פרוטוקול ועדת כספים · 17/12/2024

‏19 דצמבר 2024

‏י"ח כסלו תשפ"ה

סימוכין: 710965

פרוטוקול ישיבת ועדת: כספים מס' ישיבה 12/2024 נערך ביום 17/12/2024 אישור תקציב 2025

שמות חברי הוועדה הנוכחים:

דני הרוש– יו"ר הוועדה

יעל סער – חברת הוועדה – השתתפה באמצעות הטימס

הדר לביא – חברת הוועדה

ממה שיינפין – חבר הוועדה – השתתף באמצעות הטימס אמיר קולמן – חבר הוועדה – השתתף באמצעות הטימס לירית שפיר שמש – חברת הוועדה

שמות חברי הועדה שנעדרו:

אורן כהן – חבר הוועדה

חברי מועצה שנכחו:

קובי פדווה – חבר מועצה

נדב לויטה – חבר מועצה

מיכל סולומון – חברת מועצה

שלי סבר – חברת מועצה

איציק מנהיימר- חבר מועצה

שמות מוזמנים שנכחו:

רפי סער – ראש העיר

יובל בודניצקי – מנכ"ל העירייה

צחי בן אדרת, רו"ח – גזבר העירייה

עו"ד אלון בן זקן – יועץ משפטי (בזום)

מירב הלפמן – מנהלת נוער וצעירים

צבי אפרת, רו"ח – סגן גזבר העירייה ואחראי תקציב פיתוח פירי לוי –סגנית מנהל אגף תקציבים – באמצעות הטימס איילת נהרי עובד, רו"ח – תקציב פיתוח

יצחק חלה – תקציב רגיל

מירי מינוסקין – מנהלת לשכת גזבר

סדר יום הועדה:

אישור תקציב העירייה לשנת 2025

רפי סער: אנו מתחילים שנת תקציב בתוך מלחמה. כמו שרואים את מה שקורה במשק הישראלי עם כל הגזרות בתקציב המדינה, מבינים שתקציב 25 ו-26 יהיו מאוד מורכבים. תקציב זה עדיין מורכב כתקציב מלחמה, תקציב בלימה. נכנסנו ל-23 לאחר קורונה וסיימנו בצורה טובה בקושי. שנת 24 מסיימים בשן ועין, לאחר שמתייעלים בכל דרך וחוסכים ומקצצים בכל מקום, ככל שניתן. לצערי יש פגיעה בשירות. העיר פחות נקייה, פחות מגוננת. פינוי אשפה הפך למשימה מורכבת תפעולית ותקציבית. הצלחנו למתוח איכשהו את שרירי התקציב כמה שניתן.

תראו התייקרויות בכל מקום. יש התייקרויות קשיחות תפעוליות, שהן במשק. יש התייקרויות שכר. בעבר בזמן מלחמה המדינה היתה לוקחת מלווה מהתושבים לתקופה מסוימת, ולא החזירה עד שהציבור קם וצעק, כגון מלווה שלום הגליל. הפעם התקבלה החלטה לא לקחת מלווה, אלא החלטות אחרות. לדוגמה שכר עובדים שאנו נאלצים להפחית ולהעביר ישירות לממשלה. זו החלטה דרמטית מאוד, לא קיבלה ביטוי בשום מקום מאלף סיבות, ההסתדרות גם נכנעה לכך בתוך המלחמה. זה משהו שכנראה מדינת ישראל חייבת להתגבר עליו. החלטות אלה לא פשוטות.

שנית, גם בתוך האווירה הציבורית, המסר שצריך להגיע לכל נבחרי הציבור מכל צדי המפה, הוא שאנו בתקופה קשה מאוד. לא רוצים שהעירייה תיקח הלוואות לשוטף ברמה מטורפת כמו ערים אחרות. עיריית הוד השרון לקחו עשרות מליוני ₪ הלוואות לשוטף והיא בקריסה כלכלית. עיריית רעננה בתהליך מאוד קשה של קיצוצים והתייעלות. היא היתה פעם העיר הכי חזקה בשרון וכעת במצוקה תקציבית גדולה. אני בקשר עם ראשי הערים בסביבה ושומע מצוקותיהם. זה בלתי נתפס.

לכן התקציב שלנו השנה עדיין בהתייעלות וקיצוץ וגידול בהכנסות, שזה אירוע קשה. אנו בתקופה כלכלית מורכבת, יוקר המחיה מכביד על כולם, פוגע בכל שכבות האוכלוסייה. הייתה התייקרות בארנונה השנה שאושרה ע"י משרד הפנים והאוצר רק כעת רטרואקטיבית לינואר. ומרגישים את זה בציבור. בינואר הקרוב תהיה עוד התייקרות 5% בארנונה, נגזרת של המלחמה. זה החלטות דרמטיות. לכן הארנונה בכפר סבא התייקרה בשנתיים כמעט ב-7.5% וזה רק מדדים. לא לקחנו מעבר לכך שום דבר, לא עשינו מה שעשו בערים אחרות, לקחו תוספות חריגות מעבר לטייס האוטומטי. כל המשק התקדם בצורה מסוימת וגם הרשות והוצאותיה צריכים להתייקר. תקבלו פירוט של ההתייקרויות. גם ההכנסות קיבלו ביטוי במיסים, ארנונה. זה מצער, נפל במשמרת שלנו, 5 שנים מורכבות מהקורונה שהחלה ב-21, המלחמה שכבר נמשכת, וכשהמדינה במצב מלחמתי זה המחיר לצערנו.

תקבלו פירוט רחב על הכל, תראו כמה התייקרויות קשיחות יש. אנו בשנה של בלימה, וצריכים להתגבר עליה. אייחל שב-26 נוכל לחזור לשגרה אחרת, חזקה ועוצמתית יותר. יש לזכור שהעיר מתפתחת, נכנסים חברות ועסקים, יש בנייה משמעותית של עסקים ומסחר, נכנסו חברות ענק וממשיכות להיכנס. בשנה האחרונה קצת נעצר אך מאמין שנחזור לשגרה יותר טובה.

תודה לכל הצוות המקצועי, עובדי אגף הכספים, רואי החשבון. התקציב, אמרתי גם בשנה שעברה, מאוד מאוד מקצועי. מי שעמל עליו וטרח הוא הצוות המקצועי כולו, ממנהלי המחלקות דרך מנהלי האגפים שהציגו לגזבר, למנכ"ל ובסוף לפניי. לא נותר לי אלא לאשר לצערי חלק נכבד מההחלטות שלא פשוטות, ואין לנו ברירה. חלק מההחלטות זה כמו לדוגמה ביטול מירוץ כ"ס שנדב כועס על זה, לא רק נדב. שכל אחד ימצא איפה לקצץ ואשמח. אנו בשיטת צמיחה קשה מאוד. יש לנו אחריות ציבורית להעביר התקציב ולהבין המשימה העומדת לנגד עינינו. אני האחרון האחרון שרוצה לבטל עדלוידות ומירוצים. אך לצורך השעה אין ברירה. בסוף, בתוך כל המגוון הרחב של הפעילויות העירוניות יש לתעדף. האם לתעדף חינוך או מירוץ, רווחה או עדלוידא. זה המנעד. המשחק מורכב, לא נוח. אגיד לכל הנמצאים בכל מקום – אנו נמצאים בתקופת חירום ובעת מלחמה, וזה תקציב שמייצג את המצב הנוראי שהמדינה והעיר נמצאים בו. בשנייה אנו מתדרדרים. אני מודיע לכם שאנו בהתדרדרות. מרגישים את זה.

