פרוטוקול ועדת נגישות

עיר
כפר סבא
קטגוריה
תאריך
2019-11-27
מקור
הקובץ המקורי באתר כפר סבא

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

המסמך אינו מופיע עוד ברשימת הפרוטוקולים באתר הרשות (נבדק 2026-09-13). העותק הזה נשמר כאן כפי שפורסם.

תאריך 08.02.2020

סדר יום

בישיבה עלו הנושאים הבאים:

- עדכון מצב ההנגשות בעיר – מפי עדי אבירם, רכזת הנגישות העירונית - אירועי חודש המודעות בעיר – מפי סילביה גלמן בקר, מנהלת המחלקה לעבודה קהילתית והתנדבות בשח"ק ומפי אורלי דוידי, מנהלת היחידה לשירותים קהילתיים עבור אנשים עם מוגבלויות - הנגשות אירועים בעיר – מפי לירית שפיר שמש, יו"ר ועדת הנגישות כמו כן הודיעה עדי אבירם על פרישתה מתפקידה ועזיבת עיריית כפר סבא. דבריה ודברי הנוכחים מופיעים בנספח לפרוטוקול זה.

עדכון מצב ההנגשות בעיר - עדי אבירם

קיימות לעירייה תכניות עבודה רב שנתיות על פי התקנות ועל פי החוק, בסך הכול לעירייה יש 103 מבנים המיועדים להנגשות. עד היום הונגשו 53 מבנים. קיימות עבודות בעלויות של 1.750 מיליון מוכנות לביצועכדי לסיים את תכנית העבודה של 2019 .

סקרי נגישות

נמצאים בשלבים מתקדמים. זאת פרט להנהלת אגף הרווחה בה אנו ממתינים להחלטה על אופן הביצוע.

משרדי הנהלת העירייה:

נושא: פרוטוקול ישיבת ועדת: נגישות, מס' 3 לשנת 2019 נערך ביום 27.11.2019 אסמכתא

נוהל ע"י: לירית שפיר שמש נרשם ע"י : תמלול – אורי אוריאן, עריכה –

לירית שפיר שמש

שמות חברי

הוועדה

הנוכחים:

• לירית שפיר שמש- יו"ר הוועדה, צילה בן עזרא - מזכירת הוועדה (נכחה חלקית), עדי אבירם – רכזת הנגישות העירונית, ממה שינפיין – חבר מועצת העיר, גיא משה, איציק קריידלר, גולן מוסאי,. צביקה ווינר, אבי תשובה, דוד גבריאלי, עמית כץ, תמר דראל פוספלד, רזיה יפה, דורו ן היימן – חברי הוועדה • .

שמות חברי

הוועדה שלא

נכחו:

אמיר סילבר – חבר מועצת העיר, חגית שמר – רכזת נגישות השירות, מיכל שין בן הרוש - פיקוח, מרים מלקו – רישוי עסקים, איתי צוקרמן, מיכל לוי, יסמין לאווי, יעקב שרייבמן, אתגר יוגב, נורית פלג קנטי, אסתי בן ארצי, יואב מלאכי – חברי הוועדה

שמות מוזמנים

שנכחו:

סילביה גלמן בקר - מנהלת המחלקה לעבודה קהילתית והתנדבות באגף שח"ק אור-לי דוידי - מנהלת היחידה לשירותים קהילתיים עבור אנשים עם מוגבלויות.

שלומי ריעני - נציג מנהיגות ההורים המיוחדים

תפוצה: משתתפים, רכז/ת ועדות העיריה, סגן מבקר העירייה

הונגשו. נותרה הנגשת שמע בתל חי

במחלקת שירותים חברתיים בהדרים נעצרנו כי יש שם בקשה לתוספת קומה ועל כן עשינו תכנון מחדש של הכל.

מועדוני נוער:

הונגשו בכל העיר, כולל נגישות שירות מערכות שמע.

