פרוטוקול ועדת נגישות

וועדת נגישות 09.02.2016

1

עיריית כפר סבא

פרוטוקול וועדת נגישות עירונית - א' באדר א' תשע"ו חדר ישיבות עיריית כפר סבא

על סדר היום:

1. עידכונים

2. נגישות לתעסוקה במרחב העירוני

וועדת נגישות 09.02.2016

2

נוכחים

פליאה קטנר, יו"ר ועדת נגישות.

דפנה מאור, מנהלת המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות במשרד הכלכלה.

אורן הלמן, סמנכ"ל חברת חשמל ומקדם סיכוי שווה לשילוב אנשים עם מוגבלויות בתעסוקה.

מיכל שיין בן הרשו, מנהלת מחלקת פיקוח ואכיפה.

טלי שלמה, מנהלת רווחת הפרט.

אורית עומר, מנהלת משאבי אנוש.

סילביה בקר – רווחה.

דבי שני, חבר מועצת העיר.

עו"ד גולן מוסאי, חבר ועדה.

מתי פז, חבר מועצה.

אמיר קולמן, חבר מועצה

עדי אבירם, רכזת נגישות

דורון היימן, חבר וועדה

לירית שפיר שמש – נציגת נכים

לא הגיעו: אסתי בן ארצי – חברה, דוד גבריאלי – חבר, ממה שיינפיין – חבר מועצה, אבי תשובה – נציג נכים, ענת

קלומל – חברת מועצה, אלן קרליבך – נציגת נכים. גילה שטילרמן – מזכירת וועדת נגישות.

פליאה קטנר: טוב, חברים אני שמחה לפתוח את הישיבה השנייה שלנו השנה בוועדת נגישות, היום מי שהסתכל בסדר

היום, נשמע קודם עדכונים ומייד לאחר מכן נעבור לדיון בנושא נגישות בתעסוקה, אורחת מיוחדת שתציג את עצמה וננסה למצוא יחד פתרונות לנושא הזה ולראות איך מנגישים תעעסוקה במרחב העירוני. נתחיל עם עדי בעדכון.

עדי אבירם: מוסדות חינוך - ממשיכים בביצוע הנגשות, קיבלנו אישור ממשרד החינוך לביצוע שלושה בתי ספר נוספים,

גולדה, הראל ואופירה נבון, המנה הבאה של תכנית העבודה כוללת 5 בתי ספר מתוכם הנגשה פרטנית ב- 3, יצחק שדה, רמז, חב"ד הכוונה למוכנות לפתיחת שנת הלימודים עד 1 לספטמבר.

אמיר קולמן: האם הכוונה לשישה בתי ספר עד ל- 1 בספטמבר

עדי אבירם: כן, אופירה נבון, גולדה מאיר והראל הם מהמנה הקודמת.

לאחר הרישומים לשנת הלימודים הבאה מתקבלת דרישה פרטנית עבור תלמידים והורים לתלמידים, ההנגשה כוללת את תא המעלית, בבית ספר רמז ישנו ילד עם שיתוק מוחין, בבית ספר יצחק שדה הילדים של גולן גדלים וצריכים לעלות קומות כבר. ובבית ספר חב"ד גם כן אבא נכה לילד.

נגישות שרות - הוקם פורום שרות בראשות רון קוגמן ושירלי זלצר, כשהתחלנו לקדם את הנושא, הם הבינו כי יש חפיפה ואנו משלבים בין הרפרנטים שלהם שיקבלו את ההדרכה וישולבו כרפרנטים של נגישות.

וועדת נגישות 09.02.2016

3

לבקשת חברי ועדה לחניות נכיםפליאה הפנתה אלי שאלות במייל. קניון בכם' 60 עבר אישור ועדות תנועה

גולן מוסאי: ומה הצפי לביצוע?

עדי אבירם: רק לאחר החתימות יצא לביצוע.

מיכל בן הרוש: כל פרוטוקול של ועדת תנועה עובר סבב חתימות של יו"ר ועדה, משטרה וראש העיר.

הביצוע יהיה רק לאחר השלמת החתימות.

גולן מוסאי: ובודקים שזה יהיה בנקודות שתתאמנה לכלל הרכבים.

עדי אבירם: כן.

מבני ציבור, עמדנו ביעד של הנגשת מבנים עפ"י טבלת יעדים 2015 , במנותהמחולקות באחוזים לפי שנים , היעד הבא 2018,

דבי שני: זה במימון של הרשות או של החוץ?

עדי אבירם: לא רק מימון עצמי.

נגישות שרות: הנושא הבא לטיפול רישוי עסקים .

אורח נכנס. אורן הלמן

פליאה קטנר: גם אורן הצטרף אלינו. אנחנו מעדכנים, באמצע.

עדי אבירם: הפן הבא זה הנושא של רישוי עסקים. כרגע רישוי עסקים אוסרים חידוש רישוי על מבנים שלנו בגלל

הנגישות. לאחר בדיקה עם הנציבות כאשר יש לנו תכנית עבודה מסודרת האישור חייב להיות בתוקף על פי התכנית שלנו, אנחנו מכינים תכנית עבודה למבנים שחייבים רישוי.

הנציבות דורשת ממני עד סוף החודש להגיש תכנית רב שנתית עד שנת 2021, סדר העדיפות שנקבע משרדי רווחה, נוער ומשרדי קבלת קהל, חלקם כבר ביצענו, ניתן לראות את השינוי פה במשרדי ההנהלה .

פליאה קטנר: טוב, אז נעבור לנושא העיקרי שלשמו התגכנסנו, דפנה מאור

דפנה מאור: מנהלת המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות במשרד הכלכלה, עוסקת גם בפרויקט של 45+ יחד עם הגוינט

אורן הלמן: סמנכ"ל חברת חשמל, לפני כשנה נחשפתי בעיתונות לגבי חיי הפרטים כאב לילדה בחינוך המיוחד.

יש לנו דף פייסבוק – אנחנו לא פועלים במסגרת עמותה, של שילוב אנשים בעבודה.

פליאה קטנר: זה מה שנקרא יוזמה חברתית –

אורן הלמן: יוזמה חברתית זה טוב? אנחנו פשוט דף, יש לנו בערך 15 אנשים פעילים 10 עם מוגבלות, שמנסים לייצר

תיווך בין אנשים שמעוניינים להעסיק אנשים עם מוגבלות לבין אנשים עם מוגבלות. במקביל מנסים לחוק חוקק המחייב כל גוף ציבורי להעסיק 5% אנשים עם מוגבלות, כיום קיים במגזר הפרטי והציבורי, המגזר הממשלתי לא נכלל עדיין.

זה עבר בקריאה ראשונה בפן ציבורי .