סיפרתי סיפור. כמו שאדם עובד 5 שנים במקום עבודה, מפטרים אותו, 5 חודשי פיצויים, 5 חודשי אבטלה, ממשיך לחפש עבודה, יש קרן השתלמות, כשהסתיימה קם בבוקר ונשאר בלי כלום. ב-24 אנו מתרוקנים מנכסינו. וזה צריך להדאיג אותי ואת כל נבחרי הציבור שנמצאים פה. זו דאגה גדולה מאוד, זה לא צחוק, אף אחד לא רוצה להכניס את כ"ס להתדרדרות תקציבית, שנוותר על איתנות כלכלית ולהכניס חשב מלווה. חשב מלווה חותך בכל דבר, גם מוקד עירוני, אין צורך. זו הרמה, בא חשב, והכי קל לו. במקום 20 עובדי מוקד משאיר 2. לא צריך. הוא לא עובד פה, לא חי בעיר, לא מכיר התושבים ולא נבחר ציבור ולא מכיר את הצרכים. הוא בא וחותך במכה אחת, יש לו תכנית, העירייה מתאזנת, אפשר לשלם משכורות למה שנשאר. ינקו הרחוב פעם בשבועיים, לא פעם בשבוע, יפנו אשפה פחות. צריך להבין את המצוקה הנוראית שאנו נמצאים בה. היינו במצב זה באפריל 21. ניסינו להעביר תקציב בזום, לא הצלחנו, חתכנו והורדנו תמיכות לכל אגודות הספורט ובהרבה מקומות כדי להתגבר על אירוע הקורונה. לכן אני חושב שיש פה אחריות ציבורית של נבחרי הציבור.

התקציב הוא מקצועי, אני מחדד, הוא לא נוח לאף אחד, ובסוף כדי לעשות פעילות זו או אחרת צריך לגזור זאת מהכנסה שלא קיימת. התקציב נבנה בעבודת המטה. רואים מה ההכנסות המתוכננות לשנה הקרובה ואיזה סוג הכנסות. איזה התייקרויות נותנות עוד תוספת הכנסה. האם יש הכנסות מתוספת מגורים, וזו עוגת התקציב השנתי. כעת רואים כמה יש התייקרויות בשכר, בסייעות, בחינוך. יש התייקרות מטורפת בחינוך. ברווחה, בספקים, שהם קשיחים. ורואים אם יש יתרה. אין יתרות, להיפך. התקציב שאישרנו לפני 6 חודשים, של 23, לקחת תקציב מול תקציב ברמת הכנסה, נימצא בגירעון. הצוות המקצועי בחודשים האחרונים ניתח התקציב והחל להתייעל ולקצץ בכל הניתן, כדי לשמור על התקציב שיתאזן, כי לא יכולים לאשר תקציב לא מאוזן, ומצד שני איזה פעולות צריך כדי לאזן התקציב. זה כואב מאוד, לא פשוט למנהלים שיש להם רצונות, ולא לנו כנבחרי ציבור שצריכים לייצג אג'נדה זו או אחרת, אך בסוף צריך להסתכל על העיר כולה, שלא נקרוס. האם ממשיכים לנסות לרצות את כולם ולקחת הלוואות, עוד 2-3 שנים נהיה עיר חדלת פרעון. עדיף לעשות תהליך של בלימה, התייעלות וקיצוצים ולהגיע לשנה הבאה מחוזקים יותר ולא להישען על הכנסות ח"פ או הלוואות שאני לא רוצה לקחת בכלל. ב-26-27 נגיע למקום שאנו יוצאים מהמשבר. זה הפתיח. תודה לכולם.

דני הרוש יו"ר: תודה לכולם, לראה"ע. צחי מוזמן להציג התקציב.

תקציב 2025:

צחי בן אדרת (מציג מתוך מצגת): אין לי מה להוסיף. אציג תקציב העירייה ל-25. סה"כ שוטף פיתוח. מורכב משוטף 1.2 מיליארד, פיתוח 250 מליון. סה"כ 1.465 מיליארד. סה"כ מסגרת פיתוח רב שנתית דו שנתית 451 מליון. לא כל העיריות עושות דו שנתי, זה הוכיח עצמו בשנה שעברה, ידענו לעבוד.

תקן כוח אדם ל-25, היתר למשיכות יתר בנקים 5% מהתקציב השוטף, נבקש אישור למשיכת היתר הגם שאנו לא לוקחים אותה.

יש לנו מדיניות בוועדת הכספים לוקחים הלוואות בגובה המלוות, לא מגדילים נטל המלוות.

סה"כ הכנסות, תקציב פעולות – תוספת כ-30 מלש"ח מ-24. אפרט בהמשך. גם בשכר 30 מלש"ח תוספת.

התפתחות התקציב הרגיל לאורך השנים, מדדים, אינפלציה, תוספת תושבים, יש גידול מתמיד. גם בהתפתחות התקציב לנפש ובית אב יש תוספת, הגרף עולה מבחינת בית אב, 34,000 ₪ נומינלי, ריאלי 24,000 ₪. אותו דבר לנפש. יש עליה מתמדת, גם בדבר הזה. זה מראה על עירייה בריאה.

ריאלי לוקח בחשבון את השחיקה של המדד, זה אמיתי. נומינלי זה בכסף.

בצד ההכנסות גדלנו בתוספת 65 מלש"ח ביחס ל-24. מיד אחדד. יש לנו כמעט 11 מלש"ח הכנסות ממשרד החינוך, ומצד שני תוספת בהוצאות. זה שיפוי משרד החינוך. גידול 68 מלש"ח מארנונה, שמשקף הטייס האוטומטי 5.8% וארנונה שקיבלנו אישור. משרד הרווחה גידול 3.2 מליון ו-1.9 מליון תוספת הכנסות בחינוך.

החינוך צבוע, נכון, מיועד לשיפוי. משלם יותר לסייעות, ובמקביל מקבל.

איציק מנהיימר: ריאלית הכנסות אלה לא משפיעות על ההכנסות שלנו.

צחי בן אדרת: העירייה מקבלת יותר מהסטנדרט שמקבלים שיפוי בד"כ. מיד נתייחס.

תמהיל הכנסות מארנונה מגורים עסקים, השאיפה היא לסגור פרעים. בשנים האחרונות הפער הזה נסגר. כמה שיותר הכנסה עסקית. השאיפה להכניס כמה שיותר עסקים, וכך ייטב.

הוצאות שכר – תוספת 30 מלש"ח בלי לעשות כלום. אין פה תוספת עובדים, פשוט זחילות, הסכמים, הטמעות הסכמים שנחתמו ב-23 ומשפיעים על 24 ועל 25, הסכמים בשלבים. שכר פסיכולוגים חינוכיים שהוסיף 40% לשכרם. 4 מליון מתוך ה-30. פשוט בלי לעשות כלום. המדינה השיתה עלינו הוצאות אלה. רוב ההוצאות אנו נושאים בהן, והשיפוי קטן.

יש תוספת 30 מלש"ח בשכר, ובפעולות 35 מלש"ח. 6 בפעולות חינוך, קהילה וחברה, 11 חזות העיר וקיימות, אשפה, ניקיון. זה חוזים חדשים, מכרזים, התייקרויות. אנו פחות שולטים באירוע הזה. 3 זה פעולות רווחה, בעיקר השמות למיניהן. ביטחון, מע"מ, המדינה מגדילה ל-18% באחוז אחד. סביבות 5 מלש"ח שנישא בהם. והתייקרויות נוספות.

