטוריות מ -.1927 קיימים פרטי מסגרות מקוריים, פרטי אבן, וריצופי שטיח.מוסדות התורה והחסד פנ י מנחם (ע"ר )30235/9ירמיהו 726
מבנה אבן בן 2 קומות וגג רעפים. הנצפה במפות היסטוריות משנת .1936 בעל פרטי אבן, מסגרות ופרזול. יש תוספת של בנייה קלה בקומה העליונה. פתחים מקושתים בקומת הקרקע ומעליהם אבני מעקלה. הקומה התחתונה משמשת גן ילדים. פתחים פנימיים מקושתים, קמרונות בתקרה. נראה כמו הבינוי של ליפתא העתיקה. המבנה מחובר למבנה אחורי שהוא גם בעל פתחים מקושתים, פרטי אבן וגג שטוח. המבנה משמש כיום כחנות פרחים . נראה שהמבנה נבנה ב2 שלבים (לפי סוג האבן).נחמיה נעמ י30235/2ירמיהו 627

55

מבנה אבן בן 2 קומות וגג רעפים.

30077/84 הנצפה במפות היסטוריות משנת

8 חירם 1 נאור נעמה

.1936 בעל פרטי אבן, פרזול

ותריסים מקוריים.

סדר יום ועדת שימור
07/2026ס/2ד1ר י-ו םכז ותעדמתוז שתישמופר "ותאריך
ועדה לשימורסוג דיו ן
47/2026מספר ועדה
הכנסת אתרים לרשימת השימור העירונית: שוק מחנה יהודה מזרח

56

רקע:

שוק מחנה יהודה החל להתגבש בשלהי התקופה העות'מאנית בסוף המאה ה-,19 סמוך לשכונת מחנה יהודה כשוק מאולתר של פלאחים. בחלוף הזמן הציבו הפלאחים לעצמם סככות רעועות ודוכני עץ, ובתוך כ-15 שנה הפכו אלה למבני פח ועץ קבועים. בתחילת שנות ה 20' של המאה ה 20 השתנתה אוכלוסיית המוכרים בשוק – מפלאחים לעולים חדשים ותושבי השכונות. במהלך שנות ה-20 וה-,30 נבנו כ 40 חנויות קבע במימונם של נדבנים ותורמים . בתקופת המנדט הבריטי, נבנו ארבע שורות חנויות בשני רחובות צרים שנקראו רחוב התפוח ורחוב האגס (כיום רחוב אליהו בנאי). בשנות ה 30' הורחב השוק לשטח שבין שורות החנויות המקוריות לבין רחוב אגריפס (כיום – בין הרחובות השקד, עץ חיים, אגריפס ומחנה יהודה). שוק מחנה יהודה הלך התפתח עם השנים, וכיום ()2024 הוא מכסה שטח ניכר, המשתרע בין ישיבת עץ חיים ממזרח ושכונת בית יעקב ממערב. החנויות הצפוניות ביותר שוכנות ברחוב יפו מול שכונת מחנה יהודה ליד תחנת מחנה יהודה של הרכבת הקלה. החנויות הדרומיות שוכנות משני צדיו של רחוב אגריפס.

רשימת המבנים המוצגת לפניכם מהווה המשך לרשימת המבנים שנדונה ואושרה זה מכבר בחלקו המערבי של השוק (מצידו המערבי של רח' מחנה יהודה, לכיוון מערב), וכוללת את מבני השוק מצידו המזרחי של רח' מחנה יהודה ועד שורת החנויות בדופן המזרחית של רח' עץ חיים.

