פרוטוקול ישיבת מועצת העיר

פרוטוקול מס

ישיבת מועצה מן המניין

מיום רביעי, ה' בטבת תשפ"ה

משתתפים:

רפי סער ראש העיר

אורית מסמי חברת המועצה

אורן כהן חבר המועצה

איציק מנהיימר חבר המועצה

אלון רבינוביץ חבר מועצה

אמיר קולמן חבר המועצה

דן בן יהודה חבר המועצה

דני הרוש סגן ראש העיר

הדר לביא חברת המועצה

יעל סער חברת המועצה

לירית שפיר שמש חברת המועצה

מיכל סלומון חברת המועצה

ממה שיינפיין חבר המועצה

נדב לויטה חבר מועצה

עו"ד עדי לוי סקופ חברת המועצה

פינחס כהנא חבר המועצה

קובי פדוה סגן ראש העיר

ראובן חן חבר המועצה

שלי סבר חברת המועצה

חסרים:

עו"ד איתן צנעני סגן ומ"מ ראש העיר

בני כהן חבר המועצה

מוזמנים:

יובל בודניצקי מנכ"ל העירייה

עו"ד אלון בן זקן יועמ"ש העירייה

מיטל קולין עוזרת מנכ"ל

אסנת חכמון מנהלת אגף חינוך

דוד ציון תורג'מן מבקר העירייה

צחי בן אדרת גזבר העירייה

סדר היום:

1 דיון בבקשת שליש מחברי המועצה בנושא פגיעה רגשית והתעללות לכאורה בילדים על הרצף האוטיסטי בכפר סבא 2 שאילתות

א. פתיחת הגלריה העירונית בימי שישי ושבת.

ב. פתיחת גן הברון מנשה לציבור.

ג. חסימת נתיב הכניסה לעיר.

ד. כיסוי גומות במקום שנכרתו או נפלו עצים.

ה. תשלום למקומונים וגופי פרסום כתובים מטעם העירייה.

ו. השתתפות רעיית ראש העיר בישיבות עירוניות.

ז. ניגוד עניינים של ראש העיר בקשר עם הפעילות העסקית של רעייתו.

ח. הנצחת קורבנות ה

ט. צפי פגיעה כלכלית בעקבות הסכם הגג ומלחמת חרבות ברזל.

י. מיתוג מרכז העסקים והמגורים בצומת רעננה מרכז.

יא. עמדת מיחזור ברחוב הזמיר בשכונת האוניברסיטה.

3 הצעות לסדר

א. שילוט תנועה ברחובות שב"ד, כנפי נשרים ושבזי וקיום החלטות ועדת תנועה.

ב. הפסקת שימוש באופן מוחלט במשטחי דשא סינטטי בכל המקומות הציבוריים, מוסדות החינוך, הגינות והפארקים העירוניים.

ג. חסימת ציר כניסה לעיר.

ד. הרחבת שטח קיפוד – יישום החלטה.

2

4. אישור תבחינים למתן תמיכות לשנת

5 אישור מינויה של מירב הלפמן לתפקיד מנכ"לית העירייה ואישור שכרה 6 מינויה של מירב הלפמן כמרכזת ישיבות המועצה

7 האצלת סמכויות למירב הלפמן, כמנכ"לית העירייה 8 עדכון זכויות החתימה של הרשות

9 אישור מינויה של מנכ"לית העירייה הנכנסת, מירב הלפמן, כדירקטורית מקרב עובדות העירייה בתאגידים העירוניים החברה הכלכלית לפיתוח כפר סבא בע"מ והחברה העירונית לתרבות הפנאי בכפר סבא בע"מ )רצ"ב קורות חיים של המועמדת(.

10 עדכון הרכב ועדות העיריה

11 אישור החלטות ועדת הקצאות מיום

א. תנועת הצופים העבריים בישראל.

ב. בני עקיבא.