חינוך – הכנסות והוצאות לאורך השנים, ההוצאות הולכות וגדלות. בנומינלי 531 מלש"ח, לעומת הכנסות 298 מלש"ח ממשרד החינוך ו-230 מלש"ח עצמיות. עצמיות זה שאנו גובים עבור קייטנות, גני יולה. הכנסות משרד החינוך זה שיפוי עבור שכר. תמיד הם משפים פחות, ואנו מממנים הפער שהולך וגדל.

השקעה לתלמיד לאורך השנים – הוצאה לחינוך פר ילד והוצאה ריאלית. כנ"ל השקעה נטו. הראיתי זאת בתקציב 24 שאישרנו לפני 4 חודשים. כ"ס משקיעה בחינוך יותר מכל הרשויות בארץ, בכל החתכים השונים. גם בהשוואה מול רשויות איתנות. הדוחות הן מתמהיל בנק דיסקונט. נומינלי ביחס לכל הרשויות. אנו משקיעים, הראיתי בתקציב הקודם, זה דוח של מרכנתיל דיסקונט לא תלוי. אין לי דוח חדש, אך אראה כשיתפרסם.

כנ"ל הוצאות רווחה, חוסן קהילתי לנפש, גם ריאלי וגם נומינלי. אנו מאוד עקביים בתוספות ובהשקעה שלנו ברווחה. רואים בתקציב. 3 מלש"ח נטו, כמעט כל שנה יוצא 3 מליון ברווחה, בחוסן קהילתי.

עובר לתקציב הפיתוח. ממשיכים בהקמת אולם ספורט, ממשיכים את מבנה שוורץ רייזמן למדעים, דמוקרטי, מוסדות חינוך ממשיכים להשקיע לא מעט, הרחבת מועדון יוספטל. פיתוח קרית צעירים, זו שנה שמתחילים לצאת כספים ותהיה השקעה.

עומס מלוות בודקים ביחס לתקציב השוטף. הגרף מתייחס לאחוזים ולא למספרים מוחלטים. אחוז ביחס לתקציב השוטף. אנו ב-29%, המגמה פחות או יותר יורדת. מהמדיניות שאנו נוטלים הלוואה בגובה הפירעון. אז משתדלים לא לטעות.

רפי סער: גרף מאוד חשוב. צריך להסתכל תמיד על יחס המלוות מול התקציב. תסתכלו איך הוא אי שם ב-2018, 2019, כשנכנסנו לתפקיד. הוא היה 38% מסך התקציב. לאורך השנים יש ירידה מתמידה משמעותית עם עבודת מטה. השנה רואים רגרסיה קצת, בגלל המצב. עדיין אנו בתקופה טובה יותר, הרבה יותר טובה מהשנים קודם לכן.

צחי בן אדרת: המצב הוא אינפלציה, התייקרויות, הריבית במשק עולה.

רפי סער: ההתייקרויות הן בעיקר הריבית של ההלוואות. גובה ההלוואה עלתה בגלל התייקרות הריבית. אני מעריך בזהירות, שלאור כל התמורות הכלכליות שיש פה, נתחיל לראות ב-26 וב-27 ירידה באחוזים מהטווח. זאת אומרת אם ייצא פה איזה מסע הסברה פיקטיבי על כך שאנו נמצאים במקום כה גרוע, אנו מסתכלים תמיד אחוז. רשות איתנה יש לה כללים. מדברים על שורת משתנים בה נבחנת המערכת. אחוזי גבייה, גובה מלוות, מה שנקרא גרעון מצטבר, גרעון שוטף, שורת מדדים שמשרד הפנים לוקח ומנתח את העירייה, ולפי מדדים אלה קובע אם העירייה איתנה או לא. אם יש לך גרעון שוטף, מצטבר, אחוזי מלוות, עומס מלוות, כל זה במצטבר לוקח אותך לרשות איתנה. לא מאפשר לך רשות איתנה. מודדים אותך כל הזמן. לכן אנו שומרים על משתני גרף זה. הנתונים מאוד מעניינים.

ב-2008 החלה שכונה ירוקה, 2009, החל האכלוס. כ"ס היתה בשיא שלילי מטורף, 53%. יצחק ולד לא השאיר את כ"ס במצב כלכלי גרוע, היא היתה בחוסן יותר טוב מ-2009, ועתודות הקרקע שהיו באותה תקופה כמו השכונות הירוקות ושכ' האוניברסיטה. זה לזכותו ולזכרו.

צחי בן אדרת: עוד לגבי עומס המלוות, אזכיר שיש לנו זכאות למשוך מלוות משנים קודמות, אנו לא ממהרים, גם תזרימית אני מושך להגיע לקצה, ורק כשצריכים לוקחים.

איציק מנהיימר: רואים ב-2010 ו-11 התייעלות מבחינת הלוואות. אולי בגלל המשק, שהריבית הייתה אפסית, לאו דווקא בגלל שנעשתה התייעלות.

הדר לביא: ב-2003 היתה התייעלות מסיבית.

איציק מנהיימר: ב-2009 היינו בגרעון, עומס מלוות.

הדר לביא: ב-2003 היינו בגרעון שוטף של 100 מלש"ח.

יובל בודניצקי: או שנכנסו הרבה כספי פיתוח מהתפתחות הירוקה.

הדר לביא: בטוח.

דני הרוש יו"ר: נתקדם לעיקר, לא נדבר על שנים עברו.

צחי בן אדרת: בלי קשר, אנו בוחנים גם מחזור המלוות.

איציק מנהיימר: אולי נלמד מזה איך ירדנו בפערים.

דני הרוש יו"ר: קשה מאוד ללמוד. כשאתה מקים שכונה חדשה, נכנסו 300 מליון בזכותם הוקם הפארק הלאומי. יש השלכות. אולי קרית הצעירים תכניס. בטוח שייכנס.

צחי בן אדרת: סה"כ תקציב הפיתוח, מקורות, הכנסות, 249.9 מליון. מורכב מקרנות הרשות בעיקר, יש פה גם הכסף של תקומה, ההשבחה. כמו שאתם רואים, מול שימושים של 249.9 מליון. התכנית מפורטת בטבלאות. אח"כ נשיב לשאלות.

אני רוצה להגיד תודה לכל הצוות. יצחק חלה הכלכלן אצלנו באגף תקציבים, צבי סגני, איילת מחליפתו, נאחל לה הצלחה.

אודה לצבי מקרב לב על תקופה, הוא היה עמוד השדרה של תקציב הפיתוח לאורך שנים. אנו מעריכים ומוקירים הזמן שהוא הקדיש. כמובן אורית, פירי שבחו"ל בנסיבות אישיות ובטימס איתנו. עבודה קשה. תודה לכולם. זו הצעת ההחלטה. נפתח לדיון, שאלות. אנו לרשותכם.

יובל בודניצקי: משפט, זה נאמר פה, אך בצורה פשטנית אומר, אם היינו יכולים, תקציב 24 שעבר לפני 4 חודשים, כמו תקציב הפיתוח הדו שנתי, היינו מעבירים את תקציב 25. מבחינתנו 24 ו-25 זה אחד, קו ישר, אין שינוי. זה תקציב שנבנה תוך 4 חודשים. סיימנו 24 ומיד עברנו ל-25. ברור שזה קשור לתקופה ולמצב, ולנתונים העירוניים. אם אפשר היה, צריך להסתכל על זה כתקציב אחד. אם אפשר היה היינו עושים תקציב דו שנתי, בגלל הזמן והמצב שנכפה עלינו. יש שאלות?

דני הרוש יו"ר: כמו שצחי אמר, אתם מוזמנים להתייחס. למי שיש זכות הצבעה זה רק חברי הוועדה, אך שאר חברי המועצה מוזמנים להתייחס, לאור חגיגיות התקציב, והצוות המקצועי יענה.

