פרוטוקול ועדת כספים

‏29 מאי 2024

‏כ"א אייר תשפ"ד

סימוכין: 693389

פרוטוקול ישיבת ועדת כספים מספר 2/2024

מיום:28/5/2024 – צו ארנונה 2024 +2025

שמות חברי הוועדה הנוכחים:

דני הרוש – יו"ר הוועדה

לירית שפיר שמש – מ"מ יו"ר הוועדה

יעל סער – חברת הוועדה

הדר לביא – חברת הוועדה

ממה שיינפין – חבר הוועדה

אמיר קולמן – חבר הוועדה – התחבר באמצעות הזום

שמות חברי הוועדה שלא נוכחו

אורן כהן – חבר הוועדה

שמות מוזמנים שנכחו:

יובל בודניצקי – מנכ"ל העירייה

צחי בן אדרת, רו"ח – גזבר העירייה

אלון בן זקן – יועץ משפטי – התחבר באמצעות הזום סיון עמרה דדון, רו"ח – מנהלת אגף ההכנסות

אלמבנצ'י אילין דסה – אגף ההכנסות

דינה באוור – מנהלת באגף ההכנסות

מירי מינוסקין – מזכירת הועדה

על סדר היום:

אישור צו ארנונה לשנת 2024

אישור צו ארנונה לשנת 2025

דני הרוש, יו"ר: ערב טוב לנמצאים איתנו בזום, אלון ומיד יצטרף אמיר. תודה לצוות המקצועי שבאתם, למתמללת ולצוות המחשוב.

אישור צו ארנונה לשנת 2024

צחי בן אדרת: נתחיל בצו ארנונה 24, אח"כ 25.

סיון דדון: עיקרי הבקשה לצו המיסים 2024.

סיון דדון: בהתאם לנוסחת שיעור העדכון הקבוע בחוק ההסדרים, שזה למעשה מחצית שיעור מדד המחירים לצרכן, בתוספת מחצית שיעור עדכון מדד השכר הציבורי, שיעור העדכון האוטומטי לשנת -24 הוא 2.68%. לפי בסיס החיוב של 2023. זה מורכב מ-2.5%, מחצית מדד המחירים לצרכן ו0.19% מחצית מדד המחירים הציבורי.

כפי שניתן לראות במצגת אלה הם שיעורי העדכון מהשנים -2017-2024.

יעל סער: אנו מאשרים עכשיו ויש חיוב רטרואקטיבי מתחילת שנה? כבר עכשיו גובים לפי זה?

צחי בן אדרת: זה טייס אוטומטי התוספת מעודכנת כבר מחילת השנה.

יובל בודניצקי: הטייס האוטומטי הוא ברירת מחדל. זה אישור משרד הפנים.

הדר לביא: למה זה מגיע רק עכשיו?

צחי בן אדרת: בגלל הבחירות. הייתה הוראה שב-19.6 צריכים להביא למועצה. לכן אנו מביאים לשני הצווים יחד, כי גם 25 צריך להביא במועד זה.

סיון דדון: סיווג 156 מעלים לתעריף מינימום בהתאם לתעריף מינימום של משרד הפנים, ל-38.38.

יעל סער: למה רק למינימום? ממילא זה אנשים עם יותר אמצעים מאחרים. בריכה פרטית. בנתניה גובים יותר מפי 2, בהוד השרון גובים 60.

צחי בן אדרת: כי צריך להתחיל ממשהו.

יובל בודניצקי: אגיד עוד משהו, ברשותך. כשהתעריף עולה למינימום פה, עדיין הניסיון מלמד שלא משנה כמה אנו מבקשים, וניתן לבדוק אחורה, משרד הפנים מרשה העלאת תעריפים באחוז מסוים. אם התעריף היה לא סביר אך ההעלאה המתבקשת היא 30%, הוא לא יאשר בפעימה אחת את כל התוספת . הוא יאשר, אך במדרגות של 6-7% כל שנה, וכך מעדכנים.

