פרוטוקול ועדת תחבורה

תאריך 10/9/2020

מהלך הדיון

עילאי הרסגור-הנדין: ערב טוב לכולם. אני שמח לראות שיש התעניינות רבה בישיבה. הישיבה

משודרת בפייסבוק ונמצאים איתנו תושבי שכונת הפארק ורחוב הדר. מטרת ישיבות ועדת התחבורה היא לדון בנושאים רוחביים המשפיעים על כל העיר או בסדר גודל של שכונה. הפעם אנחנו דנים בשכונת הפארק שהיא שכונה מאוד שקטה עם אנשים נחמדים. יצא לי לפגוש לא מעט תושבים בימים האחרונים. השכונה הוקמה עם שני חיבורים בלבד: כניסה אחת צפונית מרחוב אז"ר וכניסה שנייה מרחוב הר מירון. למעשה מה שקרה הוא שתושבים שגרים בדרום השכונה ורוצים להגיע הביתה נאלצים לנסוע דרך רחוב משה דיין ומשם דרך רחוב הר מירון. רחוב הדר הוא רחוב רציף אבל כשבנו את השכונה הציבו מחסום ברחוב. קבוצה של תושבים ביקשה שנוריד את המחסום. היו פניות רבות משני הצדדים וניכר שהעניין בנפשם של תושבי השכונה כולה. אתן 10 דקות לדבר לנציגי התושבים.

דוד ויניץ (מציג מצגת): רקע על השכונה: שכונה שקטה, בתב"ע יש שלושה רחובות גישה: אז"ר, הר מירון והדר. כך תוכננה השכונה מבחינת התב"ע. אנחנו בסך הכל 210 תושבים כולל הר כנען והר כמון. אנחנו 58 משפחות. כשאנחנו יוצאים מהעיראנחנו נוסעים מרחוב אז"ר לאיזור תל אביב רעננה והרצליה דרך הר מירון ולכיוון ג'לג'וליה ולכיוון 531. מכיוון שיש 210 מכוניותאנחנו רוצים לעבור דרך רחוב הדר. הרחוב הוא רחוב רחב וקצר – 132 מטר, ומרוצף. 17 משפחות. הוא מתחיל בכיכר ומסתיים בתמרור עצור. הרחוב משמש הולכי רגל ורכבים. בשכונה יש אוכלוסייה מבוגרת. רחוב הדר מופיע לתנועה ב-GPS וגם באתרים של הממשלה. הרחוב אושר לתנועה עוברת על ידי משרד התחבורה ועומד בכל הקריטריונים לתנועה עוברת. הרחוב נחסם ואנחנו בדרום השכונה צריכים לעלות 1000 מטר כדי להגיע הביתה. בישראל ישנם מאות רחובות משולבים. כמו רחובות ירמיהו בהרצליה, מתתיהו, מרים, נורית והצנחן שמחברים את כל הרחובות הסמוכים.

התנועה עוברת ויש לא מעט בתים ובניינים. למעשה אפשר להוסיף שלט הגבלה ל-25 קמ"ש וזה יכול להיות פיתרון יפה.

עילאי הרסגור-הנדין: תודה רבה. אבקש לדבר בתמציות. אנחנו רוצים להקפיד על מסגרת

הזמנים.

פיני רף: אני גר בהדר 21. זאת כבר הוועדה השלישית שאני משתתף בה. בוועדה הראשונה העלינו

את נושא הבטיחות בכביש. בוועדה השנייה העלינו את נושא בטיחות הולכי הרגל ותשתית הכביש נושא: פרוטוקול ישיבת ועדת התחבורה מספר 3/2020 נערך ביום 11/8/2020 אסמכתא

נוהל ע"י: עילאי הרסגור-הנדין נרשם ע"י : צילה בן עזרא

שמות חברי

הוועדה

הנוכחים:

עילאי הרסגור-הנדין, דני הרוש, עמירם מילר, הילן דהרי, מיכל בן הרוש, סיגל שיטרית, יגאל שמש, איל בהק, דורית ברק, זמר בראשי, קובי פדוה