נדב לויטה: מה אחוז המלוות שאפשר לקחת? אנו 29.

צחי בן אדרת: עד 50%. יש לנו יותר, יש ערבויות בסביבות 50 מליון ועוד 40 מליון שאנו זכאים למשוך ולא מושכים מתוך מדיניות לדחות נטילת מלוות. 650,000 זה שוטף, לא פיתוח.

יעל סער: נתראה מחר בוועדת המשנה, דני. שאלתי הראשונה, לנושא גביית ארנונה פיגורים. בתקציב זה עולה מ-31 מליון ל-50, אחרי שב-23 זה היה 29. אני תוהה, זה 20 מלש"ח עלייה, 40%, 60% בגבייה. האם זה מבוסס על איזה צפי, הערכה? על מה זה מבוסס?

צחי בן אדרת: תוספת גבייה בארנונה היא לאור אישור צו ארנונה שלפני שבועיים משרד הפנים אישר ארנונה חריגה. לא נצליח לגבות ב 2024. אם ייצאו חיובים עכשיו רטרו, מן הסתם לא נגבה ב-24, הגבייה תעבור ל-25, וזו התוספת.

יעל סער: זה 428 של השנה, זה כולל החריג, חלק זה כסף שנדחה ל-25 וכלול ב-50? יש עלייה 20 מליון.

צחי בן אדרת: כן, 20 מליון זה בגין חיובים של 24 רטרו, שעוברים ל-25 כי לא נגבה ב-24. זה יוצא עכשיו.

יעל סער: הרטרו זה לשטחי חוץ גדולים יותר, מסעדות?

צחי בן אדרת: לא מסעדות. חניות, בי"ח מאיר. לא זוכר להגיד בע"פ אם זה מסעדות, אולי את צודקת, אבל זה הרטרו.

יעל סער: זו שאלה אחת. שאלה שנייה, בלשכת מט"ל יש סעיף שכר שעולה כמעט פי 2. למה?

צחי בן אדרת: שכר של יובל (צוחקים). זה גם מנהלת גמלאים בסביבות 1.3 מליון עבר לתחת אחריות מנכ"ל, וגם סמנכ"ל מתוקצב.

יעל סער: מנהלת גמלאים זה סעיף נפרד. 580 אלף. זה העובדים של המנהלת שעברו לשם?

צחי בן אדרת: כן, כל תקציב המנהלת עבר תחת המנכ"ל. פירי, תקני אותי אם אני טועה.

פירי לוי: שומעת. מנהלת גמלאים הסעיף הוא בנפרד, והסעיפי שכר תחת מנכ"ל.

יעל סער: הבנתי את העלייה.

יובל בודניצקי: חשוב לראות שהטוטל לא משתנה, זה התמהיל.

יעל סער: הבנתי. לגבי קולנוע, ב-24 היה תקציב והשנה 0. אין תקציב השנה? הוא לא ייפתח?

צחי בן אדרת: לא תקצבנו, אם תהיה פעילות נתקצב.

הדר לביא: הוא לא ייפתח ב-24. אם יהיו ב-25, נתקצב. כיוון שלא היו הכנסות לא היו הוצאות.

יו"ר: אבל יש מפתח, אפשר לפתוח.

הדר לביא: נעשה מסיבה. יש 1.2 מיליארד, אני בטוחה שימצאו. זו הערת צד לנדב, אתה רוצה לשמוע כל הערת צד שלי?

יו"ר: יעל, זה רק ההתחלה או כבר בסוף? ואיפה הילדים? יש הומור עם יעל.

יעל סער: באתי מוכנה לישיבה, יש לי שאלות. הילדים אצל סבתא.

יש בריכוז הוצאות לפי מחלקות סע' אירועים 11.2 מלש"ח. אחרי זה במפורט יש 10.576. מאיפה הפער מגיע?

צחי בן אדרת: תפני אותי לעמודים וסעיפים.

יעל סער: אפשר לשאול שאלות עד שאמצא איפה זה. אני מחפשת.

איציק מנהיימר: עד שיעל תמצא, האם מתוקצב המרכז הקהילתי בהדרים, כל המבנה שעומד להיות שם. לא מצאתי. אני מדבר על הפיתוח.

לירית שפיר שמש: גם אני חיפשתי ולא מצאתי.

צחי בן אדרת: פירי, תקצבנו המבנה של הדרים?

פירי לוי: לא תקצבנו.

צבי אפרת: פתחנו ב-22, 23, תקצבנו 100 מלש"ח, היתרה עומדת להיתרים. נדמה לי שזה מחייב תב"ע ועובדים על זה עכשיו.

איציק מנהיימר: התכנון של מליון ₪ היה למבנה הזמני.

יו"ר: התכנון עולה 100,000 ₪. צריך לדבר על המבנה עצמו.

איציק מנהיימר: זה היה למבנה זמני, וירדנו ממנו. יש כבר תכנון קבוע למבנה הקבוע. אושר כבר בוועדה.

יובל בודניצקי: אם תביא תב"ע מאושרת, נשמח. לא אושר.

איציק מנהיימר: בשורה תחתונה, לא יהיה מרכז קהילתי ב-25 בלי הדרים.

יו"ר: יהיה בתנאי שיהיה תב"ע. יש תקצוב, מליון ₪.

איציק מנהיימר: זה לא עולה מליון ₪. זה למשהו אחר, שביטלתם אותו כבר.

צחי בן אדרת: בתב"ר זה נשאר.

איציק מנהיימר: אבל המבנה הזמני לא יבוא לידי ביטוי, אתם לא תשתמשו בו.

צבי אפרת: רוב הסכום עדיין זמין.

איציק מנהיימר: זה 2 מבנים שונים. יש מבנה של מליון ₪ שבוטל. לא עושים בזה כלום.

צחי בן אדרת: אבל אפשר לעשות העברה. לא ביטלנו את המבנה. לא תסיים אותו ב-25, כי לא יהיה תב"ע מאושרת.

איציק מנהיימר: אז הלכתי צעד אחד קדימה. זאת אומרת שב-25 לא יהיה מרכז פעיל בהדרים, לא תתחילו לבנות אותו.

צחי בן אדרת: אם תהיה תב"ע, נתחיל לבנות.

הדר לביא: תנו להם להתפתל. לא יהיה מרכז הדרים ב-25.

יו"ר: נדייק. כשהתב"ע תאושר יהיה כסף למבנה הקהילתי.

יובל בודניצקי: להתחיל.

הדר לביא: נהדר.

יעל סער: עמ' 12 יש סע' אירועים, 11.241, ואחרי כן בסע' אירועים מגיע ל-10.576.

פירי לוי: אסביר הפער. לגבי פרקי תקציב, אנו נוהגים להציג כדרישות משרד הפנים בפרק 25 כל הקשור באירועים. אך מבחינה ניהולית, כשאנו מציגים לגבי אגפים ומחלקות, לאו דווקא כל ניהול האירוע שייך לקהילה. למשל, ובעיקר, מועצת נשים או המח' לקידום מעמד האשה, זה רוב הפער, זה בניהול נפרד. לכן לא יכולים להציגו תחת מח' אירועים.

יעל סער: הבנתי. אך בפועל יש אירועים ב-11 מלש"ח.

צחי בן אדרת: לא.

יובל בודניצקי: הלוואי.

צחי בן אדרת: אפשר להעביר פירוט של פרק 75. אין בעיה לשלוח אלייך אותו.

יעל סער: אני רואה סעיף ספציפי של הוצ' אירועים עולה מ-1.3 מליון ל-3.

צחי בן אדרת: אשלח לך הפירוט.

