פרוטוקול ועדת תחבורה

תאריך: 23/7/2019

סדר יום הצגת תוכנית מהיר לעיר עיקרי דברי המשתתפים: עילאי: חברים בואו נתכנס להתחלה, חברים שבו... בואו נשב. חברי מועצה תשבו בבקשה, כדי שיהיה ברור מה המקומות התפוסים ואחרי זה נאייש אותם בעוד חברים... כל חברי המועצה מוזמנים, ידוע לנו שחלקם בשיחה עם ראש העיר ולא יגיעו בינתיים . שלום לכולכם, תודה רבה שהגעתם לישיבה מיוחדת של ועדת התחבורה שלנו, אספר לכם קצת על הוועדה, אנחנו מתכנסים בתדירות די גבוהה, אחת לחודש - חודש וחצי, בטח מאז שהורכבו הוועדות. הוועדה לא הייתה קיימת בעבר. והחלטנו להקים אותה מסיבה פשוטה: עד עכשיו הייתה ועדת תנועה עירונית שעסקה בתמרורים, אבל הנושאים הגדולים שאמורים להיות בדיון ציבורי לא נדונו בשום מקום בשנים הקודמות. לכן חשבתי, וראש העיר הסכים איתי, שחייבת להיות ועדה כזו שבה נדון על הנושאים הגדולים שמשפיעים על כל תושבי העיר. והנושא הגדול ביותר הוא הנושא של מהיר לעיר. לכן, בגלל שאנחנו כבר בשלב לקראת ביצוע עבודות במקטע המזרחי ולאור דיון ציבורי שעלה ודעות שונות ואמירות שחלקן לא מדויקות, נראה את הנתונים עצמם. חשבתי שנכון וראוי להזמין את כל חברי המועצה לדיון מיוחד, כדי שחברי המועצה ישמעו בעצמם על פרויקט מהיר לעיר, כיצד יבוצעו העבודות, שלבים, נענה על כל השאלות. חשוב להדגיש שלא תהיה שאלה שלא תיענה, מצדי נשב חמש שעות ותקבלו את התשובות. בשבוע הבא, ביום שני 22.07.2019, בשעה שבע בערב נערוך כנס מיוחד לתושבי העיר, בו כל התושבים יוכלו לקבל נושא: פרוטוקול ישיבת ועדת התחבורה. מס' ישיבה: 4/2019 נערך ביום 16/7/2019 אסמכתא 485255 נוהל ע"י עילאי הרסגור-הנדין נרשם ע"י : אורי אוריאן, יניב בלייכר שמות חברי הוועדה הנוכחים: עילאי הרסגור-הנדין (יו"ר), דני הרוש, זמר ברשאי, איל בהק, קובי פדוה, נורית פלג קנטי, דורית ברק, יגאל שמש שמות חברי הוועדה שלא נכחו: צביקה צרפתי, אלן טנמן, עמירם מילר, קובי קרני שמות מוזמניםשנכחו: חברי מועצת העיר: עדי לוי סקופ, תהילה מימון, יוסי סדבון, לירית שפיר שמש, מאיר מנדלוביץ, פליאה קטנר, איתן צנעני, אמיר סילבר, הדר לביא, אסנת ספורטה, ממה שיינפיין עיריית כפר-סבא: הילן דהרי (מנהלת מחלקת תנועה ותחבורה), איתי צחר (מנכ"ל העירייה), צבי אפרת (סגן גזבר), מיכל שין בן הרוש (מנהלת מחלקת פיקוח ואכיפה), יניב בלייכר (עוזר סגן ראש העיר), צילה בן עזרא (רכזת הוועדה) החברה הכלכלית: אלעד קנדל (מנכ"ל), ניר לוי (סמנכ"ל), רן וולף, ד"ר ירון זינגר נתיבי איילון: יעל גולדשטיין, עדי קין קרני, נופר צמיר, ניר אייל, אווה יהודאי, שיר רז, יעקב צ'ופק, ברוך גז, אדיר אלווס תפוצה: משתתפים, רכזת ועדות העירייה, סגן מבקר העירייה, חברי הוועדה, חברי מועצת העיר

תשובות, לדבר עם המתכננים, להתעמק בפרטים וגם הם יקבלו תשובות. מה זה מהיר לעיר. בואונראה סרט קצר . (מוקרן סרט) עילאי: היה לי חשוב שתראו את הסרט, לא בגלל שהוא נחמד, אלא כדי להראות את הקשר לפרויקט הרחב שמשתתפות בו 17 רשויות ובנוסף סוללים בכבישים הבין עירוניים כדי שיהיה רצף ביןהנתיבים העירונים לבין עירוניים ונקבל מסלול כמו רכבת בלי חסימות ובלי פקקים. אבל עבורנו בכפר סבא זה יותר. מרכז העיר שבמשך שנים היה מוזנח זוכה לשדרוג. מושקעים בו 250 מיליוןשקלים, סכום עתק, שלא יכולנו לחלום עליו בשום מצב אחר. ואתם מכירים את המצב הכלכלי של העירייה. נחליף את כל המדרכות השבורות, התאורה, הספסלים, הפחים, ריהוט הרחוב, שיהיה כיף להסתובב ולערוך קניות במרכז העיר, שהמרכז יוכל לשמש אנשים שלא רק מגיעים ברכבים פרטיים וגם נסדיר יותר מקומות חנייה. נוכל להגיע בשבילי אופניים ובתחבורה ציבורית, נוכל לצאת ולהיכנס לעיר יותר מהר. נוכל לעשות מה שרצינו, סטריט מול ברחוב ויצמן, שהחנויות יפרחו. חשוב שתהיו שותפים וחלק מהפרויקט הזה. בחודשים האחרונים עלו מספר הערות, עשינו גם פגישות עם סוחרי ויצמן שיהיו הראשונים שיושפעו, שמענו את הבקשות והרצונות, עברנו חנות-חנות. נציגות קשרי קהילה יספרו לכם. אתכם שמענו, את תושבי העיר, אספנו את כל הבקשות, חלקן הוכנסו לתכנון הבא של מרכז העיר, של החלק המרכזי של הפרויקט, חלקן בתהליך חשיבה. למשל הייתה בקשה להטמיע את קווי החשמל, בקשה שהיא על סף הבלתי אפשרית. נכון שלא כל קווי החשמל יוטמנו, אבל אני שמח לבשר שבין רחוב תל חי להרצל ברחוב ויצמן, ובין ירושלים לכצנלסון ואחר כך עוד מקטע בוויצמן וברחובות סמוכים כמו קטע משמעותי ברחוב הרצל, בקטעים האלה יוטמנו קווי החשמל. זה שינוי מאוד גדול, שלא הינו יכולים לבצע בלי מהיר לעיר, ותראו עוד שינויים בהמשך. זה פרויקט של כולנו. אני מזמין את נציגות קשרי קהילה של נתיבי איילון . איתי: לפני הצוות המקצועי אני רוצה להגיד כמה מילים. אז ערב טוב לכולם, אני רוצה להגיד כמה דברים שלטעמי חשוב שיאמרו בתחילת הדיון והמצגת. בשונה מהרבה אמירות שאני מכיר בנוגע לפרויקט הזה כמו גם לגבי אחרים, אני חושב שאנחנו צריכים לזנוח את המושגים של טוב ורע גם כאן ולראות את היתרונות הרבים ולראות את החסרונות ויש חסרונות לכל מהלך כזה דרמטי. הפרויקט הזה מבחינת היקף הוא שווה תקציבית לאירוע אחר, הקמת השכונה הירוקה. חשוב להבין, תקציב ההקמה של השכונה הירוקה על כל גני השעשועים והמדרכות זהה לפרויקט הזה. זה המשמעות וההיקף. זה מאוד משמעותי ודרמטי. מבחינת היתרונות דיבר עילאי בהרחבה על מה צפוי לנו אם לא נעשה כלום, מדינת ישראל צועדת יום אחרי יום למציאות של תוספת שנתית של 250 אלף כלי רכב שמתווספים כל שנה לכבישי ארצנו. היום ישראל היא מהמדינות הצפופותבעולם. זה דבר שחשוב להבין. מעבר לכך שמרכז העיר, לאור כל מה שקרה עם בניית הקניונים ואזורי התעשייה, הוציא את החיים ממרכז העיר. זה דבר דרמטי שקורה בכל הערים והיום אנשים לא מצליחים בהרבה ערים בעולם להוציא את האבן הזו מהבאר, וקניונים הופכים לקניוני רפאים, כי השפע לא נושא של בילוי כמו שזה היה כשזה היה חדש. בן אדם לא שואב הנאה לנסוע לרשת שנראית בכל מקום בארץ. הוא מעדיף להזמין באמזון, ואפשר להחזיר תוך שנה, ואמזון מגיעים לישראל ומחזיקים ב-40% מהשוק בארצות הברית וזה מה שהולך לקרות. מרכז העירוקניוןG לא יכולים להתחרות והוא צריך לספק חוויה. היום הוא לא יכול לספק חוויה איכותית

בגלל המדרכות השבורות, בגלל שהחנויות איבדו מזוהרן. נדרש פה שינוי משמעותי. אתם מכיריםאת המבנה של העיר הרומית, היה את הקרדו, הלב. אם הלב של העיר נראה כמו שהוא נראה היום, מצב הלב שלנו כעיר לא הכי בריא. אפשר להגיד שלא נעשה את הפרויקט הזה עם כל החסרונות שלו, אם לא נעשה את הפרויקט כנראה שהעיר לא תוכל לגייס תקציב בסדר גודל של הקמת השכונה הירוקה, בלי לוותר על משהו משמעותי אחר, בשביל לשדרג את הרחוב, אם זה המחיר, זו גם אפשרות. כנראה שבעלי עסקים שמוטרדים היום בצדק מהפרויקט, מצבם יורע. ואם לא נספק חוויה אלטרנטיבית לעתיד, יהיו חנויות שחלקן לא יצליחו לשרוד את השינויים ונצפה מהצד כאישים בהתדרדרות של הרחוב ולב העיר. החלופה מנגד היא השקעה חסרת תקדים. חסרונות, יש את כל מה שקשור לתקופת העבודות, אני מכיר מניסיון אישי, זה האתגר האמתי. אם נבוא לכל סוחר בעיר ונגיד שהעירייה רוצה להחליף את כל המדרכות ולשים עמודי תאורה חדשים, אף אחד לא יגיד לא, אבל אתם מכירים להחליף מדרכות בלי לפגוע בחיי המסחר? ברור שזה יפגע, תקופת העבודות צריכה להתנהל תוך צמצום הפגיעה לרמה מינימלית. זה מתבצע על ידי ניהול צמוד. אלעד מנכ"ל החברה הכלכלית שיבצע את הפרויקט יש לו ניסיון רב בזה, כולל במקומות יותר צפופים כמו להחליף תשתיות בעיר העתיקה, המקום הכי צפוף בעולם. גם שם יש דרך לסגור חנויות ואחר כך כולם נהנים מהתשתיות. גם רחוב ויצמן יכול להיות מבוצע. תקופת העבודות זה ניהול קפדני ומדוקדק ולא לפתוח את כל הרחוב ולא לאפשר פריקה וטעינה, זה האתגר הראשוני שתמיד קיים. השני זה מקורה בתוצר הסופי, גם כאן חשוב להגיד שזה פרויקט תפעולי, לא הנדסי, שנועד לשפר את הכמות והתדירות של אמצעי התחבורה הציבורית בעיר. אין שום פתרון אחר לפתור את תרחישי האימה של הפקקים למעט תחבורה שיתופית. יש פרויקט של החברה הכלכלית והעיריה ושאטלים מותאמים אישית שאנחנו מקווים להרחיב עוד. היום עודכנתי ששלושים חברות הצטרפו לזה ואנחנו מתאימים את השאטלים לעובדים ולוקחים אותם לאזורי התעסוקה בצורה מותאמת. אם יש מעסיק כמו אמדוקס, אתם יודעים כמה כפר סבאים נוסעים לצומת לאמדוקס ועושים שם פקק? כשלוש מאות, מיפינו את זה. וכנ"ל בית חולים מאיר ועוד אזורי תעשייה, זה העתיד. היום בטכנולוגיה היחסית פשוטה בהשוואה לעבר, אפשר להגיע לרמת שירות מאוד גבוהה. אציג פה את כל הנושאים והמחלוקות והחששות ובסופו של יום, אני חושב שההחלטה מתבקשת. לפני 115 שנה בערך הרצל דיבר על תחבורה ציבורית בספרו אלט נוילנד, ארץ ישנה חדשה, או במילים אחרות תל אביב שהיא חלוצה בנושא התחבורה הציבורית. הוא כתב את זה מזמן ממש. הוא מדבר על מסילות הברזל ורכבת תחתית ורכבת קלה ועל רכבות שיעופפו בשמיים ואומר משפט שאני רוצה להקריא:" כשהגיעה העת לסלול מסילות באירופה היו בעלי המעשה מנענעים בראשם וצוחקים על האיוולת לסלול מסילה במקום שבו הנוסעים מעטים". אין הרבה נוסעים אבל הם לא מבינים שרק המסילה מעוררת את החפץ לנסוע. כי אם היינו עושים כל סקר וכל תחזית בנוגע לשבילי האופניים בתל אביב, זה לא היה יוצא לדרך, כי לא היו אופניים. אז למה להפקיע מרחב ציבורי? אם נעשה את הפעולות הנכונות, אנשים לא נהנים לעמוד בפקקים. אבל אם נמשיך לחכות, אז נמצא את עצמנו ממשיכים לסבול. כשהוא מדבר על "בעלי המעשה", זה מבחינתי זה אתם - משרתי הציבור. וכל מה שאני יכול להגיד זה שאני מקווה שלא תנענעו בראשיכם ונקבל את ההחלטה הנכונה לסלול. תודה . עילאי: תודה רבה . עדי : נעים מאוד, עדי, הייתי גם בוועדה הקודמת. מנתיבי איילון. קצת על מה נציג, אי אפשר לדבר על מהיר לעיר בלי להבין את הרקע ואיפה אנחנו תחבורתית במדינה ונגיע לדבר על כפר סבא. נופר