שמות חברי

הוועדה

שלא נכחו:

צביקה צרפתי, קובי קרני, נורית פלג

שמות

מוזמנים

שנכחו:

דוד ויניץ, דוד זילבר, מריו גילמן, מישל אסטס, אדי קורקוס, איתי שיטרית, יובל יתים, ערן שריג, אבי גמליאל, פיני רף, איה לאור, יניב בלייכר, צילה בן עזרא

תפוצה: חברי ועדת התחבורה, תושבי רח' הדר, מוזמנים

וההחלטה הייתה שהכביש צריך היה להיסגר אנשים לא ילכו, לא בנתיב השמאלי ולא בימני, מכיוון שהרחוב צר בשני צדדיו והאנשים יעדיפו ללכת במרכז הכביש כי הוא משולב. המהירות היא מהירות של 25 קמ"שכביש דו סטרי יהיה אסון להולכי הרגל. יש שיפוע בכביש, הוא לא בטיחותי ויש סינוור של השמש. תושבים שמגיעים לפארק מחנים ברחוב הדר ולא בחנייה של הפארק.

דוד זילבר: שמי דוד. אני גר בהדר 28 ומאוד התרשמתי מהמצגת של דוד אבל היא לחלוטין לא

מציאותית. יש 70 משפחות באיזור הדרומי שמתנגדות לפתיחת הרחוב. הסיבה היא סכנה בטיחותית. הרחוב הפך לציר הליכה מרכזי לתושבים ויש לא מעט תלמידים שעוברים לבית ספר גורדון ולבתי ספר נוספים וכן לבית הכנסת. חלק גדול מהם הולך שלוש פעמים ביום. בקצה הרחוב, בפינת משה דיין, ישנו מעון של חוסים שאוספים אותם בהסעות וכן גן ילדים ברחוב התותחנים. מעבר בצידי הערוגות הוא לא ריאלי.

איתי שיטרית: אני גר ברחוב הר תבור 10 ומדבר בשם ההורים שהולכים לגנים. אנחנו רואים

בפתיחה סכנת חיים. זהו ציר הרוחב היחיד שבטוח.

אדי קורקוס: הקשבתי בקשב רב ואני רוצה להתייחס. זהו רחוב משולב, כלומר רחוב שמשמש

לתנועה עוברת של רכבים והולכי רגל. כל רחוב היה שמח מאוד שלא יהיו על יד ביתו כלי רכב וכמו כל אחד גם אני אב שדואג לילדיו. אני בעד לפתוח את הרחוב. השאלה המהותית היא מה הפריווילגיה שהרחוב קיבל מלתחילה שהביא לסגירה שלו. חיפשנו החלטה כזו. כל העניינים של עיקוף הם לא אישו.

מריו גילמן: תהיה כמות אדירה של רכבים לכיוון דרום. בשביל כמות קטנה של תושבים שרוצים

לחסוך חצי דקה של נסיעה יפגעו בבטיחות של התושבים.

דוד זילבר: לגבי שתי נקודות בטיחות. יש בקצה רחוב הדר כיכר מאוד מסוכנת עם חוסר ראות

מוחלטת. לכיוון דרום מול בית 26 ישחורשה – שטח ירוק שמשמש לגן ילדים ומגיעים אליו הרבה.

יובל יתים: אני גר ברחוב הר רביד. אני עובר כל יום בהר תבור שהוא מאוד צר אז בואו נסגור גם

את הרחוב הזה. למה אני עושה עיקוף?

איתי שיטרית: הר מירון הוא רחוב רחב מאוד ללא מעברי חצייה ובאמפרים. הוא לא מתאים

לילדים שצריכים לחצות את הר תבור ומאוד מסוכן בכניסה לרחובות. הוא לא דומה לרחוב הדר.

