פרוטוקול הוועדה לקידום מעמד הילד והנוער

תאריך 20 באוקטובר 2020

סדר יום

1. פתיחה

2. מירב הלפמן, מנהלת אגף קהילה וחברה

3. אמיר קולמן, חבר מועצת העיר ויו"ר הועדה

4. שירה חכמון, מנהלת היחידה לקידום נוער– הצגת פעילות היחידה לקידום נוער.

5. חוה הייטיאלל, מ"מ מנהלת המחלקה לנוער - סקירה של פעילות הנוער בזמן קורונה.

6. דיון פתוח.

7. סיכום

נושא: פרוטוקול ישיבת הועדה לקידום מעמד הילד והנער מס' ישיבה: 03/2020 נערך ביום תאריך הישיבה 19.10.2020 אסמכתא 453328 נוהל ע"י

נרשם ע"י: מירב הלפמן

שמות חברי

הוועדה

הנוכחים:

אמיר קולמן, מירב הלפמן, לירית שמש שפיר, אמיר סילבר, לימור חכם, שני חן-כהן, חווה הייטי אלל, שירה חכמון, תומר חלי, ליאת קליין, נרי מנור, נח חיימסון, סיגל שיטרית, דוד שיטרית, גל ורדי, מזל מטוקו.

שמות חברי

הוועדה שלא

נכחו:

אורי ארבל, יובל קדוש, אהוד יובל לוי, ליאת מנשה, קובי מועלם, נועם שניר רגב, חגית פסקל, אורלי מרון, שרון גורגי, יוסי אדינגר, אורי טל, אורית ליבוביץ, אלעד נחום, רוזי נוימן, שי זייד, שירלי זלצר, שירה זימנר, יוסי רווק.

שמות מוזמנים

שנכחו:

תפוצה: משתתפים, רכז/ת ועדות העיריה, סגן מבקר העירייה

עיקרי דברי המשתתפים

מירב הלפמן:

אנחנו מתחילים את הוועדה השלישית לשנה זו.

אנחנו בתקופה מאוד מאתגרת עם בני הנוער וחושבים כל יום איך להמציא את עצמנו מחדש, ואיך אנחנו יוצאים לפגוש את בני ובנות הנוער במרחבים בהם הם נמצאים. תקופה בהחלט מורכבת. עברנו קיץ קשוח בו היה קושי להגיע לבני נוער, היינו לחילופין בסגר וגם כשלא בסגר הם לא היו במקומות הטבעיים שלהם. לפני כמה ימים עמותת על"ם חשפו נתונים, שבה אנחנו רואים עלייה בכל הפרמטרים: צריכת סמים, אובדנות, חרדות. בכל אלה יש עליה ואנחנו מנסים להיות שם עבור בני הנוער.

אמיר קולמן:

ערב טוב לכולם. אנחנו בוועדה השלישית לשנה זו.

התקופה הנוכחית, תקופת הקורונה, מאופיינת בעלייה בהתנהגויות סיכוניות. הנוער מחפש את עצמו. הוא סגור בבית ובקוביות של זום.

היום בוועדה נתייחס לנושאים האלה, נציג את הפעילות העניפה שנעשית עם צוותי ההורים, הרשות החדשה למניעת סמים ואלכוהול, רכזי המוגנות שלנו, עובדי נוער ועובדי היחידה לקידום נוער.

מירב הלפמן:

מספר מענים טיפוליים הזמינים עבור בני הנוער :

1. סיירת הלילהמסתובבת ברחובות מ22:00 עד 2:00 לפנות בוקר.

אנחנו נמצאים במרחבים שלהם, אנחנו נמצאים שם עבורם במקום שבו הם זקוקים לאוזן קשבת, לאדם בוגר משמעותי. סיורי הסיירת נעשים בשיתוף הרשות החדשה וכמו כן, עובדי נוער, קידום נוער סיירת הורים ומתנדבים.

2. השרות של הקו החם לבני הנוער – שהוקם הוקם כבר בגל הראשון, קו שמאפשר גם

לעשות שיחות יזומות לבני נוער וגם שיחות נכנסות שאפשר לפנות בצורה אנונימית.

