פרוטוקול ועדת איכות הסביבה · 10/12/2019

-מאז 1903-

5 כפר.סבא

הראשונה בשרון

נושא: פרוטוקול ישיבת ועדת: איכות הסביבה מסי ישיבה: 6/2019

נערך ביום: ₪19 אסמכתא: 5020500

נוהל ע'"י: עילאי הרסגור- הנדין , סגן ראש העיר, יו"ר הוועדה |נרשם ע"י: רחלגבריאל

שמות חברי הוועדה פנחס כהנא- חבר מועצה

הנוכחים: איציק מנהיימר- נציג עמותת מטה המאבק לבינוי שפוי כפר סבא

אבי מוגרבי- נציג עמותת אזרחים למען אוויר נקי

אורן וולשטיץ- מזכיר הוועדה, סגן מנהל אגף חזות העיר

שמות חברי הוועדה דני הרוש- סגן ראש העיר

שלא נכחו: עו"ד עדי לוי סקופ- חברת מועצה

שמות מוזמנים אודי להב- מנהל אגף חזות העיר

שנכחו: שרית סלע- מנהלת אגף קיימות וחדשנות

יניב בלייכר- עוזר סגן ראש העיר

אורית משעל- היחי האזורית לאיכות הסביבה בשרון

דוד בן ישי - אגף קיימות וחדשנות

גיא קריסטל- החברה הכלכלית לפיתוח כפר סבא

עידן חסון- סמנכ"ל לפיתוח עסקי- החברה הכלכלית לפיתוח כפר סבא ירדן נחום- משקיפה

תפוצה: משתתפים, רכז/ת ועדות העיריה, סגן מבקר העירייה

סדר יום:

1. פיילוט טוחני אשפה

2. טיפול בגזם עירוני

עיקרי דברי המשתתפים:

1. הצגת פיילוט טוחני אשפה

דוד בן ישי הציג דגם של טוחן אשפה שמותקן מתחת לכיור המטבח לטחינת פסולת אורגנית. כלי להפחתה במקור של פסולת אורגנית.

נעשה קדם פיילוט ממוקד בשכונת הדרים בו הותקנו טוחני אשפה בתשע דירות בבניין אחד שנבחר, כדי להוכיח את יעילות הדבר. מדובר בתהליך של השלכת הפסולת האורגנית למערכת הביוב הרגילה.

נתוני הפסולת בכפר סבא- תחזית לשנת 2019, כ-50 אלף טון פסולת לא כולל פסולת גזם. עלויות ישירות לפינוי וטיפול בפסולת כ-34 מיליון ₪ בשנה.

הוכנה תוכנית מקיפה לביצוע ההתקנות בעיר. נערך שיתוף ציבור בשכונת הדרים. התקיימו קבוצות מיקוד.

נערכו פגישות עם בעלי עניין, כגון: המשרד להגנת הסביבה, רשות המים ותאגיד הביוב, המכון לטיהור שפכים.

אם הניסיון יוכח כהצלחה, הפתרון יבחן בהתקשרות עם חברה חיצונית. כיום דנים על פיילוט מלא, התקנת 500 טוחני אשפה בשכונת הדרים.

השתתפות כספית של התושבים בפיילוט כ-200 ₪ למשק בית.

9. . -מאז 1903-

הראשונה בשרון

דייר יוסי ענבר, מנכ"ל לשעבר של המשרד להגנ"ס ודייר שמואל ברנר, מברכים על המהלך לקידום הפתרון הזה לצמצום בכמות הפסולת להטמנה. מדובר בפתרון פור* דרך שיהווה מוקד עליה לרגל לרשויות אחרות.

תהליך הפיילוט נעשה בכמה שלבים. נעשתה הסברה בכל השכונה, הוצע ל-30 ועדי בתים מתוכם ב-7 בניינים היתה הסכמה מלאה של כל דיירי הבניין. לבסוף נבחר בניין אחד שבו הותקנו טוחני האשפה ובניין נוסף נבחר לשמש כבניין בקרה.

בהפרדה בין סוגי הפסולת נמצא כי כ-50% מהפסולת הביתית היא פסולת אורגנית.

תוצאות הניסוי- בזכות טוחני האשפה, יש פוטנציאל של ירידה בכ-30% עד 48% בכמות הפסולת הביתית, שנגרסת ומובלת דרך מערכת הביוב למכון לטיהור השפכים.

