פרוטוקול ועדת נגישות

וועדת נגישות 11.03.2015

1

עיריית כפר סבא

פרוטוקול ועדת נגישות עירונית – כ' באדר תשע"ה

(11.03.2015)

חדר ישיבות עיריית כפר סבא

על סדר היום:

1. תקציר על מה שנעשה ברשות עד כה

2. דיון על נשים נכות ונגישות במרחב העירוני– לכבוד יום האישה

הבינלאומי

וועדת נגישות 11.03.2015

2

משתתפים

עילאי הר סגור הנדין – סגן ראש העיר

פליאה קטנר – יו"ר הוועדה.

דבורה שני – חברה , מעו"ף.

מתי פז – חבר, מעו"ף.

ענת קלומל – חברה, תפו"ח.

אבי תשובה – חבר, נציג נכים.

מיכל בן הרוש – מנהלת רשות החניה.

גולן מוסאי – חבר, נציג נכים.

סילביה בקר – אגף רווחה.

דורון היימן – חבר, נציג נכים.

לירית שפר שמש – חברה, נציגת נכים.

אלן קרליבך – חברה, נציגת נכים.

נסיה שטרסבורג – יועצת לקידום מעמד האישה.

אלה קורן - אורחת מיוחדת.

מיראבל אופנהיימר – אורחת מיוחדת.

עדית דיאמנט – אורחת מיוחדת.

הדר לביא יו"ר מועצת נשים בכ"ס – אורחת מיוחדת.

בלה צור – אורחת מיוחדת.

חסרים:

אמיר קולמן חבר - כס' בתנופה, ממה שיינפין חבר – כס שלנו, רעיה סבירסקי –

איכות הסביבה, דוד גבריאלי – חבר, אסתי בן ארצי – חברה.

וועדת נגישות 11.03.2015

3

פליאהחברים וחברות, אשים את הדגש ברשותכם על חברות, דיון לכבוד יום האישה הבינלאומי שחל השבוע. גברים אתם לא בחוץ, אתם חלק מהדיון, היות ומדובר בנגישות וקידום נשים שני נושאים שקרובים לליבי, התרגשתי והזמנתי אורחות שיצטרפו לדיון, פחדתי שזה יהיה הקיץ ש ל אביה. רק שיבואו... ואני שמחה לראות נוכחות מלאה. אז דבר ראשון אשמח שהאורחות יציגו את עצמן, הן מיוחדות והכי טובות.

אלה קורן, נכת צהל כבר 40 שנה, חבלה מוחית מפגיעת ראש. אחרי שנים רבות התחלתי ללמוד, הגעתי לדוקטורט. סיימתי אותו. ובעצם ערכתי את המחקר הראשון עלינו, על נשים נכות צה "ל, לא היה אף מחקר, הוא כבר פורסם אחרי הרבה שנים גם במסגרת ז'ורנל אקדמי באנגלית. אני עורכת עוד כמה מחקרים.

עכשיו, אני כותבת, התקדמות איטית מאוד, לא מתאימה לאקדמיה, ולכן למרות שאני עובדת בבר אילן מעל 23 שנים אני נמצאת היום במאבקים מולם על מנת שישאירו אותי בתור מרצה, כי אני מרצה כבר הרבה שנים אבל לא מתקדמת בקצב המבוקש, פעם ראשונה בחיי שאני מערבת או מנסה לערב את משרד הביטחון בנושא של תעסוקה, השתדלתי והצלחתי להסתדר לבד, זה המצב של נשים שהן גם נשים והן גם נכות, לא פשוט, באמת לא פשוט. לא השאירו אותי כל כך הרבה שנים בגלל עיניים יפות, כי אין לי, אז כנראה שכמרצה אני עונה על הקריטריונים, אבל כחוקרת ומפרסמת אני לא, אני לא מושלמת, מה לעשות. יש לי 3 ילדים הצעירה בצבא, אני גרושה שזה עוד פרמטר שרלוונטי לנשים עם נכויות ואני שמחה להיות פה היום יחד אתכם.

שמי מיראבל אופנהיימר, אני נכה של מלחמת ההתשה. נפצעתי בגזרה הצפונית של התעלה הייתי קצינת חן, הזקתי לעצמי כשחזרתי לשרת אחרי הפציעה, אני סובלת בשנים האחרונות בעקבות הפגיעה. בקרסול. אני בהייטק, את ההתפתחות האישית שלי עשיתי שם. אחרי משרד הביטחון הקמתי חברה פרטית.

פרשתי לפני 5 שנים, מאז פעילה בארגון נכי צה"ל, אני נציגה של ארגון נכי צה"ל בהתאחדות הספורט ואגודת הספורט הפרא אולימפית ונהנית לעשות דברים טובים.

אבי תשובה: את יכולה לציין שהיית קרובה לנכי הפוליו וסייעת לנכים.

מיראבל: - תודה.

נסיה שטרסבורג – שמי נסיה שטרסבורג ואני יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה וקידום השוויון המגדרי ב-9 שנים האחרונות עילאי: – אני עילאי הרסגור הנדין, סגן ראש העיר, שלום.

שמי עדית דיאמנט - , חברת מועצת עיר ברעננה, כבר 17 שנה. הרבה שנים הייתי יו"ר מועצת הקשישים. אני נכת פוליו מגיל שנה. אבל אני חושבת שמה שעיצב. את מה שאני היום, זה יותר התפיסה שלי כאישה מאשר כנכת פוליו. אני וועדת נגישות 11.03.2015

4

נמצאת במצב כזה של נכות קלה שחברות שלי שוכחות שיש לי בעיה ופתאום מגלות שאני לא יכולה לרוץ אחריהן. והרבה מהבעיות ברמה העירונית בנושא של נכים אני מכירה מהקשר שלי עם בלה שתציג את עצמה ואני רואה את עצמי כממשיכת דרכה, גם אני למדתי לראות מהעיניים שלה דברים שלא הכרתי. בלה שאלה אם בית מסוים נגיש וכשהגענו ראינו שהוא לא נגיש, שיש שם שלוש מדרגות ומאז אני לומדת להסתכל בעיניים אחרות.

בלה צור: הייתי חברת מועצת העיר של רעננה, אני כבר לא. גם הנכות שלי היא

פוליו. אני נכה כבר 60 שנה, אני בת 62. ונושא של נגישות מאוד קרוב לליבי כמובן, אני גם משתדלת לדבר לאט כדי שאפשר יהיה לתמלל אותי. זה לא פשוט.

(מודה לך)* אנחנו מדברים מהר ולירית זקוקה לתמלול...

מכאן ואילך דברו לאט יותר בבקשה. אני מאוד שמחה שהוזמנתי, יש לנו מה לתרום ומה להיתרם, הייתי גם פעילה בנושא הארצי בנציבות, אז במשך 6 שנים הייתי בוועדה המייעצת של הנציב. וזהו. נמשיך.

עדית: יש לה מדליה אולימפית בשחייה.