12 חוק עזר לכפר סבא )העמדת רכב וחנייתו( )תיקון( התשפ"ה 13 אישור מפרט רשותי אחיד על פי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח 14 עדכון החלטת מועצה בנושא תקצוב אמן במסגרת אירועים המוניים 15 אישור הארכת שירות של עובד, מעבר לגיל

16 מתן היתר לעבודה נוספת לעובדת עירייה

פרוטוקול

ראש העיר: אז ערב טוב לכולם, חברי וחברות מועצת העיר, מנכ"ל העירייה, עובדות ועובדים יקרים, תושבות ותושבים

נכבדים. ערב נוסף מורכב. אנחנו עוקבים אחרי החדשות ורואים מה קורה במדינה. ואנחנו רואים שהאירועים לא מסתיימים לצערנו. אתמול הרוגים, היום מחיר של חטופים. אנחנו עדיין נמצאים באירוע מלחמתי. אנחנו פותחים את ישיבת המועצה הראשונה לשנת

שנה שונה ומורכבת, שנה שהיא מלחמתית לכל דבר.

אני לא רוצה לדבר על ההישגים של העיר והעירייה בשנה הזאת, כי באמת היא הייתה שנה שונה. המרכיבים הדרמטיים היו בביטחון, שמירה על שגרה על חוסן, וכמובן לדאוג שהמערכות יתפקדו בצורה מיטבית תחת צל המלחמה. רק בשביל להסביר וממש בקצרה. פינוי אשפה זה אירוע שבשגרה הוא אירוע שעובד טוב, ובמלחמה זה אירוע שהוא כמעט בלתי אפשרי.

ניקיון העיר - אין פועלים, בינוי – אין פועלים, גינון – יש מחסור בפועלים. זאת אומרת להבין שעצם זה שהעיר מתפקדת ופועלת בתקופה הזאת, זה באמת הישג. ובמקביל יש גם פעילויות בחינוך, בתרבות וכו'. אבל אני אחסוך את כל הדברים מעבר לכך. בשבוע שעבר אישרנו את תקציב העירייה לשנה הקרובה. אני רוצה להודות לכל הצוות המקצועי, שעמל באמת הרבה מאוד שעות וימים, לילות כימים. ימים כלילות זה כאילו. ואני רוצה באמת להגיד תודה גדולה לכולם. אני מעריך שהשנה הזאתי תהיה שנה, אני מקווה, יותר טובה לכולנו.

אתמול היה כנס של מנהיגות חינוכית, כנס מועצת התלמידים בכפר סבא. מאות בנות ובני נוער הגיעו לשם, מכל תנועות הנוער בכל הגילאים. באמת יש הרבה במה להתגאות בהם. אז גם פה הזדמנות להגיד תודה לכל הצוות המקצועי, גם לאמיר קולמן שהיה איתנו שם. בערב היה כנס מתבגרים ראשון, שגם הוא היה אירוע מכובד מאוד. שבעצם אנחנו הבאנו את ההורים למתבגרים שמתמודדים היום עם מציאות יותר מורכבת. גם ככה התבגרות היא מורכבת, אנחנו מכירים את הספר מרד הנעורים, מי שלא מכיר. זה לא סתם הגדירו את הספר הזה מרד הנעורים. ותוסיפו לזה את כל המציאות הטכנולוגית וההוואי הישראלי, אנחנו מבינים את המצב.

וההתמודדות ההורית היא כמעט בלתי אפשרית, ולכן אנחנו התחלנו לפתוח איזה סוג של פעילות, שתיתן חוזק לציבור. בישיבה הזאת אנחנו נפרדים מחברת מועצת העיר אסנת ספורטה. אני באופן אישי רוצה להגיד לה תודה גדולה, על כל השנים שהיא כיהנה כאן כחברת מועצה בעיר. התחלנו מסלול מקסים ביחד, לפני למעלה מ-

6

בינינו אמרתי לה משפט שזה לא היה טעות של מתחילים, אלא טעות של התחלות. והיה מי שהיה ולא משנה מה שיצרו מצב אחר לצערי.

אבל בלי שום קשר אני תמיד ידעתי להעריך את הפעילות שלה, את החוכמה, את היושרה, את זה שהיא תמיד ידעה לעמוד על הערכים שלה, בצורה באמת מרשימה מאוד. אני חושב שאסנת, לא משנה באיזה צד בפוליטיקה היא הייתה, זאת אומרת אני לא מסתכל על קואליציה אופוזיציה, זה לא מעניין. עצם זה שהיא ישבה פה במשך כל התקופה של כמעט

לפי הערכים שלה. ואני מאוד מאוד מעריך אותך ברמה האישית. אנחנו בקשר טוב היום. אני רוצה לאחל לך בהצלחה בכל אשר תפני בכל דרך.