דבר זה מביא לחסכון בעלויות פינוי האשפה וגידול בכמות הפסולת הנקייה למיחזור בזרמים אחרים.

עילאי הרסגור- הנדין:

אנחנו חלוצים בהפרדת אשפה של פסולת יבשה, אורגנית, נייר וקרטון. חדרי האשפה מלאים בפחים ואין אפשרות להוסיף פחים נוספים. המוטיבציה של התושבים היא להפריד אשפה, אבל צריך להפוך את הפעולה לנוחה עבורם.

ההפחתה בפסולת האורגנית בשלב הכיור מאפשרת הפחתה בשימוש בפח האורגני והחלפתו בפחים אחרים של זרמים נוספים. אנו רוצים לבדוק את הפיילוט בכל השכונה ולמעשה כך חוסכים פינוי של זרם אשפה שלם.

דוד בן ישי:

נעשו בדיקות עם אגף הנדסה ותאגיד הביוב, היכן לעשות דגימות שפכים בשכונה, כדי לבחון את ההשפעות על תשתיות הביוב ועל המטייש. במידה והפיילוט יצליח ויוכח שאין סיכון מבחינת התשתיות, יצא מכרו להתקנה בכל העיר.

ההפרדה האמיתית במקור היא שבסוף היום הפסולת האורגנית שמגיעה למטייש תשמש לייצור אנרגיה.

כיום הפסולת האורגנית מעורבת וקשה לחלץ אותה והיא עוברת להטמנה.

עילאי הרסגור-הנדין: יש להבהיר שצריך להמשיך להפריד את הפסולת. חלק מהפסולת האורגנית שאינו מופרד

נשלח לאתר פסולת להטמנה.

ירדן נחום: מה עם בעיית החשמל, בגלל הכוח שנדרש לטוחן האשפה!

דוד בן ישי: צריכת החשמל של טוחן האשפה היא כמו של מדיח כלים ביתי ואין בעיית עומס.

עידן חסון:

בקצרה, כדי להבין את הרעיון הכלכלי שעומד מאחורי הפיילוט הזה, מדובר במיקסום השימוש בפלטפורמות הקיימות. שינוע מבית התושבים בצורה הטובה ביותר, דרך צנרת הביוב הקיימת. פחות משאיות, פחות זיהום אויר.

לפני הפיילוט בשכי הדרים נעשה שיתוף פעולה עם רשות המים, תאגיד הביוב, מטייש, כל הגורמים הרלוונטיים בעירייה. דבר שלא נעשה באר פיילוט כזה.

בעלות מינימלית לתושב, חסכון למשק הבית, החזר השקעה עבור הרשות בין ארבע וחצי שנים לשש שנים. עבור הרשות - רווח של מילונים רבים, חסכון על פינוי אשפה. עלות הפיילוט לכ-500 משקי בית עומדת על כמיליון ₪, כולל הבקרה.

השלב הבא, פיילוט שכונתי מנוטר ומבוקר. לאחר מכן נעבור לפרוייקט מלא בעיר.

איציק מנהיימר: מברך עלהיוזמה, לכאורה נראה הכל טוב ויפה. במסגרת התוכנית עלו שאלות רבות במפגש שיתוף

ציבור, התושבים שאלו על סתימות במערכת הביוב, העלו חשש שמערכות הביוב ישנות.

דודו בן ישי: הבניין שבוצע בו הפיילוט היה חדש, לא היו בעיות בצנרת.

איציק מנהיימר: טוחן האשפה הוא סטנדרטי. תושבים המבקשים טוחן אשפה ברמה גבוהה יותר, יותר כוח סוס.

האם בשדרוג דגם טוחן, העלות גבוהה יותרו האם העירייה תסבסד ואתו

עידן חסון: יש סבסוד על טוחן סטנדרטי. יתכן שמי שירצה לשדרג יכול לעשות זאת בעלות מסויימת.

איציק מנהיימר: מהי עמידות הטוחן! האם מעבר ל-4 שנים!

דוד בן ישי: מניסיון של תושבים שמשתמשים בטוחן אשפה, העמידות היא מעל 15 שנים.

