פרוטוקול ועדת כספים
המסמך אינו מופיע עוד ברשימת הפרוטוקולים באתר הרשות (נבדק 2026-09-13). העותק הזה נשמר כאן כפי שפורסם.
15 ספטמבר 2024
י"ב אלול תשפ"ד
סימוכין: 702727
26 אוגוסט 2024
כ"ב אב תשפ"ד
סימוכין: 701147
פרוטוקול ישיבת ועדת כספים מיום 26.8.2024
שמות חברי הוועדה הנוכחים:
דני הרוש– יו"ר הוועדה
יעל סער – חברת הוועדה
ממה שיינפין – חבר הוועדה
אמיר קולמן – חבר הוועדה
לירית שפיר שמש – חברת הוועדה
שמות מוזמנים שנכחו:
יובל בודניצקי – מנכ"ל העירייה
צחי בן אדרת – גזבר העירייה
אורית דנאי גנדל– סגנית גזבר
אלון בן זקן – יועץ משפטי
צבי אפרת – סגן גזבר העירייה ואחראי תקציב פיתוח סיון עמרה דדון – מנהלת אגף הכנסות וארנונה
עוד' שרון זיו – משרד האן מרקוביץ
אלמבנצ'י אילין דסה – מנהלת התפעול והשרות אגף הכנסות רחל גרייבר – מ"מ מזכירת לשכת גזבר
סדר יום הועדה:
הצגת דוחות כספיים רבעוני ליום: 31.3.2024
פרוטוקול ועדת הנחות לשנת 2023 - עמותות פטור מוסד מתנדב - ארנונה פרוטוקול ועדת הנחות לשנת 2024 - עמותות פטור מוסד מתנדב - ארנונה העברות מסעיף לסעיף תברים 2024 - העברה 2
דני הרוש: ערב טוב לכולם, ועדה מוצלחת.
צחי בן אדרת: הצגת דוחות כספיים ל-31.12.24. לרבעון הראשון של 24. נתחיל מהמאזן. נכסים נזילים בקופת הבנקים 138 מלש"ח. הכנסות מתוקצבות שטרם התקבלו בעיקר כרטיסי אשראי וממשרד החינוך, סה"כ רכוש שוטף 198 מלש"ח.
השקעות מיועדות לכיסוי קרן לעבודות פיתוח 56.4 מלש"ח, השקעות במימון קרנות מתוקצבות בעיקר תאגיד השרון, סה"כ נכסים 266 מלש"ח.
התחייבויות – שכר, ספקים וזכאים, פקדונות והכנסות מראש ואחרים. סה"כ התחייבויות שוטפות 186 מלש"ח. קרנות בלתי מתוקצבות, מתוקצבות, עודפים בתקציב הרגיל לתחילת שנה, בניכוי הגרעון שמייד אציגו לרבעון, מה שמשאיר אותנו עם עודף מצטבר לתקציב הרגיל 1.2 מלש"ח.
עודפים בתקציב הבלתי רגיל, סה"כ התחייבויות בדיוק כמו הנכסים. עומס מלוות – אנו לא לוקחים מלוות, דוחים אותם. הרכב הקרנות – סה"כ 48.2 מלש"ח.
יעל סער: כשמתייחסים פה לתקציב יש כוכבית, הכוונה לתקציב 23. בגלל שאין תקציב 24.
צחי בן אדרת: נכון. בתקבולים. תקציב שנתי מאושר זה תקבולים תשלומים, אנו מדברים על תקציב 23. ההשוואה היא ליחס תקציב 23, מול ביצוע בפועל רבעון ראשון 24. נכון, ובחציון שאנו כבר בעיצומו של 30.6 יהיו כבר מספרי השוואה לתקציב השנתי המאושר. אנו בכיוון איזון תקציבי בחציון, התוצאה הזו לא משקפת. נכון ל-30.6 אנו באיזון תקציבי, ראיתי מספרים, אנו הולכים לאיזון.
יעל סער: בדוח הבא נראה מספרים טובים יותר, בעצמיות אחר? יש פה ביצוע חסר 25%.
צחי בן אדרת: אני לא יודע להגיד עכשיו, לא סיימנו כל המיונים. בשורה התחתונה נהיה מאוזנים, לא יהיה 6.7 מלש"ח גרעון, אלא בכיוון מאוזן. בשבועיים הקרובים נסיים ונביא לוועדה הקרובה ונציב.
יעל סער: כי תיאורטית, אמור להיות עוד 10% או 15%, אפילו פחות בביצוע. זה דוח קצת מבלבל. אני מסכימה שצריך לראות את החציון, נציג בפגישה הבאה?
צחי בן אדרת: בדיוק. ואז הכל יתברר. פשוט צריך להציג דוח זה לתמונת מצב.
יעל סער: מאה אחוז, זה לא כמו דוח מפוקח, לא גבית מה שצריך.