סיימו את ההכנה של זה, זה אמור לעבור בקריאה ראשונה בכנסת. זה כולל את כל סוגי המוגבלויות

דפנה מאור: אני אדבר על זה בהרחבה.

אורן הלמן: מדובר כמובן גם על רשויות מקומיות ומשטרה שניסו ולא הצליחו להתחמק מהחוק בשרות מדינה.

מתי פז: זאת יוזמה פרטית?.

אורן הלמן: לא, זה כנסת, אין יוזמות פרטיות.

וועדת נגישות 09.02.2016

4

דפנהמאור: זו הצעת חוק פרטית שהועלתה ע"י איציק שמולי בכנסת הקודמת. ומקודמת ע"י יואב קיש והממשלה הצטרפה אליה,

יש עוד הצעה וזה הנושא של הסנקציה הפלילית יש לזה הרבה מאוד השלכות. שזה ארוע בפני עצמו.

פליאה קטנר: אשמח לקבל את המידע, מה שחשוב לי זה שבסופו של דבר שנדע ליישם ולהעסיק מישהו עם מוגבלות

ולא יהיה מובן מאליו.

לירית שפיר שמש: אוקי, זה במקרה נושא מאוד קרוב אליי, אני כבדת שמיעה וראייה, אני הנציגה של שני הסקטורים

האלה כאן בוועדה, לירית שפיר שמש, מורשית נגישות שרות, אומנית צילום

דפנה מאור: מיהו אדם עם מוגבלות? ההגדרות למי הוא אדם עם מוגבלות לצורך זכויות שונות וסיוע. יש להיות בעל

לפחות 20% נכות ורק אחר כך בודקים את הזכאות שלו לשיקום. (ההגדרה לצורך החוק כוללת את הקבוצות של מי שזכאי לשיקום). נפגעי נפש למשל, על מנת להינות מחוק לנפגעי נפש של משרד הבריאות, צריך לפחות 40% נכות נפשית. יש המון הגדרות בחוק, שזה היה חלק מהשיח, ברור שההגדרה המאוד רחבה היא רחבה מדי, ציפורן חודרנית זה גם אדם עם מוגבלות? תמיד נותנים את הדוגמא, אנחנו רוצים לכלול את האנשים הללו במסגרת ההקלות? ברור שהתשובה היא לא ולכן במסגרת הצעת החוק הגענו להגדרה מוסכמת שאומרת שלצורך החוק אדם עם מוגבלות יכלול את הקבוצות הבאות.

1 – כל מי שזכאי לשיקום 2 – אנשים שיש להם 40% נכות לפחותלא משנה אם אתה זכאי או לא לשיקום. 3 – אנשים שמחזיקים בתעודת עיוור. 4 – סל תקשורת לחרשים. יש הרבה אנשים לקויי שמיעהשלא פנו אפילו לבקש נכות מבטל, אין ספק שהיו מקבלים אם היו פונים אבל מאחר והם יודעים שלא יקבלו קצבה, מעדיפים לא .

לירית שפיר שמש: זה נכון, כי לחרשות מקבלים מקסימום 60% אני מאירה את עיני הקהל

דפנה מאור: גם הורי, שהם חרשים, לא ביקשו ולא קיבלו, אבל הם זכאים לסל תקשורת, כי זה צריך להביא רק אודיו

גרמה, והם התחרשו אחרי גיל 3.

לירית שפיר שמש: אולי יש הקלה, הייתה בעיה בסעיף.

דפנה מאור: הם ממילא לא איתנו. כך או כך סל תקשורת זה קבוצה נוספת. נכי צהל 20% נכות ומעלה ובזה יישרנו איזה

שהוא קו של מי הקבוצה שכלולה, תיכף אדבר על צו ההרחבה, אבל תיכף נתונים. 1 מכל 5 אנשים היום 1234, בום אחד מכל 5 מגדיר אתעצמו כאדם עם מוגבלות לפי אותה הגדרה רחבה, 20% מהאוכלוסייה, 18% אםחייבים להיות מדויקים, בגילאי העבודה תופסים את עצמם כאנשים עם מוגבלות. זה המון. אנחנו מדברים על סביב 800 אלף איש בגילאי העבודה בלבד. מהבדיקות שעשינו, אין לנו עדין את היכולת לעשות את כל החיתוכים משהו כמו 400 אלף רשומים. אחד הנתונים שאסף מנהל המחקר שלנו במשרד בעצם הביא להגדרות, שבכל שנה שאנשים אינם משולבים בעבודה ההפסד למשק הוא 5 מיליארד שקלים. אני הייתי חברת מועצה במועצה אזורית ואני יודעת מה סכומים כאלה או השברים שלהם היו יכולים לעשות לתכניות שרוצים לקדם ברשות המקומית, המון כסף שהולך לאיבוד לכלל המשק. פעם אמרו, תעשו טובה, תרחמו, תעשו מעשה טוב. היום אנחנו באים ממקום אחר לגמרי, אל תעשו לנו או לאדם עם מוגבלות טובה ותקלטו אותו לעבודה. היום אנחנו יודעים בוודאות שמעסיק שמעסיק אדם עם מוגבלות מרוויח מאוד. היום מעסיקים אומרים שהם רוצים אנשים עם מוגבלות, אנחנו יודעים שאנשים עם מוגבלות שנכנסים למקום עבודה בדרך כלל פרודוקטיבים ונאמנים יותר. הנטייה שלהם לעזוב מקומות עבודה אינה קיימת כמעט. יש להם רצון להוכיח את עצמם, יש הרבה מאוד רווחים למעסיק שלוקח אנשים עם מוגבלות. היום אנחנו יודעים שיש תחומים שהחיסרון הופך ליתרון, יש מוגבלויות שהופכות להיות יתרון בתחומים מסוימים. כולנו קראנו בטכס הדלקת המשואות האחרון היה חייל עם אוטיזם שהדליק משואה ששולב בצבא בפענוח תצא שאין מי שיכול לעשות את זה כמוהו, זה ווין וין ענק. הם עושים היום עבודה של פענוח תצא, יש היום מחזור שלישי שנכנס לצבא לצורך המשימה, אנחנו מתחילים להיות בבעיה אחרת, הם מתחילים להשתחרר אחרי ההיי של התרומה שלהם לצבא וצריך למצוא להם עבודות שיתרמו גם להם וגם לחברה לא פחות.

דבי שני: אני רוצה לתקון, אנשים מהספקטרום האוטיסטי מקבלים פטור ואז הם מתנדבים, הם לא חיילים מן הסדר.

דפנה מאור: הם חיילים בשרות סדיר, במקרה של האוטיסטים.

