פרוטוקול ועדת נגישות

פרוטוקולישיבה משותפת לוועדות התחבורה (5/2020) והנגישות (3/2020)

פרוטוקול הדיון

עילאי הרסגור-הנדין: שלום לכולכם. אני שמח לפתוח את הישיבה המיוחדת השנייה שלנו,

של ועדות התחבורה והנגישות – ישיבה של שתי הוועדות. בקודמת העלינו נושאים חשובים, גם לגבי הרכבת וגם לגבי אוטובוסים. היה דיון פורה וחשוב. הישיבה היום היא בנושא יותר ממוקד. בחנו את נושא חניות הנכים. יש מאות חניות ייעודיות לנכים ברחבי העיר – חניות שאנחנו כרשות מקצים לאנשים עם מוגבלות בהליכה או בניידות. אנחנו מקצים להם חניות בשטח הציבורי ליד הבית או ליד העבודה שלהם כדי לסייע להם ולאפשר להם להתנייד ממקום למקום. מצד שני החניות האלה הם משאב ציבורי יקר וחשוב ואנחנו רוצים לוודא שהוא באמת הולך למטרות לשמן הוא נועד ומשמש את אותם האנשים שאנחנו רוצים לסייע להם. כשהתחלנו לדבר על זה עם אנשי המקצוע וגם כשעירבתי את לירית הגענו למסקנה שזה נושא שמצריך דיון ציבורי רחב של הוועדות שלנו. אני בא לדיון הזה בלי דעה מגובשת.

עלו כמה רעיונות. לפני שאני אעביר את זכות הדיבור ללירית ואחר כך נציג את הנושא, באמת חשוב לי שהדיון יהיה ענייני. לא באנו חס וחלילה לפגוע בנכים. אנחנו רוצים לגבש שיטה שתאפשר לנו כעירייה לעשות את הדבר הנכון – גם להקצות חניות למי שצריכים וגם לאפשר להם לשחרר את החניות ברגע שאותם תושבים לא זקוקים לכך. זה אתגר לא פשוט שמבוסס על הרבה מידע שזורם אלינו. ראוי לציין שהקצאת חניות נכים נעשית אחרי הגשת מסמכים ובדיקות על ידי ועדת התנועה ובאותו רגע שניתנת החניה אנחנו יודעים שאותם אנשים זקוקים נושא: פרוטוקול ישיבה משותפת לוועדות התחבורה (5/2020) והנגישות (3/2020)

נערך ביום 20/10/2020 אסמכתא

נוהל ע"י: עילאי הרסגור-הנדין נרשם ע"י : צילה בן עזרא

שמות חברי

הוועדה תחבורה

עילאי הרסגור-הנדין (יו"ר), דני הרוש, הילן דהרי, סיגל שיטרית, מיכל שין בן הרוש, יגאל שמש ,קובי פדוה, אלן טנמן, דורית ברק

שמות חברי

ועדת נגישות

לירית שפיר-שמש (יו"ר), ממה שיינפין, אמיר סילבר, אבי תשובה, בלה מסיקה, גולן מוסאי, נאוה משולם, דורון היימן, גיא משה

שמות מוזמנים

שנכחו:

שמעון גיטליץ, אורית בראון

תפוצה: חברי ועדות התחבורה והנגישות, רחלי רם, הילה יוסף

להם. השאלה מה קורה אחרי כמה שנים כשהחניות האלה כמו שראינו בכמה מקרים משמשות את מי שאינם נכים או בני משפחה אחרים.

לירית שפיר-שמש: ערב טוב. אנחנו באים פה לדבר בעצם על נושא שהיה לי מאוד חשוב

לשמוע את חוות הדעת של החברים. בסופו של דבר גם כיו"ר ועדת הנגישות וגם כשיש לי דעה אני עדיין חושבת שאני צריכה לשמוע דעות נוספות – באיזה דרך להתייחס לחניות נכים שמורות, ליצור מצב שבו באמת מי שמשתמש משתמש, אבל מי שלא משתמש, שבסופו של דבר נוכל לדעת את זה. לסייע למי שצריך חניה בלי בירוקרטיה מיותרת, אבל באמת שגם מקומות לא מנוצלים ימחקו מהרשימה ויתפנה גם מקום למי שאולי צריכים את זה. זה בגדול.

אשמח לשמוע יותר סקירה ולהבין בגדול כמה מקומות כאלה יש בעיר, כמה מתווספים בשנה, כמה נגרעים בשנה ואיזה דרך יש לעירייה לעקוב. ארצה לשמוע גם את כולם. אשמח לשמוע סקירה.

דני הרוש: ערב טוב לכולם. אני שמח על הוועדה ועל ההזדמנות להשתתף בה. מגיעות אליי

המון פניות בדיוק בנוגע למה שאמרת כרגע לירית בפתיח שלך. עילאי, חשוב שהדגשת שאין כוונה להרע עם ציבור הנכים אלא פשוט לעשות סדר בבלגן. אני מבקש שתיתן לנו גם סקירה איך מקצרים תהליך לנכה שמחליף רכב. לפעמים הוא עובר עשרה מדורי גיהנום עד שמחליפים לו את המספר ולי קשה עם זה. אנחנו יודעים שאדם נכה, אבי ברשותך אקח אותך כדוגמה, גם בתור חבר, או את גולן, אם הבחור שאנחנו יודעים בדיוק מה מצבו, ושנים על גבי שנים, כל שלוש או ארבע שנים מחליפים רכב, הוא צריך להודיע בטלפון. לא צריך ועדות ולא שום דבר כי זה מיותר ומסרבל את המערכת. פשוט מוציאים את רישיון הרכב שלו ומעבירים לתחזוקה והם מחליפים את מספר הרכב, בייחוד אם לא מדובר בחניה נוספת.

לירית שפיר-שמש: אני רוצה להוסיף משהו על הרעיון ליצור מצב שכל הקצאה של חניית

נכים שמורה תהיה לשלוש שנים, אני נכון לעכשיו לא בעד כי בכל זאת זה הליך ביורוקרטי ולא הייתי רוצה ליצור ממצב שנכים כל שלוש שנים יצטרכו לעבור את זה. אני יודעת על ערים כמו שוהם שעושים את זה פעם בחמש שנים. איך אני לא יודעת. אני אישית בדעה שצריך למצוא דרך אחרת לעקוב אחרי הדברים. זה אחד הדברים שאני רוצה לשמוע היום.

סיגל שיטרית: בעבר זה היה. גם אברם וגם גולן זוכרים את התפקוד שנתנו. ובאמת כשהם

באו ורק החליפו רכבים נתנו להם, באמת כמו שאתה אומר. מחלקת עבודות ציבוריות הלכו וסידרו מה שצריך וזה היה פשוט. אני חושבת שצריך לחזור לזה.