3. הרצאות לבני נוער והורים - מגוון מאוד גדול של הרצאות ששני חן-כהן ואנחנו עושים.

הרצאות לבני נוער והורים. תחת הקטגוריה של סיכון, של איך מתמודדים עם דור הקורונה כמו שמגדירים עכשיו.

שירה חכמון:

למרות החששות, תכנית היל"ה נפתחה לבסוף כמתוכנן.

השנה החלה עם 44 תלמידים, רובם תושבי כפר סבא. ע"פ החלטת משרד החינוך הוחרגה פעילות נוער בסיכון ולכן הנוער שלנו המשיך להגיע ליחידה, ללימודים.

גם בתקופה זו אנו רואים אחוזי הגעה גבוהים מאד. אף מעבר לממוצע, דבר המעיד על הצורך ועד כמה התכנית חשובה לילדים. הצורך במפגש פרונטלי, עם 75% אחוזי נוכחות, נתון גבוה מאד במיוחד לנוער שלנו.

בשבוע שעבר, כנגד כל הסיכויים, קיימנו "צו אחוד" בלשכת הגיוס.

10 חבר'ה יצאו לשם מלווים בגל, עובדת היחידה. היה יום משמעותי ומגבש בשכונת עלייה אנחנו מפעילים את "נירים בשכונות". במהלך הסגר היו פחות פעילים פרונטלית ויותר בזום אך חזרו כעת לפעילות מלאה.

בשכונות המזרחיות אנחנו עובדים עם צוות חסר . בוחנים אפשרות להוסיף מתנדבת.

באופן עקרוני, היחידה לקידום נוער נמצאת בפעילות מלאה.

חוה הייטי אלל

אנחנו בתקופה מאתגרת בה אנו נדרשים לייצר פעילות, במיוחד כשהיא מועברת באמצעות זום ולייבים . לייצר, עבור בני הנוער, אלטרנטיבה למקומות המשמעותיים שלהם (מרכזי הנוער). הנוער מחפש מקום בטוח לדבר על מה שעובר עליו או פשוט להיות בו.

הצוות מדווח על צורך משמעותי במילוי החוסר הזה.

מירב הזכירה את הקו החם. ניתן שם מענה למס' גבוה של בני נוער, גם במצבים מורכבים.

דוד והצוות עושים שם עבודה טובה ומדברים עם חלקם אפילו יומיום.

מרכזי הנוער מק יימים פעילויות רבות באמצעות הזום ( חידונים, הרכז במסכה , סדנאות בישול ויצירה, משחקים ועוד).

תוכניות המנהיגות פועלות, חלקן באופן מקוון. הנוכחות משתנה אבל המטרה היא להפעיל את כל הת וכניות, בכל דרך אפשרית , כדי לשמר את הקשר עם בני הנוער (דיגיטלית או פרונטלית).

הגלריה 29 עובדתבהיקף מלא אך בזום. הפעילות לא נפגעה. בני הנוער צמאים לפעילו ת ומתחברים ועולים כל הזמן. במה פתוחה אחת לחודש, תחרויות מוזיקה וכיו"ב. ניכרת עלייה

בהשתתפות בני נוער שאינם פעילים בגלריה, בשגרה.

תנועות הנוער מקיימות פעילות השוטפת פעמיים בשבוע. למעלה מ300 מדריכיםמקיימים פעילות יומיומית.

מתקיימים גיוסים ועוד מגוון פעילויות כמו "מצא את המטמון" וכד'.

פעילות קהילתית של הגלריה 29 :

סיירת שמחה - הם הלכו לשמח קשישה בבית שלה לכבוד היום הולדת.

במות פתוחות.

תחרות המסכה של כפר סבא – כולל זוכה שהדפסנו לו מסכות עם עיצוב שלו .

"פעילות אוקטובר" במרכזי הנוער - בכל שבוע מפורסם לו"ז של כלל הפעילויות.

התנדבויות נוער - חייבת לציין שרואים מספר גבוה של בני נוער שמתנדבים:

• עוזרים בזום לאזרחים ותיקים או בכל דבר טכני.