צחי בן אדרת: אעשה סקירה קצרה. סה"כ ביצוע מצטבר לרבעון ראשון, תקבולים ממשרד החינוך והרווחה ואחרים. גם כאן הנחות בארנונה, תראו שזה יהיה מספר 70 מליון.
יעל סער: יש פה תקציב 1.116 מליון, זה אמור להיות על אפס השנה?
צחי בן אדרת: אסיים רק הסקירה. סה"כ הכנסות. הוצאות כלליות, הוצאות חינוך, הוצאות רווחה, ואם אגיע לסה"כ פרעון מלוות, הוצאות מימון, הנחות בארנונה גם בהכנסות וגם בהוצאות, מביא אותנו לגרעון 6.7 מלש"ח לתקופת הדוח.
יעל סער: סעיף מענקים מיוחדים צריך להיות על אפס השנה? ביצוע חסר מ-100%.
צחי בן אדרת: מיד אגיד מה זה מענקים מיוחדים. זה היה תמריץ דיור שהתקבל באופן חד פעמי. השנה בגלל קרן ארנונה, היא בנויה מצד אחד תשלום שצריך לעשות, ומצד שני נקבל תמריץ עבור היטלים. לא יודע איך משרד הפנים יגיד לנו להגדיר את זה ולרשום בדוח. לא יודע איך זה הופיע.
יעל סער: הבנתי מה זה. בקרן הארנונה, מה מנגנון הקיזוז, איך זה עובד בסוף שנה? רבעוני? כמה בנית מסחר וכמה דיור ואז מתקזזים.
צחי בן אדרת: בפן הטכני, אף אחד לא יודע כרגע טכנית איך הם יגבו. אנו עושים הפרשה בדוחות הכספיים לקרן ארנונה, רושמים הוצאה כאילו שילמנו, וכשיגיע חשבון מהמדינה נשלם ולא אמורה להיות השפעה בדוחות הכספיים. אני יכול להגיד בתחשיב שעשינו, אם שאלת ממה מורכב קרן ארנונה, זה ביחס לתוספת גידול בהכנסות מארנונה שלא למגורים. התוספת משנה לשנה מ-23 ל-24 או מ-22 ל-23 משלמים על התוספת הזו 23%. תלוי באותו מועד.
יעל סער: השאלה שלי היא תזרימית בעיקר. לצורך העניין אם באים אליך בסוף שנה ואומרים לך לשלם הכל.
צחי בן אדרת: אני לא יודע איך יתנהלו. מעריך שבסוף שנה. להבדיל, במס המטרו הם אמרו שבאוקטובר יוציאו חשבון. פה לא אמרו את מועד החיוב, אבל אנו מבצעים הפרשה, גם תזרימית, כלומר שמה כסף בצד.
יעל סער: אתה מקבל הכנסות בקרן ארנונה כשאתה מוציא לדיור. וכשאתה מוציא היתרים למסחר.
צחי בן אדרת: אין קשר. קרן ארנונה זה תחשיב נפרד, תחשיב הוצאות. עושים גידול בארנונה, וזה אני צריך לשלם. בלי קשר, בהכנסות יש עניין של היתרי בנייה.
יעל סער: זה מנגנון קיזוז?
צחי בן אדרת: לא קיזוז.
יעל סער: כמו תמיד אני שואלת מה מצבנו עם קרן היטל השבחה.
צחי בן אדרת: אחדד תשובתי, ידעתי שתשאלי. מדיניותנו כאן היא לדחות את נטילת ההלוואות שאנו זכאים להם. אנו יכולים למשוך עוד 40 מלש"ח לפחות שהם מאושרים, אך לא עושים זאת כי לא רוצים לשלם ריבית מיותרת, כי אני מסתדר עם התזרים הקיים. אנו מוציאים היום ריבית פריים פלוס. הפריים הוא 6%. ריבית בנק ישראל 4.5% + 1.5%, בסביבות 6%% אם אני לוקח הלוואת פריים. אם הייתי לוקח הלוואה בהתאם לאישורים שיש לנו, קרן השבחה היתה יתרה 40 או 30 מלש"ח.
יעל סער: איפה אנו בגבייה, כמה גבינו, אני תמיד בלחץ מהמספר הזה שהוא פחות ממליון ש"ח.
צחי בן אדרת: אני בהליך של 48 שעות מגייס 40 מלש"ח. במייל אחד אני מקבל הצעות ממספר בנקים ויכול לגייס בהליך מהיר 40 מליון. והיית רואה פה 40.
יעל סער: אנו לא מדברים על אותו דבר. כמה גבינו, יש לנו צפי לגבייה?
צחי בן אדרת: הגבייה יותר טובה מהתקציב שתקצבנו, בוודאות. אוכל להביא מספרים.