הילן דהרי: ערב טוב לכולם. שמחה לפגוש אתכם. אני מהנדסת התנועה של העירייה. רחוב משולב

הוא לא רחוב שמיועד לתנועה עוברת. רחוב משולב משלב בין תנועת הולכי רגל, כלי רכב ואופניים. יש בכניסה אליו תמרור עם ציור של ילדים שמשחקים, וזה אומר שזהו רחוב שהילדים משחקים בו. הוא אמור להכיל רק תנועה של התושבים שגרים בו, מה שאומר שהולכי רגל הולכים ברחוב. לכן המהירות המוגבלת היא 30 קמ"ש ובדרךכלל הוא רחוב ללא מוצא. אני רוצה להתייחס למצגת של דוד לפי נושאים. אם נתייחס לתב"ע יש לי חוות דעת של היועץ המשפטי שאומר: "ככלל, קביעתו של הסדר תנועה לא תעשה בסתירה להוראות התוכניות החלות ואולם במקרים בהם קיים צורך תעבורתי מובהק, כגון זה הנוגע לתחום הבטיחות בדרכים או סלילת כביש גישה יחידי לאיזור מסוים, רשאים רשות התמרור לחרוג מהוראות התוכניות החלות, לבצע עבודות ובמקביל ליידע את הרשות הרלוונטית אשר באחריותה מצויה הדרך על הצורך התעבורתי. כלומר, רשות התמרור יכולה להורות על התקנתו של כל עצם במסגרת הסדר תנועה ובלבד שבמרכזו של ההסדר עומדת תכלית תעבורתית משמעותית ושלא יהיה בהסדר משום איון עקרונות דיני התכנון והבניה, אלא אם קיים טעם תעבורתי כבד משקל המחייב קביעתו בניגוד להוראות התוכניות החלות על דרך הכלל. יש להניח כי קביעת הסדר תנועה המנוגד לתוכניות החלות כאמור יבוסס על שיקול מתחום הבטיחות בדרכים, להבדיל משיקולים מדרג שני כגון שיפור הזרימה בדרך". זה לגבי התב"ע ואני רוצה להתייחס לקריטריונים של משרד התחבורה לגבי תנועה עוברת ברחוב משולב: "יש לתכנן צירים חלופיים לתנועה עוברת כדי שניתן להקביל את הרחוב המשולב לתנועה עוברת". זאת ההגדרה. עכשיו אני אתייחס לבועז גרוס שטען שמעולם לא אישר תנועה עוברת ברחובות משולבים ולא אמר דבר כזה. לגבי יוסי לנדאו הוא לא מהנדס תנועה, הוא היה סגן מהנדסת העיר. הוא דיבר איתי לפני שהוא שלח את המכתב, אמרתי לו שרחוב הדר צריך להיפתח לתנועה אבל בשום פנים ואופן לא במתכונתו הנוכחית כרחוב משולב.

אם אנחנו רוצים לפתוח את רחוב הדר לתנועה אנחנו צריכים לשנות אותו ולהפוך אותו לרחוב רגיל בדומה להר מירון. בהר מירון יש מדרכות ויש כביש והדר הוא רחוב משולב.

עילאי הרסגור-הנדין: תודה הילן. ניתן לחברי הוועדה להעיר את הערותיהם.

עמירם מילר: שלום לכם תושבי כפר סבא. אני רוצה לומר לכם שהנושא הזה, פתיחת רחוב הדר,

נידון הרבה פעמים בעבר והרבה פעמים כתבו ולא בכדי השארנו את המצב כפי שהוא. היום אני תומך בכל מה שהילן דהרי אמרה פה. אני מציע להשאיר את המצב כפי שהוא ומתוך דאגה כנה ואמיתית לבטיחות הולכי רגל ילדים, ייסעו עוד 100 מטר ויגיעו למחוז חפצם.

