פרוטוקול ועדת נגישות
המסמך אינו מופיע עוד ברשימת הפרוטוקולים באתר הרשות (נבדק 2026-09-13). העותק הזה נשמר כאן כפי שפורסם.
וועדת נגישות 09.05.2017
1
עיריית כפר סבא
פרוטוקול וועדת נגישות עירונית יג' באייר תשע"ז 09.05.2017
חדר ישיבות עיריית כפר סבא
וועדת נגישות 09.05.2017
2
נוכחים
רויטל לן כהן – יו"ר וועדת נגישות.
אמיר קולמן – חבר מועצה.
ממה שיינפיין – חבר מועצה.
לירית שפר שמש – חברה.
אסתי בן ארצי – חברה.
אלן קרליבך – חברה.
דורון היימן – חבר.
עו"ד גולן מוסאי – חבר.
דוד גבריאלי – חבר.
אבי תשובה – חבר.
מרים מלקו – רישוי עסקים.
עידית אביטל – נגישות השרות.
עדי אבירם – רכזת נגישות.
גילה שטילרמן – מזכירת וועדת נגישות
לא הגיעו: ענת קלומל, דבי בר, מתי פז, מיכל בן הרוש.
וועדת נגישות 09.05.2017
3
רויטל לן כהן: שלום הבאתי לנו היום את טלי קפלן מנכל "ית צעדים קטנים שמנהלת את
העמותה למען ילדים שחולים בסוג ניוון שרירים שנקרא דושן ובקר, אחד הדברים הנפלאים שהעמותה עושה זה הכנסת התחום של כלבי שירות, מאחר וטלי לשמחתנו גם תושבת העיר ביקשנו ממנה שתבוא לספר קצת על התחום הזה.
טלי: תודה על ההזמנה, כמו שאמרה רויטל, אני טלי, עברתי כפר סבא לפני 18 שנה, אני אמא לשלושה הקטן בהם, עידו בן 8.5 לומד בכיתה ג' בביה"ס הירוק, אובחן כחולה במחלת ניוון שרירים לפני 7 שנים, מה שגרם לי לעזוב הכל ולהיות איתו זו מחלה פרוגרסיבית, נכון להיום חשוכת מרפא,
יחד עם קבוצת הורים הקמנו את עמותת צעדים קטנים מתוך מטרה לפעול להארכת ושיפור איכות חייהם של הילדים. חיפשנו דרך להקים מרפאות לטיפולים, כי צריך גם נוירולוג וגם קרדיולוג וגילנו שזה לא קיים בארץ. תרגמנו חומר. תיקנו תקנה בביטוח לאומי כי משפחות התקשו לקבל הכרה כנכים. אנו עושים פרויקטים להכשרה מקצועית, להורים ולי לדים וגם הכנסנו את המיזם של כלבי השירות. בכנסים בארה"ב לפני כמה שנים, ראינו את הנושא הזה והבנו שזה לא קיים בארץ. החלטנו שזה מה שאנחנו רוצים לקדם כאן, אתחיל עם הסרטון ואז נמשיך.
לפני שנה.... (סרטון) ואו על הכלבים..
היום בדיוק הפייסבוק הזכיר לי שלפני שנה בדיוק אלון קיבל את דייזי, לצערנו זה היה רק לכמה חודשים כי הוא נפטר בדצמבר, אבל אבא שלו אמר /שהחודשים שהיה לו את דייזי היו הכי שמחים ומשמעותיים בחיים שלו, היא עזרה לו לפתוח דלתות, להביא דברים. אלון אהב לצאת לבד בלי העובד הזר שלו ולא רצה להיות עם המטפל הזר כשהוא הולך לחברים. היתה גם פעם שהוא נפל ואז הוא אמר שברגע שיש לו את דייזי הוא כבר לא לבד, המימד הזה של העצמאות גם לא בתור בוגר זה מאוד משמעותי, כי זה כלב, זה חי וזה מגיב ולא בן אדם מבוגר שאתה נעזר בו. התחלנו את הפרויקט הזה לפני שנתיים, זו המטרה שלנו, הפעילות שלנו היא לשפר את איכו ת הטיפול, העלאת מודעות למחלה, גם בממסד וגם בתקשורת, קהילה תומכת, יש לנו עו"ס שמלווה את המשפחות. ועידוד מחקר למציאת תרופה. אנחנו כל הזמן מחפשים ארגונים להיות איתם בקשר כדי להעשיר את המידע והעזרה שנאחנו יכולים לתת. המטרה שלנו להיעזר בכל מי שאפשר. בהקשר של הכלבים , הם מסייעים ומעודדים אינטראקציות. הרחבנו את זה לא רק לדושן, יש נערה עם שיתוק מוחין שבסדר גמור מבחינה קוגנטיבית. וזה משמעותי, כי זה כלב של הילד, לא של המשפחה, והילד מנחה אותו אומר לו מה הוא רוצה לעשות. ראינו שלפני 3 שבועות בחור בן 18 קיבל את הכלבה שלו והאמא כבר מספרת שזה מעודד אותו לצאת מהבית, יש לו כל מיני מגבלות, גם אפילפסיה, במקרה שלו נעשה ניסיון ללמד את הכלבה להתריע בפני התקפים. הוא מרגיש שהוא רוצה לעשות דברים שהכלבה אוהבת, התיאבון שלו עלה, כל החיות השתנתה. זה מסייע בניידות, כמו עדי הבן שלי שעולה בעזרת הכלבה במדרגות. מבחינת מחקרים, אלו כלבים שיודעים לעשות סדר גודל של 100 משימות. הכשרה של שנה, חצי שנה של הכשרה והם מיועדים גם ליושבים בכיסא גלגלים וגם לאלו שלא, ואחר כך עוד הכשרה עם הבן אדם. יש היום 14 כלבים ואנחנו מקווים לקבל תשובה חיובית מקרן של בטל שתאפשר לנו להכשיר עוד 15 כלבים וועדת נגישות 09.05.2017
4
אמיר קולמן: כמה צריך? כמה כלבים?