בלה: אני עובדת סוציא לית במקצועי, התפקיד האחרון זה היה מחזיקת תיק הרווחה ברעננה, ושמחה להיות פה.

אני הדר לביא, יושבת ראש מועצת הנשים בכפר סבא. קשה לי לדבר לאט, אני שמחה להיות פה במס גרת אירועי חודש האישה ובפרט כי פליאה הזמינה ואני עושה מה ש היא אומרת.

בלה: גם אני הייתי יו"ר מועצת נשים.

פליאה: הנוכחים הקבועים מכירים את איך אנחנו מנהלים את הוועדות, נגיד לאורחות שאנחנו מתחילים עם סקירה ואז הדיון שנכון לאותו מפגש, אז אריק, תציג את עצמך ואריק יתן לנו את הסקירה.

אריק מלכא: אני סגן מהנדס העיר, ומהנדס ממונה נגישות עירוני. עברתי קורס

לפני 4 שנים ולקחתי לתשומת ליבי את התיק הזה מבחינת הנושא שקרוב לליבי.

הנגישות, וגם כמו שאומרים זרמתי עם זה כי לא היה פה את זה, היה רק רכז נגישות ועדי אבירם שנכנסה לפני כשנה כרכזת נגישות חדשה סבלה בגללי והפכה להיות רכזת הנגישות.

הסקירה שלנו היום: כפי שידוע לכם נושא הנגישות של מבני הציבור בכל הרשות

זה נושא די כבד, סדר גודל של 99 מבנים ועוד 66 מקלטים, ביצענו סקר של 27 מבנים מבחינת נגישות ומבחינת שרות. התחלנו בביצוע, בחרנו את המבנים שנותנים לקהל היעד את המענה המהיר, רווחה קודם כל ואז מתקני השרות של העירייה, כרגע נמצאים בביצוע מועדוני רווחה, כמו: ויתקין, כיסופים והתארגנות למועדונית ביוספטל. ביצענו סקרים במבנה הנהלת העירייה כמו מבנה 7 ומבנה 4 וועדת נגישות 11.03.2015

5

אגף החינוך ומחלקת גני הילדים וגם לשכת ראש העיר. ההיבט הנוסף שאנחנו נוגעים בו ומטפלים בו זה נגישות מוסדות חינוך.

נכנס תיקון ל תקנות שאנחנו אמורים לבצע כגון: שרותי נכים, פירי מעליות והנגשה מהחנייה ועד המבנה ועד בית הספר. וגם מעלית אחר כך, רק במידה ויש דרישה של ילד, או הורה, או מורה. התהליך : במשרד החינוך הפנימו שאם תוך 6 חודשים מאז שהילד נרשםלמוסד הלימודי אפשר יהיה לבצע מעלית בבית הספר, להכניס גם את היתר התכנון והבנייה זה תהליך שלוקח שנה וחצי שנתיים ורק אז תהיה לו הנגשה פרטנית למעלית. אז הבינו שהם צריכים לעשות משהו כוללני, לנו יש 36 מבני חינוך מתוכם 26 מבנים להנגיש, ביקשנו תקצוב ממשרד החינוך משרד החינוך נותן טיפין טיפין, 2 וחצי מי ליון שקל, רק הפיר זה רבע מיליון, עוד תא זה עוד 150 אלף שקל, רק הנושא של המעליתזה הון כסף. זה תקצוב לאומי של משרד החינוך, פרשנו את התקצוב, ביצענו סקרים לכל המוסדות והתחלנו לעבוד על סדר גודל של 11 מבנים, הוגשו לוועדה 5 היתרים לאישור. אנחנו מתכננים לעשות שלב א בחופשת הפסח, לנצל את ההזדמנות ולעבוד במבני החינוך ושלב ב' בחודשי הקיץ. מה שעושים זה פיר מעלית, שרותי נכים, הסדרת גישה ונושא החנייה. כיתות שמע זה משהו שהוא כבר שוטף אצלנו – יש סדר גודל של 10-15 כיתות שמשרד החינוך מתקצב 35-36 אלף שקל לכיתה. זה עוד משהו שנקבע כבונקר והשטח מדבר אחרת, זה נושא מורכב מבחינת המשתמשים, זה דלתות. אקוסטיות ,חלונות,וילונות, מגינים לכסאות, מערכות שמע בתוך הכיתה עצמה. אנחנו מגיעים לסדר גודל של בין 40 ועד 60 אלף שקל לכיתה וגם ממ מנים במימון עצמי, זה נושא שכ ל הזמן יש לנו התנגחויות עם הגזברות, כי אנחנו מנסים לתת שרות, ומוסיפים כסף מעבר לסטנדרט. השלב השלישי שקיבל תאוצה זה נושא נגישות השרות, התחלנו לעשות מיפוי למכשירי עזר לכיבדי ראייה ושמיעה במשרדי העירייה, לשכת ראש העיר, מבנה 7 גזברות, אגף החינוך ואגף הרווחה, מבנה 7 זה סמנכ"ל העיריה ועוד.

בתוך כל מבנה ומבנה יש לבחון גם נושא נגישות השרות , משאבי אנוש והמון פונקציות מרוכזות. סדר גודל של המתקנים האלה בעלות זה בין 150 -200 אלף שקל, שאנחנו מתארגנים לבצע. גם אצל עילאי, באיכות סביבה. וכמובן הסעיף האחרון חניות נכים, אם זה פרטני לאנשים ספציפיים ואם זה לכלל הציבור, ב-3 חודשים האחרונים אנחנו נותנים לזה בריף, זה סדר גודל של 13 חניות. זהו בגדול. מתוך כמה? רק בשנה האחרונה, שישים חניות, כמויות די רציניות. זה הסטנדרט שעולה לוועדת התנועה.

אבי: הבנתי שביצעתם כמה שינויים איפה שיש עץ וכדומה.

אריק: בוודאי.

מתי פז – חבר מועצה: טוב, בכפר סבא חנכו לאחרונה את היכל התרבות המשופץ מיד עם פתיחתו התגלו שם מספר ליקויי נגישות שכנראה לא חשבו וועדת נגישות 11.03.2015

