פרוטוקול ועדת כספים

‏22 מאי 2024

‏י"ד אייר תשפ"ד

סימוכין: 692570

פרוטוקול ישיבת ועדת: כספים מס' ישיבה 1/2024 נערך ביום:21.5.2024

שמות חברי הוועדה הנוכחים:

דני הרוש – יו"ר הוועדה

לירית שפיר שמש – מ"מ יו"ר הוועדה

אורן כהן – חבר הוועדה

יעל סער – חברת הוועדה

הדר לביא – חברת הוועדה

ממה שיינפין – חבר הוועדה

שמות מוזמנים שנכחו:

יובל בודניצקי – מנכ"ל העירייה

צחי בן אדרת – גזבר העירייה

אלון בן זקן – יועץ משפטי

רונן שטרית – יועץ

אורית דנאי גנדל – סגן גזבר

צבי אפרת – סגן גזבר

פירי לוי – סגנית מנהל אגף תקציבים

מירי מינוסקין – מזכירת הועדה

סדר יום הועדה:

דיווח ועדת השקעות  - רבעון 1 2024  – יציג רונן שטרית דו"ח כספי  משרד הפנים 30.6.2023

דו"ח כספי  30.9.2023

דו"ח כספי  31.12.2023

צחי בן אדרת: חברים דני הרוש יו"ר, לירית מ"מ יו"ר, אנו 7 חברים בקדנציה. דני, לירית, הדר, יעל, לירית, אורן וממה.

צבי אפרת: ביום שישי הפכתי לסבא, בשעה טובה. זה לפרוטוקול.

נתחיל בסקירת ועדת ההשקעות.

דני הרוש: אני פותח הישיבה ומעביר השרביט לצחי ולצוות המקצועי.

אורן כהן: כבר שעה מצלמים אותי חוג התקשורת של כצנלסון רמת השרון, נברך אותם.

צחי בן אדרת: ברוכים הבאים, ישיבת מליאה ראשונה למועצה חדשה. הצגת דוח ועדת השקעות, אח"כ 3 דוחות, חציון, רבעון 3 ושנתי, 2023. נציג כשנגיע לדוחות. נתחיל ברונן יועץ ההשקעות שלנו.

דיווח ועדת השקעות  - רבעון 1 של 2024

רונן שטרית: שלום ערב טוב. אנו מסכמים הרבעון הראשון של 2024. תיק ההשקעות עומד על 49 מלש"ח נכון ל-31.3. תיק ההשקעות שאפשר יהיה להשקיע באמצעות מדיניות חוזר מנכ"ל, 60% בשוק ההון ו-40% בפקדונות. סה"כ כ-607 מלש"ח. יש קרן שמשקיעה במרכיב מניות ופקדונות, סה"כ 49 מלש"ח.

שנת 23 הייתה שנה שהסתיימה בתשואה כ-4.5%. השוק היה תנודתי עקב המלחמה. אנו בסביבת אינפלציה משתנה, היינו בתחילת השנה באינפלציה מתמתנת וחשבנו שהריבית תרד, אך בפועל הריבית ירדה פעם אחת והאינפלציה חזרה להרים ראש ומתחילת השנה אנו ב-1.8%, וצופים שנה קדימה 2.8%, עדיין לא התפרצות אינפלציונית.

ככל שיהיה שקט נראה עליות בשווקים. הפרמטרים טובים בהשוואה לעולם. ארה"ב פתח העלינו פער ב-כ 20% אחוזים במדדי המניות בעקבות המלחמה. הוא ייסגר כנראה, ככל שניכנס לעולם של וודאות.

נראה בחודשים הקרובים תנודתיות בשווקים, עליות, ירידות, ככל שיהיו יותר הודעות חיוביות השוק יעלה, וההיפך חלילה.

אלו התשואות מתחילת השנה, חודש מרץ 0.44, 1.28% מתחילת השנה. בלטו לטובה המניות. מה שעולה בצורה חזקה יכול גם לרדת, נראה זאת בהמשך.

עדיין תיק המניות של העירייה סולידי, בחשיפה של 10% זה מה שמשרד הפנים מאפשר לנו. כפר סבא עיר איתנה. מה שבולט פה זה המניות שעלו ב-10% כמעט ב-3 החודשים הראשונים.

הסיכון של האג"ח של התיק, זה המח"מ. אנו במח"מ נמוך. ככל שהוודאות תחזור למשק יהיה נכון להאריך את המח"מ, זה המח"מ הנכון לתקופה.

בחלוקת תיק המניות מותר לנו עד 10% מניות. אנו 8%. ריבית משתנה חשיפה לאינפלציה ולריבית עומד על אחוז מתאים לתקופה. כל עוד הריבית היא כ-4% אנו צריכים להיות שם גם במדד וגם בריבית המשתנה.

הוספנו חשיפה מכסימלית של 35% לענף הנדל"ן, אין סיבה להיחשף אליו יותר מידי והגבלנו זאת. חברות עושות שקלול של התשואות, מקבלים תשואה מינימלית של 4%, זה משקף תשואה בתיק, אם הריבית תרד נקבל רווחי הון.

קצת מאקרו נכון למרץ. שיעור האבטלה ממשיך להיות נמוך, תחזית התוצר, למרות התחזית האחרונה הלא כל כך מעודדת, אנו בסביבות 2% תוצר ב-2024, כשמדינות ה-OECD הן ב-0.1. אנו בפוטנציאל הרבה יותר גבוה למדינות העולם המערבי, שימומש ככל שתהיה יותר וודאות. הנתונים חיוביים.