תציג את נושא שיתוף הציבור שנעשה ואנחנו מתכננים להמשיך וניגע בכל אחת מהסוגיות שעלוונדבר עליהן . קצת נתונים לגבי מה שאנחנו צריכים להתמודד אתו. לגבי נתונים, הרבה מספרים, אבל אנחנו רואים שאנחנו לקראת אסון תחבורתי במדינה. כבר היום יש ממוצע של 600 כלי רכב במדינות ה-OECD ובישראל אנחנו ב-2000. בגרף השמאלי רואים עלייה משמעותית לעומת שטח הדרכיםשלא יכול לגדול. לא משם יבוא הפתרון, ולכן הוא צריך להיות באמצעות הסעת המונים. "מהיר לעיר" זה חלק מהפתרונות. נדבר על מה יקרה אם לא נעשה כלום ונישאר כמו שהיום. חלק חושבים שזה נסבל לעמוד שעה וחצי ביום. אם לא נעשה כלום, מדברים על עוד 850 מיליון שעותמבוזבזות, 25 מיליארד שקלים וכל אחד מאיתנו הולך לעמוד בפקק עוד שעה בממוצע ביום . מה עקרונות הפרויקט? טווח קצר: ביצוע בסוף התכנון. נראה לוחות זמנים, ביצוע של עד שלוש שנים. בזמן העבודות מתנהלים. יצירת רשת מטרופולינית רציפה. המטרה ליצור רשת ומה שנחתם ב-2016 ,17 רשויות זה לא סוף הפרויקט. ערים נוספות מבקשות להצטרף. פונים אלינו גםמערים שחתמו ומבקשים להוסיף נת"צים. וכדי שתהיה לנו תחבורה טובה צריך להמשיך לפעול עכשיו. "מהיר לעיר" זה פתרון משלים. יש טענות שאם יהיה מטרו או רכבות קלות, למה צריך נתיבי תחבורה ציבורית? צריך להבין שעדיין נוסעים על הצירים המרכזיים כדי להגיע לאותם אמצעי הסעה, משתמשים באוטובוסים, לכן זו מערכת משלימה. אנחנו בביצוע מעל 7 רשויותמקומיות. רוב הפרויקט עד סוף 2019, יוצאים עם 70% ממקטעי הפרויקט. הוא יצא לדרך כדילייצר רשת רציפה . עוד נקודה, אנחנו לא מדברים רק על תשתית, זה מגוון ומערך שלם. לקח זמן להבין את זה, להבין מה המשמעות. יש נתיבי תחבורה ציבורית, שדרוג בטיחותי, מבינים שהמשולש התהפך. אם בעבר בראש הפירמידה היו הרכבים הפרטים ורק בסוף דאגנו לציבורית, היום מבינים שבראש הפירמידה זה הולך הרגל ולכן דואגים למרחב העירוני ולתשתיות, שיהיה נעים ללכת ברגל לתחנות . בנושא תפעול, אני לא יודעת אם כולם מבינים מה זה אומר. לקח זמן להבין שזה חלק בלתי נפרד, כל מערך קווי האוטובוס בעיר. נראה לכם כמה היום עומדים בהנחיות התכנון. אנחנו מדברים על מעט מאוד, יש אחד שעומד בהנחיות התכנון, קו 29. נסביר למה. נראה את הקווים האחרים, לאנרחיב על זה. זו הרצאה בפני עצמה. נשמח לעשות שיתוף ציבור, כדי לתכנן טוב יותר מחדש. מדובר על לשפר ולייעל, להוסיף קווים חדשים. טכנולוגית כרטוס ועלייה מדלת אחורית ונושא הניהול. אנחנו מדברים על אמצעי אכיפה מתקדמים, העדפה ברמזורים על ידי משדרים וגלאים . על הפרויקט: לגבי כפר סבא, שלב א', ויצמן מזרח, עד רחוב העמק. שלב ב' ממשיכים עד טשרניחובסקי ומתחברים לרעננה אחר כך. לוחות זמנים: המקטע שמוכן וכרגע בתהליך שיתוף ציבור ונציג בשבוע הבא זה ויצמן מזרח. לגבי מרכז ומערב, נהיה מוכנים באמצע שנה הבאה. יש לנו תהליך תכנון ארוך לפנינו. שמענו גם ביקורות ודעות שאנחנו לא עושים שיתוף ציבור או שצריך לעשות יותר. אנחנו מסכימים. העירייה משקיעה את כל המאמצים לעשות שיתוף ציבור אינטנסיבי. נערך מיפוי עם הסוחרים לצורך העניין, ובמהלך התכנון הלכנו לשמוע בקשות שונות וטענות שונות ולראות איך אפשר לתכנן טוב יותר לעיר. המטרה משותפת. יש ביקורות לגבי מה יותר חשוב, אבל כולם רוצים שהפרויקט יהיה טוב יותר ויעיל . לגבי תחולה: בכפר סבא, 9 ק"מ של תחבורה ציבורית, שביל אופניים, שדרוג והנגשה להולכי רגלחידוש תשתיות, ניקוז, ביוב, הטמנת חשמל, תחנות אוטובוס חדשות. כמו עיר בת קיימא באשדוד, יצאנו למכרז תחנות שהן יהיו הכי מתקדמות ויכללו שילוט דינמי משולב, יהיה אפשרות להזין יעדים ולראות איך מגיעים, הנגשת המידע וזה מוסיף לנוחות. פיתוח נופי, נרחיב בהמשך . לגבי השקעה: 250 מיליון שקלים 218 מיליון ועוד 30 תמריצים. משרד התחבורה משקיע לשדרוגכלל הרכיבים, ריהוט רחוב חדש, לא נעבור אחד אחד (מדברת על המצגת). תחנות, רואים דוגמא

לתחנה באשדוד (מראה במצגת). אנחנו עובדים על פיתוח ואפיון התחנות, אם זה הטענה לטלפונים וכו', תנועת אוטובוסים והולכי רגל ואיך זה אמור להשפיע על העסקים במרחב. אנחנו רואים ממחקרים ומישראל שכשמפתחים תחבורה ציבורית זה כלי מחולל צמיחה. הולכי רגל מוציאים יותר ומהווים זרז לפיתוח כלכלי, מבלים יותר זמן באזורי הקניות. יש פה הזדמנות לשדרג את האזור באמצעות מהיר לעיר. אנחנו רוצים לדון בכל הנושאים . עלו ביקורות וחששות ממה שהיה בז'בוטינסקי בפתח תקווה שהיו בו תאונות, נת"צ שמאלי, לכן חשוב לדבר על זה. נדבר על ההבדלים בינו לבין ויצמן. אחרי ז'בוטינסקי יש תחקיר והופקו לקחים ויש הנחיות חדשות לנת"צים שמאליים, שהיום לא מאושרים בלי המשטרה. יש תהליך לאישור נת"צ שמאלי כדי לשמור על רמת הבטיחות. עלו בתחקיר שהיה צריך הפרדה פיזית. בז'בוטינסקי המסלולים היו מופרדים והתחנות אחרי הצומת, כך שעברו את הצומת במהירות גבוהה, והמהירות ושינוי הכיוונים גרמו לתאונות. בין המסלולים אצלנו אין הפרדה פיזית, אין הגבלה של שדה ראייה. אם היו שלושה מעברי חציה, מבינים היום שצריך לגרום לציבור לרצות לעבור במעברים ולא באדום ולכן יש רק שני מעברים ורציפים שהחצייה תהיה יעילה ונוחה יותר. התחנות ימוקמו לפני צמתים. הצבת גדר בתחנות האי, איפה שהאוטובוס מוריד נוסעים באי תנועה יהיו גדרות. הגדרות במדרכה יהיו בתחנות ולאורך המסלול רק בין שני מסלולי הנסיעה. באזור התחנות הגדרות יהיו על המדרכה כדי שאנשים לא יתפתו לרוץ . [הערת יו"ר הוועדה: עקב אילוצים של רוחב הדרך, ובהוראת מהנדסי התנועה, יהיו תחנות שימוקמו אחרי הצמתים. יעשו סידורי בטיחות בהתאם[ איתי: את לא שואלת סתם, התשובה היא חד משמעית, לאורך מדרכות ויצמן אין גידור רציף. לפי הוראות המשטרה יהיה רק באזור התחנות גידור על המדרכות. לא רציף זה אומר שאיפה שאין תחנה אין גידור. נשאלת פה שאלה, רק אשלים, לאורך המדרכות של ויצמן אין גידור רציף, אין כזה דבר. באי התנועה המרכזי כמו במעלה רחוב ויצמן יש גידור של 1.1 מטר, שיהיה לאורך כלהגידור המרכזי. נשאל מה זה אומר בתחנות . ניר: אני מהנדס התנועה של הפרויקט, אפשר לראות גם פה בשרטוט (נמצא במצגת) שהאפשרות הראשונה, יש כאן גדר בגב התחנה. כדי למנוע מהולכי רגל להתפרץ לכביש. האי פה הוא אי ייעודי שמנסים לשים אותו מול התחנה. לעשות אי ייעודי, אם אין מקום לזה. אז שמים את הגדר מול התחנה . הדר: מתי נדע אם יש מקום או לא ? ניר: בוויצמן בקטע המזרחי יש מקום ואולי לדעתי יש מקרה אחד בו יש גדר על המדרכה .

הדר: מה שמשנה לנו זה איך ויצמן ייראה ביום שאחרי, לכן... אני מבקשת לשאול את מהנדס התנועה, אני רוצה תשובה מקצועית, כמה מהמדרכות של ויצמן יהיו חסומות? ניר: זה באחוזים בודדים. נעביר לכם את הנתון . איתי: לגבי הדבר הזה שעלה כבר, עשינו שיתוף ציבור. המקטע המזרחי מוכן לביצוע. המקטע המרכזי עוד לא מתוכנן, עדיין עובדים על הכל. תכנון, עצים וכו'. אמירה שנייה שחשוב שתדעו, שכלל התכניות בידי או בידי הצוות, נמצאות באתר . הדר: זה לא נכון. אני אומרת את זה באחריות, ביקשתי שני גיליונות ולא נתנו לי. גם יכול להיות שלא מצאתי משהו באתר? עילאי: הדר, עם כל הכבוד הוזמנת לשתי פגישות שלא הגעת אליהן. את מפיצה דברים שלא נכונים, הנתונים האמתיים סותרים את הדברים שאמרת . הדר: לא רק שהגעתי לפגישה, גם התבקשתי לצאת מהן, כי לא הוזמנתי. אבל אני לא האישו פה . איתי: ברמה המקצועית התקיימו ויתקיימו פגישות, בהם פותחים גיליונות והשאלה המפורשת שנשאלה פה תקבל מענה וגם הוא יעלה לאתר העירוני וכל דבר שיתעדכן, יעודכן באתר העירוני . איל: אני חבר בוועדת התחבורה .

