פרוטוקול ועדת תחבורה
המסמך אינו מופיע עוד ברשימת הפרוטוקולים באתר הרשות (נבדק 2026-09-13). העותק הזה נשמר כאן כפי שפורסם.
תאריך 09.03.2020
סדר יום
א.נגישות בתחבורה הציבורית בעיר.
ב. חניות נכים עם מעלונים.
ג. מינויה של אורית בראון כרכזת נגישות ומזכירת הוועדה.
נגישות בתחבורה הציבורית בעירא.
רכבת ישראל.1א
הועלו נושאי נגישות כדלקמן:
- קרון הנכים הופך להיות קרון גם לאופניים – מצב היוצר התנגדות בין המטרות. האופניים תוספים מקום וגם כיסאות גלגלים תופסים מקום.
- הצורך של נכים להיעזר בעזרה חיצונית בעליה ובירידה מהקרונות.זאת לעומת המצב בעולם בו נכים בכיסאות גלגלים הם עצמאיים הודות למערכות מתאימות.
- הצורך לחדד נהלים כדי שלא ייווצרו מצבים לא נעימים במתן שירות דוגמת מתן שירות לעיוור אחד אך שכחת האחר שהגיע באותה הרכבת לאותו המקום.
- ישנו שיפור רב בנושא הצבת לוחות אלקטרוניים המהווים מידע חשוב לכבדי שמיעה וחירשים בתחנות אך חסר עדיין שיפור בהודעות כריזה פתאומיות שבהן שינויים או ביטולים של קווים או כל התרחשות פתאומית אחרת.
- הכריזה לקראת התחנה הבאה מתרחשת מאוד קרוב לתחנה הבאה, כך שאנשים עם מוגבלות בתנועה עשויים לא להספיק להגיע בזמן לדלת היציאה בתחנה בה הם מבקשים לרדת.
נושא: פרוטוקול ישיבה משותפת של ועדות התחבורה והנגישות ועדת התחבורה מס' 1/2020
ועדת הנגישות והמודעות לאנשים עם מוגבלויות מס 1/2020 נערך ביום 18.2.20 יום שלישי אסמכתא : 408658 נוהל ע"י עילאי הרסגור-הנדין ולירית שפיר שמש נרשם ע"י : לירית שפיר שמש שמות חברי
הוועדה
הנוכחים:
עילאי הרסגור-הנדין, לירית שפיר שמש, עמירם מילר, גיא משה, דורון היימן, קובי קרני, אלן טנמן, מיכל שין בן הרוש, דוד גבריאלי, סיגל שטרית, קובי פדוה , אבי תשובה, ממה שינפיין, הילן דהרי, צילה בן עזרא, יואב מלאכי, בלה מסיקה (נכחה חלקית)
שמות חברי
הוועדה
שלא נכחו:
יסמין לאווי.רזיה יפה, איתי צוקרמן,אמיר סילבר,מיכל לוי, עמית כץ, תמר דראל פוספלד, יעקב שרייבמן, נאווה משולם, אסתי בן ארצי,דני הרוש, צביקה צרפתי, זמר ברשאי, אייל בהק, דורית ברק.
שמות
מוזמנים
שנכחו:
אברהם ועקנין – מנהל אשכול תחנות אזורי לשרון (מרעננה עד בני ברק)
אביהו יצהרי – רכז הנגישות של רכבת ישראל
עמוס בר – מנהל לוגיסטיקה ורכז נגישות בחברת מטרופולין מריו גלזר – רכז נגישות לשעבר בכוכב יאיר
תפוצה: ועדת תחבורה, ועדת נגישות
-אפשרות תלונות שלא רק בטלפון אלא גם בדרכים אחרות כתובות, נושא חשוב לכבדי שמיעה וחירשים.
- לא פעם נחסמות מדרכות בדרך לתחנות עצמן על ידי רכבים כך שמעבר לנכים בכיסאות גלגלים לא מתאפשר, כך שנשאלת שאלה של אפשרות התמודדות ואכיפה בנושא זה.
