פרוטוקול ועדת רווחה ודיור ציבורי

תאריך 10.11.19

סדר יום נתוני הדיור הציבורי בעיר כפר סבא

עיקרי דברי המשתתפים:

עילאי הרסגור-הנדין: אני שמח לפתוח את הדיון השני של ועדת הדיור הציבורי. נגדיר את מטרות

הוועדה שלנו ואיך לקדם את הדיור הציבורי בעיר ואיך לאפשר לתושבי כפר סבא הזכאים לדיור ציבורי לגור כאן. אני שמח לארח את ח"כ והשר לשעבר רן כהן שעסק רבות בתחום הדיור הציבורי ואף חוקק את חוק הדיור הציבורי.

אני רוצה לערוך סקירה קצרה של נתוני הדיור הציבורי בכפר סבא אך לפני כן אני רוצה להודות לעו"ד קרן גרשון על הסיוע באיסוף נתונים מחברת עמיגור וכן תודה ליניב בלייכר על העבודה הלא פשוטה שעשה מול חברת עמידר. יאמר לזכות עמידר שלמרות הקשיים הם סיפקו לנו בסוף נתונים מקיפים.

יניב בלייכר: אני רוצה להציג סקירה על הדיור הציבורי בעיר. בכפר סבא 248 יחידות דיור

בבעלות עמידר שבהן 675 דייריםבחלוקה לשכונות: יוספטל – 104 דירות, גבעת אשכול – 35 דירות, כיסופים – 25 דירות, קפלן – 17 דירות, מרכז העיר – 17 דירות, אלי כהן – 16 דירות, דובדבן הכפר – 11 דירות, עליה – 10 דירות, תקומה – 6 דירות, מעוז – 4 דירותהדרים החדשה, דגניה והראשונים – דירה אחת בכל שכונה. בנוסף קיימים מתחמי דיור לזכאים שמתגוררים בהם 579 תושבים, לפי החלוקה הבאה: משה דיין 28 שמיועדלזכאי משרד השיכון או משרד הקליטה –

124 דירות, משה דיין 28 אשמיועד לזכאי משרד הקליטה – 105 דירות, משה דיין 30 לזכאי משרד הקליטה – 142 דירות, תל חי 4 שמופעל ע"י החברה הכלכלית ומיועד לזכאי משרד השיכון – 18 דירות, בית גיל הזהב בדרך קדומים 19 – 103 דירות לזכאי משרד השיכון או משרד הקליטה המתחמים במשה דיין מופעלים ע"י עמיגור והמתחם בדרך קדומים ע"י עמידר.

נושא: פרוטוקול ישיבת ועדת הדיור הציבורי מס' 2 נערך ביום יום ג' 24.9.19 אסמכתא

נוהל ע"י: עילאי הרסגור-הנדין נרשם ע"י : צילה בן עזרא

שמות חברי

הוועדה

הנוכחים:

עילאי הרסגור-הנדין, אורי מור, אמיר עשבי, יגאל שמש, תמיר יהודה, בקי יחזקאל, הדר לביא, יגאל פאר, קרן גרשון, אריאל חורי

שמות חברי

הוועדה

שלא נכחו:

טלי שקד, רענן מור

שמות

מוזמנים

שנכחו:

רן כהן, יניב בלייכר, צילה בן עזרא

תפוצה: חברי ועדת הדיור הציבורי

עילאי הרסגור-הנדין: אנחנו רוצים שלא יהיה ריכוז גבוה של זכאים בשכונה אחת בלבד. בשכונת

יוספטל יש הרבה משפחות ששוכרות מחברת עמידר. בפרוייקט של החברה הכלכלית בתל חי 4 מקצים חלק מהדירות לאנשים בשוק החופשי אבל את חלקן משכירים לזכאים. מקובל שעיר תשכיר דירות לתושביה ותפקידנו לדאוג לכך כוועדת דיור ציבורי.

רן כהן: צריך לדעת איזה פתרונות העירייה נותנת שהממשלה לא יכולה לספק, כמו נכסים

וקרקעות. דבר ראשון: העירייה צריכה למצות מהמדינה את המקסימום. דבר שני: העירייה

צריכה לראות מה היכולות שלה לעזור לתושבים שלה.