אני רוצה להגיד לך תודה בשמם כל תושבות ותושבי העיר. אני חושב שגם תודה מכל מי שבעצם ליווה אותנו מתחילת הדרך, עם הרבה מאוד הערכה. אז אנחנו כאן, ואני כאן בשבילך למענך כמו תמיד. אני גם אשמח אם תמשיכי לתת כתף ויד כמו שאנחנו דיברנו בנושאים שחשובים לך, ובתחומים שאת טובה ובקיאה בהם כמו שתמיד היית. וזהו.

ד"ר אסנת ספורטה: תודה רבה.

ראש העיר: אני רוצה להגיד לאסנת עוד פעם תודה גדולה. יש פה מגן: "אסנת יקרה, בהערכה ובהוקרה על פועלך למען העיר

ותושביה כחברת מועצת העיר. ראש העיר וחברי מועצת העיר".

ד"ר אסנת ספורטה: תודה רבה.

ראש העיר: כן, אם עוד מישהו רוצה להוסיף.

הדר לביא: אסנת אני חושבת שאני מדברת בשם כולם, אני מודה לך מקרב לב על השנים שהשקעת בעשייה. אני יודעת

שההחלטה הזאת לא הייתה לך פשוטה. ואני יודעת שאת תמשיכי לעשות טוב, בכל מקום שתהיי בו. תמיד לפי המצפן הערכי שמוביל אותך. אז אני חושבת שאני מדברת בשם כולנו, שאני מאחלת לך מקרב לב בהצלחה וכל טוב.

ד"ר אסנת ספורטה: תודה רבה, ובהצלחה לכולם.

ראש העיר: רגע, אני הולך לברך אותך עכשיו.

ראובן חן: תן לי לברך את אסנת קודם. אני קודם כל רוצה לומר שאני באופן אישי עשיתי בביתי פשוט פרדה ותודה

לאסנת. תודה קודם כל באמת לשליח ציבור שעובד, תורם, הכול בהתנדבות. באמת שלא על מנת לקבל איזה שהוא פרס כזה או אחר, ואני אומר את זה גם באופן אישי מהעשייה שלי, שבאמת זה. ואסנת עשתה את זה לאורך כל הדרך, עשתה את זה בהצלחה רבה, בחוכמה רבה. אני יכול לומר שאני גם מבקש להודות לה על זה שאני מתייעץ איתה, שואל אותה, אוהב לשמוע את דעתה. כמו שאני אוהב לשמוע את דעתם של אחרים. ואני באמת מאחל לה להצלחה. ואני בטוח שבכל מקום שבו היא תהיה ייהנו מכישרונותיה ותרומתה. ותודה שוב

3

אסנת, בשם כל חברי סיעת כפר סבא

השרביט באהבה רבה. אני מבטיח לשמור עליו ולעשות ככול יכולתי, מפה רק נעלה מעלה מעלה. תודה רבה לכולם.

ראש העיר: תודה אסנת, הצחקת אותי עכשיו.

ראובן חן: רגע רפי, הבטחת לברך אותי.

ראש העיר: עכשיו.

ראובן חן: אני לא אוותר לך.

ראש העיר: הנה המשפט הבא כתוב לי במקביל.

ראובן חן: זה לא יכול לעבור ככה לסדר היום.

ראש העיר: אז במקביל אנחנו מברכים את ראובן חן שמצטרף למועצת העיר במקומה של אסנת. את ראובן אני מכיר הרבה

מאוד שנים, למעלה מ

פעיל חברתי. זה מושג שנולד בשנים האחרונות. אבל אני חושב שהמושג הזה נולד כתוצאה מפעילות של הרבה מאוד אנשים טובים לפני הרבה מאוד שנים, שלא ידעו להגדיר את הפעילות שלהם כפעיל חברתי. אבל אז לא הוגדר בצורה... הם הגדירו את עצמם אולי, אבל פה זו הייתה הגדרה אחרת לגמרי, אנשים פשוט פעלו ולא הגדירו את עצמם בצורה כזאת או אחרת.