רואים פערים לטובת המניות, יש הצדקה להיחשף למניות ככל שמותר לפי מדיניות ההשקעה של חוזר מנכ"ל. שאלות?

יעל סער: אני מבינה שבשנה שעברה מסכמים ב-4.5%.

רונן שטרית: בערך.

יעל סער: כמה הייתה הריבית על פק"מ בבנק?

רונן שטרית: ב-3% התחילו וסיימו ב-5% לתקופה של שנה.

יעל סער: קשה לי מאוד עם האחוזים האלה.

צחי בן אדרת: לא היית מקבלת 5% אחוזים בבנק.

יעל סער: אם הייתי שמה היום ,הייתי מקבלת 5%.

צחי בן אדרת: תראי לי בנק שנותן 5%, אולי לשנה, גם לא.

יעל סער: 4.5% זו תשואה נמוכה מאוד בעיני, בתיק שאנו מפזרים את הדברים. למה אנו לא ב-10% מניות אם התשואה גבוהה? אשמח להבין את תיק המניות, מי מנהל את ההשקעות.

צחי בן אדרת: יעל, לגבי מניות זה נכון להגיד עכשיו, אבל לפני שנתיים או 3 כשהשוק ירד 10% המצב היה הרבה יותר גרוע.

יעל סער: לטווח ארוך המניות תמיד רווחיות. בהשקעה. אני לא מסכימה.

רונן שטרית: נכון, אבל בסביבת אינפלציה גבוהה שהיתה ב-22 לא היה נכון להשקיע במניות. ב-23 הייתה עלייה, אנו מנהלים גם את הסיכונים של התיק, לא רק את התשואה הנוספת. המניות יכולות להיות עד 10%, לא בכל רגע נתון זה 10%.

יעל סער: החלוקה של התיק מחולקת לטווח קצר, ארוך ובינוני. לא הכול מושקע לאותה התקופה.

צחי בן אדרת: מה היית עושה אחרת, איך היית מחלקת?

הדר לביא: לא אנו נגיד לכם מה להשקיע. אולי תשלחו ליעל את כל התיק, הפירוט.

דני הרוש: תשאלו שאלות ענייניות והיועץ שלנו יענה.

צחי בן אדרת: זה בסדר, חשוב לי לשמוע את דעת החברים. בסוף אנו יושבים, חברי ועדת ההשקעות, מקצועיים, סגן הגזבר, החשבים, מהחינוך והכספים, יועץ השקעות ואני היו"ר, מקבלים החלטות, לפי ההמלצות שאנו מקבלים. אם יש המלצות נוספות נשמח לשמוע ולהחליט. אין אמת אחת, האמת בדיעבד הכי נכונה. אי אפשר לדעת.

הייתי מסכים עם יעל אם היו פערים מאוד דרמטיים, היינו מפספסים דרמטית את התשואה. אבל זה מניות, בורסה, אי אפשר לקלוע.

אורן כהן: לא נראה לי שפק"מ שנה שעברה נתן 5%. בערך 2% הוא נתן.

צחי בן אדרת: רק התחלנו את השנה. דיברתי על שנה שעברה.

רונן שטרית: לא יכולים להסתכל רק על 24 ועל 23. לא מסתכלים רק עליהם אלא גם 22 ו-21. מסתכלים על התמונה הכוללת, היו ירידות חריפות בשווקים ב-22. מ-21 התחלנו להיכנס לסביבת אינפלציה גבוהה והריבית עולה, ולא כדאי להיות בשוק ההון. למרות שקיבלנו ריבית נמוכה בפיקדונות, עדיין 0.1 הרבה יותר גבוה. זה קרה ב-21 וב-22. ב-23 שינינו פוזיציה והגדלנו מניות. זה הערך המוסף של ועדת השקעות שמתכנסת. לכן חשוב מאוד לעשות את הדיונים האלה ולהגיב למה שקורה בשוק. קרה משהו ב-2023.

צחי בן אדרת: אנו גם בודקים עצמנו בוועדת ייחוס לעומת תיקים אחרים.

רונן שטרית: לאורך זמן נכון שהמניות עושות את התשואות הגבוהות ביותר, אך עיריית כפר סבא לא יכולה להגיד לא אגע בכסף 5 שנים.

יעל סער: מניות אתה יכול לקנות לטווח ארוך, 5-10 שנים. לכן שאלתי אם אנו קונים מדדים, מניות ספציפיות.

רונן שטרית: רוב הכסף של המניות זה מדדים, מניות הבנקים, ת"א 35, אלה המדדים שמותר לנו לקנות. יש לנו חשיפה למניות ספציפיות באמצעות קרן ההשקעות שמשקיעה לפי חוזר מנכ"ל, שם יש שילוב. השילוב של מניות אקטיביות עם מדדים הוא נכון. זה לא שאנו חשופים לכל העולם. משקיעים רק במשק הישראלי ובמדד 125.

יעל סער: אסור להשקיע בסטארטאפים ודברים מסוכנים?

רונן שטרית: אסור.

יעל סער: אסור לנו גם להשקיע בחו"ל?

רונן שטרית: נכון. אסור. קרן השקעות זה לפי חוזר מנכ"ל. איילון מנהל אותה. אין לנו נגיעה שם, שמים את הכסף והם מנהלים. 0.22. בלי הפקדות ובלי כלום.

