פרוטוקול ועדת רווחה ודיור ציבורי · 21/07/2020

-מאז 1903-

5

5 9 > כפהרסבא

העיר הירוקה

תאריך:

נושא: פרוטוקול ישיבת ועדת הדיור הציבורי מספר 1/2020

נערך ביום: 21.7.20 | אסמכתא :

נוהל ע'"י: נרשם עיי : צילה בן עזרא

שמות הבן, עילאי הרסגור-הנדין, קרן גרשון, יגאל שמש, תמיר יהודה, טלי שקד, בקי יחזקאל הוועדה

הנוכחים:

שמות חברי הדר לביא, אריאל חורי, אמיר עשבי, רענן מור, קרנית קהן, אורי מור.

הוועדה

שלא נכחו:

שמות יניב בלייכר ,איציק בן יצחק, דינה ליפסקי, בתיה מליחי.

מוזמנים

שנכחו:

תפוצה:

פרוטוקול הדיון

עילאי פותח את הוועדה לדיור ציבורי: על הפרק נושא הדיור הקהילתי. הזמנתי את נציגות אגודת אדם, ונערוך דיון איך לממש אותו בכפר סבא. כבר התחלנו בבדיקה של הדברים כדי לראות איך יכולים לממש אותם מבחינה כלכלית ועירונית.

דינה ליפסקי: מציגה מצגת

מתחילה בסיפור כילדה בארצות הברית. גדלתי בעיירה קטנה עם סבתא. הייתי פעילה ועבדה בחנות של המשפחה. עד גיל 80 הייתי מוקפת במשפחה המורחבת, לפני מספר שנים הייתי צריכה ללוות את אימי שהודקנה, אך היא גרה בניו יורק והזדקנה לבד והייתה בדיור מוגן בלי משפחה ורחוקה מהקהילה, ועם מספר חברים חשבנו יחד איך יכול להיות אחרת לזקנה שלנו ומה היינו רוצים ומה קיים בארץ.

בדקנו את הנושא שהתחיל בדנמרק עם כוונה לתרום לקהילה קיימת וגם חיצונית ולעשות דברים משותפים, כביסה מכוניות ואופניים. בדנמרק יחד עם הקבוצות ראו שגם המזדקנים חיו יותר טוב ותרמו לקהילות ולסביבה. הדבר התחיל להתפשט לאנגליה וארצות הברית. בכל מדינה יש תנאים שונים וחשבנו להקים את הקהילה ולתרום לקהילה מסביב.

הקמנו אגודה וקיבלנו אישור מרשם האגודות לדיור אחר אך עדיין זה בחלום. פרסמנו כתבה בעיתון הארץ ואז היינו מוצפים במאות פניות מאנשים שמתקרבים לגילי 60-50 מתי ואיפה. 7 שנים לאחר מכן זה עדיין לא קיים, אך עשינו כברת דרך ומקווה שנעשה את זה. יש לי שותפה, בתיה מליחי שהיא גם תושבת כפר סבא. בין הדברים שאנחנו רואים בקהילה בגילאים 50-75, אחד הדברים

רח' ויצמן 35ו, כפר-סבא 44100 | טל. 7649106-09 | פקס. 7675479-09 | ו.וחטוח.ב580-זב+).ותותתי

00).. כפהסבא

העיר הירוקה

הבולטים ברגע הוא שיש פנסיה וירידה בהכנסות. יש ירידה קושי וירידה בתפקוד. מאבדים מעגל חברים ומקומות עבודה. יש עניין שלדרישות של בריאות שמכבידה עלינו. יחד עם המערכות שבאות לעזרתנו יש גם היעדר פתרונות דיור. כרגע יש 11% מזדקנים ועוד מספר שנים המספר ילך ויגדל.

אנחנו חיים יותר שנים ורוב המזדקנים הם נשים ובודדות. מחירי הדיור והקרקע בישראל גבוהים מאוד. יש מעט מאוד דירות קטנות, אני גרה בדירה של 4 חדרים אבל אין לי אופציות בכפר סבא כמו 2 חדרים. יש בעיות של בנייה שלא מותאמת ולא נגישה ומחפשים דירה שמתאימה לכיסא גלגלים ומעלית ודירות בנות השגה לא יקרות. רוצים להיות בדירה שקרובה לחנויות ולעיר עצמה.

רוצים אפשרות להודקן בבית אבל בתוך קהילה עם קשרים חברתיים לתרום.

