פרוטוקול ועדת ועדות נוספות מס' 12022

בסייד

ועדת ערר לענייני ארנונה מוע''מ קצרין. ערר-ת.א.י בשרים בע''מ.

ועדת ערר לענייני ארנונה שליד המועצה המקומית קצרין. ערר 1/2022 *ו'יר- עמיחי שטרן (עו"'ד)

חבר ועדה --שמעיה בן חורי[.

בעניין: ת.א.י בשרים בע''מ (ח.פ. 516419215)

נגד

המשיב: מנהל הארנונה- מועצה מקומית קצרין.

רקע עובדתי:

הנכס בו עסקינן, מוכר בספרי המועצה המקומית קצרין (להלן ייהמועצה'י) כנכס מסי 51006020.

תא 6-8 ,ממוקם באזור התעשייה קצרין. (חלק מחלקה 8 בגוש 201000)

מוחזק בידי העוררת מתאריך 2 ומסווג מאז בסיווג 451-מלאכה.

גודל הנכס כמופיע ברישומי משרדי הארנונה של המועצה הנו 378.91 מ"ר .

כנלמד מהפרשה הטכנית שהוגשה בכתב הערר (עמ! 0 לפרשה הטכנית), המפעל יעסיק 4 פועלי יצור (ליתר דיוק 3 עובדי יצור+ 1 עובד ניקיון). יצוין כי ביום בו ערכה הוועדה סיור מתואם במפעל נשוא הערר ,נכת עובד יצור אחד בלבד, בנוסף לשני בעלי העסק שנכחו בסיור המתואס.

בפרוטוקול ישיבת וועדת הערר (ריש עמי 13) נאמר ע"י בעל העסק כי בפועל מועסקים 3 עובדי יצור במפעל (בנוסף לבעלים-סה"כ חמישה)

נתוני היצור הובאו בפרשה הטכנית (עמ!י 0 לכתב הפרשה) וממנה משתמע שיכולת היצור עומדת על מקסימום 415 ק"ג תוצרת יומית (200 ק"ג בשר עגל+200 ק"ג בשר בקר+15 ק"ג תבליניס).

מיום שהחילה העוררת להחציק בנכס (10/1/22) הסכימה המשיבה לבקשת העוררת לפטור כללי (ייפטור נכס בשיפוציי) מארנונה למשך 5 חודשים וחצי בהם בית העסק היה בהליכי שיפוץ ובנייה.

ביום 13/6/22 ערך גזבר המשיבה סיור בבית העסק לצורך סיווגו לעניין ארנונה.

ביום 20/6/22 שלח גזבר המשיבה לעוררת מכתב בו היא נדרשת לשלם דמי ארנונה חודשיים תחת סיווג 451- מלאכה. חיובה יחל מתאריך 1/7/22.

למחרת (21/6/22) השיגה המערערת על קביעת המשיבה לסיווגה וטענה שיש לסווגה תחת סיווג יימפעל יצרנייי (לשון העוררים במכתבם תחת הכותרת ייבקשת ערעור על סיווג מפעלינו).-הוועדה מניחה שחלה בכותרת המכתב טעות סופר וכוונת העוררת הייתה למכתב השגה.

1

02

1

02

3

בסי"יד

ועדת ערר לענייני ארנונה מוע''מ קצרין. ערר-ת.א.י בשרים בע'ימ.

כידוע ,הרשות המקומית קובעת את סיווג הנכס ע"פ השימוש בו בפועל (עמיינ (תייא) 26681-01-11 נענע 10 בע'ימ נ' עיריית גבעתיים) ומכאן שהשאלה העומדת לפתחה של ועדת הערר בנידון דידן

הנה:

לאיזה סיווג ארנונה עונה עיסוקו של העורר בגינו הוגש ערר זה, האם בגדר ייתעשייהיי כדעת העורר ,או שמא יי מלאכהיי כטענת המשיבה. ואת כאמור יש לבחון לפי המציאות הנגלת לעיני הוועדה ביישטחיי.

מהם הקריטריונים השונים לסיווג נכס לעניין ארנונה כייתעשייהיי ולחילופין כיימלאכהיי?.

דיון:

הוועדה מתבקשת להכריע האם על נכס העוררת להיות מסווג כתעשייה/מלאכה בסיווג הארנונה.

ייכידוע, הסמכות להטיל ארנונה מעוגנת כיום בסעיף 8(א) לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנייג-1992 (להלן: חוק ההסדרים). מכוחו של חוק זה הותקנו תקנות שנתיות המגדירות את סוגי הנכסיים שעליהם מוטלת ארנונה וכן כללים בדבר אופן חישובה. התקנות הרלוונטיות להליך דנן הן תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), התשסייו-2007 (להלן: תקנות ההסדרים). בתקנה 1 לתקנות ההטדרים נקבע כי ייסיווג נכסיי משמעו ייקביעת סוג הנכס בהתאם לשימוש בויי. בהמשך לכך, הטלת הארנונה נעשית מדי שנה בצו על ידי המועצה הנבחרת של הרשות המקומית. בצו נקבעים עקרונות חיוב הארנונה, כגון התעריף, אופן החישוב וכדומה. בהפעילה את סמכותה בעניין הארנונה כפופה הרשות המקומית לאמור בחוק ההסדרים ובתקנות שהותקנו מכוחויי (כבוד השופטת ברק-ארצ בפסייד ברודקאסט) 3

המחוקק לא הגדיר מהי הגדרת ייתעשייהיי כפי שגם לא הגדיר מהי הגדרת יימלאכהיי אלא נתן דוגמאות לסיווגי תעשייה כמו גם לסיווגי מלאכה. וכדברי כבי השופט מזוו בפסייד אליהו זהר * (להלן יקרא הלכת/ פסייד זהר) :יי בין הסייווגים הראשיים שנקבעו בתקנות נכללים הסיווגים יימשרדים, שירותים ומסחריי, ייתעשיהיי ו-יימלאכהיי, שהם הרלוונטיים לענייננו. הגדרותיהס של סיווגים אלה בתקנות לוקות בחסר, ולמעשה אין מדובר בהגדרות של ממש, שכן אלה אינן כוללות כל הגדרה עניינית-אנליטית, או מאפיינים של נכסים שבגדרן, אלא אך פירוט דוגמאות אחדות לנכסים ועסקים הבאים בגדר סיווגים אלה. וזה נוסח ההגדרות שבתקנות של הסיווגים אלה :...