. -מאז 1903-

;| בכבר-סבא ל

הראשונה בשרון

גיא קריסטל: האחריות הסטנדרטית היא ל-5 שנים. נעשה ניסיון להרחיב את את טווח האחריות.

פנחס כהנא: כמובן שכל דבר שמביא לצמצום בעלויות ולתגבור המיחזור הוא מבורך. הדבר נראה מבטיח.

הטוחן המוצג פה נראה גדול, יש מקום להתקנה!

גיא קריסטל: לא מצפים ש-100% מהתושבים יעברו לטוחני אשפה. הפחים החומים ישארו לפינוי לתושבים שלא

יתקינו טוחנים. כיום העירייה לא משלמת על מספר הפחים, אלא על הכמות שבהם.

עילאי הרסגור-הנדין: השאיפה היא להיפטר מהפחים החומים. נעשה שיתוף ציבור לבדוק נכונות התושבים להצטרף

לפרויקט. זה פתרון שלפי הפיילוט התברר כמאוד אפקטיבי.

פנחס כהנא: תאגיד הביוב לא יכול להסתמך על פיילוט.

גיא קריסטל: שכי הדרים נבחרה לפיילוט בגלל תשתית הביוב המיוחדת בשכונה. זו שכונה חדשה, שמצבה מאפשר

לבדוק ולדגום את כל השכונה בנקודה אחת ולהסיק לגבי כל העיר.

ירדן נחום: מדוע העירייה לא דורשת מקבלנים, בהיתר הבנייה של בניינים חדשים, להכין תשתית ביוב מתאימה

לטוחני אשפהי

עילאי הרסגור-הנדין: נקודה חשובה. אולי כדאי כבר עכשיו, לחייב הכנת תשתית מתאימה בבניינים חדשים,

שתאפשר התקנת טוחני אשפה בכל מטבח.

אני מציע להעביר המלצה לוועדה לתכנון ובנייה לחייב הכנת תשתית להתקנת טוחן אשפה בבניינים חדשים.

עידן חסון: אני אבדוק את ההתכנות, אם אפשר לחייב בתהליך הבנייה, בהיתר. אם כן, זה יוטמע בתוך התהליך.

שרית סלע: חשוב לציין שהפרויקט נעשה בשיתוף פעולה מלא של אגף קיימות וחדשנות, החברה כלכלית, מח' ניקיון

העיר, פינוי אשפה ומיחזור, למציאת פתרונות נוספים חדשניים בהתאם לחזון אפס פסולת.

החלטה:

ועדת איכות הסביבה קוראת לאמץ את הפיילוט בשכונת הדרים ולאחר מכן לבצע את הפרויקט בכל העיר, כמובן בכפוף לתקציב העירייה.

2. טיפול בגזם עירוני- הצגת מתקן לוגיסטי לשיפור ניקיון העיר

עילאי הרסגור-הנדין- הקדמה: נעבור לנושא הבא שגם הוא קשור לטיפול בפסולת.

במזרח העיר בסמוך לאזור התעשייה כייס 50 המתפתח, יש גבעה שמכונה הר הזבל, מול קלקיליה, שהשימוש שלו הוא אתר פסולת.

כיום אנו נמצאים במצב שלמעשה אין לנו בכפר סבא אלטרנטיבות, פרט לתחנת מעבר ומיון פסולת ששייכת לחברה פרטית, שלשם אנו משנעים את הפסולת מהעיר וממיינים אותה, דבר שגורר עלויות גבוהות. בנוסף יש הרבה גזם ברחבי העיר שמטופל לא בצורה המיטבית.

במהלך השנים האחרונות נעשו ניסיונות לטיפול בגזם בצורה יותר מתוחכמת. המשבר החל בסופה שהתרחשה בעיר בחורף 2015, שבו קרסו בעיר המון עצים ולא היתה אפשרות לשנע את הגזם מהעיר.

הגזם רוכז בנקודות איסוף בעיר, רוסק ופוזר בגינות ציבוריות ובגינות קהילתיות.

נעשה ניסיון להקמת תחנת גזם ליד בית העלמין, ניסיון שלא צלח, בין השאר בגלל רגולציה. נלמדו לקחים לבעיית הטיפול בגזם.

יש מקום במזרח העיר שבו אנו פותחים, בישיבה זו את הדיון הציבורי בנושא. גם בגלל הניסיונות הקודמים, שלא נעשו בצורה מיטבית מבחינת שיתוף הציבור.