יעל סער: הבנתי. שנה שעברה קיבלנו 77 מלש"ח מההסכם קרן ייעודית לתמ"ל, 40 מליון חדש תמורת ישן. איפה רואים אותם?
צחי בן אדרת: לא קיבלנו. אישרנו בתקציב. גם התאמה לאלף 48. אנו מתווכים לרמ"י תוך כדי העבודות ומקבלים את הכספים. זה לא בדו"ח. אבל למשל היה שדרוג גנים מהסכם הגג, זה מופיע בתב"רים של השדרוג. קרצוף ריבוד זה בקרצוף ריבוד. אבל לא המספרים הגבוהים. התמ"ל עוד לא נכנס הכסף.
דני הרוש: קדימה.
צחי בן אדרת: זו ההצגה, אם אין שאלות נעבור לנושא הבא. שרון, אני רוצה לדבר כרגע על ההעברות. צבי אפרת איתנו?
צבי אפרת: ערב טוב. העברה ראשונה מועדוני תרבות ואולמות ספורט. יש לנו פה התאמה קטנה של 17,000 הסכום שהתקבל בפועל מביטוח ועוד 100,000 ש"ח ממקורות עצמיים. היום אנו כבר באוגוסט, לאור הניצול והמטלות שהציגו, לאחרונה אנו צופים צורך בעוד 100,000 ש"ח ומבקשים לאשר זאת.
תחזוקת מבנים, פה בעיקר לא מגדילים את התב"ר, פשוט שינוי מקורות. היה לנו עדכון השתתפות משרד הפנים שהשתתף בהכשרת מקלטים שעשינו מתב"ר זה. ועוד גם פיצויים מביטוח יותר גדול ממה שהקצבנו. 108,000 מקטינים שימוש בכספי הקרנות.
חטיבת הביניים ב-60. סוף סוף קיבלנו ממשרד החינוך את מלוא ההקצבה, התעכב בהרבה מאוד וסוף סוף קיבלנו הסכום. בתחזית תקצבתי 7.800, כי היתה הערכה ש-10% יישארו בידיהם זמנית. הם נתנו גם את ה-10% האלה, אז הוספתי עוד 684. אני מקטין ההוצאה ב-25,000 ש"ח, יש לנו עוד כמה תשלומים למתכננים וליועצים, ו-659 בשינוי מקורות חוזר לקרנות העצמיות.
שתי ההעברות הבאות קשורות אחת לשנייה. תב"ר פיתוח גנים ציבוריים וגני משחק תקצבנו השנה ב-7.100, מתוכם 2 מליון חיצוניות של רמ"י. החלטנו לפתוח השנה תב"ר חדש 11020 מטעמים ניהוליים, כי התב"ר ההוא מאוד גדול, ויש בו הרבה תת סעיפים והחלטנו לפצל. אני מוריד 2.5 מלש"ח לטובת 11020.
הוא מקבל עוד 51,000 ש"ח תשלום שנקבל מחברת חשמל עבור פיצוי נופי. חברת החשמל עושה איזו תחנת טרנספורמציה, איזו עבודה שמאלצת אותנו לגדוע עצים. הם קיבלו אישור מפקיד היערות שקבע תעריף וקבע שיצטרכו להעביר לנו לנטיעות חלופיות. פתחתי סעיף תקציבי נפרד ודיברתי עם האגרונומית של העירייה כדי שנדע לנצל סכום זה שעומד לרשותנו בהתאם לכללי פקיד היערות.
יעל סער: מה ההבדל בין שני התב"רים, איך אתה יודע מה למיין איפה, ולמה 650,000 לא הולך לסעיף נטיעות? להבנתי, כשכורתים עצים זה אמור לשמש לנטיעות.
צבי אפרת: למעשה עד היום לא היה לנו תב"ר נטיעות, והכסף הזה יהיה לו מספר נפרד וסעיף תקציבי נפרד, מעקב נפרד, והוא יעסוק רק בנטיעות.
יעל סער: אפשר לרשום בסיכום שהכסף הזה הוא רק נטיעות?
צבי אפרת: אין בעיה, נוסיף את המילה נטיעות. לקראת המועצה יהיה רשום נטיעות.
יעל סער: מה ההבדל בין סעיפי התב"רים?
צבי אפרת: זה טכני. הגעתי שם ליותר 30 סעיפים. אין הבדל ביניהם, רק כרונולוגיה.
יעל סער: הסעיפים הבאים פשוט ימשיכו את הכרונולוגיה?
צבי אפרת: כן. סימון כבישים, קיבלנו ממשרד התחבורה 94,000 ש"ח לסימונים בטיחותיים. אנו מגדילים בזה את התב"ר, מוסיפים להוצאות, הודענו כבר למחלקה שזה לרשותה.
לירית שפיר שמש: שינויים בטיחותיים שקשורים לגני משחק?