הילן דהרי: אז אתייחס למה שדני ביקש. אני לא יודעת מי הגיע אליך ומה אמר לך אבל אנחנו

עושים את זה כל כך קל ונגיש שזה מפליא אותי. הנכה רק צריך לשלוח לנו רישיון רכב חדש ותעודת זהות ואת התו נכה לראות שהוא עדיין נכה, ואנחנו נותנים לו אישור בכתב שהוא שם על הדש בורד, שאומר שהחניה הוחלפה והמספר הנכון הוא כך וכך, עד אשר הוועדה תאשר.

ואז יהיה ניתן באמת, אחרי שהוועדה מאשרת לשים את המספר החדש. אני חייבת לציין שאני מבינה שהגיעו אליך כמה...

דני הרוש: למה לצאת לתהליכים?

הילן דהרי: אני יודעת שהגיעו אליך כמה נכים שאמרו שאנחנו עושים להם בעיות. אני חייבת

לציין שכל נכה ממהר להחליף את המספר עוד לפני שהוא רשום במשרד התחבורה כרכב נכה. אני לא יכולה להביא אישור למי שטרם נרשם במשרד התחבורה. זו לא הייתה כוונתי.

קודם כל לוקח 14 יוםלהתקדם. נמצא פתרונות. לוקח 14 יום מהרגע שהרכב שביקשו לו תו עד שהוא מקבל את התו. במשך הזמן הזה אנחנו לא יכולים לתת לו אישור זמני אבל מרגע שהרכב רשום כרכב נכה אין לנו בעיה לשלוח לו אישור זמני שהוא שם על הרכב ואז לא תהיה לו בעיה, עד שזה מאושר בוועדת תנועה ואז הוא רואה את זה על התמרור. התחלנו מהסוף.

אני לא יודעת איזה תהליך יכול להיות יותר מזורז, אני אשמח לשמוע.

עילאי הרסגור-הנדין: בואו נעשה את זה מסודר. אני רואה שגם שמעון רוצה לדבר. נעשה

את זה מסודר. לקחנו נקודה ספציפית. רציתי לדבר על נושא יותר כללי של חניות. אפשר להתחיל מהנושא הטכני של החלפת מספר אבל רציתי להתחיל בנושא העקרוני של חניות –

מתי אפשר לבטל, מה האישורים שנכה צריך אם בכלל כדי להוכיח שהוא עדיין נכה. יכול להיות שזה קצת מצחיק ועצם העלאת הדברים הוא חוסר הבנה של צרכי הנכים. יש עיריות שדורשות כל שלוש או חמש שנים להוכיח מחדש שהם נכים. יכול להיות שזה טוב או רע מאוד. צריך לדון בזה נכה. בכיסא גלגלים בדרך כלל לא יוצא מכיסא גלגלים. אני רוצה שנגבש סט של כללים ברורים שלפיו נפעל. שמעון אתה רוצה לדבר?

שמעון גיטליץ: אני רציתי להעיר על מה שאמרו הילן ודני, אבל נעזוב את זה.

אבי תשובה: אני רוצה לדבר. אני גם מסכים עם דני חד משמעית וגם עם מה שהעירו פה. אני

חושב שאפשר לעשות שיתוף עם הביטוח הלאומי שיודע מתי הנכה מבקש רכב, ואפשר לבקש שיתוף עם משרד התחבורה שישר יודיעו מה המספר.

גיא משה: למדינה יש גישה לקובץ נכים ויכולה לראות את מספר הרכב.

אבי תשובה: ברגע שמחליפים אני לא יודע אם העירייה יכולה לדעת, אז אפשר לשתף.

הביטוח הלאומי מאוד נגיש. זה יפתור הרבה בעיותד. ואן כל חמש שנים מהרגע שהוא ביקש תמרור חנייה. אחרי חמש שנים רושמים ליצור איתו קשר לראות מה קורה, ורכב רגיל 42 חודש, זו ההצעה שלי.

גולן מוסאי: אני חושב שככל שהרכב יוצא מקובץ נכים מן הסתם העירייה יכולה לקבל התראה

על כך. במידה והנכה לא הגיע לעדכן החלפת רכב אז העירייה יכולה לשאול אם הוא בחיים או אם יש רכב בכלל. אני לא חושב שכל הפרוצדורה נכונה אם רכב לא יצא מהקובץ.

הילן דהרי: אין לנו יכולת לקבל התראה ממשרדי התחבורה או משרד הפנים שהרכב עם

חנית נכה כזו או אחרת. אני לא רואה איך זה קורה.

גיא משה: זה מידע פתוח לציבור.

הילן דהרי: אבל מה שכן, הפקחים יודעים. אגב גם יש אפליקציה והיא מאוד פשוטה בטלפון.

אני יכולה לרשום את מספר הרכב ויודעת אם יש לו תו נכה, ואז גם הפקחים יודעים ובודקים.

כשהם עושים סיורים הם בודקים אם הנכה עם תו נכה או לא.

עילאי הרסגור-הנדין: יש לי שאלה. אם יש את האפליקציה הזו אפשר כל תקופה, פעם בשנה

שנתיים, להזין פשוט את כל המספרים. או שנה מרגע שאדם קיבל תו או כל חמש שנים להזין את המספר שלו, שתהיה התראה. עבר זמן, להזין את המספר ולבדוק אם יש לו עדיין תו נכה.

אם אין אז פונים לאותו נכה ושואלים אם אפשר לבטל את חניית הנכה.

הילן דהרי: אז אני אומרת: הפקחים עושים את זה על בסיס יומי. הם בודקים את כל חניות

הנכים לראות אם הם עדיין עם תו נכה.

גולן מוסאי: גם אם זה תואם את השלט וגם אם הנכה עדיין נכה, סליחה, לא אם הוא עדיין

נכה, אם הרכב עדיין עם תו נכה, סליחה זה בדיקה מערכתית.

גיא משה: אבל הוא רוצה שהבדיקה המערכתית תהיה שקופה למשתמש שלא יפעילו אותנו

סתם.

עילאי הרסגור-הנדין: אתן דוגמא. הקצינו לנכה חניה בגיל 60. עשרים שנה היא נהגה ברכב,

השתמשה בחניה, הגיעה לגיל 80 ,לא רואה טוב, לא יכולה לנהוג ומוכרת את הרכב. אותה תושבת יקרה מאריכה חיים.

גיא משה: יותר גרוע: היא לא מוכרת וזה עובר לידיים של הנכד שלה.

עילאי הרסגור-הנדין: בוא נניח שהם ישרים. עשרים שנה מגיל 80 עד גיל 100. אחרי שהיא

מסיימת את חייה בשיבה טובה אם המספר של הרכב לא בשימוש החניה השמורה נותרת ברחוב ואף אחד אחר לא יכול לחנות שם. זה מה שאנחנו רוצים למנוע. אם נעבור כל תקופה על כל מספרי הרכבים של מי שקיבלו חניות יעודיות נוכל לראות אם הרכב כבר לא מוגדר כרכב נכה ונוכל לבדוק מה השימוש באותה חניה, השימוש האמיתי. ואם נראה שהיא לא בשימוש נחזיר אותה לציבור.