טלי: אנחנו מגייסים את התקציב וגם עושים את ההכשרה, עלות הכשרה של כלב כזה היא 90 אלף שקל, זה פחות מלהחזיק עובד זר ופחות מכלב נחייה. אנחנו כרגע מתקדמים לפי יכולת גיוס הכספים שלנו. וזה במקביל לי צירת מודעות לעצם זה שהכלבים האלה קיימים, חברת הכנסת יפעת ביטון די אימצה אותנו, כי לא קיימת הגדרה לכלבי שירות. קיימת תקנה, אבל במשרד החינוך אין שום הגדרה ובגלל שכלבי נחייה לא היו שם זה תחום אפור. היינו בפגישה, גם עדי וגם עוד ילד הולכים עם הכלבים שלהם לבית הספר, במסגרת נכונות של המנהלת כרגע. אותה נערה שהוזכרה תעלה לתיכון ולא בטוח שהמנהלת תסכים, אנחנו בשאיפה שזה לא יהיה תלוי בהסכמה של מישהו כזה או אחר. זה כלב שהוא שטיח, רציתי להביא את שלי אבל חם מדי. הלכתי עם הבן שלי לאחד בתי הספר בכפר סבא שם יש שלט שכתוב אסורה כניסה לכלבים, ישבנו שם במגרש והשומר אמר לנו שאי אפשר להישאר עם הכלב, והראיתי לו את התעודה, הוא אמר שאו שהילד יעמוד מאחורי הגדר או שילך לבוטקה כזה, ואמרתי לו שאם הוא אומר לכלבה ללכת הוא אומר גם לילד ללכת, בסוף אמרתי לילד בוא נלך, אני בדרך כלל לא מוותרת, אבל הוא נעלב. מכאן יכולה באמת לצאת הבשורה. דבר נוסף, יש על הכלבים את הכיתוב הזה של נא לא ללטף, גם לזה צריך לייצר מודעות, אם מסתובבים אנשים בסביבה.
משפחתו של הנער הזה סיפרה שהם הסתובבו בראשון ובשבת וזה היה סיוט מבחינתם, כולם רוצים ללטף כולם היו בפוקוס עליהם ולא היה נעים , לבית הקולנוע שהם רצו להיכנס אמרו להם שהם לא יכולים עם הכלב. אם אנשים ילטפו את הכלב יהיה להם כיף עם הסביבה ולא בתפקיד. עשינו להם את הווסט שהופיע בתמונה מתוך מטרה שבאמת יהיה להם אמצעי זיהוי, כדי שלא כל כלב יוכל להסתובב ויגידו לו שאפשר או לא להיכנס, יש להם אמצעי זיהוי, כתוב עליו כלב שירות, רק מי שמסיים את ההכשרה מקבל את הווסט הזה, כשהמטרה היא לעזור גם למקומות הציבוריים לזהות אותם. במקביל את כל הפעילות הזאת, כל הנושא של החקיקה וגיוס כספים וההכשרה, בתי ספר. משרד התחבורה.
עידית אביטל: איפה הם גדלים?
טלי: האילוף נעשה במרכז הכלבני. ואז במשפחות. זה לא כמו כלבי נחייה שיש משפחה אומנת, המאלפים עצמם מגדלים אותם, א ו במרכז הכלבני, תלוי בשלב של האילוף.
דורון היימן: בן כמה הכלב?
טלי: שישה חודשים. המאלפים לוקחים אותם לסביבות חיים שונות, לוקחים אותם לקניונים ולשדה תעופה, מרגילים אותם, זה נעשה בצורה מבוקרת ומקצועית.
לפי מה שהבנתי אצל כלבי נחייה זה שנה אצל משפחה אומנת ואז סינון, כאן כל התהליך כולו עם המשפחה זה שנה, חצי שנה באילוף יעודי.
גולן מוסאי: האם בעת החשיפה של הכלבים למקומות הציבוריים השונים יש הבנה?
טלי: אני מניחה שככל שהציבור יחשף יותר זה יהיה יותר קל.
רויטל לן כהן: מה אנחנו יכולים כרשות מקומית לעשות?
טלי:ככל שהנושא יסוקר שהרשות לשלטון מקרומי אישרה את הבקשה שלנו ועכשיו אנחנו חוזרים למשרד החקלאות. אפשר לעשות כל מני פעילויות הסברה, יש לנו כלבה כאן. בבית וועדת נגישות 09.05.2017
5
הספר הירוק התחילו לפני שנה לעשות יום שנקרא יום רגישות לנגישות, אז במסגרת הזו עידו וילדים נוספים באו וסיפרו על המוגבלויות. עידו סיפר על מיני והראה מה היא יכולה לעשות.