הדר לביא: תסבירו. אני לא מצליחה לראות ירידה, זה עמ' 12. תפתחו עמ' 20 ותראו שזה עלה מ-6.8 ל-10.5.

צחי בן אדרת: סה"כ האירועים לפי פרק 75 זה 11.2. לא אמרתי שזה ירידה. סה"כ האירועים חזרו לסטנדרט של 23. זה לא כולל ספורט, האירועים. השאלה של יעל, ממה מורכב 11 מליון, אפשר לשלוח פירוט מאיזה אירועים זה מורכב. אין לי פירוט כעת. אשלח.

יעל סער: למה זה 23. 23 זה 8.300.

צחי בן אדרת: אשלח לך פירוט במייל, ותקבלי תשובה. רק אומר פה, האירועים חזרו לסטנדרט של 23. תשלחו אלי ואשלח לכם בצורה מסודרת.

הדר לביא: לא מקבלת את טענתך, שהמשימה שלי היא לייצר טעויות כל הזמן. אמר לך גזבר העיר שתקבלי פירוט מצורף.

יו"ר: נכון, את מטעה.

הדר לביא: אתה אומר כמות האירועים פחתה, אנו משלמים עליהם יותר. הבנתי נכון?

יובל בודניצקי: לא, אני מדבר בישיבת תקציב לא על כמות האירועים אלא על מחיר. אני אומר שאין עלייה בתקצוב האירועים משנה קודמת. זה כל מה שאני אומר. את מדברת על הצגה. לכן צחי אמר.

יו"ר: הדר, תודה רבה יובל.

יובל בודניצקי: אני מדבר מהותית על אירועים, אין עלייה בתקציב. לדעתי (ואבדוק) יש ירידה אפילו של 200,000 ₪.

הדר לביא: זה תקציב 25.

צחי בן אדרת: חזרנו לתקציב 23.

הדר לביא: אני לא מבינה מה זה אומר. תקציב 23 זה 8.3. תסבירו לי את העלייה.

צחי בן אדרת: אמרתי שיש עלייה ביחס ל-23.

שלי סבר: יש עלייה בשכר, בעלויות. צומצמו עלויות, בוטלה עדלוידא, מירוץ.

מירב הלפמן: המכרז יצא עם העדלוידא.

שלי סבר: המספר גדל כי יש עליית מדד, מחיר, אך עלות האירועים וכמותם ירדה.

הדר לביא: זו התשובה.

יו"ר: אם תדעו כמה עלתה המשטרה, השיטור, תבינו. אמרנו שהגזבר יעביר.

מירב הלפמן: השאלה היתה למה היתה עלייה.

הדר לביא: התשובה מסבירה. עליית מדד ואינפלציה וכל העלויות לא מסבירות 40% עלייה מ-2023.

צחי בן אדרת: אסביר ואחזור שוב. ב-23, אל מול תקציב 25, אין שינוי. בשנת 23 סה"כ ביצוע היה בסביבות 8.5 מליון, אין שינוי בהוצאות ביחס ל-23. אירועים כללים וקיץ, סה"כ הסתכם 8.5 מליון. פחות או יותר. תקציב 25 הוא 8.5. שאלתם למה רשום אחרת, אסביר את הפירוט. יש סיבוב בין הרישום בפרק 75 במשרד הפנים לבין...

הדר לביא: איפה אני רואה רשום 8 נקודה משהו?

צחי בן אדרת: שלחו לי ואסביר לכם. יש לי נייר עבודה מפורט כי ידעתי שתשאלו. ב-23 חלק מה-8.5 מליון גם תאגיד התרבות והפנאי השתתף. השנה אי אפשר למשוך ממנו כספים, הוא לא במצב, לכן אנו מממנים את זה.

הדר לביא: זו התשובה שחיפשתי. הסה"כ אותו דבר, ב-23 זה הושת על החברה העירונית. עכשיו לא. אני מחכה להתנצלותך דני.

יו"ר: מתנצל.

הדר לביא: מקבלת ההתנצלות.

יעל סער: סעיפי הנוער העובד – כל תנועות הנוער, בני עקיבא והצופים, תקציב ההוצאות עליהן מתאפס. למה?

שלי סבר: זה עבר לתמיכות.

פירי לוי: בוועדת תמיכות, זה נשאר אותו סכום.

יעל סער: הבנתי. זה אותו כסף.

מיכל סלומון: למה זה תמיכות?

צחי בן אדרת: תמיד זה היה תמיכות.

מיכל סלומון: לא.

צחי בן אדרת: הסדרנו זאת משפטית כי אי אפשר היה להעביר ללא נוהל תמיכות.

יעל סער: אני רואה שהצפי לפרעון מלוות 46 מלש"ח. שאלתי עקרונית יותר ממהותית. אני רואה שאנו הולכים לאשר נטילת עוד 38 מליון.

צחי בן אדרת: סה"כ 46 מליון שכולל גם ביוב וגם שוטף והלוואות שפעם היו מרשים רק לשוטף. סה"כ המלוות 46.

יעל סער: כמה מלוות מותר לך לקחת?

צחי בן אדרת: עד 50% מגובה המחזור. אישרתי 40 מליון. אנו מאשרים עוד 46 סה"כ.

יעל סער: 86 בסה"כ?

צחי בן אדרת: זה יכולת להגיד גם בשנה שעברה ולפני שנתיים.

יעל סער: מסגרת 86 אנו מאשרים?

צחי בן אדרת: לא, 40 מליון כבר אישרתם. אני לא צריך אישור מועצה על זה. אתם מאשרים לי 46. 40 מליון אישרתם כבר במועצות הקודמות.

יעל סער: אז תוכל לקחת עד 86 מלש"ח הלוואה.

צחי בן אדרת: זו תהיה הזכאות שלי.

יעל סער: זה המון כסף. לא מבינה למה צריך לאשר עוד.

צחי בן אדרת: יש צורך בהחלט. רק באופן תזרימי אני מתנהל כך שאני מושך את התזרים. עושה מעין הלוואות גישור בתזרים. משחק. מושך התזרים כמה שניתן, כדי לא ליטול מלוות ולשלם ריביות. כבר החזרתי הכסף לבנק. הבנק כבר גבה אותו. אני צריך לממן איפה שהוא. אני לא ממהר למשוך, כך אני חוסך כסף.

ההלוואה של 24 כבר הבנק לקח אותה, יש לי כבר זכאות. כבר גבה הקרן והריבית, וכבר שילמתי. אז אני צריך את ההלוואה הזו. את ה-40 מליון של 24 הוא כבר לקח. אישרנו ההלוואה בגין הלוואות אלה.

יעל סער: הבנתי שלא לקחנו את ה-40 מליון האלה.

צחי בן אדרת: נכון, לא לקחנו מתוך בחירה. למה שאקח אם אני מסתדר תזרימית? סתם לשלם ריבית לבנק?

יעל סער: אם הסתדרנו בלעדיהם, למה לקחת?

צחי בן אדרת: לא הסתדרנו, מאוד קשה, זה מעין גרייס. אפשר לראות זאת כך, גרייס ארוך טווח. אם את לוקחת הלוואה וצריכה גרייס, לא הסתדרת, את לוקחת את ההלוואה הזו.

יעל סער: לקחת גרייס לחצי שנה, שילמת ריביות ולא קרן.

צחי בן אדרת: זו הגדולה, לא שילמתי ריביות. גרייס משלמים ריביות ופה אפילו לא שילמתי ריביות.

יעל סער: אז אם לא לקחת ההלוואה למה להגדיל את האפשרות להלוות?

צחי בן אדרת: כי אני צריך לקחת, כבר שילמתי לבנקים.