גולן מוסאי: כמה מקרים כאלה יש בשנה?

עילאי הרסגור-הנדין: זאת הבעיה. אנחנו לא יודעים. כי עד ששכנים לא מתלוננים על חניית

השכנים שלהם אנחנו לא יודעים אם החנייה נמצאת בשימוש או נלקחה מהציבור ואף אחד לא משתמש בה.

סיגל שיטרית: לכן צריך לעשות מעקב. אחרי תקופה של שנתיים מתקשרים לתושב ושואלים

אותו לגבי תו הנכה אם הוא לא בתוקף. אפשר לדעת אם הוא נפטר או לא, ואז אפשר לגרוע או לפנות חניות. זה דבר פשוט כל ההצלבות האלה.

הילן דהרי: לא צריך להתקשר. יש אפליקציה שבודקת עם המספר עדיין בתוקף.

סיגל שיטרית: יש מערכות בתוך הארגון שאפשר לעשות. זה לא בעיה.

מיכל שין בןהרוש: אני רוצה גם להגיב.אם חלילה הנכה נפטר, או עבר דירה.

לירית שפיר-שמש: לכן צריך הצלבה עם מרשמי אוכלוסין.

מיכל שין בן הרוש: ברוב המוחלט של המקרים מרגע שנכה לא משתמש בחניה תוך כמה

ימים השכנים מודיעים. אני לא קוראת לזה הלשנות. זה עדכון. מדובר ברכוש ציבורי. זו שכנות טובה. מה הבעיה עם שכנות טובה כזאת? זה משחרר חניות לציבור.

הילן דהרי: מעדכנים אותנו כל הזמן ועל הכל. אם הוא עבר ואם הוא נפטר. עוד לא מתחילה

השבעה ומתקשרים אלינו. לפעמים לא נעים להתקשר לשאול.

אבי תשובה: אני חושב שטוב לנכים שיהיה מעקב כי אותה חניה יכולה לשמש מישהו אחר

והכל בצורה של מערכות: משרד התחבורה, ביטוח לאומי. אפשר לעשות את הקשרים האלה.

אני יכול לעזור בזה. אני קשור לשרים ומוכן לעשות את הקישור ולהתקדם הלאה בנושא.

עילאי הרסגור-הנדין: באיזו צורה?

אבי תשובה: אני יכול להפנות לשרה מירי רגב בתחבורה ואני יכול לפנות לביטוח לאומי ולשר

הרווחה שמולי. לפני יומיים פטרתי בעיה בפתיחת מייל אחת. אפשר להגיד לו שזו הבעיה ואם אפשר לקשר לעיריית כפר סבא והוא יפנה את האיש המתאים אליכם.

עילאי הרסגור-הנדין: אם אותם גופים ישלחו לנו רשימות מסודרות של הרכבים או באיזושהי

צורה יסנכרנו איתנו את רשימת הנכים שקיבלו חניות כמובן שזה יוכל לעזור. כל עזרה מבורכת. אולי תצליח לעשות מה שלא הצלחנו לעשות עד עכשיו. לגבי שיטה מערכתית: אני מציע שמחלקת תחבורה תקבע לעבור בצורה תקופתית על כל החניות. אפשר להזין למערכת עשרה מספרים של נכים בכל יום עבודה. בצורה כזו נוכל להתעדכן כל שנה בקלות במצב כל רכבי הנכים ונוכל לעלות לבד על נכים שכבר לא משתמשים בחניות הנכים שלהם. דבר שני:

מרשם האוכלוסין. דיברנו על זה, צריך להיות סינכרון לגבי נכים שנפטרו או עברו דירה, או בתוך העיר או מחוץ לעיר. דבר שלישי: יש את החניות שאנחנו נותנים לאנשים שחונים ליד מקום העבודה. כאן זה יותר מסובך.

נוכל לעלות על מצב שבו הרכב הרשום כבר לא משמש אותם כרכב נכה באותה שיטה שפירטנו קודם, אבל יכול להיות שאותם אנשים כבר לא משתמשים בחנייה. איך פותרים את זה, בהנחה שהם לא מיידעים אותנו על כך שהם הפסיקו לעבוד שם?

גולן מוסאי: להחתים את אותו נכה והמעביד שלו על מסמך.

הילן דהרי: אנחנו מחתימים את כולם על מסמך שאומר שאם חל שינוי בסטטוס הם חייבים

לעדכן את המחלקה. זה מסמך ראשי שהנכה מחויב לעדכן את הסטטוס שלו. אם הוא כבר לא נכה או עבר דירה הוא מחויב לזה וחותם על זה.

לירית שפיר-שמש: השאלה שאני שואלת, אבל מבחינה חוקית. חיפשתי בחוק חניות נכים

ולא ראיתי שאפשר לעשות משהו לנכה שלא מדווח, לכן אני לא יודעת אם ההצהרה הזאת יש לה איזה שהוא ערך אם זה מסמך שהוא חותם עליו.

הילן דהרי: יש את הטפסים של הנכים. הטופס הראשון זה שהוא חייב להצהיר על כל שינוי

בסטטוס שלו. אם הוא סיים עבודה או עבר דירה.

גיא משה: השאלה של לירית היא איזה אכיפה יש. אין שום סנקציות.

דורון היימן: ודאי, גם לא יהיו. אם אנחנו עולים על זה מבטלים את החנייה. אבל אם נכה כזה

ולפעמים לא בטוב, זה לא יעניין אותו. בכלל ההתחייבות צריכה להיות של המעסיק, ונגד המעסיק יותר קל אחרי זה לממש את זה אם בסנקציה או לא בסנקציה. אם המעסיק לא ירצה בכלל שהנכה יקבל חנייה? זה גם נכון, צודקת.

אמיר סילבר: הייתי שמח לדעת על כמה חניות כאלה מדברים בכפר סבא אם יש נתונים. דבר

שני, אני מכיר את זה מנושאים אחרים. כשמכניסים את כל החניות למערכת אפשר גם אחת לכמה שנים לשלוח הודעת SMSהאם אתה משתמש בחניה? האם חל שינוי? זו הדרך שאפשר לקבל את המידע בחזרה. צריך להכניס לנוהל כשמבקשים במקום עבודה, שגם המעסיק יקבל את התזכורת הזו אחת לכמה שנים. לראות אם יש בזה שימוש. יכול להיות שהעובד עזב אבל אף אחד לא יודע על זה. זה בפן השני. בפן השלישי, האם יעזור לנו אם יהיה איזה שהוא חוק עזר עירוני שמסדיר את הנושא הזה?

עילאיהרסגור-הנדין: השאלה אם יש צורך בחקיקה.

קובי פדוה: אני לא חושב שצריך פה חקיקה. השאלה מה התהליכים שמייצרים בעירייה. זה

לא בחקיקה.

דני הרוש: אם התהליכים מספקים אותנו אז כן, ואם נעשה אותם נכון לא צריך חוק עזר

עירוני, שכמה שנים לוקח לחוקק.