• מיזם חדש בניית אתרים לעסקים כפר סבאים חדשים.

• טלפונים לשורדי שואה.

• אמץ שכן - מטרת הפרויקט לחבר בין בני נוער וצעירים לאזרחים ותיקים.

• סיירת של שמחה – חברי הגלריה 29 משמחים כל אזרח ותיק ש נמצא בבידוד.

משפרים מצב רוח ירוד . זה אחד הפרויקטים שהכי מחממים את הלב ונותנים משמעות.

• הופעות בדיור מוגן.

• קרקס עד הבית - קבוצת המנהיגות ליצנות קהילתית שאין להם פעילות בימים אלו אז הם משמחים ילדים בני 3 עד 6 ומגיעים אליהם ועושים להם ג'אגלינג מתחת לבית • הפקת טקס יום השואה ויום הזיכרון - בני נוער הקליטו וערכו את הטקסים אשר הופיעו בפייסבוק העירוני.

• אור לנופלים – יוזמה של מועצת הנוער העירונית. הוכנו נרות זיכרון אישיים עם תמונת הנופלים.

• שמרטפיה לעובדים של בית חולים מאיר – בהובלת "הנוער העובד והלומד".

• חונכות עד הבית לגילאי א' עד ו'.

• איסוף ואריזה של סלי מזון.

• סיירת הסברה – סיירת מתנדבים המשלבת בני נוער וצעירים אשר יוצאים למרחב העירוני במטרה להסביר ולתקשר את כללי ההתנהגות בזמן קורונה. הפרוייקט זוכה להצלחה כבירה ואף קיבלנו טלפונים מרשויות אחרות המבקשות להעתיק את המודל.

• טיקטוק עירוני שיצרנו שקורא לבני נוער להתנדב.

• מבצע סבתא - העברת חבילות מנכדים לסבים וסבתות.

• להקת בני הנוער שמופיעים לתושבים.

• חלוקת מזון לתושבים - סיוע למרלו"ג העירוני.

• צוות הבונים – פרוייקט הקמת ופירוק סוכות לאזרחים ותיקים בהובלת "בני עקיבא".

בני הנוער מתנדבים בצורה מדהימה, אין להם אפילו חשש כשמדובר בעזרה לקהילה.

תוכניות עתידיות:

• "חיים שכאלה" 4 הרצאות של אמנים המשתפים את הנוער בסיפורם האישי. הרצאה מעצימה המלמדת על הדרך החשובה שכל אחד יכול לעשות אם רק ירצה ויאמין בעצמו.

• אירוע חיבור מועצות תלמידים - בחירות למועצות תלמידים ומועצת הנוער העירונית.

• ניצחון האור - חלוקת חנוכיות לשורדי השואה בעיר, זר לניצול, הופעה של בני הנוער בבתי הדיור המוגן בחנוכה.

• בניית חנוכייה גדולה – בה בכל יום נדליק נר עבור מסגרת התנדבותית אחת.

מירב הלפמן:

חשוב לנו שתכירו את מנעד הפעילויות שאנו מציעים לתושבים. מי שמכיר – מרוויח.

שני חן מנהלת מהגל הראשון את המוקד לאזרחים וותיקים, עושים שיחות ל ל-21 אלף אזרחים וותיקים ואנו משתדלים לתת מענה לכל צורך.

אנחנו מבקשים מכם להיות השגרירים שלנו.

אני רוצה להודות לכל השותפים בתקופה הזו: אגף ביטחון, נוח וסיגל ושני ונרי.

כל האגפים פה עובדים בסינרגיה מדהימה ועושים דברים משותפים.

נח חיימסון:

שאפו לנוער הזה. בדרך כלל הנוער מחפש את מה שנקרא ה"זולה" ופה הם יוצאים וכן רוצים לעשות מהלב לתושבים. אנחנו מאוד נשמח, השיטור העירוני, להצטרף אליכם לחלוקת מזון או סיירת שמחה, לחלוקת חנוכיות שאמרתם, נשמח מאוד.