צבי אפרת: לא, משרד התחבורה. קו עצירה, מעבר חציה, כל מיני סימונים הקשורים לבטיחות.
לירית שפיר שמש: סליחה, הסתכלתי בשורות הלא נכונות.
צבי אפרת: פרויקטים תחבורתיים ללא השתתפות, האמת שהיה שם מליון ש"ח כל הזמן. בטעות בתקציב זה הוצג כ-617. החזרתי את ה-383. אני כותב שנוצר צורך להגדיל לאור ריבוי המטלות ותב"ר של מח' תנועה. 383,000 ש"ח יביא את התקציב השנתי ל-1 מלש"ח.
לירית שפיר שמש: כתוב כאן נוצר צורך להגדיל בפרויקטים התחבורתיים לאור ריבוי המטלות. אשמח להבין באופן יותר מפורט, לקבל מידע יותר מפורט מה זה אומר לאור ריבוי המטלות. לא נתעכב כעת בישיבה, שיישלח לי אח"כ. דבר נוסף, בסע' 1 או 2, גם שם יש לאור ניצול מרבית התקציב השנתי לריבוי המטלות בתרבות, ריבוי מטלות גם פה. אשמח לקבל אלי יותר פירוט מה זה ריבוי המטלות.
צבי אפרת: היא רוצה לצבוע את בית רייזל, זה לא היה בתכנית. גם צביעה של בית ספיר. קרה להם באופן יוצא דופן, מעלית המשא בהיכל התרבות קרסה והיה צריך להשקיע שם סכום יוצא דופן. התב"ר שלהם בסה"כדי קטן, 700,000 ש"ח, ולכן ביקשו הגדלה זו. אלה המטלות.
לירית שפיר שמש: אשמח לקבל למייל בצורה יותר מפורטת עם סכומים. פשוט לראות הדברים בעיניים.
צבי אפרת: בסדר גמור. הגענו לתברואה, תב"ר 14, עיקור וסירוס חתולים. יש התאמה משנים קודמות שתקצבנו 60 וקיבלנו עוד 26,000 ש"ח. בנוסף עשינו הסכם עם תאגיד הביוב שאחראי על הדברות בקווי הביוב, שאותו קבלן שלנו שמבצע ההדברות בקווים יבצע גם ההדברה שהוא חייב לעשות והוא ישלם לנו התמורה. לכן הגדלנו התב"ר ב-78,000 ש"ח ורשמנו הכנסה שכבר התקבלה מהתאגיד. פשוט איגום משאבים.
לירית שפיר שמש: החתולים וגם ההדברות זה אותו סעיף?
צבי אפרת: כן, החתולים וההדברות זה תחת כותרת התברואה. זה הדברה נגד עכברים, מכרסמים, ועיקור וסירוס חתולים ביחד, זה סעיפים נפרדים אך בתוך אותו תב"ר של עיקור וסירוס חתולים.
לירית שפיר שמש: הערה קטנה, לתקן מרד החקלאות למשרד החקלאות.
צחי בן אדרת: זה תיקון במלל. נתקן.
לירית שפיר שמש: יש לי רגישות לפרטים קטנטנים אלה.
צבי אפרת: נתקן. פרויקט בן גוריון כבר הסתיים. קיבלנו מרמ"י השתתפות, לא תקצבנו זאת מלכתחילה, אז יש פה בעצם סוג של, סידור ושינוי מקורות. אנו מפחיתים השתתפות התאגידים, מיד אסביר מדוע, מקטינים השתתפות התאגיד ב-400,000 ש"ח. מורידים השתתפות משרד התחבורה בתקנון שמפחיתים פה גם את ההוצאה שלא בוצעה וגם מול התאגיד. תאגיד המים העדיף לשלם ישירות לקבלן ולא דרכנו, כולנו העדפנו זאת.
אגיד מילה על נושא זה. אנו מקפידים בעירייה, יש לנו פורום תשתיות משותף להנדסה, לעבודות ציבוריות ולתאגידים על מנת שכשנכנסים לרחוב ועושים עבודה, שלא יהיה מצב שאחד סוגר והשני פותח. הביוב שהם הכי עמוקים נכנסים ראשונים, המים אחריהם מיד, והעירייה – סלילה, ריבוד וריצוף מדרכות, נכנסים אחרונים. נהוג ובצדק, התאגידים צריכים להשתתף איתנו בעלות שלנו בהשבת המצב לקדמותו כי התאגיד לא מחזיר המצב לקדמותו כי מוסר לנו הרחוב באמצע עבודה. זה ההתחשבנות שלנו עם התאגידים. בסופו של דבר הפחתנו את עלות הביצוע וגם החזרנו כסף לקרנות. 1.358 מליון.
