פרוטוקול הוועדה למיגור אלימות

תאריך 30/05/2022

סדר יום

התחלה: 15:30

סיום 16:30

עיקרי דברי המשתתפים

שני חן: תודה רבה לכל המשתתפים ואנשי המקצוע שנמצאים איתנו כאן היום,

אנחנו רוצים להתחיל את הועדה עם הרצאה של אסף ארבל, כותב הספר "פסוליה"

העוסק בצמצום תופעת הביוש (שיימינג)

אסף: צריך להבין מה זה חרם ומה הוא ביוש

אני בן 53 גדלתי בכפר סבא, הרעיון כאן הוא מניעה דרך הילדים שיגיע להורים והתהליך הזה מתחיל מגיל 5 ,הרעיון זה מניעה והתמודדות עם התופעות כי לביוש אין מגבלת גיל או מסגרת, אני מקבל קריאות מחיילים, בתי ספר, גנים.

נדבר על קצת נתונים סטטיסטיים:

1 מכל 3 ילדים עובר ביוש בישראל

ב60% מהכיתות לפחות ילד או ילדה אחת יעברו חרם

רק 1 מכל 4 ילדים ישתף אדם בוגר שעבר ביוש

80 אלף מקרי ביוש דיגיטליים בשנת 2019 בישראל.

הבעיה הגדולה יותר היא תופעת הביוש ואני אגיד שהיא בעיקר מגיעה מההורים עיקר הבעיות של ביוש קורים בשכבות: ג' ה' ו'

הנושא של החרם והביוש חוויתי במשפחתי כאשר זה קרה לילדיי ולפני שנה הוצאתי את הספר "פסוליה" כדי לעודד קריאה גם להורה וגם לילד ויש לנו כמה אבני דרך

חשובים לטיפול בתופעה:

נושא: פרוטוקול: ועדת סטטוטורית למיגור אלימות. מס' ישיבה: 1/2022 נערך ביום 30/05/2022 אסמכתא 453328

נוהל ע"י שני חן כהן נרשם ע"י: פרננדה חימנס

שמות חברי

הוועדה

הנוכחים:

דני הרוש, מיכל בן הרוש, דקלה פוגל (תושבת העיר), מירב הלפמן, אורנה איגוד אינטרנטי, אורית ליבוביץ, שני חן כהן, פרננדה חימנס, סיגל שטרית, חווה הייטי, נציגות מועצת הנוער, רוזי נוימן, אור ויטא, נח חיימסון, יוסי רווק

שמות חברי

הוועדה

שלא נכחו:

שמות

מוזמנים

שנכחו:

דני הרוש, מיכל בן הרוש, דקלה פוגל (תושבת העיר), מירב הלפמן, אורנה איגוד אינטרנטי, אורית ליבוביץ, שני חן כהן, פרננדה חימנס, סיגל שטרית, חווה הייטי, נציגות מועצת הנוער, רוזי נוימן, אור ויטא, נח חיימסון, יוסי רווק תפוצה: משתתפים, רכז/ת ועדות העיריה, סגן מבקר העירייה

מה גורם לנו לבייש אדם אחר? ממש מעלים את זה לכיתה ומנסים להבין על מה זה יושב, עם מי אני צריך לדבר כאשר זה קורה, במידה ולא נעים לילד לפנות להורים אז מול מי כן.

אני שם לב גם למעגל הפגיעה ממי שמתחיל את הפגיעה והחרם, העדים שמתבוננים בהתחרשות של חרם וכיצד אפשר לשבור את המעגל הזה אנחנו שמים דגש בסדנאות מול הורים לשים לב לשיח שלנו כמבוגרים המטרה היא להעלות לשיח ולמודעות איך השפה שלנו ולהיות ערניים עליה.

נוח: כהורה, שמתי לב שבקבוצת הוואטס אפ הכיתתית של הילד שלי, חסר ילד מהכיתה ושמנו לב לזה בתור הורים, העברנו את המידע הלאה והצלחנו לאתר את התופעה של החרם ולעצור אותה

שני: המטרה הסופית שלנו זה להמשיך לחלחל את השינוי הזה, דוגמא טובה זה חגיגות ימי ההולדת שלא כל ילדי הכיתה מזמינים והמטרה זה לערב את ההורים, את צוותי החינוך שיהיו מעורבים כדי להעלות את המודעות ולטפל בזה חווה: אני חושבת שהנושא של שיח מכבד חשוב שהוא ידוברר ברמה העירונית, צריך להעביר ולחזק את המסר הזה לעובדי החינוך להעלות את המודעות לשפה שאנו משתמשים וכיצד מבטאים את הדברים על מנת להוות מודל הלאה.