עילאי הרסגור-הנדין: החוק הקיים נותן לנו מספיק כלים. השאלה איך מיישמים אותו בצורה

טובה. אני לא חושב שצריך חקיקה מיוחדת. אני לא רואה סיבה חוץ מאולי סנקציות על מי שלא מדווח. אבל נניח שנעשה דבר כזה, אנחנו באמת רוצים לרדוף אחרי נכים ומי ששכח לדווח? זה מיותר.

הילן דהרי: אם אפשר לכתוב נהלים ולעבוד על פיהם. יש כבר חוקים כתובים לגבי נגישות

וחניות נכים.

קובי פדוה: קודם כל צריך לזכור שבסופו של דבר חניה זה נדל"ן שהוא מאוד יקר, משאב

ציבורי מאוד יקר. אנחנו כעירייה צריכים להביא למקסימום את התועלת שמוציאים מהמשאב

הזה. תהליכים שהייתי עושה: הייתי פעם בשנה לוקח את האקסל עם כל מספרי הרכב ובודק

כל שנה. לא יודע כמה זמן זה לוקח, אבל בודק אחד לאחד ובודק אם יש שם רכב שהוא כבר לא רכב נכה. אלה דברים שאני מטיל על הרשות ולא על הצד השני, לא על נכים ולא רוצה שלמעסיקים יהיה זיכרון רע מהעסקת נכים.

לירית שפיר-שמש: לכן הייתי סופר מתמקדת בדרכים הכי יעילות איך עושים את זה שגם

האינטרס הציבורי הכללי, וגם הנכים כשלעצמם לא יטורטרו, לזה אני רוצה להגיע בסיכום.

קובי פדוה: אבי, כשאמרתי פעם בשנה התכוונתי לפעולה שהנכה לא מעורב בה פעם בשנה,

אלא אם יש בעיה. אבל אם לא מזהים שהרכב לא של נכה, אין סיבה לפנות אליו ולכן אני מטיל את זה על העירייה ולא על הציבור.

לירית שפיר-שמש: אני הולכת עם קובי בצד הזה מה עוד שאם הוא נפטר, מה תעשו? תרוצו

אחרי הבנים שלו? שגם ככה הצער שלהם גדול.

מיכל שין בן הרוש: לא, מבטלים את החניה.

לירית שפיר-שמש: אבל בשביל זה לעירייה צריך להיות המידע ולא מבררים אם פלוני אלמוני

הלך לעולמו.

מיכל שין בן הרוש: אני אומרת לכם בוודאות שתוך שבוע מעדכנים את העירייה. זה קורה כל

הזמן.

הילן דהרי: אמרתי לכם. לפני שהשבעה מתחילה לפעמים מתקשרים.

מיכל שין בן הרוש: אנחנו לא מבקשים. הם מרגישים סוג של אחריות וצורך להחזיר את

החניה לציבור. ואם אף אחד לא מתקשר כנראה שהחניה לא אטרקטיבית. אי אפשר לסמוך על כל מי שמתאבל לזכור. אני יכולה להביא רשימה ונבדוק לפי האפליקציה, אפשר להוציא רשימה מה-GIS שמתעדכנת כל פעם שמייצבים או משמיטים חניה. הכל ממוחשב. אני יכולה להוציא קובץ אקסל על כל החניות בעיר ולהביא לבדיקה.

גיא משה: היא לא צריכה לעשות עשר ביום אלא להצליב מול המאגר הארצי. הוא פתוח

לציבור.

עילאי הרסגור-הנדין: אני מבקש לבדוק את הנושא. זה יהפוך את כל הסיפור לקל מאוד.

אם מישהו עבר דירה או נפטר רואים את זה בארנונה. במסופים של הפקחים רואים את המידע

אם זה מאגר פתוח לציבור, אם יש ממש מאגר שבו אפשר לקבל רשימה של כל רכבי הנכים אפשר להצליב אותם אוטומטית. כל יום בלי מגע יד אדם. רק ברגע שיהיה רכב שאנחנו יודעים עליו כרכב שקיבל חניה והוסר מהמאגר תקפוץ לנו הודעה ואז נדע שצריך לבדוק. הילן ושמעון, אני מבקש שהדבר הזה ייבדק טכנית. אם הדבר הזה יכול להיעשות פתרנו את כל הבעיה.

דורון היימן: אין צורך בכלל באפליקציה כי לפקח יש את הנתונים ממשרד התחבורה.

אמיר סילבר: נכנסתי לאתר משרד התחבורה. יש את הקובץ להורדה והוא מתעדכן יומית

ומעדכן את כל הרכבים. אפשר להוריד אותו. אני מניח שמי שמבין באקסל יכול לקבל כל יום את העדכון הזה אוטומטי.

גיא משה: כן, כי אין שם מידע אישי, אלא רק סוג התו והתאריך, מספר רכב כמובן, ותאריך

הנפקת התג, בלי שם ותעודת זהות.

מיכל שין בן הרוש: ברגע שאי אפשר לפקח שזה רק תושבי כפר סבא, נעבור רכב רכב.

עילאי הרסגור-הנדין: תודה רבה על הרעיון. רעיון מעולה. ההתייעצות הזאת הייתה שווה

הכל.

לעומת עיריות שדורשות מנכים כל שלוש או חמש שנים מחדש להביא מסמכים, מצאנו מענה אוטומטי לבעיה. אני ממש שמח על הדיון הזה. נעבוד על זה טכנית. אני לא רואה בעיה טכנית לעשות את זה. זה נראה קל. הבעיה האחרונה שנשארה: נחזור לנושא של מי שמחליף רכב.

אבי תשובה: אני רוצה לדבר לגבי הפיקוח, יש הרבה אנשים קרובי משפחה וכו', שכמו שנתת

דוגמא קודם שמשתמשים ברכב שלהם עם תו נכה. אני מציע להנחות את הפקחים עד כמה שאפשר לבדוק מי נוהג ברכב. הנכה או סתם מישהו שהנכה לא בתוך האוטו. ואז לבדוק את זה לעומק כי יש מי שמדווחים ונוסעים לעצמם בלי שהנכה בפנים.

דורון היימן: הבעיה שאותו אדם שמשתמש, מחנה והולך, רוב הסיכויים שהפקח לא יוכל...

אבי תשובה: אני אומר שמנצלים את רכבי הנכים לא למטרות הנכים. אני מכיר אישית. אני

מעיר להם. פקחי העירייה, אני מציע שגולן או אני נסביר להם את הנושא בזום ושהם יבדקו מי נוהג ברכב, הנכה או מישהו שמסיע נכה, או שסתם הוא נוסע לבילוי לקולנוע בתל אביב.