סיגל שיטרית:

פעילות ענפה ומבורכת, התקופה מאתגרת משני הכיוונים וכל הנושא של כל המעטפת שאתם עושים היא מבורכת מאוד. אני פה לשירותכם . רואה שאתם עושים המון עבודה ואיפ ה שאפשר להכניס את הנושא גם מבחינת הבטיחות שלהם זה מאוד חשוב. גם אם נוסעים ועושים שמחה, הם צריכים להיות ישובים עם חגורה אלא אם הם עומדים.

רציתי לדבר על הנושא של אופנים חשמליים, שבתקופה האחרונה , בשל המצב שאנחנו נמצאים בו , אני רואה התרופפות גם בנושא הנסיעה נגד כיוון התנועה . כרגע מאוד קשה לעשות להם פעילות כשלא נמצאים בבית ספר. אבל אני רואה שגם ילדים מתחת לגיל 16 רוכבים באופניים חשמליים וכאן אני מבקשת מהשיטור לעשות אכיפה. לא נאפשר לעשות דברים כאלה בעיר שלנו, כי זה מתחיל להיות גלגל וזה ממשיך לצבור תאוצה ואנחנו לא

רוצים לחזור אחורה. גם ההסברה בזום וגם האכיפה יתנו מענה.

וכל הפלטפורמות שאתם עושים עם הנוער אשמח להיות שותפה על מנת לספק לכם את כל מה שצריך.

נח חיימסון:

סיגל נגעה בנקודה חשובה. אכן יש התרופפות ואנחנו אוכפים.

אני אתוו דה, הבן שלי קיבל דוח מהשיטור ואני הנחיתי לתת לו את הדוח הזה . יש פה התרופפות חזקה עם האופניים, בעיקר שמרכיבים 2 ו-3 ילדים על אופניים וזה מדאיג.

סיגל שטרית:

עדיין ניתן לבצע רכישה של קסדות. אני מוכרת עדיין את הקסדות מחיר של 20 שקלים שהשווי שלה 200 שקלים, קסדות יפות ואיכותיות. אפשר לרכז, אני אשנע את זה לאיזה מקום ונביא צוותים שיכולים למכור.

נרי מנור:

מצטרפת למה שנאמר. לא הכרתי את כל העשייה המרשימה, כל הכבוד.

אני רוצה להתייחס למה שאותנו מדאיג בתור הגורמים הטיפוליים בעיר. אני שמחה לשמוע ששירה מדווחת שיש היענות גדולה. אנחנו בעיקר עם בני הנוער מרגישים שיש פחות קשר וזה מדאיג אותנו. כיוון שגורמי החינוך פחות בתמונה ודרך הזום יותר קשה לראות את בני הנוער, יש את השכבה שמתנדבת ועושה דברים נהדרים, אבל יש שכבה שפחות רואים אותה ובזמנים האלה זה יותר מדאיג. אני מעירה בכדי שנשים לב לילדים האלה, שפחות מגיעים אליהם, יש הרבה דברים של לחץ בתקופה הזו מסביב.

רואים עליה קצת יותר בסימני אובדנות והפניות לשלוותא, אבל רק בזה. בואו נגיע לחבר'ה שאנחנו יותר מודאגים לגביהם ורואים איתותים של סיכון כי הרשתות הרגילות שלנו פחות פועלות.

שני חן-כהן:

אני מתחברת לדברים של נרי, ולכן יצאנו החוצה . כל המחקרים מעידים על עלייה בכל הדפוסים הקשים של בני נוער. קשה לנו למצוא אותם מה שמעלה את סף הדאגה שלנו לגבי הדיכאון והחרדה . וכנראה השימוש באלכוהול וסמים הופך למשהו אישי ו לא רק למשהו קבוצתי. צריכים לחשוב על העתיד, אולי טיפוליים קבוצתיים. העבירו שאלון לבני נוער של דוקטור כדורי, הוא גם מתוקף, אולי שווה שנחשוב איך להעביר את זה . זה עולה לי גם מהסיורים – שבני הנוער לא בחוץ. אנחנו רואים קבוצות ספציפיות בחוץ אבל הרוב בבתים, אם פעם דאגנו שהם ברחובות, העובדה שכיום הם בבתים מדאיגה אותי יותר. צריך לשגרר החוצה את האחריות ההורית זה ברור.