מבני חינוך וקהילה:

השירות הפסיכולוגי ואשכול פיס סיימנו עכשיו. מרכז פסג"ה יוצא לביצוע השנה.

בית הסטודנט:

מוכן לביצוע. מתוכנן להיות אולם כולל נגישות שירות ומערכות שמע.

מקלטים:

הסתיימה הנגשת כל העיליים שהיו בתוכנית לשנה זו. נותרו 3 לשנה הבאה.

אולמות ספורט:

בר לב מוכן לביצוע. מקדמים את התכנון של האצטדיון.

שוק עליה :

מוכן לביצוע.

פיקוח ואכיפה:

מוכן לביצוע, אך הוא לא במבנה עירוני. נעצרנו עד להחלטה מה עושים אתו.

מוסדות חינוך:

עד היום הונגשו פרט ל-3 בתי ספר. על פי חוק היינו צריכים לסיים באוגוסט 2019 .הוגשו שתי בקשות לדחייה

לגבי שני בתי ספר: שז"ר וע טרת חיים מאחר ונכנסים לשינויים גדולים. גם בבית ספר גלילי, התכנון מסובך

ויסתיים השנה.

כל בתי הספר שהונגשו הם על פי התקנות : שירותי נכים, פיר מעלית ומעברים.

מעליות במוסדות חינוך קיימים מתקינים רק לפי בקשות פרטניות. יש לציין שהתהליך לוקח זמן שיכול לארוך חודשים בין ההזמנה, האישור והביצוע. בין משרד המשפטים למשרד החינוך סוכם שעושים את כל ההכנות למבני חינוך (להבדיל ממבני ציבור) מראש אך לא מעמידים מעלית לפני שמגיעה בקשה פרטנית. זאת בהנחה שלא הגיוני להעמיד מעלית בבית ספר כאשר אין בקשה ואז היא לא מופעלת.

המעלית בבית ספר בר אילן מוכנה. בבית ספר הרצוג מתקינים בינואר. בבית ספר יצחק שדה הזמינו את המעלית אך אין עדיין מועד מדויק. ככל הנראה זה יקרה גם בסביבות החודשים האלה. מתוכננות להיות מעליות גם בבתי הספר אילן רמון, אוסישקין ואלון.

לפני עשור הייתה תלמידה אחת וכל פעם שהיא עברה מבית ספר לבית ספר הנגישו רק את בית הספר שלה ואת השאר הסלילו לאותו מסלול. היום 18 מתוך 36 בתי ספר עם מעלית

בקשות פרטניות הן בקשות להנגשות להורה ולתלמיד. השנה הכנסנו בבית ספר אוסישקין גם בקשה של מורה. בקשות כאלו חייבות להגיע 15 חודשים מראש מצד ההורים. בשטח ישנן גם בקשות שמגיעות חודשיים לפני תחילת שנת הלימודים וגם ברגע האחרון. כולן מטופלות, אך בקשות שמגיעות כמובן ברגע האחרון, לוקחות זמן לתוך שנת הלימודים.

היערכות בשלב בו הילדים עולים מן הגן לכיתות א' היא החלק היותר קל יחסית שכן ניתן להעריך לאילו בתי ספר יסודיים הילדים הזקוקים למעליות יגיעו. כשהילדים עולים לחטיבות ולתיכונים מוסד הלימוד עשוי להיבחר לפי מגמות ולאו דווקא לפי אזור מגורים מוגדר מראש. יש לציין שאסור לעירייה להתחיל לטפל מיוזמתה בבקשות הנגשה פרטניות אלא יש קודם לכן לקבל בקשה מתאימה מההורים המגיעה למחלקה המתאימה באגף החינוך.

מקום שאינו בניין:

הסתיים ביצוע כל הסקרים ל - 168 אתרים שאינם בניינים. מקווים לסיים השנה את כל גני הזיכרון מבחינת הנגשות.