צחי בן אדרת: אשלים. המדרגה הראשונה, בעיקרון בפרקטיקה ומהנסיון שלי מעלים בין 2% ל-8%. זה ניסיון העבר. מ-2019 שאני פה לא העלו יותר. זה היה המנעד. תעריף מינימום יכול להיות שיאשרו לנו בפעם אחת. אך מעבר לו, יאשרו בין 2% ל-8%. העליות צריכות להיות הדרגתיות וזה סביר מאוד. אבל לא ניתן לדעת מה תהא ההחלטה בסופו של דבר.

יעל סער: זה כמעט 100%.

יובל בודניצקי: אנו מקווים שבפעימה הראשונה הם יאשרו ליישר קו לתעריף המינימום לפחות.

צחי בן אדרת: נניח אישרו לנו את התעריף 38, ועוד 2% כפול השטח, זה לא משמעותי באמת.

יובל בודניצקי: מסתכלים בסוף על האחוזים.

סיון דדון: סיווג 236 מדובר במבנה מסחר. אין נכסים כאלה בעיר. מתוך רצון שתהיה אטרקטיביות מול הרשויות מסביב, מבקשים פה הפחתה של התעריף דווקא, ל-140. קיבלנו את זה בפעם שעברה.

צחי בן אדרת: בבקשה הקודמת חלק מהתערפים אושרו וקיבלנו והפחיתו לנו ב-4-5%. זה המדורג.

יובל בודניצקי: זה מה שאמרתי קודם, רק הפוך. כן, צריך להגיש כל פעם בקשה, לא נותנים הסכם מסגרת. זה בפעימות.

צחי בן אדרת: דווקא ב-236 לא אושרה לנו, אך תעריפים אחרים אושרו. זה השיטה שלהם. בסדר.

סיון דדון: סיווג 208. משרדים שרותים ומסחר מעל 7000 ועד 10,000 מ'. גם פה אין עדיין נכסים כאלה בכ"ס. גם פה אנו מבקשים הפחתה ל-160, מתוך רצון לעודד עסקים להגיע לכפר סבא.

יעל סער: אין עסקים כאלה להשכרה או שלא מצליחים להשכיר?

צחי בן אדרת: לא מגיעים נכסים כאלה. יש נכסים כאלה?

דינה באוור: זה לא הבניין, זה המחזיק. לא ידוע לי אם יש שטח פנוי כזה.

יעל סער: אז זה תיאורטי.

סיון דדון: סיווג 227. שטח מבנה שמשמש להוצאת שולחנות וכסאות .בשימוש קבע רוב הרשויות מחייבים לפי תעריף ראשי, שזה מחיר משמעותי יותר. זה מתכתב עם סיווג 228, שזה שטח קרקע. סיווג 227 מדובר על מבנה שהוא מקורה עם 3 קירות, צמוד למבנה / עסק רק עם 3 קירות וסיווג 227 חלק פתוח, וזה מדובר בשטח קרקע בחוץ.

סיווג 232 בתי חולים. מבקשים להעלות לתעריף של 125. משווים בין הרשויות השונות ורואים את ההבדלים בין התעריפים.

הדר לביא: איזה בתי חולים? בית לוינשטיין זה תעריף בי"ח.

צחי בן אדרת: בתעריף בארנונה מופיע. פ"ת זה 141.

הדר לביא: שאלתי על רשויות אחרות. השוואה לבי"ח.

סיון דדון: סיווג 233 שטח למתן שירותים סיעודיים מחלקות סיעודיות.

יעל סער: יש גם בבתי אבות מחלקות סיעודיות.

הדר לביא: מה שם הסיווג שלהם?

סיון דדון: אותו סיווג. 233.

הדר לביא: ומה התעריף?

צחי בן אדרת: 75 ₪ היום.

דינה באוור: חלק מבית אבות נחשב מגורים חלק סיעודי .

צחי בן אדרת: מדברים על נכס אחד שקיים פה, שעונה להגדרת 233. נכס אחד או שאני טועה?