עילאי: זו שאלה אחרונה לקטע הזה, בסוף נפתח שוב לשאלות ותשובות . איל: אני אשמח שזה ירשם לפרוטוקול, ולשתף את אנשי התכנון. כפר סבא היא עיר בת 120 שנה עודמעט. היה ניתן לחצות לוויצמן 120 שנה לכיוון העירייה, אני מנסה לשפר את הסיפור למשהומעשי, יש לי בקשה להוסיף את הגדרות האלה למפת הGIS, כדי שכל מערכות העירייה יבינו מהשקורה. למה לעשות את זה? מעבר לזה שאי אפשר יהיה לחצות את ויצמן לבית העירייה, מעבר לזה שעשו את זה 120 שנה כמו שהתושבים רגילים לעבור ככה.... לכפר סבא יש שבילים ירוקיםחלקם יפגעו כתוצאה מכך שאי אפשר יהיה לעבור, יהיה קיטוע של משהו שהעיר הייתה ידועה בו. דבר שני, יש כאן תחביר עירוני שפיתח אותו קולודני במשך שנים והקיטועים האלו יפריעו, בגלל זה יש להעלות את כל הגדרות למערכת הג'י איי אס ואני מקווה שכך יהיה . עדי: אני ממשיכה (מתייחסת למצגת). גם בהדמיות אתם רואים דוגמא לסביבת הכנה. יש פה גם תכניות ואפשר לראות פירוט מעבר לזה. פתרונות נת"צ שמאלי, יש בכל רחוב לפי התוואי שלו מה נכון יותר. בסוף נת"צ שמאלי מאפשר לנו לשמור על כל הפניות ימינה . אסנת ספורטה: תוכלי להסביר על מה ההבדלים בין ימני לשמאלי? עדי: יש לנו נת"צ ימני, כמו שרואים בתמונה ואז כשיש נת"צ ימני ברחוב עם הרבה מסחר צריך לבטל את רוב הפניות ימינה ואת כל החניות, פתרונות פריקה וטעינה בעייתיים והנת"צ השמאלי מאפשר לשמור על כל אלה ועצירה למסחר, כניסה למגרשים וחניות. וכך מאפיינים את הסוג ומה נכון יותר . אפשרויות נוספות זה רחוב תחבורה ציבורית, סוגרים לגמרי. זה עלה פעם בכפר סבא, לסגור לגמרי לתחבורה פרטית והרחוב הוא רק לתחבורה ציבורית והולכי רגל מייצרים מדרחוב . לגבי התכנון התפעולי, ניגע בזה רק בנקודה, כי זה תחום בפני עצמו. חשוב להבין, אנחנו רואים חלק מהקווים. הקווים מסורבלים ולא יעילים בעיר, לא תדירים. אם יש לנו אוטובוס שנוסע כל שעה אני לא יכולה להסתמך עליו. ואם אנחנו שואלים את עצמנו למה אנשים לא משתמשים בהיקפים בתחבורה ציבורית. זאת אחת הסיבות ולכן מתכננים מחדש את כל מערך התפעול. מדברים על פי ארבעה תוספת שירות ממה שיש היום. ורואים היום אזורים שבכלל לא משורתים ושכונות שאין להן איך להגיע ובטח שהאנשים האלה לא ילכו מעל 400 מטר לתחנות. רואים בצדהשני (מתייחסת למצגת) חלק מהתכנון החדש. מה שאנחנו רוצים לעשות לגבי התכנון התפעולי, חכמת ההמונים. התושבים מכירים הכי טוב את העיר ולכן רוצים לעשות סקרים וכנסים ולהציג את הקונספט שהמתכננים רואים לנכון אבל לשמוע מהציבור. זה נעשה בהרצליה ותל אביב

וכשמתכננים יחד עם תושבים מגיעים לתוצאות מדהימות. בהרצליה צמצמו תשעה קווים לשנייםמהירים ויש עלייה של מעל 100% במספר הנוסעים באותם קווים. עילאי: אנחנו עובדים מבחינתנו עם הצוות שלנו כבר כמה חודשים על נושא תכנון מחדש של קווי התחבורה הציבורית בעיר, ומעבירים טיוטות עם המתכננים. זה תהליך מאוד מעניין שגורם לנו להרבה תובנות. יושבים גם עם ועדי שכונות ונשב עם נוספים ושומעים הערות של התושבים. יש שכונות שאין בהן כמעט שירות, כמו שכונת ותיקים שלא נכנסים אליה בגלל הרחובות הצרים. בשכונות אחרות האוטובוס לא מגיע מספיק מהר. אנחנו אוספים את כל המידע ונציג אותו לציבור כדי שהוא יוכל להעיר ולראות את התכנונים. זו הפעם הראשונה שאנחנו חושפים והציבור יוכל להשפיע על השינוי ובגדול, ניתן לתושבים להעיר על הטיוטות ותהיה לנו תחבורה ציבורית יותר טובה. וכשנוסיף על זה את הנת"צים נוכל להגיע ממקום למקום הרבה יותר מהר. זו הבשורה האמתית, הגעה בקלות ממקום למקום. את כל הדברים האלה אנחנו הולכים לעשות . אסנת: אפשר שאלות? עדי: אולי תרצי לחכות, אולי ניגע בחלק מהדברים ותקבלי תשובות . איתי: התייחסת לשמאלי וימני. אני רוצה להגיד שיש חלופה של ימני והיא אפשרית. יש ערים שבחרו בימני. איך יכול להיות שאנחנו מציגים את זה כאילו שזה לא אפשרי? התשובה היא שזה אפשרי. אפשר היה לבחור בזה, אבל אנחנו סבורים שזה לא ישים בעיר בגלל הביטול של החניות, בגלל ריבוי פניות, עליות מבוטלות או מרומזרות, מה שיהפוך את הפרויקט ללא כדאי מבחינה תחבורתית בגלל הרמזורים ופריקה וטעינה למסחר. זה מה שהוביל אותנו לבחור בשמאלי במתכונת שהוצגה כאן . נורית: כיוון שהזכרתם את פתח תקווה, האם נעשו כל האפשרויות שהנתיב הזה יהיה הכי בטוח ולא יעלה את מספר הנפגעים? אסנת: בואו נחכה עם השאלות .

עילאי: יהיה זמן לשאלות, נישאר כאן כמה שתרצו . עדי: לגבי התכנון התפעולי, תסתכלי על הקווים שיש לכם בעיר (מתייחסת למצגת). למטה רואים את השעות, מספר הקו ואת העמידה מבחינת התדירות. מה שבאדום בתדירות נמוכה, נוסע כל 40 דקות ומעלה. ומה שבהנחיות התכנון עומד בירוק. המצב לא מזהיר, יש פה הרבה עבודה. הנת"צהוא אמצעי בסוף לתת תחבורה ציבורית טובה יותר. יש הדמיות, תוכלו לראות באזור של תחנה, שיש לנו תחנה במרכז הכביש, להוריד בבטחה, מעבר בטוח עם מעברי חציה, שאלתם על בטיחות, מה שנראה כמו ריבוע אפור . כמה תחנות על כל אי? עדי: באי, ניר, יש כמה תחנות? ניר: התחנה היא אחת. יש בה כמה סככות. אולי שתיים . עילאי: לא כולם שמעו ובשידור זה לא נקלט . ניר: כל התחנות לאורך 45 מטר עםמקום לשלושה אוטובוסים. התפעול אמור להיות בשיטתFIFO, אוטובוס עוצר בתחנה ונוסע . האיסוף יהיה מאותה נקודה? ניר: תמיד מאותה נקודה .

אבל יש פיצול? ניר: במקרים בודדים שיש מקום לשתי תחנות או שתי עמדות קליטה נפרדות יש שתי סככות. אבל זה לא המצב כי אנחנו גם לא מאפשרים עקיפה. אחד מהדברים שגרמו לאוטובוסים לנסוע מהר בז'בוטינסקי זה המפרצים, אבל אצלנו אין עקיפה. אוטובוס מגיע לתחנה לשלושים שניות ונוסע . איל: אפשר לשמור את השקופית לאחר כך לשאול שאלות ... עדי: כן . הדר: אם יש של הדמיה ולא חתך, עדיף . עדי: אז רואים פה קטע כביש במרכז בלי תחנה. הדר, אפשר גם לפתוח תכנית ולעבור על זה . אסנת: לזה ציפינו . עדי: רואים שאין גדר על המדרכה אלא רק במרכז הכביש (מתייחסת למצגת) . דורית: יש לי על החתך שאלה, מה הסיבה שלקחו 1.2 מטר של הרצועה והפרידו אותה מהמדרכה במקוםלהחזיר אותה .

עדי: את מדברת על ההפרדה בין שביל האופניים לכביש . עילאי: אני מבקש שתשמרו את השאלות לסוף . עדי: נופר תציג גם את הליך שיתוף הציבור ותציג את כל הסוגיות שעלו על ידי הציבור. למה שלא יהיה מענה אנחנו פה לשאלות . נופר: שלום לכולם, אני נופר מקשרי קהילה. אנחנו מלווים את הפרויקט הזה ואנחנו נתחיל מהחלק שאנחנו הכי מכירים. אנחנו ממונים על ההסברה ושיתוף הציבור. אשמח אם השאלות יהיו בסוף, אלא אם יש משהו קריטי דחוף . שיתוף הציבור שנעשה, התחלנו דיאלוג מתמשך עם הציבור, אנחנו ממשיכים אותו ונמשיך אותו הלאה. כמו שאיתי הסביר יש חלוקה לפי מקטעי ביצוע. התמקדנו כרגע במזרח ונמשיך הלאה עם התכנון. מה שבוצע ב-2018, היו שני כנסים עירוניים. אנחנו כבר שנה אחרי זה ויש התקדמות וישמה להציג . הדר: כמה אנשים היו בהם? עדי: בכל מפגש היו שישים בערך . נופר: זה היה מעין בית פתוח. נשלחו פלאיירים לכל בית אב. נתעכב על זה אחר כך . עילאי: אחר כך יהיה זמן לשאלות .

נופר: התחלנו לעשות מיפוי צרכים באפריל 2019, כדי לתת מענה לכל הסוחרים בויצמן, רחוב עמוסבמסחר, כמו שכולכם מכירים. עברנו סוחר סוחר. בויצמן מזרח יש 33 סוחרים. עברנו אצל כולםישבנו עם הצוות ומצאנו פתרונות. עשינו גם שינויים שנציג בהתאם לפגישות האלה. בהמשך הגענו לויצמן מרכז ומערב, 380 חנויות שעברנו סוחר סוחר והבנו את הצרכים שלהם, כל אחד וכאביהבטן שלו וגם על זה אנחנו יושבים עם המתכננים. זה שלב יותר מאוחר ויותר ארוך בגודל יותר רחב וכמובן שנמשיך בשיתוף ונבחן את כל הסוגיות. עלתה עוד דרישה למפגשים, אז עשינו שני מפגשים, פגישה עם וועד הסוחרים והראינו להם איך התכנית הולכת להיראות במצב הסופי. ריכזנו את ההערות, בוחנים אותם יחד עם הנהלת הפרויקט וצוות התכנון ובהמשך עשינו עוד שלושה מפגשים עם הסוחרים ביום ובערב. ב-22 ביולי, יום שני הבא, אנחנו מתכננים כנס לכל מישרוצה להגיע ולשמוע. נפיץ הזמנה לכל תושבי העיר. כל מי שרוצה מוזמן. בשוטף אנחנו נפגשים עם וועד הסוחרים וראש העיר ומטפלים בפניות ציבור. ומה שמתוכנן, זה תהליך ארוך ומתמשך ואנחנו לא הולכים לשום מקום, מלווים את הפרויקט לכל אורך הדרך. מתוכנן שיתוף סוחרי ויצמן ממזרח ומערב, נבחן את כל ההערות ומה שנוכל נטמיע. שינוי של כל מערך הקווים, הצגנו את החלופה שאנחנו מקדמים וכמובן נפתח את זה לציבור כי התושבים ידעו לתת לנו את המידע הכי נכון להטמיע בתכנית. ניגע בכמה סוגיות מרכזיות, מקווה שתקבלו תשובות. פריקה וטעינה: במצב הקיים יש 10 עמדות מוסדרות על הנתיב הימני בחנייה כפולה, חוסמים נתיב נסיעה, ככהזה קורה היום . איתי: ואז אוטובוסים לא נעמדים בצמוד למדרכה, מורידים את הנוסעים לכביש . נופר: האוטובוס חוסם את הנתיב הנוסף וככה נראה הרחוב. מה שהולכים לעשות, זה להסדיר 22 אזוריפריקה וטעינה על ויצמן. לאורך הרחוב. כל עמדת פריקה שקיימת היום מצאנו לה מענה חלופי, אם יכולנו זה השתמר באותו מקום ואם לא - בסמוך . עילאי: ואנחנו עדיין ממשיכים לנסות ולמצוא פתרונות . נופר: זה יתואם מול כל סוחר וסוחר למצוא אזור פריקה וטעינה שמתאים לו. התכנון עוד יגיע . מאיר: בלינק ששלחתי יש גם מסומן פריקה וטעינה .