מועדונים ומתקני רווחה – משרד הרווחה כל שנה, גם השנה, נתן לנו הרשאה, נותן 40,000 ש"ח מענק בתנאי שנשתתף ב-14,000 וסה"כ נוציא 54,000 ש"ח למיגון האגף.
לירית שפיר שמש: מה זה חליפת מיגון?
צבי אפרת: זה מושג כזה. כל שנה הביטחון מתייעצים וקובעים מה הם נותנים. יכול להיות אמצעים אלקטרוניים, מצלמה מי דופק בדלת, מי עומד, יכול להיות מיגון מאבטחים, כל מיני דברים כאלה. יש למשרד הרווחה רשימת סעיפים שמותר להשתמש בכך. אנו שמים את חלקנו ומקבלים את עיקר הסכום ממשרד הרווחה, והעובדים שלנו מוגנים ונותנים שירות בתנאים יותר טובים ובטוחים.
יעל סער: נחזור לבן גוריון. הוא הסתיים שנה שעברה, לפני שנה וחצי. מה שקרה, התאגידים שילמו לקבלנים ישירות.
צבי אפרת: לא, רק תאגיד הביוב. תאגיד המים אני עדיין מתחשבן איתו, היו שם הרבה שינויים.
יעל סער: אני מעדיפה שהם ישלמו, כי הם יכולים לקזז מע"מ ואנו לא.
צבי אפרת: נכון, עדיף היה. אך עכשיו בדיעבד אי אפשר לתקן את זה, ולכן המע"מ פה יירד לטמיון. כשעשינו כביש זה בתאגיד הביוב לא היה כ"כ שיתוף פעולה לצערי בנושא הכספי. את העבודה הם ביצעו.
יעל סער: יש איזו דרך כן ליישם מהיום והלאה תהליכים?
צבי אפרת: בוודאי. בפורום תשתיות אנו מדברים על פרויקט שעומד לצאת לפועל, המים והביוב בודקים, כל אחד אומר מה הוא אמור לעשות בשטח, באיזה מקטעים הוא יעבוד, והם מסדירים אותם דברים מראש.
יעל סער: אפילו אם אנו נותנים להם מימון ביניים לשלם?
צבי אפרת: מימון הביניים הוא לא הבעיה. הרבה יותר חשוב לנו שיתוף הפעולה לרווחת התושב. היה לנו לפני הרבה שנים ברחוב הכרמל ביזיון שביוב סגר, הפסיקו, ואנו באנו פתחנו את הרחוב עוד פעם. אז יש לי הזיכרון הארגוני.
יעל סער: 5 פעמים פתחו את רחוב הכרמל. עוד צינורות, פחות צינורות. הבעיה היתה בקרה שלא היה.
צחי בן אדרת: אבל היום כשעושים את הסכם הגג, יוצאים למכרזים משותפים, התאגיד חותם עם אותו קבלן שלנו, גם תאגיד המים חותם עם הקבלן שלנו, זה מכרז אחד משותף. זה מה שאמור לקרות ואמור למנוע תקלות כאלה. פה זה התחשבנות נטו, שחשבנו שהם ישתתפו יותר ובסוף זה לא כ"כ יצא, וזה לא קשור לטיב העבודות.
צבי אפרת: יצא חוזר של מינהל התאגידים, יש לנו חילוקי דעות בנושא הסכומים, נסתדר.
יעל סער: רציתי להבין מה המדיניות היום, איך עושים תשתיות הכי טוב שאפשר, בלי לשלם מע"מ.
צחי בן אדרת: זה עניין של חוק, התאגיד ביוב עושה ביוב ואנו מים, זה לא בחירה שלנו של תכנון מס. זה ברמה עובדתית. החכ"ל מגלגלת אלינו. תמיד המע"מ מתגלגל לצרכן הסופי, אנו הצרכן הסופי, החכ"ל עושה, מזדכה, מגלגלת לעירייה והעירייה משלמת. היא לא מזדכה, העירייה משלמת.
צבי אפרת: הכוונה היתה, אם בשלב העבודה, מסכמים ישר בחוזה המשולש של תאגיד, עירייה וחכ"ל, קובעים ישר שהקבלן יגיש חשבון למפעל המים, הוא הצרכן הסופי והוא מקזז את המע"מ.
צחי בן אדרת: זה בדיוק מה שאמרתי. תשתיות מים מול תאגיד המים ותשתיות הביוב מול תשתיות הביוב. נמשיך.
צבי אפרת: בי"ס חב"ד הרחבה ושיפוץ, נדרשת תוספת לאור התייקרויות במדד תשומות הבנייה ותוספות שנדרשו. מבקשים עוד 1.3 מלש"ח לפרויקט.
יעל סער: מה התוספות? המדד לא עלה ב-40%.
צחי בן אדרת: מדד תשומות הבנייה עלה ב-650 או 750. זה נייר עבודה שקיבלנו, נייר של המפקח. כמה הוא דיבר על מדד תשומות הבנייה?