חניות נכים:

כל החניונים עוברים עדכון לפי התקנות אחרי קבלת תוכניות מאושרות של יועצי תנועה ונגישות. יהיו חניות לרכב נכים גבוה ולרכב נכים רגיל על פי התקנות. הושמו שלטי חניה המציינים: "לרכב עם מעלון בלבד" אך אין להם שום משמעות חוקית. חניות נכים הן לכל הנכים בלי אבחנה האם יש להם מעלון או לא. דוחו"ת שנרשמים לנכים ללא מעלון החונים בחניות לנכים עם מעלון, נרשמים אך רבים מהם מתבטלים בשל אי-

חוקיות. הפתרון הוא בחקיקה ולא ברשות המקומית.

הועלו השגות על חניות שבהן אין הנמכות או רחבות מספיק אך הרמפות מותקנות כחלק מהן כך שהן מוקטנות ולא משמשות לייעודן לפתיחת המעלונים. הומלץ לחברי הוועדה להעביר פניות דרך המוקד העירוני על כל חניה שלדעתם אינה מוכשרת כנדרש והדברים יטופלו על ידי מחלקת תנועה באופן פרטני.

הנגשת דרכים|

התוכניות עדיין לא חתומות אך הוקצה כסף כדי לסיים את הנמכת המדרכות בכל מעברי החצייה בעיר.

בחודש שקדם לוועדה עשתה מחלקת עבודות ציבוריות 396 נקודות שבן היו הנמכות מדרכות, סימונים לעיוורים וכו'.

צוין שישנן מדרכות שהן לא מספיק מונמכות, למשל בשכונות הירוקות. הן יטופלו בשנה הבאה. בשכונת גאולים התקינו מעברי חציה חדשים והדבר סיבך שם את הנגשת המדרכות.

תחנות אוטובוס:

הונגשו פרט ל- 3 בעייתיות מאחר והן צמודות ובקצה רחוב כאשר רחבות ההיערכות הן בתוך חניות פרטיות.

יצטרכו להזיז אותן והבעיה תיפתר.

בשני התחומים האלה כל פעם שעשו משהו חדש חיכו שיעשו את ההנגשות בדיעבד, סוכם שמעתה כל תחנת אוטובוס חדשה תונגש מראש.

רמזורים על ויצמן:

יהיו כלולים בתוך המהיר לעיר.

אתר האינטרנט של העירייה:

הסדרי הנגישות לאירועים מופיעים בו (ראו הערה בנושא בחלק של הנגשות אירועים – ל.ש.ש). כל מבנה שהנגשתו מסתיימת, הסדרי הנגישות המתקיימים בו מופיעים באתר העירוני. כך גם לאתרים שאינם בניינים דוגמת הפארק העירוני.

חודש המודעות לאנשים עם מוגבלויות – אור - לי דוידי וסילביה גלמן בקר

בדצמבר אנחנו מציינים את חודש המודעות לאנשים עם מוגבלויות בכפר סבא. כל החודש יהיו אירועים להעלאת המודעות, במגוון תחומים, עם שותפות של מגוון מחלקות בעירייה. מנהיגות ההורים המיוחדים שותפים לכל בניית האירועים. למעשה כל השנה נערכות פעילויות לאנשים עם מוגבלויות, אבל אלו שמתקיימות בחודש הזה הן לקהל הרחב.

אירוע השיא :

שירת המונים. יתקיים עם הדלקת נרות חנוכה (26.12.2019 )

במרכז צעירים :

ערב מידע לצעירים שקיבלו פטור מסיבות רפואיות ורוצים להתנדב לצה"ל (10.12.2019) וערב שירה ומודעות למוגבלות נפשית עם תומאש (24.12.2019 .)

ישיבת המועצה

תתקיים בבית ספר סולד, בית ספר לילדים עם צרכים מיוחדים (04.12.2019 ).

