פרוטוקול ועדת נגישות

וועדת נגישות 21/12/2015

1

עיריית כפר סבא

פרוטוקול וועדת נגישות עירונית ט' בטבת תשע"ו

21/12/2015

חדר ישיבות עיריית כפר סבא

סדר יום:

1. הצגת פתרון נגישות בהיכל התרבות– איתי

2. הנגשת בית מועצת נשים בבית לילי– איתי

3. עדכון סטטוס אפליקציה– איתי

4. עדכון סטטוס נגישות שרות (עדכון ביניים לתוכנית אב) –עדי

5. נגישות וערי תאום- פליאה

וועדת נגישות 21/12/2015

2

ברוכים הבאים לישיבת וועדת הנגישות של עיריית כפר סבא 21.12.2015 .

פליאה אני שמחה לפתוח ישיבה נוספת. נתחיל כמו תמיד בעדכונים, שנייה לפני, אני רוצה לספר שעלו טענות בנושא נגישות קופות חולים בכפר סבא, פניתי אליהם והתחלנו סבב פגישות עם מנהלי הקופות, היתה פגישה כבר עם לאומית והם מתחילים להזיז דברים, בינואר יהיה מפגש עם הכללית, מישהו רוצה לבוא איתי לפגישה בנתניה?.

- כולם הביעו נכונות. אנחנו נדבר ונתאם את זה. עדכונים כמובן תקבלו בהמשך, איתי נעבור אליך.

איתי: אוקי, כמה נושאים על הפרק, חלקם עלו בישיבה הקודמת. בנושא אפליקציה פישפש, הרשות הראשונה בארץ היא כפר סבא, לקחנו פה סיכון מחושב מהבחינה המשפטית והחלטנו לעשות שימוש ראשוני באפליקציה שמאפשרת לתושבים לדווח על עבירות חנייה בחניות נכים, יש פה פיתוח של חבר'ה צעירים שפיתחו מנגנון חסין לזיופים שמאפשר אותנטיות של הסרט המדווח, יתכן וזה יתעכב משפטית. אבל נשמח להגן על עמדתנו בבתי המשפט אם נידרש לכך, זה כבר יצא כפיילוט אצל מיכל והצוות שלה. עדכון נוסף לגבי היכל התרבות, העבודות שם הושלמו, לאחר קבוצת המיקוד שנעשתה שם, החלטנו ללכת על פתרון של יצירת גרם מדרגות נוסף ובנוסף עוד מעלית שתאפשר ירידה ועלייה מהמפלס של השורה הראשונה, זה מהווה הנגשה נוספת מעבר לתקן הנדרש, גם קודם לכן קיבלנו את כל האישורים, אבל מהקהל עלו צרכים נוספים, אני שמח לומר שזה כבר בשטח. כל האפשרויות והנושאים שעלו בטיפול, כמו הנושא של לשבת יחד, אני מעריך שבסופו של דבר נוכל ליישם את כל הבקשות והנקודות שעלו.

דורון: נפגשתי השבוע עם יועצת של בית ספר והיא הבינה שאני פעיל בעמותות ובנושא נגישות והיא אמרה לי שיש לה תלמידה שחייבת עם הכיסא לשבת בשורה ראשונה, השאלה אם זה נכון?

איתי: לא. היא גם לא יכלה לשבת בשורה הראשונה עד עכשיו, אלא בשורה 18, שורה טובה מאוד, עכשיו יש גם את האופציה למי שיבחר לשבת בקידמת הבמה ולא רק בשורה 18, לי זה לא נוחענת: אולי היא דיברה על ספיר ולא על היכל התרבות ואז יכול להיות. זה נשמע כמו ספיר. יכול להיות.

אבי: אני הולך הרבה להיכל התרבות, למרות כל השיפורים זה עדיין לא זה, ואני רוצה לשבח את הדיילות שם שאומרות ממש על ההתחלה שיש גרם מדרגות נוסף, אבל עדיין אנשים עולים בגרם הישן ואני אשמח להראות לך בשטח מה קורה.