יי תעשיה'י -- לרבות מפעלי בניה, מחצבות, בתי תכנה ;

יימלאכהיי -- לרבות מוסכים.'י

בהעדר הגדרה עניינית-אנליטית ופירוט מאפייניו של כל סיווג כאמור, הוטלה למעשה מלאכת הסיווג לא פעם על בתי המשפט במסגרת ההליכים הרבים בעניינים אלה הבאים לפתחםיי

ואכן, אין בלשון החוק בתקנה 1 לתקנות ההסדרים בכדי לעזור לנו בפתרון שאלת הסיווג. משכך נעבור לפסיקה ולמבחנים הנגזרים ממנה.

בר"ם 1676/15 ברודקאסט וידאו ש.ב בע"מ נ' מנהל הארנונה בתל אביב-יפו

+ עע"מ 2503/13 אליהו זהר נגד עיריית ירושלים.

1

בסייד

ועדת ערר לענייני ארנונה מוע''מ קצרין. | ערר-ת.א.י בשרים בע'ימ.

על מנת להיכנס בשערי ההבחנה בין הסיווגים תעשייה ולחילופין מלאכה לעניין ארנונה, תנאי בל יעבור הנו שהעסק נשוא הערר יכנס תחת שבט ההגדרה ייייצוריי.

כפי שציינו הצדדים לערר זה, ביהמייש קבע 4 מבחנים דרכם ניתן לזהות פעילות יצור. פסייד המנחה בעניין זה הנו עייא 1960/90 פקיד שומה ת'/א נ' רעיונית בע"מ, להלן יקרא ייפסייד רעלוניתיי 5

ארבעת מבחנים אלו סוכמו בתמציתיות ובדיוק רב ע"י כבי השופטת ברק-ארז בפסייד שניתן

בעניין ברודקאסט*. ונציינס ככתבן וכלשונן כמופיע בפסקה 26 שם :

''יארבעה הם המבחנים שנקבעו בעניין רעיונות לזיהוי פעילות ייצורית: המבחן הראשון, המכונה יצירת יייש מוחשייי, מתמקד בשאלה האם הפעילות שנבחנת מובילה להפיכתו של חומר גולמי למוצר של ממש (ובמלים אחרות: יייש אחד מיש אחריי); המבחן השני, מבחן היקף השימוש במוצר המוגמר, דן בשאלה האם המוצר נועד לשימושו של ציבור רחב (וכאשר אלה פני הדברים תגבר הנטייה לראות בפעילות הנבחנת משום ייייצורית'י) או שמא הוא מיועד ללקוח ספציפי (ואז תיטה הכף לעבר פעילות יישרותיתיי); המבחן השלישי, שעניינו ייההשבחה הכלכליתיי, בוחן באיזו מידה הביאה הפעילות לשינוי של המוצר במישור הכלכלי; המבחן הרביעי, שהוגדר כמבחן ייעל דרך ההנגדהיי, קובע כי יש לשאול בכל עניין ועניין, האם הפעילות הנבחנת קרובה יותר במהותה לייפעילות ייצוריתיי או ליימתן שירותים'י.

לאחר בחינת ארבעת מבחני הפסיקה העיקריים להגדרת ייצור כמופיע בפסייד רעיונית. דעתנו כדעת העוררים בכתב הערר כי עסק זה עונה להגדרות ייצור שנקבעו ברוות השנים בפסיקה וסודרו בפסייד רעיונית שכן 1) יישום מבחן ראשון :יצירת ''יש מוחשליי: לקיחת יירבעי בקר/כבשיי פירוקם, טחינתן, הפיכתס לקציצה /נקניקיה וכדי הופכת את חומר הגלם-בשר טרי /קפוא למוצר של ממש -קציצה/נקניקיה /חלקי בשר לפי סיווגים שונים.(להלן יקרא מוצר מוגמר)

2) יישום המבחן השני, מבחן היקף השימוש במוצר המוגמר: המוצר המוגמר זמין לרכישה

ולשימוש לציבור רחב. אין מגבלת רכישה לציבור זה או אחר. כל דכפין יטה וירכוש מהחברות הסיטונאיות/מסעדות שרוכשות ממפעל העוררת. 3) יישום המבחן השלישי, שעניינו יההשבחת הכלכלית'': הנתונים לעניין זה מקורס אצל העוררת ולכן נבקש להתייחס למבחן זה כלשונה וכתבה של העוררת בכתב הערר (עמי 5' פסקה 31):יי המבחן השלישי, ייההשבחה הכלכלית יי: אין חולק כי לאור התהליכים שעובר הבשר המתקבל מהמשחטות ,ועד אריזתו למוצר המוגמר והסופי יש השבחה כלכלית של מאות אחוציס במחיר. לצורך הדוגמה: מחירס של חומרי הגלם, קילו בשר בקר מהמשחטה, עומד על כ 42 ,₪ ומחירו של קילו בשר כבש עומד על כ 60. ₪ לעומת זאת, מחירי המוצרים הסופיים היוצאים ארוזיס מהמפעל: סטייק אנטרקוט עומד על כ 190 ₪ לקילו, המבורגר 90 ₪ לקילו, נקניקיות 80 ,₪ ואף קיימים גם מוצרי פרמיוס כמו סטייק אנטרקוט בלו , פילה מיניון, סטייק טומהוק שמחירים יכול להאמיר גם ל 290 ₪ לקילו. ועל כן מדובר בהשבחה כלכלית שנעה בין 100 אחוז ל 700 אחוז בין הגלם למוצר המוגמר.י' 4) יישום המבחן הרביעי, שהוגדר כמבחן ''על דרך ההנגדה'' בנדון דידן מפעל הבשר מייצר רק מוצרי בשר ולא נותן שרות