שישי תרבות

הופעה של להקת שווים, 06.12.2019

בתי הספר

יהיו הרצאות ופעילויות של אנשים עם מוגבלויות שיבואו ויספרו ויעשו הפעלות. כך זה יצוין במערכת החינוך בשיתוף אגף החינוך. זה לא מופיע בפלייר המפורסם לציבור כי אלו פעולות לתלמידי בתי הספר בלבד.

האחריות לבחירת מרצים מבין אנשים שמוכנים להרצאות (כולל מספר חברים מהוועדה) היא על מנהלי בתי הספר.

ההצגות לילדים:

מדברות על השונה, החריג, אנשים עם מוגבלויות. מיועדות לילדים בגילאים 3-6.. כל אחת שונה, במרכזים קהילתיים שונים. ההצגה "חילזון בלי קונכייה" מופיעה פעמיים. ויש גם את הצגת "תום החתול הכחול". כמו כן תהיה הצגה של תיאטרון המטמון.

שעה שקטה:

בהובלת הנהגת ההורים המיוחדים בעיר. ישנם ילדים עם צרכים מיוחדים שרעש או ריצוד של מסכים מוציא אותם מאיזון. בחודש המודעות בכל יום רביעי בין השעות 16:00-18:00 באושילנד המתחם היחידי שהסכים מבין השלושה שאליהם הייתה פנייה בנושא, לא יהיו רמקולים, לא רעש ולא צלילים של מסכים.

הפעילות בבית למשפחות מיוחדות:

ידועה כמאוד מבורכת, אך לא זוכה לפרסום מספק. פרסום היה יכול להיות לא רק עם תועלת למשפחות אלא גם יכול היה לאפשר גיוס מתנדבים, תורמים, שיתופי פעולה עם חברות ועוד. מתקיימים מאמצים רבים לקדם את הנושא, להגיע למשפחות שיוכלו להגיע ולהיות שותפות. לאחרונה נוצר שיתוף פעולה יחד עם הדס טרוסטלר, מנהלת מחלקת פרט שנכנסה לתפקידה לפני מספר חודשים. דרך אפשרויות הדיוור שלהם נוצרים פילוחים וחתכים ומעבירים את המידע על הבית לאוכלוסיות ספציפיות. פרסומים דרך הגנים לעתים נשארים אצל הגננות ולא מגיעים להורים. יש ניסיונות פרסום דרך קבוצות וואטסאפ.

קשיים ואתגרים:

אין תקציב מיוחד לחודש המודעות, עבדו על מה שניתן היה מבחינה תקציבית. הומלץ לבקש מראש תקציב לחודש המודעות בשנה הבאה.

הפרסומים למשל של האירועים הנערכים במרכז הצעירים במסגרת חודש המודעות (ערב המתגייסים עם מוגבלויות והערב של תומאש) הופיעו ללא ציון שזה במסגרת חודש המודעות. אין באירועים האלו שילוב עם הצעירים הרגילים של העיר, רק המקום נתרם.

ישנם נושאים שלא הספקנו להתייחס אליהם השנה וייבחנו לקראת השנה הבאה דוגמת אמנה על אודות שוויון ומודעות לאנשים עם מוגבלויות (על כך צוין ע"י עדי אבירם שישנה כזו מתקופת ראש העיר בן חמו –

יש לבדוק) וכן מלגות וציונים לשבח לאנשים שפועלים בתחום אנשים עם מוגבלויות.

התחושה היא שיש לבחון אפשרויות ליותר אירועים משלבים בקהילה.

סקירה על הנגשות אירועים בעיר – לירית שפיר שמש

השנה הייתה התקדמות מאוד גדולה בקטע של הנגשת אירועים. אזור נגיש לצפייה, עמדת מכשירי עזר לשמיעה, שלט לשירותי נכים, משטח מסלול נגיש מגומי מהסוג ששמים על דשא או על החול בים, עובד עירייה בכל אירוע שלבוש בחולצה עם סמל ושתפקידו לסייע לאנשים עם מוגבלויות בכל שטח האירוע.