נופר: סוגית העצים, סוגיה עירונית שמורגשת פה: מציגים את מאזן העצים, מה המצב הקיים, עצים לשימור והמצב העתידי (מתייחסת למצגת). אפשר לראות שהמאזן בסופו של דבר חיובי. יש לנו מעל 600 עצים לנטיעה ויוצאים עם מאזן של 1170 עצים, אגרונום הפרויקט נמצא פה . איתי: ד"ר ירון זינגר . נופר: יש גם את אדיר, האגרונום של הפרויקט, יש פה הרבה אנשי מקצוע שבאו כדי לתת את המענה . איתי: מעבר לטיפול הפרטני, זה המקום להגיד שעושים פה פעולה שהיא מאוד לא נפוצה, נדירה בעולם המוניציפלי. כדי לאפשר התפתחות בריאה של עצים, טיפול במי נגר, היום העצים סובלים מ .... נופר: אנחנו עוד נרחיב על זה . איתי: אם יש על זה בנפרד, זה מצוין, בבקשה . נופר: בשמחה. חשוב להגיד שכל הטיפול מתבצע תחת הנחיות פקיד היערות. יש לנו צוות שלם. גינון בר קיימא. רוצים לנטוע עצי צל עם פריחה. התייחסות לקווי מתח גבוה - הגובה של העצים יותאם לזה. עצים צעירים, בסופו של דבר עצים גדולים לא יחזיקו מעמד. מה שעוד עשו זה לאפשר להם נפח לשורשים כדי שהקליטה של העץ תהיה טובה יותר. נראה כמה תמונות. עצים שמתוכננים בשטחי גינון, המטרה שויצמן יהיה יפה ופורח עם רשת צל. שיהיה נעים ללכת בו והוא יהיה מזמין. זו הדמיה של מרכז העיר (מתייחסת למצגת). זה מול העירייה, שביל אופניים הגדר, הריצוף החדש . זה רוחב המדרכה שנשאר מול העירייה?

נופר: תלוי באיזה קטע, שימו לב לריצוף החדש, ספסלים ורצועות גינון. הרחוב יהיה משודרג ויפה וחדש, להחיות את המרכז העירוני . חניות: הזכירו את זה פה, שרוצים לשמר פוטנציאל חניות עם הנת"צ השמאלי. 203 חניות לאורךויצמן, נבטל 92 חניות, יישארו יותר ממחצית והיתר יוחזר בחניונים חלופיים. לגבי שיתוף סוחרי ויצמן מה עשינו והטמענו בויצמן מזרח, לקראת תוספת של שתי חניות בויצמן 182 ורצינו להסדיראזור פריקה וטעינה והסוחרים העדיפו חניות וקיבלו . יש לנו 255 חניות חופשיות. מאזן החניות חיובי בסופו של דבר . איתי: חשוב להגיד שזה לא בויצמן . נופר: נכון, אפשר לראות את השמות, חלקם זה חניונים וחלקם לאורך הרחובות. יש מצב קיים, שינוי ומה המצב בסופו של דבר. וחניונים החל ממספר 4 ומטה . אסנת: מה זה חניון ברחוב החי"ל? צילה: זה תוספת חניות לאורך הרחוב. להפוך חניות מקבילות לאלכסוניות ספציפית ברחוב החי"ל. גם במייסדים . נופר: זה הזדמנות לעשות את השינוי הזה . ממה: אנחנו מדברים על ויצמן ואת נותנת לי תוספת ברחוב הכלנית? זה לא מוסיף לסוחרים . איתי:

זה לא מביא בחשבון... יש עוד פרויקט שלא פה על הלוח, חניון תת קרקעי מתחת למקום שאנחנונמצאים בו עכשיו. זה בטווח של שנים שצריך לתכנן ... ממה: זה עוד עשר שנים . איתי: דבר שני, זה המיטב שנכון להיום הצלחנו להוציא. אני לא מייפה את התמונה . ממה: בסדר, אבל צריך להגיד שזה לא ברחוב ויצמן . איתי : וגם שווה להקדיש מחשבה האם תוספת חניות זה משהו מבורך או משהו שיש לו צדדים שליליים. זו המציאות, זה מירב החניות שהצלחנו להוסיף כרגע והן פרוסות פה בפניכם, חלקם בפריפריה היותר רחוקה. זה המצב . עילאי: בהתייחס למה שאיתי אמר, אחדד. חניה זו לא הדרך היחידה להגיע למרכז העיר. ברגע שנעשה רשת טובה של שבילי אופניים ונאפשר לאנשים להגיע בתחבורה ציבורית, פחות אנשים תופסים חניות ואז אנשים שכן צריכים מכל סיבה יוכלו לקבל יותר חניות כי הן יתפנו מאנשים שבמצב היום משתמשים ברכב פרטי. לכן נעביר אנשים לאמצעי תחבורה אלטרנטיבי ונפנה חניות למי שזקוק . לירית: עם כל הכבוד לתחבורה ציבורית, נכים רבים תלויים במכוניות שלהם ולכן חשוב שיהיה דגש על חניות נכים. בוודאי נכים שאין להם דרך אחרת . הילן: לגבי נכים, יצא חוק חדש שכל המקומות של הפריקה וטעינה לאחר השעות יהיו רק לנכים, או לפחות חנייה אחת .

איתי: נוסיף למצגת ולנתונים את המצב של חניות הנכים לפני ואחרי וכמובן שלא נפגע בנושא הזה . נופר: חשוב לי להגיד שאזור פריקה וטעינה הוא בבסיס שלו חנייה. אם מסתכלים על זה יש פה חניות שעוברות לפריקה וטעינה . איתי: גם אנשים שהולכים בכלי רכב המוזרים הלאה גם אמורים לרדת ברחוב . נופר: לגבי סוגית הגדרות, נעשה סדר. יש לגדר תפקיד בטיחותי. זה חשוב. לא נעשה פרויקט כזה גדול ונשאיר את הנושא פרוץ. הבנו איפה הגדר: יש לנו בין שני מסלולי הנסיעה בגב התחנה וגם בצד הנגדי, גובה 1.1 מטר. לגבי העיצוב זה עניין שנשאיר לאדריכלי הנוף. חשוב להבין שהגדרבטיחותית וזו ההמלצה של משרד התחבורה ומשטרת ישראל, לשים גדרות כדי שאנשים לא יתפרצו לכביש. אני מראה פה בהדמיה שאם אנחנו נמצאים בחלק הזה, תראו שיש לנו שני נתיבים לכיוון מערב, לפרטי ולציבורית. שימו לב שהתחבורה הציבורית כאן נוסע לכיוון השני. אם הולך רגל עובר כאן הוא רגיל להסתכל רק לצד אחד, אבל הוא עלול לחצות באמצע, להתפרץ לכביש. הוא רגיל לתנועה מכיוון אחד והתנועה באה משני הכיוונים ולכן יש גדר וזה נושא שחשוב להקפיד עליו . קריאה : הרבה אנשים נהרגו על מעברי חציה והגדרות לא עזרו . נופר: דיברנו על שני מעברים חציה במקום שלושה. ונרחיב על זה בהמשך. לגבי המדרכות, דיברנו על זה הרבה, סיכמנו למשהו תמציתי, כל המדרכות נגישות בפרויקט להולכי רגל ולנכים. רוחב משתנה לאורך התוואי, אי אפשר לדבר על המדרכות ברוחב קבוע. מן הסתם אתם מכירים את הרחוב שיש לו אזורים רחבים וצרים יותר. חשוב לזכור שאנחנו בסוף מרימים את הפרויקט בעיר קיימת ולא מתכננים אותה מאפס. זה פרויקט ללא הפקעות בשטחים פרטיים. איפה שיש מדרכה שנוכל לעשות אותה רחבה יותר היא תהיה רחבה יותר . שביל אופניים שהוא חלק בלתי נפרד: תוואי שביל האופניים הוא בצד הדרומי, בטשרניחובסקי בצד המערבי ובדרך השרון מתחבר הלאה. בין רחוב הרצל לירושלים שביל האופניים יהיה צר יותר, כי זכות הדרך צרה יותר. בגלל זה השביל תוכנן כך. אם נסתכל על שני כיווני הנסיעה, רוחבו בשני הכיוונים הוא 2.5 מטר .

נופר: גם על זה נרחיב בהמשך. חשוב להגיד שלא יהיו חסימות הרמטיות. תישמר הנגישות להולכי רגל וגם לכלי רכב. יהיו הסטות תנועה לכאן או לכאן אבל לא תהיה הפסקת תנועה. תתאפשר הנסיעה וכמובן שהעבודה תתבצע במקטעים. זה יחולק לשלבים. כדי לקדם את הפרויקט בזמן הכי קצר חלק מהמקטעים יבוצעו במקביל . סוגיות עירונית: אלעד אתה רוצה להתייחס ? אלעד: עכשיו ניתן לרן ואחר כך . אוקי, אז רן יציג לכם את העניינים העירוניים . רן: שלום, אני רן, מתכנן אורבני. באתי לדבר על תשתית ושמעתי את הדיון, אז רציתי להציג מצגת שהצגתי ב-2016. החברה שלנו עוסקת בפיתוח אורבני לצד קשרי קהילה. אנחנו עוסקים במגהתשתית. איך מייצרים בעיר שנכנסת לתהליך, איך נכנסים ללא נזק . שמי רן, מתכנן אורבני, יש לי חברה לתכנון ואסטרטגיה, עוסקים בפיתוח מרחבים אורבניים. היינו מעורבים בפיתוח השוק, נמל יפו, מתחמי התחנות. מתעסק בעיקר במצב של העיר בעשור האחרון. נכנסים במדינה להמון פרויקטים גדולים של תשתית. מדובר על תהליך שינוי תמידי, מדברים על זה שזה ייקח 5-6 שנים, הדור שלנו הולך לחוות הרבה שינוי וצריך להבין שזזה ילווהאותנו הרבה זמן, אנחנו מאמינים שתכנון זה לא רק עוד 50 שנה קדימה. אחנו אוהבים לחשוב עלנכון להיום ולמחר בבוקר. ההתייחסות שלנו היא למרחב הציבורי במהלך העבודות, כמו בעלי העסקים במתחם הרכבת ברחוב ירושלים ביפו. וחושבים איך לייצר מרחב ציבורי שיאפשר לבעלי עסקים לשרוד ומאפשר לציבור הזדמנויות . עקרונות הפעולה זה: לו"ז צפוף, פעולות גרילה, הרבה שיתוף פעולה עם תושבים וסוחרים. הכי חשוב זה פרויקטים שמחים עם הומור. אין פרויקטים שאין בהם סבל ואבק, ולכן מנסים להחזיר את הקהל לאזורים האלה ולעשות בהם דברים נחמדים. זה מאוד מגוון, אתה מייצר מרחב חדש. בסופו של דבר כל הרחוב יקבל קונספט אחר. אנחנו עובדים בשדרוג לרחוב ומייצרים את ההזדמנות ומחברים את בעלי העניין לתהליך. אנחנו בעולם משתנה, המסחר האלקטרוני גדל ואנשים רוצים לצאת בשביל חוויה, היום המוצרים שמוצאים עליהם יותר כסף זה חוויות, פחות מחולצה בקניון וזו תופעה עולמית. מדברים על יצירת מרחב זמני, דברים מודולריים לא להתחייב שהם יהיו במרחב אחד. מכולה פשוטה של אשפה שהופכת לגינה ועוברת לרחוב אחר עם השיפוץ. עגלות לאוכל. פרויקטים עם פיגומים, מאוד זולים מייצרים תוכן גם בזמן העבודות. איך הופכים את הגדרות והאספלט וכל המרחב החדש. דיברו על גדר, ייצרנו גדר שמדברת בשפה עירונית שיכולה להתחבר למיתוג של העיר. דברים שמשלבים את הקהילה, מידע על הפרויקט ומקומות ישיבה, הכל במהלך העבודות. מדברים על בטיחות ונגישות, מייצרים עם צוות הפרויקט פתרונות