6

עליהם בתכנון הבניין, הנושא הזה עלה, הועלה פה גם לדיון בישיבה הקודמת והיתה פה נציגת אגף התרבות שפרסה בפנינו את הנתונים כפי שהם רואים אותם. אני מעלה את הבעיה היום כי נכון שראש העיר קיבל החלטה לבצע שם שינויים ושיפוצים בקיץ. אני לא יודע מה, אבל כנראה שיינתן פתרון. אני לפני חודש, בהצגת המנויים באתי כמנוי ואני נכנס בדלת, מי שלא יודע, היכל התרבות, הורידו אותו לעומק 4 מטר והכניסות הן מהצד המזרחי איפה שהכניסה הראשית ויורדים למטה כשהשורה האחרונה ליד הדלתות זו שורת הנכים. (שאף אחד לא יראה אותנו) שורה שמיועדת לנכים, מוציאים את הכיסאות הרגילים כשמגיעים נכים עם כיסאות גלגלים, ראיתי המולה ליד דלת שמאל. אני ניגש לראות מה קורה שם, ובמקרה בן דוד שלי נכה על כיסא גלגלים יושב בחוץ ואשתו מתווכחת עם הסדרנים, מה קרה? היא אומרת לי שורה 18 כיסאות 8-9 זה המנוי שלנו, דלת ימין, נכנסנו בדלת ימין, כל השורה תפוסה, עם נכים, לא תפוסה עם אנשים בריאים, אלא עם נכים , זאת אומרת שמישהו תפס להם את המקום שלהם. כי הנכים לא יכלו לשבת במקום אחר? – לא כי מה שקרה זה בשיטת כל הקודם זוכה. מי שהגיע הכניסו פנימה, בעלי הכרטיסים שהגיעו הגיעו כשהשורה תפוסה, הפנו אותם לצד שמאל, הסדרנים היו עובדי עצות כי גם שם היה כבר מלא. לא רצו לתת לו להיכנס, ביקשתי מאחד העובדים שם, מסכן, לא ידע מה לעשות, אמרתי לו דימה תכניס אותו, כשכולם יכנסו תכניס אותו, הרחבה בכניסה היא מטר על מטר ומיד מדרגות, אמרו לו להיכנס עם כיסא הגלגלים, וניסו לסגור את הדלת והיא לא בדיוק נסגרה, אז אמרו לו להתקדם, הוא אמר לאן? אני אתגלגל במדרגות, איכשהו סידרו את המצב, מיד סימסתי ליאיר משיח, שיש בלאגן וקיבלתי תיכף תשובה שקיבלו אותם בסבר פנים מאוד יפות ובאדיבות ו.... עכשיו איך זה באדיבות שקיללו אותם הציבור הרגיל? כי הם ניסו לצאת החוצה וכל מי שנכנס יש שם לחץ. היה שם בלאגן נוראי, בקיצור העסק הזה לא דופק ולא עובד כמו שצריך. באתי גם ליאיר וגם לשולה והצעתי שיוציאו את שורה 17 כדי שיהיה מרווח. – בדיוק באתי לשאול את זה, אפשר לצאת שם לשירותים? לא. ביקרתי שם, אמרו לי השתגעת? שנוותר על שורה? 30 כרטיסים בלה: גם נכים משלמים כסף, זה גם עסק.

מתי: התשובה שאני קיבלתי לא מספקת אותי ולכן העברתי את מכתב התלונה שלי גם לאמיר גבע שהוא יו"ר וועדת תרבות שידעו מזה וזה הוסיף שמן למדורה כי כאילו יידעתי אנשים נוספים מעבר ליאיר משיח, אני חושב שוועדת הנגישות צריכה לטפל בזה. אם בקיץ הולכים לעשות שם שיפוץ צריך ל חשוב איך הנכים נכנסים פנימה.

אבי: היית צריך לפנות גם לעילי וגם ליהודה בלי לפחד מאף אחד.

מתי: אז ביקשתי שיאיר יתנצל בפניהם.

הוא כנראה לא מבין מה שקורה.

וועדת נגישות 11.03.2015

7

הוא לא מבין, אני יודע שהוקם צוות היגוי, הכניסו את הבן שדוד שלי ואשתו דיברו עליך גולן, שיבחו אותך ואת פעילותך. אני לא חושב שהפתרון הוא שהנכה עצמו יכניסו אותו לוועדה ולצוות ויבוא פתרון לסיפור הזה.

נסיה: רק לחדד – זו הייתה קבוצת מיקוד, היה ניסיון להקשיב לצרכים, אולי קצת מאוחר אבל טוב מאוחר מאשר אף פעם לא.

אלן: כשאני הייתי - לי היה מקום אבל הייתה בעיה נוספת ש שמעתי, שאנשים שישבו יותר למטה, אם ישבו באמצע השורה לא יכלו לצאת לשירותים.

פליאה: הדברים יועברו הלאה, נלך קדימה, אני אשים את משקלי על הדבר הזה.

יושב פה ממונה נגישות. יש פה את סגן ראש העיר.

אריק: יש ממונה נגישות ספציפית למבנה הזה, התקבל גם אישור מהתמ "ת, אישורים יש מפה עד לתאילנד,

בלה: לקחו נכה, בדקו שהוא נכנס ויוצא?

אריק: שאלת לגבי אישורים, עניתי. יש.

פליאה: הדברים האלה יועברו.

גולן: אני חושב, בקבוצת מיקוד שהייתי בה לפני חודש, מצאתי את עצמי כמי שמתקשה גם עם כיסא ממונע, על מנת לחשוב יח ד הלכה למעשה על איך מנגישים את המקום בצורה ראויה, אני חושב שכל משתמש בכיסא גלגלים או הליכון, עם כל הכבוד לממונה נגישות או יועץ הנגישות בסופו של יום אנחנו הנכים צריכים להשתמש באותן שורות. דבר נוסף שעלה שם ולא נאמר כאן, לחלק מאתנו יש בני זוג שהם בריאים ללא סיוע בכיסא גלגלים ואם אני רוצה להגיע עם אשתי שהיא בריאה והשורה מיועדת לאנשים נכים, או שאין כיסאות או שהם פריקים ואני לא יכול למנוע מנכה אחר לשבת. ואני מגיע עם בת הזוג שלי, הבנתי שלא פעם בני הזוג נאלצו לשבת בשורה אחרת ורחוקים וגם על זה צריך לתת את הדעת.

פליאה: הדברים יועברו, אנחנו נטפל בהם, יש לנו היום אנשים שהגיעו במיוחד.

עילאי: אני מציע שתיבחן הצבת כיסאות רגילים לצד אלו שאנחנו מפנים לנכים, בשביל בני הזוג, זה דבר פשוט.

גולן: השורה מאוישת כולה על ידי כיסאות גלגלים, אז הרעיון של שורה 17 אולי פליאה: חבר ים אני מבקשת, הגיעו אנשים במיוחד לדיון אחר, זה לא אמור להתפתח עכשיו לסימפוזיון, זה יעבור הלאה, קיבלנו את ההערה. אני מאוד אשמח לשמוע ממך הדר, וממך נסיה, אם זה דברים שנתקלתם במהלך הפעילות שלכם עם נשים, האם הרגשתן שעלו צרכים מהשטח, שמעתי על מועצת נשים בחדרה שהעבירו ממש פעילות ייעודית לנשים נכות. זה משהו שנתקלתן בו?