* הנו ע"א 1960/90 פקיד שומה ת"א נ' רעיונית בע"מ, להלן יקרא "פס"ד רעיונית"

* בר"ם 1676/15 ברודקאסט וידאו ש.ב בע"מ נ' מנהל הארנונה בתל אביב-יפו.

1

3

בס"ד

ועדת ערר לענייני ארנונה מוע''מ קצרין. ערר-ת.א.י בשרים בע'ימ.

ללקוח זה או אחר למעט מכלרת ושיווק מוצרי הבשר. וממילא עונה גס כן לפי מבחן זה להגדרת ייליצוריי.

בייכ המערערת טען בישיבה בפני הוועדה וכן בכתב הערר (עמי 4-5) כי על פי מבחנים אלו יש לסווג את נכס המערערת כנכס לתעשייה . ואולם על אף שבהחלט פסייד רעיונית מסייע בהגדרת עסקה של העוררת כייעסק יצרנייי ,הרי שהוועדה לא מצאה כי פסק דין זה יכול לסייע במקרה שלפנינו לצורך קביעת סיווג בית העסק לעניין ארנונה, כיוון שגם בעסק שהוא יימלאכהיי מבצעים פעולות של ייצור כמו גם בעסק המסווג כייתעשייה.י וכפי שנאמר בפסייד עופר אלומיניום *: ייעל רקע זה, יש לראות את מרכז הכובד הפרשני שבהבדל בין ייתעשיהיי לבין יימלאכהיי, בנתונים שעיקרם בראש ובראשונה בעצם קיומה של פעילות ייצורית, שהיא תנאי בלעדיו אין בנדון. אולם בכך אין די שכן פעילות ייצורית אינה בהכרח פעילות תעשייתית'י

משהכרענו כי עסקה של העוררת הנו אכן עסק יצרני. שומה עלינו להעביר את המקרה דנן לשלב הבא-בחינת המקרה היצרני הספציפי לאור מבחני הפסיקה. אך כאן נעצרה העותרת ולא בחנה את המקרה שלה לאור מבחני הפסיקה ולא הרימה את נטל ההוכחה כמתבקש לשלב הבא. השימוש במבחן היצור יכול להוות במקרים מסוימים רק מבחן עזר לסיווג בין מלאכה לתעשייה, כדברי כבי השופטת ברק-ארז בפסייד ברודקאסט (פסקה 23) :*יבנוסף לכך, בפסיקה פותחו מבחנים שנועדו לזהות פעילות ייייצוריתיי ושימשו ככלי עזר (ההדגשה איננה במקור) להבחנה בין 'יתעשיה"י ליישירותיסיי (ראו למשל: עניין בונדד, בפסקה 14; בריים 1711/13 מנהלת הארנונה בעיריית חולון ני תוצרת חקלאית מובחרת בע"מ (12.5.2013))."

ואולם. אס כן היו הדברים נכון היה לדלג לשלב הבא ,שלב בחינת הגדרת העסק הייייצרנייי, האם עונה להגדרת מלאכה או שמא להגדרת תעשייה. אלא שהוערר עצמו כותב שכל הליך הייצור והמכירה הנו הליך עתידי ולא הליך המתרחש בהווה. ונצטטו מכתב התשובה:

יי לעניין המבחן השני, מבחן היקף השימוש במוצר המוגמר, וכפי שהוצג, המפעל עתיד לספק סחורה רק באופן סיטונאי למספר רב של חברות, מסעדות כשרות, גני אירועים, סופרמרקטים, מעדניות בשר כשרות; כאשר לחלק ניכר מהלקוחות קיימים מספר סניפים בפריסה ארצית, כך שהמוצר הסופי עתיד לשרת אלפי בני אדם ועל כן אין חולק כי המפעל מקיים את התנאים לצורך עמידה במבחן זה.יי (ההדגשות לא במקור).

נוסף לכך ביום 30/10/22 בו ערכה הוועדה ביקור מתואם במפעל העוררת לא נשמעו במפעל יי קול הלומות כלי עבודהיי גם לא נראו פועלים במפעל (למעט עובד 1 שהגיע במהלך הביקור) ובמקפיא נמצאו מעט מאוד קרטוני בשר מוכנים לשיווק שלא מדבקת העוררת הודבקה עליהם. לשאלתנו בסיור נאמר שהליך השיווק המשמעותי טרם החל והמפעל עדיין בשלבי יילמידה"".

זאת ועוד בדף הראשון לכתב הערר בסעיף 5 ו-6 נכתב :' העוררת עתידה להעסיק במפעל ,באופן ישיר ,למעלה מעשרים עובדים ולסחור מול עשרות ספקים ונותני שירותים כאשר רובם המכריע תושבי המועצה."

עמ"ב 9 - מנהלי, ארנונה עופר ל. אלומיניום בע"מ נגד עיריית ירושלים מנהל הארנונה

בסי"ד

ועדת ערר לענייני ארנונה מוע''מ קצרין. ערר-ת.א.י בשרים בע'ימ.