מיכל שין בן הרוש: לגבי הנושא הזה שהעלתם, הוא כאוב ברמה ארצית. המון נכים שלא

צריכים את הרכב באופן מיידי כרגע מוסרים למישהו אחר, וזה לגיטימי, אבל המישהו האחר עושה שימוש בחניות אסורות כמו נכים ולפקחים אין סמכות לדרוש מנהג להזדהות בתור הנהג של הרכב. זה בסמכות השוטרים, אני לא מכירה שעושים את זה ברחבי הארץ. אני חושבת שמספיק פעם או פעמיים. לא קשה להעלות מקרה כזה על נס בתקשורת, לקחת לנכה את התו נכה על זה שהוא איפשר למישהו אחר לעשות שימוש. רק אז הבעיה תיפסק.

זה לא עניין של סמכות של הפקחים. זה ענין של לטפל בזה ברמה הארצית אחת ולתמיד ולתת לזה מענה.

גיא משה: אבל לפקח יש סמכות לבקש שתזדהה, נכון? ויש לו סמכות לבקש את רישום הרכב

ולעשות הצלבה בין הבעלים.

מיכל שין בן הרוש: אבל התו לא לפי מספר. יש תוים חדשים. זה כבר לא לפי מספר. אין

סמכות לפקחים, זה מקרה שחורה לי ברמה היומית.

דני הרוש: אלא אם הוא עובד עם השיטור העירוני. אז יש שם שוטר.

מיכל שין בן הרוש: אני לא חושבת שהם אוכפים את זה. צריך לבדוק מה הבעיה.

דני הרוש: צריך לשבת עם שי זייד, ובאמת כמו שאמרת מיכל לנסות לאתר אדם כזה ברמה

העירונית, לא הארצית.

בלה מסיקה: בהתייחס למה שנאמר עכשיו, אני חושבת שהבעיה מתחילה במשרד התחבורה

שנותן שני תגי רכב לנכים – לרכב של הילד ולנכה עצמו – כדי שהילד יוכל להסיע אותו. כל אחד על המצפון שלו. אני לא חושבת שאפשר לפתור את זה. מעניין לעניין באותו עניין. אני רוצה להעלות דבר. אני גרה בויצמן 23 .לידי יש שופר סל בויצמן 21 או 19 והייתה שם חניית נכה ויום בהיר באה העיריה והפכה את כל האזור לכתום לבן, גם את חניית הנכה, ומאותו רגע אני לא יכולה לקנות שם.

עילאי הרסגור-הנדין: זה נושא שלירית העלתה עוד לפני הדיון בשיחות פנימיות. אני רוצה

לסיים את הדיון בהקצאות, זמננו קצוב. דיברנו על בדיקה של חניות יעודיות בכפר סבא. מצאנו שיטה בנושא ההקצאות ואני מבקש שמחלקת תחבורה תיישם את זה. יש גורמים בעירייה שישמחו לעזור. דבר ראשון, דיברנו על החלפת מספרים. אני מציע שברגע שנקבל בקשה להחלפת מספר כבר אז ניתן אישור זמני שיונח על הדש בורד עם המספר החדש. היה ואותו נכה לא יספק אסמכתאות המספר יפוג והוא לא יוכל להשתמש בו. כך מצד אחד זה יהיה מהיר ומצד שני נקבל אסמכתאות ונוכל לוודא שלא מנצלים את זה לרעה ושזה לא רכב של בן משפחה. דבר שני, אני מציע שהאישור יינתן בלי יותר מדי שאלות עם הבקשה ולאחר מכן נבדוק אם הבקשה מוצדקת או לא, ואם יש צורך לא נחדש. קשה לי לחשוב על נכה שיבקש

אישור ופתאום יראה שהרכב לא רכב נכה אחרי חודשיים, נראה לי סיטואציה לא הגיונית. ואז התוקף של האישור לא יוארך. דבר שלישי, אנשים שעובדים במקומות עבודה בכפר סבא. שם מדובר בחניות הכי יקרות שלנו, במרכז העיר, וחניות שאנשים חונים בהן בכדי לצאת לקניות.

אנו רוצים לעזור לסוחרים שלנו במרכז העיר וזה גם מקומות חניה. ואם החניה נשארת יתומה הפסדנו הרבה תושבים שהיו יכולים להשתמש בהן. לכן צריכה להיות בקרה על הדבר הזה.

אני מציע לעשות בדיקה שנתית מול מקום העבודה על מנת לוודא שאכן אותו רכב משתמש באותו מקום החניה.

גיא משה: שני דברים: לעניין שהעלתה בלה לגבי הכתובות, הן צריכות לבוא בנוסף ולא

במקום.

לגבי הפללה במירכאות של בני משפחה לא נכים, אני מפחד מגל השיימינג שקיים בחברה באופן כללי. אני אישית נזהר מלתקוף הולכים על שתיים שיוצאים מחנית נכים. מה הבעיה פשוט לבוא בצד החיובי ולחזק את העניין, כמו השלטים של נגישות ישראל של "לא נכה אל תחנה". לבוא ממקום שהילד שלו יגיד לו שזו חניית נכים ולא שהחברה תתקוף.

סיגל שיטרית: אפשר לעשות קמפיין חיובי.

גיא משה: בדיוק. נגישות ישראל תמיד ישמחו לעזור.

סיגל שיטרית: אני חושבת שזה משהו מוסרי ערכי. ברגע שנצא לקמפיין, בקטע החיובי, בו

אנחנו פונים לתושבי העיר להשתמש נכון בתו זה יקל על כולם.

גיא משה: אני אומר שקהל היעד צריך להיות הילדים שלהם. לצייר את הפוסטר הבא של לא

נכה על תחנה. תנו לילדים לעשות. זה יחלחל להורים.

דורון היימן: אני רוצה לחזק את מה שגיא אומר. דרך הילדים, דוגמא אישית שלי. הבן שלי,

הבאתי אותו לאימון וחניתי בחניית נכים. מישהו חנה. הבן שלי אמר שהוא לא הולך לאימון ואמר לי לקרוא לשוטר כדי לבדוק אם זה נכה והוא לא הלך לאימון כי עוד לא הגיע פקח, ועד שהוא הגיע ונתן לו דוח. אז דרך הילדים זה מצוין. קנסות למי שלא נכה ומשתמש ברכב זה קיים. חבר שלי לפני שנים, אשתו השתמשה בחניה ולקחו לו את התו. הוא נלחם איזה ארבע או חמש שנים להחזיר לעצמו את הזכויות. זה היה ועדיין קיים. דבר נוסף: הקריטריונים לקבלת מקום חניה לנכה בבתים המשותפים. אני גר ברחוב קטן ובצורה בוטה יש שרשור של

חניות נכים ברחוב, פשוט בצורה מדהימה. לי אין חניית נכה. לא נלחמתי על זה אף פעם, אבל אני לא יודע אם כולם זכאים. בשיחות עם נכים בסביבה, לפחות אחד אמר לי: "שמע, אני 100% נכה ולא ביקשתי חניה עד שלא ראיתי מה קורה פה ברחוב". אני חושב שזאת בעיה לא פחות גדולה מכאלה שנפטרים או מכרו את הרכב.