דינה באוור: זו טעות במצגת.

הדר לביא: שאר בתי האבות מוגדרים בכלל כמגורים?

דינה באוור: נכון, למעט הסיעודיים.

דני הרוש: ברור, בית בכפר גרים שם.

הדר לביא: למה שלא נקבל מבית אבות כלשהו כסף?

צחי בן אדרת: כי מי שמשלם זה הדיירים. הם מקבלים גם ההנחה במידה וזכאים . השטחים הציבוריים מסווגים כמשהו אחר.

דינה באוור: שטחים ציבוריים, חלק מסווגים כמשרדים, וחלק מחויבים בתעריף בית אבות בקטגוריה של מגורים אך יותר גבוה ממגורים רגילים. תעריף 62.37 ₪ למ"ר לשנה.

הדר לביא: צריך לבדוק אפשרות להעלות.

ממה שיינפיין: הדיירים משלמים, משיתים את זה עליהם.

צחי בן אדרת: חשוב להבין. כדי להעלות תעריף ארנונה יש קווים מנחים של משרד הפנים וצריך לעבוד על פיהם.

יובל בודניצקי: השאלה האם על חדר בבית אבות משלמים הדיירים.

דינה באוור: יש שטחים ציבוריים שבית האבות משלם.

ממה שיינפיין: זה המלחמה שיש כל הזמן בין הבעלים לדיירים, שמגיעים ליובל וצחי.

הדר לביא: עוד אבחנה שיש לעשות, לא כל בית אבות הוא אותו בית אבות. יש הבדל ביניהם, זו לא אותה סקאלת מגורים. אם הם משלמים 60 על השטחים הציבוריים, כדי לא לפגוע בדיירים, הייתי בודקת את זה.

סיון דדון: סיווג 261 מחסן במבנה מסחרי באזור התעשיה, רוצים להעלות ל-231. זה תעריף ביחס לרשויות אחרות, השווינו זאת.

יעל סער: מבנה משרדים ושירותים ומסחר, כמה משלמים על מבנה משרדי כזה. זה המחסן, למה לא להעלות לתעריף, לשכור לפי מטר?

דינה באוור: כי לא יאשרו לנו.

צחי בן אדרת: עשינו שיחה עם משרד הפנים.

דני הרוש: את יכולה לבקש, אבל לא בהכרח הוא יאשר.

יעל סער: ברור לי שאין לנו סמכות וצריכים לבקש.

ממה שיינפיין: צריך להיות הגיוניים, אי אפשר לומר כל הזמן תעלו תעלו. אנשים קשה להם להוציא את המשכורת שלהם מהעסקים האלה.

יעל סער: עסקים שהם מרלוגים למשל, איך הם מסווגים, שהם מחסן אחד ענק.

צחי בן אדרת: תלוי מה הפעילות. זה מאוד מורכב. יש חלק של פעילות שהיא חנות, מוכרים, זה לא מחסן. אין תשובה גנרית חד משמעית. השומה מאוד מורכבת. הולכים לשטח ורואים. רואים האם יש מרכז מכירות, מרכז לוגיסטי, אפילו שהם אומרים הכל מחסן.

יעל סער: אולי צריך להוסיף סיווג של מרכזים לוגיסטיים. במקום שכל העסק הוא מחסן אחד ענק.

צחי בן אדרת: כאשר אנחנו מגיעים לבדוק תמיד בוויכוחים הוא אומר לא כל העסק הוא מרכז לוגיסטי. היתה חנות בעבר, היום לא.

יעל סער: היום הכל במשלוחים, אבל יש להם מרכזים שזה מרכז הפעילות שלהם. זה למחשבה, לא להיום.

צחי בן אדרת: לגמרי,

סיון דדון: קרקעות – מדובר על בקשות חוזרות. שנים שזה חוזר, לא תמיד מאשרים הכל. לפעמים באחוזים.סיווג 860 קרקע תפוסה לתחנת דלק רוצים להעלות ל-57.37.