6. ייהעובדים במפעל *בצעו עבודות של פירוק בשר ,ניקיון בשר ,טחינת בשר ,תיבול בשר ,עיבוד

בשר לשיפודים,סטייקים ,המבורגרים ,קבבים ונקניקיות ,הפשרה והקפאה של בשר ,ואריזה.

(ההדגשות לא במקור). בנוסף בסעיף 7 לכתב הערר מציינת העוררת בצורה ישרה ייעם תחילת הפעילות ,מספר הלקוחות עתיד לגדול מאוד...יי משמע מדברי העוררת כי נכון ליום הגשת כתב הערר והצגתו בפני הוועדה ביום 30/10/22 כלל לא מתרחשת פעילות ייצור במפעל. דברים אלו מתכתבים עס הבנת הוועדה מהסיור באותו יום כי הפעילות שנעשית במפעל נכון לתאריך 2 הנה פעילות התלמדות ולא ייצור. (בהמשך דבריה ציינה העוררת רשימה של 8 בתי עסק שהם לקוחות המפעל אך לוועדה לא הובן האם הס רוכשים מוצרים בפועל או נחתמו עימם חוזים עתידיים כמופיע בהערה 7).

ומכאן שנכון ליום הסיור וליוס ישיבת הוועדה ודאי שהמפעל איננו ייצרני ,וודאי וודאי שאיננו עונה על הגדרת תעשליה לעניין ארנונה. כפי שיפורטו במבחני הפסיקה השונים.

לפנים מהצורך נמשיך לבחון האם הגדרת המפעל העתידי עונה להגדרת מלאכה או תעשייה לפי הנתונים שסופקו לוועדה ע"י העוררת.

ישנה בעייתיות מובנת בניסיון לבחון לאיזו הגדרה עונה העסק נשוא ערר זה וכבר עמד על כך כבוד השופט מזוז בפסיייד והר * (פסקאות 16 ו-17 לפסייד זה) :ייצו הארנונה השנתי של כל רשות מקומית כולל רשימת סיווגים ותתי סיווגים ותעריפיהם בצדם. שיקול הדעת לקביעת הסיווגים ותתי הסיווגים והתעריפים שייגבו בגינם מסור לרשות המקומית, אלא ששיקול דעת זה הוגבל בייחקיקת ההקפאהיי לרשימה נתונה של שנים עשר סיווגים ראשיים וסיווג אחד שיורי שקבעו השרים בתקנות, ולתעריפים - מזעריים ומרביים - שקבעו השרים לכל אחד מהסיווגיס (תקנות 6 ו-7). בנוסף, נקבע כי החלטת מועצת הרשות המקומית בעניין שינוי סיווג או שינוי תעריף טעונה אישור שרי הפנים והאוצר (סעיף 9(ב) לחוק 'י, וממשיך כבוד השופט מזוז ומסביר: ייבין הסיווגים הראשיים שנקבעו בתקנות נכללים הסיווגים יימשרדים, שירותים ומסחריי, ייתעשיהיי ו-

יימלאכהיי... הגדרותיהם של סיווגים אלה בתקנות לוקות בחסר, ולמעשה אין מדובר בהגדרות של ממש, שכן אלה אינן כוללות כל הגדרה עניינית-אנליטית, או מאפיינים של נכסים שבגדרן, אלא אך פירוט דוגמאות אחדות לנכסים ועסקים הבאים בגדר סיווגים אלה. (כל ההדגשות אינם במקור) וזה נוסח ההגדרות שבתקנות של הסיווגים אלו (הנוגעים לעניינינו) :

ייייתעשיהיי -- לרבות מפעלי בניה, מחצבות, בתי תכנה;

יימלאכהיי - לרבות מוסכים.י

בהעדר הגדרה עניינית-אנליטית ופירוט מאפייניו של כל סיווג באמור, הוטלה למעשה מלאכת הסיווג לא פעם על בתי המשפט במסגרת ההליכים הרבים בעניינים אלה הבאים לפתחם ."

5 עע"מ 2503/13 אליהו זהר נגד עיריית ירושלים

בס"ד

ועדת ערר לענייני ארנונה מוע''מ קצרין. | ערר-ת.א.י בשרים בע''מ.

מכאן שההכרעה לה אנו נדרשים בערעור זה היא כאמור, האם מפעל עיבוד הבשר של המערער דנן, היא בגדר ייתעשייהיי, כגרסת המערער, או שמא בגדר יימלאכהיי, כגרסת המשיבה. וכדברי השופט מזוז אין לנו למצוא מזור בחקיקה אלא בפסיקה.

קודם הדיון בפסקי הדין, ובקיצור רב הוועדה מבקשת להתייחס לעניין דברי העוררת בבקשתה בכתב הערר (דוגמת פסקה 33 ) ובדברי בא כוחה בפני הוועדה בבקשתה לבסס טענותיה בבקשת סיווגה כייתעשייהיי לעניין ארנונה גס על אישור יצרן שניתן לעוררת מאת משרד הבריאות.