פליאה: הרגשת אורן שיש איזה שהוא ואקום שאתה נכנס אליו? ואז עולה השאלה איך מבחינת המדינה, איך אנחנו מגיעים למצב בסופו של דבר שרשות, בין אם עירונית או המדינה, מגיעים למצב שבו לא צריך להקים פרויקטים חברתיים.

וועדת נגישות 09.02.2016

5

אורן קודם כל המדינה עושה הרבה, דפנה היא עובדת מדינה. ולכן במה שמותר ומה שאסור לה היא יותר מוגבלת ממני, אני אזרח, אני יכול לבוא ולצעוק הרבה דברים שהם אנטי מערכתיים ואף אחד לא יכול להגיד לי כלום ואם הייתי עובד מדינה אז זה היה אחרת. א' הם עושים המון אני חושב שהבעיה העיקרית היא מודעות. מדברים על מודעות. מדברים על לעודד, זה לא עובד שילכו לעודד במגרשי כדור סל ולכן צריך חוק, בשביל שדפנה תצליח להביא אנשים לעבוד היא צריכה משהו שיתמוך בה, אין לה מדד שהיא יכולה למדוד גופים כמו עיריית כפר סבא למשל, אני התראיינתי סיפרתי שיש לי ילדה בחינוך מיוחד, אני קטן לעומת מקרים אחרים, יש עוד 300 אלף ילדים עם צרכים מיוחדים, אם נכפיל את זה באח אחות, נגיע לזה ש70% מכירים אנשים עם מוגבלות מיד ראשונה. חשפתי את הסיפור שלי. ומעבר לזה בחברת חשמל אני מעסיק 10% אנשים עם מוגבלות, אחד עיוור חרש, אחד בכיסא גלגלים, ניוון שרירים ועוד אחדנכה צהל, הוא חטף קטיושה בלבנון השנייה, מדריך במרכז המבקרים, מאז אני מנסה להעלות את המודעות כמה שיותר, בעניין הזה של דף הפייסבוק סיכוי שווה , יש 550 עמותות פחות או יותר והיא דיברה על ציפורן חודרנית, יש עמותה שמטפלת בזה, זה יוצר מצב של ריבוי אינטרסים, העבודה של דפנה, יש לה עמותה של עיוורים עם ובלי כלבי נחייה, אמרנו שאחנו לא רוצים להיות עוד עמותה, אני גם לא אוהב כסף. ואז הקמנו את הדף. ובדף הזה גיליתי שמוטיבציה יותר משמעותית מאשר כסף ובית, גילניו שהבעיה האמיתית מעבר לחוק שצריכים לעשות אותו והוא מתקדם, צריך לייצר תיווך בין מקומות עבודה לבין אנשים עם מוגבלות שמחפשים עבודה ומעבר לזה גם חשיפה ציבורית להיות זה שמספר על סקרים שחלק מהתוצאות שלהם מראות לי שמתייחסים לאנשים עם מוגבלות כמו בפקיסטן ופחות כמו במערב אירופה דברים שאני מרשה לעצמי להגיד ולדפנה אי אפשר, צריך לבדוק אם 80% מהמדינה חושבים שלאנשים עם מגבלות לא צריכים לקיים יחסי מין , זה מטורף 53% ממדינה לא רוצים להשכיר דירות 70% מהאוכלוסיה מכירים אנשים עם מוגבלות ולכן זה לא עניין של חינוך הם יודעים ועדיין חושבים את הדברים האלה, אנחנו מנסים להעלות את הנושא למודעות, יש לנו המון פניות של מעסיקים וגדולים שמעוניינים להעסיק אנשים עם מוגבלות ומהצד השני מפרסמים פניות של אנשים עם מוגבלות. בשנה האחרונה בערך 100 אנשים התחילו לעבוד בעזרת הדף הזה, אנחנו לא מנהלים מעקב, אנחנו מעלים את הבן אדם עם הכתובת והטלפון, מי שרוצה להעסיק שיפנה. מהצד השני, חברות כמו כלל, פניקס, מי עדן, ביטוח ישיר, מקורות, רשות המיסים, פנו אלינו מהשב"כ.

גולן מוסאי: מי עומד מאחורי הדף הזה?

אורן הלמן: אנשים פרטיים, יש 15 חברה

פליאה קטנר: אשמח לשמוע מה מהצד של המדינה.

עדי אבירם: אני ישבתי גם בוועדה בכנסת וגם ביום עיון של החרש, מה שאורן מעלה בנושא של העמותות, יש פה

קונפליקט ומי שצעק יותר חזק באותו יום הצליח להכניס שורה בתקנות.

דפנה מאור: מי שעושה את זה, זה משרד המשפטים נציבות זכויות לאנשים עם מוגבלויות. אנחנו מדברים על תעסוקה

בלבד. חשוב לי להפריד,יש בעיה, אני מסכימה איתך, לא הייתי רוצה להיכנס לנושא הזה כרגע, ב- 2014 עבר חוק שאגב, אתכם הוא כבר מכיל, זה שיעבור החוק שאורן דיבר עליו או שיש עליו הסכמה, זה נחמד . אבל באוקטובור 2014 צו ההרחבה שעבר כולל כבר את הרשויות המקומיות.משרדי הממשלה זה הגורם היחידי שהוא לא כולל. והוא קבע בצורה ברורה, כל ארגון שמעסיק 100 עובדים ומעלה מחוייב עד אוקטובר 2% ועד אוקטובר הקרוב 3% של אנשים עם מוגבלות. זה לא משהו של עוד מעט, זה כרגע 3%. זאת אומרת, שאתם כבר בזמן פציעות כרשות מקומית. כמובן עסקים שבתוך הרשות. לכם אין אחריות עליהם, אבל זה כמובן כולל גם עסקים שנמצאים באזור השיפוט של הרשות, חברות ממשלתיות, יו ניים איט, כולם תחת צו ההרחבה.

גולן מוסאי: מה עם כפר סבא? עסקים פרטיים גם נמצאים בתוך ההרחבה?

דפנה מאור: בוודאי – כל גוף במדינת ישראל, זה הסכם קיבוצי שנחתם, ושר הכלכלה חתם על צו הרחבה לכלל המשק

שכולל את כולם פרט למשרדי ממשלה ושרות המדינה. החובה שחלה על המעסיק מעבר להעסקת האחוז שדיברתי עליו, הוא גם חייב למנות אחראי על תעסוקת אנשים עם מוגבלות, אלו שתי החובות שמופיעות בצו.

עכשיו, תראו, יש המון שאלות פרקטיות, אני לא רוצה להלאות אתכם כרגע, זה יותר רלוונטי לאנשי משאבי אנוש או למי שאחראי על תעסוקת אנשים עם מוגבלות, אבל אנחנו בהחלט ממליצים לעשות את המיפוי.

טלי שלמה: אנחנו עובדים על זה עכשיו.