9. -מאז 1903-

הראשונה בשרון

הפעם זה יעשה בצורה אחרת. יש לפתוח את הדברים לציבור, לספר על הבעיות כיום בטיפול בגזם, לספר על החסרונות, היתרונות והפתרונות ולקבל החלטה.

עידן חסון: קודם כל, כפי שאמר עילאי, במהות, מדובר על שיפור השירות לתושב בפינוי הפסולת הגושית ועל שיפור

פניהעיר, בצורה טובה ויעילה יותר.

בישראל יש תרבות אחרת בנושא פינוי הפסולת הגושית. במקומות שאנחנו מפנים פסולת גושית, מקבלים פסולת מעורבת. למעשה סוגיית הפינוי של הפסולת הגושית הפכה להיות קשה ויקרה, הפסולת מעורבת וזה כרוך בעלויות ישירות גבוהות לעירייה.

הרעיון למעשה הוא לשדרג משמעותית את מערך הטיפול הלוגיסטי ופינוי הפסולת הגושית בכפר סבא, דרך הקמת מתקן מתקדם, שיימצא בחלק המזרחי של העיר ליד אזור כייס 50, במקום שלא יפריע לתושבים ולאנשים שעובדים באזור. המתקן יהיה סגור ונקי, ללא רעש, ללא ריח וללא מפגע זיהום אויר או מפגע אחר, עם כל המערכות הטכנולוגיות הקיימות היום בשוק.

היום הפסולת הזו מפונה לתחנת מעבר בטייבה, במקום שאינו מתקן סגור.

הפרויקט הזה מאפשר פיקוח הדוק על אופן הפינוי, הטיפול בפסולת והפרדה תקינה, דחיסה של הגזם במתקן עצמו.

הפסולת הגושית שאינה גזם גם נדחסת במקום ומועברת להטמנה. בנוסף, יאפשר מתן מענה בצורה של מערך טנדרים שמפנים פסולת שאינה גזם עפ"י קריאות מוקד שהתושבים יפתחו במוקד העירוני.

פנחס כהנא: היום הפסולת שמפנים בימי הפינוי אינה מוגדרת כגום. תושבים מפנים גם ארונות וציוד ישן.

עילאי הרסגור-הנדין: אנחנו מתכוונים למרכז שיטפל בפסולת נקיה שלגזם ופסולת גושית. כיום הפסולת הגושית

מעורבת בגזם ובפסולת לא נקיה. אנחנו לא מסוגלים בתקציב העירוני להתמודד ברמה כזו של הפרדה. רק כשתהיה תחנה קרובה לכפר סבא נוכללהשיק שירות של טנדרים לפינוי פסולת גושית בלבד ואז נוכל להגיד לתושבים לא להשליך פסולת אחרת מלבד גזם.

עידן חסון: צריך לתת פתרונות ומענים לתושבים לפני שמבצעים אכיפה. מבחינת המיקום, השטח מופקע ובבעלות

העירייה. מדובר בשטח קלוע נסתר שלא בתוך אזור כייס 50. מדובר על מתקן סגור שעלות הקמתו מוערכת ב-15 מיליון ₪. התכלית של סגירת המתקן גם למנוע מטרדים אקוסטיים ומטרדי ריחות.

הרעיון הוא לצאת בקול קורא לשיתוף פעולה עם יזם פרטי, שהוא מקים את המתקן ומתפעל חלק מהמתקן. זה יעשה בתכנון משותף עם הרשות ושיתוף הציבור.

התוצרים מהמתקן, גזם גרוס שניתן למחזר ושינוע בצורה דחוסה ויעילה. מה שלא ניתן למחזר יועבר להטמנה.

איציק מנהיימר: נאמר כיכדישיהיה כלכלי להפעיל את המתקן, צריך מינימום של 71 משאיות ביום. סביר להניח

שיום שייקח את הפרויקט ירצה למקסם את רווחיו וכמות המשאיות תגדל. הכביש שאליו יתנקזו כל המשאיות יעבור דרך צפון-מזרח כפר סבא. כרגע, כביש 55 והשכונות הצפון מזרחיות בכפר סבא מתמודדים עם עומס בכבישים שמאוד מקשה על התושבים, במיוחד שהתחבורה הציבורית באזור אינה יעילה. יש לי חשש שצריך לצפות שיהיו כ-

0 עד 100 משאיות ביום שיגיעו גם מרשויות אחרות, ויכבידו על התנועה בחזרה לכפר סבא.