וראובן לאורך כל השנים פעיל גם בשכונות, גם בפוליטיקה המקומית. בא עם הרבה מאוד ניסיון, חשוב מאוד, וערכים ואכפתיות מהעיר כפר סבא. אני מאחל לך בהצלחה. אני באמת מברך על זה שאתה כאן. הניסיון לאורך השנים באמת יביא פה תועלות וחשיבה וחוכמה וערכים למערכת. אז שיהיה לך בהצלחה. טוב, ובמקביל אנחנו היום נתבקש לאשר את מינויה של מנכ"לית עיריית כפר סבא החדשה, מירב הלפמן, שתדע להוביל אותנו בשנים הקרובות באתגרים משמעותיים מאוד בעיר.

את מירב כולנו מכירים, עובדת בעיר כבר

למערכת העירונית, קודם כל עצם העובדה שנבחרה מנכ"לית מטעם עובדות ועובדי העירייה, מנהלות ומנהלי העירייה. עובדת שצמחה ממש מהתפקידים הראשונים. יש בסיס חזק מאוד, מכירה את המערכת הארגונית מצוין. אני חושב ש-, מדובר באישה צעירה פורצת דרך, בעצם אמירה מאוד משמעותית באווירה הציבורית. יש פה גם שילוב של מקצועיות, גם של חזון, גם של יוזמה. ניסיון וכישורים יוצאי דופן. יש פה גם ראיית תמונה אחרת.

אני תמיד אמרתי, איפה אסנת חכמון פה? אמרתי לאסנת שאנחנו קצת מתבגרים, ולכן אני חושב שעצם זה שיש פה, אחרי זה היא אמרה: 'אתה מתבגר'. אבל אני לא מתבגר אף פעם, פיטר פן. אבל בקטע הזה אני חושב שעצם זה שנכנס פה כוח נשי, צעיר, משמעותי, מנוסה, זאת אמירה חשובה מאוד. אני רוצה לאחל לך הצלחה. עצם זה שאת גרה בעיר ואת כפר סבאית, את נושמת, את ילידת העיר גם. נושמת וזורמת את האווירה העירונית, וזה מאוד חשוב. גם הקשר בין הצעירים, המשפחות הצעירות לבין הוותיקים לבין הילדים לבין הנוער. כל זה בכור היתוך אחד. ואני מאמין ביכולות שלך להצעיד את העיר קדימה, ובשיתוף פעולה שתהיה בינינו.

באותה הזדמנות אני רוצה להודות למנכ"ל העירייה היוצא ליובל. אנחנו לא נפרדים ממנו באופן רשמי. זה יהיה באירוע אחר. שמסיים את תפקידו לאחר

במדינת ישראל. יובל נכנס בשיאה של הקורונה, אחר כך נכנס למערכת בחירות, ואחר כך למלחמה. ואני חושב שתקופה כזאת היא שווה ערך להרבה יותר שנים. זאת אומרת כל שנה זה כמו שנים אני חושב, נכון? פחות או יותר. באמת אינטנסיביות.

רק שתבינו שמה

רצינית, אחראית, לא פשוטה, מורכבת. באירוע שהוא היה חדש לכולנו, אנחנו מעולם לא ניהלנו מלחמה. וכפר סבא הייתה בחזית, כי אנחנו בסופו של דבר עיר תפר. מעבר לזה שאני מאוד אוהב את יובל ברמה האישית והוא חבר, הוא שותף לדרך, הוא הציב את העיר בראש סדר העדיפויות. עבד פה קשה מאוד. אני חייב לומר לא פשוט.

גם הוא שחקן נשמה ולוקח ללב, למרות שלא רואים את זה עליו. אבל יש דברים שמאוד כואבים לו, בעיקר נושא של יושרה והגינות, ואיך המערכת מצטיירת כלפי חוץ, למרות שנעשית פה עבודה מאוד מאוד קשה וטובה.