דפנה מאור: מעולה. זה הדבר החשוב ביותר. אני אתקדם לאיך המדינה מסייעת, יש המון שאלות. אנחנו המטה, לא

עושה פרומושן, אבל אני כן רוצה שתדעו, יש הרבה פעילויות שאנחנו עושים, הדבר הכי חשוב מבחינת מי שרוצה ליישם את הצו מחר בבוקר, המשרד מפעיל מרכזי תמיכה למעסיקים, מבחינתנו כל מעסיק רלוונטי, גם מעסיק של פחות ממאה עובדים, גם רשויות מקומיות. מרכזי התמיכה יש כל מני גורמים שמחברים בין אנשים עם מוגבלויות למעסיקים, הדף של וועדת נגישות 09.02.2016

6

אורן מאוד אקטיבי ויש גם גופים אחרים החכמה היא לא רק החיבור, אלא איך המעסיק דואג שהעובד ישאר שם ואיך מלוים את המעסיק.

גולן מוסאי: שאלה, ברור לי שמעסיק פונה יש לו איזה מידע כלשהו באשר לסוגים של מוגבלויות, צריכים מיוחדים שהוא

צריך, מן הסתם יש לו איזה שהוא ידע כלשהו.

דפנה מאור: יש לו רצון, לא בהכרח ידע.

גולן מוסאי: בניגוד למעסיק אחר שמחוייב על פי חוק, איך הוא יהיה נגיש לאותו גורם שעשוי ללוות אותו, איך הוא ידע

שהוא יכול לקבל את העזרה. אני כאדם נכה, אני יכול לדאוג לעצמי, כשמדובר בעסק, זה יכול להיות כאב ראש להיכנס תחת המטריה של החוק ולהיות מחוייב להעסיק אדם עם מוגבלות. אני חושב שככל שלעסקים הפוטנציאליים שמחוייבים תחת החוק להעסיק, ככל שלהם באמת תהיה התמיכה והנגישות לכל הפרמטרים שהחוק עשוי להעמיד לטובתם, למעננו למעשה. כך כל התהליך הז היוכל לצלוח.

דפנה מאור: חד משמעית.

דורון היימן: אני חמש שנים מתעסק בתחום הזה, כיום יש יותר מפעלים מוגנים של כאלה שבאמת לא יכולים לצאת

החוצה והמטרה של המפעלים המוגנים זה להוציא החוצה, אבל בחברה שעבדתי ביי דה פיפל העסקנו 28 אנשים ופונים תמיד לאוכלוסיה שרוב הסיכויים שהם לא יצליחו לבד, ויש להם ברוב הפעמים גוף מלוה, שמלווה את האדם, יש לו את הידע .

דפנה מאור: אתה צודק, בדרך ככלל אנשים עם מוגבלות מגיעים מגופי השמה שונים, אבל אחת הבעיות הן שהמעסיק די

בודד בסיפור הזה, בעצם אותן עמותות מנסות להביא עובדים עם אינטרס לקדם אותם, לא תמיד הם בהכרח מתאימים לארגון, אבל לגוף המלווה יש מאוד עניין לשלב, אותם. ומה שקורה זה שאף אחד לא באמת חושב מי דואג למעסיק ומה עובר עליו. וצריך גם לדאוג למעסיק. אתה צודק בנושא של נגישות המידע, העלינו לאוויר לפני שבועיים פרויקט, קראנו לזה לקחת את כל התורה שבעל פה שהסתובבה בכל מני מקומות. יש 170 עמודים באתר שלנו שעוסקים במה שמעסיק צריך לדעת, אתה יכול לחפש את זה לפי סוגי המוגבלויות לפי התמיכות כל דבר שעולה בדעתך. אתה יכול לקבל כל מידע שאתה צריך כמעסיק. מטבע הדברים גם אנשים עם מוגבלות יכולים לקרוא, אבל הרעיון הוא הנגשה.

מרכזי התמיכה שלנו התפקיד שלהם הוא ללכת לפתוח דלתות, הם לא באים עם נבחרת חלומות,. הם דופקים על הדלתות של כל מעסיק פוטנציאלי, בלי קשר לחוק לנסות לפתוח את הדלת בפני אנשים עם מוגבלות. הרבה פעמים אתה אומר, אבל לתפקיד הזה לא מתאים אדם עם מוגבלות. ואז אתה מתחיל לחושב למה שלא נקלוט אדם עם לקות שמיעה, אם יושבים ומתחיל לנתח את היחידה הספציפית הזו ואז רואים, שיכול להיות שאת כל הפניות במיילים יכול לעשות אדם עם לקות שמיעה, ואת כל הטלפוניים אדם עם לקות ראייה. חילקנו את המשימות באופן קצת שונה, מעסיקים לא מודעים אפילו לאופציה הזאת. מבחינתם תמיד עשה את זה מי שדיבר בטלפון וכשמציעים הסתכלות קצת שונה העינים נפתחות.

אנחנו מפעילים פורטל משרות עבודה נגישה. כל המשרות שמרכזי התמיכה למעסיקים פתחו מתפרסמים שם, יכול אדם עם מוגבלות להיכנס ולהסתכל,יש משרות שמויועדות עבור אנשים עם מוגבלות. יותר מזה, יכולה עיריית כפר סבא להחליט שהיא קולטת אדם עם מוגבלות למשרה מסויימת. בלי שום בעיה באופן ישיר על מנת לפרסם את המשרות לאנשים עם מוגבלות. זה לא משהו שנמצא רק אצלנו, אנחנו פותחים את זה בפני כולם. אני רק אומר עוד שני דברים, כדי שתדעו, אנחנו מתחילים להפעיל וואן סטופ סנטר לאנשים עם מוגבלות, עד היום המשרד שלנו לא טיפל בפרט, אלא רק במעסיקים, בתקופה הזאת נתחיל לטפל בפרט, באנשים שנופלים בין הכיסאות. שהם לא מגיעים ל-40% אוביטוח לאומי לא דואג להם והם עדיין זקוקים לעזרה. (זה לא בתוך פקודת החוק?) אמרנו אם יש להם 20% ומעלה, אבל בטל, לא נותן שיקום למישהו שלא יכול להרוויח פחות משכר מינימום רגיל, יש אנשים עם יכולת עבודה מופחתת. זה בדרך כלל אנשים עם מה שקראו פיגור, היום קוראים לזה משה, מוגבלות שכלית התפתחותית. ככה קוראים לזה. זה האגף למשרד הרווחה שנקרא אגף משה. הם עומדים לשנות את כל הסיפור שם, אל תתרגלי, לא משנה, יש עדיין קבוצה של אנשים עם יכולת עבודה מופחתת והם אנשים שננסה לעזור להם למרות שלא יקבלו שיקום מבטל. דבר אחרון זה ההתמצאות. תתעצבנו עלי אבל לא נורא, יש תקנות שקובעות שמעסיק זכאי לקבל מהמדינה השתתופות בהתאמות שהוא מבצע, רשויות מקומיות אינן זכאיות להתאמות. אבל כדי לנסות להתגבר על חלק מזה נתחיל חודש הבא להפעיל מרכז להשאלת ציוד, חברנו ליד שרה וכל גוף שירצה לקלוט אנשים עם מוגבלות ויזדקק לציוד נוכל להשאיל אותו, זה לא לעד מתי שאתם רוצים, אבל ההבנה שלנו היא שהמון פעמים מעסיקים לא יקלטו אדם עם מוגלבות כשהם צריכים לקלוט אדם לפני שהם יודעים שזה זה. אומר מעסיק, מה אני אלך להשקיע ציוד עכשיו ובסוף העובד לא מתאים לי<? אנחנו מציעים להמון גורמים לקבל השאלה, העובד יראה שזה מתאים לו ואז אפשר יהיה לעשות את ההתאמה גם לגופים שאינם זכאים להתאמות. יש לי עוד המון, אני אעביר לכם את המצגת.