הוועדה תוהה: יימה עניין שמיטה אצל הר סינילייי האם בדקה העוררת את הקריטריונים של

משרד הבריאות למתן ייאישור יצרןיי ואם אכן בדקה אותם! כלום יש באישור יצרן שניתן ע"י משרד הבריאות להכריע סיווג לעניין ארנונה! האם הגדרות 'ייצרן'י בעיני משרד הבריאות תואמות לאלו שנקבעו בפסיקה לסיווג ייייצוריי לעניין ארונה: בלשונו של כבי השופט דייר יגאל מרזל בפסייד עופר אלומיניום בפסקה %9: : '* מטעם זה אין גס בהגדרה הקיימת בחוק עידוד התעשייה (מיסים), הנזכרת לעיל, ולפיה יימפעל תעשייתניי -- יימפעל תעשייתי שבבעלותה של חברה תעשייתית שעיקר פעילותו בשנת המס היא פעילות ייצורית'' -- כדי להכריע בסוגיה שלפני, שכן לא קיומה של פעילות ייייצוריתיי היא המרכז בהליך שלפני. הוא הדין לעניין האישור שניתן למערערת (ביום 22.3.07) על ידי משרד המסחר והתעשייה בו צוין כי יימדובר במפעל לייצור חלונות ודלתות אלומיניום. הנייל מייצרים עבור חבי קבלנית [...] ועבור [...]יי. כלום מפעלה של המערערת הוא ייבית מלאכהייו

בחינת הפסיקה הרלוונטית לפי סדרם הכרונולוגי:

בפסייד בעניין עופר אלומיניום נ' עיריית ירושלים 1 נקבע כי תכלית החלוקה בין תעשייה למלאכה הנו עיימ לעודד פעילות יצור במשק. ונצטט מפסק הדין: ייהרציונל העומד בבסיס תעריף הארנונה המופחת לסיווג ייתעשייהיי הוא עידוד מפעלים תעשייתייס ותמיכה בהם. מפעלים אלה תורמים בפעילותס לרווחת החברה ולכלכלת המדינה כולה. הס מעסיקים מספר רב של עובדים ומתאפיינים בכך שהם מתפרסים על פני שטחים נרחבים (וראו דבריו של הנשיא ברק, בעניין זה בעעיים 980/04). מנימוקים אלה, מפעלי תעשייה זוכים לעיתים בהקלות גס במסים נוספים, כגון מס מעסיקים. באמצעות פטור ממס מעסיקים ביקש המחוקק, בין היתר, להביא להעברת עובדים מענפי השירותים אל התעשייה (עייא 1960/90 הנייל, בעי 215). תכליות אלה אינן מתקיימות כאשר מדובר בנכסים אשר לא מועסקים בהם עובדים רבים, ואשר הפעילות בהם אינה נזקקת לשטחים נרחבים (ראו למשל עמיינ (י-ם) 724/09 לידור שיווק פרויקטים ונדליין בע"מ ני מנהל הארנונה [פורסם בנבו] (24.12.2009); עמיינ (תייא) 302/07 טמיר כהן ני מנהל הארנונה [פורסם בנבו](17.3.2008) ).

ובפיסקה 12 שם: ייעל רקע זה, יש לראות את מרכז הכובד הפרשני שבהבדל בין ייתעשיהיי לבין יימלאכהיי, בנתונים שעיקרם בראש ובראשונה בעצם קיומה של פעילות ייצורית, שהיא תנאי

ספרא בהר פרשה א'.

5 עמ"נ 726/09 - מנהלי, ארנונה עופר ל. אלומיניום בע"מ נגד עיריית ירושלים מנהל הארנונה.

1 עמ"נ 726/09 - מנהלי, ארנונה עופר ל. אלומיניום בע"מ נגד עיריית ירושלים מנהל הארנונה

1

א)

ב

)

א)

ב

בסייד

ועדת ערר לענייני ארנונה מוע''מ קצרין. ערר-ת.א.י בשרים בע''מ.

בלעדיו אין בנדון. אולם בכך אין די שכן פעילות ייצורית אינה בהכרח פעילות תעשייתית; אלא שיש להמשיך ולתמוך את ההבחנה בנתונים עובדתיים הקשורים להיקף הפעילות העסקית כלכלית ובכלל זה האם עיקר הפעילות היא ליצירת מוצרים מוגמרים בהיקף ניכר המוצעים בעיקרון לציבור בלתי מסוים או שמא יצור מספר מצומצם של מוצרים על פי הזמנה ספציפית לצורך מסוים; מספר העובדים המועסקים; ושטת הנכס. אמת, גם בבתינה זו תתעורר ממילא השאלה, מה הוא היקף הפעילות הכלכלית, מספר העובדים, שטח הנכס וכיוייב נתונים שמעבר לו המדובר בייתעשיהיי ומתחת לו מדובר בייבית מלאכהיי. שאלה זו אינה אלא אחד הביטויים לעמימות המובנית הקיימת בשפה ככלל, בפרשנות בפרט ובפרשנות דיני הארנונה בפרט-פרט (ראו דברי כבי השופטת מי נאור ברעייא 10643/02 הנייל, פסקה 11) ופתרון קסמים לה - אין. המדובר בעניין של מידה, מידה שאינה אלא מהות, מהות שיש לבחון בכל מקרה על פי נסיבותיו ועל פי השאלה אם היקף הפעילות הכלכלית והייצורית, מספר העובדים, שטח הנכס ויתר נסיבות המקרה, מטיס את הכף לעבר ייתעשיהיי, להבדיל מיימלאכהי!י

הקריטריונים העולים מפס'ד '/עופר אלומיניום'' להבחנה בין סיווג ''תעשייה' לי'מלאכבה'י:

לאחר שהוכחה פעילות יצור, אזי נבחן את:

היקף הפעילות העסקית-כלכלית. ובכלל זה:

האם עיקר הפעילות הנה ליצירת מוצרים מוגמריס בהיקף ניכר, או שמא ייצור מצומצם של מוצרים ע"פ הזמנה ספציפית לצורך מסוים.

מספר העובדים המועסקים.

שטח הנכס.