וועדת נגישות 11.03.2015

8

הדר: אני יכולה להגיד שנתקלנו בבית מועצת נשים שנמצא בשכונת עליה, יש בו גם בית ספר בשעות היום, הוא מכיל מדרגות, אין דרך להנגיש – הוא לא מונגש וזה חסם, אנחנו יודעות שיש נשים שלא מגיעות כי הוא לא מונגש, זה בית ישן, בית ספר משנות החמישים, זה לא משהו שאני גאה בו אבל הוא מספק את צרכינו כרגע, בהחלט לא מונגש, מה שאנחנו מציגות פה זה שקודם כל יש חסם, חסם פיזי, וכחברה הנגישות אמורה לשחרר את החסמים מכל צורה שהיא, גם קביים זה מגביל ועוד ועוד, מה שאני מציגה וזה לא חדש, זה את החסם של בית מועצת נשים, כקבוצות נשים אני לא מכירה צורך משמעותי של קבוצה של נשים נכות בעיר, כן של פרטים, לא במסות.

נסיה: נכון, ההערה הזו מיצתה את החיבור שלנו לנושא הזה.

אולי אין מספיק מודעות לנשים נכות לפנות ולהציג את הצרכים.

פליאה: ביקשתי מהאורחות שלנו להגיע כי הן כבר נתקלו, לפחות דר קורן במחקר שלה ראתה ונכון שהתמקדת בצה "ל אבל אני מאמינה שהדברים נכונים פשוט לנשים נכות בכלל. ואני מבינה שיש את הנושא שלנשים יש את התפקידים החברתיים, האימהות, הציפייה ליופי, אני אשמח אם תספרי...

קורן: עברת יפה מאוד על העובדה, את יכולה להמשיך – רק רציתי להעיר, הדיון בנושא בית התרבות זה ממש מראה, או מחזק את האימרה או הבקשה של כלל הנכים, שום דבר עלינו ובלעדינו. אם היו מביאים אנשים בעלי מוגבלויות שונות לבדוק את השטח, לנהל איזה שהוא שיח עם אותם מהנדסים שצריכים לבנות את המבנה, אז היו חוסכים הרבה מאוד אולי גם כסף ואולי גם אי נעימויות, בנושא נשים אותו דבר, ההיסטוריה אומרת שהגברים קבעו גם את התרופות שלנו, וזה היסטוריה וזה נכון, אבל עדיין משהו נשאר בחברה, אנחנו עדיין מרגישות ונמצאות במקום נחות יותר. ראה יום האישה, עדין הפערים בשכר קיימים.

מסתובבים על סביב 30% פחות ובאירופה 16% אבל תמיד במקום אחר. הציפייה מהאישה הישראלית, הצברית, שגם משרתת בצבא, לא משנה שבתקופת הפלמ"ח היינו הרבה יותר שוויוניים, זה לתפקד גם בבית וגם בחוץ הסופר וומן שפסה מבחינת הפמיניזם, אצלנו זה עדיין קיים, אם הילד בא לא מסודר לגן או לבית ספר," אוי איזה אימא יש לו", נשים צריכות להיות יפות ואופות והכל. זה מצד החברה. מצד שני, אנחנו יכולים גם לראות שנשים נכות, ואני נורא שמחה שיש פה מדגם יפה. נשים נכות, הן במצב נפשי הרבה פחות טוב בדרך כלל, הדימוי העצמי של הן נמוך יותר ולכן יכול להיות שיש להן פחות התערבות ומעורבות בחברה, וזה משהו שצריך לעבוד עליו בשני הכיוונים, גם שהחברה למשל תסייע להנגיש מקום, תסיר מחסומים ומכשולים, שבנות או נשים שכבר רוצות לבוא שתגענה, מצד שני, קצת לעבוד מבחינה פסיכולוגית עם אותן נשים שמרגישות פחות כי הן נכות, זאת אומרת להוציא אותן מהקונכייה, העצמה או תקראו לזה איך שתרצו שאותה אישה תהיה קצת יותר אסרטיבית וקצת פחות תתבייש, ולא כמוני, ויש רבות שעד גיל 40 החבאתי את זה מעצמי אבל בעיקר גם מהחברה וגם מהמשפחה, הילדים הגדולים שלי לא ידעו למה אמא לא יכולה וועדת נגישות 11.03.2015

9

לעשות דבריםמסוימים, את הקטנה ילדתי בגיל 40 אז היא כבר יודעת, אבל צריך לעזור לנשים לצאת מהקונכייה, אצלי זו נכות שאינה נראית .

פליאה: צריך להסביר התנהגויות לפעמים.

עדית: נכות שאינה נראית לפעמים קשה מנכות שנראית. רואים מכשיר שמיעה וקביים, וכאלה. מה שאת רוצה. אצלי, אצל פליאה, אצל מירבל, עכשיו היא קצת מרגישה לא טוב אבל בדרך כלל לא רואים, זה קוגניטיבי אצלי, לא רואים, לא שומעים.

פליאה: היה לי ברור שאני לא אעמוד בקצב שנדרש בשביל להגיע לפרופסורה.

אלה קורן: אני לא רציתי לוותר על לעשות מחקר על נשים נכות צהל. בן אדם צריך

להיות עקשן .

גולן: עצם העקשנות זה חלק מהחוכמה.

אני דבי שני חברת מועצה – רציתי לשאול – אני מבינה שחקרת באופן ספציפי נשים נכות – גם בצה"ל וגם נשים באופן כללי

אלה קורן: - לא נתנו לי לעשות רק על נכות צה "ל אז עשיתי על כולן כבר, יש

3500 בערך נכות צהל 6-7 אחוז מכלל נכי צהל

דבי: רוב הדברים שאת מעלה פה הם לא אופייניים דווקא לנשים, זה לא שונה, גם גבר נכה מרגיש פחות טוב מבריא, אני לא רואה, נסי להאיר את עינינו מה הייחודיות דווקא של נשים, או שאולי אין ייחודיות?

אלה קורן: זה נכון שגם גברים נכים מרגישים פחות, אבל זה לא אותו דבר כמו

נשים, נשים עוד במקום פחות טוב, מה שהבנתי במחקר שיש חיסרון כפול. נכים גברים, נכון, הם מרגישים פחות, אבל לנשים חיסרון כפול, סטיגמה כפולה, תייגו כפול. שתי קבוצות מיעוט, נשים היא קבוצת מיעוט.

דבי: את אומרת שאישה זה כבר בעיה, ואני לא מקבלת את זה.

אלה קורן: זה בערך מה שאני אומרת, יפה מאוד, להיות אישה זה להיות במקום

פחות טוב מגברים.

דבי: אני לא מקבלת את זה.

אלה קורן: אני מדברת מחקרית מדעית, לא אישית אליך, את לא חייבת לקבל,

כעובדה אנחנו במקום פחות טוב, עובדה שבאותה עבודה אנחנו משתכרות פחות ולהיות נכה זה פעמים חיסרון, אם את חס וחלילה גם כהת עור זה פי שלוש ואני יכולה להמשיך.

דבי: אפרופו נשים בצבא – אני במקר סגן אלוף בדימוס מה שנקרא, כאישה, כסגן אלוף תמיד הרווחתי יותר מסגן אלוף גבר.

וועדת נגישות 11.03.2015

10

קורןכמה אנשים היו בדרגתך סביבך?