עילאי הרסגור-הנדין: צריך לראות מאיפה יגיעו המשאיות. אם המשאיות עוברות דרך כפר סבא, זה סיפור אחר.

אודילהב: השעות שהמשאיות יוצאות מכפ'יים ולכפייס הן לא בשעות שאנשים יוצאים לעבודה ובחזרה. אלה נתונים

ממוחשבים, ברמה של איכון ב-095 . אנחנו יודעים למפות כל רכב שיוצא מהעיר לכיוון פריקה ולדעת מהן השעות שהמשאיות יוצאות מהעיר.

איציק מנהיימר: אין לך שליטה על משאיות שמגיעות מחוץ לכפייס.

פנחס כהנא: מבחינתי זה פרויקט שהוא ממש בוסר. למרות שחסר לי עוד חומר להבנה, מבחינת חלופות של מיקום,

זה נראה לי לא סביר להעביר למקום הזה. לא בטוח מבחינת המיקום. במיוחד כשמדובר על הכמויות שציינת שחייבים לעשות משהו שצריך לשרת אזורי. אני חושב שכל הרעיון ממש לא בשל. הבעיה שהוצגה היא לא כפי שאני רואה אותה. התושבים בסך הכל ממושמעים. אני חושב שאם היה יום פינוי גזם בנפרד ותושבים מוציאים שלא ביום הפינוי אז פקח יכול לאכוף. אני מפחד מהמתקן הזה במקום הזה. אנחנו אומרים לתושבים שהם יכולים להוציא כל מה שהם רוצים ואנחנו נאסוף את זה.

עילאי הרסגור- הנדין: אני חושש שהדבר לא הובן נכון. ברגע שיהיה מתקן קרוב, אפשר להגיד לתושבים שכל מה

שאינו גזם לא מוציאים לרחוב. ניתן להתקשר למוקד העירוני שישלח טנדר לאסוף ציוד כבד ופסולת גושית בכל יום.

יום הפינוי יהיה רק לפינוי גזם נקי. אנחנו נעשה דיון ושיתוף ציבור כמו שצריך. הפסולת שתגיע למתקו זו פסולת שנמצאת כל יום ברחובות העיר, פסולת נקיה שאינה מסריחה.

9. -מאז 1903-

הראשונה בשרון

ירדן נחום: צריכים להסתכל על הנושא בשני מישורים: התוכנית יפה, אולם עד שמגיעים להקמת מתקן, יש שלב

ביניים וצריך לתת פתרון ביניים. אפשר לחלק את ימי הפינוי, יים לפינוי גזם ויום לפינוי פסולת גושית.

עילאי הרסגור הנדין: מדובר בעלויות גבוהות מאוד. אנחנו מחוייבים להתייעל.

איציק מנהיימר: החשש הגדול, שלא בטוח שכל הפסולת תפונה בזמן וכמה זמן היא תעמוד בחו*ל, במיוחד שהקיא

שלנו חם. השאלה תוך כמה זמן תפונה הפסולת למתקן ועד שהמשאיות יפרקו את הפסולת, איזו השפעה סביבתית תהיה למתקן באזור התעשיה שיהיו בו משרדי הייטק, ואמור להיות סביבה נקיה ונעימה לעבודה.

אורית משעל: במשך שנים מחפשים מקומות לפינוי פסולת, מדובר פה על גזם ופסולת גושית, פסולת יבשה. אין

מקום להשוות בהשפעה הסביבתית והמפגעים הפוטנציאלים של פסולת ביתית, אורגנית לעומת גזם ופסולת גושית שיכולים להיות מטופלים בצורה קלה יחסית. אפילו הייתי מציעה לבחון חלופה של מתקן פתוח בגלל הפער במחירים בין המתקן הפתוח לסגור. אולי זה גם מה שיהיה הפער בין הכמות העצומה הנדרשת לטיפול במתקו הסגור לעומת טיפול רק בפסולת של כפר סבא. אני חושבת שהמיקום הוא מצוין, בין אזור התעשיה לכביש 6.