זמר ברשאי: שמי זמר ברשאי בנוסף לזה שאני חבר ועדה אני יועץ טכנולוגי של משרד התחבורה

וערים אחרות. אני תושב השכונה הירוקה. עברנו גם דילמה של סכסוך שכנים. אני חושב שהתושבים צריכים לקבוע את ההסדר שמתאים להם באמצעים היציגים. בשנת 2020 חשוב שתדעו שאם הרחוב הזה ייפתח הווייז ישלח את כל התנועה מוויצמן ובן יהודה לרחוב הזה. תהיה לכם תנועה חולפת שם.

אלן טנמן: אני מסתכל קצת על ההיסטוריה וראוי כן לשאול מי קיבל את ההחלטה התמוהה

לגמרי לסלול את הרחוב בתור רחוב הולנדי. ורוצה לקבל תשובה כתושב כפר סבא בשם המנהל תקין. שילכו אחורה ושיבדקו את הפרוטוקולים לראות מי החליט החלטה שמביאה אותנו למצב כרגע, שהילן מתנגדת לפתוח אותה מטעמים לא לגמרי הגיוניים.

הילן דהרי: אני יכולה להסביר לך. זה היה רחוב משולב לפני שנקבעה התב"ע. הוא היה ללא

מוצא. לגבי זכות דרך, רחוב משולב יכול להיות בתוך זכות דרך. אין פה שום ניהול לא תקין. למה החליטו שיהיה רחוב משולב? הוא היה רחוב ללא מוצא. רחוב קטן וללא המשכיות.

סיגל שטרית: אני שומעת כאן את ההתנגדויות ואת הבעד של האנשים. וכמו שחלק טענו לגבי

התנועה הערה של תלמידים והולכי רגל, קהילה ואזרחים ותיקים, אני גם לא הייתי ממהרת לפתוח את הרחוב.

עילאי הרסגור-הנדין: ועדת תחבורה היא ועדת רשות שהוקמה לפני שנה וחצי, שאמורה לדון

בדברים בעלי השלכות רוחביות משמעותיות בעיר. הוועדה היא ועדה ממליצה. את מסקנות הוועדה צריכה ליישם ועדת התנועה שבה אנשי מקצוע.

דני הרוש: ערב טוב לכולם ולכל התושבים. אני מכיר את שכונת הפארק והרחובות. אני מכיר את

רחוב הדר. אני לא מסכים שאין תנועה של ילדים. אני חוויתי תנועה לא מבוטלת של ילדים ובני נוער, שחוצים את הרחוב למטרות שלהם. אבל השיח הוא שיח ועילאי שהוא יו"ר הוועדה מסיים את הדיון מול התושבים. אנחנו נתכנס, תקן אותי אם אני טועה. ונדון רק חברי הוועדה.

עילאי הרסגור-הנדין: כעקרון כן, אבל הדיונים הם דיונים שמשודרים בפייסבוק אז אין משמעות

לא לדון בפני התושבים כי הוא פומבי.

דני הרוש: אנחנו ועדה ממליצה ולא מחליטה. אני עם חלק מהטענות לא מסכים, כי אני חושב

שהרחוב הזה צריך להישאר סגור. הייתי שם לא פעם ולא פעמיים. אני גם מבין את אלה שרוצים לפתוח, אך בראש מעייני זה הבטיחות וציינו זאת הילן וסיגל.

אלן טנמן: בניגוד למה שנטען פה, יש פה אי הבנה לגבי תנועה עוברת. גם אם יפתחו את הרחוב

הזה תגיע תנועה מצפון מזרח. תנועה עוברת הם תושבים של אותה שכונה. בחלק הצפוני, רחוב הר תבור או אנשים מזרחה לרחוב אז"ר, דרומה להר תבור, ושוב לרחוב הדר. כי זה לא שוווייז יפנה אותך לשם, אלא אם כן ישנה חסימה.

יגאל שמש: התרשמתי מהמצגת והדוברים, והשיח היה מכובד. הנושא של הבטיחות הוא החשוב.