איתי: בשמחה, זה די חדש, אנשים עוד ילמדו מה קורה שם. באופן אישי, אני חייב להגיד כמו כל דבר במקצוע שלנו שהוא הרבה תחומים, אני נכנס ומסתכל עכשיו על כל אולם שאני פוגש, מסתכל על היציאות וכניסות.

פליאה: אנחנו יודעים שהאולמות עומדים בסטנדרטים, המטרה שלנו בישיבות לחשוב מחוץ לקופסא, כי לא תמיד מה שהחוק קובע מספיק לכולם. הדברים האלה נעשים, כל מי שיש לו תוספת מוזמן להעביר לנו במיילים, נשמח לקדם את הדברים האלה, עכשיו התכנסנו לשמוע את העדכונים, הייתה לנו ישיבה שהתעסקה רק בתרבות בכפר סבא, אז בואו נשמע את העדכונים ונעבור לנושא המרכזי.

איתי: בית מועצת נשים שהיה לא מונגש, עבר באופן זמני לגן לילי , הוא עובר שיפוץ קל, הם כבר נכנסו. זה עניין של כמה ימים, אולי שבועות. זה ממש משהו מינורי, יש תהליך של נגישות השרות שעדי מובילה, אשמח אם היא תספר על זה כמה מילים ומעבר לזה יש עבודה שוטפת, בוצעו עבודות הנגשה ב-8 בתי ספר, כיתות שמע, ורמפות ופירים למעליות, אנחנו עובדים על פי תכנית סדורה ובכל קיץ ננגיש עוד ועוד. ואם יש צורך כמובן גם לא בקיץ. זו עבודה שוטפת שנמשכת כל הזמן.

גולן: אני הורה לשני ילדים ביצחק שדה וראיתי את העבודה המבורכת שעשיתם בבית הספר. נפגשנו מאחור שם כשבאת לביקורת, זה מבורך ואני כל יום נהנה שם.

עדי: לי יש בעיה, כשהילדה שלו תהיה בכיתה ב' הוא לא יוכל להגיע לכיתה, הוא צריך הנגשה פרטנית. ההורה צריך להגיש טפסים.

איתי: עדי זה משהו שאת צריכה להגיד לי יותר מוקדם.

פליאה: מה לגבי אוסישקין? זה היה בית הספר הראשון שטיפלנו בו, העברתי לאריק רשימה שלמה של דברים.

היה משהו אחד שעשו עם איזה בטון שאמרתי שאקנה שק בטון ואעשה את זה בעצמי אם לא יעשו. אז עשו. יש שם עוד כמה דברים שצריך לעשות והבנתי מהורים שפנו אלי אז שזה לא נעשה.

עדי: אני אגיד לכם על מה מדובר, כל בתי הספר העברנו תכנית למשרד החינוך ומשרד המשפטים שאושרה, החלוקה שלנו בביצוע היתה קשורה לפעילות של המשפץ, אוסישקין הוא "במנה האחרונה", מה שזה אומר מבחינתנו, את לא יכולה לעשות כל דבר בגלל שכל אחד רוצה משהו, ברגע שיש לנו תכנית מסודרת אנחנו נעבוד לפי התכנית!, קידמנו שיפוצים שנעשו בבר אילן וכצנלסון.

וועדת נגישות 21/12/2015

3

איתי אם יש דברים פעוטים שצריך לעשות....

פליאה: את זה הורים עשו.

איתי: אני אשמח שתעבירי לי את הפנייה

עדי: המנות עד 2019 הן ל-5 שנים, משרד החינוך החליט לחלק תקציבים בשלוש הרשאות, רק אחרי שנסיים את המנה הראשונה נתחיל לקבל את הכספים, עד שלא אגמור כל מנה, דווקא המנה של אוסישקין מדברת על 990 אלף שקל, אם אני כל פעם אגנוב את הקדימות במנות, אני אסיים אותה ואת הכסף נקבל רק ל-2019, אלא אם כן כמו גולן שזה פרטני. והוא יקבל את ההתאמות.