עילאי הרסגור- הנדין: אני רוצה לציין עובדה נוספת, זה המיקום היחידי שיש בו תבייע מאושרת לטיפול בפסולת.

ולהזכיר עוד משהו: אנחנו יכולים לתפוס את הנקודה ולקבוע בה עובדה. אם המשרד להגנת הסביבה ירצה להקים

מתקן כזה, אין בארץ הרבה שטחים כאלה עם תבייע מאושרת. אם התוצאה תהיה שיהיה מפגע אז אנחנו לא נעשה את זה. אם נראה שאנחנו יכולים באמצעות טכנולוגיה להתגבר על בעיות שונות, אז אני מאמין שיהיה כדאי להשקיע בזה כסף.

אורית משעל: אני חושבת שבמקרה הזה של טיפול בגזם ופסולת גושית במקום הזה, על פניו, מבלי שבדקתי, אני

חושבת שזה כיוון טוב ולא בוסר בכלל. להיפך, אולי היתה פה קפיצה מהירה מדי למתקנים הכי מתוחכמים באירופה ויכול להיות שאפשר לקחת את זה דווקא חזרה למתקן פתוח, כי מדובר בגזם ופסולת גושית בלבד.

פנחס כהנא: אני מאוד מוטרד מזה שאת אומרת שיכול להיות מתקן פתוח.

עילאי הרסגור- הנדין: אנחנו שומעים את כולם... ההחלטה לא תתקבל הערב.

איציק מנהיימר: היא אומרת דברים שבמבחן המציאות לא קרו. בפעם האחרונה שנפתח מרכז גזם ליד החנייה

בבית הקברות, זה הפך למזבלה.

אנחנו מדברים פה לא רק על פסולת של כפר סבא. מה יקרה אם עוד לפחות 7-8 ערים נוספות יצטרפו ולא יהיה אפשר לפקח עליהן.

אורית משעל: אני רוצה להתייחס למרחב הציבורי, מה שהתושבים עושים זה דורש דיון נפרד, יכול להיות שיש לזה

פתרונות שונים. אני חושבת שזה לא פוסלאת ההתקדמות של זה. אלה שני דברים שצריך לחשוב עליהם בנפרד. אני חושבת שלתושב צריך להיות מאוד נגיש לזרוק את הפסולת שלו. ככל שאנחנו ננגיש לתושב, הוא ישתף פעולה יותר, ותמיד אנחנו צריכים לחשוב כיצד להקל על התושבים.

יניב בלייכר: אנירוצה להגיד בהמשך לדברים של אורית, שמבחינתי זה מיקום מעולה, דווקא בגלל שזה קרוב לעוד

רשויות פה באזור, בעיקר רשויות ערביות. אתם יודעים מה קורה עם פינוי פסולת ברשויות הערביות! לא מפנים בגלל העלויות, שורפים ברחובות, ובסופו של דבר אנחנו נושמים את זה. פה יש הזדמנות ופוטנציאל לרתום עוד רשויות, אם במסגרת האשכול או עצמאית. אם במקום לפנות לצפון או לדרום, יצטרכו לפנות למרחק של 5-6 ק"מ מהיישוב, אז יהיה להם הרבה יותר זול ויותר משתלם. בסופו של דבר כולם ירוויחו מזה. גם אנחנו, תושבי כפר סבא, נרוויח מזה, לא רק כסף גם אוויר נקי יותר.

עילאי הרסגור- הנדין: זו נקודה חשובה מאוד. יש לוה השלכות סביבתיות הרבה יותר רחבות.

עידן חסון: נתייחס לנקודות שעלו: קום כל, איציק, לגבי הנקודות שלך, מבחינת כמות המשאיות, נעשה פה דיון גם

על השעות. מדובר כאן על איכון ברמת ה-095 שאנחנו גם יכולים להשפיע עליו. כמובן כל המשאיות שיגיעו לשם יהיו בכלל הזה ולא רק המשאיות של כפר סבא.

מבחינת הכמויות זה 4500 -6000 טון יכולת קיבולת בסטנדרט של מתקן סגור. זה לא יכול להיות אין ספור רשויות.

מדובר פה על כפר סבא ועוד 2 רשויות בסדר גודל שלה. זו נקודה חשובה.

