פרוטוקול ועדת נגישות

תאריך

עיקרי דברי המשתתפים:

ברכת ראש העיר לוועדת הנגישות:

ערב טוב, הגעתי ממש למספר דקות, זו וועדה חשובה לנו, מעבר לזה שיש גם חברת מועצה לירית שלקחה את הנושא הזה ומובילה אותו ביד רמה ואנחנו לומדים ממנה הרבה כי צריך ללמוד. גם ישיבות המועצה היום הן אחרות ממה שהיו כל השנים. אני לא חושב שיש מקום שיש ישיבות כאלה שהכל מונגש בלי פשרות, זה גם בזכותה. לא מתפשרים מתוך ראייה כללית שלנו כמערכת, איך אנחנו הופכים את העיר לנגישה וידידותית לכולם. חלק מהדברים שאנחנו עושים ונעשה אנחנו רוצים לקבוע תכנית עבודה מסודרת שהמדיניות תיקבע בוועדה, תכנית העבודה תגדיר מה עושים ב-2020 ו-2021 ונבחן את עצמנו בכל שלב איפה היינו ולאן הגענו. הכל תהליך של התקדמות ולמידה, מה שעושים בערים אחרות ובעולם ואפשר לעשות בעיר - נעשה, וגם שילמדו מאתנו.

בעקבות פגישות שלי עם גולן ואנשים נוספים החלטנו לתת הקלה בארנונה לבתים עד 200 מ"ר לאור ההתחשבות. זו הנחה שבוטלה על ידי המנהיגות הקודמת והחזרנו את זה כי אנחנו מבינים את המשמעות של אדם שצריך מרחב יותר משמעותי מבחינת הפתחים והיכולת לזוז בבית מה שעולה לו יותר כסף. אז מ-110 קפצנו ל-200 מ"ר. אז זה גם צעד נוסף ויש עוד הרבה דברים. אני רוצה לאחל לכם בהצלחה. תהיו פרודוקטיביים, תביעו עמדה, אבל בסוף מה שחשוב זה לקחת את הכל ולהפוך את זה לתכנית עבודה פרקטית. ובגלל זה יש פה גם צוות עובדים שהתפקיד שלהם זה ליישם את ההחלטות. שיהיה לכם המשך ערב נעים ותודה רבה לכולם.

נושא: פרוטוקול ישיבת ועדת: נגישות מס' ישיבה:2 נערך ביום 8.7.19 אסמכתא

נוהל ע"י:

נרשם ע"י: לירית שפיר

שמות חברי

הוועדה

הנוכחים:

לירית שפיר שמש-יו"ר ועדה, עדי אבירם גולן מוסאי, עמית כץ, איתי צוקרמן, נאוה משולם, אסתי בן ארצי, רזיה יפה, מיכל לוי, דורון היימן, תמר דראל פוספלד

שמות חברי

הוועדה

שלא נכחו:

אמיר סילבר, ממה שיינפיין נורית פלג קנטי, אבי תשובה, יסמין לאווי, בלה מסיקה, איציק קריידלר, יעקב שרייבמן, אתגר יוגב, דוד גבריאלי, יואב מלאכי. צילה בן עזרא.

שמות

מוזמנים

שנכחו:

מיכל שין בן הרוש., דר' רויטל שורץ, מרים מלכו רפי סער – ראש עיריית כפר סבא,

תפוצה: ועדת תחבורה,

פעילות הנגישות בעיר קריית ביאליק– ד"ר רויטל שורץ סבירסקי בישיבה התארחה ד"ר רויטל שורץ סבירסקי מקריית ביאליק. שורץ סבירסקי היא סגנית ראש העיר בקריית ביאליק ופעילה מרכזית בתחום של נגישות בישראל, כולל הובלת נגישות ישראל צפון.

שורץ סבירסקי, בת 65 כיום, נפגעה בפוליו בגיל שנה. כל חייה היא חייתה בחברה הרגילה– לימודים בכל מוסדות החינוך הרגילים, לימודי תואר מהראשון ועד הדוקטורט בביולוגיה, הקמת משפחה (נישואים +שני בנים), עיסוק במחקר בתחום הביולוגיה עד לפני כעשור. בכל המסלולים בחיים נתקלה בחוסר נגישות עקב מוגבלות הניידות שלה. היא נאבקה והצליחה להנגיש כל פעם במקום אליו הייתה צריכה להגיע.