פליאה: נעשה כבר סיור, הדברים הועברו כבר לאריק.

איתי: תעבירי לי את הפנייה בבקשה. לפני נגישות השרות, בנושא הפיזי חנכנו השבוע בטקס את בית ספר סאלד שגם שם יש תלמידים לא מעטים עם בעיות נגישות. פרויקט שהוא חשוב ומרגש. ובאמת אני חושב שהעיר יכולה להתגאות בו. השיפוץ שהוא הרחבה ותוספת קומה.

גילה : לא ידענו.

איתי: מי זה לא ידענו?

גילה : לא ידענו שזה קורה שהיה דבר כזה.

איתי : גם מיכאל לא ידע יצא זימון מלשכת ראש העיר זה באמת לא בסדר.

פליאה: הבנתי לגבי עניין האפליקציה שכבר הופקו דוחות. זה נכון?

איתי: זה דוחות פיילוט.

עדי: נגישות השרות, בהמשך לעדכונים שלקחנו את עמותת נגישות ישראל לעשות לנו תכנית אב, ערכנו וועדת היגוי כדי להניע את התהליך. אנחנו כרגע מקדמים נושא של ישיבות פרטניות בכל תחום, לכל תחום מוזמנים כל הנוגעים בדבר, מוקד טלפוני, שרותי הרווחה, מסתבר שהם צריכים להיות מונגשים על פי הוועדות שמתקיימות שם, דברים שגילנו תוך כדי, אז עשינו נושא של מידע בפרסום, נושא של הנגשת ארועים, ספרייה. חוגים ופנאי.

כרגע זה קבוצות מיקוד שעשינו, כל קבוצה קיבלה שיעורי בית למפות את מה שיש לה ואנחנו מקווים שהתכנית תצא במהרה וזה כרגע הסטטוס שלנו, אנחנו מקבלים את המיפוי כדי להבין איפה אנחנו נמצאים לעומת לאן אנחנו צריכים להגיע. איתי יש לי בקשה מיוחדת, יש דברים שאני צריכה את העזרה של כולם, נתקלתם במדרכה שאין בה את הסימונים, תחנת אוטובוס, ברחבי העיר. זה חשוב לי ברמת היישום החוקי. לירית גם שלחת לי על רחוב ויצמן, זה הכל סודר.

לירית: לא מדויק. יש עוד.

עדי: נעשתה עבודה. אני אשמח לכל עדכון. אם אתם רואים דברים ברחוב אשמח, כי מסתבר שהנושאים האלה, נערך סקר בתחנות אוטובוס, בין הסקר להצבות של כל מני מקומות, ברחו לנו נגישויות שם, אני צריכה את העזרה שלכם אם אתם רואים משהו פרטני, כי כבר עברנו את התוקף לעשות את זה.

לירית: תקנות נגישות שנוגעות לתחבורה ציבורית בפועל היו כבר מ-2003. התחילו אכיפה רק ב-2010 .

עדי הן נכנסו לתוקף רק ב-2014 .

לירית לא, במקור הן מ-2003 אבל לא עשו אכיפה, לכן אני אומרת שיתר על כן זה צריך להתקיים גולן: קניון שכונה ירוקה נושא שעלה פה, ולא טופל, קניון השכונה הירוקה, החניון מוגבל לגובה 2.2, רכבים גבוהים לרבות רכבים עם מעלונים לא יכולים להיכנס. העלינו בקשה לסמן שם מספר מקומות. כנראה לא הגיעו לטפל בזה.

זה חשוב. אז זה בהקשר גם שלך פליאה. יש שם קומה של קופת חולים. בקומה של הדואר.

עדי: זה יעלה בוועדת תנועה. אנחנו מבחינת וועדת תנועה תעלה בקשה לחנייה נוספת בחוץ. לא ניתן על המרחב הציבורי, יש שם תחנת דלק. בקפה לנדוור, תוגש בקשה לוועדת תנועה.

גולן: תבקשו שתי חניות.

עדי: זה ארבע חניות בסך הכל.