חלק מהרעיון, יהיה גם יוע תנועה, יהיה ניטור ותהיה בדיקה של כל פרמטר, זה חלק מההליך התכנוני.

לגבי איך מתבצע בפועל, בסוף- איך אנחנו מונעים פער בין התיכנון למציאות. בדרך שלנו למנוע פער במתודולוגיה הזו. זה תהליך שיש בו הרבה רבדים שצריכים להתמקד בהם ולהתעמק בהם, זה בדיוק להגדיר את גבולות הגזרה

-מאז 1903-

;| בכבר-סבא ל

הראשונה בשרון

והסטנדרטים. הדבר בסוף יהיה מקובע ובלתי ניתן לשינוי, במכרז ובתיאום ציפיות משפטי מולהיזם. לא היזם ולא

הרשות יכולים להקל בו בעוד א שנים. זה בדיוק הרעלון.

למדנו מלקחי העבר, מהפרויקטים של העבר. צריך ללמוד מהעבר ולשאוף לעתיד. הרעיון זה לקחת את הסטנדרט הגבוה של שיתוף ציבור ולממש אותו גם כאן. לא לחזור על הטעיות מהעבר. זה תחילתו של תהליך.

איציק מנהיימר: בנושא הזה, חובה להכניס את שיתוף הציבור כחלק מהתהליך.

פחנס כהנא: כל אחד לומד מה שהוא רוצה. הוא למד שאי אפשר לסמוך על המערכת. הוא למד בפיילוט שבקרה זה

לא בקרה.

עילאי הרסגור-הנדין: עכשיו עושים הפוך לגמרי, קודם כל פותחים בפני הציבור: ייהנה הרעיון שחשבנו עליו, בואו

תגידו מה אתם חושבים"י, ואז אחרי שנעבור את כל הדרך, נעשה... או לא נעשה.

איציק מנהיימר: אני רק יכול לבוא ולהחמיא לכם על זה שהתהליך מתחיל כאן, שמעלים את הנושא לשתף את

הציבור ולא לעשות זאת בחשאי. אני רק מקווה שהציבור יהיה חלק מהתהליך.

עידן חסון: אני חייב להגיב- זה לא נכון להגיד משהו שזה בוסרי! בוסרי זה לא בשל. לאחר שחברי הוועדה

המקצועיים עבדו על זה הרבה ימים. בעיניי זה לא ראוי. אפשר לא להסכים, אפשר לעלות הרבה שאלות ונענה על זה.

פנחס כהנא: מבחינתי זה בוסרי, אני מכבד את העובדים פה, אם הובנתי לא נכון, אז אני מתנצל. מבחינתי זה בוסרי.

יש הרבה שאלות.

עידן חסון: לגופו של עניין, הנקודות שהעלת- מבחינת חלופות מיקום כן נבחנו - המקום הזה הוא היחיד בכפר סבא.

אין חלופות אחרות. נעשתה בדיקה מאוד ארוכה מבחינה תבייעית. לגבי המיקום- נכון זה באזור התעשיה, במקום הכי מינורי יחסית באזור התעשיה, שכאמור יש לו תבייע. הסטנדרט למתקן סגור לא כי חייב מצד הרגולוציה אלא בגלל הסטנדרט שאנחנו מחפשים. במקום אין בניין משרדי הייטק וגם לא יהיה. מדובר על תבייע כוללנית שתכנס לתוקף לפחות בעוד שש שנים. אני מבטיח לך, כשתכנס לתוקף, אם האזור יהיה בר ביצוע לפרויקט נדלני, אז המתקו יווז. זה חלק ממשהו שיכול להיות מעוגן בחוזה/מכרז מול הקבלן.

מעבר לנושא זה, יש את הנושא: האם הכל יעבוד כמובטח!... זה בדיוק מה שאנחנו מנסים לעשות פה כתחילת התהליך, גם בנושא שיתוף הציבור.

לגבי נושא האכיפה, אשמח שאודי יתייחס לזה...

אודי להב: אתחיל מנושא השקיפות- כפר סבא היא שם דבר בנושא וסמן מוביל בכל הרשויות באר*. שקיפות זה

חלק מהמדיניות של העירייה. אני יכול לומר זאת באופן אישי ויכול להעיד על זה הסגן שלי שיושב כאן. לקחנו את זה כמשימה, כיעד לביצוע, לבדוק מה עוד אפשר להנגיש לתושבים באתר העירוני ובכל מדיה אחרת. גם דברים שיכולים לעזור , מהידע המקצועי שלנו, להביא לידיעת הציבור, כשירות לציבור.