צילוםתמצית נתונים והערכת האתרבעליםגוש וחלקהמס' אתר רשי' שימורשם אתר לשימור/ כתובתמס'
מבנה מנדטורי בן 4/5 קומות . המבנה תוכנן ע"י האדר' ברנשטיין . קומת הקרקע גבוהה ובחזיתה הצפונית 10 קשתות המשמשות ככניסות לחללים מסחריים. בקומה מעל קומת הקרקע (מפלס גלריה?) פתחים עגולים. בשאר הקומות רצועות חלונות אנכיים עם הדגשת האלמנט האופקי ע"י סיתות ושימוש בקרניז המלווה את החלונות מצד לצד . בחזית המערבית קומת הקרקע מסחרית ומעליה (במפלס גלריה?) חלונות צרים וקטנים. בטור הימני (דרומי) של החזית חלונות עגולים. החזית המזרחית זהה לחזית המערבית (באופן סימטרי). בחלקו האחורי של המבנה שני אגפים בולטים (המבנה כולו בצורת האות ח'). ערכיות: אדריכלות "מודרנית" האופיינית לשלהי המנדט.בן חור ליאורגוש .30074 חלקות: 431-432"בניין מוריה" יפו 1191
מבנה בן 2 קומות עם הרחבה מאוחרת לכיוון דרום. בשלב המקורי, כללה החזית המערבית קומת מסחר ומעליה קומה עם 2 מרפסות זיז. לכ"א מהמרפסות הובילו שני פתחים. בין 2 המרפסות קרועים שני חלונות צרים וכן חלון צר בודד משני קצות החזית. בשלב מאוחר יותר נוסף מבנה בצד הדרומי עם מרפסת בחזית המערבית . חזית מזרחית: 2 קומות. קומת הקרקע לשימוש מסחרי ומעליה שתי מרפסות זיז בדומה לחזית המערבית. ערכיות: אדריכלית: סגנון בניה המאפיין את האדריכלות למסחר + מגורים בתקופת המנדט. היסטורית: כחלק מבתי השוק .דוד בן מאיר רוזליו בתור אפוטרופוס ונאמן להקדש אברהם בן יצחקגוש .30074 חלקה : 122גוש .30073 חלקה : 1222
מבנה בן 2 קומות מתקופת המנדט הבריטי. קומת הקרקע נבנתה כקומה מסחרית (כחלק מחנויות השוק). הקומה מעליה קומת מגורים וכוללת בחזיתה המערבית מרפסת מאורכת, מס' צמדי חלונות ודלתות יוצאים מהקומה אל המרפסת. ערכיות: אדריכלית: סגנון בניה המאפיין את האדריכלות למסחר + מגורים בתקופת המנדט. היסטורית: כחלק מבתי השוק .וינברג נחגוש .30074 חלקה : 124גוש .30073 חלקה : 1243
מבנה בן 2 קומות משלהי התק' העות'מנית הכולל מפלס מסחרי (קומת הקרקע) ומפלס מגורים. מהמבנים המקוריים של שכונת בית יעקב. חזית צפונית: בקומת הקרקע פתח רחב לחלל בשימוש מסחרי. בקומה העליונה (ככל הנראה) דלת וזוג חלונות מקושתים, כולם מעל מרפסת זיז מקורה (המרפסת 'סגורה' בסגירה מאוחרת המקשה על בחינת הפתחים לחזית בקומה זו). חזית דרומית: חלל בנוי ומטוייח בחצר (ככל הנראה מאוחר). ערכיות: אדריכלית: סגנון בניה המאפיין את האדריכלות למסחר + מגורים בתקופת המנדט. היסטורית: כחלק מבתי השוק .רוזיליו פלורהגוש .30074 חלקה : 125גוש .30073 חלקה : 1254

57

מבנה בן קומה בודדת (קומת קרקע) הכולל חללים למסחר (חנויות השוק). המבנה מקורה בגג רעפים שאינו מוגבה. ערכיות: היסטורית: כחלק מבתי שוק מחנה יהודה .וינברג נחגוש .30074 חלקה : 334גוש .30073 חלקה : 3345
מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות למסחר. חלק מפתחי החלונות הינם פתחים מקושתים. בחלק מהחזיתות נותרו עיטורי אבן מקוריים (מגיני דוד ועוד) . ערכיות: היסטורית: חלק ממכלול המבנים המקוריים של שוק מחנה יהודה .ישי יפהגוש .30074 חלקות: 90-109מבנן התפוח עץ -חיים בנאי מחנה - יהודה6
מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות למסחר. חלק מפתחי החלונות הינם פתחים מקושתים. בחלק מהחזיתות נותרו עיטורי אבן מקוריים (מגיני דוד ועוד) . בחלקו הדרום מערבי המבנה בן 2 קומות. ערכיות: היסטורית: חלק ממכלול המבנים המקוריים של שוק מחנה יהודה .צדיק חייםגוש .30074 חלקות: ,77-89 -375 ,381 -437 ,439 434מבנן בנאי עץ -חיים האפרסק מחנה - יהודה7
מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות למסחר. חלק מפתחי החלונות הינם פתחים מקושתים. בחלק מהחזיתות נותרו עיטורי אבן מקוריים (מגיני דוד ועוד) . באמצע צלעו הדרומית, וכן בפינה הצפון מזרחית של המבנה נבנו תוספות בניה (קומה שניה). ערכיות: היסטורית: חלק ממכלול המבנים המקוריים של שוק מחנה יהודה .שמביקו חיים אליהגוש .30074 חלקות: -387 ,398 321-331מבנן האפרסק עץ -חיים השזיף מחנה - יהודה8
מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות למסחר. חלק מפתחי החלונות הינם פתחים מקושתים. בחלק מהחזיתות נותרו עיטורי אבן מקוריים (מגיני דוד ועוד) . בחלקו המרכזי של המבנה נוספה בנייה (קומה שניה). ערכיות: היסטורית: חלק ממכלול המבנים המקוריים של שוק מחנה יהודה ."ישיבת נהר שלום - מקובלים"גוש .30074 חלקות: -310 ,320 ,306 262-271מבנן השזיף עץ -חיים השקד מחנה - יהודה9
מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות למסחר. חלק מפתחי החלונות הינם פתחים מקושתים. בחלק מהחזיתות נותרו עיטורי אבן מקוריים (מגיני דוד ועוד) . בחלקו הצפוני והדרומי של המבנה קיימות תוספות בניה נקודתיות (קומה שניה). ערכיות: היסטורית: חלק ממכלול המבנים המקוריים של שוק מחנה יהודה .עזבון המנוח סעדיה בן אהר ן ג'ראס יגוש .30074 חלקות: -234 ,249 402מבנן השקד האגוז התות החרוב10
מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות למסחר. חלק מפתחי החלונות הינם פתחים מקושתים. בחלק מהחזיתות נותרו עיטורי אבן מקוריים (מגיני דוד ועוד) . חלקו הדרומי של המבנה הינו בן 2 קומות + קומת גג 'סגורה'. ערכיות: היסטורית: חלק ממכלול המבנים המקוריים של שוק מחנה יהודה .לוי שמחהגוש .30074 חלקות: -250 ,261 403מבנן השקד החרוב התות מחנה - יהודה11