קובי פדוה: דוגמה נגדית: בשכונת עליה חשבו לסגור את הרחוב לשכונה הירוקה ובא עמירם

מילר ואמר "אין דבר כזה". גם אם יש רוב מקומי לטובת תושבים, ויש מיעוט שסובל מזה השיקול הדמוגרפי צריך להיות רחב יותר. היה אפשר להגיד "בואו נחסום את רחוב הדר מתחילתו".

דורית ברק: אני חושבת ששניהם שכנעו אותי ואני נוטה להתחשב בדעה של אנשי המקצוע. אם

הם חושבים שצריך להשאיר סגור וזה מסוכן אז שיישאר סגור.

מיכל בן הרוש: במצב הקיים אם לא עושים שינוי של תשתית אז אני מסכימה עם הילן. מסוכן

ולא ניתן לפתוח את הרחוב אלא אם באמת ישנו את התשתית ברחוב.

דוד מינץ: איך הילן מתייחסת למכתב של סגן המהנדס. מה ההבדל בין רחוב הדר לרחוב ירמיהו

ומרים בהרצליה. זה צריך להיות שווה. שם מותר ושם אסור.

הילן דהרי: כפי שהסברתי. יוסי לנדאו לא מהנדס תנועה. לפני שהוא שלח את המכתב הוא

התייעץ איתי ואמרתי לו שאפשר לפתוח במידה וישנו את התשתית. גם במכתב כתוב להגיש בקשה לוועדת התנועה כדי שהיא תדון בבקשה. לא מבינה מה הקשר לגבי הרחובות שציינת.

תראה שבשכונות הירוקות 80 ו-60 כל הרחובות המשולבים הם רחובות ללא מוצא.

אלן טנמן: אני רוצה לראות את המסמכים של התב"ע שבהם הוחלט לסלול את הרחוב בתור רחוב

משולב.

הילן דהרי: אני לא יודעת היכן ניתן למצוא מסמכים מלפני 7 שנים

עילאי הרסגור-הנדין: אני מבקש מהתושבים להיפרד מאיתנו ולהמשיך לצפות דרך הפייסבוק.

הנתונים נמצאים בפני חברי הוועדה. על פי מה ששמעתי ואחרי שהייתי בשני סיורים בשטח וראיתי את כל הצדדים הרלוונטים, אני חייב להגיד שאחרי שמיעת כל הדברים וחשיבה, האמירה שלי היא שבאופן עקרוני נכון ששכונות יתוכננו בצורה כזאת של גריד של שתי וערב, שיהיו הרבה רחובות שמצטלבים ושהתנועה תתפזר על כל הרחובות. אני לא שקט עם פתיחתו של רחוב הדר.

אני חושב שהמצב בעייתי. ליבי עם התושבים שרוצים לפתוח אותו כי זה באמת הגיוני. הטיעון הוא נכון אבל מאחר שמשאבי עיריית כפר סבא לשנות תשתיות מוגבלים ויש דברים שאפשר לעשות עם הכסף, ברור שזה לא יקרה בקרוב. אני מציע להתכנס להחלטה שהרחוב יישאר סגור.

נכון היה שמבחינה אורבנית הרחוב ייפתח אבל זה לא יקרה בטווח הזמן הנראה לעין עם המשאבים שעומדים לרשות עיריית כפר סבא. אני לא רוצה שהדברים יישארו בספק אצל תושבי השכונה ולא רוצה לתת אשליות.

דני הרוש: בתור אחד שמסייר המון בשכונות ולגבי המשאבים בשנים הבאות: הבעיה האחרונה

שלנו היא לפתוח את רחוב הדר. כל התכנון והפיתוח לוקה בחסר בהמון המון שנים ברחובות שלמים. עדיין לא סיימו את הפיתוח שלהם, לא מדרכות ולא שצ"פים. אין ספק שמשאבים צריכים להפנות לפיתוח שבילים, מדרכות, מוסדות ציבור, גנים ציבוריים. אנחנו רחוקים מלייצב את ההיבט הכלכלי של כפר סבא בשנים הבאות. זאת דעתי.