בעקבות פעילותה זו הוצע לה לרוץ למועצת העיר. היא אכן נבחרה, אישה שנייה בישראל עם מוגבלות שהיא חברת מועצת עיר. זו לה קדנציה שלישית שבה היא גם סגנית ראש העיר והאחראית המרכזית על תחום הנגישות בעיר. שורץ סבירסקי עומדת בראשות שלוש ועדות בעירה: וועדת תחבורה ובטיחות בדרכים, וועדת רווחה ונגישות וכן וועדת קשרי חוץ.

מתוך פעילותה בנגישות ישראל צפון, שלוחה של עמותת נגישות ישראל, אשר הוקמה על ידה, היא עוסקת בכל תחום הנגישות והמודעות לאנשים עם מוגבלויות מחדרה וצפונה. הם סוקרים נגישות במקומות שונים ומגבירים מודעות לנושא הנגישות וקבלת האדם האחר.

שורץ סבירסקי סקרה את הפעילות בעיר קריית ביאליק והיא תפורט להלן.

מטה נגישות. - מורכב מכל מנהלי מחלקות ואגפים בעירייה. מתכנס אחת לחודשיים. הוא עוסק בפתרון בעיות בשטח. מטה הנגישות לדוגמה פועל כעת להנגיש את הקונסרבטוריון בעיר, מבנה אחרון שטרם הונגש, בעקבות בקשתו של ילד המבקש ללמוד לנגן. במטה פועל רכז נגישות שאליו ואל המוקד העירוני מגיעות תלונות נגישות. במוקד העירוני יש הסללה לטיפול ייעודי בתלונות נגישות.

חינוך – לדברי שורץ סבירסקי כל בתי הספר הקיימים בעיר הונגשו או שנמצאים בתהליכי הנגשה.

ההתייחסות היא יותר מאשר דרישת נגישות פרטנית, לא ממתינים לבקשות אישיות בנושא. בתי הספר החדשים בעיר נבנים מראש מותאמים לנגישות.

הדרכה במוסדות החינוך – פעילות בתחום החל מהגיל הרך ועד לסיום י"ב. כל התלמידים עוברים מיזמים להגברת מודעות לנגישות וקבלת האחר, כולל הדמיות והתנסויות אישיות בתחומי המוגבלויות השונים. גם המורים במערכת החינוך עוברים ארוחות נגישות תוך התנסות בהדמיות של מוגבלויות שונות. לילדי גן חובה יש תכנית מיוחדת, "יש לי חבר והוא אחר" שנוצרה על ידי נגישות ישראל צפון בשיתוף החברה למתנ"סים וחברת שלם, המתקיימת במהלך כל שנת הלימודים בגן.

שילוב בחינוך – שילוב ילדים על הספקטרום האוטיסטי בתוך מערכת החינוך הרגילה מגיל הגן ועד לגיל 21 .

וועדת תחבורה - עוסקת במעברי חציה נגישים בכל העיר. במקומות רבים בעיר יש מעברי חציה מוגבהים. כמו כן לוועדת התחבורה יש וועדת משנה העוסקת בנושא החניות, כולל ברמה הפרטנית, שבראשה עומד רכז הנגישות העירוני. בכל חודש דצמבר, שהוא חודש המודעות לנגישות, הילדים מקבלים הרצאות מאנשי אגף הפיקוח העוסקים באכיפה, על חשיבותן ומשמעותן של חניות הנכים.

תרבות – להקת זמר ששמה ידוע למרחוק לדברי שורץ סבירסקי, "קולות אור ביאליק".

עובדי הרשות - מתקיימות הדרכות לעובדים, בדגש על אנשים עם מוגבלויות. מרכז השירות לתושב נשמר מעודכן בנושאי נגישות כל הזמן. התקיימו סדנאות לנושאים של מוגבלות שמיעה ומוגבלות ראייה. כעת מקיימים סדנא לנושא של מוגבלות קוגניטיבית.