*ישום מבחני פס'יד עופר אלומיניום במקרה דנן:

בבחינת הייצור שהוצג בפני הוועדה בסיורה בנכס העוררת כמו מהבנת הפרשה הטכנית שהוצמדה לכתב התשובה בה פורט אופי עבודת המפעל ומכתב הערר ,משתמע כי אכן מדובר בייצור מוצרים מוגמרים ,לפי תפריט שיווקי אחיד ולא ע"פ הזמנה ספציפית של לקוח זה או אחר. ואולם לגבי היקף הייצור בפועל ,ושוב בהתבסס על מועד ביקור הוועדה במפעל לפני כשנה וחצי, לא ניכר יצור בהיקף משמעותי כלל וכלל.

מספר העובדים המועסקים במפעל הבשר-נכון ליום ישיבת הוועדה בה הבעלים הצהירו בפני הוועדה כי מלבד שני הבעלים (מנהלים), מועסקים במפעל עוד 3 עובדי יצור, ובסהייכ חמישה עובדים מועסקים במפעל. לבקשת יו"ר הוועדה לברור מספר עובדי יצור נכון ליום כתיבת שורת אלו (7/4/24) באופן מבוסס, הציג בייכ העורר מכתב מאת רו'ייח החברה בו נכתב כי בחודש 3/24 הועסקו במפעל החברה 12 עובדים. לשאלת יו"ר ועדת הערר יי האם בכל חודש מועסקים במפעל בכל רגע נתון 12 עובדים. אנא פרט כמה עובדים במשמרת. כמה משמרותיי וכן שאל יו"ר

הוועדה :*י אנא פרטו השתלשלות כלכלית. הנתונים שבידי הוועדה הנס מחודש 10 לשנת 22 עת היו 3 עובד יצור במפעל וכמעט לא היה יצור. אנא פרט השתלשלות גדילת המפעל לפי החודשים מאז ועד עתה. אנא כלול בהתייחסותך את הנתונים הבאים.

צמיחה כלכלית דהיינו היקפי מכירות לכל חודש.

וצמיחת כח העבודה."י

0

בסייד

ועדת ערר לענייני ארנונה מוע''מ קצרין. ערר-ת.א.י בשרים בע''מ.

לשאלות אלו השיב בא כח העוררת :'' ביקשתם מכתב מרוייח-קיבלתסיי וכן :*ירוצה פסיידיי וכן:% הדיון התקיים ביום 30.10.22 זה הזוי שעד היום אין פסיידיי והוסיף בייכ העוררת :*י אס המכתב מרואה החשבון לא מספק אותך תרשום את זה בפסק הדיןיי ואכן לבקשת בייכ העוררת הוועדה מציינת בהחלטתה שמכתבו של הרוייח המכיל 4 שורות לא סיפק מידע שיכל לסייע לעוררת להבהיר את מצבה הנוכחי ,ומבחינת הוועדה מכתב זה כאילו לא הוצג בפניה .זאת ועוד על אף הפצרות יו"ר הוועדה לפרוט, השיב בייכ העוררת :יי אני כבר הודעתי לך שאני לא מתכוון יותר לשלוח כלוסיי ומשכך הוועדה הוועדה מכבדת את רצון העוררת וממשיכה לדון ע"פ הנתונים שהיו בפניה עד יום ישיבת ועדת הערר ב30/10/22.

שטח הנכס- כאמור בכתבי הצדדים הנו 378.91 מטר. שטח לא גדול במיוחד בעיני הוועדה בייחסי למפעלים אחרים באזור התעשייה (הן מפעלים העונים לסיווג יימלאכהיי ובוודאי לא לאלו העונים לסיווג ייתעשייהיי דוגמת מפעלי יימי-עדן, מחלבות הגולן ויקבי רמת הגולן אשר שמם עלה בין הצדדים בישיבת הוועדה ב30/10/22) .

כעת, הוועדה מבקשת לבחון את קריטריונים שנקבעו ע"י ביהמייש העליון בהלכת זהר. ?ג

בית המשפט העליון התבקש לבחון מהו סיווגה הנכון של המכבסה שבבעלות המערער, האם היא בגדר יימלאכה'י, כטענת המערער, או בגדר יישירותיםיי (במסגרת הסיווג יימשרדים, שירותים ומסחריי), כגרסת עיריית ירושלים (להלן: המשיבה). אגב אורחא שם, וכחלק מבחינת הסיווגים הרלוונטיים לדיון שס, מבחין השופט מזוז גם בהגדרת ייתעשייהיי הרלוונטית לנדון דידן. ונצטט

בהרחבה בפסהייד: ייבניסיון להתוות את המאפיינים של יימלאכהיי מזה ויישירותים'יי מזה, ואת

ההבחנות ביניהן, נראה לי שניתן לצייר את שני הסיווגים הנייל, יחד עס הסיווג י*תעשיהיי, על ציר אחד - כאשר בקצהו האחד מצויה ייתעשיהיי, בקצה הנגדי מצויים יישירותיסיי, ובתווך מצויה היימלאכה. נכס המשמש לייתעשיהיי, מאופיין, ככלל, בכך שמתקיימת בו פעילות ייצור (ייצור מוצר מחומר גלס), במבנה תעשייתי, באמצעות מכונות ופועלי ייצור. מפעל תעשיה מאופיין גם בכך שהוא עוסק בייצור המוני של מוצרים, ולא בייצור על פי הזאמנה של לקוח קצה ספציפי.

לעומת זאת, הנכסים המשמשים לענפי היישירותיסיי הם נכסים שהפעילות בהם מאופיינת, ככלל, במתן שירות אישי בהתאם לצרכיו של לקוח קונקרטי, לרוב במבנה משרדים, ועל-ידי בעל מקצוע חופשי (ייצווארון לבן'י), כגון עורך-דין, רואה-חשבון, רופא, יועצ פיננסי וכדומה.