עילאי הרסגור-הנדין: אני מסכים עם האמירה שלך שזה לא צפוי בתוך זמן הנראה לעין. אני

אומר אמירה עקרונית שכל הרחובות צריכים להיות מחוברים. זו אמירה ערכית והתפיסה האורבנית שלי היא כזו כדי שאף רחוב לא יסבול מעודף תנועה. זה לא המצב עכשיו כל עוד הרחוב נבנה כרחוב משולב. אני מבין את החשש של תושבי רחוב הדר. הוא חשש קונקרטי להגברת נפח התנועה. לאור עמדת רוב הוועדה אני רואה שמתכנסים להחלטה שלא לפתוח את רחוב הדר ולהשאיר את החסימה. אבל אם אנחנו משאירים את החסימה אנחנו צריכים לטפל בה בצורה יפה. יש רשת של שבילים ירוקים בכפר סבא, שהחסימה נמצאת עליה. יש שביל מאוד יפה מדרום למחסום. אני מציע ופונה לדני הרוש עם הצעה לחשוב על הפיתוח העתידי. נעלה את נושא השבילים הירוקים בישיבה משותפת לוועדות איכות הסביבה והתחבורה ונציג את התוכנית שתעניין רבים מאוד. ועדת התחבורה רואה בחיוב חיבור של רחובות ברחבי העיר בצורה של גריד עירוני תקין חי ונושם. עם זאת בשל החשש שרחוב משולב עלול להיות סכנה בטיחותית אם ייפתח לתנועה עוברת, אנחנו מחליטים במצב הנוכחי שלא לפתוח את רחוב הדר לתנועה. תודה רבה לתושבים האכפתיים של שכונת הפארק למרות שלא כולם מרוצים מההחלטה. אתם הוכחתם מעורבות ודוגמה מאוד יפה. נעבור לנושא הבא: הסדרי החניה ברחבי העיר.

הילן דהרי: הנושא שאני רוצה לדון בו הוא כחול לבן. הפעימה הראשונה היא באזור בית חולים

מאיר. לאור המחסור בחניה היה צריך לסמן בכחול לבן בשביל לעודד הגעה בתחבורה ציבורית ולא ברכבים פרטיים. הפעימה השנייה הייתה ברחוב ויצמן. הפעימה השלישית הייתה בדרום

ויצמן, בקטע של בן גוריון ותל חי וסוקולוב. כל האזור היה חינם לתושבי העיר ולתושבי חוץ עד השעה 17:00 בערב ולאחר מכן רק עם תו חניה אזורי. פעימה רביעית הייתה בשכונה הירוקה והפעימה החמישית ברחוב התע"ש. יש בקשות מתושבים להרחיב את הרפורמה. קיבלתי בקשות מתושבי שכונת הפרחים, שגם היה אצלם תמ"א ויש להם מצוקת חניה. באי הרכבת חונים אצלם.

גם בשכונת הפועלים א', באזור הרחובות ארלוזורוב ואהרונוביץ'. ההסדר שאנחנו רוצים לעשות בכחול לבן בשכונות הפרחים ופועלים א' הוא כזה שלתושבי העיר החניה תהיה בחינם ולתושבי חוץ בתשלום.

זמר בראשי: למיטב זיכרוני הקריטריונים בשכונה הירוקה זהים.

הילן דהרי: בשכונה הירוקה ההסדר מיוחד, שלא כמו בכל העיר: בשעה 16:00 לעומת כל העיר

שבשעה 17:00.

עמירם מילר: יש הצדקה לגבי שכונת הפועלים א'. אני לא רואה הצדקה לשכונות אחרות ככל

שהתחבורה הציבורית תתפתח ואנשים יעדיפו תחבורה ציבורית.

זמר בראשי: אתם חייבים להבין שמדובר על חניה חינם לתושבי כפר סבא.