עילאי הרסגור-הנדין: הערה חשובה. אני יכול להגיד לך שלפי מה שאני רואה בשנים

האחרונות ונהלים שגיבשנו בעירייה יש בדיקה של כל בקשה. אחד הקריטריונים הוא אי קיומה של חניה פרטית שמתאימה לנכה. כן מקצים חניה למי שיש לו חניה והיא לא מתאימה למעלון.

לכן נותנים לו חניה ברחוב. מי שיש לו חניה שמתאימה לצרכיו לא יקבל חניה בשטח הציבורי.

יכול להיות שיש חניות שניתנו בעבר. זה כבר סיפור אחר כמובן.

דורון היימן: אני לא מדבר על מקרים של לפני הרבה זמן. שנה, לא יותר מזה, שלי לפחות

נראים מוזרים. השכנים שלי אומרים לי להילחם ואני לא רוצה כי שיש מצוקת חניה...

דני הרוש: אנחנו באמת לפעמים לא יודעים אם לאותו אדם יש בעיה, אם יש משהו שצריך

לבדוק. לא תבדוק בכל האנשים, אם יש משהו נקודתי אולי זה שווה בדיקה. הייתי רוצה להוסיף משהו.

אלן טנמן: לא לגבי הקצאה ספציפית, אלא לגבי המלאי. דיברת על המסחר ולעודד את

המסחר כמו שעשו כתום לבן וזה מצוין. אני לא רוצה לדבר על הכתום לבן אלא על חניות הנכים. צריך לוודא שיש מלאי מספק ברחוב ויצמן. לא רק כי זה מעודד הגעה לבתי מסחר, אלא גם כי לנכים מותר לחנות על המדרכה כל עוד זה לא חוסם. אנחנו לא רוצים גם אם זה לא חוסם, אז צריך לדאוג למלאי ליד החניות ובכל מקום שיש בו מחסור כי המדרכות גם הן משאב שהולך ונעלם. מהיר לעיר הולך להיות 2 מטר במקום 3-4 מטר אז באמת אנחנו צריכים לעשות הכל לשמור על המדרכות. זה מה שרציתי להגיד, בנושא הזה ולכתום לבן, זה קצת על הצד של הנושא.

עילאי הרסגור-הנדין: אתייחס לנושא. אסיים את החלק של חניות הנכים היעודיות. מחלקת

התחבורה תבדוק מול בעלי העסקים שביקשו עבור עובדים מדי שנה כל חניה לוודא שהיא אכן בשימוש. זו ההצעה שלי. אם כולם מסכימים נמשיך לחניות בכתום לבן. לירית צריך לעשות

הצבעה או שברור מה אנחנו רוצים.

לירית שפיר-שמש: רק רגע. אבקש להגיד משהו. אני חייבת תשובה לבלה. ויצמן 29 – הייתי

שם לפני יומיים. יש בוויצמן 33 אכן חנית נכים חדשה. יגאל אמר שהיא חדשה. הוא זוכר יותר טוב ממני כי הוא עצמו גם נכה עם תו וקצת מכיר את החניות בעיר. אז בויצמן 33 יש במקום מה שבוטלה, רק שהשלט מוסתר שם. שלחתי כבר תלונה להילן כדי לטפל בזה.

בלה מסיקה: הסופר הוא בוויצמן 21 אם אני לא טועה. אם אני הולכת לקניות לא הגיוני שאני

עם המקל אטורטר ל-33. זה לא הגיוני. זה הזוי לחצות כביש עם הסלים ועם המקל.

הילן דהרי: אני חייבת לציין שחניות כתום לבן רק גורמות לאנשים לא לחנות. המפרצים

נשארים ריקים מחניה, יש יותר מקום לחנות ונכים יכולים לחנות שם בחינם ובלי הגבלה גם.

לירית שפיר-שמש: לוקחים חניות כתום לבן ומשתמשים בהן כדי לבטל חניות נכים. זאת

נראות רעה ואנשים לא קולטים שיש חניות אחרות ממש ליד. אני חושבת שבסך הכל הגענו די להסכמה שזה התפקיד של העירייה לבדוק את הנושא ולמצוא את הכלים לעשות מעקב בעצמה.

דני הרוש: אם יש למישהו בעיה נקודתית זה לא הפורום לפתור אותו. ניגשים לשטח עם הילן.

אני מדבר על בלה, פותרים נקודתית. אין טעם להלאות את כל הפורום בחניה כזו או אחרת.

גיא משה: זה לא חניה פרטית שלה. היא מדברת על חניה ליד סופר.

דני הרוש: לא אמרתי שזה בעיה של בלה, אלא בעיה נקודתית אחת, הולכים לשטח ובודקים.

גיא משה: זה גם כל העיקרון של להחליף כתומות במקום כחול לבן.

עילאי הרסגור-הנדין: אני רוצה לדבר על העיקרון ואשמח להתייחסות של הילן כגורם

המקצועי הרלוונטי. עשינו ברחוב ויצמן מהלך חסר תקדים. לקחנו חניות שהיו תפוסות כל היום על ידי רכבים כל השעות שבהן עסקים פועלים והפכנו חלק מהן לחניות אקספרס. זה אומר שבמקום רכב אחד או שנים שחונים שם כל היום אנחנו יכולים ש-20 רכבים ישתמשו בהם.

נוסעים הלאה ומאפשרים לאחרים לחנות, מ-8:00 עד 19:00. כדי לעשות אותן ביטלנו חניות אחרות. חשוב להדגיש שנכים יכולים לחנות בחניות האקספרס באופן חופשי. הן גם חניות נכים למעשה, קודם היו פחות חניות עבור ציבור הנכים. עכשיו יש יותר גם עבור הציבור

הכללי. הרבה יותר קל היום למצוא חניה ברחוב ויצמן, כלומר ההסדר שעשינו מקל על הנכים ולא מטיל עליהם נטל נוסף.

דורון היימן: החניות הכתומות נגישות עם הנמכת מדרכה?

עילאי הרסגור-הנדין: לירית העלתה את הנושא וזה בהחלט נושא שאנחנו מתייחסים אליו

ונמצא עכשיו בדיון איך לעשות את זה בדרך הטובה ביותר, כי יש כל מיני סוגים של הנגשות.

אם רוצים להנגיש חניה של מעלון, ברור שחניות הכתום לבן לא נותנות מענה. לכך צריך חנית יעודיות. לנכים אחרים שיכולים לעלות על גבי שפת המדרכה החניות האלה כן נותנות מענה.

אשמח לפידבקים. אני אחרי הרבה שיחות והתייעצויות עם לירית. אני מדבר איתה תמיד ועם הילן כדי לתת מענה. אשמח לשמוע את הדעה שלכם בעניין כי אנחנו רוצים לעשות טוב ולעזור לתושבים אז בבקשה.

בלה מסיקה: הרעיון של חניות כתומות יפה אבל כשאנשים יכולים לרדת, לקנות ולחזור.