גולן מוסאי: אנשים בעלי מוגבלות פיזית, מדובר הרבה פעמים בשינוי מבנה פיזי.

וועדת נגישות 09.02.2016

7

פליאה קטנר: שנייה, תחזיק את השאלה, יש לנו זמן מאוד קצר עם אורן. אז תזכור את השאלה, בסדר? רץ משיח לשיח

אורן.

אורן הלמן: יש לי פאנל עם שר הרווחה.

פליאה קטנר: אני אשמח אם תוכל מהפרספקטיבה שלך לראות ולחשוב איתנו איך אנחנו יכולים מתוך המקום העירוני

לבצע.

אורן הלמן: אתם גוף ממשלתי, עירוני, ציבורי, נחשוב שנייה אחת ציונות. לתרום לכלכלת המדינה, לתרום לאותם 5

מיליאירד שקלים שדפנה מדברת עליהם שמבקר המדינה אימץ את המספר הזה למרות שלהערכתי המספר הזה גבוה יותר, כשאדם עם מוגבלות מתחיל לעבוד הוא מתחיל לשלם מיסים, אנחנו תורמים למדינה על ידי מיסים, אדם עם מגובלות גם מפסיק לקבל קיצבה וגם תורם מיסים. עובדים אצלנו בחברת חשמל 300 עובדים, גם אנחנו לא מקבלים התאמות. ולמרות זאת 300 עובדים, בכל תחום שהוא, בין אם זה נמוכי קומה שעובדים בבתי מלאכה ומתאימים להם כלים קטינים, בין אם זה על הספקטרום האוטיסטי פועלים בבתי מלאכה, אנשים שעובדים ביעוץ המשפטי, מגוון עצום של תפקידים שאפשר לאייש אותם, אם תקבלו החלטה לצבוע משרות לאנשים עם מוגבלות, אני עדיין מחפש למצוא את האדם שקיבל העדפה מתקנת בגלל מוגבלותו, אנחנו מחפשים, זה לא קורה, בסופו של דבר בגלל זה צריך חוק. אנשים, אם אין להם את החידק הזה הם לא יעשו את זה ואני רואה את זה בהרבה מאוד מקומות. ומקומות אחרים אומרים לי תביא לי תקן, אנשים עם מוגבלות יכולים לתרום לא פחות מאנשים אחרים. מנכל רשות השידור הוא עיוור ממלא מקום מנהל בנק הפועלים הוא עם פוליו, האנשים האלה יכולים למלא כל תפקיד, אולי לא לטפס על עמודים ולהילחם בגולני, אבל יכולים למלא כל תפקיד לא פחות טוב מאיתנו. יש להם נאמנות מטורפת, הכרת הטוב, אופק תעסוקתי ארוך למשרות שבדרך כלל אצלנו בוא נחליף, נבדוק עוד עבודות, הם לא מחפשים את זה, הם רוצים לבוא לעבוד בבוקר עד גיל 67, זה לא סטיגמות. איפה תמצאו אנשים כאלה שהם מסורים, תיקחו אותם למוקד, לא יעזבו אף פעם למרות אחוזי נטישה במוקדים. וכמובן אם אנחנו מספיק נאורים אנחנו יכולים להבין שהנושא הזה, כשחיפשתי אישה, אמרו לי לכל סיר יש מכסה, ובסוציולוגיה אמרו ריבוד ואי שיוויון, אין תפקיד שאדם עם מוגבלות לא יכול למלא אותו. עכשיו פנתה אלי עיוורת תושבת העיר שלכם והיא רוצה לעבוד, עובדת במשאבי אנוש, רוצה לוותר על הקיצבה שלה והיא רוצה לעבוד והיא רוצה לחיות. איך יכול להיות שהם לא עובדים? הכל תלוי בכם, כשאתם תחילטו שאתם פותחים משרות. תקחו משרות ותצבעו, לא את המשרות הכי זוטרות. אנשים עם מוגבלות שנכנסים לארגון הם סוכני שינוי, כשהם נכנסים ללשכה המשטפית או כל מני מקומות כאלה, תחשבו, העירייה זה הגורם שהכי משפיע על החיים של אנשים במדינה.

ברגע שאנחנו מאפשרים, לפי הלמ"ס, 14% מעל גיל 20, ו-40% מעל גיל 65, כולנו נצטרף אליך בקרוב

לירית שפיר שמש: אני בדרך כלל אומרת וולקום, אבל לא לזה.

אורן הלמן: זה לא סוף העולם, אבל אנחנו צריכים להבין שאנשים כאלה יתנו לעירייה שרות טוב יותר. יש אנשים עם

מוגבלות. בבריטניה עובדי המדינה הם סיויל סרונטס, בישראל זה הפוך, התושב בדרך כלל משרת את הפקידים וצריך להפוך את העניין הזה.

פליאה: יכול להיות שיש לנו תשובה על הדברים שאתה אומר פה.

אורן: אני לא מדבר על עיריית כפר סבא בדברים שאני מדבר עכשיו, זה שנשמע כאילו אני מטיח ביקורת, לא. אותו דבר אצלנו בחברת החשמל, יש החלטה של דירקטוריון, יור הדירקוריון, מנכ"ל, משאבי אנוש, זה פרויקט ברמת החברה ואנחנו מאוד גאים בו, אני לא מאמין במתן בסתר, ככל שיפרסמו את זה.

פליאה: אז מה אצלנו?