עמירם מילר: יש בדבריך מבחינת הצדק לתושבי כפר סבא. כפר סבא קולטת תושבים מהאזור

לצרכי מסחר, שימוש ברכבת, בתי משפט. אני חושב שעל העיקרון הזה צריך לשמור. הייתי מצפה שתושבים מחוץ לכפר סבא יקבלו איזו שהיא מדבקה מיוחדת שנותנת פריווילגיה שהיא לא חינם לגמרי כדי שנשמור על אלה שמגיעים אלינו. הם באים, חונים בכפר סבא וקונים בכפר סבא.

הילן דהרי: אתה לא מונע מהם להחנות בכפר סבא, אתה פשוט אומר להם תשלמו.

עילאי הרסגור-הנדין: חניה היא משאב ציבורי. אני מאוד אשמח, שעוד כמה שנים לא נזדקק

לחניות. אנחנו עושים מאמצים לצמצם את הצורך, ומעודדים יותר תחבורה ציבורית, שבילי אופניים, תחנות מטרו ותחנות רכבת. כל התשתיות האלה משמעותיות אך עדיין רובנו משתמשים ברכב פרטי וזקוקים לצערי הרב לחניות. יש תושבים שמשלמים ארנונה, שחוזרים בשעות מאוחרות הביתה ולא מוצאים חניה על יד הבית. כל עוד התשתיות לא הושלמו אין להם חניה.

באותה מידה ישנם תושבים שאינם תושבי כפר סבא וחונים בחניות אלה על חשבוננו. אנו בסך הכל רוצים לעשות כמו כל עיר אחרת. כמו תל אביב שאי אפשר להחנות שם בחינם. אין סיבה שבאופן עקרוני לא נקבע כלל כזה רק על איזורים רלוונטים. ישנן כמה הצעות כמו שכונת הפרחים שהיא שכונה במצוקה מאוד גדולה עוד מזמנו של עמירם. גרים שם תושבים שרוצים מזור למצוקתם שהחריפה מאוד בשל תמ"א 38.

עמירם מילר: אני בעד ההצעה של הילן. צריך לבחון היטב ולא להיות חמדנים כלפי תושבי חוץ.

יגאל שמש: האם יש נתונים על מספר תושבי החוץ שמגיעים לשכונת הפרחים?

הילן דהרי: אין לי נתון כזה. אנחנו מקבלים תלונות מהרבה תושבים.

מיכל בן הרוש: אני מבקשת להתייחס לעניין הכחול לבן. אין ספק שזה מייצר מקומות חניה

לטובת תושבי העיר. רוצה לציין לגבי שכונת הפרחים ובית ספר אורט שיש שם קורסים לבוגרים.

הפיתרון הוא חניה אזורית רק לתושבים שגרים בשכונה בגיבוי של אכיפה גבוהה.

הילן דהרי: חניה אזורית היא רק בצד אחד של הרחוב לעומת כחול לבן שהוא משני הצדדים. זאת

מדיניות העירייה.

עילאי הרסגור-הנדין: שום דבר בדברים האלה הוא לא תורה מסיני. אפשר לשנות מדיניות.

קובי פדוה: אני רוצה להגיד אמירה עקרונית לחניה. לא יתכן שאנחנו ממשיכים לחלק חניות

בחינם. אני חושב פעמיים אם כדאי לי לרכוש עוד מכונית או לא, בגלל החניה בכחול לבן וזה הדבר הנכון שצריך לעשות.

עילאיהרסגור-הנדין: דיברנו על שכונת פועלים א' שיש בה הסדרים. ובשכונת הפרחים המצוקה היא ברורה. אני ממליץ להסדיר הסדר כזה, שבשכונות הפרחים והפועלים... אזור התעשייה הוא הסדר אחר. התפנו שם הרבה מקומות חניה. ההסדרים מאוד הצליחו. נשאלת השאלה מה לעשות בשאר אזור התעשייה.

הילן דהרי: אם אנחנו מיישמים כחול לבן באזור התעשייה דווקא את האצטדיון הייתי פותחת

לחניה חינם ומי שרוצה להגיע שיחנה באצטדיון.