58

מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות למסחר. חלק מפתחי החלונות הינם פתחים מקושתים. בחלק מהחזיתות נותרו עיטורי אבן מקוריים (מגיני דוד ועוד) . המבנה ברובו הגדול בן קומה אחת. קיימות מס' תוספות בניה נקודתיות (קומה שניה). ערכיות: היסטורית: חלק ממכלול המבנים המקוריים של שוק מחנה יהודהקלמוס חנהגוש .30074 חלקות: 272-305מבנן השקד עץ -חיים אגריפס האגוז12
מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות למסחר. חלק מפתחי החלונות הינם פתחים מקושתים. בחלק מהחזיתות נותרו עיטורי אבן מקוריים (מגיני דוד ועוד) . המבנה בנוי בחלקו המזרחי כמבנה בן קומה אחת, ובחלקו המערבי כמבנה בן 2 קומות. ערכיות: היסטורית: חלק ממכלול המבנים המקוריים של שוק מחנה יהודהדינה לו יגוש .30074 חלקות: -224 ,233 404מבנן התות האגוז אגריפס מחנה - יהודה13
מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות למסחר. המבנה בן קומה אחת. בשלושה מוקדים קיימות תוספות בניה נקודתיות (קומה שניה). ערכיות: היסטורית: חלק ממכלול המבנים המקוריים של שוק מחנה יהודהבונה דודגוש .30074 חלקות 110-119גוש .30073 חלקות 110-11914
מבנה בן 2 קומות (במקור). על חלקו הדרומי נוספו 2 קומות נוספות. מעל קומת הקרקע מרפסת רציפה לאורך כל החזית המערבית (ככל הנראה לא מקורית). בחזית המערבית 5 זוגות פתחים מקושתים. כל זוג כולל דלת יציאה למרפסת וחלון. מעל חלקו הצפוני של המבנה יצוק גגון בטון. החזית המזרחית (האחורית) מעוצבת באופן דומה. חזית דרומית: סיתות טובזה. ערכיות: אדריכלית: סגנון בניה המאפיין את האדריכלות למסחר + מגורים בתקופת המנדט. היסטורית: כחלק מבתי השוק .מזרחי סליםגוש .30074 חלקות: -201 ,205 210-214גוש .30073 חלקות: ,201-205 210-21415
מבנה בן 3 קומות. קומת הקרקע משמשת למסחר. מעליה בנויות שתי קומות עם מרפסות זיז לחזית המערבית והמזרחית (המרפסות העליונות 'סגורות'). מעקות המרפסות בחזית המערבית ככל הנראה מקוריות. ערכיות: אדריכלית: סגנון בניה המאפיין את האדריכלות למסחר + מגורים בתקופת המנדט. היסטורית: כחלק מבתי השוקבן דוד משהגוש .30074 חלקות: 206-209גוש .30073 חלקות: 206-20916
מבנה טורי ארוך הכולל בתוכו חנויות למסחר. המבנה מלווה את כל הדופן המזרחית של רח' עץ חיים וכן חלק מרח' אגריפס. לאחר פרעות 1920-1 יזמו פרנסי ישיבת עץ חיים את הקמתה של שורת חנויות בצמוד לחומת חצר הישיבה ממערב, שפתחיהן פנו אל המגרש. חנויות אלו היו החנויות הראשונות של שוק מחנה יהודה בשלבו ה'מנדטורי'. ערכיות: היסטורית: כחלק מבתי השוקרפואה משהגוש .30074 חלקות: ,506 441גוש .30073 חלקות: ,506 44117

59

סדר יום ועדת שימור
סדר יום ועדת שימור 12/07/2026 - כז תמוז תשפ"ותאריך
ועדה לשימורסוג דיו ן
47/2026מספר ועדה
הכנסת אתרים לרשימת השימור העירונית: מזכרת משה

60

מזכרת משה, מהוותיקות שבשכונות ירושלים, נוסדה בשנת 1882 ומהווה חלק מהגרעין המקורי של שכונות "נחלאות". השכונה נועדה לתושבים אשכנזים בעוד שהשכונה הסמוכה לה, אהל משה, נועדה לספרדים.

השכונה בנויה במתכונת של בתים הבנויים סביב חצר מרכזית וזאת על מנת להבטיח הגנה לתושבי השכונה. בשכונה בית הכנסת "חסד ורחמים" שהוקם בשנת 1925 ע"י משפחות ספרדיות ותיקות.

השכונה שומרת, עד היום, על אופייה ומרקמה הייחודי ומהווה גם כמוקד תיירותי חשוב בירושלים.