צבי אפרת: לא ראיתי כזה פירוט, אולי הוא העביר אליך. לא זוכר נייר, אני אנסה לאתר אותו.
לירית שפיר שמש: אשמח במקרה זה גם לראות יותר פירוט.
יעל סער: זה המון, 20% תוספת. אולי התוספות בסדר.
צחי בן אדרת: הרוב זה מדד תשומות הבנייה, ועבודות נוספות של הסככה, 400 או 300.
צבי אפרת: היה קירוי מגרש הספורט.
צחי בן אדרת: כמה הסככה היתה?
צבי אפרת: 430 לדעתי.
צחי בן אדרת: ומדד תשומות הבנייה היה 600-700,000 ש"ח, אז זה העיקר.
יעל סער: אז ביצעו את הסככות והדברים בלי שהיה לזה תקציב?
צחי בן אדרת: בוועדת הכספים אמרתי את השאלות האלה, ויש לי נייר העבודה של גיל המהנדס. אנו מתקצבים, באים לוועדה בצורה מסודרת ומביאים את התוספות. סטטוס ביצוע של החכ"ל אני לא יודע. התשובה שלי לא תשתנה. זה מה שאני יודע בעניין זה. צבי, נסה לאתר את הנייר של גיל תוך כדי ישיבה.
צבי אפרת: מיד אחפש במייל.
לירית שפיר שמש: אפשר גם אח"כ אם לא תמצא עכשיו.
צבי אפרת: שיפוצי מוסדות חינוך – גם כאן נדרשת תוספת של מליון ש"ח. עדיין לא מגיעים לסכום של שנה שעברה. שוב ריבוי מטלות. הרבה עבודות איטום, חיזוק חשמל, מיזוג, וסל גדול של הרבה מוסדות חינוך.
יעל סער: זה בטווח של 3.7-4%, לגיטימי.
צבי אפרת: זה דבר אחרון. אלו כל ההעברות.
לירית שפיר שמש: זה גם נראה לי מאוד גבוה, המיליון, עם ריבוי המטלות. אם אפשר לקבל גם על זה פירוט.
צחי בן אדרת: הנה, המסמך מ-21.8. עלייה בתשומות הבנייה 14.25%. תוספת של 700,000 ש"ח. נייר מקצועי של אוהד ליבורסקי, מהנדס אזרחי, הפנה את המכתב לסמנכ"ל ביצוע של החכ"ל. 21 לחודש.
יעל סער: ממתי המדד? למה זה מוצמד? 14%
צחי בן אדרת: ביחס לדף התקציב שהוצג בשעתו ב-2019.
יעל סער: הבנתי, 2019 זה סיפור אחר.
צחי בן אדרת: אז מצאתי את נייר העבודה. והתוספות, זה מה שצבי אמר. סככה, גג, בערך 400,000 ש"ח. היה על זה פיקוח, זה נגזרות של החוזה.
יעל סער: בקיצור, זה בוצע.
לירית שפיר שמש: למה מוצמד ל-2019?
יעל סער: חתמו הסכם ב-2019.
יובל בודניצקי: התוספת בגלל התייקרויות. והיו עבודות שלא נלקחו בחשבון. הפרויקט תוקצב ב-2019. למשל מגרש הספורט, בגלל המבנה שהוקם, כל הגיאומטריה, סימון מגרש הספורט השתנה. היה צריך לצבוע הסימון מחדש. זה צביעה לא כמו שצובעים קירות. היה צריך לבצע הצללה. כל הדברים האלה עלו עוד כמה מאות אלפי ש"ח. עוד כמה דברים שלא היו ידועים בזמן האומדן שניתן ע"י מנהל הפרויקט והתכנון ב-2019, תחילת 2020, לפני שהתחלנו בכלל לעבוד.
צבי אפרת: היה גם דרישות של כיבוי אש, 37,000 ש"ח.
יעל סער: זה בוצע, סיימו.
יובל בודניצקי: עוד לא אושר החשבון הסופי, אנו מביאים לפה כי הדברים האלה עלו בחשבון הסופי שעדיין לא אושר.
דני הרוש: תמיד יש שינויים כאלה ואחרים בפרויקטים, כך נהוג.
יעל סער: אך כשמוסיפים עוד חלקים לפרויקטים ראוי לאשר את התוספת של החלק.
דני הרוש: לכן מציגים את זה פה, ויש שינויים.
יעל סער: מציגים לפני ולא אחרי.
דני הרוש: מי שלא יודע לעשות פרויקטים, כנראה לא יודע מה זה פרויקט. מי שנכנס לפרויקט שיפוצים בסדר גודל כזה או יותר, מבין שבסוף יש אילוצים שצריך להתמודד איתם. פתאום כיבוי אש שינה את המרכיבים שלו, לא הספיק הכסף, דברים משתנים, מה לעשות.