לבעלי מוגבלויות ולכל האוכלוסייה שצריכה להגיע לעסקים. הרבה פעולות שעושים איתם, גםשיווק ופרסום וגם במרחב: קיר ירוק עם בני נוער, מסיבות שאפשר לעשות באמצע הלילה באתר בנייה מה שאי אפשר לעשות בימים רגילים שהמרחב לא נסגר. כל נושא המידע והממשק, תהיה פה הרבה תחבורה ציבורית . איך עושים את זה בצורה יעילה? לא תכננתי להציג את המצגת, אבל חשבתי שצריך לדבר גם על השנים הקרובות שאנחנו רוצים שהתושבים יחייכו ואפשר לנצל את השנים האלה נכון בצורה מיתוגית. אני מניח שיהיו עוד פרויקטים ועוד תושבים יכנסו וכל הצמיחה הזו גורמת לדבר שאנשים רוצים במרחק הליכה מהבית, את בית הקפה הנכון ואיך הופכים את המרחב הציבורי לנעים גם תוך כדי עבודה . איתי: אני מבקש שתרחיב על הניסיון המקצועי שלך, רן נבחר לא בכדי . רן: אנחנו מתמחים בתכנון אסטרטגי והחייאה של מרכזי ערים, פחות מגורים, הייתי סמנכ"ל הפיתוח של נמל תל אביב. נמל יפו זה פרויקט שלנו. מתעסקים ברובעי חדשנות בחיפה ובאר שבע. מרכז העיר בהרצליה, מתעסקים בנגב בפיתוח כלכלה מקומית. והשוק שבכפר סבא . איתי: לגבי השוק לגבי מה שהולך לקרות בויצמן, אלעד כמנכ"ל החברה הכלכלית, אני זוכר את השיחות עם הסוחרים ואת האמירה שלא נצליח להזיז פטרוזיליה אחת. ואיך בזמן העבודות בנינו את הדוכן של צביקה בצורה זמנית. החששות מובנים לאנשים שכל יום עבודה שהקופה לא דופקת זה לוקח מהמשפחות שלהם. אפשר לראות את התוצאה עכשיו, החלק המשמעותי מוגדר כיעד, שאף סוחר לא יעזוב את המקום ונכון להיום אנחנו חמש שנים מאז והם ממשיכים לבכות אבל לא עזבו את המקום . רן: סוחרים תמיד בוכים, יש אופי לרחוב שלכם שצריך לשמר. במורכבות שיפוץ כזה נרחב אסור להפוך לשטאנץ של רחוב מרכזי, לשמור על הערכים שלכם גם בעניין הירוק וגם הטכנולוגי. אתם בתפיסה עיר חדשנית שעושה דברים לפני ערים אחרות וגם הפרויקט הזה הוא דוגמא לזה . [הערת יו"ר הוועדה: לא היתה בביטוי זה כוונה לפגוע בכבודם של הסוחרים. מותר להציף אתהקשיים ואנחנו נמשיך לסייע ככל האפשר[ עילאי: נשמור שאלות לסוף. אנחנו רוצים להציג כמה שיותר מידע, אולי נייתר כמה מהשאלות. אני מבקש להציג את דוקטור ירון זינגר שיראה לכם פרויקט שתראו כמה חשיבה ותשומת לב לפרטים

מוכנסים כאן וכמה אנחנו מנסים למקסם את הרווחיים שלנו, הכלכליים והעירוניים. הוא יספר לכם על פרויקט שנעשה – ייחודי לכפר סבא ובעולם. בבקשה . ירון זינגר: ערב טוב, תודה על ההצגה. אני רוצה לספר לכם על הזדמנות. רבע מיליארד בואו נראה איך אפשר לקצור משאב מתוך מטרד. עד שתעלה המצגת, אני מדבר על קונספט שהוא שינוי פרדיגמה, עיר רגישת מים, שפיתחנו באוסטרליה. חשבתי שזה מתאים לישראל. הרעיון הוא שכשיורד גשם בעיר במקום שהמים יזרמו לנחלים ויזהמו, אנחנו תופסים אותם במקור ומטהרים לאיכות של מי שתייה ואותם אפשר להחדיר למי תהום ולהפוך למשאב. ב-2009 הייתי פה ועשינו את הפיילוטהראשון בכפר סבא בשכונה הירוקה מה שהפך להיות מכה למדענים וקבוצות. בחורף קולט מי נגר, מטהר אותם לרמה גבוהה יותר ממי שתייה ומחדיר אותם למי תהום ובקיץ לוקח מי תהום מזוהמים ומטהר אותם. יש זיהם של דשן אצלנו. זה שיתוף פעולה די רחב עם עיריות, כפר סבא הייתה ראשונה ובת ים ורמלה הצטרפו, קק"ל כמובן, רשות המים ומקורות, והטכניון, אוניברסיטת בן גוריון והעברית . והרעיון הוא לדבר על הפיתוח. אם זה שנות השבעים בתל אביב, תארו לכם מה קורה שיורד פה גשם. הוא מוצא את מקומו בנחלים ובים. מעבר לכמות, מדובר פה על שלושה מתקני התפלה שאנחנו משחררים לים. מה קורה בערים מודרניות, קודם כל עיר צריכה לגבש לעצמה חוסן אקלימי, אם זה לגבי אירועי הצפות או יובש. לאורך 50 שנה קדימה, יש לנו יותר אנשים ליחידתשטח והתשתיות צריכות להתאים. רואים שחלק מהנחלים סוגרים ומעלימים. צריך להשמיש אותם כי הם מזוהמים. עוד תופעה זה אי החום העירוני. בגל חום הטמפרטורה יכולה להגיע ל-48 מעלות. לא מדובר במים רק, אלא גם לייצר מיקרו אקלים, מהיר לעיר זו ההזדמנות. עיר רגישתמים נותנת מענה לאתגרים הללו. היום אחרי פיתוח רוב המים מוצאים את עצמם בנחלים ובים, זיהום אקוטי עם חומרים מסרטנים שמצטברים וכמובן הצפות. אם צריכת המים הכללית עומדת על 9 מיליון קוב, כמות המשקעים זה 7.9 מיליון קוב בשנה, פוטנציאל הנגר עומד על 4.3 זה כמעטחצי. אנחנו זורקים למעשה מחצית מהמים שאנחנו צורכים ומהיר לעיר זו הזדמנות לתפוס כמות מאוד גדולה. לפני 4-5 חודשים מנכל החברה הכלכלית אמר לי בוא נראה כמה מים אפשר לקצור. רשות המים כתבה מסמך תומך שיש פה מיליון וחצי קוב מי נגר באגן הזה. לכן זה הפך לפרויקט אבל שוב, לא מדובר רק במים. אם המים זורמים היום לנחלים אנחנו רוצים לעצור את התהליך ולא לשחרר את המים ולתפוס אותם במקור. לוקחים אי תנועה, פארק ציבורי והופכים אותו לפונקציונלי. המים יורדים מאי התנועה לכביש. בעתיד הוא יהיה מונמך ויקלוט את המים ויטפל בהם. אלמנט של ביו פילטר בקונפיגורציה של אי תנועה. המים מגיעים משני צדי הכביש לפס ירק שמטהר את המים וגם מייצר מיקרו אקלים סביבו שמנמיך את הטמפרטורה ב-4 מעלות. זה חתך באוסטרליה (מתייחס למצגת) אפשר לראות את הביו פילטר. בדקנו וזה עובד על 27 אלמנטיםומתכות כבדות. אי התנועה תופס את המים משני צדי הכביש. כשיש אירוע גשם המרזבים מאיצים ויש לנו שיא של מי נגר שמצריך לתכנן לספיקות מאוד גבוהות והמון כסף על בטון. בפועל כשמשלבים מערכות כאלה מקטינים את הפיק ואפשר לטפל במים. מנמיכים את הספיקה, ואז הקרקע יכולה לקלוט את המים. אלו אלמנטים שנעשו באוסטרליה, שם יש במלבורן 8,000 מערכות כאלה. יש מופעים שונים, זה כבר נכון יותר למעצב ולאדריכל הנוף איך להתאים את זהלצרכים ולמנטליות של הרחוב. זו כפר סבא, אגיד למה זה מיוחד כל כך. יש פה מוביל שמנקז שליש מכפר סבא, הביו פילטר קולט חלק מהמים ומטהר אותם ומעביר לרשת של בארות החדרה. זה בחורף. בקיץ הוא לוקח מים מבארות מושבתות ומעביר ממצב של זיהום גבוה לאיכות של מי שתייה ובעצם עושה שיקום של בארות. יש לנו מקור מים מהמוביל, הכל בלי שאיבה, בגרביטציה, המים עוברים את הביו פילטר ובקיץ מגיעים לביו פילטר ועושים דיאליזה למי התהום. תראו איך הם נראים, זה נראה כמו מילקי. המים אצלנו מזוהמים יותר מהעולם, כי אצלנו גם יש אובך ואבק ומתכות ונוסע עם הגשם כשהוא מגיע .

אחרי הפרויקט הזה הבינו למה בארות החלחול לא מתפקדות, כי המים מכילים הרבה חומריםדקים שסותמים את הבארות. לכן לאחר הטיפול לא צריך לתחזק את הבארות ומאז לא נגענו בהן . תכננו עוד 6 אלמנטים בפארק שיכולים לקצור עוד מאה אלף קוב בשנה. זה אלמנט שנבנה בבת ים(מראה במצגת). זה נראה כמו שדה שקולט את המים מהכביש. וזה ברמלה. זה יכול להיות אלמנטים מאוד קטנים, מפרצונים או בעומק של חצי מטר, כך שאין לחץ על התשתיות. הרעיון הוא שאם כבר עושים ומשנים את הכביש והתשתיות זו הזדמנות לקצור את מי הנגר ואני שמח שאלעד הסב את תשומת לבי לדבר הזה ורשות המים תומכת. זו הזדמנות פז וכפר סבא כפי שהובילה את הפיילוט הראשון, אני מקווה שתוביל את זה . רק עוד משפט אחד, אנחנו משנים את הטופוגרפיה מה שמאפשר לנו לעשות את החלחול הזה. אבל המהלך הנוסף שנמצא בעיצומו, הרעיון שכל קוב מים שנחדיר לאקוויפר ההר, נקבל עליו דלתא של כמה שקלים, זה יהיה סוג של מפעל מזין שיכניס כסף לעיריית כפר סבא. לוקחים כסף של משרד התחבורה ויוצרים תמריץ ומפעל שכל פעם שיירד גשם אנחנו הופכים לסוג של חקלאים . זו פעם ראשונה שיש תשתית שמניבה, אני חושב שזה יהיה מודל לחיקוי בערים אחרות. שאלות בסוף . נופר: תודה רבה. נעבור לשאלות . עילאי: אנחנו רוצים שנייה שהאגרונום של הפרויקט ידבר . בבקשה אדיר. אדיר: אני אדיר מאדיר ייעוץ ופיקוח נופי. ערב טוב. אנחנו ערכנו את הסקר בפרויקט. כמובן שעל פי הנחיות פקיד היערות, כל העצים בתחום נסקרו, צולמו, נבדק המצב שלהם, כל הנתונים הוצגו גם לעירייה. כרגע מדברים על החלק המזרחי. החלק הזה של הסקר הוגש וקיבל את אישור האגרונום העירוני, מG עד רחוב העמק. אושר על ידי הגורמים העירוניים והועבר לפקיד יערות של קק"לאחרי סיור אושר. כל התכניות הגיאומטריות והנופיות הועברו אלינו, נבדקו, והמטרה הייתה לשמר ככל הניתן את העצים האיכותיים בתוואי. כמובן שפיתוח כזה יצריך גם כריתות ופינוי של עצים, אבל המטרה הייתה לשמר ולברור מתוך כל העצים שנסקרו את האיכותיים ובהשתדלות אותם לשמר .