דבי: בצבא ההפליה הפוכה.

קורן: זה לא נכון.

דבי : תמיד הרגשתי יותר טוב מגברים. אף פעם לא הייתה לי תחושה כזאת.

עדית: בנושא אימהות זה משמעותי, התפקיד הנוסף שיש לנשים זה להיות אימהות, נכה בהריון מצבה קשה משל אישה בריאה וגידול הילדים בעיקר בשלבים הראשונים מאוד בעייתי ולא באותה מידה אצל גברים נכים. עוד אלמנט זה גיל הבלות. כשאישה נכה צריכה לעשות אמבטיה לתינוק וצריכה להתכופף..

פליאה: נסיה צריכה ללכת והיא רוצה להשחיל מילה .

נסיה: אני מתנצלת, אני זזה לארוע במסגרת יום האישה, לא הייתי נכנסת לסוגיה של נכון או לא נכון, אם ניקח את ההיכל, לא בדקו צורך. גולן? היית מוכן לבוא ולינסוע עם הכיסא שלך ולבחון את זה?. אני רוצה להגיד שהחיבור בין מגדר לבין נגישות יושב על הצורך לבחון צרכים שונים של האחר, לשני בני המינים, לכל אחד יש צורך ההבדלים פיזיולוגיים ובבסיס זה שונה. גם הבדלים שנובעים בהבנות חברתיות, ואיפה יש רגישות יתר או חיסרון כפול. אני רוצה להעביר את הרעיון, זה לא עניין של עמדה אישית, חלק מהבעיה המגדרית נובעת כי אנחנו עסוקים בשיפוט נכון או לא נכון וזה לא שאלה כזאת, חסרים מחקרים, כשיהיו מחקרים נלמד על ההבדלים בין הצרכים. יש מדע שלם שמתפתח בשנים האחרונות. מדע שלם שעוסק ברפואה מגדרית. יש מרכז בבלינסון שמתעסק ברפואה מגדרית. כי הבינו שעשו הכל היום במודל גברי הכל. זה משפיע על התפתחות מחלות וכו, וזה לא נחקר מספיק. ככל שנפנים ראייה מגדרית נשכיל להקשיב לצרכים אחרים, בלי נכון או לא נכון וכל הרעיון הוא קידום השיוויון מתוך הבנת והפנמת השוני, ובחיבור של בין נכות לנשיות הפער הוא הגדול ביותר.

פליאה: העליתי את חדרה, שווה לדבר איתם לראות מה הם עשו כי דר קורן דיברה פה על ביטחון עצמי שיורד בנקודות ספציפיות. לי יש חבר שהוא פגוע ראש, נורה בראש במהלך הטירונות. כל החלק הזה של הראש אצלו זה סיליקון, יש לו צלקת והוא מגדל על זה את השיער, ובעקבות הפגיעה המוח שלו מתעלם מחלק מסוים של הגוף ולכן הוא צולע ואם הוא רוצה ללטף לי את הראש הוא עלול להוריד לי אותו. אחרי הפציעה שלי היו לי פצעים מכוערים בפנים ובראש ועברתי המון טיפולים כדי להעלים את זה. ממה נפצעת? אותי דרסו במעבר חצייה. לפני עשר שנים. השנה חגגתי עשור, יומולדת. בכל מקרה, הייתי, התחושה שלי לגבי הפצעים האלה היתה נוראית וכל הזמן דשתי בזה ויום אחד דיברנו על זה ושאלתי איך הוא מתמודד עם בחורות וכו',. והוא אומר לי, אחרי שהוא נורה בראש בטירונות, היה חודשיים בצבא, זה מה שהוא הספיק לעשות ומאז כל פעם שהוא הולך עם הצלקת והיד החלשה ומישהו שואל אותו מה זה, אז הוא מספר, נפצעתי בצבא, הוא משתמש בזה, ממש הופך את זה למנוף. ופציעה, פציעה בצבא, אף וועדת נגישות 11.03.2015

11

אחד לא נכנס לאיך. אני גבר, נפצעתי בצבא וזההופך אותי ליותר גברי. ואני מה אני אגיד? אותי זה לא הצחיק, בסיפור כזה אפשר ממש לראות את ההבדלים בין גברים לנשים.

צלקת אצל אישה זה משהו אחד צלקת אצל גבר הוא גיבור, קורן: גם אצלי היו צלקות ונפצעתי בתוך הבסיס, ומישהו אמר לי אוי, עכשיו תצטרכי הרבה כסף כדי להתחתן בגלל הצלקות בפנים. גבר נפצע בצבא, זה לא משנה, חלקם הגדול גיבורים וחלקם נפצעו כמוני ובעוד הרבה דרכים, אנחנו לא גיבורות, מה קרה? נפלה לך כפית על הרגל? מה פתאום יש נשים נכות צהל? לא ידעו על קבוצה כזו באקדמיה, לגבי הצבא, נכנסו ב -20 שנה האחרונות נכנסו לצבא נשים והן נמצאות במקום טוב יותר מאשר בשוק האזרחי, נכנסו הרבה קבוצות שוליים לצבא, זה כולל נשים, זה כולל כיפות סרגות, זה כולל עולים.

אוקי? הצבא זה לא המקום האידיאלי להשוואה . גם גבר פחות נתפס כא דם טיפולי. אישה שמתחתנת עם נכה, זה בסדר כי היא צריכה לטפל בו. אבל גבר שיתחתן עם נכה.....

הדר: רציתי למשוך בחוט של חדרה, אני אשמח ליצור איתם קשר, אני אומרת שאני נבוכה שאנחנו לא יכולים להנגיש את מועצת נשים, קשה לי להגיד בואו נהיה שם, כי אנחנו בבסיס עוד לא...

לירית: את מדברת על חסמים שהבניין אינו נגיש לנכים, אנחנו מדברים בעיקר על נכות פיזית, אבל גם אדם לקוי שמיעה, אם אני אצטרך לבוא לכנס שלא מונגש בתמלול עבורי זה חסם, הייתי בכנס שארגנה העירייה לפני כמה חודשים ולא היה לי מנגיש ולא הבנתי כלום באותו יום.

הדר: אני מזמינה אותך לפנות אלי ולפליאה בכל דבר. בגלל זה אמרתי גם שיש סוגי נכויות.

לירית: רציתי להאיר עיניים כי הנושא הזה של נכים, אנחנו מדברים המון על רמפה, אבל בשבילי התמלול זה הרמפה.

פליאה: אני רוצה להתייחס למה שאמרת, וגם למה שאמרה דר קו רן. אלה בבקשה.

אלה: מה שאני רוצה להגיד – את אומרת אין הבדלים – בואו ניקח את חוק ביטוח לאומי, כשנכה יולדת, אין דבר כזה בביטוח לאומי שאומר שאישה צריכה לקבל עזרה בגין זה שהיא ילדה ויש לה תינוק. אישה עובדת, אין חוק כזה. חוק של עקרת בית, יש משתכרת ויש עקרת בית. אז אין דבר כזה שהעקרת בית היא האחת שאיננה נשואה.