הדיור הציבורי בישראל נולד אחרי קום המדינה. בשנות החמישים הראשונות היתה גדולה. היה ברור לגמרי שהמדינה צריכה להיות אחראית לעבודה, לקורת גג, לבריאות ולחינוך, אלה ארבעת הדברים שהמדינה דאגה לחסרי קורת גג. באותה תקופה הגיעו ניצולי שואה וגם ממדינות ערב.

הבודדים שהגיעו מאירופה וארה"ב היו עם כסף ורכשו בעצמם דירות במקומות כמו רמת גן ותל אביב. בהתחלה חסרי הדיור גרו באוהלים שבמעברות ואז גייסו כסף ופנו לחברות בניה כמו סולל בונה והם בנו לאט לאט במהלך השנים. בשנות ה 60 המאוחרות המשפחות שילמו שכר דירה ובמקומות אחרים היו חברות משכנות אחרות שגבו את שכר הדירה. עמידר היתה בכל הארץ ואת שכר הדירה החברה היתה מקבלת בדואר. באותה תקופה יצאו בהצעה למכור את הדירות לדיירים. מכל 400,000 הדירות נותרו רק 120,000. מי שלא רכשו את הדירה שבה התגוררו הם האנשים החלשים בחברה ובדיור הציבורי.

גיבשתי את הצעת החוק ואמרתי שלכל משפחה שגרה בדיור ציבורי מעל 12 שנה ושילמה את שכר הדירה בזמן תינתן הנחה של 3% על כלשנת מגורים. המקסימום שקבעתי היה 90%. לא רציתי שיווצר מצב שמשפחה בישראל מקבלת דירה בחינם. המטרה היתה שבכספי המכירה המדינה תבנה דירות חדשות.

לימים נמכרו הדירות והצטברו למעלה מ-3 מיליארד שקלים שעל פי החוק היה צריך לבנות באמצעותם דירות אך לא בנו בכסף אפילו דירה אחת. כשמשה כחלון התמנה לשר האוצר הוא הודיע שהוא מחזיר את כל נושא הדיור הציבורי וככשאלתי אותו היכן הכסף שנצבר הוא ענה שימצא אותו. הוא יצא בהצעה לרכוש דירות ואז עמידר רכשה 1000 דירות הסעיף השני בחוק הוא שכל הכסף שמצטבר מיועד אך ורק לבניית דירות חדשות או לרכישת דירות.

הסעיף השלישי: דיירים ממשיכים, שהם בנים ובנות של אותם דיירים משנות ה-50 וה-60 שגרו

עם ההורים שלהם באותה דירה והם עצמם חסרי דיור, זכאים לרכוש את הדירות של הוריהם. אך שם קבעתי שהזכאות שלהם מתחילה מגיל היותם בני 18.

אריאל חורי: חשבתם על זה שהערך הנדל"ני של אותה דירה שאדם רכש בשנות ה-60, שהדור

השני רוכש אותה היא שווה פי 20 מהיום. אם אני נמצא בדירה של עמידר ורוכש אותה מעמידר במחיר כזה וערכה של הדירה היא 3 מיליון זה לא פייר

רן כהן: היעד שלי היה לחלץ את המשפחות האלה ולמנף אותן כדי שלא יחיו לעולם בעוני וללא

קורת גג. חוק הדיור הציבורי לא בא לפתור את בעיות הדיור של כל המדינה.

יניב בלייכר: איך הצלחת להעביר את החוק, שהמשמעויות הכספיות שלו כל כך משמעותיות,

ללא תמיכת הממשלה?

רן כהן: אני מודה שהעברתי אותו בתחכום. מי שהתנגד היה נתניהו והצלחתי לשכנע את שס לא

להגיע להצבעה.

בקי יחזקאל: יש בכפר סבא תושבים שגרים בדירות דיור ציבורי של עמידר ויש להם סיוע בשכר

דירה. הם לא רוצים לעזוב את כפר סבא. יש 15 נשים חד הוריות שהציעו להםלעבור ללוד, רמלה ובאר שבע והן סירבו.

עילאי הרסגור-הנדין: פנו אליי הרבה משפחות בדיור הציבורי שביקשו שאני אעזור להם

בנושאים שונים, וחבל שאין מנגנון עירוני שיכול ממש לסייע להם. איך שאני רואה את הוועדה, מטרתה היא לסייע לדיירי דיור הציבורי למצות את זכויותיהם.