איתי: בנוסף לנושא של שימור העצים, לאור העבודה הקבלנית, יש שינויים רבים. לפני חודשיים היה סיור עם משמר האילנות, עברו וראו עץ - עץ כחלק משיתוף הציבור. הדבר הזה מבחינתנו בעל ערך גבוה ועליון, כשכמובן הנחמה שלנו מבחינת כריתה היא שניטע חדשים תחתם ושהפרויקט הזה במהותו תורם לסביבה. בזה אפשר להתנחם, זו פעולה קשה עבורנו, כמו דברים אחרים שהמחיר שהפרויקט הזה גובה . אגרונום: במסגרת התכנונים התבצעו שינויים רבים שלפעמים המהנדסים לא אהבו אבל זה כדי לשמר עצים שאנחנו רואים כאיכותיים . ממה: אי אפשר לשתול עצים שכרתו במקום אחר? אגרונום: אפשר. אבל לפי ההנחיות עושים העתקות רק במקרים מיוחדים. לפני כמה שנים המגמה הייתה להעתיק כל מה שניתן, אבל הניסיון המצטבר הוכיח שהמון משאבים מתבזבזים בביצוע ההעתקות. והבעיה שאחר כך תקלות הכי קטנות, במערכות ההשקיה - העצים הופכים לרגישים ולא שורדים. כל עץ שמאושר לכריתה יש לו שווי ערך חלופי. הערך שלו כספית מוצג בסקר והפרויקט מחויב להחזיר לציבור את הערך הנופי שיוצא מהשטח. כך שאם הערך הנופי מחושב כמאה אלף שקלים הפרויקט מחויב להחזיר את העצים האלה בשתילה חדשה . תהילה: איך זה משפיע על הצל ברחוב? אגרונום: כמובן שפרויקט כזה יחייב כריתה ובהתחלה גם פגיעה בצל, אין ספק. אבל השתילה החדשה מתוכננת להיות שתילה מאוד איכותית, של עצים איכותיים וכמו שנאמר פה גם מתוכננת להיות תשתית מיוחדת כך שקצב הצמיחה של העצים יהיה מיטבי. יש פה השקעה של מחשבה ומשאבים ביצירת מרחבי גידול שיאפשרו צמיחה מאוד מהירה וטובה לעצים, כי הניסיון המצטבר מראה שבפרויקטים שלא דאגו להתאים תנאי גידול ולא השאירו מרחב מספיק לעצים, העצים היו מגיעים יפים מהמשתלה אבל ההתפתחות שלהם נעצרה אחרי מספר שנים מועט וזה לא המטרה פה. לכן המטרה היא לייצר תשתית לעצים כדי שיגיעו לאפקט של צל . איתי:

שווה לעיין בסקר העצים ויש גם מסמך שנקרא סכימת תשתית צל, זה נמצא באתר העירוני עם כל המסמכים, זה מפרט על ההיבט של הצללה ובעיות השתילה, כולל הצללה שאינה באמצעות עצים. זה מיוני 18, זה באתר . זמר ברשאי: אני חבר ועדה, וגם יועץ למשרד התחבורה ומתכנן בפרויקט אחראי על אזור סביבת התחנות. אני לא אובייקטיבי פה, אבל יכול להגיד שמוטב מאוחר מלעולם לא. הBRT היה צריך להיות כברלפני שמונה שנים וכל דחייה תגרום פה לקטסטרופה. זה משהו שחייבים לבצע. לגבי נושא המסחר ברחוב, התפיסה שאם מישהו קונה פלאפל זה מחייה את הרחוב לא קיימת. מי שמביא את המסחר לרחוב הם הולכי רגל, וכשמדברים על הסוחרים, נבחרי העירייה צריכים לגלות בגרות, האם הם דואגים לחניה שלהם או למסחר. והסקרים מראים מברצלונה עד חיפה מראים שמסחר לא נפגע אלא בשלב העבודות מנת"צ שמאלי אלא רק יכול להשתפר . נופר: שאלות? תודה אדיר . אסנת: תודה רבה, אני רוצה לברך את העיריה על תכנון צופה פני עתיד. שלוש הערות ושלוש שאלות. קודם כל, ממש ברמה הטכנית, הזמנו למפגש בנושא. אני מציעה בפעם הבאה לתכנן קצת אחרת, השעה כבר 9, צריך לחלק מפגשים כאלו בצורה פרופורציונלית בין הפרזנטציה לשאלות, קחו בחשבון שאנחנו מצפים גם לקיים כאן דיון, לא רק הצגה. שמעתי אותך עילאי עם המון תשוקה ולהט. באת לשכנע עד כמה אתה מאמין בפרויקט וזה מקסים. בשביל כל פרויקט דרמטי צריך משוגע לדבר. לצד זה אני אומרת שכשאנחנו משוגעים לדבר יש לנו אזור עיוורון לכן צריך להגדיל אוזניים ולהקשיב לאנשים . עילאי: אנחנו באמת שומעים את הקולות ומשנים תכנון . אסנת: אני רוצה להביא לכאן קול של קבוצה גדולה של מעל 100 סוחרים בעיר, שבשבועות האחרוניםאני משוכנעת שהם פונים לכל חברי המועצה, והם מאוד כועסים וממורמרים ובתחושה שלא מקשיבים להם באמת. לדבריהם, ולא בדקתי אחד לאחד, שמעו את ההערות שלהם אבל אף אחת מההערות שלהם לא התקבלה ולא נעשו שינויים שיכולים לשמור על הפרנסה שלהם והם מדברים מדם ליבם. אני ממליצה לחזור אליהם ולנהל שיח חוזר, כי הם הולכים בתחושה קשה. עוד בהקשר, אני מבינה כאן שעברנו את נקודת האל חזור, אבל לא בטוחה שהתושבים יודעים את זה. אם זה כך צריך לומר את זה. כמו שאני חווה את זה מהתושבים הם מבולבלים וחושבים שאנחנו

עדיין בשלב שאפשר לעצור, וצריך לשים את זה על השולחן. יכול להיות שאנשים לא יאהבו את זהאבל צריך לשים את זה על השולחן. יש לי תחושה שזה לא נעשה ולכן יש אנרגיות שמוציאים כמו גז בניוטרל. לא צריך לענות, אני רק מביאה קול שלא נשמע כאן כי הדיון התחיל בנקודה שאנחנו בפרק א' של הספר ויש אנשים שחושבים שאנחנו בהקדמה. שלוש שאלות . עילאי: לפני השאלות אענה... כמובן שמקשיבים לסוחרים וגם מיישמים חלק מה שהם מבקשים. כמובן שלא נוכל ליישם הכול. יש כאן צוות שעבר דלת דלת, חנות חנות, וקיבל את כל האינפוטים. התכניות הן עדיין בשלבי שינוי, כמו מקומות הפריקה וטעינה ששונו. לגבי נקודת האל חזור. היא התבצעה למעשה לפני כמה שנים במועצת העיר כשחתמנו על החוזה במועצת העיר . אסנת: הציבור לא יודע את זה. צריך לאמר את זה . עילאי: לכן עושים את האירוע הזה וביום שני בבית רייזל. החלק שתוכנן באופן סופי ומפורט הוא של ויצמן מזרח, שם מצאנו פתרונות לסוחרים. החלק הזה יותר פשוט לביצוע. במקביל אנחנו ממשיכים לשמוע ולהקשיב ולשפר ולדייק את התכניות והתכניות שבאתר הן לא סופיות, הן בשלבי ביניים. בין השאר כינסנו את המפגש הזה כדי שאתם, חברי המועצה, תשמעו ותבינו יותר ואנחנו גם משדרים את זה לציבור. כאמור בשבוע הבא יהיה כנס יותר גדול . אסנת: שאלות. הייתי רוצה להבין מה לגבי נושא איסוף הזבל וניקוי שמנים, כל הפעולות שהסוחרים על ויצמן צורכים? ואם נשאר רק נתיב אחד לתחבורה פרטית, אשמח לשמוע איך זה אמור לעבוד. אמשיך בשאלות ותענו אחרי זה. שאלה שנייה, דיברנו על סטריט מול, על הרצון שלנו לעודד הליכה ברחוב ואת המסחר ובתי קפה. ספסלים וכו', האם זו המטרה? לעודד מצד אחד את הפיתוח של ויצמן, זו אחת המטרות, האם נבחנו פתרונות אחרים בנוסף לנת"צ? האם יש חלופות אחרות לעידוד המסחר והחיים בויצמן, חלופות אחרות במקביל לנת"צ? הייתה כאן אמירה שהנת"צ הוא אמצעי. במקום, לא במקביל. השאלה השלישית, האם יש קריטריונים שמאפיינים רשות או רחוב ראשי ככה שיש אינדיקציה שהוא מתאים לבנייה של נת"צ, אמרתם 17 רשויות, ישעוד 200 במדינה שאין בהם נת"צ, מה תנאי הסף שמאפיינות רחוב או עיר כזו, שמתאים לנת"צתודה . איתי: אני אתחיל, קודם כל לגבי פינוי שמנים מעסקים, כמו אפסקה של סחורה ופינוי אשפה, זה חלק מתכנית תפעולית שמלווה כזה פרויקט. הדוגמא היא פינוי בשעות בהן הנת"צ פחות פעיל, היתר לעצור בנקודות בהן יכולה להתבצע עקיפה. במקום שיש נקודות מסוימות שבהן ניתן לאשר

עקיפה של עצירת רכב תפעול, גם אם רכב שנתקע והתנועה תמשיך לזרום, הכול בתכנית תפעוליתתהיה עליה על הנתיב של הנת"צ, זה לא פסי רכבת ואי אפשר לעשות את זה. מדברים על פיקוח באמצעות מצלמות ומי שצופה יודע שלא צריך לאכוף שם . אסנת: אלא אם יש לך גדר . איתי: במקומות שבהם ניתן לבצע, למרות שאין גדר בין הנתיבים, כך שזה לא העניין. נניח הרכב השחרו ומשאית האשפה, רכבים יוכלו לעקוף. בתכנית התפעולית יש עוד הרבה מאוד דברים, תכנית תפעולית נבנית, שנמצאת במצב שלדי . לגבי חלופות אחרות, את שואלת האם שקלנו דרכים אחרות לחדש את ויצמן, אשיב מתוך ספר התקציב. תקציב העירייה לנושא של שדרוג מדרכות אם אני אוסף הכל מעבר לתחזוקה שוטפת, מנטרל את כל הדברים של בית שנבנה. מישהו יודע להעריך כמה זה? אנחנו מדברים על מיליון או שניים, אני לא סבור שתקציב העיר יוכל לאפשר החלפת מדרכות בכל ויצמן וטשרניחובסקי. אולי אפשר, אבל זה לשעבד את כל התב"רים ולא לעשות דברים אחרים. זה לא ריאלי . מבחינת תנאי הסף, רשת מהיר לעיר מדברת על מטרופולין תל אביב, הרשויות שמוגדרות כחלק מרשת מטרופולין תל אביב . נופר: נסביר גם מה הקריטריונים . איתי: בשונה מהBRT שהוזכר, אחד הדברים החכמים שנעשו על ידי משרד התחבורה זזה שאין תלותהדדית. אם רעננה תחליט לא לבצע, עדיין הנת"צ של כפר סבא יהיה אפקטיבי. כל עיר מחולצת לכביש ארצי כדי שנוכל להגיע במהרה לתל אביב. זו הייתה אחת מאבני הנגף העיקריות של ה-BRT אם לא הייתה הסכמה בין רעננה לכפר סבא. זה עיקר את התועלת מהנתיב. יש מספרתנאים של כמות משתמשים שעדי תפרט . לנקודה הראשונה שנגעת בה, לגבי נקודת האל חזור וכל מה שקשור לשיתוף הציבור ותחושות הסוחרים, אין פה אמת אחת, מוחלטת, יש פה המון חסרונות - בין השאר לחיי הסוחרים, פגיעה בפרנסה וצריך להתייחס לדברים האלה בחרדת קודש. ואי אפשר לעשות פרויקט בלי זה. לגבי נקודת האל חזור, רק המוות הוא אל חזור, כל יתר הדברים בעולם לטעמי הם ברי שינוי, אבל צריך להגיד אמירות ברורות. והאמירה הברורה שנאמרה, ותיאמר ביתר שאת, שאנחנו משלימים את ההכנות האחרונות ויוצאים לדרך. ברגע שדחפור יעבוד בשטח התהיות אם זה יצא או לא יצא, יסתיימו אני מעריך. אני מודע, שומע, נפגש וקורא ובקיא בטענות ומענות, שחלקן הלא קטן מוצדקות, החששות כולם מוצדקים. אבל אני חושב שהמידע נמצא בידי המקבלים. בוצעו שיחות פרטניות עם כ-380 סוחרים, מיפוי צרכים ושאלות שקיבלו מענה ואחרות לא. היטבת לציין שאם