דבי: ביטוח לאומי אפשר לדבר על כל העוולות שלהם.

וועדת נגישות 11.03.2015

12

אלהאני רוצה להעצים את נושא של אישה ונכות. נשים ערביות ונשים חרדיות.

מה מבחנת שידוכים, מי יסכים לשדך נשים נכות. זה לא אפליה? זה חסם גדול.

ועוד דבר שאגיד , נניח שיש אישה נכה פיזית והוכתה על ידי בעלה יש לה 2-3 ילדים וצריכים להוציא אותו מהבית והוא העזרה היחידה שלה, מוצאים אותו מהבית ומה עושים??

פליאה: כמה מקלטים לנשים מוכות יש שמונגשים?

בלה: שיוציאו את הגבר, היא לא צריכה לברוח. שלא לדבר על מקלטים רגילים.

כמה אתם מכירים מונגשים.

אז זה לא קשור רק לנשים.

בלה: סתם כי דובר על מקלט לנשים מוכות. יש עוד רשימה ארוכה. המודעות זאת מילת המפתח, אני חושבת שצריכים לבוא לכל עובדי העירייה, מישהו ולתת את המודעות וגם לעשות משחקי תפקידים, להושיב את האנשים על כיסאות גלגלים, לתת לאנשים ללכת עם קביים, תעשה את התפקיד, כולל להיכנס להיכל התרבות וכולל לשרותים פה שאינם נגישים, יש מדרגה בכניסה לעיריה.

פליאה: אפרופו שירותים, כשהתקשרתי להזמין את האורחות שלנו, בלה, שאלה אותי לגבי השירותים, אמרתי לה שאני לא יודעת שיש בעיה כי יש אנשים עם כיסאות גלגלים בוועדה ואני מניחה שזה היה צף, ואז היא אמרה לי שאני מבקשת שתלכי ותבדקי את זה כי נשים וגברים זה לא אותו דבר. אמרה לי, תקשיבי, גבר יכול להיות שלא יתלונן והביא אתו בקבוק בתיק והוא מסתדר, אצל נשים הצנרת עובדת אחרת. התחיל פה דיון שלם עם אושרת וראש הע יר, היא מדברת על פרמטרים מעבר לרוחב הדלת. אם נפתחת פנימה או החוצה.

מיכל: יש הבדל באסלה בין גבר לאישה?

לא. אבל פה יש אסלה מאוד נמוכה שלא מתאימה לנכה בכיסא גלגלים, וגם הידית שצריכה להתרומם ולהישאר, יש לה בעיה , היא נכה, ויש גם מדרגה בכניסה לעירייה. מישהו שם לב? כן. אז מה עשיתם עם זה? לעדי לא היה איפה לתפוס. אנחנו ב-2015 .

אריק: אני חייב להגיד משהו, בלי שום ספק, זה חשוב....

בלה: אני אומרת בואו נסביר, בואו נעלה למודעות ואני לא באה בטענות.

אריק: אני אקח את זה למקום אחר וזה חייב להיות על השולחן, להתנסות בכלים, כיסא גלגלים, נושא של עיוורים, היה לנו גם מקרה פה של מנהל אגף החינוך שיצא לניתוח בברך והוא חזר על כיסא גלגלים והיה בארה"ב ופתאום הפנים מה זה המילימטר מדרגה הזאת שמפריעה לו. ובסיור עם אבי תשובה ראינו ביחד דברים כגון עץ שמפריע, דלת שנפתחת, תמיד לומדים עם הזמן, אבל אני חייב להדגיש, אנחנו רוצים להיות הכי טובים שבעולם, מדינת ישראל חוקקה חוק ב -

וועדת נגישות 11.03.2015

13

2010 למבני ציבור, אני מדבר רק על מבני ציבור, עלהמסה העיקרית שלרשות הציבורית יש לה, לנו יש 150 מבנים בערך, העלות של הדברים האלה מבחינת הנגשה פיזית, יש לכם סדר גודל של הסכומים? עשינו פחות או יותר אומדנים כלליים, זה סדר גודל של 400 מיליון שקל !, המדינה זרקה את זה על הרשות המקומית. איך אנחנו מסוגלים במספר שנים, אני מבטיח לכם שיעשו עוד הערכה, עוד 5 שנים ועוד 5 שנים, חיפה, ראשון לציון שכבר קיבלו צוויי נגישות, הייתי נוכח, החוק הזה הוא פלילי, רישום פלילי לראש העיר , מנכ"ל העירייה ומהנדס העיר, מה אתם מצפים? שנגנוב כסף? בשביל לעשות את זה?

בלה:את החדשים עושים:.

אבי תשובה: אריק, אתה מוגן כי אתה סגן מהנדס העיר.

דורון: אני אומר, צריך להעלות בוועדה את כל הבעיות הקטנות כדי שיטפלו בהן לעתיד. מה שאמרת על העיריות היה לי מיזם שנכים יהיו בסוקרי הנגישות ואני רציתי שהנכים יהיו הסוקרים, במקום סטודנטים או עובדי הניקיון מחולון. לקחתי סגן שר הפנים בזמנו שעבד עם אלי ישי והוא רצה לעזור לי, הוא אמר לי, תשמע, אני התלוננתי עליו למה החוק לא זז. הוא אומר זה אני עצרתי, בגלל הסיבה שאמרת, עדיף לי שלא יהיה חוק, אבל כשיהיה חוק יעשו אותו. כי מה זה שווה שהממשלה תבוא ותגיד הינה יש נגישות, יש חוק ואז עיריית שדרות שאין לה כלום לא יעשו כלום, אז אריק צודק. אבל מה שאני מצפה מהוועדה זה שיעלו את הדברים הקטנים, לא כתלונה, אלא כדי שנעקוב ונבדוק את הדברים.

כמה נכים מדובר בכפר סבא?

בלה: עשרה אחוז מהאוכלוסיה.

קורן: זה דבר בעייתי לשאול, יש המון נכים שלא משתמשים בכל מיני שרותים.

לרווחה אין נתונים? סטטיסטיקה? עשרה אחוז?

גם כל בן אדם מבוגר שקשה לו ללכת.

ליה: אני רוצה להחזיר את הדיון .

לירית: מבחינת נתונים, אנחנו כ -8 מיליון איש, כמיליון וחצי הם אנשים עם מוגבלויות. אנחנו מדברים על 20%

כמו שהוא אמר, גם אנשים מבוגרים בני 80 כבר הם נחשבים עם מוגבלויות ונכנסים להגדרה, קשה להם ללכת.

פליאה: זה לא נספר בשום מקום..

הקשישים נכנסים לזה, נשים וגברים.

והמספר הזה כולל הכל, גם נשפי והכל.

וועדת נגישות 11.03.2015

14

פליאה: חברים, אני מנסה להחזיר למסלול, מיראבל.