אורית עומר: הרבה לפני שקיבלנו את הפרסומים, בעיקר בשנה האחרונה המודעות מאוד עלתה, יש לנו בעירייה עובדים

כבר שנים שמוכרים כעובדים עם מוגבלות, חלק מהקושי הוא במיפוי, היום אנחנו יודעים להגיד שכשני אחוז אנחנו יודעים עליהם, סביב 2500 עובדים, כולל סייעות בגנים, כולל מורים, גננות. כל מערך היולה לבד זה מאות עובדים וזה מוביל אותי לקושי במיפוי, 1. לא כל אדם עם מוגבלות מספר על זה ואין לי דרך להוציא מנו את המידע, 2. אדם עם מוגבלות נפשית שלא רוצה לספר.

אורן הלמן: אז לא נורא תקלטו אחד אחר, אם יש לכם 4% זה לא אומר שצריך לפטר

פליאה קטנר: מה עם לעשות להיפך?

דפנה מאור: אם נקלט אדם לעבודה באופן רגיל.

וועדת נגישות 09.02.2016

8

אורית עומר: אני רק אומרת שברמת המיפוי יש קושי.

דפנה מאור: אתה לא צריך לפטר, אם היום בעירייה אתה מקפיא את המצב, אין לך מצב שאתה קולט עובדים חדשים אין

שום סיבה צורך או הוראה לפטר עובדים קיימים על מנת לקלוט עובדים עם מוגבלות.

אורית עומר: אני כן רוצה לעבור לחלק של מה כן. יש קושי במיפוי גם מתוך זה שהרבה מהעובדים שלנו פזורים ולא

נגישים ברמה המשרדית של להרים טלפון ולעשות את הבדיקה, אנחנו יודעים להגיד שיש לנו היום 50-60 איש שאנחנו יודעים עליהם באופן מוצהר כאנשים עם מוגבלויות. יודעים שיש אנחנו לא יודעים עליהם.

דפנה מאור: אי אפשר להצהיר על אף אחד שלא מצהיר על עצמו.

אורית עומר: לכן אמרתי על הקושי במיפוי. אנחנו קולטים גם בני שרות עם מוגבלויות. באגף משאבי אנוש היה עובד עם

אספרגר והוא יצא אבל אנחנו בקשר איתו. בימים אלו אנחנו לקראת קליטה של אדם נוסף מעמותה של בני שרות עם מוגבלויות. ברמת ההדרכה לעובדים מקפידים לעשות הדרכות. אתמול נפגשנו עם נציג של נגישות ישראל העמותה, עלה הנושא של לומדות. בזכות עדי אנחנו לוקחים את הנושא בצורה רצינית. דנו בנושא של הדרכה, הולכים לשנות את תיק הקליטה שכל עובד חדש שיקלט גם יקבל הדרכה בתיק הקליטה מעבר להדרכות השוטפות. מעבר לזה אירועים שלרווחת העובד וכל מני פעילויות שאת מוזמנת להרחיב עליהם. אנחנו מעודדים בצורה עקיפה תעסוקה של אנשים עם מוגבלויות, התקשרנו לעמותות כמו אקים ואנוש ואפשרנו להם להקים דוכנים, פרסמנו לעובדי עירייה שבאו וקנו, מדברים על פורים וחנוכה שמפרסמים את המארזים, עובדים שלנו מוכרים את זה והם מתפרנסים מזה. יש הנגשה גם לכבדי ראייה ובפארק בית קפה שמופעל בשיתוף עם אנוש, קפה ג'ו, במקרה הזה מוגבלויות נפשיות. העירייה נותנת מענה יפה, יש לאן לשאוף, ולשפר.

פליאה קטנר: הזכרת תפקידים נחמדים מאוד, אבל כמו שאני רואה את זה יש לא מעט אנשים עם מוגבלויות שיש להם

יכולות לעשות גם תפקידים בכירים, זה שאדם לא רואה או לא שומע לא אומר שאין לו יכולת ניהולית מצויינת, והשאלה האם אנחנו נותנים הזדמנות לאותם אנשים גם לתפקידים בכירים? הפרויקט של הקפה נהדר ומקסים אבל יש אנשים שרוצים להגיע לתפקידים אחרים. ומצד שני איך אנחנו יכולים לעודד גם אנשים בעיר שלנו להעסיק אנשים.

אורית עומר: קודם כל בנושא של תפקידים אנחנו מגייסים בעיקר באמצעות מכרזים, הם פתוחים לכל אדם, אני לא יודעת

מי עומד מאחורי הטופס.

דפנה מאור: אבל את יכולה לתת עדיפות.

אורית עומר: אז ברמת האפליה לא יכולה להתקיים כזו, אם הוא עומד בתנאים על הסף בטופס הוא עומד בתנאים לא

משנה אם הוא עיוור או חרש.

דפנה מאור: המדרג של החוק גובר.

אורית עומר: אנחנו מכירים את זה גם מאוכלוסיות אחרות. לגבי התעסוקה בעיר שווה לדבר על זה. זה פחות נגיש לנו

במשאבי אנוש, נורית מהג'וינט דיברה על פרויקט אמצע הדרך. בפרויקט הזה אפשר גם לדבר על שילוב של אנשים עם מוגבלויות, להקצות שם אולי.

דפנה מאור: אנחנו יכולים לדאוג שיגיע נציג של מרכז תמיכה למעסיקים.

גולן מוסאי: אני יכול לחזור לשאלתי? בבקשה?

דפנה מאור: אני אשמח לתת לכם מידע על מה שחשוב לכם.

גולן מוסאי: אני לוקח את הנכות שלי, כיסאות גלגלים, הנגשה צריכה להיות אל בית העסק, חניות וכו', ברמה המקומית

וגם של המועצה, עירייה ושל בית העסק, ולדעתי כאן העלות גדולה, זה לא השאלה של ציוד, אלא עלות די גבוהה. החוק למיטב הבנתי מדבר על 2-3 5 ולא מצביע לפי סוגי מוגבלות, מה קורה במקרה הזה לגבי אותם נכים קשים פיזית, איך החוק יכול להבטיח לנו או לאותם נכים קשים פיזית מבחינת ניידות וכו' שניכנס בגדר החוק ונוכל לקבל חלק מאותם מקומות עבודה.

דפנה מאור: שני דברים, קודם כל ההנגשות למקומות עסקים, עד לדלת המקום האחריות היא בתוקף תקנות הנגישות,

אין לנו קשר לזה במסגרת תקנות ההתאמות במקומות עבודה, אני מסייגת את המקומות הציבוריים שכרגע מחוץ לתכולת התקנות, אבל כל מקום שקולט אדם עם מוגבלות 75% ומעלה וגם תעודת עיוור, התקנות מדברות ככל שהחברה גדולה יותר מקבלים פחות, אבל ההתאמות הרגילות לכל מוגבלות שהיא 20,000 ₪, אבל למוגבלות פיזית וועדת נגישות 09.02.2016

9

ולעיוורון ההתאמות מגיעות עד ל 60,000 ₪, התאמות במבנה, מעלונים ורמפות וכו, ולאנשים עם עיוורון הציוד הטכני יקר ולכן מדובר בסכומים האלה, הדרך שהתקנות מצאו לתת לזה מענה זה לסייע למעסיקים שרוצים לקלוט אנשים ולהשתתף בהם בסכומים גבוהים.