זה לימד הרבה בבית הספר, וזה היה מעצים. כרגע הוא לא הולך לבית הספר עם הכלבה.
הוא רוצה לעשות ניסיון, יכול להיות שבשנה הבאה.
עדי אבירם: כשעיוור הולך עם כלב נחייה רואים שה אדם עיוור, במקרה שלכם יותר קשה
לזהות הצגתם תעודה? אתם יצרתם אותה?
טלי: אנחנו יצרנו, כל הפרויקט הזה הוא קביעת עובדה בשטח.
עדי אבירם: מבחינת התקנות חייבים לתת לחיית שירות, חיית עזר, אבל מבחינת הביטחון,
מבחינת החינוך...
טלי: יצרנו תעודה עם הפרטים והתמונה של הילד. מאחורה העתקנו את התקנה. יש גם את הווסט עצמו שהוא אמצעי זיהוי.
עדי אבירם: אני מנסה לחשוב איך אנחנו מפרסמים את זה בצורה של: תדעו ואל תפסלו
קודם כל. איך מחוקקים את זה? איך גורמים לכך שזה יהיה עובדה שהתעודה הזו תצא טלי: בכנסת ביקשנו עזרה ואמרנו להם שנלך לפי ההנחיות שלה. צביה אגמון ממשרד החינוך מצאה מסמך שעל פיו עובדים בקנדה. וככה מאפשרים לכלבים להיכנס, תרגמנו אותו והעברנו אותו למשרד החינוך, עכשיו אנחנו מחכים.
רויטל לן כהן: לפני שנתיים היתה וועדה משרדית של משרד הרווחה, הייתי חברה בה, אחד
הדברים שדיברנו עליהם היה לקראת חקיקת הזכויות החדשה וכשהגענו לחלק שמדבר על כלבי נחייה ובכל הפרקים זה מגיל 18, שאלנו למה והם ב או ולא עלה על דעתם שאפשר להקל על נער או ילד עם מוגבלות באמצעות כלבי שירות. והם התחילו לחשוב על זה. הם עדיין חושבים על זה. הם לא אקטיביים ועושים ריצ'ינג אאוט לבדוק שיטות חדשות. זה אנחנו האזרחים שמביאים הכל לפתחם.
דורון היימן: איך אתם עובדים על הפרסום? יש כל מני כלים שאתם יכולים להיעזר בהם
בתור עמותה?.
רויטל לן כהן: אני אחבר אותך לדורון ואתה תחבר אותם. ביום שישי בנגישות ישראל היו
כלבי שירות. לא נחייה.
גילה שטילרמן: אני מבקשת שתקפידו בבקשה לומר את השם קודם ולדבר לאט.
רויטל לן כהן: אז תודה לט לי, ובפעם הבאה תבואי עם הכלבה כדי שנוכל להתרשם. אז
קדימה. עדי תעדכן אותנו קצת.
עדי אבירם: מבני ציבור: אני מיועדת להיכנס לשבעה מבנים. עד סוף החודש נהיה בביצוע,
בית ספר חב "ד קיבלנו אישור ממשרד החינוך להתקנת מעלית. לחץ על החברה יהיה עד
אוגוסט. בתי ספר: השנה יש לי רק בית ספר אחד שצריך הנגשות לפני התחלת שנת
הלימודים מבחינת תכנית העבודה, הקדמנו את כל תכנית העבודה בשנה. הנגשות פרטניות :דבורה עומר, גמרתי תיק טכני ממשרד החינוך.
עדי אבירם: בדבורה עומר ההורים הכי משק יעים בעיר, הם הגישו בקשה 15 חודש לפני
הזמן, כשהילד בטרום חובה. תיכון כצנלסון עכשיו הייתה בקשה של המנהלת וועדת נגישות 09.05.2017
6
האדמינסטרטיבית עבור מורה בהפתעה, גם כי זה תהליך שקשה, שרצו בלי המסמכים הרפואיים, זה קצת עיכב את התהליך, אני היום נתתי אישור להנגשה פרטנית , וכמובן שגם אם משרד החינוך יאשר זה לא יהיה לספטמבר, משרד החינוך לא סתם ביקשו 15 חודש מראש, לחב "ד לקח 4 חודשים. כרגע עוד לא הגשתי בכצנלסון, זה תהליך שהתחיל מזה שהם רצו להפתיע את המורה... אמרתי סליחה, עם כל הכבוד, ללא מסמכים רפואיים או אישור תקציבי אחר אני לא יכולה לה גיש למשרד החינוך, אז לקח להם זמן, היום קיבלתי אישור להתחיל תכנון. אז דבורה עומר מוכן. חב"ד יהיה, בקשות פרטניות נוספות, אני עדיין עם גולן מוסאי. שלשמחתי בית ספר יצחק שדה הולך לתוספת בנייה.
גולן מוסאי: זה אני יודע מזמן.
עדי אבירם: לא, יש שם הכרה בצורך זה בית ספר שהוא שתי קומות, שני אגפים, בכל אגף
שני מפלסים שהם גם לא זהים בין אחד לשני, אני גם לא יכולה לעשות גשר מחבר. משהו מוזר. הולכים לעשות שם תוספת כיתות ואחד הדברים שדרשנו בתכנון זה שזה יתן מענה לאיך לחבר פיר מעלית.
רויטל לן כהן: יום העצמאות?
עדי אבירם: מבחינתי יום העצמאות, מי שיכול להעיד זה מי שהסתובב בעיר.