יעל סער: מעניין. אז יש לנו את זה, ופקדונות יושבים בכמה בנקים או באחד?

תשלחו לי את הפירוט, אני לא רוצה להציק.

צחי בן אדרת: תשאלי, אנו כאן, את לא מציקה. זו הפלטפורמה.

יעל סער: אנו צריכים להתייחס למניות כאל כסף לטווח ארוך. יש עכשיו תכנית החיסכון לילדים, לוקחים תכנית מסוכנת והולכים איתה, אז החשיפה שלך לדברים תנודתיים גבוהה יותר.

רונן שטרית: כספי העירייה לא מושקעים לתקופות כה ארוכות.

צחי בן אדרת: אני גם חושב. כל הכסף שלנו במניות הוא 2.5 מליון. תוספת 2% זה לא יותר מידי.

יעל סער: גישתי היא ששקל אחד עדיף מ-0 שקל.

צחי בן אדרת: בסוף אנו נעים במספרים גדולים. שמענו את הערותייך בקשב רב. מקובל, אם תרצי חומר נוסף נעביר כל מה שתרצי. תכתבי לנו.

יעל סער: תודה.

הדר לביא: תודה על הסקירה המקיפה וכל הפרטים. אני רוצה להסתכל במאקרו, אם יש שינויים בהנחיות במדיניות הממשלתית בעקבות השקעות רשויות, ואם הגירעונות משפיעים עלינו בהשקעות.

רונן שטרית: אין הנחיה חדשה של הממשלה שמתייחסת למדיניות השקעה מלבד חוזר מנכ"ל מ-2020, לא השתנתה ההמלצה ואין צפי לשנות בטח לא בגלל מצב שוק זה או אחר.

צחי בן אדרת: אם יוציאו הנחיה כזו לדעתי זה יהיה גורף לכל השוק, זו תהיה אמירה של המדינה ולא רק בדלתיים של הרשויות.

הדר לביא: אני מנסה להעריך ולצפות מה משפיע עלינו בתקציב השנה הבאה, האם זה משפיע עלינו ביכולת לתכנן השקעה. האם הגירעונות של המלחמה משפיעים על ההשקעות שלנו, אנו צריכים להיות סולידיים יותר או עם סיכון, האם זה רלוונטי למדיניות ההשקעות שלנו?

צחי בן אדרת: לא כ"כ הבנתי השאלה. הרווחים שיש מהתיק הזה ברובם הולכים לתוכנית הפיתוח. אם יש השפעה על התקציב, כן נבנה את התקציב, צריך לקחת בחשבון את כל הבלת"מים, הוצאות חירום וכל מה שקשור. בסוף אנו בעיצומה של בניית התקציב עדיין. אנו בישיבות קדחתניות ומקווים לסיים התקציב כמה שיותר מהר. כשתהיה תמונה מלאה נעדכן.

רונן שטרית: בנוגע להשקעות, אם משהו בצרכים של העירייה השתנה בעקבות גירעונות של הממשלה, לי לא ידוע, לא השתנה שום דבר, אין טעם לשנות את המדיניות. המבחן הוא אם צריכים הכסף בשנה הבאה או לא. אם צריכים, הכסף מושקע בפיקדונות.

יעל סער: לגבי הכסף בקרן של איילון. יש עוד חברות שמנהלות קרן רשויות?

רונן שטרית: לא. היתה קרן אחת של מגדל, ובעקבות שינוי חוזר מנכ"ל שהתירו השקעה במניות, כי עד פברואר 20 אסור היה להשקיע במניות, הקימו קרן שמתאימה להשקעה מחדש.

יעל סער: זה מה שעשה ... האם אפשר להעביר את זה למקום אחר שינהל?

צחי בן אדרת: חשוב להשוות את זה למדד הייחוס ולרשויות אחרות. לתיקים דומים. כשאומרים לא להיט, צריך להבין למה משווים. צריך להשוות תפוחים לתפוחים, לתיק שיש בו אותם מגבלות.

יעל סער: 0.73 זה באמת הריבית בבנק.

צחי בן אדרת: זה לרבעון.

יעל סער: כמה זה לשנה?

רונן שטרית: אשלים את התשובה. יש רשויות שאינן איתנות ורשויות איתנות. אלו שאינן איתנות וזה רוב הרשויות בארץ מותר להן להשקיע עד 5% במניות. לא כמו כ"ס. איילון יצרה קרן שמתאימה לכל הרשויות. אנו הוספנו מדדי מניות, בבנקים וכו'. לכן אנו 8%. זה שהמוצר הספציפי הזה לא עשה תשואה כמו הבנצ' מרק, שהוא 10%, זה שהמניות עלו 10% ברבעון זה משמעותי, זה משפיע. אבל באפריל המניות ירדו ב-5%, והקרן ירדה הרבה פחות מהשוק. לכן צריך להסתכל לטווח ארוך ולעשות ניהול סיכונים נכון בראייה הכוללת.

יעל סער: הקרן לא מחזיקה 30% מהתיק? זה שהיא ירדה או עלתה, זה הרבה מהתיק.

רונן שטרית: אבל אנו מסתכלים על ינואר עד מרץ. אפריל לא היה להיט, חודש מאי גם מדשדש.

יעל סער: זה עשה אחוז בחצי שנה. אם אני מבינה נכון.