אביהו יצהרי משיב:
- ברכבת ישראל הקרון הדרומי ביותר הוא המונגש. זאת כדי לאפשר סיוע לנוסע הזקוק לכך. כל הגורמים, גם דיילים וגם פקחים, יודעים על הקרונות הנגישים. בתוך כל קרון מונגש ישנה רמפה ייעודית למקום הסימון לכיסאות הגלגלים. אין פתרונות ממש טובים לנגישות עצמאית ברכבות כבדות, גם לא בעולם. בחלק מן הקרונות יש רמפה מגנט, אך היא לא שימושית מאחר והיא מגושמת, כבדה ועלולה לתקוע את כל הרכבת ומכאן את כל הקו. לכן משתמשים בפתרון של מעלון שעובד טוב יותר ומתאים לתקן. כל אנשי התחנות אמורים לדעת לתפעל אותו, לא מנהל התחנה בלבד. פתרונות עצמאיים ממש יש ברכבות קלות בלבד. עדיין מחפשים פתרונות טובים בעולם לעצמאות נכים ברכבות כבדות ומוכנים לשמוע הצעות.
- בתקנות נגישות נקבע שזמן היערכות לסיוע לנוסע עם מוגבלות הוא שבע שעות ולכן זה הזמן שעל הנוסע להודיע מראש על רצונו לנסוע ברכבת. עם זאת, משתדלים לסייע ולעשות את המיטב גם לנוסעים עם מוגבלויות שלא הודיעו מראש על הגעתם. במציאות כשליש מן הנסיעות של אנשים עם מוגבלויות אינן מתואמות מראש. האפשרות לסייע ספונטנית קיימת עד לשעה 20:00 .
כשאדם עם מוגבלות מבקש לנסוע ברכבת ומודיע על כךזה מגיע למוקד הרכבת בבאר שבע. נציגות השירות עומדות בקשר מול הדייל (שנמצא בכל תחנה), הפקח (שנמצא בכל רכבת) ומנהל התחנה במיקום הרלוונטי.
תלונות על שירות נבחנות ברמות של מנהל אגף, מנהל אשכול, מנהל אגף פקחים.
מוקד הרכבת צריך לחזור לנוסע המזמין לפני הנסיעה. יתר על כן, כיום מתקיימות בקרות סמויות של אנשים עם מוגבלויות המקבלים תשלום עבור המשובים בגין השירות שקיבלו.
- נעשים בהחלט מאמצים לעדכן גם בשילוט האלקטרוני את השינויים שקורים. יחד עם זאת נבחנות אפשרויות של המרת השמע בכריזה לטקסט המופיע בטלפון הנייד של המשתמש.
היו פגישות עם מספר חברות והנושא קרוב לפיילוט. (יו"ר הוועדה הביעה בזאת את רצונה להיות שותפה לפיילוט.)
לשאלה שנשאלה על כריזה פנימית ברכבת: בכל הרכבות יש. ברכבות הישנות הפקח מקריא בעצמו כל תחנה ובחדשות הכריזה אוטומטית.
- בהחלט קיימת המודעות לנושא הבעייתי של תזמון הכריזה על התחנות הבאות. יעלו זאת שוב וינסו לפתור. תמיד קיים הקושי היכן נקודת האיזון בתוך ההנגשות בדוגמה זו כמו גם במקרים אחרים דוגמת הכריזה שקשה מאוד להגיע לעוצמה המקובלת על הכול.
- כבדי שמיעה וחירשים יכולים להעביר תלונות דרך הפייסבוק ורכבת ישראל און ליין. יש טופס מקוון באתר הרכבת ואין צורך לעבור דרך אתר משרד התחבורה.
- לרכבת ישראל אין סמכות אכיפה לגבי חניות והדברים תלויים ברשות המקומית בה נמצאת כל תחנה. עם זאת, במקומות שבהם ידוע שאנשים חונים, שמים עמודי חסימה לרכבים.
בנושא זה צוין שיש להתקשר במקרה של חסימה על ידי רכב חונה, הן למוקד 100 של המשטרה והן למוקד 106 המקומי. גם אם לא הזזנו את הרכב, יש סיכוי שיקבל קנס.
אביהו יצהרי מסכם:
הרכבת עושה מאמצים מעל ומעבר בשביל לתת שירות כמו שצריך. מסיעים במוניות אם צריך שיהיה סיוע. יש מערך שלם שבודק וחוזר ללקוח ומוודא שכל הגורמים ביצעו את התפקיד, מרעננים נהלי עבודה. מעדכנים את ההדרכות עובדים עם עמותה, לפי חוק
המכרזים, עמותת פעולה זכתה במקרה הזה ליווי של מורשי נגישות שירות. ואנחנו כל הזמן משפרים ושמחים לשמוע אם יש דברים נוספים שכדאי לנו.