רויטל לן כהן: בשנה שעברה היתה בעיה לרכבים של נכים לעבור, האם הדברים האלה
שאנחנו לא רואים הסתדרו?
עדי אבירם: כל הדרך היו אמורים להיות.
עידית אביטל: ליווה אותנו יועץ נגישות בשירות, הייתה פגישה רק על הנושא הזה אצל איתי
צחר, העלינו את היועץ נגישות, ביקשנו את הדו"ח, מה ניתן לעשות. האם הדו כנים אפילו בגובה הנדרש. וידאנו שלפחות אנחנו ברמה הבסיסית, גם למתחם , ממה ששמעתי אני, זו היתה הצלחה.
ממה: לגבי יום העצמאות, המתחם פה של ה נגישות, התאורה הי יתה איומה, היה חו שך, איפה שצריך להיות תאורה חזקה היה חשוך,קחו לתשומת ליבכם שצריך להאיר את זה באור יום.
אמיר קולמן: מספר הילדים שהלכו לאיבוד באזור המונגש היה גדול.
רויטל לן כהן: אני כן יודעת מהקבוצה של המשפחות המיוחדות שהייתה אכזבה מאוד גדולה,
כי התחושה שלהם הייתה שהמתחם הנגיש מותאם לילדים, מהרגע שהחליטו להפוך אותו למקום מונגש היה צריך לעשות שם חשיבה ולא עשו, ההפעלות היו לילדים מאוד צעירים והייתה המולה וזה היה פחות נגיש, גם על זה צריך לחשוב בשנה הבאה, זה לא יכול להיות במתחם של הקטנים. הכל היה ברגע האחרון.
אלן קרליבך: אני לא ידעתי על כלום.
עידית אביטל: אם אנחנו בעניין הזה, תרשו לי, לגבי פרסום, אני רוצה להתחיל, זה קצת לא
נעים, נכנסנו בתחילת הישיבה הותקפנו על ידי לירית ולא נעים לי, אני לא מרגישה שעשיתי משהו אישי, היא תקפה, עדי באה לצאת, נהיה משהו לא נעים. לירית התקיפה את עדי... לא כביסה מלוכלכת, אני מרגישה כעובדת ציבור לא מוכנה לזה...
וועדת נגישות 09.05.2017
7
רויטל לן כהן: רגע, רגע, רגע, אני יכולה להבין במה מדובר?
עידית אביטל: אני לא מכירה אותה והיא לא אותי. זה לא קשור לאם היא צודקת או לא
צודקת. זה עובדי ציבור.
רויטל לן כהן: אני יכולה להבין מה היה שם קיבלנו תשובה והיא כעסה שזה הגיע רק היום,
החזרתי תשובה ללירית שהפרסום יצא, אז הם עשו טעות במשפט, עד שהצלחנו לשנות את הפרסום, פרסום של קהילה זוכרת למשפחות שכולות למקום שהוא נגיש, פנינה לא ידעה שהיא צריכה, פנינה היא מיד לבנים, היא לא ידעה.
רויטל לן כהן: מי פרסם?
עידית אביטל: זה כסף של יד לבנים כנראה, זה לא בא דרך הדוברות. ברגע שהבנו את
העניין ביקשנו דחוף לשנות את הפרסום והוא שונה. לירית היום כתבה לנו שעשינו את זה בגלל וועדת הנגישות, אבל הפרסום יצא כבר ב-4 לחמישי, לא הספקתי להיכנס, צרחות"אל תקראי לי ליריתוש ואל תלקקי לי, אל תתחנפי אלי". לא מדברים בצורה כזו, אני רועדת עד עכשיו ולא מבינה איך אדם יכול להעלות את עצמו לטונים כאלה כל כך מהר, היא אמרה היום באתי למטווח.... (גילה יצאה אחריה). ביקשתי שלא, לירית צעקה שהיא לא יושבת עם עדי יותר,
לירית יוצאת מהוועדה.
עדי אבירם: סליחה, אין לנו מנהל מעלינו שיבוא ויגן עלינו.
אמיר קולמן: הבעיה הייתה הסמל של הנגישות בפרסום?
עידית אביטל: כן. ואמרנו לה שיהיה תמלול, ואמרנו לה שאנחנו בחבלי לידה. האירוע מחר
בספיר. הם רצו להיות טובים יותר מטובים ורשמו שהאירוע נגיש, אבל הוסיפו את המשפט אם הינך זקוק להתאמות תודיע לנו מראש, הם עשו טעות. הותקפנו..
רויטל לן כהן: מי כתב את הפלאייר?
עידית אביטל: לא יודעת, לא קיבלנו אישור דוברות לפלאייר, לק חנו עשינו הפקת לקחים,
פנינה יודעת, זה קורה...
רויטל לן כהן: דוברות צריכה להיות המסננת האחרונה.
עידית אביטל: זה באמת קרה באי ידיעה. לא ידעו, באמת. וישר שינו והתנצלו. אם אנחנו
מתחילים את הסקירה, לפני פסח אושר לנו בוועדת שכר טרחה המשך התקשרות עם נגישות ישראל לביצוע תכנית הנגישות. איתי צחר וכל מי שנבחר, בחרנו רפרנטים מכל אגף. אשלח לך רשימה. אנחנו בעיצומו של אפיון אתר, אני בודקת אם התכנון, ויש לי גם מלווה, שתיתן לי את הגושפנקה אם זה באמת נגיש כמו שאנחנו משלמים על האתר.