צחי בן אדרת: יש תיק השקעות מסוים, מוגבל, לעירייה יש כספים מושקעים. אני אוהב לעשות פיקדונות גם בעו"ש הרגיל שלנו, בסביבות 4% ריבית. אם מסתכלים על תמונה כללית כוללת, רוב הכספים זה פיקדונות. זה בא לידי ביטוי בתיקים שאנו משקיעים.

יעל סער: אולי ללכת למשקיע אחר ולהציע לו להקים קרן מתחרה, אולי יביא תוצאות טובות יותר. כשיש קרן אחת, היא בד"כ עושה את המינימום.

צחי בן אדרת: קרן מתחרה, לעניין ביטוחים, יש 2 חברות שמבטחות, והפרמיה עולה. אין סיכוי, אני נתקל בקירות, זה כמעט בלתי אפשרי. כל עוד אין מישהו שיוזם את התחרות ומקים בעצמו, אני לא רואה שנצליח לשכנע מישהו לעשות זאת. בעניין הביטוח לא אמרתי נואש, אני עוד מנסה.

רונן שטרית: אפשר לעשות מדיניות השקעה, 2 חברות מנהלות, והן ינהלו.

צחי בן אדרת: נדון בזה בוועדת ההשקעות שלנו. מטרת הדיון פה היא סה"כ להציג את ועדת ההשקעות ולהיות שקופים. להציג על השולחן. זה עלה בדוח הביקורת של העירייה, ומאז אנו מקפידים לעשות את זה. עוד שאלות? תודה רבה לרונן.

דוחות כספיים:

צחי בן אדרת: הנושאים הבאים, דוחות כספים של רבעון שני 23, שלישי ואחרון של 23. אעלה הצעה, אם תרצו. אני מציע לעשות את השנתי, כי זה רבעונים מצטברים. אם יש שאלות על השלישי והשני, אנו כאן להשיב. השלישי מסכם בד"כ את הכל. אם זה בסדר, אציג את הרבעון השנתי, הרביעי. איך שתרצו.

הדר לביא: השנה האחרונה.

צחי בן אדרת: בסדר, אציג דווקא את השנה האחרונה.

הדר לביא: נסה לעשות השוואות, כי החציון הראשון מבוקר. זה יעזור.

צחי בן אדרת: יותר קשה לי השווואות. לצורך העניין ברבעון השני סיימנו ב-4 מליון גרעון ובשלישי עם 3 מליון. אוודא רק את המספר, לא מהזיכרון.

כן, ברבעון השלישי 3 מליון. הפער נובע מכך שהיינו צריכים לקבל כספים לתיכון שמיר ממשרד החינוך. הוא היה בבעלות אורט ועבר לבעלותנו, משרד החינוך התעכב ולא שילם לנו את הכספים, ולקראת סוף 23 קיבלנו. זה הפער הזמני בין דוחות יוני 23, ספטמבר 23, וב-2023 נסגר הגרעון.

לירית שפיר שמש: הרבעון השני הוא עם גרעון 4 מליון, מה היה שם? זה לא ה-3 מליון של התיכון? יש מליון נוסף.

צחי בן אדרת: זה ה-3 מליון של התיכון. וכל מיני משרדי ממשלה שמעבירים באיחור, לא ב-30.6 אלא אח"כ, כל מיני שיפטינג במהלך שנה שאנו רודפים אחריהם.

לירית שפיר שמש: וה-3 מליון של אורט הסתדרו לסוף השנה?

צחי בן אדרת: אציג את 23 ותראו את ההפרשים.

לירית שפיר שמש: תתייחס לזה, שנדע איפה אנו עומדים. כי אם הרבעון מתכסה ומסתדר זה סיפור אחד.

צחי בן אדרת: השבתי לבקשתה של הדר. ברשותכם, אציג את השנתי של 23. מקובל עליכם? כן.

לירית שפיר שמש: למעשה הרבעונים האחרים מגולמים בפנים ומצטברים.

צחי בן אדרת: בדיוק.

לירית שפיר שמש: מבחינה חוקית, מותר לך להציג רק את האחרון? לא אמרת שצריך להציג דוחות אלה בפני הוועדה?

צחי בן אדרת: אני יכול להקריא טכנית, אך חשוב לי המהות. לא איכפת לי, אני כאן.

לירית שפיר שמש: רק שאלתי מבחינה פרוצדורלית.

צחי בן אדרת: הדוחות מונחים בפניכם.

דני הרוש: אם חברי הוועדה מסכימים, אין שום בעיה לטעמי.

לירית שפיר שמש: אני לא מתנגדת לאחרון המצטבר, רק לדעת אם עובדים בסדר.

דני הרוש: לכן שאלתי אם כל חברי הוועדה מסכימים.

יעל סער: לגבי התאמות, דברים שנרשמו ממשרד הפנים, אשמח להבין על מה הם מדברים.

דו"ח כספי  31.12.2023

צחי בן אדרת: אעשה סקירה ואשיב לשאלותיכם לפי הסדר. נתחיל ברבעון רביעי 23, שנתי. נכסים נזילים, קופה ובנקים 164, הכנסות מתוקצבות שטרם התקבלו 20, חייבים תשלומים לא מתוקצבים שזה בעיקר הגפן 2.2 מלש"ח. זה מצטבר, אח"כ הכספים עוברים. סה"כ רכוש שוטף 187. השקעות מיועדות לכיסוי קרן לעבודות פיתוח, השקעות במימון קרנות מתוקצבות שזה בעיקר תאגיד שרון, סה"כ השקעות, סה"כ נכסים 285.4 מליון.