הסדרי הנגישות באתר העירוני ובמוקד.

חשוב לציין שאישור היועץ נגישות לכל אירוע מגיע בסביבות שבוע לפני כל אירוע,. עד שהאישור לא מגיע, יש בעיה לציין את הסדרי הנגישות במפורט. אם יודעים מראש שהאירוע נגיש, יוצא סמל של אירוע נגיש. אם לא יודעים, מציינים שיש לפנות להתאמות נגישות פרטניות.

מכל אירוע מפיקים לקחים. בדיון עלו נקודות שונות הנוגעות להנגשות אירועים ושיש לתת עליהן את הדעת.

העדלאידע

- התכנון של המרחב הנגיש היה כך שעדיין הקהל על אי התנועה הסתיר ליושבי המרחב.

פסטיבל האוכל:

- הדוכנים היו על המדשאה ועל קו השביל עם הגב לשביל והפנים לדשא, מה שמחייב עלייה למדשאות והקשה על נכי עגלות.

- היה מי שהלך וקנה אוכל לכל נכה שביקש בגלל הקושי לגשת לדוכנים.

- לא נסגרה חניה עבור נכים בלבד ולא היה פיקוח למנוע מצבים של תפיסת שתיים ושלוש חניות.

- ייתכן שכדאי לאחד שטחים של רכבי חירום עם שטחים של רכבי נכים בלבד בזמן אירוע כדי להגדיל כמות חניות.

- אולי כדאי לשקול שאטלים לנכים אם החניות עבורם רחוקות.

- אם יש את האפשרות של השאטלים אז לתת לה יותר פרסום.

- כל הפסטיבל היה בעמידה ולא היו מספיק מושבים כמו גם שלא היה פיקוח שלא ייתפסו הספסלים המועטים שהיו שם.

- צריך לשים לב ששלטים שבהם המידע על הפארק כולל טלפונים לתקשורת, לא יוסתרו על ידי דוכנים.

- בכל מידע לתקשורת חשוב שיהיה גם אפשרות לתקשורת כתובה ועירנות של נותני השירות לכך.

- כדאי לשתף נציגות של הנכים לפני קיום אירוע כזה ולהעלות מראש את כל הנקודות ואת הפתרונות.

יום העצמאות:

- נשאלת שאלת הזיקוקים המרעישים, האם ניתן לשקול זיקוקים שקטים. יש להעביר לבחינת הגורמים המוסמכים, בין השאר משיקולי עלויות.

האירוע עם אהוד בנאי:

- בתחילה עלה הפרסום ללא הסדרי הנגישות. היה צורך להסביר למעורבים בדבר. אחרי הפרסום המתוקן, הגיעו גם מההוסטלים בעיר כשידעו שהמקום מונגש. מכאן שלפרסום יש ערך רב ויש לעודד פרסומים נכונים.

פסטיבל הנגישות בסוכות:

- היו שלטים של נגישות, אך הם עפו ברוח.

המתחם הנגיש:

- חשוב לשים לב למקרה שמישהו יתלונן בעתיד, שהחוק בעיקרון אוסר על הצגת תעודות כתנאי לקבלת שירות פרט למקרים ספציפיים המצוינים במפורש דוגמת תעודת הפטור מתור. תעודת נכה רגילה אינה כלולה בסוגי התעודות שחובה להציג כדי לקבל שירות.

צוין שהמתחם מיועד לא רק לנכים, שאת מוגבלותם כן אפשר לראות אם הם נעזרים בעזרי ניידות, אלא גם למשל לילדים על הרצף האוטיסטי שיכולים להיעלם פתאום ולכן זקוקים לפיקוח. מלווים עם האנשים שזקוקים למתחם – נכנסים.

ישנה עדיין מחלוקת אם לשים לילדים המיוחדים שזקוקים למתחם – צמיד מזהה. ישנם הורים שבעד והורים שנגד. ככלל כל הנושא של סמלים וסימונים מעורר מחלוקת גם במקומות אחרים דוגמת סימון של כיתות שמע.