דורון היימן: אז ניסית להכניס, אני משוחד כרגע, כי אני עובד עם מגדלור, אבל אנחנו פונים
גם לגופים שאנחנו לא עובדים איתם ואומרים להם, כשאתם בונים אתר, היום יש אלפי מנגישים, חלקם עושים עבודה ממש לא טובה. כשאתם מקבלים מהמנגיש את האתר, מי שבודק לא צריך להיות יועץ אלא משתמשי הקצה. יועץ מכיר את החוק ובודק אם זה ברוח החוק, אבל גם כשיועץ נגישות הכי בכיר בדק את האתר, בסוף אנחנו משתמשי הקצה מגלים שהאתר לא נגיש.פניתי לעירייה בהצעה מזמן שיעבדו עם מגדלור.
וועדת נגישות 09.05.2017
8
עידית אביטל: יש יועצים וזה המשך התקשרות שיותר היה הגיוני להמשיך כי כבר שילמנו
מספיק כדי להנגיש. אעבור לאופירה, אדבר בשמה, כי היא לא פה. כרגע זה בתהליך של בני נוער מקהילה ורווחה לאנשים עם צרכים מיוחדים, הבנתי ממנה שמתחיל פרויקט של שולחנות עגולים בנושאים כמו מקצוע וכל מה שיכול להתייחס לנושא. אירועים בגן נגיש.
נקבל את הפרסום בקרוב. הצגות או סרטים ואחר כך שיח.
רויטל לן כהן: בנושא של הצגות וסרטים זה רעיון שהתחלתי לפני שנתיים אבל לא הצליח
להתקדם תקציבית. זה משהו שמשיק לוועד ילדים בסיכוי. בבתי הספר עושים כל מני פעילויות למודעות ואז הילדים חוזרים לדעות הקדומות של ההורים שלהם ואנחנו בלופ מבחינה ציבורית ואז חשבתי לעשות אירועי תרבות שחייבים לבוא ילד והורה, יראו אירוע תרבות שקשור לנושא ואחריו יהיה פאנל של אנשים מתחום ביקורת המוגבלויות. שיוכל לדבר ולהנגיש את המסרים האלה. המטרה היא שזה יגרום להם להגיע הביתה ויוכלו לדבר על זה בבית בנוסף לעי בוד הפנימי, המבוגרים יוכלו אחר כך להעביר את זה. זה לא יהי ה בבתי הספר, נעביר את זה דרך בתי הספר. נשתדל להביא סרטים ואירועים שכיף ללכת אליהם, לא סרטים דוקומנטריים.
אמיר קולמן: אדם שזה לא מענין אותו לא ייצא מהבית.
רויטל לן כהן: כשהילדים שלי היו קטנים הכי פחות בעולם עניין אותי לראות את תולי לולי
שהיה תלוי אצלם מחוץ לגן ואני הייתי שבוייה, אותו דבר נשווק את זה באופן כזה שהילדים יעיקו על ההורים שלהם, נסבסד את זה כך שזה יהיה להם שווה ללכת מבחינה כלכלית ואנחנו מקווים שזה יעבוד.
עידית אביטל: יצרתי קשר עם עמותת קרן שלם, עם ריבה, וקבעתי איתה לראות מה ניתן
לעשות בשיתוף פעולה. רצינו לעשות שיתוף פעולה על שילוט קוגנטיבי למתחם העירייה, ולדבר גם על מע"צ שנראה גרוע מאוד. הוחלט לעשות קבוצת מיקוד, דווקא לקחת את האנשים של מעש, להבין את הצרכים, מה ניתן ללמוד מהם, אני מקווה שז ה ילך. עשינו תכנית שילוט, נביא אותה אליה, עשינו מיפוי, אנחנו יודעים כמה סך הכל בכפר סבא, זה לא מספיק. אנחנו בונים קבוצת מיקוד, את השאלות דרכם לדעת מה הצורך ולדעת מה אנחנו יכולים לעשות בשיתוף פעולה איתם. הכוונה היא שילוט של המתחם, מתחם העירייה. מגן שיינפיין מהשילוט הקטן ועד חממה, כי המתחם נגיש, אבל אין לנו שילוט, אז רצינו בשיתוף פעולה. אנחנו מחפשים עמותות לשיתוף פעולה.
ממה : יש סטנדרט של השילוט או שאפשר לקחת אומנים מהעיר?
עידית אביטל: נפגשנו עם אדריכלים, יש תכנית, גודל, צורה, צבע. רצינו כסף. לא קיבלנו,
אנחנו צריכים לעשות עוד עבודה.
ממה: אולי כדאי להעמיד אתגר לעמותת אמני כפר סבא. העלות של החומר יכול להיות אפסי לעומת הכל. הם לקחו למשל בעלומים וצבעו את כל המדרגות של עלומים בחינם. אחבר אותך למי שצריך.
עידית אביטל: תודה. אני אשמח מאוד, לגבי הגן הנגיש, גן יחדיו, בפארק, בכניסה הדרומית.
מוויצמן. עוד לא קיבלתי עדכון אבל אקבל, זה מתחם ענק, רצינו לגדר אותו, גם אם לא צריך על פי חוק, איתי אמר רוצו על זה.