גולן : צריך לשים לב שיש שם מקום לפתוח מעלית. עוד דבר אחד, נכים מופנים לחניון של השופרסל שם, שהוא גבוה יחסית בגלל הפריקה של המשאיות, אבל מסתבר שהחניון שם נסגר אחרי השעה שלוש.

פליאה: זה יעלה לוועדה הרלוונטית.

גם היום יש לנו אורחת מיוחדת, היא הגיעה אלינו חולה, נא להתחשב, אלה דנון, בכובע אחד מנהלת מחלקת קיימות. ובכובע האחר מרכזת את וועדת ערי תאום. לדבר הזה יש כמה צדדים, יש את הצד של עד כמה אנחנו נגישים ועד כמה פרויקט ערי תאום פתוח לאנשים עם בעיות נגישות מכל מני סוגים. ומהצד השני עולה שאלה של וועדת נגישות 21/12/2015

4

האם אנשים עם מוגבלויות הם קבוצת אוכלוסיה שאפשר להסתכל עליה כנושא לערי תאום. אני אסביר, במסגרת ערי תאום חידשנו חוזים עם הערים שהיינו עד עכשיו בקשרים איתם, שהחוזים האלה קיבלו כמה שינויים. ואחד השינויים שנעשו זה שמעכשיו המשלחות, גם אלו שאנחנו מוציאים וגם אלו שבאות אלינו יהיו בעלות נושא. כבר הגישו לנו, הצד השני הגיש בקשות לנושאים מסויימים, יש משלחת בנושא רווחה ורפואה, ונוספת שאמרו או ספורט או תרבות ועולה השאלה, האם עניין של אנשים עם מוגבלויות זה נושא כנושא למשלחת, הכוונה שאנשים בעלי תחומי עניין או תחומי ידע יכולים להחליף את זה. לא סתם הקימו למשל את בתי הלוחם, זה בעצם חדרי כושר שמעבר לעובדה שמדובר בקאונטרי שיש בו מכשירים כמו אופני יד שאין במקומות אחרים, לא תמצא אותו בחדרי כושר אחרים, יש לבתי הלוחם עוד פן מהותי, שזה עניין של נעים לי לעשות ספורט עם אנשים שיש להם בעיות כמוני באותו מרחב. אם אני כרות יד, אני לא רוצה להגיע לחדר כושר רגיל שבו יסתכלו עלי כאילו נפלתי מהירח, נעים לי להיות עם אנשים שמתמודדים עם כל מני דברים דומים לשלי, יש גם קבוצות חברתיות. אותו דבר רואים בחדרי כושר שמיועדים לנשים. חדר הכושר, המבנה אחר, יש או אין מראות. אני מדברת על נושא הנגישות וערי תאום, אפשר לפרוט אותו לכמה תתי נושאים, כשאחד מהם זה עד כמה אנחנו מונגשים או מאפשרים טכנית לאנשים עם כיסאות גלגלים לקחת טכנית חלק בפעילויות האלה. דבר שני, האם אנחנו יכולים להתייחס לנושא הזה כממש נושא, בדיוק כמו שנארגן עכשיו קבוצה שעוסקת ברווחה, זה יכול להיות עו"סים או מתנדבים. והשאלה האם זה יכול להיות נושא. והאם אתם רוצים לראות משלחת.

גולן: לדעתי זה יכול להיות טוב. משלחת שמגיעה לכאן יכולה ללמוד פה. אנשים שמתמודדים בעצמם עם מוגבלות. אם אני יוצא לאכול אני נפגש אינדיבידואלית בדברים שקשורים בנכות שלי, לא בהכרח נוגע למקומות שיכולים לעניין אותי. אדם שמגיע אליך למשפחה ומתארח וחי בסביבה אחרת שמקבילה לסביבה שלו, הוא יכול משם ללמוד על אופן ההתנהלות שלנו, על החיים היום יומיים לטוב ולרע ביחס למה שהוא רגיל. יש לזה פנים רבות, נגישות, רפואה. עניין של אביזרים טכניים ביום יום. לרבות רכבים מיוחדים.