אני חושבת לאיזה חברה הם יצאו אחר כך אם עולה אחוז הדיכאון והחרדה וההשמנה, איזה תכניות הולכים להציע להם . אפשר להוציא אותם לפעילויות ספורט מרוכזות . עכשיו כשנפתח הסגר, נראה עליה בנוכחות בני הנוער בחוץ וכל מה שאתם אומרים בהחלט, נראה לי נחווה את זה בווליום יותר גבוה מעכשיו.

נראה את כל ההתנהגויות שאנחנו שומעים וקוראים עליהם, צריך לחשוב איך בונים תכנית הוליסטית שרואה את כל הכיוונים .

מירב הלפמן:

אני מסכימה עם אמיר לגבי החשיבות של האחריות הורית. ההורה צריך לשאול את הילד מה הוא עושה בחוץ עד 2:00 לפנות בוקר ולא לסמוך על סיירת ההורים או רכזי המוגנות שיעשו את העבודה בשבילו. חשיבות המעורבות הורית עולה בכל ההרצאות ששני הביאה.

וכמובן שאנחנו שם כמעטפת נוספת.

סיגל שטרית

אם אנחנו מדברים על ההורים - השאלה אם יש מספיק אינדיקציה לדעת לגבי הורים שאין להם את הידע הטכנולוגי או את המודעות. אם יש להם אפשרות. אבל איך מגיעים לאלה שלא מכירים?

אמיר קולמן:

כשאנחנו מדברים על " אחריות הורית " אנחנו לא מדברים על חיבור של נוער לפעילות המקוונת, אלא על החשיבות שקודם כל יראו מה הילדים עושים. האם הם שותים או מעשנים או צורכים סמים, זה בייסיק של הורות, זה לא מקוון.

נרי מנור:

עכשיו יש שינוי גדול. אנחנו יושבים ויכולים להגיד איזה יופי שכל יום הלכנו לעבודה והיינו עוד יותר עסוקים, אבל יש היום המון הורים שהמצב שלהם קשה ולא כל כך יודעים מה קורה עם הילד. הוא בזום, לפעמים זה נוח, גם היום הורים צריכים להסתכל אחרת. הרבה הורים, החיים שלהם הפכו לקשים יותר, גם המושגחות ההורית עוברת איזה שהיא פאזה, בשעת קורונה היא משתנה.

חוה הייטי-אלל:

אתייחס למה שאת אומרת. יש למעלה מ-9000 בני נוער בכפר סבא. גם אם נרצה לא נגיע לכולם. תמיד יהיו את אלה שלא מתחברים לזום, כמו בשגרה רגילה שאז דווקא יותר קשה לנו להגיע לילדים שמחוברים למחשב ולא יוצאים זו צריכה להיות עבודה של כולנו כשגרירים לכל הפעילויות האלה. גם אם אנחנו כעובדי עירייה, כל אחד ייקח אחריות ויפ יץ את הפעילויות לנוער ואת הקו החם וסיירת שמסתובבת. אם נצליח להנגיש את המידע הזה, וזה עובר מפה לאוזן. הסיירת פועלת 3 שבועות וכבר קיבלנו טלפונים מערים אחרות.

נח חיימסון:

שיהיה לי פלאיירים מודפסים, אנחנו מגיעים לבני נוער המון פעמים בגנים הציבוריים בלילה.

ונוכל לעשות להם גם הסברה.

חוה הייטי-אלל:

לכל אחד מאיתנו יש חברים תושבי העיר, ואנשים שהוא מדבר איתם מדי יום, לכל אחד מאיתנו יש את המעגל היותר רחב שלו.

לימור חכם:

אני רוצה להעלות נקודה. אנחנו עדים להרבה מקרים של אלימות במשפחה ואנחנו צריכים לחשוב גם על הילדים שנמצאים שם בתוך הבתים ורואים וחווים אלימות. אני לא יודעת מה המקום שלנו לבדוק איך אפשר להגיע לילדים האלו או לעשות משהו. הדרך היחידה לדעתי היא דרך מערכת החינוך. הילדים שחווים בבית את האלימות או חיים בטרור, או שבאמת המקום הקשה הזה שהם בעצמם חווים את האלימות וזה יותר זמן בבית ויותר זמן עם אמא או אבא. יש כאן בעייתיות והילדים נמצאים פה בסיכון מאוד גבוה, לא פחות מהנשים. בעיני גם בבתי הספר פחות רואים את הילדים וקשה יותר לזהות.