לעניות דעתי, אולי אני טועה, ואולי מדברת מהמקום הצר והכואב שלי, לבטל חניה יחידה שנמצאת באותו מתחם של סופר כדי לעשות עוד חניה כתומה, יש עוד 10 חניות כתומות.

אפשר היה להשאיר אותה. היא לא כל כך הפריעה, עם כל הרצון הטוב. זו דעתי. לבטל חניות נכה כמה שיש כבר ברחוב ויצמן, אין הרבה. רובן יעודיות עם מספרים, אז לבטל כדי לעשות עוד כתומה אני חושבת שזה לא נכון ולא מדוייק.

עילאי הרסגור-הנדין: אנחנו נדון בנושא החניה הזאת ונפתור את הבעיה.

הילן דהרי: ככלל כששמים כתום לבן, אנחנו לא מבטלים חניות נכה. אם יש חניית נכה

הנמצאת באמצע הכתום לבן כמו בוויצמן 42, אנחנו מעתיקים אותה לתחילת הכתום לבן במקרה הספציפי של ויצמן 31 והשופרסל.

לירית שפיר-שמש: את ויצמן 50 הזזתם ל-42. בדקנו באופן אישי לפני יומיים, וככה גם 29 ו-

33.

הילן דהרי: במקרה של השופרסל הייתה עוד חניה סמוכה לשופרסל ולא ראינו עם זה בעיה

לקחת את המפרץ ולעשות אותו כתום לבן כי הייתה חניית נכים מונגשת שהיתה נראית מתאימה ממש בסמוך. אבל ככלל לא עשינו את זה. לא לוקחים חניית נכים בשביל כתום לבן.

בלה מסיקה: כנכה אני אומרת לך על מה את מדברת. כי לחצות כביש עם כיסא גלגלים בכלל

לא יכולה להגיע ואני כנכה עם מקל, מתקשה בניידות. להחנות ולחצות עם שקיות זה קשה.

אני בטוחה שמהנדס נגישות לא היה מאשר את זה. אין לי ספק.

הילן דהרי: אני יכולה לשלוח לך חוות דעת יועץ נגישות. לא מדובר על לחצות את ויצמן אלא

את המעפילים.

עילאי הרסגור-הנדין: אנחנו ועדת תחבורה, דנים בנושאים רוחביים לא ספציפיים. בוועדת

התנועה מקבלים החלטות, באופן מקצועי. אם יש השגה על חניה ספציפית אני מציע לפנות לוועדת התנועה, שתתכנס ותדון ותמצא פתרון.

מיכל שין בן הרוש: דיברנו על נושאים רוחביים, רק אבקש להסביר על האקספרס. זה רלוונטי

מ-8 בבוקר עד 7 בערב. כל שעה תחלופה, אם ניקח בחשבון שכל תא חניה משמש 11 רכבים, כי זה 11 שעות. ייצרנו פה המון מקומות, בטח מעבר לזה שזה מיטיב עם הנהגים. זה מיטיב עם הנכים, כי חניות מתפנות ויש נגישות נכים. ולפני כן זה היה תפוס.

לירית שפיר-שמש: זו הטעות הבסיסית שלכם. החניות כתום לבן אינן נגישות.

מיכל שין בן הרוש: אני מדברת כרגע על נושא הזמינות.

בלה מסיקה: זה יותר מ-11 ביום כי הן מתחלפות כל רבע שעה. הן לא מחכות שעה.

מיכל שין בן הרוש: אני דיברתי על הנושא של הזמינות ופחות על הנגישות. צריך לטפל בזה

ברמת זמינות. זה היטיב בראש ובראשונה לדעתי עם ציבור הנכים. כי לפני כן הגישה היתה תפוסה ולא הייתה להם אופציה ולא כל הנכים צריכים נגישות כך שזה ייצר יותר מקומות חניה עבורם.

ממה שינפיין: אני אלך אחורה לנושא שהעלתה בלה. אני מבקש לשאול שאלה. האם

כשביטלו את החניה על יד השופרסל, האם יו"ר ועדת הנגישות היה במקום? על מנת לתאם את זה האם תיאמו איתו? בשביל זה יש יו"ר ועדה. זה תפקידו. במיוחד שהוא גם מבין

בנושא אני מבין גם את בלה. אני לא מבין מה פתאום מבטלים חניית נכים על יד השופרסל.

זה לא נותן פתרון לחצות את הכביש, לצד השני.

עילאי הרסגור-הנדין: אני מרשה לעצמי להגיד את זה כי יו"ר הוועדה מהסיעה שלי ואין חשד

לקונפליקט. באינטרסים גם אני לא יושב בוועדה שמחליטה על חניות הנכים מבחירה. זו ועדה מקצועית שיכולה גם לשגות. יש הרבה החלטות שנוגעות לחניות נכים בכל ישיבה של ועדת התנועה. זה לא ריאלי שהחלטות ספציפיות יהיו בפורום של החלטות רוחביות. אנחנו הוצאנו מהוועדה לחצים פוליטיים ואני לא רוצה להחזיר לחצים פוליטיים לוועדת התנועה, כי מחר יהיו יו"ר אחרים ומחזיקי תיקים שאולי ישקלו שיקולים לא ענייניים ויו"ר אחר לוועדת נגישות שתרצה לסדר למקורבים שלה. אנחנו קובעים כללים.

ממה שיינפין: אני יו"ר ועדה מסויימת ולא מוכן שיקבלו החלטות שאני אחראי עליהן. לירית

צריכה להציג.

לירית שפיר-שמש: אם ההחלטה מקצועית אני רוצה דרך תקשורת עם הוועדה המקצועית.

יש לנו ועדה שמחליטה על חניות נכים. אני רוצה ליצור ערוץ תקשורת איתם.

עילאי הרסגור-הנדין: אני רוצה שנעשה כך: כשמדובר בחניות במקומות בעלי עניין ציבורי רב,

כמו ברחוב ויצמן, יש לשלוח את הנושא להתייחסות יו"ר ועדת הנגישות לפני הדיון בוועדת התנועה.

לירית שפיר-שמש: יש לי חדשות בשבילך. כשאני מסתכלת על נגישות, הדבר הראשון

שמעניין אותי זה הציבור. לא מעניין אותי אם אני במפלגה כזו או אחרת או אופוזיציה או קואליציה. לא מעניין. אותי מענין הציבור. על זה אני מדברת.

עילאי הרסגור-הנדין: אזכיר שמועצת העיר, לא אני ספציפית ולא אחר, קיבלה את המלצתי

בתחילת הקדנציה לפצל בין הוועדות, להקים ועדת תחבורה שתדון בנושאים כגורם מקצועי ולא בנושאים ספציפיים, ולאשר את ערכי ועדת התנועה בראשות הילן. זה עיקרון שחשוב לי.