אנשים חושבים שניתן באמצעות לחץ לשנות את ההחלטה והלחץ לגיטימי והוא מתוך מטרהלבטל את הפרויקט, זה בהחלט לגיטימי. מבחינת שיתוף הציבור, אני מאמין בו וסבור שזו הדרך הנכונה לעבוד. אנחנו משרתי ציבור ולא משרתי מדרגות או אספלט. אומרים שהנרי פורד טרם ייצור הרכב בשיטה ההמונית, הוא אומר שאם הוא היה שואל אנשים מה הם רוצים הם היו אומרים סוסים מהירים ומזל שהוא לא הקשיב להם. זה בדיוק אותו דבר במאקרו, יש פה החלטה קשה ויתרונות בצידה . נופר: שאלת שאלות מהותיות וחשוב להתעכב עליהן. לגבי שיתוף הסוחרים, חשוב להבין שכל הערה נלקחת בחשבון, אם סוחר למשל רוצה עוד חנייה לידו, זה לא רק לסמן את החנייה אלא לבדוק את המערך הכולל של האזור. אנחנו נחזור אליהם, אנחנו בקשר שוטף איתם. טל ו-וועד הסוחרים מכיר אותנו והתחלנו בדיאלוג ואנחנו לא הולכים לשום מקום . עדי: לגבי השאלה אם הנת"צ אמצעי או מטרה, אני מזכירה, אנחנו מגיעים ממשרד התחבורה. הפרויקט הוא של תחבורה ציבורית ולא שדרוג הרחוב. הנת"צ אמצעי לשדרוג התחבורה הציבורית, כאשר התפעול הוא חלק בלתי נפרד מהפרויקט. אז לגבי מטרה ואמצעי, המטרה היא קידום תחבורה ציבורית. זה פרויקט לשיפור איכות החיים אבל אלמנט חשוב הוא תחבורתי ולכן מציגים הכל . לגבי השאלה לגבי הצדקה להעדפה, היא נבחנת בכמה פרמטרים. קודם כל נפחים של אוטובוסים: מעל 20 אוטובוסים בשעת שיא יש הצדקה לבחון העדפה לתחבורה ציבורית והיכן שיש משמעות לרציפות, הצדקה היא מעל 20 אוטובוסים בשעת שיא ופה יש לנו 56 אוטובוסים בויצמן היוםשנוסעים ברחוב, לפני שהדרוש של התפעול שמדברים על פי ארבעה תוספות . מבחינת הצדקה אין פה צל של ספק. שעות השיא היום, אם היינו רגילים בין 6.5 ל-8.5 ואחריהצהריים זה הולך ומתרחב, היום תראו ששעות העומס הן על פני רוב שעות היום, וכשמדברים על תוספת כלי הרכב מדברים על שעות שיא שיארכו והפקקים רק יגדלו גם מבחינת נפחים ואורך וגם מבחינת השעות ולכן אין ספק לגבי ההצדקה . לגבי יתר מהמטרופולין מיפינו את כלל הרשויות ופנינו ל-18 שבהן לפי הפרמטרים הלא הייתההצדקה ב-2015 נכון לאז. כל הרשויות חוץ מאחת כולן חתמו, בוחנים אחרי זה יישום הנדסימעבר להצדקה . נכון להיום יש פרויקט נוסף לשדרג צירי העדפה נוספים, ממפים את המטרופולין ומצאנו הצדקה בעוד 400 ק"מ נוספים. ומקדמים את זה. לכן צירים נוספים יש להם הצדקה וזה רק ילך ויגדל . ממה: אני חושב שאין פה אחד שיש לו התנגדות לשפץ את ויצמן, זה ברור לחלוטין וכולנו רוצים שזה יקרה. מספר שאלות: לא שמעתי התייחסות לכמה זמן ייקח כל מקטע. זה אחד. לא הבנתי את הנושא של האוטובוסים, יבואו מספר אוטובוסים לתחנות, איך אנשים ידעו איפה לעמוד. ושאלה לאיל, העלית שני נושאים, אמרת שיש פגיעה בשבילים ירוקים ולנושא של קולודני, אדריכל העיר שהיה פה שקיבל פרס ישראל על הקשתות בחנויות. אני רוצה להבין את הפגיעה .

איל: אני אשמח להסביר . עילאי: נחכה קצת כדי שנוכל להעלות את הקובץ למחשב . נופר: לגבי השלבי ביצוע, ברוך, מנהל הפרויקט מטעם גדיש . ברוך: ערב טוב, אני סמנכ"ל תשתיות בגדיש. אנחנו מנהלים את התכנון, לגבי לוחות זמנים, ויצמן מזרח 29 חודשים. הקטע השני ככל הנראה יהיה סביב אותו זמן. חשוב להדגיש שחלק גדול תלוי במה שקורה כאן. אנחנו הצגנו מה שאנחנו יכולים לעשות ככל שתתקבל החלטה וניכנס לביצוע. ככל שהדיונים יהיו ארוכים יותר פרק הזמן הזה יתמשך יותר. זה לגבי ויצמן, הוזכרו פרויקטים נוספים, כמו ציר מים והטמנה של קווי חשמל. לכל הדברים האלה יש משמעות ברגע שמעמיסים את זה על הפרויקט . איתי: הכוונה היא לא שהמקטע פתוח בפרק הזמן הזה. שכאילו צריכים לסגור את הרחוב לשנתיים. זה לא כך, עובדים בכמה מטרים כל פעם ולא מפרקים את כל המדרכות בויצמן, בכל רגע נתון יהיה מעבר לכל עסק ברחוב ולאורך הרחוב לא תיסגר תנועת כלי רכב לכל אורך התקופה . ברוב שלבי העבודה שמרנו על שני נתיבים לכל כיוון, הורדנו את המפרדה באמצע ושמרנו על שני נתיבים . לירית: וגישה לנכים לאורך כל התקופה? ניר: אני מנהל התכנון והביצוע בחברה הכלכלית. בהמשך למה שברוך דיבר. טבענו מונח שמול חנות נעבוד עד 3 שבועות. אני משוכנע שזה יהיה פחות, אבל יש תשתיות של בזק, הוט, חברת חשמלבמשך הזמן הזה תתאפשר גישה לחנות, על מצעים כמו כורכר מהודק, במקטע. עד שלושה שבועות, כמאה מטר, זה לא מעט בעיר. נעבוד מול מקטע כזה כחודש וחצי אבל סבורים שזה יהיה

פחות וכמו שאיתי ציין, ויצמן לא נחסם. שיטת העבודה בכל הקטע המזרחי שאנחנו ערוכים ויש לנו קבלן שמחכה לאישורים להתחיל לעבוד. שיטת העבודה היא שעובדים על חצי מדרכה ומחליפים עם החצי שכבר גמרו ועושים את זה בשני הצדדים של הגדות, הצפונית והדרומית. לאחר זה עובדים במפרדה, מפרקים את אי התנועה, התנועה ממשיכה לזרום בנתיבים והאספלט החדש מבוצע כשלב סופי בלילה. כך שויצמן למעשה לא נחסם ולא משפיע כצעקתה על החיים בעיר . נופר: תודה, בהתייחס לעניין התחנות, כדי שיהיה ברור לכולם. ניר: זו אולי דוגמא יותר טובה (מתייחס למצגת). כאן רואים את השלוש תחנות. זה לא באמת מה שעכשיו מתוכנן, אלא מתוכננת במיקום האחרון תחנה רחבה של 8 או 10 מטר שרק בה יעצרו. אניהולך רגל ומגיע ועומד כאן והאוטובוס בא אלי ואני לא רץ לשום מקום. כל המספרים מגיעים למקום אחד ויש מחסנית של שלושה אוטובוסים שכל אחד מהם חייב לעצור בתחנה הרחוקה כדי לאסוף ואין עקיפה. אין עקיפה ואין התרוצצות של הולכי הרגל, הם עומדים מתחת לסככה עם WI FI... איל: אפשר להגדיל את המפה? מצוין, אדריכל קולודני תכנן את עיריית כפר סבא ויש לנו הזדמנות לראות את השפה התכנונית של קולודני. רואים את הקולונדות לאורך רחוב ויצמן, זה דבר אחד . ממה: בהתחלה היו על זה טענות ואחר כך אמרו תודה רבה . איל: ההסבר הנוסף זה הגגות האדומים של הכפר, היות ואנחנו מתקדמים כל הזמן ולא יכולים להיות יותר עיר קטנה. זה עניין אחר. איפה אנחנו קשורים למהיר לעיר? הגגות האלה והקולונדות הן לאורך רחוב ויצמן. קולודני תכנן גם את ההיבט מצפון לדרום, כל כפר סבא בנויה באופן הזה ששבילים ירוקים חוצים את העיר. יסלחו לי חברי הוועדה, אני כמו תוכי כל ישיבה מדבר על שבילים קטועים. אשמח להרחיב את המבט על האזור הזה. אנחנו נמצאים פה. אנחנו יושבים על האזור הזה (מתייחס למצגת). תתבוננו מה שמשמעות של השביל הירוק פה. זה אזור העירייה, אנחנו קוטעים. תוכלו להראות את ההדמייה מהמצגת של העירייה? כשאני אומר, השביל הירוק קטוע, אני לא מדבר על רמת העץ. יש כאן אנשי תכנון שאכפת להם מכל עץ בודד. אני מדבר על המשמעות של קיטוע של שביל ירוק. אני קטונתי וחושש שגם מתכנני מהיר לעיר לא יכולים להימנע מהצבת הגדרות האלה. אני רק אומר שזה יפגע בתכנית של קולודני .

אני מתנצל, יש לי עוד מנטרה. אני אומר ושמח שהזמנתם את כל חברי המועצה, אני חוזר ואומרשאין פה אנשי תכנון. הגיע היום רן. השפה התכנונית של קולודני מורכבת. אתן דוגמא. אם תסתכלו על העיר עכשיו אחורה, עיר בת 120 שנה, הגב שלנו פונה למרכז מסחרי שומם, אין בואיש. אני מנצל את ההזדמנות להבין, כאשר הגדר תחסום את השביל הירוק המשמעות העמוקה היא שיבוא יזם ולא ירצה לבנות פה. על זה אני דואג, אם אני אומר שאין אנשי תכנון הכוונה שאין תכנון עתידי, זה שביל ירוק פה, תסתכלו כשתרדו, איפה ירוק? רק אספלט, אני לא מתבייש, אני מהאנשים של המועצה לפיתוח מקיים ודרושה פה ראייה רחבה יותר. הבעיה היא קיטוע של השביל הירוק שמונע פיתוח של המקום שהוא עזוב ומוזנח. מדברים על בתי קפה. אני לא רוצה שהמקום הזה יהיה סתם עוד מקום והאבדן של המעבר הפשוט לעירייה, ש-120 שנה יכלו אנשיםללכת לשם, אין מה לעשות, זה הזמן, אבל צריך פה אנשי תכנון, כי הולכים לעשות פה שגיאות וזה חבל . עילאי: איל תודה, אני רוצה להדגיש שהיום... צריך לזכור: במצב הנוכחי אין בו באמת מעבר בין שבילים ירוקים על גבי ויצמן. צריך לחצות 4 נתיבים. נכון שזה אפשרי כי אין גדר אבל זה לא מצבבטיחותי או אידיאלי. אנחנו כן דנים, התכנון אינו סופי, דנים בשאלה איך אפשר לעשות מעברים על גבי ויצמן שהולכי רגל יוכלו לנוע בין השבילים הירוקים. יכול להיות שנצליח, תודה שהצגת את הנושא כי הוא חשוב . איתי: בהתייחס לכמה נושאים, יהיו הרבה מעברים על רחוב ויצמן, במעברי חצייה. לגבי הרשת הירוקה של קולודני, אני מעריך שרובה לא פותח בפועל. זו אמירה ראשונה, שחשוב להכיר. בפועל יש הרבה מקומות שסטטוטורית הם חלק מרשת השבילים אבל הם לא מפותחים. זו אמירה שנייה. שלישית, לגבי הקיטוע, אפשר להגיד שזה קוטע, ובדרך הזו גם כל רחוב קוטע, ואפשר להגיד שבמקומות של כבישים, אפילו לא כאלה ראשיים, כמו גן יצחק ברחוב המייסדים ממשיכים הלאה צפונה וחוצים כביש וצריך ללכת מערבה ואחר כך להתחבר להמשך הרשת וגם כאן זו תהיה התנועה ומי שיבחר ללכת או לנסוע ברשת הירוקה יוכל לעשות את זה . בטיחותית אומר דבר נוסף בנושא, נתקלנו בזה בכל מה שקשור לשכונות הירוקות. גם שם תכוננו רשת של שבילים וכשמגיעים לכביש אין מעבר חצייה. ואז הולך הרגל יוצא מהשביל ולא כך התנועה מותרת. זה מאוד מסוכן ברמה התחבורתית לשים במקטע דרך ישר מעבר חצייה. זה דבר שמזמן בוודאות כמעט מלאה סטטיסטית תאונות והרוגים ועל כן הוראות התכנון זה לשים מעברים במקומות בהם התנועה מאיטה ממילא, במקומות כמו כיכרות או איפה שיש פסי האטה. וכמובן שויצמן זה לא המקום לשים פסי האטה. אם מישהו ייסע על ויצמן יראה את כל השלטים. אלו מקומות שהלחץ הציבורי הביא למצב בו הותקן מעבר חצייה במעלה הרחוב, אבל זה המקום הכי מסוכן שיש. ההולך רגל בטוח שהזכות לעבור שלו, והנהג ממשיך ובמקומות כאלה יש פגיעות. גם אם רכב עוצר, התנועה הטבעית של נהגים אחרים היא לעקוף אותו, כך שגם אם לא הייתה פה גדר לשים מעבר חציה זה מסוכן. אז אומרים שממילא חוצים ונשים מעבר חציה. התשובה היא - לא. אם אני חוצה לא במעבר חציה אני ערני יותר, יותר מהולך רגל שעובר ברמזור. במקומות האלה נדרסים הכי הרבה הולכי רגל . לגבי החזון של קולודני והאמירה התכנונית שהטביע בתכניות, ככל שאני יודע הוא עוד מהלך בינינו והיה מעניין לשאול אותו מה דעתו בנושא ואני אנסה לעשות את זה. אבל אני חושב שזה בדיוק החזון. המשך החזון הוא שבילי אופניים כי הוא עשה את זה שלתושבים יהיה נוח ונעים.