קהילה נגישה - הוקמה מכספי מלחמת לבנון השנייה. נתמכת על ידי הרווחה וגם על ידי החברה למתנ"סים. יש בה ייצוג לסוגי מוגבלויות שונים. היא עוסקת בהגברת מודעות ושילוב תושבים עם מוגבלויות בעיר עצמה. הקהילה עורכת טיולים נגישים לאנשים עם מוגבלויות. היא משמשת גם כקבוצת מיקוד לבחינה ולבדיקה של התאמות נגישות. זאת, יש לציין, בהבדל מכפר סבא, בה הקהילה הנגישה אינה מהווה קבוצת מיקוד אלא בעיקרה הורים מיוחדים שמאוד פעילים בתחום של מודעות ונגישות. הועלתה הצעה שוועדת הנגישות תהיה קבוצת מיקוד, תוך מחשבה מסודרת.

אזור התעשייה - עובר הנגשה פיזית. מתקיים שילוב עובדים עם מוגבלויות במפעלים שונים באחוז גבוה ממה שהחוק דורש. מנהלת המנהלת של איזור התעשייה היא זו שדואגת לדברים האלו. היא דואגת לשבץ אנשים מכל סוגי המוגבלויות. היא דואגת שעמותות רלוונטיות ילוו את המועסקים עם המוגבלויות, דוגמת אנוש, עד לשלב בו הם יכולים לתפקד היטב במקום העבודה.

גני השעשועים - נגישים, גן אחד הוקם אפילו במודל של איזי שפירא מרעננה, גן חברים. נעשית שם גם פעילות משלבת.

פארק הקאנטרי - נגיש לחלוטין כולל מעלון לבריכה.

הקריון (מרכז קניות) – באמצעות אכיפה שהפעילה הנציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, שופר בו מצב הנגישות.

מקוואות ובתי כנסת - נגישים בעיר. הקהילה המסורתית בעיר עושה אירועים לילדים עם מוגבלויות. בימים אלו מושלם המבנה הנגיש שלהם שלא היה נגיש בעבר.

בחירות - מקפידים שאחוז הקלפיות יהיה נגיש יותר ממה שהחוק אומר. חוגי הבית בבחירות לפני שנה רובם היו בבתים נגישים.

הנגשת אירועים - כל האירועים משלב המודעה ודרך הפרסום, בפייסבוק, הכל נגיש ועם שילוב.

בטורניר גביע ראש העיר, למשל, את בעיטת הפתיחה בעטה ילדה עם שיתוק מוחין שעולה לחטיבה.

בנייה חדשה – בשלב של בניית 3 שכונות חדשות בעיר, כשצרכי הנגישות נלקחים מראש בחשבון וכל אי התאמה מטופלת כולל אכיפה במקרה הצורך.

שורץ סבירסקי סיכמה שהכול מחייב שיתוף פעולה עם כל האגפים ובראש ובראשונה עם ראש עיר שנותן לנגישות סדר עדיפות גבוה, כך שאפשר לעשות גם מה שמעבר לחובת החוק.

מצב הנגישות בעיר - סקירה ושאלות

כיום ישנה הפרדה בין נגישות מתו"ס (מבנים, תשתיות וסביבה) לבין נגישות שירות. עדיין קשה להכיל זאת כי למשל תחום הדוברות שייך לשירות.

כל תלונה על נגישות שמגיעה למוקד העירוני מועברת לגורמים המתאימים לפי סוג. המוקד יודע בדיוק למי להפנות. לכל מחלקה יש זמן לתגובה וכל תגובה נרשמת. תלונות על מרחב ציבורי מגיעות למחלקת עבודות ציבוריות ולרכזת הנגישות העירונית. כל תלונה שנפתחת במוקד, נשמרת ותמיד ניתן לעקוב אחריה.

נשאלה שאלה על הנגשת שכונת גאולים. יש תכנית להנמכת כל המדרכות וכעת מוגשת בקשה לתקציב. הועלו תלונות על רחוב ויצמן 55 שבו אספלט עם בורות וכן בבן-גוריון פינת רוטשילד, יועברו לטיפול.

עלתה הנקודה של אכיפת הנגישות בעיר. בנקודה זו ציינה מיכל שין בן הרוש מנהלת מחלקת פיקוח:

כשאנחנו מקבלים קריאת מוקד בתחום של נגישות נותנים לה עדיפות אבל לפעמים דברים לוקחים זמן. אם יש מפגע שלא מטופל משיקולים מקצועיים כן רצוי וכדאי גם לעדכן שתדעו מה מתוכנן לעשות ולתת אלטרנטיבות. אבל בהחלט כל תקלה שמקבלת צורך לטיפול במפגע שקשור לנגישות זה בראש סדר העדיפויות.