יש בעיר את הדיור המוגן שהעלויות שלו מאוד גבוהות. ניסינו לראות מה יש בארץ במקום עירוני, מרכזי ונגיש שיש אפשרות להגיע לשירותים בקהילה, קופת חולים, שוק, אוטובוס. היתרונות הם שאחד עוזר לשני, שמירה על עצמאות, בעלות על נכס. בתוך 7 שנים שהאגודה קיימת דפקנו על

הרבה דלתות: משרד שיווין חברתי, שיכון, תכנון, רווחה ובריאות. כולם מדברים על הצורך. אין

אפשרות לקחת משכנתא בגיל 65 ובעצם יש לנו אפשרות לחשוב מה יהיה בעתיד. זהו פלח של אוכלוסייה גדולה שצריך לחשוב עליה ומבקשים פתרון או פתרונות לכולם וגם איך אפשר להרוויח מהמשאב.

עילאי הרסגור- הנדץ: תודה רבה. אני רואה את המצגת לא בפעם הראשונה והרעיון הלהיב אותי.

זהו ההפך ממה שעשו עד כה. היום המגמה של עירוב שימושים לשמחתי תופסת תאוצה עם שילוב של מסחר תעשייה ומגורים. בשכונות הירוקות, בהן רוב המשפחות הן של הורים צעירים, היו צריכים גני ילדים ובתי ספר, ואז חטיבה. עכשיו הגנים יתחילו להיסגר כי האוכלוסייה מתבגרת.

שכונה בריאה ועיר בריאה היא מקום שיש את כל שכבות האוכלוסייה. מה שאתם מציעים לקדם הוא שלב קדימה - לא רק ליצור שכונה הטרוגנית אלא ליצור משהו שאפשר לחיות ממנו. המיזם הזה הוא חיובי. העניין הוא כלכלי. צריך כסף. הכסף חלקו יגיע מהאנשים עצמם שישלמו סכום נמוך יותר ויגורו במחיר זול. נוכל לאפשר לתושבים לחיות ברווחה. כבר התחלנו לבדוק זאת דרך החברה הכלכלית. צריך כמובן גם מקום. אני רוצה לשמוע ולפתוח דיון כאן בוועדה לגבי רעיונות בנושא.

דינה ליפסקי: בתיה את רוצה לענות לה על זה!

בתיה מליחי: אני חושבת שאנחנו צריכות דירות של 100-45 מטר. צריך להיות תכנון ועיצוב מאוד

חשוב ושטח משותף. כל הרעיון הוא שיהיו מרחבים שכולם יכולים להשתמש בהם, דירות שקונים או מודל של השכרה לטווח ארוך והחברה הכלכלית בודקת.

בקי יחזקאל: עילאי, כמו ההוסטל במשה דיין

עילאי הרסגור- הנדין: זה הרבה יותר מזה. משה דיין זאת אוכלוסייה מבוגרת קלאסית. כאן מדובר

במשפחות שיחלקו הכל ביחד. כמו שאני מדמיין את זה אפשר לחשוב על ילדים שחיים בבניין הזה ויכולים לשחק במרחב.

בקי יחזקאל: זה ציוד לגילאים הצעירים ולמבוגרים או רק למבוגרים!

רח' ויצמן 35ו, כפר-סבא 44100 | טל. 7649106-09 | פקס. 7675479-09 | ו.וחטוח.ב580-זב+).ותותתי

00).. כפהסבא

העיר הירוקה

דינה ליפסקי: יש הרבה דרישה גם לעשות מעורב. יש נטייה של מקומות לעשות איזון לא טוב

שמזניח את המבוגרים. זאת קבוצה שצריכה להיות מחוייבת לתרום לקהילה.

עילאי הרסגור- הנדין: ביקשתי לערוך בדיקה של מודלים כלכליים לדבר הזה. הכל פתוח. בכוונה

עשיתי את ההתיעצות איתכם. יש לכם רעיונות זה ישפיע על הבדיקה של החברה הכלכלית. אפשר לחשוב על זה ולדבר איתי ולמצוא את המודל הנכון. אפשר לקחת קרקע במרכז העיר ולבקש מהדיירים לבוא ולקנות ולהסביר שהחיים משותפים. אפשר להכניס לשם יותר דירות מאשר בניין רגיל כי הדירות יהיו קטנות. יש מודל שבו בונים בניין והאגודה או העירייה יכולים להשכיר לטווח ארוך.

יגאל שמש: הייתי הולך על מרכז העיר. האנשים רוצים את היתרונות בתוך מרכז העיר. מה שבראש

שלי הוא ללכת במודל כמו תמיא כמו רחוב ויצמן. אני חושב על דרכי מימון ואז ברגע שיעשו את זה האוכלוסייה על ויצמן תהיה מגוונת.

בקי יחוקאל: השאלה אם יתאים מבחינת עלויות. בעיר המחירים מאוד יקרים. הייתי הולכת

לשכונות המזרחיות.