וועדת נגישות 09.05.2017
9
רויטל לן כהן: אסביר למה, ילדים היפר אקטיביים או אוטיסטיים, מקום כזה גדול בו אנחנו
רוצים לתת להם את העצמאות לנוע בין המתקנים, צריך רק שנייה אחת להתעטש ואין ילד, הוא נעלם. המתחם מאוד גדול ופתוח והם בשנייה נעלמים, לו היינו יכולים לעשות סביב החלק של המתקנים גדר קטנה שהייתה מאיטה אותם היינו רואים אותם כשהם נמלטים ועוצרים אותם. אי אפשר לתאר כמה זה מפחיד שילד אוטיסט נעלם ואתה יכול לקרוא לו, קראנו לו שעות, הוא שמע אותנו, שאלתי אותו למה הוא לא ענה כשהוא הלך לאיבוד. הוא אמר, אני לא הלכתי לאיבוד, ראיתי אתכם כל הזמן.
ממה: אני רוצה להאיר ולשאול, בקתדרה שעושים לגיל השלישי האירה את תשומת לבי עדי שחייבים לתמלל. בפרסום עשינו עיצוב מחדש והוספנו באיזה הרצאות יש תמלול. לא ידעתי אבל זה מה שאומר, שצריך . עובדה היא שאנחנו שיושבים תחת אגף תרבות ופנאי הם לא ידעו את זה, צריך ליידע את ראשי האגפים ולתת להם תזכורות.
רויטל לן כהן: יש לנו בעיה עם ראש מחלקת תרבות ופנאי.
עידית אביטל: אני ועדי ישבנו איתו ואיתי מביא אותו, הוא מגיע לכל פגישה, גם לאיתי לפני
האירועים הוא הגיע, שמע את יועץ נגישות השירות. שולה מהקופות, עולמית עובדת איתנו בסנכרון מלא. אנחנו מתקדמים, לאט לאט.
רויטל לן כהן: עשינו הרצאה על נגישות לעובדים ולא כולם היו.
עידית אביטל: לאירועים מי שהיה צריך להיות היה, עובדים על הדרכה נוספת, חושית
לעובדים. אז אנחנו מחפשים תאריך וממפים עוד פעם, כי צריך להגיע לסייעות ולחינוך ולבתי הספר.
רויטל לן כהן: לא רק סייעות הגנים, אל תשכחו את הסייעות המשלבות.
עידית אביטל: כל החינוך זה עולם ומלואו.
דורון היימן: גם החטיבות כלולות?
עידית אביטל: אני כרגע מדברת על עובדי העירייה עובדי החינוך להתחיל משם.
רויטל לן כהן: אחד הדברים שבאמת יקרו לקראת שנת הלימודים הזו זה שיתחילו הכשרות
לסייעות המשלבות. ננסה ליצור תכנית תמריצים ותכנית הדרכה והכשרה שתגרום להם לרצות להישאר פה. גם בשכר כל כך נמוך מגיעים אנשים בלי קשר לנושא ולא רוצים להישאר ב-25 שקלים לשעה. חשוב לקחת אותם בחשבון שירגישו שהם חלק מהמערכת.
עידית אביטל: לי חשוב כרגע הנגישות באינטרנט והנגשת מידע, אני מקווה שיהיה התקציב,
יצאו טפסים מקוונים של ארנונה.
גולן מוסאי: לעניין הנגישות במחלקת הארנונה, לא ראיתי שנעשה שינוי למרות שזה עלה
בפורום הזה ודיברתי עם גורמים שונים, עשו שיפוץ לפני כמה שנים, יש שם את הארונות בסמוך לנותני השירות במחלקה, יש בעיה להיכנס, גם עם כיסא רגיל וגם עם כיסא ממונע, לא נכון שבכניסה לשם אצטרך להקים כל אזרח, עלתה אפשרות לעשות עמדה נגישה לכשמגיע אדם עם צורך. או לחלופין שייעשה שינוי בחלק מהמתחם הזה. העניין הוא שלקח מספר שנים עד שהרמפה שהיתה שם הוחלפה במעלית והיום שזה נגיש, צריך לשפר גם את זה.
וועדת נגישות 09.05.2017
10
עידית אביטל: אנחנו עובדים. וישבנו עם איתי וחשבנו על לא לחכות בתור. וזה בתהליך.
רצינו ואנחנו חושבים על מתן פטור מתור, לתת אפשרות לאנשים, גם בעיות קוגניטיביות שלא שמים לב, שואלים אותם אם הם בסדר ואז הם בורחים.
גולן מוסאי: צריך איזה לחצן, הבן אדם לוחץ. זה צריך להיות חלק מהתור לעמדה הנגישה.
אתה לוחץ מראש לעמדה מונגשת.
אמיר קולמן: בלי הזדהות.
גולן מוסאי: כמו הלחצן שפה בכניסה לקבלת עזרה וסיוע. יש אנשים עם קושי אחר והוא לא
רוצה לנופף בזה קבל עם ועדה וזה חלק מהעניין. אני רוצה להעלות בעיה נוספת, אנחנו דנים כל הזמן בעניין כמה חסרות חניות לנכים ונתפסות על ידי רכבים שהם לא מורשים. אבל אני ער יותר לנושא הזה מול עדי ומול זוהר מדמון אני מתנהל המון בנושא הזה, גם להנגשה פרטנית לתושבים וגם לכלל התושבים בחניות ציבוריות, הבעיה שמתעוררת, היא שהרשות הסדירה חניות ויחד עם זאת, הצד הבעייתי זה אנחנו ציבור הנכים, החניות שמיועדות, יש משטח לפתיחת המעלונים, יש נכים כאלה ואחרים, או כל מי שעושה שימוש ברכב עם תג ומחנה בלי להתחשב. צילמתי ממש פה בחנייה בחוץ, ביום יום רכבים עולים על הרמפות האלה רכבים של נכים, יש פה בעיה מבחינת אכיפה.