תמיר יהודה: אני בעד לעזור לתושבים שהם ניצולי שואה וקשישים ולאפשר להם לצאת ממעגל

העוני. הרבה פעמים המדינה נותנת לך דירה ועוזרת לך במזון. צריך לדעת איך מביאים את מיצוי הזכויות למקסימום והמטרה היא להוציא את מי שאפשר ולמי שזקוק להשאיר.

בקי יחזקאל: שידעו מה הזכויות שלהם. אם הם מוגבלים בניידות יש להגיע אליהם פיזית.

יגאל שמש: אפשר להיעזר עבור אותם תושבים בעו"ס שמטפלת בהם.

עילאי הרסגור-הנדין: אולי נוציא מסמך דרך אתר העירייה שיסביר להם מהן זכויותיהם. כמו כן

נזמין לוועדה נציגות של האגף לשירותים חברתיים קהילתיים.

תמיר יהודה: חייבים שיתוף פעולה עם השירותים החברתיים אם התושב נתמך ואין לו קורת גג.

יניב בלייכר: אני רוצה לחזור להצגת הנתונים. בשנת 1998 לא נמכרה אף דירה ואז חלה עליה

במספר הדירות שנמכרו עד לשיא של 78 דירות ב-2001 .בשנים שלאחר מכן חלה ירידה הדרגתית מ-21 דירות ב-2002 עד דירה אחת ב-2005 ואז שוב עליה בשנת 2007 נמכרו 53 דירות. ואז שוב חלה ירידה כאשר החל מ-2010 המספרים בדרך כלל חד ספרתיים.

בקי יחזקאל: בשנת 2007 נמכרו דירות שלושה חדרים ב-000,90 ש"ח. הרבה דירות לא ראויות

למגורים. ואנחנו כוועדה, יש לנו את הכלים להגיע לאותם אנשים ולעזור להם להגיע למצב שיוכלו לגור בדירה ראויה.

רן כהן: יש חוק מקביל לחוק שלי – חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי. החברה המשכנת מתחייבת

שהדירה תהיה תקינה וראויה למגורים. עם זאת אני אשמח לעזור במה שקשור לחברות עמידר, עמיגור, משרד השיכון ומשרד האוצר.

עילאי הרסגור-הנדין: אם נצטרך להזמין את אותם בעלי הדירות של עמידר ועמיגור לוועדה,

נעשה זאת. נשמח לשמוע אותם כדי להעלות רעיונות ולעזור להם יחד עם הנציגים של האגף לשירותים חברתיים.

בקי יחזקאל: פרוייקט תמ"א ומחיר למשתכן בגבעת אשכול מעודדים צעירים לרכוש דירות וכן

גם את התושבים. מעריכה שתגיע לשכונה אוכלוסייה ברמה סוציו-אקונומית גבוהה יותר.

הדר לביא: צר לי להנמיך לך את האופטימיות אבל לא בטוחה שאפשר להכניס לשם דיירים של

הדיור הציבורי.

עילאי הרסגור-הנדין: הפרוייקט בגבעת אשכול הוא לא מחיר למשתכן. נותנים לתושבי המקום

דירות טובות יותר. להבדיל פרוייקט תקומה יהיה ברובו בניינים רבי קומות ומגדלים.

יגאל שמש: יש 19 דירות עמידר שהולכות לפינוי בינוי ושם הובטח לתושבים לחזור לדירותיהם.

עילאי הרסגור-הנדין: אנחנו ועדה מייעצת שיכולה לתת רעיונות. אפשר להזמין אדריכלים וכן גם

את מהנדסת העיר. הוועדה שאחראית לפינוי בינוי היא ועדת תכנון ובניה. אשמח אם חברי הועדה יעלו רעיונות שנוכל להעלות בוועדה.

אני מודה לחברי רן כהן מורי ורבי הפוליטי שבהשראתו הלכתי בדרכי הציבורית. הוא לימד אותי פוליטיקה וכיצד לקדם דברים. רן ימשיך ללוות אותנו וזוהי זכות לוועדה.

רן כהן: כפי שאמרתי קודם אשמח לעזור לכם.

חתימת יו"ר הועדה חתימת מזכיר הועדה