פליאה: כמה אנחנו נגישים מהבחינה הזאת?

אלה: לגבי הסיורים?

פליאה: כן, כי עד כמה שזכור לי עוד לא היו אצלנו אנשים כאלה. האם אנחנו ערוכים לארח משלחת שכוללת אנשים על כיסאות גלגלים וכבדי שמיעה?

אלה: זה תלוי במארחים שנצליח לגייס לטובת העניין, אם הבתים שלהם מתאימים לצרכים של האורח. צריך לדאוג גם שכל הפעילויות מתאימות.

פליאה: כמה זמן אנחנו יודעים מראש על המוגבלויות? כל פעם לפני שמגיעה משלחת, הצד השני מעביר אלינו רשימה, למשל עם אלרגיות, כדי שמי שיש לו אלרגיה לא יתארח בבית עם חתולים.

מתי: אם יש רשימה מסודרת שווה לעשות סקר ביניהם מי יכול לארח. אם תבוא קבוצה עם כיסא גלגלים. אם יש רשימה מסודרת של אנשים פה עם מוגבלויות מה טוב.

השאלה כמה זמן מראש אנחנו מקבלים את הרשימות האלה, שלא יהיה מצב שמגיע אדם כזה או אחר ואנחנו אומרים לו שאי אפשר.

אלה: אם זה מלכתחילה יהיה נושא המשלחת, אז נערך.

פליאה: יש עניין של נושא ויש את העניין הפרקטי, אם אנחנו מוצאים משלחת בנושא של ספורט, ויש לי אדם שהוא מצוין בפינג פונג אבל הוא על כיסא גלגלים.

אלה: אני זוכרת מהאירוח של אפריל האחרון, המארחת, היתה קטועת רגל והיא דיברה איתי על זה כשמילאו את הטפסים, היא מאוד רצתה לארח והיא ארחה, חברי המשלחת האחרים התגייסו לדברים אחרים שהיא לא יכלה לעשות. ביום העצמאות היא התלוותה לאורח שלה לערב, ובדקנו אפשרויות תמיכה ממשפחות מארחות נוספות אם האורח שלה ירצה לעשות דברים שהיא לא יכולה,הם התפצלו וזה בקלות אפשר להתמודד איתו.

פליאה: זו דוגמא למי שיש לה מארחת עם הבית שלה, השאלה מה קורה אם מגיע אדם עם כיסא גלגלים?

גולן: למרות שזה מבורך זה די מורכב, תלוי מה רמת הנכות של אותו אדם, יכולת שלו להסתדר באופן עצמאי, לפעמים הוא מגיע עם עוזר, לראות עד כמה הבית המארח ערוך לארח שני אנשים, עד כמה הוא יכול להיות זקוק לעזרה נוספת על העזרה שהוא מקבל ביום יום, זה דבר שכשיוצאים תלמידים נכים למשלחות לפולין נערכים הרבה יותר מאשר משלחת רגילה, יש צוותים של מתנדבים שיוצאים מהארץ. יש מתנדבים ששם ערוכים לקבל את אותו אדם מוגבל ולסייע לו. זו לא משלחת רגילה. זה דבר שמצריך התארגנות מראש.

וועדת נגישות 21/12/2015

5

אבי לפי מה שאני זוכר בעיתונות אני רואה פרסומים, האם יש תושבים שיכולים לארח משלחת, מפולין או הולנד, בפרסומים אפשר להוסיף, כולל אורחים בעלי מוגבלויות פיזיות או אחרות ואפשר להירתם לזה, מי שיענה ויגיב, כמו שגולן אמר בהתחלה אנחנו יכולים ללמוד מהם והם מאיתנו.