דני הרוש: אני חושב שצריך כמה שיותר מהר להשלים את הצביעה באזור התעשייה. גם אני

שמסתובב באזור התעשייה לא קורה שאני לא מוצא חניה. לדעתי זה עובד. אני חושב שצריך להרחיב את הצביעה של כל אזור התעשייה כמו שהציע עילאי. שווה בדיקה. אנחנו רוצים להיטיב עם תושבי כפר סבא.

עילאי הרסגור-הנדין: אני מציע להשלים את המהלך של צביעת אזור התעשייה. צריכים לחשוב

על כמה דברים. דבר ראשון, זה רצועת המוביל, שבה המצב הוא שונה. כבר היום מכוניות חונות ברצועת המוביל ואנחנו רוצים לקבוע שם איזשהו הסדר. בלתי אפשרי לסמן כחול לבן על המוביל.

סיגל שטרית: אני רוצה להוסיף. כמו שנאמר יש לקיים דיון על המוביל בנפרד. בנוסף יש לקחת

את האלמנטים הבטיחותיים. בכניסה ובמעברי החציה לשים מעקות שהכל יהיה בטיחותי.

המהלך של צביעת החניה זה תהליך מבורך.

עילאי הרסגור-הנדין: אני מציע שנקבע עקרונית להסדיר חניה בתשלום. אנחנו נמצאים בתקופה

של קורונה ואני לא בטוח שנכון יהיה להטיל גזרה על אנשים בעת הזאת. אני מציע שנקבע שנעשה את זה בשלבים. הצעת החלטה: ועדת התחבורה ממליצה על הסדר חניה בתשלום בשכונת פועלים א' ובשכונת הפרחים עם חניה חינם לתושבי כפר סבא, על פי כללים שייקבעו במפורט על ידי ועדת התנועה. כמו כן הוועדה ממליצה על השלמת המהלך של חניה בתשלום באזור התעשייה הישן.

ההתקדמות תותאם למציאות שאנחנו חיים בה היום עקב נגיף הקורונה, והיא תיקבע על ידי ועדת התנועה. יש מישהו שמתנגד?

אלן טנמן: כן. אני מתנגד. אני לא חושב שזה נכון להצביע בעד החלטה שמתבססת על תחושות

שרירותיות.

מיכל בן הרוש: אני רוצה לציין שאני נמצאת בתע"ש יום יום. לא מדובר בתחושות שרירותיות.

אני מזהה רכבים קבועים, שחונים באופן קבוע באותם מקומות.

עילאי הרסגור-הנדין: אני מעלה להצבעה. מי בעד ההצעה כפי שהוקראה? ברוב של שמונה נגד

אחד ההחלטה עוברת.

דורית ברק: אני רוצה להוסיף. הכתום לבן ברוטשילד זה דבר מעולה. אחד הדברים הטובים

שנעשו לאחרונה ואני חושבת שצריך להרחיב את זה. זה גורם לתחלופה של רכבים ומציעה לבחון באילו אזורים אפשר לעשות את זה.

סיגל שיטרית: זה דבר מבורך וצריך לצאת בפרסום לתושבים.

עילאי הרסגור-הנדין: אני יכול להגיד שמעירייה גדולה בארץ באו לראות איך יישמנו את הכתום

לבן ובהחלט אני תומך בהרחבת הפרויקט. אני רוצה לזרוק משהו ולהשאיר נקודה למחשבה. יש לנו חניונים שאפשר בקלות לשים בכניסה אליהם מחסום ולקבוע מדיניות של שלוש שעות חניה חינם לתושבי כפר סבא וחניה בתשלום לתושבי חוץ.

זמר ברשאי: אפשר בחניונים כאלה להפעיל מנגנונים דינמיים גמישים.

עילאי הרסגור-הנדין: תודה רבה. נשאיר את השאלה לדיון והחברה הכלכלית תיקח את זה

לבדיקה.

חתימת יו"ר הוועדה