רויטל לן כהן: הנושא עלה, לא צריך לחכות כדי להעלות את זה פה שוב ושוב.
אמיר קולמן: נכים שלא פותחים מעלון לא יודעים.
גולן מוסאי: דיברתי עם הפיקוח, יש בעיה לתת דו"ח, צריך בשלב הראשוני להיות עניין של
חינוך, אני יחושב שצריך לצאת בפרסום ייחודי בעניין הזה.
עידית אביטל: דיברנו על זה, עמודי חסימה.
גולן מוסאי: זה לא נכון לכל חנייה, אנחנו יכולים לייתר את השימוש, על ידי עמודי החסימה
אנחנו יכולים להגביל את ההנגשה עצמה כי אחד פותח מעלון מאחור והשני מהצד והשלישי מהגג. אני מציע, ביחד עם המחלקה המשפטית ומחלקת האכיפה לחשוב על פרסום, קמפיין שיצא למשך מספר שבועות, כמו שיש לא נכה אל תחנה, אתה נכה תתחשב, אני לא יודע.
צריך לחשוב על זה.
עידית אביטל: אנשים לא מבינים.
רויטל לן כהן: לי יש תג נכה בגלל הילד ולא קלטתי את זה הרבה זמן.
דורון היימן: יש לי שאלה. אתה מדבר על הקווקוו?
גולן מוסאי: כן.
דורון היימן: למה לא שמים כמה חניות נכים עם שילוט, רכב גבוה עם מעלון?
גולן מוסאי: אני הבנתי שמבחינה משפטית אי אפשר לעשות הפרדה בין נכה לנכה.
דורון היימן: בחניון של ויקטורי יש 3 חניות שכתבו לרכב גבוה, אם עם מעלון, אם אני רואה
דבר כזה אני לא חונה שם.
גולן מוסאי: יש הפרדה בין רכב גבוה לרכב רגיל, אבל מבחינתץ היכולת לאכוף יש בעיה.
וועדת נגישות 09.05.2017
11
רויטל לן כהן: רשמתי לי.
ממה: לגבי הרעיון של ללכת בדרך החיובית, לבקש מהפקחים שיהיה להם פלאייר שיו כלו לשים למי שחנה לא במקום, סליחה, טעית. לא בתור התראה. טעית. זה לא מקום חנייה שלך נא חפש מקום חנייה אחר. זה אחד. עידית, אני רוצה לשאול יש את האפלי קציה הזאת, מישהו ניסה לשלוח פעם? אני שלחתי, זה לוקח שבוע. שלחתי לפני שנכנסתי למימונה וכשהגעתי הביתה זה גמר לשלוח.
עידית אביטל: אנשים שולחים, היינו בכנס.
רויטל לן כהן: זה לא שולחי קובץ תמונה, כדי שיהיה לזה תוקף משפטי, זה בעצם עולה
ללוויין, דרך הג'י פי אס מעדכן את המקום, מחבר את התמונה עם המיקום שלה לפי הג'י פי אס והופך אותם לקובץ, כמו שיש/ קבצי פי די אף, לכתיבה, זה הופך אותו לקובץ כבד.
עידית אביטל: זה לא קביל בבית משפט אם זה לא בקובץ כזה.
רויטל לן כהן: זה לקחת את זה ולהפוך את זה לקובץ מיוחד שבית המשפט מכיר במיקום
שלו.
ממה: אלה אחרונה , בוועדה הקודמת עידית סיפרה שראתה את נושא הרמפות. איפה זה עומד?
רויטל לן כהן: הייתה לי שיחה עם אושרת על הרמפות האלה והם בבדיקות.
דורון היימן: אתמול הייתי בתערוכה, עכשיו התחילו להביא לארץ רמפות מקוביות פלסטיק
שיכולות להחזיק כיסא ממנוע וזה קל.
רויטל לן כהן: העיר התלהבה ורוצים ללכת בכיוון.
אלן קרליבך: כל הוויכוחים על חנייה בלי תרבות זה לא יקרה, הייתי באירל נד וסקוטלנד
וארה"ב בכל מקום לא יחשבו על לחנות במקום של נכים, לא רק לדקה, אין דבר כזה.
ממה: כמו שבסיינפלד השאירו מי שחנה בחניית נכים השאירו אותו על בלוקים.
אלן קרליבך: אני עם ואן עכשיו בגלל הכיסא, יש אזור שכתבו לוואנים, כמה ויכוחים היו לי עם
אנשים, מכוניות רגילות, אמרתי שכתוב, אמרו לי, לא, זה לא נכון. דיברתי עם בוסים ועם כולם, זה לא נכנס למוח.
רויטל לן כהן: קיבלתי מה שנאמר כאן ע ל חנוך ואני אעלה את זה בפורום של העיריה.