מטרופולין -אוטובוסים .2א
תקנות נגישות תחבורה ציבורית:
תקנות נגישות תחבורה ציבורית בה נכללו אוטובוסים עירוניים בלבד נקבעו בשנת 2003 .
שם ההתייחסות הייתה לניידות ולמוגבלות ראייה. לא הייתה התייחסות למוגבלות שמיעה.
המשמעות היא היעדר החובה בתקנות אלו לקיום לוחות אלקטרוניים, שבהם אדם עם מוגבלות שמיעה יכול להיעזר ולהתמצא בדרכו באופן עצמאי בלא צורך לשאול את הזולת.
מבירור במשרד התחבורה עולה כי כיום הוא מחייב את המפעילים בהתקנות הלוחות האלקטרוניים הללו במסגרת המכרזים. אגף הנגישות במשרד התחבורה עומד להוציא אוגדן מסודר לנושא שיהיה אחיד לכל המפעילים ויעשה סדר בתחום.
תקנות משלימות לנושא של אוטובוסים בין-עירוניים נחקקו בשנת 2017 ,הן מתייחסות לתחום של מוגבלות חושית בלבד ראייה ושמיעה. הן אינן מתייחסות לתחום של ניידות, מדובר בעיוות מאוד גדול שטרם הגיע לתיקון בחקיקה. בארה"ב ובבריטניה למשל, קיימת התייחסות לדברים האלה. לא ידוע עדיין מתי יהיה תיקון חקיקה רל וונטי גם בישראל.
לירית שפיר שמש –סקר אישי על אודות נגישות חושית - הנתונים מופיעים במצגת המצורפת לפרוטוקול, כולל נתונים שמקוצר זמן לא הוצגו לוועדה.
נקודות שאינן במצגת הסקר
- גם כשיש היום אפליקציות המסייעות לאנשים עם מוגבלויות, בשיתוף פעולה של קואופרטיבי התחבורה ומשרד התחבורה, עדיין הן לא מורידות את חובת האחריות להנגשות תקינות באוטובוסים. שום אפליקציה לא תוכל לסייע לעיוור למשל, אם האוטובוס המגיע לתחנה מתעכב בכריזה החיצונית שנשמעת שניות לפני שהוא עוזב את התחנה כך שהעיוור לא מספיק להגיע לדלת, ועלול לסכן את עצמו בניסיון להגיע אליה בלי שהוא רואה, כשהאוטובוס כבר החל לנסוע.
- יש חשיבות לכלול בכריזה הפנימית גם תחנות חדשות שמתווספות. יש בעיה חוזרת על עצמה בקו מספר 1 הנוסע משכונת עלייה בכפר סבא לשכונת לב הפארק ברעננה –
התעלמות הכריזה מקיומה של תחנת הרכבת רעננה דרום, שנוספה רק לפני כשנה.
מטרופולין כבר קיבלו התרעה באמצעות תלונה מיו"ר ועדת הנגישות דרך משרד התחבורה, אך הבעיה נמשכת.
- חשוב שכאשר עושים התאמות נגישות, הן אכן תהיה נגישות. למשל כאשר שמים מסך אלקטרוני, שמלא בפרטים קטנים ובפונט לא די ניגודי, אז עדיין לא יוצאים ידי חובה בתחום הנגישות.
סוגיות נגישות שעלו מהמשתתפים בדיון
לא רק שיש מחסור בנהגים, דבר שאינו אופייני למטרופולין בלבד, אלא שגם הידע של -
הנהגים וההבנה שלהם בתחום הנגישות הם מועטים. נשאלת השאלה האם הנהגים עוברים רענונים וביקורות על ההכשרות שלהם, כולל בתחום הנגישות.
-מוצע לבנות מוקד וואטסאפ ייעודי שיאפשר תלונות כתובות, מה שיקל על כבדי שמיעה וחירשים.