אסיים המאזן ואח"כ שאלות ברשותכם.

התחייבויות - מוסדות שכר, אפשר לראות את תוספת השכר בין שנה שעברה להשנה, כל הסכמי השכר נחתמו בספטמבר ובאו לידי ביטוי בסוף השנה בשכר. ספקים וזכאים, פקדונות והכנסות מראש ואחרים, סה"כ התחייבויות שוטפות 160.2 מליון. קרנות בלתי מתוקצבות, קרנות מתוקצבות, עודף לתחילת שנה, בתוספת האיזון שנשארנו, דוח רווח והפסד שמיד נגיע אליו. סה"כ עודף מצטבר בתקציב הרגיל. בניכוי עודפים משנים קודמות 2.6 מליון.

עודפים בתקציב בלתי רגיל, עודפי מימון זמניים אל מול גירעונות, סה"כ התחייבויות ועודפים 275.4 מליון. עודף מלוות, הרכב קרנות.

יעל סער: לגבי סה"כ נכסים, שבין השנים ירד 40 מיליון, מה המשמעות של זה אם יש משמעות?

צחי בן אדרת: אפשר לראות המשמעות למעלה. ירידה במזומנים. זה דוגמה אחת. גם התב"רים ירד. את רואה בשורה למעלה את ההרכב בין שנה לשנה. זה אומר שלקחנו בפיתוח יותר השקעה ב-23, וכספי השבחה ירדו.

הדר לביא: תסביר שוב מה זה השקעות מיועדות לכיסוי קרן לעבודות פיתוח.

צחי בן אדרת: כן. יש לי פה גם ביאור. זה סה"כ תב"רים, 47.3 מליון, סה"כ כספים בקרנות. זה כולל בתוכו, מיד אגיד לכם, סה"כ הקרנות שלנו.

הדר לביא: אז הקרנות ירדו בחצי מ-22 ל-23?

צחי בן אדרת: נכון.

בביאור הרכב 3, תסתכלי למטה, 52 מליון, סעיף קרן פנסיה. אם תפחיתי אותה, מתוך 52 מליון 9.2, זה קרן פנסיה תקציבית.

יעל סער: אז מה יושב בתוך קרנות אחרות? יש קרן השבחה, קרן מכירת נכסים, היטל ביוב ואחרות.

צחי בן אדרת: אורית, יש לך הפירוט בשלוף? מיד נגיע לזה.

אורית גנדל: נובע בעיקר מקרן ניירות ערך שלא מומשו, חניונים ציבוריים, קרן שמירה.

יעל סער: אז יש רווח תיאורטי שלא מומש, כמה אחוז?

אורית גנדל: אם יש רווח מניירות ערך שלא פרענו אותם, אנו לא יכולים לרשום זאת כהכנסה, זה עובר לקרן, לפי הוראות ניהול ספרים.

יעל סער: אז מה החלוקה של 3.5 מליון? 3 מליון זה כספי הפנסיה.

צחי בן אדרת: אם אין לך בשלוף, נשלח את ההרכב.

יעל סער: הקרנות האחרות, אם מסתכלים על כסף שאפשר לנצלו...

אורית גנדל: הקרנות האחרות זה גם קרן הכבישים וקרן הניקוז. לפי הוראות משרד הפנים זה לא מופיע במאזן. צריכים לדווח בנפרד על השבחה ומכירת נכסים. כל האחרים כולל כבישים וניקוז צריך להיכנס באחרות.

יעל סער: אני מנסה להבין כמה כסף יש זמין לתב"רים מהקרנות האלה.

צחי בן אדרת: זו שאלה יותר מורכבת. אשלח לך. חלק זה סלילה, חלק תיעול, לא הכל זה תב"רים.

אורית גנדל: זה עדיין כסף מיועד.

דני הרוש: תכינו החומר ליעל ותשלחו לה.

צחי בן אדרת: אין בעיה.

יעל סער: יש צפי לכספי היטלי השבחה? גם ברבעון 3 היה 0 וגם עכשיו, ואז הפך ל-10,000. יש תזרים צפוי להכנסות?

צחי בן אדרת: עד היום גבינו 33 מלש"ח הכנסות עצמיות והקצינו אותן לעבודה. אני אומר מה תיק מזומן. הרישום החשבונאי לפעמים שונה מהמזומן. השבוע הסתכלתי על זה, רציתי לראות כסף חי, מה נכנס ומה הקציתי, מה שיפוצי קיץ וכו'.

אנו עושים תחזית במסגרת התקציב, תראו את זה, זה התחזית למעשה. אבל זה לא כמו הכנסות שוטפות מארנונה. פה אין לי מושג, הקבלן החליט לא לבנות, כן לבנות, יש פועלים או אין פועלים ואז יש כסף. בחודש ינואר גבינו 300,000 ש"ח השבחה, ובפברואר 3 מליון. זה תלוי בכספים, מלחמה.

יעל סער: אוקי, עם סך הקרנות האלה, שעולות ויורדות, איך מתכוננים לתב"רים של השנה? כי אין הרבה. ירדנו ב-40 מליון משנה שעברה וגם שנה שעברה לא היה תקציב תב"ר גבוה. מה מקורות התקציב לתב"ר בשנה הבאה?