לאור העלאת נושאים פרטניים תוך כדי הדיונים בוועדה, הובהר שהוועדה איננה מיועדת לבירורים אלו אלא לנושאי רוחב המציקים לציבור רחב. חשוב להביא נושאים רוחביים בזמן כדי להיערך בסדר היום. ניתן גם לערוך סיורי נגישות במקומות ציבוריים לפי דרישה. לפני כחמש שנים למשל נערך סיור של הוועדה בקניון G. כל בירור פרטני יטופל אישית שלא במסגרת הישיבות של הוועדה. כולם

מוזמנים לפנות אישית אל יו"ר הוועדה לירית שפיר שמש במייל: liritksm@gmail.com כמו גם אל

המוקד העירוני ואל עדי אבירם, רכזת הנגישות העירונית במייל: adia@ksaba.co.il מבנים

התהליך מאתגר מאחר ולא פעם באמצע הדרך יש כל מיני הפתעות. כבר קרה שחיפשו תכניות קונסטרוקציה מקוריות של בניינים המיועדים להנגשה, והתברר שאיש לא שמר אותן. לעתים יש מוגבלויות ייחודיות ולא מוכרות שצריך לברר מול אנשי מקצוע מה המשמעויות מבחינת התפקוד ומבחינת ההנגשות הייחודיות.

- קיימת תכנית עבודה ל-103 מבנים. העבודות החלו ב-2014 .

- סך כל המבנים העירוניים המונגשים כבר 50 וכן יש 7 בעבודה השנה כש- 3 כבר הסתיימו והיתר מספטמבר 2019. בקיץ ההתמקדות היא במבני החינוך בעיר. כל מבנה שעבודת הנגישות בו מסתיימת, יש עליו פרסום באתר העירייה.

- מועדוני נוער: הנגשתם הסתיימה בימים אלו. עלו פרסומים בעיתונות ובאתר העירייה. כל מועדון יקפיד על פרסום כל ההנגשות שבו.

- מועדוני הגימלאים: נשאר רק להביא מערכות עזר לשמיעה במועדון סירקין שברחוב טשרניחובסקי.

- רווחה: בהנהלת הרווחה ברחוב הכרמל הסתבר שיחסרו להם חדרים אחרי ההנגשה, אזי עושים כעת תוספת בנייה. בשירותים חברתיים היינו אמורים להתחיל בשנה שעברה הנגשה, אך לבסוף החליטו על תוספת קומה עבור נתיבים להורות לכן עושים משהו אחר לגמרי.

- תרבות: בית הסטודנט יעבור לשנת 2021. לא ידעו מה בדיוק לעשות שם וגם ההנהלה בו התחלפה. חשבו על הנגשת שמע ותוספת בנייה לשירותים. יהיו עוד שינויים בדרך.

- אשכול פייס: הנגשה הסתיימה ביוני 2019 במלואה - ביטחון: לפי הערכה, הנגשתם של כל המקלטים (עיליים בלבד- ל.ש.ש, זאת לפי דרישת פיקוד העורף לא לגעת במקלטים תת-קרקעיים) תסתיים עד סוף השנה. הכול כרגע בביצוע.

- ספורט: אולם בית"ר ואולם היובל היו בתכנית העבודה ל- 2019. בגלל שני פרויקטים שנדחו מ- 2018, נראה שלא יהיה סיכוי לסיים 7 מבנים עם מעליות השנה והם הועברו לתכנית העבודה של 2020 .

- בתי ספר

ההנגשות הן חלק משיפוצי הקיץ במערכת החינוך העירונית למרות שבמקור הם שני פרויקטים נפרדים. מבחינת החוק חייבים לסיים השנה את כל ההנגשות המתחייבות לפי החוק במוסדות החינוך.

הוגשה בקשה עבור בית ספר יצחק שדה לאחר שהיה ברור שלא ניתן יהיה להנגיש אותו ללא תוספת בנייה בשל מפלסים שלא קשורים זה עם זה. הכניסה בו וכיתות א'-ב' הונגשו.