סיגל: הנושא הזה הוא מבורך השאלה היא מה אנחנו יכולים לעשות כדי להטמיע תוכנית כזו בעיר? חשוב מאוד לגייס אנשי צוות בחינוך

אסף: אז אני מציג תמיד מודל לכולם, גם לילדים, גם צוות חינוכי וגם הורים:

נציגת מועצת נוער: אני תלמידה בחטיבת הביניים ואנחנו באות לנסות לקדם יוזמה

של ילדים שעברו חרם, המטרה היא לקבץ קבוצה כזו שתוכל לבוא לשתף את מה שעברו, רעיון שחשבנו: מפגשים בחופש הגדול שיכלו חברה שעברו חרמות וגם כאלה שלא להגיע ולהיפגש

רעיון נוסף: קבוצה תהליכית שתוכל להעביר ילדים הכשרה כדי לזהות תופעות

כאלה של חרמות וביוש ולמגר אותה

נציגת מועצת נוער: אני חושבת שיותר יעיל זה לטפל בבעיה הזו דרך הילדים, אני

למשל פעלתי לצמצום תופעת החרם בכיתה שלי והעברתי שיעור בנושא וזה גרם להרבה ילדים מהכיתה להבין את התופעה עד הסוף וכמה כואבת היא יכולה להיות שני: העברנו תוכנית רחבה לכל כיתות ה' של מצמיחים למען צמצום תופעת חרם וביוש וזה אומר שכעת אנחנו צריכים באמת להעביר קבוצות הכשרה רוזי: זה צריך להיות בקמפיין עירוני ולעשות הכשרה גם לילדים וגם להורים אורית: היה את פרלמנט הילדים שהעבירו תכנים ופעילויות בנושא רוזי: אנחנו יודעים שנורא קשה לגייס הורים והשאלה זה איך אפשר להעביר מסרים קטנים שיגיעו להורים והם לא יפספסו, למשל שימוש בוואטס אפ חווה: אנחנו כרשות מקומית צריכים לדאוג שילדים לא יעברו חרמות ושיימינג, צוותי החינוך צריכים להיות ערניים ולהתערב בנושא שני: אנחנו עושים כרגע סיור מוחות והעלאת רעיונות ונמשיך את זה

ליאת פוגל: המטרה של הקמפיין "כפר סבאים בטוב" היא יצירת שפה של אנשים

שמגיעים מתוך נקודה טובה, אנחנו צריכים לחלחל את זה ברמת השיח אחד הרעיונות זה באמת ימי הולדת, כי סביב זה יש המון רגשות כי זה רגע שיא וברגע שמבריזים לך מיום כזה או לא באים זו פגיעה מאוד קשה לאותו ילד

דבר נוסף זה ילדים שלא מוזמנים לימי הולדת

היוזמה זה כפר סבאים בטוב, ולהגיד כולם מוזמנים הרעיון אפשר לעלות סרטון ויראלי וגם לרתום עסקים פה לטובת המיזם, ז"א אם הורים יגידו לנו אנחנו לא

יכולים להזמין את כולם כי ידי אינה משגת, אז אפשר לרתום את בתי העסקים כדי לתת מענה אבל צריך לפתח עוד את הדבר

דני: צריך לבדוק כמה בתי עסקים יכולים לתת מענה

ליאת פוגל: השאלה האם אנחנו באמת נותנים לקולות של "הלמה לא" לתפוס

מקום, כי בסוף תמיד יהיו הורים שלא יבחרו בדרך הזו אבל חשוב שנעלה את הקול של הצד השני

אורנה (איגוד אינטרנטי): זה כמו לשלוף ילד מבית ספר דתי ולשים אותו לבית ספר חילוני. 70% מהבריונות ברשת זה נעשה ממבוגרים כי ילד ששומע הרצאה מדהימה אבל אח"כ רואה את אבא שלו מבייש בפומבי אז הוא לא מבין ואז אנחנו רואים גם התנהגות אצל הילדים. הנקודה החשובה לטפל בה זה מבוגרים.

דני: יש פה תופעה שמנסים לחפש את הדברים הקטנים ולהעצים אותה בממדים לא פרופורציונאליים וזה מתחיל ממבוגרים

רוזי: יכול להיות שאפשר לעשות מפגש של כל עובדי עירייה ולהעביר שם הכשרה למבוגרים

מיכל: אנחנו לא נוכל לברוח מהאינטרנט, היום היד קלה על המקלדת ונרשמים תגובות שלרב הצד השני לא בודק עובדות בשטח ומדובר בתגובות פוגעניות, אותי מעניין לראות הראם מישהו בתגובות עוצר את שטף המילים ולפעמים לא מוצאת כזה, השיח נדלק כמו אש בשדה קוצים ולכן אני חושבת שכדאי לפתח מערכת סינון שאני יכולה לבחור איזה תגובות אני רוצה שיקפצו לי כי אני מוצפת במידע מזיק דני: אני רוצה לסכם, חשוב לתכלל ואת המערכות בינינו: ילדים, מערכת חינוך ושאר הגורמים העירוניים, צריך גם לזכור שהתחושות והרגשות של תופעת שיימינג נשארות לאורך תקופה ארוכה בצד של הנפגע.

שני: אנחנו מפה נצא עם נקודות למחשבה כיצד אפשר לתרגם ולצאת לעשייה,

תודה לכל השותפים והנוכחים היום

חתימת יו"ר הועדה רשם

פרננדה חימנס

שני חן כהן