דבר נוסף- לגבי הסטנדרט של המתקו- אנחנו מכוונים לסטנדרט הכי גבוה שאנו יכולים, כי אנחנו לא הולכים להתפשר על הדברים האלה. אנחנו מבינים את המורכבות והרגישות, שזה במרחב של שכונות.

אני רוצה להזכירכם, כדי שלא נשכח, המציאות היא כיום שיש עיר במרחק לא רב מאיתנו, קלקיליה, שלא רוצה בכלל פינוי פסולת. כל דבר שקורה שם, אנחנו מרגישים מיד אצלנו. לפני שבוע היתה שם שריפת צמיגים מאד מסיבית, על הבוקר כל העיר כפר סבא היתה מלאה בעשן, כאילו ששרפו את העיר.

יש פה מציאות אחרת, אנו שואפים שהעיר כפר סבא תהיה עם איכות חיים הכי גבוהה שאפשר. אנו מכוונים לסטנדרט הכי גבוה מבלי לפגוע באיכות החיים. המציאות היא שזה יהי בתוך המרחב האורבני. אם לא נטפל בזה, אנחנו בבעיה. זה מאוד חשוב.

אנחנו בעצם הסנונית הראשונה במדינת ישראל, שרשות תיקח על עצמה לעשות את הפרויקט הזה. אם נצליח לעשות זאת בסטנדרט הכי גבוה ברור לכם שהולכים לעשות את זה בכל הארץ. זו רמה אחרת.

אנחנו כן רוצים להרים את זה, כיכפר סבא בראייתנו תהיה העיר הכי טובה בישראל. לכן הסטנדרט הוא כזה גבוה.

בנושא האכיפה - אכיפה זה פתרון קל, לתת קנסות. הפתרון האמיתי זה חינוך. כאדם שמסתובב הרבה בעיר, ברגל, אני רואה שהאוכלוסייה לא ממושמעת, חד וחלק. אני למדתי את נושא המיחזור מהילדים שלי. הם הסבירו לי מה זה פח ירוק וכלנושא ההפרדה שלמדו בביה"יס. הדרך היא לחנך את הילדים והם ילמדו את ההורים.

מבחינת אכיפה, זה קשה מאוד לתפוס אנשים שמשליכים פסולת באישון לילה.

אכיפה עושים בכל מקרה. אכיפה לא תמגר את התופעה. אני אומר זאת בוודאות. כל הרשויות מפעילות המון פיקוח.

הפיקוח לא בהכרח עוזר. הפתרון הוא בחינוך.

-מאז 1903-

8

| כבפר.סבא

הראשונה בשרון

עידן חסון: בסופו של יום מדובר בפרויקט, כמו גם בפרויקט הקודם, שבא לשפר את השירות לתושבים בכפר סבא.

שני הפרויקטים האלה לא כלכליים במהותם. הם נולדו מתרך צורך אמיתי שלכפר סבא לטפל בפסולת שלה, בצורה הרבה יותר מתקדמת ואפקטיבית. אני חושב, אם נתמיד באופן של התהליך בשיתוף ציבור, של ירידה לפרטים, לפני שנכנס לפרויקט הזה, כמו בפרויקט האחר, ניתן לעשות שינוי משמעותי שילווה את העיר לדורות.

עילאי הרסגור-הנדין: תם אך לא נשלם! אנחנו נמשיך עוד לדון בזה. תודה רבה לכולכם.

פנחס כהנא: אני חושב שצריך לקבל את ההצעה לקיים דיון בנושא המרחב הציבורי. עלו פה כל מיני שאלות שלא

קשורות למתקן. על החלק החינוכי, על השילוט, אפשר לעשות דיון בוועדה.

עילאי הרסגור- הנדין: אני מקבלאת ההצעה. יש לנו רשימה ארוכה. נכניס לרשימת הנושאים לדיון בוועדה.

מודה לכם על השתתפותכם בישיבות הוועדה.

החלטות:

שלרש >

חתימת יו"ר הועדה חתימת מזכיר הועדה