איציק בן יצחק: יש כמה כלים שיכולים להיות רלוונטים. אחד הדברים שאנחנו חשבנו זה לקחת

קרקע חומה שזה קרקע של מבני ציבור. אפשר לבנות קומה לשימושים ציבוריים כמו גני ילדים וקופות חולים ומעל לבנות דיור בר השגה ודיור ארוך טווח. זאת אופציה שקיימת. אני חושב שזה כלי רלוונטי. זה יתאים במרכז העיר גם לצעירים סטודנטים, זוגות בתחילת הדרך שלהם. זה דבר שהוא על הפרק.

בקי יחזקאל: הייתי משאירה את המודל של המשפחות. היה מחקר שאימץ גן ילדים והראו את

הקשישים שהיו מרוצים. יש הרבה משפחות שמחפשות סבתא וסבא לאמץ. הרבה נשים בגיל 70 עדיין צעירות ברוחן. קצת חיילים קצת זקנים קצת סטודנטים. אפשר לשבת בארוחות שישי וחג.

זה יכול להיות מדהים.

תמיר יהודה: אשמח לשמוע על עלויות מבחינת העירייה.

עילאי הרסגור-הנדין: המודלים שונים. כל מקרה לגופו. צריכים לקחת את אורח החיים הישראלי

ולעשות לפי זה את הפרויקט. מדברים על דירות 45 מטר. אם העירייה נותנת את השטח, ברור שיש רווח. אנו ממשיכים לבדוק וניתן מסקנות מהבדיקה הזו.

תמיר יהודה: אני אשמח לשמוע על מודל. אני מניח שהיא חקרה לעומק. יש עלות מאוד גבוהה.

דינה ליפסקי: אנחנו ניסינו הרבה דברים לבדוק. למשל להפוך בניין שצריך שיפו* והעלויות גבוהות,

תמייא 98 הן דירות גדולות. בקי הזכירה את התוכנית של ילדי הגן והקשישים. העמדה היא שצריך להחזיר כבוד והמילה זקן מתייחסת למישהו שהוא בעל ידע. החלטנו לאמץ את זה. זה לא מתאים לכל אחד. יש אנשים שרוצים להמשיך בחייהם בבתים שלהם, רוצים לשמור על ההון המעט שיש להם ולא להכביד על החיים שלהם.

תמיר יהודה: מה לגבי מטרד רעש! אוכלוסייה של סטודנטים תרצה לעשות מסיבות או ילדים

שעושים רעש במשחקים. השילוב של האוכלוסייה יכול ליצור מתח.

רח' ויצמן 35ו, כפר-סבא 44100 | טל. 7649106-09 | פקס. 7675479-09 | ו.וחטוח.ב580-זב+).ותותתי

-מאז 1903-

5

09 >> כפהרסבא

העיר הירוקה

דינה ליפסקי: צריך למצוא את הפתרונות. מעדיפים את הרעש של אנשים מאשר רעש אחר. צריך

להיות תקנון שמכבד את הקהילתלות. בונים מקומות שאנשים יכולים להיפגש ולדבר אחד עם השני כמו גינה קהילתית.

בתיה מליחי: לחזור לשאלה של הסטודנטים. הרעיון שאנחנו לא נהיה זרים להם והם לא זרים לנו.

זה מאוד מחמם לי את הלב שהראש פתוח לרעיון הזה ומאוד מודה לכם.

עילאי הרסגור- הנדין: תודה לכן על הרעיונות הטובים. אנחנו רוצים ליישם. הדרך ארוכה וקשה.

אני מאוד אוהב את הרעיון הזה. צריך למצוא דרך טובה ליישם בפועל.

בקי יחזקאל: אולי כשאני אהיה בת 60, אבל לא רואה איך אפשר ליישם את זה.

תמיר יהודה: לדעתי לשים בשכונות מפספס את המטרה. זה יכולליצור מקום טוב אך בן אדם צריך

קווי תחבורה.

עילאי הרסגור-הנדין: חברים אני אגיד תודה לדינה ובתיה. נהננו לשמוע אתכן.

יגאל שמש: אפשר לשלוח חומר!

דינה ליפסקי: אשלח את המצגת.

עילאי הרסגור-הנדין: אשלח את המצגת לוועדה. הצגנו את הרעלון. הבנו את הרעיון אני התלהבתי.

אביא בפניכם את הנתונים.

תודה רבה.

עילאי הרסגור הנדין, יו"ר הוועדה

"שרשי

רח' ויצמן 35ו, כפר-סבא 44100 | טל. 7649106-09 | פקס. 7675479-09 | ו.וחטוח.ב580-זב+).ותותתי