אלה: צריך לחשוב איך עושים את ההסברה של זה, בלמידה של האירוח האחרון, ברגע שעלתה מגבלה של אחד האורחים זה עורר הרבה חוסר וודאות של המארחים האם הם יכולים לקחת את זה על עצמם, כמעט בכל המקרים זה היה הגבלות בתחום האוכל, עניין עם אלרגיות לרכיבים שונים של אוכל זה ייצר המון חשש אצל המשפחות המארחות, זה לא קל לגייס מארחים, חלק לא קטן פחדו אם המטבח לא מספיק סטרילי, צריך לקחת בחשבון שגם קשה לגייס מארחים ומי שמוכן לפתוח את הבית חושש מהאחריות, צריך לחשוב איך מדייקים את ההסברה, שאנשים לא יבהלו מזה.

אבי: אפשר לחשוב ולהכין שאלון מפורט. נניח בתקופת האביב ולא החורף.

אמיר: אם אנחנו יוצאים מפה, שולחים מפה אנשים נכים עם צרכים מיוחדים, איזה יכולת יש לנו להיכנס שם לבתים ולבדוק.

- אם הם שולחים את הרשימות עם הדרישות הרבה זמן מראש, אולי יש בעיה להגיע לבתים, אבל לבחון את זה.

זה חובה.

אלה: ברגע שמייצרים בצד השני ציפייה ובסוף בצד שלנו אין היענות או פתרון נכון זה יכול גם ליצור איזה מתח בקשר בינינו לבינם.

פליאה: אנחנו כעיר שרוצה להיות נגישה ולאפשר מקום נגיש.

גולן: אולי לשלב במשלחות רגילות אדם אחד בעל מוגבלות כלשהי שיהיה מן הסתם יותר קל לארח אותו או הפוך.

ואז יותר קל לבחון את זה כאשר יש משפחה אחת שמארחת ולא כמה משפחות. אני חושב שזה יאפשר.... אם אנחנו מייחדים את המשלחת לקבוצה של אנשים בעלי מוגבלויות של איקס אנשים, זה יותר קשה לדאוג לקבוצה גדולה של אנשים בעלי מוגבלויות, כאשר בקבוצה יש אדם אחד בעל מוגבלות כלשהי, פה יהיה לנו יורת קל לגייס משפחה אחת שיכולה לארח אדם עם כיסא גלגלים או לקות ראייה או כלשהי, ובהתאם לכך לבחון את הנושא באופן פחות עמוס מבחינת הצרכים המיוחדים לקבוצה שלמה, מה שייתן אינדיקציה לבדוק אם לייחד את זה לקבוצה גדולה.

פליאה: כשאני מדברת על נגישות כנושא, אני לא מדברת על משלחת שתהיה לגמרי כזאת. אפשר להסתכל על הנושא ולהזמין אנשים כמו דורון או כמו לירית שיש להם תעודות והכשרות בנושא, לא מתוך מקום של אנשים עם מוגבלויות אלא אנשים שמבינים בנושא. יכול להיות במשלחת אדם אחד או שניים שמבינים בנושא, בלי מוגבלות, זה שני נושאים שונים. אמרתי שאת נושא הנגישות אפשר לפרוט למספר נושאים, בין היתר השאלה אם אנחנו נמצאים במצב שאנחנו יכולים לארח אנשים עם מוגבלויות ולשלוח אנשים עם מוגבלויות, בלי קשר לנושא, זה שאלה אחת. השאלה השנייה היא נגישות כנושא.

איתי: אני חושב שלגבי שני הנושאים האלה, לארח בן אדם במשלחת, אז מן הסתם לא נעשה הבחנה אם יש לו מגבלה פיזית או לא.

פליאה: השאלה אם באמת לא נעשה את האבחנה.

איתי: במקרה הגרוע ביותר אנחנו ערוכים לשכור חדר במלון במקרה שלא נמצא פתרונות .

פליאה: זה לא רק לינה, זה גם אוטובוסים ועוד.

איתי: צריך להתאים מישהו שהבית שלו מונגש, זה הרבה אילוצים, שסטטיסטית אולי יותר קשה למצוא אותם, אז לגבי לינה אפשר מלון. לגבי הסיור, צריך להתאים אותו, אני לא מדמיין מצב שיגידו לנו שבא מישהו עם מגלבה במשלחת ונגיד סליחה, שלא יבוא, כמו שאנחנו לא מדמיינים מצב שבו נשלח מישהו ויגידו לנו לא. כשרות וכדומה, לא תגיד ליהודי שירצה לנסוע אל תבוא, אין לנו אוכל כשר.