צחי בן אדרת: את הסיווג הזה העלו בשנה שעברה ל-5.47%.

ממה שיינפיין: אם עושים הצבעה בסוף הישיבה, יש לרשום בפרוטוקול שאני לא מצביע על נושא תחנות דלק מאחר ואני בניגוד עיניינים.

דני הרוש: אין בעיה,

סיון דדון: סייוג 995 שטח בריכה קאנטרי קלאב , מבקשים להעלות לתעריף מינימום ל-75. אנו מדברים רק על שטח הבריכה. זה קאנטרי קלאב, לא בריכות פרטיות. שטח הבריכה.

סיווג 861 קרקע תפוסה, שוב בקשות חוזרות מ-השנים האחרונות, אנו מבקשים להעלות. תוכלו לראות גם ההשוואות של הרשויות הסובבות אותנו.

ממה שיינפיין: מה זה קרקע תפוסה?

סיון דדון: קרקע שהיא צמודה לעסק. כמו חניה שהיא. לא מוגדרת חניה.

יעל סער: שטח טיפולי, פריקה וטעינה.

סיון דדון: סיווג 863 קרקע למכירת מכוניות חדשות וישנות, גם זה בקשה חוזרת. וחניונים. יש לנו 2 סיווגים. סיווג 964 חניון לא מקורה בתשלום. מבקשים להעלות. רואים את ההשוואה לתעריפים של רשויות אחרות באיזור. וסיווג -965 זה חניון מקורה בתשלום.

הדר לביא: זה נכסים של תושבים פרטיים?

יעל סער: לא, חניון עסקי.

הדר לביא: כמה חניונים מקורים יש לך?

יעל סער: כל בנייני המשרדים בעיר.

הדר לביא: אוקי, לא של תושבים.

סיון דדון: זה עיקרי הדברים. הצעת ההחלטה:. בהתאם לסע' 9-10 לחוק ההסדרים, במשק במדינה יעודכנו שיעורי הארנונה שיוטלו מיום 01/01/2024 – 31/12/2024 בשיעור 2.68% לעומת התעריף שהיה קבוע ב-1.1.23. ועדת הכספים מאשרת צו המיסים על כל חלקיו ונספחיו .

יעל סער: שאלה כללית. לפני 10 שנים מבקר המדינה הוציא דוח על כל שיטת המדידה. אמרו שעושים מתי שהוא רפורמה ולשנות שיטות המדינה. יש דיבור על זה?

צחי בן אדרת: כן, דיברתי עם יוסי בינבנישטי, בעבר היה ניסיון / דיבור שיהיה צו ארנונה אחיד, שלא כל רשות תקבע את שלה. זה לא מתקדם כרגע. דיברו על זה . היה לנו תביעה ייצוגית, על אופן החישוב שלנו וזכינו על ברוטו ברוטו נטו נטו.

יעל סער: זו השיטה פה, כל עוד זה מופיע בצו ארנונה.

צחי בן אדרת: ברור.

הדר לביא: באופן כללי תעריפי המינימום, עשיתם פה עבודה, זה הצו החמישי, שישי שאנו מאשרים. יש עוד כאלה? דברים שהם בפער בלתי מוסבר. למשל תחנות דלק, שזה לא אטרקטיבי, יש לנו מספיק.

צחי בן אדרת: אגיד לך, כל הצוות עשו עבודה, ממש ניערו אותו. חלק מיישור קו ועוד נושאים נוספים שהן עושות, אלו 2 תעריפים המינימום שאנו צריכים להעלות. כל פעם משפרים את עצמנו.

הדר לביא: יש עוד הרבה עבודה או שהן רגועות? ניכר שנעשתה עבודה.

סיון דדון: בתעריף מינימום לא מצאנו סיווגים נוספים

הדר לביא: שאלה נוספת יש דרך להבדיל בין עלות מסחר גבוהה שהיא מכירת דירה לבין מכירת עפרונות?