בתווך בין שתי הקבוצות הללו מצויה קטגורית הנכסים המשמשים ליימלאכהיי, אשר יש

בה שילוב בין מאפייני תעשיה למאפייני שירותים. מחד גיסא, בתי מלאכה לסוגיהם מאופיינים במרכיב יישירותייי של מתן שירות מקצועי ללקוח קונקרטי, המגיע לבית המלאכה לקבלת שירות מקצועי. מאידך גיסא, השירות שניתן בבית מלאכה הוא בעל מאפיין ייתעשייתייי, במובן של עבודת כפיים המתבצעת באמצעות פועלים ועובדי כפיים מקצועיים (ייצווארון כחוליי), ולא על ידי פקידים ובעלי מקצועות חופשיים (ייצווארון לבן'י). כמובן שבעידן המודרני איץ מדובר עוד בכוכיס

* עע"מ 2503/13 אליהו זהר נגד עיריית ירושלים

1

)2

בסייד

ועדת ערר לענייני ארנונה מוע''מ קצרין. | ערר-ת.א.י בשרים בע''מ.

חשוכים מוארים בעששיות, אלא בבתי מלאכה המשלבים לצד עבודת כפיים גם עבודה עם מיכון מקצועי מתאים. מאפיינים אלה תואמים לחלוטין את האופי של פעילויות הנחשבות כמלאכה קלאסית, דוגמת אלה הנזכרים בהגדרה המילונית של ייבית מלאכהיי (נגריה, מסגריה וסנדלריה), וכן סוגים נוספים של בתי מלאכה שהשירות שניתן בהם ללקוחות הוא שירות אישי המאופיין

בעבודת כפיים מקצועית .פעילות המקיימת שני מאפיינים אלה ראויה להיות מסווגת לצרכי ארנונה בסיווג של יימלאכהיי או ייבית מלאכה." (כל ההדגשות אינן במקור)

הקריטריונים העולים מפס'יד //אליהו זהר'' להבחנה בין סיווג ''תעשייה' ליימלאבה"':

המאפיינים המצרפיים לצורך סיווג יימלאכהיי הנס :

מתן שירות מקצועי ללקוח קונקרטי המגיע לקבלת שירות מקצועי.

ובנוסף, השרות ניתן באמצעות פועלים ועובדי כפיים מקצועיים.

המאפיינים המצרפיים לצורך סיווג ייתעשייהיי הנס :

פעילות ייצור (ייצור מוצר מחומר גלס), במבנה תעשייתי, באמצעות מכונות ופועלי ייצור.

ובנוסף, עוסק בייצור המוני של מוצרים, ולא בייצור על פי הזמנה של לקוח קצה ספציפי.

יישום מבחני פס'יד ''אליהו זהר'' במקרה דנן:

פעילות עיבוד מוצרי הבשר השונים נעשית במבנה תעשייה חדיש בשילוב פועלי יצור ומכונות.

מדובר בייצור המוני של מוצרים לבחירה מתוך תפריט מוצרים קבוע לכלל הרוכשים ולא בייצור ע"פ הזמנה של לקוח זה או אחר. משכך, לפי מבחני הלכת 'יזהריי הרי שהמדובר כאן בעסק החוסה תחת כנפי סיווג 'יתעשייה'י.

בשולי ניתוח הלכת ''זהריי וועדת הערר רואה לנכון להתייחס לוויכוח בין הצדדים בישיבת הערר בפני הוועדה ביחס להגדרת 'ילקוח הקצהיי.

לדעתה של הוועדה צדק בייכ העוררת ואכן לקוח קצה לעניין דנן הנו הלקות הרוכש ממפעל הבשר את מוצרי הבשר דהיינו המסעדה/הסיטונאי/רשת המרכולים ולא הסועד. שכן הסועד הנו לקות הקצה של המסעדה/קמעונאי/רשת המרכולים.

ובהתאמת פרמטר לקוח הקצה למבחן מפעל הבשר --הרי שאילו המסעדה/סיטונאי/רשת המרכולים היו מבקשות יצור מוצר ייחודי להם, אצי יש לנטות לסווג את מפעל הבשר ייכמלאכהיי ולא כייתעשייהיי. אך לא כן פּני הדברים במקרה שלפנינו.

לבסוף ואחרון בסדר הכרונולוגי, הוועדה מבקשת לבחון את קריטריונים שנקבעו ע"י ביהמייש המחוצי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים. בפס'יד ג'נה תכשיטים נ' עיריית ריג 33 : בפני כבי השופטת אביגיל כהן עלתה שאלת ההבחנה בין סיווגי הארנונה יימלאכה'י

3 עמ"נ 41151-04-15 ג'נה תכשיטים בע"מ נ' עיריית רמת גן.

בסייד

ועדת ערר לענייני ארנונה מוע''מ קצרין. ערר-ת.א.י בשרים בע'ימ.

לייתעשייהיי. כבי השופטת כהן משלבת בפסיקתה את מבחני ייעופר אלומיניוסי' בחדא מחתא עס מבתני ''אליהו זהר'י וכמובא שם בפסקה זי :יי כלומר, תחת סיווג ייתעשיהיי כלולים עסקים המייצגים מוצרים מוגמריס בשיווק רחב לכלל הציבור בהיקף נרחב של שטח ופעילות, ואילו יימלאבה'י הוא עסק שבמסגרתו מתבצעת פעילות מוגבלת בהיקפה, מייצרים מספר מצומצם של מוצרים ללקוחות, מדובר בשטח מצומצם ובמספר עובדים מצומצם.יי וכבוד השופטת מוסיפה ואומרת :יי נקבע מפורשות, כי באפיון ייתעשיהיי בהקשר לדיני מס אחרים כבר נפסק כי יש לכך מאפיינים לא רק בנוגע למרכיב הייצור אלא על היקף הפעילות, תהליכי העבודה במפעל וייצור מוצרים המוניים.יי

אם כן קביעת סיווג כתעשייה צופנת בתוכה הן את הקריטריונים : היקף פעילות נרחב. במפעל יצור בעל שטת גדול בהליך יצור המוני (ולא מצומצם ללקוח ספציפי) והן את הקרטריון ליצור מוצר מוגמר לקהל יעד בלתי מוגדר.