בתוספת הבנייה מכינים פיר מעלית ויש בקשה פרטנית למעלית עבור ילדה שתעלה לבית הספר הזה ב- 2020, שנמצאת בטיפול מול משרד החינוך. ינסו להקדים ככל האפשר את עניין המעלית בתלות כמובן בחברת המעליות.

בית ספר אלון ובית ספר בן גוריון נמצאים בביצוע. מדובר בפרויקטים מסובכים מאוד. כרגע עדיין בחפירות הידניות ורק אחריהן הקונסטרוקטור יגיד אם ניתן להמשיך.

בבית ספר שרת בוצע שיפוץ מסיבי כולל פיר מעלית. המנהלה עוברת למקום אחד, המעבדות למקום אחר.

בבית ספר שז"ר הוחלט שלא לעשות את ההנגשות כעת מאחר והוא מועמד לשיפוץ מסיבי בשנה הבאה וחבל לעשות עבודה על עבודה. בבית ספר עטרת חיים המצב דומה. יש מגמה לשינוי מהותו של בית הספר. יש בניין בנים ובניין בנות. יש אישור לשני פירי מעלית אך חבל לבצע את שניהם אם שני הבניינים האלו יאוחדו ויהיה צורך בפיר מעלית אחד בלבד. הוגשה בקשה לנציבות השוויון לאנשים עם מוגבלויות ולמשרד החינוך לאשר שההנגשה תהיה בשנה הבאה, מעבר לזמן המתחייב בחוק, מהסיבה המתוארת. טרם הגיעה תשובה.

בבית ספר מפת"ן הוכנו חומרים להזמנת עבודה ויש סיכוי טוב להיכנס להנגשות שם בקרוב.

בית ספר גלילי הוא פרויקט מלא הפתעות. שם נעשו מדידות "ברמה של פינצטה". יש שם מפלסים מרובים, לא ידוע מה יש בגג ומאילו מדרגות אפשר להיכנס. גם לא מוצאים את התכניות שלו. כך שלא בטוח שיתחילו הנגשות עוד בקיץ לפני תחילת השנה.

בית ספר כצנלסון מונגש לכיסאות גלגלים ובעיות מוטוריות. יש שם כיתות שמע רבות. ייתכן שאין בו עדיין הנגשות למוגבלויות ראייה.

אולפנות הראל, בר אילן והרצוג – הוצאו שלוש הזמנות עבודה באותו יום. הם עוברים שיפוץ.

בבר אילן כנראה תהיה מעלית בסוכות, לא בקיץ.

בבית ספר הרצוג יש סיפור עם מעלית מסובכת, מהסוג שבה נכנסים מהצד האחד ויוצאים מהצד האחר ב- 180 מעלות. זה ייקח לא פחות מ- 8 חודשים להתקין אותה, לדברי חברת המעליות.

בבית ספר אילן רמון נבנה פיר מעלית, טרם הותקנה המעלית עצמה.

בבתי ספר לאה גולדברג, רחל המשוררת, גולדה – מותקנות מעליות בימים אלו.

בנושא כיתות שמע: ל- 7 גני ילדים יצאו הזמנות עבודה להנגשות אקוסטיות. יש לנו בקנה 30 כיתות שמע שעליהן קיבלנו כבר אישור לעבוד עוד לפני שיש הרשאות ממשרד החינוך רק המלצות שהתקבלו. כרגע יש בקשות ל- 23 כיתות מתוך ה- 30. אם נצטרך יותר, איןלנו בעיה כיום לצאת להנגשות לפני שיש הרשאות. משרד החינוך ייתן אישור עקרוני לגזברות כדי לשחרר כספים ואחרי כן תטופל הביורוקרטיה של ההרשאות. לכן, לא צפויה בעיה עם הנגשות לכיתות שמע והכול יהיה מוכן בזמן וגם בקשות במהלך השנה אם יגיעו – יטופלו.

הנגשות מקומות שאינם בניינים:

כל הסקרים בכל האתרים מן הסוג הזה הסתיימו. הכול כולל כתבי כמויות והנחיות מסודרות.