צחי בן אדרת: יש תעשיה, נגרות, מלאכה

הדר לביא: יש חנויות בוויצמן, יש חנות תיווך מכירות דירה, ויש חנות קטנה למכירת עפרונות . התשובה היא שאין הבדל. כולם מסחר. אנו יכולים לקבוע סיווגים ולהוסיף? אם לא, אז אשאל, איך אנו מעודדים עסקים קטנים שמוכרים שירותים, שהם לא עצומים. עלות קטנה, חנויות קטנות. יש חנויות קטנות רבות בוייצמן. אולי דרך אחרת להסתכל על בעיית הגבייה שיש לנו, היא להסתכל על המון מבנים של 60-70 שיש לנו. ולהבדיל בין עסק שמוכר בהרבה כסף את הסחורה, לבין זה שמוכר במעט כסף את הסחורה.

צחי בן אדרת: בעיקרון אלו הסיווגים המרכזיים. להסדיר לא מספרות אלא מתווכים?

הדר לביא: כן, בראש שלי זה אותו דבר.

ממה שיינפיין: מספרות זה תעסוקה ולא מסחר, הם הצליחו להעביר חוק.

הדר לביא: פה זה שירותים. קופות חולים יש להם סיווג אחר.

יעל סער: אני מניחה שאפשר להוסיף סיווגים. יש ערים עם סיווג הייטק. לנו אין.

צחי בן אדרת: יש. תעשיה. תעריף נמוך משירותים ומסחר .למשל מטריקס הם נכנסו לתעריף מאוד נמוך, למפעל גדול יש הגדרה, מפעל מעל כמות מסוימת. אני אחרי כמה שיחות ופרה רולינגים. פנחס לא פה, דיברתי איתם על ארנונה ירוקה, והם העבירו לנו קווים מנחים, ואם אין התייחסות בקווים המנחים, הם מאוד מרובעים. בארנונה ירוקה זה בכלל למגורים, ואין הפחתות. במידה ורוצים לעושות הפחתות תראה לנו מה מקור ההכנסה. להראות מקורות הכנסה אחרים זה בעיה.

הדר לביא: אין לי בעיה עם משרד הפנים, אך אנו צריכים להיות המובילים ולא הנגררים.

ממה שיינפיין: בנקים לא היה פה?

צחי בן אדרת: לא. זה התעריף הגבוה, עומד על המקסימום.

דני הרוש: הלוואי היה אפשר להגביה. בנקים, הם שודדים.

יעל סער: האמת שאפשר להעלות להם, ל-2000 ₪ למ"ר.

דני הרוש: קודם נצביע על 2024. סיימתן את השאלות?

יעל סער: דיברנו בינינו, והנושא של ההתייקרות האוטומטית מאוד מציק לנו. הרבה שנים אנו בהליך של התייקרות, וכשמסתכלים על 24 ו-25, זה המון כסף לתושבים.

יובל בודניצקי: כמה זה יוצא, 24 ו-25?

יעל סער: 8% ביחד.

יובל בודניצקי: כמה לחודשיים?

יעל סער: לא משנה.

הדר לביא: בממוצע למשפחה לשנה?

יעל סער: 800 ₪ לשנה. זה לא מעט כסף.

הדר לביא: דירה ממוצעת בכפר סבא היא ... מ"ר. זה הרבה כסף.

צחי בן אדרת: 520 בממוצע לשנתיים. 260 לשנה.

יעל סער: שנה הבאה כולם ישלמו 8% יותר. ריבית זו ריבית. ואנו חושבות שלא צריכים להעלות את הטייס האוטומטי כללותו . לא צריכים לפגוע באף עובד שנמצא בעירייה, אבל היתר צריך להעלות.