שני חן-כהן:

אגף החינוך לא פה אז לא נדבר בשמם, אבל כן ממה שאני יודעת שעושים, זה שאנחנו מתקשרים ומדריכי מוגנות ויועצות מתקשרות לילדים ספציפיים.

מנסים לדגום את אותם ילדים שמזהים קשיים או כל מה שקשור לכל קושי, לאו דווקא אלימות במשפחה.

נרי מנור

אל תשכחו שיש לנו מחלקה לטיפול באלימות במשפחה. יש לנו גם מח' שמטפלת בילדים. גם ההתייחסות שלנו לדברים שמגיעים אלינו לאגף, מתייחסת לכלל המשפחה. כשמדברים על ילדים עדים לאלימות, אנחנו יודעים שזה לא פחות קשה מאשר לחווות את האלימות בעצמה ויש על זה מחקרים בגלל שלא רואים אות ם פיזית - לחדד שזה עלה ולדאוג לשלומם .

משהו נוסף, דיברת על הדרכת הורים, אני פחות ראיתי, אבל בטוחה שיש גם התייחסויות ל"מה זה להיות הורות משגיחה" והאתגרים שיש בזמן הקורונה.

את זה גם אפשר להעביר להורים, להתייחס למה, לעל מה צריך להסתכל עכשיו כי הזמן הזה אחר, וצריך להתייחס אחרת לילדים שלנו, וזה משהו לכל ההורים. יש נתונים מהמשטרה על כמות אירועים של אלימות במשפחה?

שני חן-כהן:

אין לי על אלימות במשפחה, אבל שלחו של "מערך מאור", על עבירות של אוגוסט ספטמבר, או יולי אוגוסט. בעיקר כלפי קטינים זה עבירות מין ברשת. בדוח הקודם כפר סבא הופיעה לרעה, לא זוכרת אם בנפגעים או בפוגעים. בדוח הזה אנחנו לא מופיעים. ויש כמובן גם הרבה שלא מדווח פה מדובר על עבירות ברשת, לא ילדים שעדים לאלימות או חוטפים מכות בבית.

מי שמכירים מכירים ומי שמטופל ממשיך להיות מטופל אבל הבעיה היא במי שאנחנו לא יודעים.

נרי מנור:

אצלנו ביחידה יש עליה בפניות. היו יותר הפניו ת למקלטים לנשים מוכות. יש עליה בפניות אליהם בקטע של אלימות שפונים לטיפול. כבר בסגר הקודם אלימות במשפחה קפץ באופן משמעותי. חייבים נתונים של המשטרה של היקפים באלימות במשפחה שנפתחו, שיתנו לכם רקע של משהו להשוות לרקע קיים, מה שאתה אומר קיים ונמצא, הבעיה היא שוב, מי שמגיע מטופל, מה עושים עם אלה ש אנחנו לא רואים פה? אנחנו בבעיה, איך מגיעים אליהם?

כשסגורים בבית אין נוכחות.

שני חן-כהן:

חודש הבא הוא חודש המאבק באלימות כלפי נשים, ולא נתייחס רק לאלימות כלפי נשים, אלא נתייחס לאלימות ובני הנוער יובילו קמפיין שמדבר נגד אלימות.

אולי נעשה משהו של ילדים לילדים, נחשוב על איזו פנייה של ילד לילד.

כשאתה אומר לילד שיש לו למי לפנות צריך שיהיה שם באמת מישהו שיקבל את הפניה אולי אפשר לעשות שבני נוער יקבלו קו חם, אולי חבר מעביר לחבר, צריך לחשוב על זה לעומק צריך לחשוב על איך מתקשרים להם את זה. אין להם פייסבוק או אינסטגרם. כדי להגיע לכולם זה חייב להיות דרך מערכת החינוך. אין פה נציגות, אבל חשוב לחשוב על זה.