-הועלתה השערה שנהגים אינם עוצרים לנוסעים עם כיסאות גלגלים בשל לוחות זמנים לחוצים וחשש מקנסות אם לא יעמדו בהם, מאחר ותהליך העלאת הנוסע בכיסא הגלגלים גוזל דקות יקרות.
עמוס בר משיב
-אוטובוס הוא כלי רכב טכני עם שיעור תקלות גבוה. 10% מכלי הרכב האלו נמצאים בכל זמן נתון במוסכים. חלק מתקלות אלו הן כמובן תקלות נגישות.
אוטובוס עירוני בנוי לנושא של נגישות במיוחד לכיסאות גלגלים. יש לו אפשרות להנמיך את המדרגה ורמפה שיוצאת החוצה. על הרמפה ניתן להעלות את הנכה על כיסא הגלגלים.
הנהג אמור לקשור את הנכה על כיסאו בצורה בטוחה.
אוטובוס בין-עירוני לא מיועד לנגישות זו, אלא לנושאי נגישות ללא כיסא גלגלים.
נהגים במטרופולין עוברים הכשרה אחת לשנה לגבי נגישות על כל מרכיביה. צריך להיות להם ברור שאם הם רואים אדם עיוור או בכיסא גלגלים, הם חייבים לעצור בתחנה.
-למי שמבקש להתלונן בכתב, ניתן לעשות זאת דרך אתר מטרופולין. לגבי מוקד וואטסאפ ייעודי, הנושא יוצף ויעלה בפגישה בין יו"ר ועדת הנגישות לנציגי מטרופולין.
-קיימת מערכת ציי רכב שבה ניתן לפקח על כל הפעילות של נהגי מטרופולין, כולל מיקום הרכבים בכל עת. לא אמורים להיות מצבים של קנסות לנהגים על עיכובים בשל העלאת נוסעים עם כיסאות גלגלים. בכל מקרה של סירוב לשירות, חשוב לדווח והנושא יטופל.
יו"ר הוועדה לירית שפיר שמש ועמוס בר מסכמים:
תיקבע פגישה בקרוב של לירית שפיר שמש מול נציגי מטרופולין כדי להציף את נושאי הנגישות שעלו כאן הערב.
הערת היו"ר לפרוטוקול:
בדיון עלו גם נושאים המתייחסים לשירות של מטרופולין שלא בתחום הנגישות ישירות. אלו לא הוכנסו לפרוטוקול זה. הם יופיעו בתמלול המפורט של הישיבה.
ב. חניות נכים עם מעלונים
רקע
חניות נכים רגילות וחניות נכים עם מעלונים שהן גדולות יותר -סוגי חניות נכים קיימים שני בשל התוספת של אזור מקווקוו שמיועד למעלונים.
השונים בזכותם לחנות בחניות נכים וכל הנכים שווים סוגי הנכיםעם זאת, אין אבחנה בין בזכותם להשתמש בשני סוגי החניות האלו.
במצב זה לא ניתן לקנוס נכה "רגיל" החונה בחנית נכה עם מעלון. אין האמור מתייחס לאדם שאינו נכה – אותו יש לקנוס בכל מקרה של תפיסת חנייה לנכים, לא משנה מאיזה סוג.
מאחר ונכים "רגילים" יכולים לתפוס חניות של נכים עם מעלונים בלי להיקנס, נוצרת מצוקה קשה של נכים הזקוקים למעלונים.
בפנייה לעמותת נגישות ישראל, תשובתם הייתה: " אנו בעמותה סבורים כי במצב המשפטי הקיים לא צריך להיות הבדל בין תגי חנייה וחניית נכים היא חנייה המיועדת לכל מי שיש לו תו נכה, בין אם על כיסא גלגלים בין אם לאו, הגשנו אף עתירה למשרד התחבורה שאימץ את עמדתנו ואין הבדל בין התגים והזכויות, יחד עם זאת חשוב לי לציין כי יש מצוקה גדולה של חניות נכים ואנשים עם מוגבלות המתניידים בכיסאות גלגלים זקוקים לחניות גדולות יותר כך שעבורם המצב יותר בעייתי ולכן אנחנו מתכננים להעלות הצעת חוק לשיפור הנושא."
כידוע, בימים אלו אין עדיין כנסת ואין עדיין ממשלה מתפקדת, כך שכל הנושא לתיקון בחקיקה נתקע.