יעל סער: כשאתה עושה פרויקט שיפוץ ומחליט פתאום לבנות עוד מרפסת, זה לא כמו שהיה צריך לקנות עוד צבע. באים, אומרים נגדיל את התקציב תוך כדי העבודה, ולא עושים את זה אחרי.
דני הרוש: למה לא, אם אני כבר שם?
יעל סער: לא אמרתי שתפסיק לעבוד, תוציא בקשה לוועדת כספים, אנו רוצים לשנות את התקציב. אבל לא לבוא בדיעבד.
דני הרוש: נעלה להצבעה.
לירית שפיר שמש: אני רוצה להודיע שאני אצביע על כל הסעיפים פרט לסעיף בי"ס חב"ד. אני רואה פה שבי"ס חב"ד הרחבה ושיפוץ, אני בכלל לא רואה שמשרד החינוך הוסיף פה משהו. אנו סוחבים את כל הסיפור הזה על הגב שלנו. דבר שני, אנו אמנם צריכים לדבר על שוויון בעיר, אבל זה לא שוויון, כי אנו עוסקים פה על הגב שלנו...
דני הרוש: לירית, את טועה.
לירית שפיר שמש: תאפשר לי בבקשה לסיים. כבד אותי. דבר שני, אני לא מתכוונת לאשר דברים שקשורים לתנועה, גם אם אני רוצה לדבר על שוויון לתושבים בעיר, לא מתכוונת לממן תנועה מיסיונרית שניגשת לקטינים בלי הרשאה ותיווך של הורים, מעמידה בניגוד לחוק דוכנים במרכז העיר, מטרתה כל כולה להדתה, תנועה לא ציונית. לסעיף זה אני מבקשת להתנגד, אצביע על כל השאר. תודה.
דני הרוש: קשה לי, העליהום הזה על חב"ד. בסוף הוא יתהפך גם על הדברים שלך, ואני מתכוון לכל מילה שאני אומר. אי אפשר לעשות הפרדה זו בין ילדים, בסוף זה ילדים, ולכן הכעס שלי. אי אפשר לעשות הפרדה כשמדובר במוסדות חינוך של הציבור שמנוגד לדעה שלך. וזה חבל שכך. אני מרשה לך לא להסכים איתי.
אמיר קולמן: חבל, דני. זה תחת החינוך הממלכתי, משרד החינוך. רק מר"צ מתעקשת לא להבין את זה.
לירית שפיר שמש: אמיר, אל תספר לי שחב"ד נמצא תחת החינוך הממלכתי. חב"ד מתפצלת ל-20 עמותות שונות כדי... זה לא שוויון, אני מתכוונת להתנגד וזכותי להיות נגד.
דני הרוש: אני מעלה להצבעה.
צחי בן אדרת: דני בעד, ממה בעד, אמיר בעד, לירית אמרה דעתה, יעל?
יעל סער: אזכיר לרשום השורה על הנטיעות.
צחי בן אדרת: זה לא בהחלטה. ההערה נכתבה בפרוטוקול.
יעל סער: לגבי חב"ד אני נמנעת לא בגלל שזה חב"ד, אלא כי זה עבודות שכבר בוצעו, ולא כך צריך לעבוד.
צחי בן אדרת: נעבוא לנושא הבא, ועדת מחיקות. ריכזתי בטבלאות את כל הבקשות של ועדת ההנחות. נעבור עמודה עמודה. הכל אושר ע"י ועדת ההנחות.
לירית שפיר שמש: למה אני מאשרת עכשיו דברים מ-2023? אפילו לא זכרתי מה היה.
צחי בן אדרת: נכון. זה כבר עבר בוועדת הנחות, אך היה איזו בעיה, בחירות, לא היו ישיבות מועצה, לא הבאנו את זה ופספסנו. שנה זו זה סה"כ 4 עמותות ואח"כ נגיע ל-2024.
לירית שפיר שמש: בפועל מי שאושר לו גם קיבל? אם כן, בשביל מה אישור המועצה?
צחי בן אדרת: קיבלו. אבל פורמלית אם לא תאשרו אפשר תמיד לבטל להם ולהגיד שהמועצה לא אישרה. אך לא נעשה זאת.
מאשרים את 4 העמותות – הם עומדים בקריטריונים בהתאם לחוזר מנכ"ל, נבדקו כולם, אושרו. מאשרים פה אחד.
טבלה - 2024, אותו דבר, עמותות. עמותה אחת לב חב"ד עומדת בקריטריונים ואושרה. שאר העמותות לא עומדות בקריטריונים וההמלצה היתה לא לאשר. מאשרים את לב חב"ד? עומדים בקריטריונים של חוזר מנכ"ל. אפשר לאשר פה אחד?
לירית שפיר שמש: אני מתלבטת לגבי לב חב"ד, אעדיף להימנע.