מירב הלפמן:

צריך לעשות פגישה נוספת עם כל הגורמים.

סיגל שטרית:

גם הסרטונים שתעשו, אני חושבת שאפשר להפיץ למנהלי בתי הספר שיעבירו אותם בזום בשעת חינוך.

מירב הלפמן:

אתם יוצאים מנקודת הנחה שכל הילדים בזום, ממש לא כל הילדים בזום. אפילו ביסודי לא כולם בזום.

סיגל שטרית

בזמן שהם נוסעים באופניים החשמלי ים צריך לעשות משהו שיבלוט להם לעיניים . זה שמסבירים מעולה, אבל חייב משהו נוסף. הניידת לזכויות ילדים מגיעה לבית ספר, כשהם מסיימים אז פונים אליהם. כשאין למי לפנות - הילדים לא פונים וזה משמעותי. חייב להיות שם מישהו, להגיד שזה חשוב, אבל לא מספיק. הם צריכים שיהיה להם למי לפנות, ליועצת, לחבר טלפוני.

לימור חכם:

אפשר קמפיין עם ילדים, אבל אני לא יודעת כמה נכון שילד יקשיב לילד, אני לא יודעת כמה הם יידעו להתמודד עם זה. ילדים לא יקשיבו לילד. ילד יכול לדבר בסרט, אבל מבוגר חייב לדבר איתו, נקודה.

שני חן-כהן:

ילדים לא צריכים לתמוך בילדים במקרים כאלה, חס וחלילה.

לירית שפיר-שמש:

קו חם שילדים עצמם יכולים לדווח על אלימות וזה יגיע לגורמי מקצוע?

דבר נוסף, חייבת להיות אופציה של אפשרות להידבר בדרך כתובה, כמו ווטסאפ, דרך נייד לכאלה שלא יכולים לדבר בטלפון מכל סיבה, אם בגלל מוגבלות או סיבה אחרת.

אמיר סילבר:

אבקש להתייחס. ערב טוב וכל הכבוד על העבודה המבורכת. צריך לנצל את התקופה של הזומים לפעול דרך הכיתות, לעשות את הפעילות של הניידות דרך הזום. זו עוד דרך להגיע לילדים שכן מתחברים לזום. זה בפן אחד האם יש לנו מישהו בעירייה, מישהו שעוקב אחרי אותם ילדים שלא מתחברים לאורך תקופות?

כדי להבין אם זו בעיה של חוסר במחשב או משהו אחר או בעיות קשות יותר, או שיש ילדים שלא מסוגלים להיות בזום בגלל מוגבלות שמיעה או אוטיזם, או שקשה להם להיות שם.

נח חיימסון:

כשהילד שלי עולה לזום, אם הוא לא נכנס, אנחנו מקבלים על זה דוח יומי . השאלה אם מדווחים? האם המורים אוספים נתונים?

שירה חכמון:

אז אפשר לדעת אולי אם יש משהו עדיין ויש בתוך מערכת החינך ילדים שפשוט נעלמים, גם אם ההורים שלהם יודעים, הרבה פעמים הם גם חסרי אונים מול הדבר הזה.

אמיר סילבר:

בכוונה נגעתי פה בשני קטבים. הילדים שלא מתחברים, האם אנחנו יכולים לזהות מה הסיבה שהם לא מתחברים? כמובן שאם זה סיבות כמו אלימות או הזנחה זה טיפול מסוג אחד ואם זה מחסור במחשבים זה מסוג שני או שלא נגיש להם מאיזה שהיא סיבה. אי-נגישות, לא משנה מה הסיבה ,צריך לבדוק אותה אבל דווקא אולי יש פוטנציאל להיעזר בזום. אם כבר עושים פגישות זום, אולי להגיע עם ההרצאות או הפעילות לילדים דרך הזום, גם אפשר בדרך הזו להבין מי נמצא בזום, מי באמת אותם אנשי מקצוע או הפעילות שהגיע ולמי לא ולפלח את הילדים בעיר ולהבין איפה צריך....