ואם נעשה ספירת תנועה במדרכות של ויצמן היום נגלה תמונה עגומה. אני בטוח שהתכנית הזאת תשנה בדיוק כמו שקולודני התכוון . איל: נושא הגדרות הוא ממש שולי. אני סומך על המתכננים, אבל השבילים הירוקים מאוד משמעותיים. כשנצא מפה תסתכלו על המרחב האורבני. יש פה מרחב אדיר. הגדרות זה שולי. אם זה יהיה על המפה של הGIS זה בסדר. אבל אם אנחנו מסתמכים עוד 20 שנה כשהרכב יהיהאוטונומי, אם לא יקחו בחשבון את השבילים כל המרחב הזה יעלם, צריך להבין מה קולודני ניסה לעשות. הוא לא תכנן את זה ליומיים . איתי: בתכנית הזו הושקעו עשרות אלפי שעות מתכננים בכירים. ושנית, הפנית את כולם להסתכל לצד הזה וחשבתי על זה שתזמין את כולם להסתכל בצד של החלון שלידך, שלפני כמה שנים היה נראה אותו דבר. רחוב גיבורי ישראל, היה פה כביש, חלק מחזון הרשת הירוקה, כביש שהחלטנו לסגור. ומה רבה הייתה הצעקה, כי חנו פה וזה פגע במסחר ובחניות ועכשיו כשנרד מפה אני מציע לכולם להסתכל לצד הזה כי זה העבר וזה העתיד ולגבי הצד הזה אני מזמין אותך להסתכל על התכניות, כי פה תהיה ראייה כוללת לרשת הירוקה, זה גם בתהליכי תכנון מתקדמים . אמיר סילבר: אני רוצה להגיד תודה לכל מי שהגיע ועבד על התכנית. אני שמח שאנחנו מתכנסים. קצת חסר לי ראש העיר. הייתי שמח שגם הוא יהיה ויציג את החזון שלו. דבר נוסף, אני שמח שאכן הולכים להטמין את קווי החשמל בשני מקטעים אבל לא ברור לי למה בחלק הבעייתי של הרצל ירושלים לא מטמינים, שזה החלק הצר ויש לנו בעיה אקוטית של איך הולכים לעבור בכלל ברחוב הזה. דבר נוסף, לא כל כך הבנתי או ראיתי את חתכי הרחוב, בסוף יש כאן הולכי רגל, מדברים עליהם כל כך הרבה. מה קורה עם המדרכות, כמה זה ישאיר להולכי הרגל. אני מדבר על החלק של הרצל ירושלים לפחות או יותר, איך וכמה יישאר להולכי הרגל? האם הסוחרים יוכלו להוציא לרחוב כיסא בלי לחסום את המדרכה להורים עם עגלות? איך נותנים את המענה? מה אבולוציית התכנית לאור ההערות שקיבלתם מהשיתוף ציבור שעשיתם. ומשהו על נגישות, ארצה לדעת איך הולכים לנסות, כי אני יודע שזה מסובך להנגיש גם את החנויות, האם תהיה מדרגה בחנויות? קובי: אני גם חבר ועדת התחבורה, לא בכל מקום אפשר להוציא כיסאות החוצה, ולחשיבות של זכויות המעבר של הולכי הרגל לפעמים גוברת, וצריך לדעת גם להבין את זה ולהבין שמה לעשות, אי אפשר לעשות בית קפה גם על המדרכה והמרחב של רחוב ויצמן מוגבל . אמיר: אני רוצה לדעת מה הנקודות שלא תהיה האופציה להוציא כיסאות .

איתי: לגבי הטמנת חשמל, אין אדם שלא יעדיף שכל קווי המתח יהיו מוטמנים. נקודה. אין פה בכלל ויכוח, מה המחיר. יש שני נושאים המחיר הכספי, מדובר על סדר גודל של מיליונים רבים, אני מעריך שעל זה היינו מתגברים. נניח. זה עשרות מיליוני שקלים שכרגע... זה רק הפן התקציבי ומשרד התחבורה כאמירה כוללת לא מטפל בזה אלא אם זה מתחייב כתוצאה מדברים שהם עושים. הפרויקט יצא לדרך בהגדרה של בלי שינוי סטטוטורי כי זה יגרום לזה שלא נוכל לעשות את הפרויקט בלוחות הזמנים. המחיר השני הוא משמעותי בנושא של לוחות הזמנים כי עבודה כירורגית מול חזית של חנות, בלי לפגוע בתנועתיות במהלך העבודות. כשמתעסקים עם תשתיות חשמל זה קצת שונה. הם לא יחפרו עשרים מטר כל פעם ויטמינו. והדבר השני הוא כשמורידים את התשתית הראשית מתחת לגובה פני הקרקע צריך לפתוח עכשיו גם את כל החיבורים לכל הבתים מהקו הראשי וזה פרקי זמן ארוכים. חיבור לבתים זה תהליך ארוך שיפגע מאוד ברחוב, סוחרים ודיירים. זה מחייב לוחות זמנים אחרים לגמרי. מדובר על עיכובים של לא מעל חודשים, אלא שנים קדימה. מעל שנה פלוס. אני לא זוכר את הנתונים בדיוק, אבל זה לא עיכוב מינורי. אלו שתי הסיבות למה זה לא ניתן לביצוע . אגב, בבוא היום, לא מדובר בתעלת למאנש ולא ברכבת תחתית. זה לא שלא יהיו עכשיו עבודות תשתית ברחוב. אם בבוא היום זה יהיה אפשרי, זה יחייב עבודות תשתית שאפשר לעשות עכשיו או בשלב של אחרי שהמסחר יתחזק. זו אופציה קיימת. זה כאילו לא חכם מבחינה של לא לעשות את זה בבת אחת, אבל אם עסק עכשיו יפגע בצורה יחסית, נגיד בינונית למשך חודש, או לפגוע בצורה קשה מאוד למשך חודש, יכול להיות שעדיף לפגוע פעמיים בחודש. גם זה שיקול . לגבי יתר הנושאים, לגבי חתכים, ונגישות, לגבי נגישות, במצב הסופי תהיה גישה נגישה, בגובה החנות. מצב הנגישות ישתפר מאוד. זה אמור לשפר את המצב. גם לתקופת העבודות ככל שניתן, נדאג לזה. לגבי חתך רחוב זו שאלה כללית שאפשר לראות בפירוט מה חתך הרחוב לאורך הדרך. גם היום יש מקומות שיש מדרכה צרה ויש מקומות שבטח אחרי שביל האופניים המדרכה תוצר. כמו שהוזכר קולודני, שתרם לנו, גם זה מעבר לטובת הציבור, גם במקומות בהם המדרכה צרה, יש מקומות בהם המדרכה תהיה צרה יותר . נושא נוסף, אני סבור שקטיעה של שביל האופניים אין בה היגיון שמזמין לנסוע על אופניים. אם נדמיין את הבחור מההדמיה שמגיע למקומות עם כיסאות, זה אפשרי, אבל זה לא מה שיגביר את חיי המסחר והשוטטות בעיר . עילאי: כבר היום חלק מהקולונדות בנויות על זכות דרך, אבל השטח הזה הוא ציבורי. חלקן בדקנו את זה וזה על שטח של זכות דרך. דבר שני, לפי החלטת הוועדה המקומית שינו הנחיות מרחביות. במקום הקשתות והעמודים יהיה פשוט קירוי למדרכה ללא עמודים ככל האפשר, לכן התחושה תהיה של מרחב יותר גדול. הבניינים החדשים שייבנו יהיו בסגנון אחר ויאפשרו תנועה יותר טובה של הולכי רגל . ברוך:

להשלים בנושא נגישות, יש יועץ נגישות מורשה והכל נבדק על רמת המילימטר, יותר לאט או יותרמהר. התכניות מקבלות אישור של יועץ נגישות, שמלווה גם בשלב התכנון המפורט וגם בשלב הביצוע ויועץ הנגישות לפני שהפרויקט נפתח לציבור, חותם על הפרויקט שהוא נגיש, זה בליווי . הדר: לסוגית המדרכות לא התייחסתם. קיבלתם מענה על המדרכות? איתי: אמרתי בפירוש: כן עניתי. בין "לא עניתי", לבין "לא עניתי תשובה שמוצאת חן" יש הבדל. עניתי את האמת. היום יש מקומות בהם המדרכות מספיק רחבות ויש מקומות שזה יצטמצם. אפשר לראות בכל מקטע מה רוחב המדרכות . דורית: ברצועת העזר..... . את מדברת על ספסלים ברצועת העזר . איתי: עברנו סנטימטר ודאגנו שהמדרכה הלא תפחת מהתקן שזה 2.5 מטר . הדר: חלק מהמדרכות הן 1.5 מטר . ניר: של רצועת ההליכה. הנקודה הזו היא נקודה טובה, כי זה ממרכז העיר . איתי: זה מראה את החתך (מתבונן בתמונת הדמיה) . אמיר סילבר: זה נראה כאילו אחת הדמויות נופלת .

דורית: למה הופרדו מטר ועשרים בנוסף לשבילי האופניים? ניר: באזור הזה יש זכות דרך של 22 מטר מצד לצד, מקיר לקיר. הפרויקט שלנו כמובן לא מזיז בתיםבאותם 22 מטר הינו צריכים לעשות את המיטב, להכניס מדרכות רחבות, נת"צ, שביל אופנייםנתיב רכב פרטי ומפרדה . דורית: למה מטר עשרים? ניר: שנייה, בנוסף לזה יש עצים. עוד אילוץ: חלקם רצינו לשמור וחלקם נופלים על אותו מטר ועשרים. בנוסף, בתי הגידול, עצים חדשים וקיימים שנופלים על המטר ועשרים מקבלים את בית הגידול כדי להתפתח לעצים שיתנו צל על כל הצד שבו הם נמצאים. מבחינת המדרכה, מאבן השפה עד הקיר באף מקום ועברנו שוב, התנועה נמצא כאן, לא יורדת מ-2.5 מטר לכל האורך מאבן השפהועד הקיר לכל האורך . הדר: אני ראיתי 1.5 ו-2. אשמח שנפתח את התכנית. לא יודעת איך זה מסתדר . ניר: אין בעיה, אבל המטר וחצי שיכול להיות שזה מה שראית, ה-2.5 מטר מתחלקים לרצועות שונותלאורך. יש רצועה שמזהירה את הולכי הרגל ממכשול, זה כמו מדרכה. זה כמו קצה של מדרכה כדי שעיוור לא ייפול. יש את רצועת ההליכה הראשית, ויש את רצועת העזר . הדר: אם אפשר לראות את התכנית, אשמח . נופר: אי אפשר להסתכל על תכנית כל השלושים איש .

הדר: רק אני וניר . דורית: מי ייהנה מהצל, האם עצים שנטועים 2.5 מטר מהמדרכה האם הולכי הרגל ייהנו מהצל? ניר: שביל האופניים שאנחנו רואים ולכל אורך הציר נמצא בגדה הדרומית, זה הטבע שלנו בארץ היא מוצלת רוב הזמן מהבניינים. הצד שצריך עוד יותר את הצל הוא הצפוני, שם העצים ממש על המדרכה . נורית פלג: כל הכבוד על החשיבה שחשבו על כל הפרטים. רק החשיבה שכפר סבא מתקדמת. בנוסף, נורא נעים לי לראות נשים צעירות מובילות. יש לי שאלה לאיתי: קיבלתי כמעט מענה על החלק הרך יותר. אני שומעת שזעקת הסוחרים באמת מגיעה לכל מקום. אני שומעת את האווירה, אבל רוצה לדעת. אני רואה שנעשו מאמצים גדולים לפגוע כמה שפחות בחנויות. לרשות יש אחריות על חיי התושבים. רציתי לדעת אם יש מחשבה להיות אתם בקשר ולראות אם יש עסק שצריך עזרה כלכלית פרופר מהעירייה, יעשה לי שקט בלב לדעת את התשובה . איתי: טוב, אז קודם כל כרשות יש לנו אחריות רבות והן נעות על הציר שבין טובת הפרט לטובת הכלל. יש ציבור שלם שזה ישרת רבים ממנו אבל אם שני אנשים יאבדו את פרנסתם זו טר

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]