הדר לביא: אסביר. יש רכיב הצמדה לשכר, שצריך להיות מוצמד לשכר. ואין שאלה. ויש יוקר המחיה. לו הייתי רואה שהיינו עושים תהליכי התייעלות של לחסוך כל שקל בתקציב הציבורי, איך חוסכים מהמיליארד שאנו מעלים, הייתי אומרת שהגיוני להעלות. אך לא יכולים להסתמך על העלאת מיסים כשאנו לא מתנהלים ביעילות. אנו מתנגדים לרכיבי יוקר המחיה ולא לרכיב השכר.

צחי בן אדרת: ברשותכן, חשוב לי להגיד משהו. כדי לוותר על 2.5%, זה בערך 13 מלש"ח, צריך להראות מקור הכנסה אחר. בעייתי. בסוף, מדד המחירים לצרכן זה אמיתי. הספקים בכל המכרזים העלו אמיתית את המחירים, ולא במדד. הם פיצו עצמם על מה שקרה בשנים קודמות. אנו מקבלים במכרזים מחירים ממש גבוהים.

הדר לביא: מבינות ומקבלות. השכר של אנשים לא עלה.

דני הרוש: אתן מבינות שהשכר עלה ב-30%, של העובדים, גם הניקיון. עכשיו יש מכרז חדש לניקיון. אם אנו לא עם היד על הדופק, גם פינוי אשפה וגם ניקיון, נשלם 30%. ספקים. אוטוטו יוצאים למכרז חדש וברור שפינוי האשפה יעלה משמעותית כי היטל ההטמנה עולה בצורה מטורפת. אך זה תפקידכן כאופוזיציה. זו דעתכן האישית. אבל להגיד לי מאיפה אני מביא 13 מלש"ח, זה דורש עבודה קשה. אין מאיפה לקחת כרגע. גם בבית שלי יש לי הכנסות, ואני אומר לאשתי בכסף שיש תעשי יותר. הפער בין להגיד לבין לעשות הוא עצום. אבל בעת מלחמה, ואני לא מדבר על תקופה כבר שאנו נמצאים בקורונה, מלחמה, הוצאות שנכפו עלינו והמדינה שלא משפה אותנו בעוד דברים. בכל אופן אנו בהצבעה.

אמיר איתנו?

סיון דדון: הצעת החלטה לשנת 2024:בהתאם לסעיפים 9-10 לחוק ההסדרים במשק במדינה יעודכנו שיעורי הארנונה שיוטלו מיום 1/1/2024 ועד 31/12/2024 בשיעור 2.68% לעומת התעריף שהיה קבוע ב-1.1.23. וועדת הכספים מאשרת את צו המיסים על כלל חלקיו ונספחיו.

הדר לביא: התייחסות לגבי הצבעה בזום מרחוק.

דני הרוש: אלון, האם אמיר קולמן יכול להצביע בזום? לא ספציפית, אבל כרגע אמיר בזום.

אלון בן זקן: למיטב ידיעתי הדר פנתה למרי שפנתה אלי והדר קיבלה תשובה. בוודאי שכן. כל וועדה קובעת לעצמה את סדרי עבודתה. וברגע שאנו מדברים על זום, שכולם שומעים את כולם בו זמנית, אין מניעה שהשתתפות חברי מועצה תהיה בזום, והוא יכול להצביע.

הדר לביא: לא קיבלתי תשובה עד כה. תודה על התשובה. לא קבענו סדרי הצבעה.

אלון בן זקן: יש עוד ועדות שבפועל קובעות לעצמן איך הן עובדות ואנו עושים זאת כבר כמה שנים.

הדר לביא: עד כה לא עשינו שכולנו בחדר אחד ואחד בזום. אבל זו לא בעיה, קיבלתי את הייעוץ המשפטי.

דני הרוש: אני מעלה להצבעה את ההחלטה שהוקראה? אני בעד.

לירית שפיר שמש: אתה לא מחליט בשבילי.

דני הרוש: את ממלאת מקום שלי. אני לא מחליט בשבילך. אני חוזר שוב, מי בעד הצעת ההחלטה שהקריאה סיון, מנהלת אגף ההכנסות?

בעד: לירית שפיר שמש, דני הרוש, אמיר קולמן.