לפעול בשיטות שונות . או בסיירות או בהגעה ממש פיזית לשכונות . חשוב להתייחס לשני הקטבים.

גל ורדי

יועצות ומחנכות יודעות בדיוק לדווח לגבי השתתפות וזה גם משהו שלי ידוע. יש בקרה רבה על נוכחות בזום אבל באמת כמו שצוין פה לצערי זה לפעמים לא מה שעוזר לדעת ואני כן רוצה להגיד שצריך לזכור שגם ילדי חינוך מיוחד לומדים רגיל לא רק ילדי חינוך מיוחד.

לירית שפיר שמש:

אני מדברת על ילדים עם מוגבלות שדווקא נמצאים בכיתות רגילות, כמו ילדים כבדי שמיעה שצריכים להתמודד עם הזום, או על הספקטרום האוטיסטי שנמצאים בכיתות רגילות או משתלבים בחלק מהזמן. הילדים האלה אסור שהם יפלו בין הכיסאות גם מבחינת ההנגשות לזום. שלא יהיה מצב שילד כבד שמיעה יגיד שהוא לא משתתף בגלל שאין לו תמלול.

גל ורדי:

ממה שאני מכירה גם הילדים המשולבים ממשיכים לקבל תמיכה ואפילו יש אישור לסייעת בבית במצבים כאלה. זה לילדים שצריכים תיווך ויש כאלה שצריכים מתמלל, כמו שאורי מתמלל לי דרך הזום, כאלה דברים צריך לשים לב שאף ילד לא יחמוק מתחת לרדאר כי אחר כך יהיה קשה להחזיר אותם.

אמיר סילבר:

אני מסכים עם לירית . ילדי החינוך המיוחד לומדים פרונטלית עכשיו . במערכת החינוך הפורמלית אנחנו כן מצפים לאותו היזון חוזר מצד היועצות והרכזים שיודעים לתווך לנו את הפערים הקיימים.

לירית שפיר-שמש:

אמיר, שים לב שהתייחסת לחינוך המיוחד ולא למשולבים, שאצלם יש הכי הרבה סכנה שיחמקו מתחת לרדאר.

מירב הלפמן:

חסרה פה פונקציה מאגף החינוך, אנחנו לא רוצים לתת תשובות בשמם, אבל צריך לבדוק את זה. אנחנו לא רוצים לענות תשובות לא מדויקות.

לירית שפיר-שמש:

אני מודה שאני באה מהמקום של ילדת כבדת שמיעה וראייה הרבה לפני עידן הזום בכיתות רגילות ויודעת כמה זה קשה, בגלל זה אני שואלת.

תומר חלי:

רק אגיד שגם בשגרה וגם בשגרת חירום הפעילות הבלתי פורמלית לא מתקיימת רק אחר הצהריים אלא השאיפה היא לשלב אותה גם בתוך המערכת הפורמלית. ובעידן הזום אנחנו יותר ויותר משתתפים גם בתחום ההכנה לצה"ל. אנחנו נכנסים לשיעורי חינוך בזום ונותנים שירותי יעוץ והכוונה כחלק מהתוכנית הלימודית . בסופו של דבר בחינוך הבלתי פורמלי אנחנו מציעים את כלל השירותים להשתלבות בחינוך הפורמלי. ההתכווננות שלנו לשיעורי זום והצטרפות למערך הזה.

אמיר קולמן:

קיימנו פה דיון פורה ומעניין. סיכמנו וראינו את המצב הנוכחי בו אנחנו חיים וגם את הכלים שיש לנו היום במרחב העירוני.

זו המציאות שתלווה אותנו , לפחות בחודשים הקרובים . אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת, מאחר ויש פה הרבה עובדי עירייה מהרבה מחלקות ואגפים - כולכם עושים עבודת

קודש ואני רוצה להודות לכל אחד מכם על העבודה המצוינת. הפעילות שלכם נותנת לנו אפשרות לאתר בעיות ולייצר פתרונות חדשים. אני מעריך את זה מאוד . תודה לכל חברי הוועדה שהצטרפו.

ערב טוב, תודה לכולם, ותמשיכו בעבודה החשובה.

חתימת יו"ר הועדה רשם