גינות משחקים:

לפי החוק לא צריכים להנגיש את כולן, יש התייחסות לסוג הגינות. גינות שהן פארקים או גינות רובעיות מחויבות כולן בהנגשות. בהתייחסות לגינות משחק קטנות, שאינן נחשבות פארקים או גינות רובעיות, צריך להנגיש 50% מהן. בסך הכול יש לנו 86 גינות שנחשבות קטנות. בכל שכונה ייעשה מיפוי. אם למשל יש בשכונה 4 גינות קטנות 2 מהן יונגשו. בחלק מהן יונגשו מתקני משחקים ובחלק לא יונגשו אלא המרחב בלבד. יש קונפליקט בגלל שעשו את הגינות בתכנית אחרת לפני שהיה חוק מחייב. ההתייחסות כאן היא לגינות משחק קיימות. גינות משחק חדשות יהיו חייבות מראש להיות נגישות.

חניות

עד שהסתיימה תכנית כולל שרטוטים של יועץ הנגישות, נודע שהכול משתנה וכל נושא חניות הנכים עובר שרטוט מחדש. מבחינת אכיפה של אי-חניית רכבים של לא-נכים בחניות נכים, ניתנת עדיפות גבוהה לנושא וכמובן בהתאם לתמרורים המוצבים לאחר אישור בוועדת התנועה.

הדרכות עובדים:

ב- 2019 מיועדות להתקיים הדרכות נגישות ל-300 עובדי עירייה במסגרת ימים מרוכזים. יום מרוכז כזה נערך למשל באגף הפיקוח שבראשותה של מיכל שין בן הרוש. יש גם לא מעט תחלופה שמחייבת עוד הדרכות לעובדים החדשים שמגיעים.

העסקת עובדים בעירייה:

עיריית כפר סבא עומדת במתחייב ממנה בחוק – 5% מכלל העובדים הם אנשים עם מוגבלויות, ואף יותר. זאת על פי מידע מביטוח לאומי, בלי חיתוך פרטים אישיים של אותם עובדים. גם בקשות הנגשה בעבודה מצד עובדים חדשים עם מוגבלויות – מטופלות.

הנגשת אירועים:

בשנה האחרונה הוקפד יותר על כללי פרסום של אירועים שיכללו גם הסדרי נגישות, כולל מעקב ובדיקה של מודעות האם הועלו נכון עם כל המתחייב. היום יש הפניות לאתר העירייה ולמוקד העירוני שאצלם יש את הסדרי הנגישות לכל אירוע. לאחרונה גם בפרסומים בפייסבוק יש הסדרי נגישות, לדברי עדי אבירם.

במודעות צריך להיות סמל נגישות. עדי אבירם ולירית שפיר שמש משתדלות לעקוב ולהאיר עיניים על פרסומים שאינם עומדים במתחייב.

משתדלים לעמוד בבקשות פרטניות לאירועים דוגמת שפת סימנים שהתבקשה להופעה של מוניקה סקס בפסטיבל הבירה. יחד עם הנכונות, חשוב שגם הציבור יידע לבקש בזמן את הנחוץ לו מבחינת הנגשות פרטניות דוגמת שפת סימנים או כניסה לנכים שתתאפשר גם למי שיש לו קשיי ניידות לא גלויים (שאינו משתמש בכיסא גלגלים או קביים).

אירועים מונגשים לא רק ברמה הפיזית אלא גם ברמות אחרות דוגמת מתחם שקט לאנשים הזקוקים לכך. כמו כן ישנה פעילות רבה מאוד בבית למשפחות המיוחדות בעיר, בניהולן של שרה רים ואור-לי דוידי. חלק מן הפעילות הזו הוא טיולים מונגשים שערכם רב לא רק בהנאה אלא גם זכות למלא חלק הורי שהיה חסר להורים עם מוגבלויות בניידות.

החסר הגדול הוא הפרסום, בבחינת "לא פרסמת, לא עשית". משתתפים בוועדה ציינו שלא ידעו על הפרסומים ושהיו שמחים להיות שגרירים של פרסומי הנגשות. ישנה חשיבות לפרסומים בטרם האירועים לא רק כמידע לציבור האנשים עם מוגבלויות אלא גם למודעות הציבור של אנשים ללא מוגבלויות, שיאפשר יותר התחשבות בצרכי האנשים עם המוגבלויות מצד הציבור (דוגמת ציר הגעה נגיש).