מיראבל: אני רוצה לגעת בנושא שהוא מאוד בסיסי... שנוגע לנכות נשים בנושא בריאות, בזמנו משרד הביטחון עשה סקר בריאות של נשים נכות מול נכים ובכלל ומסתבר שנשים נכות, רמת התחלואה שלהן גבוה יותר, לא במה שקשור לנכות אלא בריאות בכלל, משרד הביטחון בדק עם קופות החולים והתעניין בנושא של נגישות כמו כיסאות גניקולוגיים מותאמים וכו' ואין שום מודעות של קופות החולים לנושאים האלה. זה חלק מהעניין שאישה באה לקופת אין מי שיטפל בה מהבחינה הזאת, אתם כרשות מקומית בואו קחו את זה לידיים לפחות בסניפים –

אלן: אני באתי לממוגרפיה, שאלו אותי אם אוכל ל עמוד. אמרתי שאני צריכה להיתלות. ואז אמרו לי שיש צוות נוסף שעוזר במצבים כאלה.

אני מדברת על שיהיה נגיש.

פליאה: יש משהו מעליב בלהגיד תכינו לי במיוחד, זה שאתה לא פשוט מגיע ורואים שאתה נכה ומפנים אותך למקום הנכון.

יש כאן אפליה בין שני ציבורים מי שאין לו נכות לא צריך להודיע.

הנשים הנכות בריאות פחות מנשים אחרות וזה מאוד מעציב. אני אגלה לכם עוד סוד עצוב, במסגרת הסקר בדקו את תוחלת החיים של הנכות מול הנכים ותוחלת החיים נמוכה יותר כשבשאר האוכלוסיה זה הפוך. קחו את נושא הבריאות לתשומת הלב, זו התרומה שלי לדיון הזה.

כלל הנשים צריכות להיות יותר מודעות לבעיות של נשים שהן נכות. גם אני לא מודעת לבעיות של נשים שהן נכות.

אבי תשובה: הנושא שהן מעלות פה זה קשור לוועדה הזאת?

פליאה: זה דברים רצינים, אני אוציא פנייה, אפשר להוציא פנייה?

לגשת לדוברות של העיר ולהעלות את זה למודעות ציבורית.

אבי: רק לא להפיל על אריק.

עדית: קודם כל הנושא של מודעות נכון, אפילו בהקשר של העיריה יש דברים שאפשר לעשות אפילו בלי עלות. דברים שאפשר היה לפתור בתשומת לב, כמו הנמכות מדרכה, זה לא מיליוני שקלים ורמת הנגישות שזה מספק היא מדהימה, אגב גם לאמהות עם עגלות.

עילאי – או לאבות עם עגלות או רוכבי אופניים.

עדית: אני נתקלתי ברעננה בתלונות על מדרכות, התחלתי להסתכל על מדרכות.

בשכונה חדשה שמו את עמוד החשמל באמצע בלי שעגלת נכה תוכל לעבור, ואם היו שמים לב, זה דברים שעולים פחות ממיליונים.

וועדת נגישות 11.03.2015

15

אריק: עושים

בלה: עושים עם נכים?

אצלינו לא נעשה סקר עירוני.

אריק: מדרכה נגישה, יש רוחב מסויים, אם יש אלמנט שמפריע – אנחנו לא צריכים להביא אוטו לבדוק אם הוא נכנס או יוצא. נושא הפחים, הדברים עלו לדיון.

אני רוצה להציף עוד משהו שתשימו לב מבחינה תכנונית, באתי מעיריית תל אביב משמה נדלקתי על נושא הנגישות. פרטים סטנדרטיים, אתה יודע איך אתה מנגיש רחוב, איפה יהיו עמודי התאורה מראש, הפס הזה שיש בעיריית תל אביב זה פס הנגישות, כל הספסלים כל עמודי התאורה הם מעבר אליו, הרצועה הזאת תהיה תמיד נקייה, זה רק מודעות.

עדית: ברעננה בשכונה החדשה כבר עשו את זה. זה לא עולה יותר, זה רק לחשוב. דבר שרלוונטי לנשים, ברעננה דרך וועדת תמיכות אנחנו מסייעים למבני ציבור, ונכנס סעיף – ויש מגבלת סכום, כל גוף יכול לקבל עד 800 אלף שקלף הדר: אנחנו מוכנים לקבל את הסכום,

עדית: מה שאני מדברת זה לא למבנים עירוניים, זה מבני ציבור של עמותות. רוב מבני הצ יבור של העמותו ת ברעננה, המבני ציבור לנשים יש מקום מיוחד וחלק מהם עושה הנגשה. הנגשת עזרות נשים בבתי כנסת. אנחנו מדברים על רעננה.

העירייה עוזרת בנושא ספציפי של הנגשת עזרת נשים בבתי כנסת בתקציב שיש לנו תקציב מיוחד, מעליות מעלונים, הם משלמים את הרוב, בתמיכות אתה רק נותן 40% השאר מהגוף אבל קיבלו תקציב מיוחד לצורך הזה. זה חיבור בין הנגישות לנשים.

פליאה: אצלכם זה יותר אוכלוסיה דתית

לפי הצרכים. אני מניחה שגם בכפר סבא בבתי הכנסת עזרות הנשים פחות נגישות. אם עזרת נשים לא מונגשת נשים נכות לא יכולות להגיע. זה בדיוק המחסום...

אפילו שאנחנו נגד לתת כסף לבתי כנסת היינו בעד ההנגשה.

הדר: במסגרת ארועי יום האישה ואני מחפשת דברים פרקטיים, אני מתנצלת אם אתה מרגיש מותקף אריק, ממש לא, זה מחוסר הכרות. מה אנחנו יכולים לעשות שהוא אופרטיבי, אני רואה, בית מועצת נשים זה הבית שיועד ציבורית בכפר סבא עבור נשים, אני לא רוצה להזמין אותן למקום אחר. אני חושבת שהשיפוץ של בית מועצת נשים, לא עולה אפילו 100 אלף שקל, זה לא המון-

דבי: אולי יותר זול להעביר אתכם למקום אחר?

הדר: אולי, צריך לבדוק.

וועדת נגישות 11.03.2015

16

אריק: היום אני יכול להבין שוועדת ההקצאות צריכה להבין את הצרכים של הגוף כשמקצים מבנים.

הדר: אני מדברת על פתרונות פרקטיים של אנשים שצריכים אותו עכשיו.

אין מספיק מבני ציבור בכפר סבא, זה מה שאמרו לי.

עדי: יש איסור להכניס אנשים עם מוגבלויות שהם לא עצמאיים והם לא מבינים למה אני סוקרת ומנגישה להם. יש מועדונים שלא מכנסים אנשים לא עצמאיים, זה קשור להגדרות של משרד הרווחה.

- אני אתן דוגמא מהשוק הפרטי.

- את מדברת עם סיעודיים<? קשישים<? זה משהו אחר. מקום כמו מועצת נשים צריך לקחת בחשבון שבתוכן יש גם נשים נכות.