אבל לפעמים כלפי חוץ מציירים אותנו בצורה אחרת. אבל יש בסך הכל הישגים. אני חושבת שהמערכת יציבה, כלכלית אנחנו עוברים עוד שנה את התקציב, כמו שאתם יודעים כבר שנה שישית עם תקציב מאוזן. למרות שכל פעם יש בהלה בציבור והבהלות בציבור שהתקציב יהיה זה, והעירייה בגירעון, והעירייה בהתרסקות. הופ, פתאום הוקוס פוקוס והעירייה עוד פעם מסיימת ביתרה תקציבית. אז אני רוצה להגיד לך תודה גדולה על התרומה, על המחויבות שלך למען העיר. ואני רוצה לאחל לך הצלחה רבה בהמשך הדרך. זאת החלטה אישית של יובל אגב, חשוב להגיד.

והוא רוצה לבחון אתגרים חדשים אחרים, בכיוונים אחרים. אולי צפוניים. אבל הוא בסך הכל מאוד חשוב. כן מגיע לו. אני רוצה להתפלל ששנת

תהיה לא כמו הסוף שלה. שתהיה שנה שבה החטופים ישוחררו. נותרו ונחזור לשגרת חיים נורמלית, שנוכל באמת להתמקד בה. ושנה של אחדות שלנו בין כולנו, שנה של פחות ציניות.

שנה שבה הביטחון שלנו יגדל, סבלנות בינינו, אהבה בינינו, ובריאות לכולנו תודה. מנכ"ל בבקשה.

דני הרוש: קודם כל אני רוצה להתחבר לדברים של ראש העיר. אני רוצה לאחל למירב הצלחה רבה, אני מכיר אותה עוד

שהיא הייתה הרבה הרבה הרבה יותר צעירה, כאחת שבאה מתחם הנוער, אז שאפו אחד גדול. אני עומד לרשותך בכל דבר ועניין. ואני מניח שאת תשתמשי בי, ואני אעמוד באמת בכל מה שתבקשי, על מנת שתצליחי. הצלחה שלך זו הצלחה של כולנו. וליובל מעבר לכל המחמאות, וכל מה שאמר ראש העיר שאני עומד מאחוריהם, אני זכיתי בחבר. ואתה תמשיך לקבל ממני טלפונים ב

בהצלחה יובל.

יובל בודניצקי: טוב, תודה. אני ברשותכם עובר לסדר היום. את הברכות נמשיך להמשך.

דיון בבקשת שליש מחברי המועצה בנושא פגיעה רגשית והתעללות לכאורה בילדים על הרצף האוטיסטי בכפר סבא. 1

יובל בודניצקי אז אנחנו מתחילים בעצם בנושאים לסדר היום, נושא לסדר היום. נושא ראשון זה דיון בבקשת שליש חברי המועצה, בנושא פגיעה רגשית והתעללות לכאורה בילדים על הרצף האוטיסטי בכפר סבא. מנהלת אגף החינוך אסנת, מעביר את רשות הדיבור אליך. לא, זה לא הצעה לסדר. נושא לסדר היום, יש כללים. אחר כך יהיה לכם זמן, כל אחד

אסנת חכמון: ערב טוב לכולם. אני אתחיל קודם כל שאני אגיד, מערך החינוך המיוחד בכפר סבא השנה כולל

יובל בודניצקי: זה לא הצעה לסדר היום, זה נושא לסדר היום. לא, לא, אנחנו עונים, זה כמו שאילתה. אחר כך תוכלו לדבר, אין

שום בעיה, לכל אחד יש

הדר לביא: עונים לאיזו שאלה? הבאנו נושא לסדר היום, אנחנו מעוניינים להציג את הנושא לסדר היום.

יובל בודניצקי: זה נושא לסדר היום, זה לא הצעה לסדר. אתם לא מציגים.

הדר לביא: זה לא הצעה, זה על סדר היום, ואנחנו מעלים את הנושא.

יובל בודניצקי: לא.

הדר לביא: אז על מה אתה עונה?

יובל בודניצקי: מה זה עונה? אנחנו מתייחסים לנושא. ואחר כך אתם תשאלו שאלות מה שאתם רוצים.

הדר לביא: לא כדאי שמי שהעלה את הנושא יציג את הנושא?