דני הרוש: מה זה קשור עכשיו. אני חושב שהשאלה הזו לא כרגע בהצגה הזו. יהיו הכנות לתקציב לשנה הבאה, כולל תב"רים כמובן.

יעל סער: יש צפי למתי יהיה תקציב?

דני הרוש: צחי עובד על תקציב 24. אני מעריך לקראת יולי או ישיבה שלא מן המניין באמצע יוני. תלוי בצוות המקצועי. והוא כמובן יבוא לדיון בוועדת כספים.

יעל סער: לא חשבתי שלא. רק תהיתי מתי. גם מבחינת הצוות המקצועי קשה לעבוד.

דני הרוש: ברור. צחי, אתה תגיד מתי תהיו מוכנים.

צחי בן אדרת: התקציב מאוד מאתגר השנה, בטח לעניין השכר.

דני הרוש: השאלות האלה יהיו נכונות לישיבה לקראת התקציב.

צחי בן אדרת: מנסים למצוא פתרונות נכונים לעירייה.

אעבור להכנסות, אפשר לעבור?

הדר לביא: אשמח לשאול על הנכסים, להבין למה ההשקעות המיועדות לכיסוי קרן לעבודות פיתוח ירדו בחצי בשנה, ואם זו מגמה.

צחי בן אדרת: ירדו כי משקיעים יותר. היטלי ההשבחה ירדו. אין לי הסבר אחר, אנו מוציאים כספים. כמובן הכל מאושר. כל התב"רים אושרו. ההגדלה של התב"רים והתב"רים שאושרו בוועדות הכספים ובמועצה באים לידי ביטוי בירידה במזומנים ובהשקעות בקרן פיתוח.

הדר לביא: אם נרצה להגדיל את התב"רים לא נוכל?

צחי בן אדרת: לא, נעשה תחזית שנתית. בסופו של יום מקצים כספים רק לגבי כסף חי, קיים. אני לא מתחייב לבנות בי"ס ב-20 מלש"ח כשאין לי את הכסף בקופה. הכסף החי הוא נכסים נזילים קופה ובנקים, 164 מליון, בתוספת 47.

הדר לביא: גם לתב"ר וגם לשוטף?

צחי בן אדרת: כן. תב"ר סה"כ 47.

הדר לביא: היכולת שלנו להשקיע בתב"ר שלא על בסיס הלוואות, ירדה מ-102 ל-47?

צחי בן אדרת: נכון, עד 31.12.23.

הדר לביא: אני מודאגת מהמרווח הצר שזה מביא אותנו אליו, כשנדבר על פרעון המלוות ועומס המלוות.

דני הרוש: עוד שאלה בנושא זה?

צחי בן אדרת: נעבור להכנסות הוצאות.

סה"כ ארנונה כללית, 443 מליון. הכנסות עצמאיות וחינוך, עצמיות רווחה, עצמיות אחרות, סה"כ 590 מלש"ח. תקבולי משרד החינוך, תקבולי משרד הרווחה, תקבולים ממשלתיים אחרים, מענקים מיוחדים, אחרים, סה"כ הכנסות מיליארד ש"ח.

יש העניין של הנחות, אנו רושמים אותם גם בהכנסות וגם בהוצאות, זה לא משפיע על דוח רווח והפסד. 65 מליון.

הוצאות - שכר כללי, פעולות כלליות, סה"כ הוצאות כלליות 264.4 מליון. שכר עובדי חינוך, פעולות חינוך, סה"כ חינוך 476 מליון. רווחה, סה"כ הוצאות. פרעון מלוות ביוב ומים, מלוות אחרות, סה"כ פרעון מלוות 41.8 מליון. הוצאות מימון בעיקר כרטיסי אשראי וכו', 2.2 מליון. סה"כ הוצאות מליארד ש"ח. הנחות ארנונה גם בהכנסות ובהוצאות. סה"כ הוצאות מיליארד שבעים, משאיר אותנו בעודף קטנטן של 300,000 ש"ח. לא משמעותי. שאלות?

לא נכנס נכס לא ראוי ונכס ריק. החלק היחסי לא כלל הנחות מנכס לא ראוי ונכס ריק, נתקן את זה ברבעון הבא, זה סה"כ 8 מליון. את צודקת, נתתי לכך את הדעת השנה, וזה הפער. לכן הייתי מוכן עם התשובה.

יעל סער: לגבי עצמיות חינוך ואחר, היתה חריגה משמעותי. היה חסר 16% בחינוך. זה בגלל המלחמה, היו מסגרות שלא היו, צהרונים? אני לא יודעת. רואה מינוס 8.5 מליון ביחס לתקציב. גם באחר יש. מאיפה נובעים הפערים?

צחי בן אדרת: עצמיות חינוך זה בעיקר המלחמה, הגיעו לקצת יותר מ-5 מלש"ח, וגם קיטנות ביולי יש פחות ילדים, 2 מלש"ח. יש ירידה קטנה מתשלומי תל"ן. עובדים על זה. זה פחות או יותר.

לגבי עצמיות אחר, אני מחפש את הביאור. יש פה ירידה של יותר מ-5 מלש"ח לגבי פרק הנדסה. הרי אנו מושכים מהשבחה לשוטף לפי תחשיב מסוים. ככל שמקבלים יותר אגרות, תחשיבית זה יורד. יש תחשיב של משרד הפנים שאומר לנו כמה למשוך. עלויות הנדסה, מתוכו מושכים תקציב מסוים שעובר לשוטף.