ענת: בוודאי, רק שהן לא מגיעות. לכן, אם הוועדה תחליט על זה. אולי הן זקוקות למקום הזה יותר מהנשים הבריאות.

אם הוועדה תוכל להמליץ בכיוון אשרינו.

ענת: בבתי כנסת בעיר שנשים צריכות לעלות לקומה השנייה, יש המון נשים מבוגרות שרוצות ללכת לבתי כנסת.

גולן: בתי כנסת זה גם בעיה גדולה ביחס לגברים. לא יכולים ל עלות לתורה.

והרבה פעמים יש מדרגה אחת בכניסה, מאחר והיא קיימת אין נגישות לתוך בית הכנסת.

הדר: ובית כנסת זה לרוב לא מבנה עירוני. זה פרטי.

גולן: ויש היתר בנייה לאולם אירועים למעלה ואין מעלית ואין נגישות. בסופו של יום המקום מקבל היתר בנייה – גם בתקומה....

פליאה: אני אשמח לשאול את אלה ומיר אבל בתור מי שחוקרת ומי שמשמשת כיור הפורום אם יש דברים שאנחנו יכולים לתת לנשים נכות כמסגרת מוניציפלית , העלית את נושא קופות החולים והמתקנים בבתי חולים, אני יכולה להשפיע על זה כעירייה, .

קודם כל לדאוג לבריאות של הנשים. זה קריטי.

בית חולים מאיר שותף לזה , היה לנו תחילת שיח בנושא של רפואה מגדרית. זה דורש מאמץ

אריק: סתם להבין כשאומרים לרתום את קופות החולים לנושאים האלה, לכולם יש חניון , למי הם דואגים קודם? לעובדים, אחר כך הם פונים לרשות לחניות נכים, מה עושים? לרתום להם על חשבון חניות לציבור? ביטוח לאומי, אני יכול לעשות לך רשימה של אנשים שמתנערים מהחוק.

וועדת נגישות 11.03.2015

17

ענתלחץ ציבורי יכול להשפיע.

אריק: אתם מפרשים שלרשות יש את הכוח, אותם גופים שבאים דווקא מהמקום הממשלתי מתנערים, סניפי דואר מלא מקרים של גופים ציבוריים שדורסים את כל התקנות. בתי הדואר הפרטיים. זכיינים כאלה. אם אין לו חנייה איזה שרות את מצפה שהוא יקבל בקופת חולים.

ענת: אני מצפה להפעיל לחץ ציבורי.

הנושא הנוסף הבא אחריו זה הנושא החברתי, נשים נכות מאוד מבודדות פחות מעורות בחברה, ובית כמו שלך אם יכול היה לקלוט נשים נכות בחברה של נשים, כי לנשים נכות בדרך כלל יותר נוח לה יות בקרבת נשים ולא בחברה מעורבת.

ובפעילויות כאלה אפשר לתרום לחיבור לקהילה ולנשים. להזמין, יש לה בית שמיועד לנשים. הוא לא מזמין היום.

לא הבנתי נכון – אמרת שנשים נכות רוצות להיות?

בקבוצות של נשים לעומת קבוצות מעורבות. אז זאת הכוונה וכאן אפשר לעזור גם בלי השקעה מאוד גדולה.

אבי: אני מציע לך לדבר עם אריק ולהזמין אותו אליך דבר ראשון.

קורן: עוד דבר אחד- צריך לזכור, הבעיה של הנשים הפיזית והחברתית הן בעיות חשובות, החברתית זה עניין של תמיכה חברתית. אבל יש עוד דבר שקורה בקרב נשים נכות, הן גם לא תמיד מודעות לזכויות שלהן, בשונה מהגברים שיודעים יותר לדרוש וי ותר מודעים לזכויות ונשים פחות ורק במועדונים כאלה שפוגשים את כולם וקצת יותר העצמה ויותר נוחות ומדברים אחד עם השני ופתאום היא שומעת מגיע לי ככה וככה, דברים שהם בפשטות שלא עולים כסף וביחד יכולים לפתוח עולם חדש להרבה נשים וזה לא רק לנשים נכות, גם לנשים שאינן נכות.

זה תמיד תןו וקח וזה תמיד אינטראקציה בין כל הקבוצות ואני חושבת שזה יהיה מבורך לכל האוכלוסיות.

בלה: אני חייבת לציין שנעשה אפילו מהפך בין מה שהיה לפני 40 שנה למה שקורה היום וחייבים לציין את זה. באמת יש... קודם כל שמדברים על זה זה נפלא. זה שיש רצון לתקן את זה זה נהדר. ודברים לוקחים זמן, אין מה לעשות ואני חושבת שעברנו כברת דרך ענקית. מודעות זה דבר יחסית קל וגן משהו שוועדה כמו שלכם יכולה לקחת על עצמה.

פליאה: כל הדברים שנאמרו פה גם יהפכו להיות במציאות ואיידע אתכם כשזה קורה.

בנושא של קופות החולים אני מוכנה לעזור.

דבי: אני נורא מפרגנת על זה ששילבת את הנושא המגדרי בוועדת הנגישות, זה לא מובן מאליו, כשקראתי אמרתי לעצמי מה זה קשור וועדת נגישות 11.03.2015

18

? אבל אני מפרגנת, זה רעיון מצוין והאורחות תרמו תרומה בלתי רגילה וזה נושאים חדשים על הפרק. דבר שני, מה לגבי לקויות למידה ונכויות נפשיות?

פליאה: זה דברים שעומדים על הפרק ונדון בהם.

דבי: אלו נכויות שאנחנו נוטים לא לחשוב עליהם.

אני במקצועי פסיכולוגית ואני פוגשת הרבה מאוד אנשים עם נכויות שלא רואים אותם בעין והם נכים לא פחות וזקוקים לכל מיני הנגשות.

פליאה: זה נמצא על הפרק.

דבי: דיברתם על רוחב של מדרכות, אני אמא לתאומים, נזכרתי... איך כשהם היו קטנים עגלת תאומים לא עוברת ברחוב, לא יכולתי ללכת איתם ברחוב והפסקתי בשלב כלשהו ושמתי אותם עם שני סלקלים כמו מרימת משקלות וככה הנגשתי את הרחוב עבור עצמי. הייתי הולכת ככה בכל מקום, היום הם בני 29, גם השלישייה שלי!.

ביולי הם יהיו בני 30, שלי בסוף יוני... בהמשך 0 לעניין כל סוגי המוגבלויותעדי:

ישבנו שבוע שעבר על נושא ההדרכה של היום עיון, ועלה הרעיון שחברי הוועדה נעשה את הוועדה ביחד עם היום עיון לכל העובדים בנושא השרות ואז גם תהיו שותפים, יש כאלה שחיים את זה, אבל יש כאלה שלא, וחשבנו את הוועדה הבאה, לקיים בתוך היום עיון.

פליאה: רעיון טוב ומבורך אני מודה לכולם ומודה ל אורחות המיוחדות שלנו שהגיעו..