יעל סער: לא מצליחה להבין.

יו"ר: שבי עם צחי ביחד ותסגרו את הנושא הזה.

צחי בן אדרת: אחדד, צבי מבקש לחדד. התבססנו על הלוואות אלה בתב"רים. הפיתוח של התב"רים.

שלי סבר: מדובר בהלוואה חדשה, ההיא כבר אושרה ומשתמשים בה. הבנק נתן את הכסף.

יו"ר: אם צחי לא הצליח להבהיר, דרך הזום לא נצליח. שבי איתו ב-4 עיניים ותבינו.

יעל סער: עוד 2 שאלות על התב"ר וסיימתי. האחת, תב"ר גינות. הוא עולה משמעותית. 4.5 מליון מ-2 ומשהו, ושנה קודם היה 1 מליון ומשהו.

צחי בן אדרת: מה מספר התב"ר?

יעל סער: כמה תב"ר יש לפיתוח גינות ציבוריות? 11019.

צחי בן אדרת: מיד אשיב. מאחר ותקצבנו 3 מלש"ח הכנסות בהסכם הגג של רמ"י. זו התשובה.

יעל סער: הולכות להיות הוצאות?

צחי בן אדרת: כן.

יעל סער: הכנסה מהתב"ר גבינו מהקומפלט, זה לא גינה ציבורית. שלא הולכים להשתמש בתב"ר זה שלא לאותו צורך.

צבי אפרת: הקדישו את הכסף לפיתוח גנים ופארקים ציבוריים.

יעל סער: אני רוצה להבין שלא נבנה פרקלטים על חשבון גינות.

צחי בן אדרת: אנו עוברים ביקורת של משרד הפנים, כל עוד מאשרים לנו זה בסדר. אנו לא עושים דברים שאנו חושבים שאסור לעשות.

יעל סער: שאלה אחרונה, שיפוץ מע"ץ. בוועדת תכנון ובנייה הסבירו שהולכים לעשות איחוד וחלוקה ושיפוץ מחדש למתחם מע"ש. אם הולכים לפרק ולבנות מחדש, האם אנו הולכים לשפץ עכשיו, 5 מלש"ח?

יובל בודניצקי: זכינו בקול קורא של קרן ביטוח לאומי בסכום של 3.5 מלש"ח. זה לא להרוס, לעשות שיפוץ נרחב שצריך שם.

דני הרוש יו"ר: כמו שאמרתי בוועדת המשנה, גם אם זה יהיה לשנים מעטות, למען הציבור, אם נצטרך להשקיע, לטעמי, זה כמובן יבוא לדיון במועצה, אם נצטרך להשקיע כמה מליונים גם לתקופה של 8 שנים, צריך לעשות זאת עבור האנשים המיוחדים הצורכים את השירות שם.

יעל סער: אני מתנגדת למפעלים האלה באופן כללי.

יו"ר: זה דיון בנפרד, לא קשור לתקציב. כל עוד מקום זה קיים, יש להפעילו ולתת להם מקום ראוי. וזה ההבדל. על המהות יש לדבר בנפרד. אותו דבר שנדבר על עמותות המזון, האם טוב שמטפחים או לא. אותו דבר כמו שיפוץ מועדון הגיל השלישי ביוספטל. תמיד אמרו אוטוטו יהיה פינוי בינוי. ואם יהיה בעוד 10 שנים, מה עד אז? יש שם בנות 80, 85, צריכות הבינוי הזה עכשיו, לא עוד 10 שנים. יכול להיות שהמקום ייהרס, האם משפצים או לא? זו שאלה מהותית, אך לדיון נפרד. זה לא עומד לפתחנו כרגע. אני לא חושב שיש לנו מספיק תקציב להרים פרויקט זה של מע"ש, אך עוד נדבר על זה.

שלי סבר: שאלה במסגרת התב"רים. יש בחינוך, עמ' 115, בינוי מוסדות חינוך ותוספת למבנים, שיפוצי מוסדות חינוך סה"כ 20 מליון. האם בתוך התקציבים האלה, נכללת תכנית עבודה לסגירת פערי המיגון במוסדות החינוך.

יובל בודניצקי: כן, שיפוצי מוסדות חינוך, במסגרת 20 מליון ₪.

שלי סבר: אז עד שנת הלימודים הבאה יהיו אפס פערי חינוך?

יובל בודניצקי: לא. לפי מפתחות פיקוד העורף, פערי המיגון שאת מדברת עליהם הם פערים בזמן הגעה למרחבים המוגנים. עכשיו צריכים לבצע פעולות שיאפשרו במסגרת 90 שניות להגיע. יש תכנית, לא כולה הסתיימה, על המבנים שיש את זה. זה לא בכל המבנים. חלק מזה תלוי ומותנה בתקצוב משרד החינוך, התאמה לפרוגרמה וקבלת הרשאה תקציבית לשדרוג והקמה של כל הבי"ס, למשל בן גוריון כזה, וחלק מזה יהיה מקרנות הרשות ותוספות שיצטרכו בהתאם לצורך, כמו גלילי, אוסישקין כזה. ויש כאלה שמחכים להרשאה תקציבית שכבר אושרה במשרד החינוך ואמורה להיות ועדה בפברואר, ב-26.2 אם אני לא טועה. וזה אמור שם להיות מתוקצב, כמו כצנלסון. אז לא כל המקומות הושלם התכנון, אך אנו על זה. יש תכנית סגורה, חלקה מתוכננת כולה וחלקה מותנית בתקציבי משרד החינוך.

לא קשור לתקציב, אך באותה נשימה, אם יוחלט ע"י פיקוד העורף שהמצב משתנה וצריך לקיים לימודים במצב מוגנות שאנו לא נמצאים היום, אז אנו יודעים לעשות התאמות ולפצל תלמידים במוסדות החינוך, שכולם יקבלו מענה.

שלי סבר: אוקי. אותה שאלה לגבי הפארק העירוני שדיברנו שאנו רוצים לתקצב מקלט. מרחב מוגן.

יובל בודניצקי: זה לא פה, יש לנו מזכיר שאנו עושים תכנון לשדרוג הפארק. יש לנו תקציב צבוע לפארק מרמ"י. וזה ייצא משם.

שלי סבר: שאלה אחרונה. לגבי סע' החברה לתרבות ופנאי של תב"רים, 700,000 ₪. יש המוזיאונים, זה רק אחד, יש לנו 2 מוזיאונים?

איציק מנהיימר: רק אחד, הארכיאולוגי.

צבי אפרת: זה המחלקה. כולל גם מנשה. תלכי לעמוד. יש גם המוזיאון בבית ספיר ובהיכל התרבות, קומת הגלריה.

שלי סבר: הבנתי. זה שלוחה של המוזיאון.

צבי אפרת: יש שדרוג הגן הזואולוגי עוד 600,000 ₪, שזה בד"כ מותנה הכנסה. היא מביאה הכנסה, דואגת לזה. וגן מנשה עבודה שעושים השנה בהשתתפות הבעלים.

שלי סבר: מה שמטריד אותי וקשור להיכל התרבות ובית ספיר, שמגיעים לשם מאות ילדים ואלפי אנשים כל שבוע. מצב השירותים שם זוועת עולם, בושה וחרפה, ובסכום זה שהוקצה לחברה לתרבות, 700,000 ₪, שכל שנה מקצים לתחזוק שוטף, לא יאפשר שיפוץ שירותים, לא של השטיח.

צחי בן אדרת: אתה מוכן להוריד מתב"ר ספורט? אני מתלוצץ. הדר, לא היית בשיחות שלי איתם.

יובל בודניצקי: יש תב"ר סל של מבני ציבור.