גולן מוסאי: זה מבורך אבל זה עשוי להיות לא מספיק.

דפנה מאור: אני מאשרת באופן אישי כל בקשה ועוד לא הגעתי למצב שהיו בקשות ולא אישרנו.

גולן מוסאי: אני חושב שמבחינת העיריות מדובר בהרבה כספים.

דפנה מאור: יש חובת הנגשה.

גולן מוסאי: בניינים ישנים לא נופלים בתוך חובת ההנגשה. יש פטור,

דפנה מאור: לפעמים כן ולפעמים לא. מהפכות לא נעשות ביום, אין מצב שהמדינה תוכל להרשות לעצמה, קיבלתי בקשה

להתאמות במבנה בעיר העתיקה בירושלים, רק תחשבו מבנה לשחזור רק העלות שם לייצר מעלון ואי אפשר בכלל לעשות שם פיר של מעלית, יש בלאגן וזה עובדות.

פליאה קטנר: כמו שנתקענו בסיפור שהיה עם היכל התרבות והמבנה של לחם ארז, שבהרבה פעמים תקנות של שימור

גוברות על תקנות של שרות.

עדי אבירם: זה אחד הדברים, כמו במבנה הזה של לשכת ראש העיר, ההנגשה בו לא במלואה בשל היותו מבנה לשימור

מחמיר.

דורון היימן: אני חושב שדווקא בבעיה הזאת המצב הוא יותר טוב. המצב בבעיה של נגישות פיזית הוא יותר טוב מכיוון

שאני מסתובב בעשרות ומאות עסקים בשנה, אומרים לי קודם כל, זה כבר נגיש, הינה יש רמפה. ואני אומר כל הכבוד ולפעמים עוזב כי אני יודע שהוא עשה את המירב שהוא יכול. ולהרבה אנשים המודעות שלהם היא לכיסאות גלגלים. אבל לא לאדם עיוור או משהו כזה . ופה זה הדברים שאתה יכול לשכנע וצריך לשכנע. יש חברת יפעת למכרזים ותקשורת והם מתמללים את רוב החומר ורציתי להעסיק שם עיוורים בודדים מהשוק באתי לחברה והם אמרו שאי אפשר להעסיק עיוורים והעמותה של עיוורים אמרו שהם לא יסתדרו עם עבודה של תמלול, הבאתי את האיש תוכנה של החברה והתאימו תוך 10 דקות שלוש משרות לאנשים עיוורים. בסוף האנשים לא רצו בגלל שעות העבודה, אבל הנכונות נעשתה, צריך לכתת רגליים וללכת לשכנע וזה עובד ופה בעיר אפשר לעשות את זה.

דבי שני: אני במקרה פסיכולוגית תעסוקתית ואני עוסקת בייעוץ, בין היתר לאנשים עם מוגבלות.

כמעט ולא שמעתי על החוזקים של האדם, כל הזמן שמעתי מוגבלויות וזה טעות גדולה לשים את כולם באותו סל, אנשים עם מוגבלויות יש ביניהם שונות עצומה, אז מה אם מישהו יושב בכיסא גלגלים? הוא יכול להיות הרבה דברים על פי כישוריו, לירית למשל צלמת ואמנית ויכולה להיות עוד הרבה דברים, זה שיש לאדם מוגבלות זה בסדר, אבל לא זה מה שיעזור לנו לשלב אותו בעבודה המתאימה מה שכן זה לראות את האדם כפי שהוא, מה החוזקים שלו, איפה היתרונות שלו.

דפנה מאור: אני חושבת שאת צודקת לגמרי, אין התייחסות לסוג המוגבלות. יש עדיין סל שאותו אני מייצגת, במה אנחנו

עוזרים למעסיקים שרוצים לקלוט, מבחינתי נקודת המוצא היא מה המסוגלות של האדם. מבחינתנו יש הרבה אנשים שמסוגלים לעשות. יש הרבה מאוד דברים. לעולם לא תמצאי אצלנו סטיגמה שאנשים עם מוגבלות כזאת מתאימים להפ ולא לשם. בודקים את המסוגלות של האדם.

דבי שני: מסוגלות זה משהו מאוד אישי. כישורים.

פליאה קטנר: זה דיון נפרד, נפגשנו לנסות לבדוק את העניין הזה של איך אנחנו מושכים את כל השיח הזה. לראות איך

אנחנו מושכים את זה לכיוון העירוני.

דפנה מאור: בכיוון העירוני זה משתלב לזה בול, מכיוון שאם יש לך משרה בעירייה או בכל עסק אחר ובנק של אנשים עם

מוגבליות שמישהו יעץ להם, כמו במרכז לצעירים שיש להם יועצים תעסוקתיים ומישהו ציין אדם איקס כבעל כישורי מכירות יוצאי דופן, הוא מכוון אותו לאותן משרות שמתאימות לו. זה מאוד ישים למרחב העירוני וזה מה שצריך לעשות.

זה שיש משרות צבועות ואנשים עם מוגבלויות, איך לתווך ביניהם? רק דרך יעוץ תעסוקתי, כמו כל אדם אחר שעושים לו השמה.

וועדת נגישות 09.02.2016

10

עדי אבירם: הבעיה היא שהמוגבלים הם אנחנו, שלא יודעים להתייחס לאיכויות ואדם עם מוגבלות מצטייר כעובד שלא

ייתן תועלת.

דפנה מאור: צו ההרחבה בא לעודד העסקה אבל אם אתה באת ונתת העדפה מתקנת לאדם עם מוגבלות. תחשוב

שאתה מראיין עובד והולך לקלוט עובד שיענה לטלפון, ברוב המקרים אם יגיעו שני אנשים אחד בלי שום סוג של מוגבלות והשני עם טיקים, אני מבטיחה לך, גם אני מטבע הדברים יש יותר סיכוי שאנטה לטובת ההוא שבלי הטיקים. אם נתת העדפה מתקנת לאדם עם מוגבלות. וזה משהו מאוד ברור, באותם כישורים אתה נותן העדפה לאדם עם מוגבלות.

אתה לא צריך לוותר על הדרישות המקצועיות שלך. כל האנשים יפלו במקומות האלה. ועל זה אנחנו מדברים בהעדפה מתקנת.