יעל סער: למה לא עברו 5 מליון?

צחי בן אדרת: בין התקציב, הרי השאלה מה הפער בין התקציב לביצוע פחות 5 מליון ביצוע. התקציב שחושב, התחשיב של ההנדסה, כולל בתוכו גם את האגרות בנייה, הן חלק נכבד מהתקציב הזה. ככל שנכנסות יותר אגרות בנייה המשיכה יותר קטנה. זה התחשיב, אנו לא יודעים לחזות אותן, נכנסו יותר אגרות בנייה, לכן המשיכה יותר קטנה.

יעל סער: בגלל יותר אגרות פחות כסף עבר לשוטף. פער אינטואיטיבי לחלוטין.

צחי בן אדרת: חניה גם איבדנו 5 מלש"ח בגלל המלחמה. כל מיני ביטולי הפרשות שחשבנו שנעשה, חשבונאיות, שחשבנו שכל מיני הליכים משפטיים יבשילו ונוכל לבטל ההפרשות החשבונאיות שעשינו, לא קרו.

יעל סער: זה בערך 10 מליון?

צחי בן אדרת: 2.5-3 מליון.

יעל סער: זה ערבון לתשלום?

צחי בן אדרת: יש עיקרון השמרנות בחשבונאות, שאם יש תביעה, שאת מעריכה אותה, את צריכה לבצע הפרשה בדוחות כספיים. אנו מעריכים שתהיה פשרה או הבנה, וההליך המשפטי מסתיים, ואז מבטלים ההפרשה. חשבנו שההליכים יסתיימו, וחלק זה לא קרה. זה בסדר, זה חלק מהעניין.

קרן שמירה חשבנו שנמשוך לשוטף, בסוף לא היינו צריכים למשוך אותה לשוטף. הכנסות מהופעות מאצטדיון שלא היו, זה חלק מההפרש. משיכה שלא עשינו כי לא היה צריך. זה הסכומים הגדולים.

יעל סער: כל הסכום זה כספים שחשבנו שנוכל להביא ולא התבשל.

צחי בן אדרת: מה שאמרתי.

יעל סער: אז עצמיות אחר זה...

צחי בן אדרת: כמו חניה, חשבנו שנגבה 5-6 מלש"ח. הנדסה חשבנו.

יעל סער: עצמיות אחר זה לא תזרימי אלא סוג של הוני כזה? חלק לא מבוטל מעצמיות אחר מבוסס על הנחה כזו אם אני מבינה נכון?

צחי בן אדרת: ההגדרה שלך אחרת ממה שאני מבין, לא הייתי מגדיר את זה כך. עוד משהו?

הדר לביא: זה זמן טוב להתייחס לעומס המלוות? אשמח לשמוע את חברי הוועדה. אנו וועדה חדשה, אך רובנו ממשיכים מהקדנציה הקודמת. בתחילתה קבענו מדיניות עומס מלוות. לא רשום לנו פה השוואה לשנים קודמות. למיטב זכרוני, זה עומס המלוות.

צחי בן אדרת: ההשוואה היא לשנה קודמת.

הדר לביא: אני מסתכלת על גרעון המלוות, רוצה לראות שאנו מאוזנים, כמה מלוות אנו לוקחים.

צחי בן אדרת: זה נכון ל-31.12. אני דוחה כמה שניתן נטילת הלוואות.

הדר לביא: זו המדיניות שקבענו.

צחי בן אדרת: אני מושך עד שאין לי ברירה ואז אני נוטל. סה"כ כולל ביוב 41.8.

זה תכנון מול ביצוע של השנה. 23.

הדר לביא: עלינו, היינו בפירעון מלוות של 35 בשנים קודמות.

צחי בן אדרת: ההחזר עלה כי הפריים עלה, הריבית עלתה.

הדר לביא: יש מאזן בין פירעון למלוות שהולך וגדל, סה"כ הגדלנו ההלוואות אבסולוטית. אולי ביחס זה לא עלה, אך לי קשה לא להסתכל אבסולוטית, וההחזר עולה. בקרן התב"רים המזומן שלנו ירד. האם אתה מרגיש יותר צורך ללוות?

צחי בן אדרת: מלוות זה דבר לא טוב באופן כללי. כולנו יודעים. אין לי דרך אחרת. בסוף המועצה מחליטה אם ליטול לצרכי פיתוח. מצד שני צריכים לעשות פיתוח בתי"ס וכו'. אז השיקול הזה תמיד לנגד עינינו, מצד אחד להקטין עומס מלוות, מצד שני לתת פתרונות למוסדות ציבור וחינוך. ברור שכמה שפחות, זו המטרה. ההחלטה פה על השולחן, בין התיעדוף.

ממה שיינפין: כמה מלוות היו?

צחי בן אדרת: היום כמעט 300 מליון. זה המלוות שנלקחו ב-31.12.23. יש זכאות למלוות. עומס המלוות האמיתי הוא לדעתי עוד 40 מליון מעבר לזה.

ממה שיינפין: לאיזה אחוז מותר לך להגיע?

צחי בן אדרת: נכון לעכשיו 279 מליון. אני יכול לקחת עוד, באישורי מועצה כמובן, עוד בערך 40 מלש"ח. עומס המלוות שמותר בחוק הוא 500 מליון, 50% מהמחזור, ממיליארד.

ממה שיינפין: אז אנו יכולים לקחת עוד 100 מליון.