4

יובל בודניצקי אחר כך הוא יכול להציג אותו, אין שום בעיה.

הדר לביא: ככה אתם, למה לא להתחיל מהתחלה?

עו"ד אלון בן זקן: זה לא הצעה לסדר.

יובל בודניצקי: זה לא הצעה לסדר.

הדר לביא: אני יודעת שזה לא הצעה לסדר. זה נושא על סדר היום.

יובל בודניצקי: בסדר.

הדר לביא: כשאתה מעלה מינוי מנכ"לית לסדר היום, אתה מעלה את הנושא לסדר היום.

עו"ד אלון בן זקן: )מדבר ללא מיקרופון(

עו"ד עדי לוי סקופ: זה פשוט אף פעם עד עכשיו זה לא היה ככה. אז למה דווקא עכשיו זה? עד עכשיו כל נושא שהיה על סדר היום,

הצגנו אותו קודם, בשביל שאפשר יהיה. אז ראש העיר למה לא להציג את הנושא קודם? בוא ניתן לדן להציג את הנושא. ואחרי זה תהיה התייחסות של כל אחד.

ראש העיר: בבקשה מנהלת אגף החינוך, תודה.

אסנת חכמון: ערב טוב לכולם. אני רק אתחיל ואגיד, בשנת הלימודים הנוכחית מערך החינוך המיוחד בכפר סבא כולל

ספר לחינוך מיוחד: גוונים, סולד וקשת. מרכז חינוכי בבית חולים מאיר

מיוחד. ובנוסף לכל זה ניתן מענה למאות תלמידים בסל אישי. בסך הכל אנחנו מטפלים בלמעלה מ תלמידים בעיר ומחוץ לעיר. אגף החינוך מוביל את מערך החינוך המיוחד באחריות, ברגישות, בהקשבה, בשותפות לאורך כל הדרך וגם בגמישות הנדרשת. מסגרות החינוך המיוחד בעיר מספקות מענה, שיש בו הרבה מקצועיות, אהבה, שותפות ומסירות. לעניינו של מקרה פרטי של כיתה ג חושבת שזה היה בסביבות

המטפלות שמטפלות בכיתה הוחלפו ואף תוגברו. ניתן מענה מיידי. באותו רגע הגיעה מפקחת ממשרד החינוך לבית הספר, יחד עם כל הצוות שלה, כדי לתת את המענים. עיריית כפר סבא פעלה להעביר את הכיתה לבית ספר אחר, וזה גם היה הסיכום הראשוני עם משרד החינוך, כדי להעביר את הכיתה לבית ספר אחר. משרד החינוך שהוא הרגולטור, והוא המחליט בעניינים האלו, הטיל וטו על ההחלטה הזאת. היועצת המשפטית של משרד החינוך החליטה, אמרה בצורה חד משמעית שלא ניתן להעביר את הכיתה, ולכן הכיתה נשארה היכן שהיא.

הפיקוח מפקחת המתי"א ואנשי הרשות, היו בקשר יומיומי עם ההורים. ממש לא היה יום שלא דיברו, וגם צוות בית הספר. אני אגיד לגבי הטענה על המורה משנה שעברה, צריך להגיד היו קולות לכאן ולכאן, קיבלנו גם מכתבים טובים מההורים וגם מכתבים פחות טובים. עדיין מי שמעסיק את המורה, לא אנחנו דרך אגב קיבלנו, משרד החינוך קיבל. מי שמעסיק את המורה זה משרד החינוך. הוא המעסיק והוא המחליט, ובגלל שהיו קולות לכאן ולכאן, הוא החליט להציב אותה במקום אחר. לגבי הסייעת, חלק מההורים עצמם מכיתה ג ספציפית את הסייעת הזאת בכתב אפילו. אני חייבת לציין שהיום כל הילדים לומדים בכיתה, וכולם נמצאים.

אני אגיד, לא היה משהו שלא עשינו. ההורים פנו לכל הדרגים במשרד החינוך עד שר החינוך, וקיבלו את התשובה השלילית להעביר את הכיתה לבית ספר אחר, שזו הייתה הבקשה שלהם. גם שם התקבלה תשובה שלילית. מסיבות כאלה ואחרות שאני לא יכולה להיכנס לשיקולים חוקיים של כוח אדם כזה או אחר. לדרישת העירייה הוצאו המורות מהכיתה, והן לא פועלות בעיר. אני רק אגיד ברמה האישית שאני קראתי את ההצעה, לא יודעת, אני לא רוצה להגדיר את ההצעה לסדר.