גולן מוסאי: אני רוצה לחזק את מה שאמרה עדי, באופן הזה, התהליך מבורך ככל שנשכיל להניע אותו, בעוד מספר שנים

זה יהיה טריוויאלי שאני בתור בעל מוגבלות אפנה לכל מקום עבודה ואתקבל בהתאם לכישורים שלי, לפני 20 שנה לי כנכה היה יותר קשה לצאת מהבית, היום יש לי חיי חברה ואני פעיל ויוצא וזה חלק מתהליך ההנגשה של העיר או של המדינה וזה מבורך. מבחנית הרשות, העירייה, מה שצריך לעשות, זה כפי שמחלקת רישוי עסקים לפני שנותנים אישור כזה או אחר וכל פרמטר שנבדק, היום באה חברה חדשה לכפר סבא, או רמי לוי בא לבנות פה, כפי שבודקים את תקנות החניות, מכוח החוק הזה שמדבר על 3% לגבי 100 עובדים ומעלה, כבר צריך לבוא ולדאוג לכך שתהיה ההנגשה הפנימית, שמע לחרשים וככל שנשכיל לעשות זאת, ככל שההליך הזה יונע בעוד כמה שנים, יפעלו באופן הזה הרשויות וגם כל מעסיק פוטנציאלי גם ידע שהוא צריך לקחת חלק בהתאמה הזאת מראש, כך הנושא הזה ייצלח.

עדי אבירם: אתה לא יכול להטיל את כל הפיקוח על הרשויות .

דפנה מאור: אין לך סמכות אכיפה על הדבר הזה, אבל אתה יכול לעשות משהוא אחר. אני רוצה לומר לך רעיון שאתה

יכול לעשות, עיריית ירושלים עשו. במכרזים שמוציאה העירייה היא דורשת מהזוכה להעסיק אחוז יותר גבוה אפילו ממה שמחוייב בחוק, אם אתה רוצה כרשות לבוא ולאמר זה המסר שלי, זה מה שבעיני חשוב, אם הצו קובע 3% אנחנו דורשים מספקים שלנו עם פחות ממאה עובדים אפשר לבוא ולהגיד כמו שמקובל בעולפפ, בארהב כל מי שרוצה לזכות במכרז פדרלי חייב לעהעסיק 7% של אנשים עם מוגבלויות. יש דרך לרשות להעביר מסר בלי אכיפה. גם אני כשאני עושה מכרז זה אחד התנאים שלי. כי אין לך סמכות אכיפה. אין מה לעשות.

גולן מוסאי: אז אולי צריך לתקן את התקנות.?

דפנה מאור: לאט לאט זה יקרה...

עכשיו מנגישים מתוקף חוק.

אנחנו כולנו כחברי הקבוצה צריכים ללחוץ בנושא הזה.

לירית שפיר שמש: אני חושבת שבסופו של יום-

עם כל העניין הזה של אכיפה או לא אכיפה, הנקודה האמיתית צריכה להיות המודעות האמיתית של המעסיקים מתוך ההבנה, אני אגיד לכם בתור מי שעבדה כשכירה הרבה שנים, היום אני עצמאית. להכניס עובד עם מוגבלות למקום עבודה זה לא שורה תחתונה, זה רק שורה ראשונה. פה אחת הבעייות מה קורה, איך מתייחסים לעובד אחר כך, איך הוא משתלב, אני עברתי על בשרי. דבר נוסף , מודעות, אפילו במודעות, כבר נתקלתי במודעה של מעסיק שפרסם באתר, וכתב מראש בשורה, המקום שלנו לא נגיש, בכישורים דורשים שיחה בטלפון. אמרתי לעצמי, זה מעסיק שלא מבין מה זה אנשים עם מוגבלויות, התלוננתי בפני אותו גורם שפרסם את המודעה, אמרו שיטפלו בזה. הרעיון הוא שאותו מעסיק לא הבין בכלל מה זה אנשים עם מוגבלויות. במקום שלא נגיש שדורש בין הכישורים שיחה בטלפון.

דפנה מאור: אבל הרבה אנשים עם מוגבלות יכולים לדבר בטלפון.

לירית שפיר שמש: אבל ברגע שאת כותבת במודעה, גם משהו אדמיניסטרטיבי שאפשר למלא את התפקיד גם בכתב.

דפנה מאור: אחד היתרונות הגדולים של אנשים עם מוגבלות בתחום, אנשים עם מוגבלות יכולים להיות ממגוון מאוד

מאוד רחב גם של תחומי עיסוק.

לירית שפיר שמש: אבל כשאת שמה להם בין הכישורים שיחה בטלפון במשרה שאינה מחייבת את זה כי יש כבדי

שמיעה וחרשים שזה זורק החוצה.

דפנה מאור: זכותו של המעסיק.

פליאה קטנר: מה תעשי עם מוקד טלפוני?

וועדת נגישות 09.02.2016

11

לירית שפיר שמש: שם זה דרישה. אבל פה לא היתה דרישה, לפי ההסבר בכישורים ראיתי שאפשר לתקשר גם בכתב.

דפנה מאור: אנחנו לא יכולים להיכנס ולהחליט. המעסיק מחליט מה המקומות מה הוא רוצה שהעובד יעשה.

לירית שפיר שמש: אבל כשמעסיק עושה כזה דבר הוא לא מבין מה ז אנשים עם מוגלבויות. אולי הוא מנסה לחסוך

לאנשים ולעשות את הסינון הראשוני.

פליאה קטנר: תפקיד כזה אין בעיה שיעשה אדם עם כיסא גלגלים.

לירית שפיר שמש: אבל כתבו באותה מודעה שהמקום לא נגיש, לקחתי את אותה מודעה לעורכת דין שאמרה שאף אדם

עם מוגבלות לא יוכל לענות למודעה הזאת, אבל זה רק היה דוגמא.

דפנה מאור: זה בדיוק שרות שמרכזי התמיכה למעסקיים יכולים לתת.

לירית שפיר שמש: יכול להיות שניתן לייצר טופס למעסיק שרוצה להעסיק אנשים עם מוגבלויות.

דפנה: תיכנסי לאוגדן, יש שם.

לירית שפיר שמש: התחושה הייתה, רק הבאתי את זה כדוגמא שחשוב להאיר את העיניים של מעבידים.

דפנה מאור: אני מזמינה אתכם לאתר שלנו יש הרבה חומר, האתר של המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות במשרד

הכלכלה ופורטל עבודה נגישה. תגיעו לפורטל,יש שם משרות.

אורית עומר: אנחנו יכולים להשתמש בזה לפרסום של משרות.

פליאה קטנר: אז זהה כבר יצא לנו תובנות מהוועדה וזה מצוין. אני מודה לכם ולאורחת המכובדת שלנו.