פרסומי נגישות באתר העירייה:

- לא תמיד יש דרך קלה לראות את הסדרי הנגישות לאירועים באתר העירייה. זאת גם כשיש הפנייה בפליירים. גם ישנם מצבים בהם משנים את מיקום האירוע אחרי הפרסום ואז אין אפשרות לראות באתר העירייה את פירוט הסדרי הנגישות. מומלץ לבחון שיהיה כפתור/לינק נוח לצורך העניין מכל אירוע שמתפרסם באתר.

- חשוב לזכור שפרסום האירוע כנגיש אינו אומר שיש את כל הסידורים המתאימים. אירוע נגיש למשל אינו אומר לי אוטומטית שהוא מתומלל לכבדי שמיעה, למשל. הסמל האוניברסלי מתייחס לנגישות הפיזית בניידות.

תוצאות ההצבעה/ות:

לאהיו הצבעות

החלטות:

לא היו החלטות

_____________________

לירית שפיר שמש

יו"ר ועדת הנגישות העירונית

נספח

במהלך הישיבה הודיעה עדי אבירם, רכזת הנגישות העירונית, על עזיבת תפקידה ומקום עבודתה.

להלן המסרים האישיים שנאמרו בחלק זה של הישיבה.

עדי:

אני עצובה, שמחה, לא יודעת, זו הוועדה האחרונה שאני משתתפת בה, אני עוזבת את העבודה ב -31.12.. אני עוזבת בכלל את העירייה. הולכת לשבת קצת בבית לנוח. אני 7.5 שנים ו-6 שנים עושה את הנגישות במקצועיות ובמומחיות.

אבי:

אפשר להגיש ערעור?

לירית:

אני מוכנה לרכז את בקשות הערעור מכולם. את משאירה נעליים גדולות.

עדי:

אני לא יודעת מי יחליף אותי בתפקיד, המנכ"ל לא בארץ.

לירית:

אני מקווה ש- 31.12 לא יגיע

אבי:

עדי, תישארי חברת ועודה בהתנדבות כמונו.

עדי:

תאמין לי שאני הולכת להתנדב הרבה בתחום, אבל אני לא מוכנה לעבוד, אני רוצה להכין את הילדים לחטיבה. אני יוצאת מפה גאה על המהפכה שעשיתי.

(מחיאות כפיים).

לירית:

אני רוצה להגיד שהכרתי אותך לפני 5 שנים וזו הייתה הכרות מקרית בכנס. ראיתי פושרית שאכפת לה ואין הרבה כמוך. ואני יכולה להגיד שאלך הלילה לישון עם הרבה דמעות, את עשית דברים גדולים ואני רק מקווה ומאחלת שמי שיבוא… קודם כל אני במחאה. אני מקווה שיהיה נס חנוכה. את עוזבת בדיוק אחרי חנוכה.

אבל לא תעזבי, כי יהיה נס. אבל אם והיה ולא יהיו נסים, אני מקווה שמי שיהיה פה במקומך נוכל לעבוד אתו או איתה בשיתוף פעולה רציני, ונמשיך לקדם את העיר, אזכיר לכולם שהעיר שלנו הוזכרה בכנס של הנציבות

כאחת הערים היותר מנגישות בארץ וזו תעודת כבוד וגם בזכות עדי שעשתה עבודה נהדרת ועל זה מגיע לה שוב מחיאות כפיים.

(מחיאות כפיים)

עדי:

מתוך 267 רשויות רק 13 מתנהלות על פי תוכניות עבודה תקינות, שיש לנו. מבחינת ביצוע אנחנו בחמישייה הראשונה להגיע ל-80% הנגשת מבני ציבור. יש רשויות שמתקשרים ושואלים איך להנגיש בבתי הספר, הם אפילו לא התחילו. זו היתה עבודה מאתגרת. ואני הולכת עם האף למעלה.