הדר לביא: בהחלט יכולים, אבל הפירעון הוא הסכום שמותר לך לקחת.

דני הרוש: זה היה הומור, את החשבון הגדול אנו יודעים לעשות. בלי לחץ.

הדר לביא: היית רוצה לעשות תכנית לצמצום המלוות?

דני הרוש: לא עכשיו, באחת מישיבות הוועדה מאוד אשמח.

הדר לביא: אשמח לראות את זה באחת הישיבות הבאות.

דני הרוש: אין בעיה, גם אני חושב שנכון לחשוב על מתווה איך עושים את זה. יחד עם זאת, אנו לא בימים רגילים, זו בעיה. והבעיה שאנו גוף ציבורי שרוצה לפתח את העיר. עדיין לא אומר שלא צריכים לחשוב איך להוריד את עומס המלוות. נבקש מהצוות המקצועי לקחת זמן אחרי התקציב, ולחשוב עם כל גורמי המקצוע, ואם צריך גם עם גורם חיצוני, כמובן בהסכמתכם, שיסייע לגורם המקצועי לחשוב על משהו מחוץ לקופסה כדי למזער עומס המלוות.

הדר לביא: אם צריך סיוע, יכול להיות שיש אינהאוס.

דני הרוש: יכול להיות, לא אמרתי מבחוץ. מתוך המערכות שלנו. צחי יכול לנסות, אם יש רעיונות לשבת לדיון.

צחי בן אדרת: עוד שאלות? אתן מבטיחות שבישיבת המועצה זה עובר חלק?

אין בעיה, אני מעלה את הדוח.

יעל סער: בדוח רווח והפסד של התב"רים.

ממה שיינפין: מצאת עם מי להתלוצץ, הדר ויעל.

הדר לביא: שלא ישמעו אותך אומר הנשים הצעירות בוועדת הכספים, לא להתלוצץ איתן.

יעל סער: גרעון 7.5 מליון מה זה אומר? 7.6 מליון עודף גרעון בתקופת הדוח.

צחי בן אדרת: הדוח הזה מייצג למעשה תזרים מזומנים של תקופת הדוח. נכון לצילום לתמונת מסך. זה אומר שקיבלנו, זה כמו עודף גרעון. אני מנסה לתווך לך את זה. אני יודע שאת יודעת, אני מנסה לחשוב איך להסביר לך את עולם התב"ר.

תב"ר יכול להיות בעודף, בגירעון זמני. כשמשרד החינוך מעביר לי כסף על בי"ס. נוצרים מצבים תזרימיים במהלך תקופה, שיש גרעון זמני בתב"ר. זה תמונה כוללת שמביאה לידי ביטוי את התמונה לאותו יום, ויכול להיות שיום למחרת קיבלנו את הכסף. הוא בא לידי ביטוי בכל ההכנסות שקיבלנו. 30 מליון הלוואה שלקחנו, משרד החינוך שהעבירו, סה"כ 28.

יעל סער: מה זה ה-7.6, מאיפה הוא בא, הפער הזה.

צחי בן אדרת: תמיד יש אופציית מימון, או עודף או גרעון בתב"רים כל השנה, יש המון תב"רים וכל אחד הייעוד שלו. בסוף אנו במסגרת. בסוף אנו חייבים, גם בהקצאה, כשיש כסף מקצים.

יעל סער: שאלה אחרונה, אשמח להבין את המסגרת הכללית. לצורך העניין, כל הפרויקטים הפתוחים. אני מנסה להבין לגבי התקבולים שנצברו. זה פרויקטים שנעשו השנה פלוס פרויקטים שעדיין פתוחים?

צחי בן אדרת: אורית, תסבירי תקבולים ותשלומים שנצברו לאורך תקופה.

אורית גנדל: תב"ר הוא על בסיס מצטבר. יש תקבולים שנצברו השנה, הוצאות שנצברו השנה, וזה המצב לסוף שנה. אם הבנתי נכון את השאלה.

יעל סער: לא, השאלה שלי היא כזו, יש תב"ר שעולה 100 מלש"ח, החל ב-2021, ונגמר ב-23. אם נגמר ב-23, הוא יופיע לי פה בסוף תקופה?

אורית גנדל: לא במצטבר. בשתי השורות האחרונות זה התב"רים שסגרנו. הנתון של המצטבר לסוף תקופה לא כולל את זה.

יעל סער: המצטבר לסוף תקופה זה רק דברים פעילים ומזדמנים?

אורית גנדל: כן.

הדר לביא: קיבלנו 30 מליון תב"ר ממשרד הפנים?

צחי בן אדרת: לא, זו הלוואה.

הדר לביא: מה זה מלווה ממשרד הפנים?

אורית גנדל: אין דבר כזה, זה 30,000 ש"ח.

צחי בן אדרת: כן, זה מלווה מלחמה.

הדר לביא: תגידי להם שיתנו יותר. חשבתי 30 מליון. זה היה לי הגיוני.

אורית גנדל: אעביר את המסר. נשמח שתגידי להם.

צחי בן אדרת: שאלות נוספות? אין.

דני הרוש: תודה רבה לצוות המקצועי ולחברי המועצה על השאלות והתשובות הענייניות. אם יש משהו הצוות יענה. תודה לכולם.

חתימת יו"ר הועדה .................................

תפוצה: משתתפים/סגן מבקר העירייה/רכזת הועדות

בברכה,