דוד גבריאל: העליתי את נושא החניה ה על המדרכות בישיבה הקודמת, זה אסון, בימי שישי
שבת מי שרוצה לעבור עם כיסא גלגלים לא יכולים גם לא עם קביים.
עידית אביטל: מרים טוענת שאין אכיפה בשישי שבת, אלא רק משטרה.
גולן מוסאי: השיטור העירוני עובדים.
מירב הלפמן: אני מנהלת המחלקה לילדים ונוער. אגיד קודם כל שכיף לשמוע את כל מה
שקורה פה חלק מהדברים לא ידעתי. אני אשמח שחלק מההרצאות שעוברים גם לעובדי עירייה יגיעו גם לפרלמנט הילדים וגם למועצת הנוער והם מעבירים את זה הלאה. זה נושא שגם הפרלמנט בחרו להוביל וגם הנוער, שווה לתת להם איזה ערך מוסף.
וועדת נגישות 09.05.2017
12
אלן קרליבך: צריכים איתם להתחיל את החינוך.
מירב הלפמן: לגבי יריד תעסוקה, מועצת הנוער אוספת משרות, משיגים סביב 8000 משרות
לבני נוער מגילאי 16 ומעלה, השנה החלטנו שנעשה גם בני נוער עם מוגבלויות, הם הולכים לצאת עם מכתב לבעלי העסקים שיסביר את המטרה ואני מקווה שהם יפתחו את הראש והלב ונצליח לגייס משרות.
רויטל לן כהן: אם נצליח נהיה העיר הראשונה שהצליחה לגייס משר ות גם לבני נוער עם
מוגבלויות.
דורון היימן: אני רוצה להג יד שאפו, על מה שבוצע בדיסקונט, זה יפה, רואים ש אחרי
שישיבה התקיימה משהו זז.
רויטל לן כהן: בכנס שהיה עם נגישות ישראל והיה שם בחור שסיפר על מקום שגם כשאתה
מגיע עם רכב נכים אתה לא יכול לעלות על המדרכה, גם בצומת ליד התיכונים ,זה לא יהיה פשוט כי זה אזור של תלמידים, אבל זה יפטר. כשיהיה פתרון אני אדאג ליידע אתכם. אין משהו שעולה פה ולא מתרגמים לעשייה.
אבי תשובה: בקניון הירוק צריך לשים שלט חנייה לנכים ולוואן.
עידית אביטל: דיברנו על זה.
רויטל לן כהן: זה עבר לאיתי וצריך לבדוק איפה זה עומד.
אבי תשובה: לגבי החניות לנכים אפשר לחסוך מקום לציבור, למשל אם ניקח את חניון ג'י, יש
המון חניות לנכים, בפינות ולא, ל וואנים לקחת את הפינות, כדי שיוכלו לפתוח מעלון על המדרכה ואז חוסכים מקום. בקניון ג'י יש הנמכה.
רויטל לן כהן: תרשמי לעצמך להציע את זה להנהלת הקניון.
אבי תשובה: יש גם כאלה שלא בפינות, אני בסך הכל אומר לשריין את זה לוואנים.
אסתי בן ארצי: הייתה לי פגישה איתם מזמן.
אבי תשובה: בבית התרבות לצעירים בכפר סבא יש לשלושה מקומות חניה עם איקסים כדי
שעגלה תוכל לרדת שם, אבל עגלה לא יכולה לרדת שם.
עידית אביטל: אשמח לקבל את זה בכתב.
גולן מוסאי: לגבי ג'י חברי הוועדה היו שם בסיור לפני שנתיים או שלוש. וגם אני ישבתי שם
ופגשתי לפני ואחרי, עשו שינויים יאמר לזכותם אבל לאחר מכן רוב השינויים שנעשו התבטלו.
אבי תשובה: כתבתי ספר על קורות חיי ואני עורך טקס השקה ברמת גן בחודש הבא. ואם
אתם מסכימים גילה תשלח לכם את ההזמה כמו שצריך עם כתובת, תאריך וכמה דברים על הספר, יהיה מעניין ונחמד אם תבואו. זה ספר של מסר שמסביר איך למרות כל הקשיים, חליתי בגיל חודש וחייתי תשע שנים בבית החולים בירושלים. ואחר כך השתלבות בחברה ובתעסוקה ובספורט, יחסי ציבור ועיתונות. זה מסר לכל אחד לא משנה אם הוא נכה או לא, להתגבר על המכשולים בכוח רצון.
עידית אביטל: אולי תסכים להרצות במפע"ם?
וועדת נגישות 09.05.2017
13
אבי תשובה: בקיצור אני מקווה לראותכם בטקס. זה יוצא ב-19 לשישי, יום שני, בשבע וחצי
בערב. תבואו עם הנכדים, זה פתוח.
רויטל לן כהן: אני רוצה להגיד תודה לכל מי שהגיע ולישיבה הבאה אני רוצה שנדבר על
ההנגשות של החופש הגדול.
גילה שטילרמן: הישיבה הבאה קבועה לראשון לאוגוסט אבל זה יצטרך להידחות, כי זה יוצא
תשעה באב.
רויטל לן כהן: בקיצור, כשנחזור מהחופש הגדול... אז אני רוצה לברך אתכם שיהיה לכם
חופש גדול נעים.
גילה שטילרמן: יש ישיבה נוספת בשישי ליוני.
רויטל לן כהן: אז סתם התבלבלתי, אני מבקשת שתכינו דיווח ונציג של אגף תרבות ופנאי.