ברור שצריך מראש להתאים לכולם.

איתי: היה ונגלה שיש בעיית נגישות, נתאים את הסיור.

מה שזה לא אומר, איזה סוג מגבלה או נגישות שלא תהיה.

אבי: צריך להיות מוכנים עם שאלון מפורט.

איתי: עכשיו לגבי הסוגיה של נגישות כנושא, זה מאוד מעניין, מ-2003 כמו שאמרה לירית מדברים ועכשיו זה נכנס לתוקף, זה תהליך ארוך, כמו שאנחנו לומדים בנושאים אחרים, קיימות או בינוי ותכנון , זה נושא שראוי ללמוד מה קורה בעולם בנושא הזה. בטיולים הלא מייצגים שאני עושה אני לא רואה שהמצב טוב בחו"ל, באירופה למשל.

וועדת נגישות 21/12/2015

6

עדי קח את גרמניה, אם אנחנו מדברים על 400 מיליון שקל להנגיש את כל העיר, בברלין בלבד זה 400 מיליארד יורו שהושקעו שם, זו אחת הערים הכי נגישות.

איתי: אם היו נותנים מיליארד יורו לכל אחד עם מגבלה הוא היה הולך....

פליאה: ראינו את האבנים על המדרכה שמובילות לפחי מחזור, מה נייר ומה לא, לאנשים כבדי ראייה, לפי האבנים אתה יכול לדעת.

עדי: סתם לדוגמא, לגולן יש בעיה עם האבנים שעושות לו קפיצים, יש פה בעיות שאנחנו לא יודעים איך להתמודד.

איתי: כשעבדתי בירושלים היה פרויקט להנגיש את הרחבה של שער יפו, אז הם ריצפו את הכל עם אבן ואחר כך הם נאלצו לסתת אותה ידנית כי היא לא עמדה בתקן.

עדי: חלק מהמתחם כבר תיקנו אותו, אבל יש פה בעיה קשה, הבניין הזה הוא לשימור וזה גובר על הכל בישראל.

קונפליקט קשה שאנחנו לא יודעים איך להתמודד איתו. זה בעיה, שאצלנו למשל השימור גובר על הנגישות.

איתי: "שרונה" זה גם לשימור ועשו שם מעליות והכל.

עדי: כל השבילים האלה לשימור עם האבן זה ממש לא נוח לכיסא גלגלים, ברגע שעשו תיק תיעוד למקום יש לנו בעיה כי הצבעים כי הם כבר קיימים בתמונות.

דבי: אפילו עם עקבים קשה ללכת שם.

עדי:אפילו להוציא חשמל למכשירים שמדברים, אסור לי לגעת במבנה, אסור לדפוק מסמר בקיר.

דבי: אני חושבת ששני הנושאים שהצעת הם בהחלט מצוינים, ואני בעד שניהם, אני אפרט, קודם כל המשלחת שהיא כולה עם מוגבלויות מכל סוגי המוגבלויות, מפגש כזה עם הצד השני יכול להיות מדהים ומבורך ויש לו בהחלט מקום, כמו שיש תחרות לספורטאים פרא אולימפיים, אז אם בספורט נתנו לזה מקום גם בביקורים הדדיים של ערי תאום יש לזה מקום, לא משנה כמה זמן צריך להיערך לזה, אפילו שנה מראש, יש לזה מקום.

פליאה: זה קשור לכמה זמן מראש מעבירים לנו את הרשימות.

דבי: ברור שיש פה היערכות טכנית, זה פתיר, הבעיות פתירות, זה פתיר זה אפשרי, ואותו דבר שהחבר'ה משלנו יתארחו שם, גם יעבירו רשימה של מגבלות וצרכים, זה רק עניין של היערכות יותר ארוכה, זה לא נראה לי בשמיים.