כמו כן צוין שישנו חסר בציון התאמות הנגישות בפרסומים התקשורתיים של האירועים השונים וכן בכתבות של אחרי-האירועים. ישנו סיכום שיש לעבוד באופן הדוק יותר מול דוברות העירייה בנושא זה. יו"ר הוועדה ציינה שתשמח לסייע בפרסום. מוצע שגם חברי ועדת הנגישות יהיו שותפים ויפרסמו אצלם אירועים נגישים.

תעסוקת נוער בקיץ

קשה מאוד למצוא לנוער עם מוגבלויות עבודה לתקופת הקיץ. עו"ס אור-לי דוידי יחד עם אגף החינוך, מנסה להגיע להשמות של בני נוער כאלו. בקיץ הנוכחי עלו לשישה בני נוער ששולבו כסייעים נוספים בגני הילדים בעיר, תמורת שכר. הגננות היו עבורם הגורם המתווך. הדבר נולד מיוזמות של הורים.

לאור המידע, ציינו הן מיכל שין בן הרוש והן מיכל לוי, חברת הוועדה, אפשרויות תעסוקה נוספות לבני נוער אלו – באגף הפיקוח ובספארי ברמת גן, למשל. הועלתה השאלה האם אפשר לפנות לחברות גדולות בעיר. התהליך, מסתבר, מורכב ולוקח זמן בשיתוף פעולה עם ביטוח לאומי ומנהיגות ההורים המיוחדים.

נושאים נוספים שעלו בישיבה לאור שאלות משתתפים

תחבורה ציבורית

בעיות הנגישות בתחבורה הציבורית הן ברמה ארצית ולא מקומית בלבד. עמותת נגישות ישראל היא אחד הגורמים שמנסים לפעול בנושא. הם עובדים גם בשיתוף פעולה עם הנציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות (גוף סטטורי במשרד המשפטים – ל.ש.ש). נגישות ישראל היא עמותה.

הנציבות היא הגוף בעל סמכויות האכיפה, כולל קנסות. יש רשויות רבות שקיבלו תלונות על הנגשת התחנות. חברה כמו דן שמפעילה את המטרונית, רכבת ישראל, קווים, מטרופולין, חטפו תלונות וקנסות בסכומים מאוד גבוהים. התהליך הוא בעיצומו.

במישור המקומי – שפיר שמש כיו"ר ועדת הנגישות מדווחת: אני עוקבת מזה חודשים אחרי ההנגשות החושיות באוטובוסים של מטרופולין כאן בעיר ובאיזור. צברתי עשרות מקרים של אי-הפעלת הנגשות חושיות או הפעלות לקויות דוגמת אי-כריזה או כריזה לא ברורה או חסרה, אי-הצבת לוחות אלקטרוניים או לוחות בלתי-קריאים, שימוש בהנגשה רק לעיוורים או רק לחירשים. הנושא הוגש גם ליו"ר ועדת התחבורה וסגן ראש העיר, עילאי הרסגור הנדין. הוא מתמקד בשלב זה בבעיות אחרות, דוגמת איחורים, אי הגעה, יחס נהגים וגם נפגש עם מנכ"ל מטרופולין בנושא. יש להם למרבה הצער מחסור עצום בנהגים, שהוא לא רק מקומי אלא ארצי (3,000) עם זאת, הרסגור הנדין מבין שזה נושא שיצטרך טיפול בהמשך. נפעל לקיום דיון משותף של ועדת הנגישות עם ועדת התחבורה על הנושא. בדיו כזה אפשר יהיה לבדוק אם אפשר להקים ועדת משנה משותפת. נבדקות על ידי יו"ר הוועדה אפשרויות לצעדים נוספים בנושא ההנגשה בתחבורה הציבורית.

במקביל – נבדקים פיילוטים לשיפור הנגישות דוגמת סטפ היר בתחבורה הציבורית, הנבדק בין השאר בקווים 29 ו- 39 של מטרופולין מכפר סבא ועד הרצליה. התהליכים עובדים כרגע מאוד לאט.

הנגשות בבתי כנסת

נושא הנגישות בבתי הכנסת בעיר צריך להיבדק. זאת לאור מצב בו אישה נכה לא יכלה להגיע לאירוע בבית כנסת בעיר לאחר שנטען באוזניה שהמקום לא נגיש. יו"ר הוועדה הבטיחה לבדוק ולעדכן.

חתימת יו"ר הועדה חתימת מזכיר הועדה