ממה שיינפין - בעד כל הסעיפים למעט תחנות הדלק בגלל ניגוד עניינים, שם הוא לא משתתף בהצבעה.

נגד: יעל סער, הדר לביא.

סיכום הצבעות : בעד – דני, לירית, אמיר וממה (ממה לא השתתף בהצבעה לעניין תחנות דלק)

נגד – הדר ויעל

נושא שני - אישור צו ארנונה לשנת 2025

צחי בן אדרת: ממשיכים לשנת 25.

סיון דדון: מבחינת הבקשות החריגות אלו אותן בקשות בשינויים המתחייבים. השיעור בהתאם לנוסחת שיעור העדכון הקבוע בחוק ההסדרים, שזה למעשה מחצית שיעור מדד המחירים לצרכן, בתוספת מחצית שיעור עדכון מדד השכר הציבורי, שיעור העדכון האוטומטי לשנת -25 הוא 5.29%. זה מורכב מ-3.9%, מחצית מדד המחירים לצרכן ו1.39% מחצית מדד המחירים הציבורי.

אני מפנה את תשומת ליבכם ל 2 שינויים טכניים סיווגים 156 ו סיווג 995 בזמן שליחת החומרים לוועדה תעריף המינימום לא מעודכן ולכן יש לשנות ל 40.41 ן 79.34 בהתאמה נעבור על כל הבקשות שוב?

צחי בן אדרת: הבקשה של 25 זהה באותן בקשות, ההבדל היחידי הוא הטייס האוטומטי.

יעל סער: הטייס האוטומטי הוא על הכל?

סיון דדון: השינוי הטכני מתייחס רק לסיווג של המינימום כל השאר הכל אותו מחיר. אם כך, הצעת ההחלטה,

הצעת החלטה לשנת 2025:. בהתאם לסעיפים 9-10 לחוק ההסדרים במשק במדינה יעודכנו שיעורי הארנונה מ-1.1.25 עד 31.12.25 בשיעור 5.29% לעומת התעריף שהיה קבוע ב-1.1.24. בנוסף ועדת הכספים מאשרת את צו המיסים על כלל חלקיו ונספחיו.

דני הרוש: יש שאלות? מעלים להצבעה כפי שהקריאה סיון?

מי בעד הצעת ההחלטה להעלאת צו הארנונה ל-25 כפי שהקריאה סיון מנהלת אגף ההכנסות.

ממה שיינפיין: שזה לא רק הצבעה על הארנונה, אלא גם העסקים. אז אני בעד, חוץ מתחנות הדלק.

דני הרוש: בצו הכולל ממה לא מצביע בתחנות הדלק.

הצבעה בעד: לירית שפיר שמש, ממה שיינפיין, אמיר קולמן , דני הרוש

נגד : יעל סער, הדר לביא.

הדר לביא: אני מתנגדת כי רכיב יוקר המחיה גדול מידי מול שיטת השכר הציבורי. עלינו לבצע צעדי התייעלות לחסוך כל שקל.

דני הרוש: אנו עושים הכל כדי להתייעל ולחסוך. יש צעדי התייעלות שכבר עכשיו עושים, וזה יבוא לידי ביטוי בישיבת המועצה, צעדי ההתייעלות ששוקדים עליהם. תראו את זה באגף משאבי אנוש, יוצגו הקיצוצים.

תודה רבה לצוות המקצועי, מאוד מעריכים ומודים. כבר ישבתי איתכם וקיבלתי הדרכה, ויכול לעמוד במבחן.

לירית שפיר שמש: תודה רבה גם ממני, גם אני קיבלתי הדרכה.

צחי בן אדרת: סיון מציגה בפעם הראשונה את צו הארנונה.

תודה רבה לכולם.

סיכום הצבעות : בעד – דני, לירית, אמיר וממה (ממה לא השתתף בהצבעה לעניין תחנות דלק)

נגד – הדר ויעל

יו"ר ועדת הכספים .....................................