בבחינת האפשרות לתיקון הנושא באמצעות חוק עזר עירוני, ענה היועץ המשפטי של העירייה: " עד כמה שידוע לי הטלנו קנסות על פי חוק עזר ונאלצנו לבטל בגלל המצב החוקי.
ידוע לי שנגישות ישראל מקדמת חקיקה ארצית בנושא, כך שחקיקת עזר לא רק שמיותרת, אלא שלא תועיל. "
לשאלות נוספות ששאלתי, דוגמת באיזו חקיקת עזר מדובר, כיצד בוטלה, האם חוק עזר לא יכול להתקיים באם אין חוק מדינה מתאים, לא התקבלו תשובות עד מועד הישיבה.
ר המצב ליישום מקומי בעירנוהצעות לשיפו
בהיעדר האפשרויות החוקיות, מוצע לפתור את הדברים על בסיס רצון טוב. מוצע להכין שלט בנוסח: " חניה מותאמת לרכבי נכים עם מעלון, אנא התחשבו" הפנייה מתייחסת לציבור הנכים "הרגילים" שמתבקשים להתייחס לאותם נכים שאין להם כל אפשרות חניה אחרת.
השלט צריך להיות מלווה בקמפיין מקומי מטעם העירייה ומופץ לידיעת הנכים בעיר בפורומים השונים שלהם.
הוצע להוסיף את המילים בראש כל שלט: "נכה יקר" , מאחר והכוונה היא לנכים אחרים שאינם זקוקים למעלונים.
כמו כן הוצע שהקמפיין יהיה ברוח דומה לכזה שעשתה נגישות ישראל, מלווה בתמונות של נכים על השלטים. שני חברי ועדה, גולן מוסאי ואבי תשובה מתנדבים להצטלם ובכך לתרום את חלקם לקמפיין כזה לכשיצא לדרך.
הוצעו הצעות נוספות חלופיות בנושא זה. האחת הייתה להכין סקר, למצוא את מספרי הרכבים של הנכים עם המעלונים ולהכין שלטים של בלעדיות חנייה לרכבים אלו בלבד.
האחרת הייתה להרחיב את מקומות החניה הצרים כך שיגדל מספרן של החניות הרחבות בהן יוכל לחנות רכב נכים עם מעלון. הצעה נוספת הייתה להוסיף יותר מקומות חניה לנכים מעבר למה שמתבקש בחוק.
לא כל ההצעות הן הצעות ישימות, מבחינת אפשרות הביצוע, גודל שטחים, סוג השטחים (של גורם ציבורי או פרטי). עם זאת, ייתכן שיהיה שווה לשקול חלקית את חלקן כמו למשל לנסות לבקש מול גורמים פרטיים להוסיף ולהרחיב חניות נכים.
הודגש, שכל שלט במטרה לקדם שיפור במצב הזמינות של החניות לרכבי נכים עם מעלונים, לא יוכל להחליף תמרורים קיימים אלא לצדם וללא סמכות אכיפה הזהה לזו של תמרורים.
ג. הודעה על מינוי רכזת נגישות ומזכירת ועדת הנגישות
במהלך הישיבה הודיעה היו"ר בהודעה רשמית ראשונה – על מינויה של רכזת הנגישות העירונית החדשה, אורית בראון, שאף הגיעה לישיבה משותפת זו עם ועדת התחבורה -
בהתראה קצרה. אורית תחליף את עדי אבירם שמילאה את תפקידה בין השנים -2014 2019. כולנו מאחלים לאורית בראון דרך צלחה ושהעיר כפר סבא תמשיך להיותבמקום גבוה על המפה בתחום הנגישות. באחד החודשים הקרובים ישיבת ועדת הנגישות תהיה עם אורית למטרת היכרות, חשיבה ותיאום ציפיות.
אורית בראון תהיה גם מזכירת ועדת הנגישות. בתפקיד זה היא תחליף את צילה בן עזרא שכיהנה במשך שנה בתפקיד. צילה נשארת בתפקידה כמזכירת ועדת התחבורה. כולנו מודים מקרב לב לצילה על עבודתה כמזכירת ועדת הנגישות.
חתימת יו"ר ועדת התחבורה
עילאי הרסגור הנדין
חתימת יו"ר ועדת הנגישות
לירית שפיר שמש