צחי בן אדרת: הסברתי את הקושי התקציבי.

יו"ר: מסכים עם שלי. ב-25 חובה לשפץ את המקום. השירותים. אמרתי שירותים.

יובל בודניצקי: יש תב"ר מבני ציבור.

שלי סבר: כמות הילדים שמגיעים לאולמות הספורט ביחס לקרית ספיר, פער עצום.

יובל בודניצקי: יש תב"ר ייעודי לאגף, מנהל קהילה. תרבות יש תב"ר. ספורט יש תב"ר. בנוסף תב"ר של מבני ציבור. זה עניין של תעדוף.

יו"ר: אפשר למצוא את הכסף. זה יקרה. כולה שירותים.

שלי סבר: בדיוק. כולה שירותים. לא לשפץ כל המקום.

ממה שיינפין: רוצה לחזק את שלי. במקרה הזה.

דני הרוש יו"ר: גם אותי אתה מחזק.

ממה שיינפין: את כולכם. אתם לא מבינים, זה פשוט גועל נפש איך השירותים נראים. יש שם ילדים, מבוגרים, צעירים, כל מי שעובר ברחוב. חובה לקחת ולצבוע, לפחות סכום מסוים, לשיפוץ שירותים אלה. זה עובד 7 ימים בשבוע.

נדב לויטה: כמה שנים אולם אוסישקין? יצחק שדה, בן גוריון, ברנר?

שלי סבר: 900 ילדים רק ביום בהיכל התרבות.

דני הרוש יו"ר: כולם צודקים, זה לא קשור אחד לשני.

נדב לויטה: אמרו שאין מספיק כסף לבתי הספר. אגף חינוך, אנו לא יכולים להשתתף בהוצאות אולם ספורט של ביה"ס. לפי משרד החינוך זה לא ביה"ס, הוא לא מתקצב. נשמע הזוי אבל כן. מבחינת משרד החינוך, שלא יהיה לביה"ס אולם ספורט. הילדים יהיו בחוץ, בגשם. ולמרות שהחינוך נמצא 50% מהזמן באולם, גם בלאי, חשמל, מיזוג, לכלוך, כל התחזוקה של זה נופלת על הספורט. ואי אפשר להמשיך כך כשיש גידול בתיה"ס בעיר. הייתי בבי"ס אלון, שורשי העצים מגיעים עד השירותים. זה לא הגיוני. עם תב"ר של 800,000 בשנה זה הספיק לספורט רק לנשום. להחליף הדשא פעם בשנה.

צחי בן אדרת: מה אתה מציע?

יובל בודניצקי: אגיד לך מהזיכרון. כדי להתכנס הפחתנו כרגע שיפוצי קיץ בצורה דרסטית, בניגוד לתחזית שאנו רוצים לעשות את השיפוצים. יש צרכים, מה לעשות. המספר היה 32. לא 20. ואפשר היה עוד. לא משנה. יש תעדוף. אנו בונים כעת אולם ספורט חדש בטהר לב. אפשר היה לקחת את הכסף הזה.

נדב לויטה: אבל אי אפשר.

יובל בודניצקי: אני לא אומר את זה כדי לסתום את הפה.

צחי בן אדרת: אולם הספורט היה 10 מליון והפך ל-20, וזה ייגמר יותר. צריך להבין את המגבלות.

נדב לויטה: כמה זה תחזוקה של מבני ספורט?

צחי בן אדרת: אתה רוצה 10 מליון הלוואה לפתוח את זה? אני מציע שלא. לא ססמאות. תציע.

נדב לויטה: כשבונים בי"ס חדש אין תב"ר לספורט לחינוך? בטח שיש.

צחי בן אדרת: נדב, כל 100,000 ₪ שנותנים הולך על חשבון שירותים.

יובל בודניצקי: אם יש הצעה, בסוף יש קובעי המדיניות. אם יש הצעה קונקרטית, תבוא החלטה, יחליטו שנכון עכשיו יותר לתעדף את זה.

נדב לויטה: כמה בטבלה של תקציב שוטף של הוצאות ספורט, צבוע תחת תחזוקת מתקנים? לפחות 5-6 סעיפים. כש-10 צבוע לי לאולם, אבל לא בונים היכל תרבות חדש.

יובל בודניצקי: הרבה פעמים אנו מבצעים עבודות שקשורות לספורט שלא לוקחים מתב"ר ספורט. למשל בי"ס יובל. 800,000 שעשינו התאמות זה לא מתב"ר ספורט.

נדב לויטה: יש התאמות שחייבים כדי לאפשר לקבוצות לשחק. יש התאמות שהן בושה לכ"ס.

יובל בודניצקי: אם בונים עכשיו אולם ספורט חדש...

נדב לויטה: אז לא נשפץ את שאר האולמות.

יובל בודניצקי: צריך לעשות גם בספורט וגם בתרבות וגם בקהילה וגם בחינוך וגם ברווחה. שוב, אני אומר, אני מבין, אני חושב, שחשוב לבנות אולם ספורט חדש, עוד מתקן, העיר גדלה ורמת המתקנים לא תואמת את הפעילות. כשאתה בונה אולם חדש יש מקום נוסף וזה אמור להוריד עומס ממקומות אחרים. זה לא תחליף לתחזוקת מבני האולמות הקיימים, אך יש לראות איך עושים את זה. יש יריעה וצריך לתמרן.

נדב לויטה: מבין, ושואל בתקציב השוטף של הספורט, כמה רשומות יש לתחזוקת מבנים? לפחות 7-8 שורות. אפשר לשים שם כסף. מהשוטף.

צחי בן אדרת: מאיפה נוריד תמיכות?

נדב לויטה: אתה יודע מאיפה, הצגתי לך.

דני הרוש יו"ר: לא עושים פה דיון.

יובל בודניצקי: זו הצעת התקציב לסגור את התקציב. המסגרת היא קשיחה. בסוף אם רוצים לקחת, אני בכוונה אומר את זה פה בצורה בוטה, כי שלי פה, אם רוצים לקחת את זה משיפוץ השירותים של ספיר, בסדר, תשבו אתם כמחזיקי התיק עד שייצא עשן לבן ותחליטו מה עושים.

ממה שיינפין: אפשר לעשות כמו בממשלה, קיצצו לכולם. נחליט שכל אחד מוכן להוריד סכום מתקציבו, אני מוכן להיות הראשון שיעשה זאת.

צחי בן אדרת: כל התוספות הקואליציוניות בסביבות 800-900 אלף ₪.

דני הרוש יו"ר: אל תעשה לי משבר פוליטי. ממה, תודה קודם כל.

שלי סבר: ממה, עליך השירותים!

ממה שיינפין: צחי יעיד על כך שוויתרתי על תקציב כשביקשו ממני.

דני הרוש יו"ר: מודה שוויתרת על תקציב לטובת האירועים.

צבי אפרת: אני הולך לבדוק פה את השירותים, אולי גם פה צריך להשקיע.

איציק מנהיימר: האם ממונה תח"צ נמצא בתקציב 25?

צחי בן אדרת: דיברנו על זה. כל מה שהיה בהסכם הקואליציוני.

מיכל סלומון: איפה 2 התקנים של מרכז הצעירים?

צחי בן אדרת: הראיתי כמה פעמים ונשב יחד, אי אפשר עכשיו. שבי איתי ואראה לך.

מיכל סלומון: אם הם מופיעים, אז מופיעים.

יו"ר: צחי, תן לי לענות. תן לפוליטיקאים לעבוד, אחרי שסיימת את הצגתך. אני חושב שלגבי המירוץ, תשבו ביניכם.