לשלוח את הדברים להתייחסות יו"ר ועדת הנגישות הוא פתרון נכון ונוכל להשתפר בעבודה בדרך הזאת. לגבי נושא הנגשת חניות הכתום לבן לנכים עם כיסא גלגלים: צריך למצוא פתרון. אני מציע שהילן ושמעון ישבו על זה. עכשיו הולכים להפוך מחדש את כל רחוב ויצמן ויש הזדמנות לעשות את ההנגשות האלה. בואו נחשוב איך לאזן בין הצרכים. אולי בחלק

מהחניות אקספרס להסדיר שיפועים ורמפות שיאפשרו מעבר עבור ציבור הנכים. אני בטוח שזה אפשרי.

הילן דהרי: אציין שבמסגרת מהיר לעיר לא נשארות הרבה חניות לאורך ויצמן. אבל היה

חשוב לנו לציין שבכל בלוק, מרחוב לרחוב, תהיה לפחות חניית נכים אחת ולפחות מקום לפריקה וטעינה, אז גם אם אין חניות יש חניות מצומצמות. חניית נכים תהיה.

עילאי הרסגור-הנדין: אני מבקש שיו"ר ועדת הנגישות תשב עם מחלקת התחבורה ותראה.

אני גם מוכן להשתתף בישיבה ונעבור על התוכניות של מהיר לעיר ונוודא שהדברים נעשים לשביעות רצוננו.

שמעון גיטליץ: עילאי, זה בלתי אפשרי. אפשר להחליט מממצאי החניות שיש מה יהיה כתום

לבן ומה נכים, אבל אם לבטל חניות או לא אי אפשר. אי אפשר גם וגם וגם. לכן דיון פרטני מול ועדה זה בלתי אפשרי.

עילאי הרסגור-הנדין: כמובן. הערה חשובה. שמעון הוא מנהל אגף תחבורה ותשתיות.

המנהל החדש. אנחנו כמובן מברכים. לא הצגנו אותו.

גולן מוסאי: בהתייחס לנת"צ וההזדמנות ליצור חניות חדשות לנכים, אני מבין שיהיה קושי רב

למצוא מקומות שיהיו ברוב חלקי ויצמן. לכן גם כיום חניות הנכים הן לא בהכרח מותאמות לרכבים גדולים עם מעלונים או לאמצעי כלשהו להורדת כיסא או הוצאת כסא גלגלים על ידי רובוט וכו'. האם אותן חניות חדשות שיהיו לאורך ויצמן תהיינה נגישות באופן מלא לכלל הרכבים עם אמצעים שונים לעלייה וירידה עם כיסאות גלגלים?

הילן דהרי: כל החניות שאנחנו מיישמים היום ברחבי העיר שהן חניות נכים כלליות ויעודיות

מתוכננות על ידי יועצת נגישות. אם זה ייעודי היא נפגשת עם התושב ומתכננת בהתאם לצרכיו ואם כללי, בהתאם לכל כללי הנגישות. למהיר לעיר יש יועץ נגישות לכל הנושאי, גם לנגישות כללית של הפרויקט. אז אל חשש בקטע הזה.

גולן מוסאי: דבר נוסף: אני מבין שגם מייעדים חלק מהחניונים שמקבילים לוויצמן שיתנו

מענה. ככל שגונבים חניות בנת"צ, כבר היום חלק גדול מהן אינן נגישות לוואנים וגם אם יש נגישות לא בהכרח נגישות מלאה מהחניון עצמו לוויצמן, אז האם גם זה נלקח בחשבון?

הילן דהרי: אם יש לך משהו ספציפי אשמח לקבל ממך כל הערה. אם אתה או כל נכה

שמתנייד על ידי כיסא גלגלים רואים שהחניה הציבורית לא נגישה נשמח לבדוק ולתקן בהתאם.

עילאי הרסגור-הנדין: יש כאן עניין עקרוני. אני רוצה בדיקה שתיעשה לאורך כל תוואי מהיר

לעיר. נפנה אנשים לחניות מאחורי הבניינים, שזה בסדר גמור. צריך להסדיר את זה. אני מבקש שתיעשה בדיקה על כל המעברים לרחוב. לוודא שהמעברים האלה נגישים ולבדוק אפשרות של שילוט.

הילן דהרי: עדי אבירם בזמנו עשתה פרויקט מאוד גדול של הנגשת חניונים. צריך לשאול את

אורית איפה זה נמצא כרגע. אני יודעת שחלק כן בוצעו. צריך לבדוק איפה זה עומד.

עילאי הרסגור-הנדין: באחריות אורית מול הילן לוודא את הנושא הזה. בלתי נסבל יהיה אם

אחרי מהיר לעיר אנחנו נישאר באותו מצב. זו תוספת שתהיה משמעותית לגבי מהיר לעיר, חשוב שנעשה אותו כמו שצריך, שיהיו חניות טובות ומעברים נגישים מהחניונים עד לרחוב.

גולן מוסאי: עוד דבר אחד לגבי החניון שנבנה באזור השוק. האם רכב גבוה יוכל להיכנס

לאותו חניון? כי היום רוב החניונים לא גבוהים מ-2.1 מטרואנחנו צריכים להכנס לחניונים מינימום 2.3 מטרהאם דואגים לכך שהחניון ייבנה?

עילאי הרסגור-הנדין: בכל מקרה יהיו שם חניות לנכים עם מעלון.

אבי תשובה: אני רוצה לשאול למה הזיזו חניה של נכים ברחוב ויצמן 50 כמה מטרים אחורה.

עילאי הרסגור-הנדין: לא נדון בזה בוועדה הזו. אני מצטער, אנחנו לא דנים בנושאים

פרטניים. זה

לא תפקיד ועדת התחבורה. אני מבקש להפנות את השאלה ללירית מול הילן. לירית בדקה כמה חניות שהיו לגביהן הערות. יש לנו התכתבות על זה. יש התייחסויות אם תרצה לבדוק.

אני סומך על לירית שעוברת על כל הפניות האלה.

בלה מסיקה: בחודש דצמבר, שזה חודש המודעות לאנשים עם מוגבלויות, העברתי כמה

נושאים, אבל הואיל וזה עלה קודם אולי אפשר לצאת במסע פרסום. "לא נכה, אל תחנה" או "יש לך עוד זמן להתחרט". בחודש דצמבר להעלות את זה בכל העיר בצורה רצינית יותר.

גיא משה: עם הנגיעה האישית של ילדי כפר סבא, חשוב לציין.

לירית שפיר-שמש: בדיוק היום הייתה ישיבה לוועדת היגוי לחודש מהמודעות. עוד לא מאוחר

לחשוב איך מוסיפים את זה כמה שיותר מהר.

עילאי הרסגור-הנדין: מעולה

לירית שפיר-שמש: יש לנו בגדול סיכום על דרכי עבודה, גם על עניין הכתום לבן וחניות

הנכים. אני מקווה שמפה רק נעשה את הדברים יותר טוב וגם לגבי חודש המודעות נדבר בקרוב. תודה רבה לכולם, ערב טוב לכולכם.