יישום מבחני פס''ד '/ג'נה תכשיטים'' במקרה דנן:

נכון לנתונים שהוצגו בפני הוועדה היקף הפעילות המפעל העוררת מצומצם מאוד. ומשכך הוא חוסה תחת סיווג מלאכה.

שטח המפעל כאמור ,איננו גדול במיוחד. ודאי לא בייחס למפעלים אחרים בסביבה. ובכך יוגדר בסיווג מלאכה.

המפעל עתיד לייצר מוצרים מוגמרים לקהל רחב ולא ספציפי ובפרמטר זה הנו עתיד להיכנס תחת הגדרת תעשייה.

הכרעת הדין:

הוועדה סקרה את הקריטריונים השונים בשלושת פסקי הדין המרכזיים בהבחנה בין סיווגי יימלאכהיי לייתעשייהיי. ואופן ההכרעה יעשה כדברי השופט דייר מרזל בפסייד עופר אלומיניום : "

פתרון קסמים לה - אין. המדובר בעניין של מידה, מידה שאינה אלא מהות, מהות שיש לבחון בכל מקרה על פי נסיבותיו ועל פּי השאלה אס היקף הפעילות הכלכלית והייצורית, מספר העובדים, שטח הנכס ויתר נסייבות המקרה, מטים את הכף לעבר ייתעשיה'י, להבדיל מיימלאכה'"י.

גס אנו נשלב את כל הקריטריונים שהפסיקה הציע ונכריע במקרה הייחודי לנו ע"פ נסיבותיו הייחודיות .הוועדה רואה את פסייד ג'נה תכשיטים (האחרון בסדר הכרונולוגיי) הדן בהבחנה בין הסיווגים נשוא ערר וה ומשלב את כלל המבחנים כמנחה דרך לקביעת הדין בנדון דידן.

הוועדה מאחלת שאכן כדברי העוררת בעתיד המפעל ייצר וימכור בכמויות ענק ויעסיק פועלים רבים. אך למדונו חצייל ייאין לדיין אלא מה שעיניו רואותיי * ובהווה הוועדה מקבלת את טענת המשיבה כי מדובר במספר עובדים קטן (3-5 עובדים ובתוכס המנהלים) על שטח לא גדול במיוחד.

בהיקף עבודה נמוך.

+ גמרא ,בבלי ,נדה דף כ' עמוד ב'./סנהדרין דף ו עמוד ב'.

בסייד

ועדת ערר לענייני ארנונה מוע''מ קצרין. ערר-ת.א.י בשרים בע''ימ.

יחד עם זאת, הוועדה מסכימה עם דברי העוררים כי מעט המוצרים שמיוצריס כעת ואלו שייוצרו בעתיד עונים על הגדרת יימוצריס מוגמריס לקהל לא ספציפייי.

ולגופה של הכרעה, בבחינת המקרה שלפנינו תוך שקלול כל הפרמטרים לסיווג ובהתייחס לכלל הנתונים שהובאו בפני הוועדה. ולאחר שהוועדה באופן חריג ולפנים מהמקובל השתמשה בסמכותה והסירה מעל השולחן את טענת השיהוי בהגשת כתב הערר שכאמור אכן הוגש באיחור ניכר של מעל 60 יום . הרי שהוועדה רואה שמכלול הנתונים מטה את כף ההכרעה לסיווג יימלאכה'י .

משכך הוועדה דוחה את הערר ומעמידה את סיווג הנכס נשוא הערר תחת סיווג יימלאכהיי.

יחד עם זאת ,בשל השיהוי הרב בנתינת פסק דין זה, והאפשרות אף שלא הוכחה ,שאכן חלו שינויים במציאות במפעל העוררת וייתכן שאכן החל הליך ייצור לממכר ולא ללמידה, ויתכן ומספר העובדים אכן גדל באופן דרמטי ויתר הקריטריונים הכלכליים אכן עלו וצמחו. משכך במידה והעוררת תבקש להשיג על סיווג הארנונה לשנים 23-24 בפני המשיבה (השגה חדשה) הרי שוועדת הערר מאפשרת לה להציג את הנתונים המלאים כפי שתבקש המשיבה לבחינת המציאות הבדיעבדית , זאת במידה ואכן העוררת תבקש לשנות את סיווגה.

לעניין הוצאות משפט, הוועדה לא מטילה הוצאות משפט על העוררת תוך התחשבות ביזמים הצעירים ובקשייס האובייקטיבייס העומדים בפני בעלי עסקים בצפון האר בימים אלו.

בהתאם לסעיף 5( 2 )לחוק בתי המשפט מנהליים, התשייס-2000 ותקנה 23 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין) תשס"א - 2000 ,לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת תוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה .

בהתאם לתקנה 20 ג( לתקנות הרשויות המקומיות ) (ערר על קביעת ארנונה כללית) סדרי דין בוועדת ערר התשלייז -- 1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב .

ניתן בהעדר הצדדים היום יום בי בשבוע, ערב ראש חודש ניסן תשפ"ד -08/04/2024 .

יו"ר הועדה, עמיחי שטרן עו"ד. = שמעייה בן חורין-חבר ועדה.