הדר לביא: 2.2 מליארד ₪.

נדב לויטה: זה 650,000 ₪.

הדר לביא: אני רוצה להודות לצוות המקצועי. צבי בדיוק יצא, מסרו לו תודה רבה. לא אגיד כל הערותיי, אביאן לדיון התקציב. אני חוזרת על עצמי כל שנה, בשנה שעברה אישרנו תקציב, עכשיו אנו לא בכיוון מהרבה סיבות.

מה היקף החוב שלנו? מה היקף הגרעון, השוטף והצבור, והאם יש הבדל בתקציב?

דני הרוש יו"ר: זה כל השאלה?

צחי בן אדרת: היקף החוב, הכוונה למלוות?

הדר לביא: על מה עומד החוב העירוני.

צחי בן אדרת: ציינתי את זה. הצפי 337 מליון. לשנת 25. וצריך לקחת בחשבון במסגרת היקף החוב את הערבויות שלנו לחכ"ל בגין הפרויקט הסולרי, היום בסביבות 45 מליון, והמלוות הנוספות שאני זכאי לקחת, בסביבות 40 מליון. זה היקף ההתחיבויות.

הדר לביא: הביקורת שלי שהוא סימן אחוזים ולא נומינלי.

צחי בן אדרת: הריאלי הוא ביחס למחזור. הגרף מייצג את האחוזים. המספר הוא נורמטיבי. היקף החוב הוא 337, פלוס 40 שאני זכאי, ויש ערבויות לחכ"ל.

הדר לביא: אני מבינה את הגרף.

צחי בן אדרת: כשאני הולך לבנק לקחת הלוואה, אני לוקח בחשבון את ה-40 שאני זכאי ללוות.

לגבי הגרעון, יש 4 מליון עודפים נצברים. אני צריך לסגור 24 ואז אדע המספר המדויק. אני לא יודע בדיוק איך אני סוגר אותה. הגרעון הוא בשוטף, לא בצבור. גרעון זה רק בשוטף.

הדר לביא: אתם מציגים מדי פעם גרעון צבור.

צחי בן אדרת: גרעון שוטף זה לשנה קלנדרית. 23 סיימנו בעודף. 24 אני לא יודע איך סיימנו את השנה, מקווה לאזנה, יהיה קשה מאוד.

הדר לביא: באיזה פער? 500,000, 50 מליון?

צחי בן אדרת: לא יודע להגיד. אנו רק בדצמבר, יש חשבוניות שמתעכבות והכנסות משרד החינוך שמתעכבות. גם הכנסות ינואר מרץ אני מכניס לדוח 24.

הדר לביא: אז איך באי הוודאות שלנו של עליות ינואר אתה מנהל תקציב בגרעון לא ברור ל-24?

צחי בן אדרת: אנו מוציאים דוחות רבעוניים כחברה ציבורית לכל דבר, שנותנים לנו רפרנס לדעת מה מצבנו לאורך השוטף. מציג בוועדת הכספים. בחציון היה 3 מליון גרעון, היה הסבר שצריכים לקבל עדיין כספים מהחכ"ל ודיבידנד מתאגיד הביוב. יש לי אישור ממשרד הפנים להעביר לשוטף ל-24, כבר קיבלתי. צריך לקבל אישור מתאגיד המים, אני בקשר עם המנכ"ל. ומהחכ"ל אני צריך לקבל כסף.

יעל סער: חשבתי שבוועדת הביקורת אמרת שהוספנו מהאגרות 13 מליון. היה 17 וירד ל-4.

צחי בן אדרת: הדר שאלה על היקף החוב, הגרעון הנצבר. לגבי 24, אם לשם את מכוונת, בתקציב 24 הכנסנו 13.5 מליון מהעודפים שנצברו. 13.5 הכנסנו לתקציב 24.

יעל סער: היה גרעון ומשכנו 13 מליון מהעודפים.

צחי בן אדרת: דיברנו על כך בוועדת הביקורת, את צודקת, התשובה לא השתנתה.

הדר לביא: מה הרזרבות?

צחי בן אדרת: העודפים הנצברים. מה זה רזרבות. רזרבה זה אחוז מהתקציב, סביבות 4 מלש"ח. זה עפ"י חוק רשות איתנה. בסביבות 11 מלש"ח. אחוז מהמחזור. רשות איתנה חייבת לשים לסעיפי חירום בלתי צפויים וכאלה.

הדר לביא: יש לי עוד הרבה הערות. מעריכה העבודה של הצוות, הרבה בהצלחה צבי, תודה על מה שעשית. לא יכולה להצביע על תקציב כזה שלא מקדם אותנו, אין בו חזון ואין תכנית עבודה, ויש לי עוד הרבה הערות.

דני הרוש יו"ר: תודה רבה. עוד שאלות?

קובי פדוה: אבקש שנמצא פתרון למירוץ עד ישיבת המועצה.

דני הרוש יו"ר: לא יהיה פיתרון. אני אומר שוב. שבו ותמצאו פתרון, מכל תקציב שאתם רוצים.

נדב לויטה: לקחתי, בוא נשב.

יובל בודניצקי: אבל זה לא הדיון כרגע.

לירית שפיר שמש: גם אני חושבת שצריך למצוא פתרון.

הדר לביא: איך מבטלים מרוץ שהוא סמל של 30 שנה?

דני הרוש יו"ר: אני מכיר את הסמלים. אל תבטל, קח מתקציבך ואל תבטל.

הדר לביא: רשום שהמרוץ 600,000 ₪.

יובל בודניצקי: יותר.

צחי בן אדרת: מעלה הצעת החלטה.

דני הרוש יו"ר: נעלה להצבעה.

הננו מתכבדים להגיש לאישורכם את הצעת תקציב העירייה ,תקן משרות וכ"א לשנת 2025

וההחלטות הנדרשות כדלקמן :

א. הצעת התקציב הרגיל לשנת 2025 בסך 1,215.3 מש"ח

ב. הצעת תקציב הפיתוח לשנת 2025 בסך 249.9 מש"ח

ג. סך התקציב לשנת 2025 רגיל ופיתוח עומד על 1,465.2 מש"ח

ד. מסגרת תוכנית הפיתוח הרב שנתית לשנים 2025-2026 בסך 451.7 מש"ח

ה. תקן כ"א אדם לשנת 2025 המבוסס על נתוני מצבת העובדים הממוצעת לפי ביצוע 2024 ועל נתוני כ"א בפתיחת שנת הלימודים תשפ"ה במערכת החינוך בסך 2,577 משרות .

ו. היתר למשיכות יתר בבנקים בהיקף של 5% מהתקציב ובסך של 60.8 מש"ח

ז. נטילת הלוואות לפיתוח כמפורט בנספח א' בסך 38.4 מש"ח

ח. ייעוד כספי היטל השבחה למטרת השקעה בחינוך כמפורט בנספח ב'.

בעד: ממה שינפיין, אמיר קולמן, דני הרוש , לירית שפיר שמש נגד: יעל סער , הדר לביא

התקציב עבר. אני רוצה להודות בשמי לצבי שאני שנים רבות עובד איתך, על שירות מעולה. ויכוחים והערות כאלה, אבל תמיד שירות מושלם. אני אומר תודה ענקית, בהצלחה רבה למחליפתך, אין לי ספק שהיא נכנסת לנעל מאוד גדולה, ואין לי ספק שהיא תיכנס. לכל הצוות המקצועי, סיון, פירי (שאנו קצת צוחקים בהונגרית), יצחק, כל הצוות שאני מקבל ממנו שירות נפלא.

ועדת כספים נסגרת.

.........................................

דני הרוש יו"ר הוועדה