פליאה: אלה, זה דבר שניקח אותו לתשומת הלב.

דורון: השאלה למה אנחנו חותרים. מה את רוצה ללמוד ולהפיק? בברלין הם בטופ.

איתי: אני מבין בזה קצת, זה לא שהם לא ילמדו כלום, אולי על הנגשה פיזית, אבל לישראל יש המון ניסיון בשיקום ועוד.

פליאה: בית לוינשטיין זה אחד מאתרי הביקור לאנשי מקצוע.

דורון: יש הרבה מקומות לא ידועים שעושים פה מלאכת קודש שפשוט מדהים לראות אותם. אנשים שאירחתי אמרו שאין דברים כאלה בשווייץ למשל.

פליאה: זה לשני כיוונים, המטרה היא שהם ילמדו מאיתנו ואנחנו מהם.

דורון: הערים האוטופיות כמו ברלין וברצלונה אין לנו מה ללמוד שם.

פליאה: אנחנו עובדים מול ערים שמדורגות כמונו.

דורון :ונוכל ללמוד מהם איך הם מתמודדים עם הקשים.

דבי: יש פה בלבול בין זה שהמשלחת תעסוק בנושא לבין זה שהמשלחת תהיה מורכבת מאנשים עם מוגבלויות.

אם המשלחת שתבוא תוגדר עם כל מני מגבלויות, זה היערכות, אבל זה אפש/רי, העיר שלנו יודעת לתת לזה מענה. ובצד השני, עצם הנושא של המשלחת שתעסוק בו, זה בכלל לא כולל אנשים עם מוגבלויות, זה כולל אנשים שמומחים בתחום ופיתחו ואחראים על הנושא הזה בארץ, באים ללמוד וללמד, מצד שני זה חילופי ידע, זה שני דברים שונים ואני בעד שניהם, שניהם נראים לי מצויינים ובמקום.

פליאה: נכניס את זה לרשימה שלנו בהחלט.

מתי: בפעם הקודמת או פעמיים קודם הציג פה בחור את האפליקציה שמצלמת.

פליאה: איתי הציג את זה.

איתי: זה התחיל, זה עובד ועכשיו בשלב של בדיקות.

פליאה: כבר היו כמה אנשים שקיבלו דוחות באמצעות האפליקציה, הבנתי שהראשון שקיבל דוח היתה אישה שעצרה את האוטו לחמש דקות בכדי לקנות נעלים.

וועדת נגישות 21/12/2015

7

דורון אתמול היה דיון פתוח של תושבים מול משטרת ישראל והנושא של חניית נכים עלה אתמול, וסיפרתי שיש אפליקציה ואמרו לי שלא יכול להיות ולמה הציבור לא יודע מזה?

איתי: זה פורסם. אנחנו מבחינתנו החלטנו שאנחנו הולכים על זה ולוקחים את הסיכון, למרות שזה לא סגור מאה אחוז משפטית. החברה שעושה את הטכנולוגיה עושה את הניסויים האחרונים לקראת הטמעה בשטח על קבוצה של נסיינים ותוך זמן קצר זה יצא.

אמיר: מה קורה עם אלה שחונים לפני חניית נכים?< פליאה: אני חושבת שעל זה מגיע להם דוח של הפרעה לתנועה. זה שווה את ה-250 במקום לשלם על חנייה פליאה: הישיבה הבאה שלנו תתקיים בשיתוף וועדה נוספת, וועדה של לקויי למידה בראשות דבי שני, חברים ,יש אנשים עם ליקויי למידה שלא אובחנו, יכול להיות שאתם ביניהם, מדובר על מבוגרים, שמים את הפוקוס על בוגרים שצריכים להתמודד עם הדברים האלה.

מדובר על מבוגרים עם הפרעות קשב וריכוז. יש פה מישהו שלא?

פליאה: המבוגרים נמצאים שם. אני מודה לכם ואני מודה לאלה שהגיעה חולה. הישיבה הבאה ב- 19 לינואר 2016 תודה רבה לכולם