דני הרוש: את יכולה גם להתנגד.
יעל סער: לגבי ההמלצה לא לאשר, מותר לנו כן לאשר למרות ההמלצה?
צחי בן אדרת: לא. יש חוזר מנכ"ל, הוא לפניי, הוא מאוד ברור, יש קריטריונים מאוד ברורים שצריך לעמוד בכולם גם יחד.
לירית שפיר שמש: תשמעו, צריך לעמוד בקריטריונים, אך פה אני רואה עמותת לב חב"ד, עמותה כזו במקום אחר, עמותה כזו, הם מתפצלים למליון עמותות שונות, לכן אני מודיעה שאני מתנגדת, לא נמנעת.
דני הרוש: בסדר גמור. חבל על ההסברים.
צחי בן אדרת: מחיקת חובות, ועדה מיוני 24, הנחות רטרואקטיביות על פי קריטריונים. התושב זכאי אך לא הגיש בזמן, מבקש רטרו, לכן צריך לבוא למועצה ולוועדת הכספים לאשר. יש פה רשימה עם תיאור ההנחה וסכומים ומבוקש לאשר. אם יש שאלות, אני לרשותכם.
יעל סער: אולי אני אחת מהבקשות האלה. בעלי משרת מילואים.
צחי בן אדרת: אז נימנע (צוחק). כמובן נתנו רחובות בלי שמות, כולם מבינים למה. הנחה רטרואקטיבית לפי מבחן הכנסות מאוד ברור, טכני, אחוז ההנחה מצוין פה בעמודה. מבוקש לאשר את כולם. יש התנגדות?
ממה שיינפין: אני הייתי במעלית, התנתקתי. מדובר גם בעסקים או רק בתושבים?
צחי בן אדרת: כולם תושבים.
ממה שיינפין: בדיור רגיל או בעסקים?
צחי בן אדרת: כל מיני. אי כושר 80%. תושבים שהיו זכאים להנחות אך לא הגישו בזמן. לכן מבקשים רטרו. אי כושר עבודה 80% לנכה, הורה עצמאי, אזרח ותיק, רדיפות נאצים, משרת מילואים פעיל 5% שהוא זכאי. יש פה כל ההנחות.
סיון: לא מדובר בעסקים.
ממה שיינפין: זה מה ששאלתי.
יעל סער: אני בעד.
צחי בן אדרת: תודה רבה. נעבור לוועדת מחיקות מיולי 24, אותו דבר, היו כמה ועדות הנחות. גם כאן יש הנחות רטרו, לפי מבחן הכנסה, יש מעט, הצטברו בהפרש של חודש. מתבקשים לאשר פה אחד, ברשותכם. תודה.
והסוג האחרון מחיקת חובות. ארנונה ושילוט. סכום נומינלי סה"כ 1.7 מליון, ריאלי 4.4 מליון. נמצא איתנו עו"ד מרקוביץ, טיפל ברוב התיקים. ככל שיש לכם שאלות לארנונה ולשילוט, אנו לרשותכם. אנו מוחקים חובות אבודים.
עו"ד שרון זיו: סדר גודל 95% טופלו ע"י המשרד שלי. מה שמייחד פה את החובות זה חוב נומינלי מאוד נמוך, ובד"כ יש התיישנות, חובות ישנים כ-10 שנים אחורה, מגיע גם ל-20 שנה ויותר, כשברובם הגדול מוצו הליכי הוצל"פ או שעברו הליכי חדלות פרעון וקיבלו הפטר זה או אחר. זה מה שמייחד את הקבוצה הזו.
צחי בן אדרת: אם יש שאלות, אנו לרשותכם. אם אין, נשמח לאשר.
יעל סער: מה זה תיק איחוד?
עו"ד שרון זיו: זה רגע לפני חדלות פרעון. מאחדים כל התיקים שלו בהוצאה לפועל כי יש לו חובות רבים. הוא צריך לשלם כ-3% מהחובות שלו, וקובעים לו צו תשלומים. אנו מקבלים כל חודש 1.99 ש"ח מהתיק הזה.
יעל סער: לא רע... כמו גלידה במקדונלד.
לירית שפיר שמש: יש מקרים שכאלה. אני פעם עבדתי במשרד עו"ד, קצת מכירה את הנושא.
עו"ד שרון זיו: קבוצה שנייה היא של כפילות. כפילות נומינלית, ריאלית 1.53 מליון. בעיקר התיישנות.
צחי בן אדרת: אפשר לאשר פה אחד? תודה רבה חברים.
דני הרוש: תודה לצוותים המקצועיים על העבודה המרובה שאתם עושים, תודה לחברי המועצה, המשך ערב שקט.
החלטות:
תוצאות ההצבעה/ההצבעות:
חתימת יו"ר הועדה ________רשם_________