הדר לביא: אסנת, אמרת שכל הילדים חזרו לכיתה?

אסנת חכמון: כן.

הדר לביא: כולם חזרו?

אסנת חכמון: כולם. כולם חזרו כן. כולם חזרו.

הדר לביא: נכון להיום כולם חזרו?

אסנת חכמון: כולם חזרו, כן. אני רק אגיד שאני קראתי את ההצעה לסדר, אם אני לא יודעת אם אני מדייקת הצעה לסדר או

מה שזה לא יהיה, בסדר? אז אל תתפסו אותי במקום הזה. יש פה הטחת האשמות כוללות, וביטול של המבנים היציבים העמוקים והמחויבים, שהיא פוגעת באלפי משפחות שאנחנו מטפלים. היא פוגעים בצוותים החינוכיים, והיא פוגעת בעשייה שלנו. כשאני קראתי את ההצעה לסדר, ונאמר פה מילים קשות על כל החינוך המיוחד בעיר.

זה מילים קשות. אני אומרת ברמה האישית, לי אסנת, זה מאוד פוגע. הסקת מסקנות הזאתי הכוללת על כל החינוך המיוחד פה בעיר. זה פוגע בצוותים החינוכיים כשהם רואים את זה, כי זה מפורסם בכל מקום. אז כל מה שאני מבקשת, רגע לפני שכותבים משהו, אפשר להתקשר ולברר. ותאמינו לי תקבלו תשובה כמו שצריך.

מעבר לזה לגבי מה שנעשה עם הכיתה או כל דבר אחר. אנחנו לא יכולים לפרט, זה תחת חקירת משטרה, אסור לנו להגיד שום דבר מעבר לזה, כדי לא לשבש הליכים. וזהו, אז אני רוצה רק להביע הערכה מלאה לכל הצוותים החינוכיים, שעושים עבודה מאוד מאוד קשה בחינוך המיוחד. אנחנו מקבלים מאות מכתבי הערכה והוקרה, מכל בתי הספר והגנים, תודה.

הדר לביא: לפני שאני אתן לחבר המועצה להציג את הנושא שלפיו התכנסנו-

יובל בודניצקי: רגע, את רוצה לנהל את הישיבה?

הדר לביא: לא, חשבתי שאחרי אסנת אנחנו נקבל את זכות הדיבור.

יובל בודניצקי: אז שנייה.

הדר לביא: נראה שטעיתי.

יובל בודניצקי: רגע, שנייה. בסדר, יש לנו

הדר לביא: תודה על ההבהרה. מועצת העיר מנהלת את העיר. יש את הנהלת העיר ויש את מועצת העיר. חובתנו, חובתנו

להביא נושאים. ומבחינתי כואבים וקשים למועצת העיר, לא להסתיר אותם, לא להחביא אותם, לא לבקש פגישות ואז להגיע לפגישות ולגלות שצועקים עלינו ומוציאים אותנו. גם זה יכול לקרות. אלא להביא נושאים כואבים לדיון. הטיעונים, מי שחושב שלמי מהיושבים בחדר וכל השולחן, חסרה הערכה לצוותים חינוכיים, שיבוא ויגיד לי אישית. אני אוודא איתו שיש לו את מלוא ההערכה. יש לי תחושה שלא זה הנושא. כך שנושאים כואבים חייבים לבוא לשולחן הזה. בוודאי נושאים חינוכיים. מבחינתי כל דיון פה אנחנו צריכים לעסוק בנושא חינוך, זה לא פוגע בתחום החינוך, זה עוזר לתחום החינוך. זה שהיום חזרו תודה על התיקון. זה נהדר, זה מצוין. אנחנו רוצים לבדוק מה קרה פה בכל הזמן שהיה עד אז ובתהליך, ולבדוק במה שגינו, וכולנו שוגים. ולבדוק איך מתקנים, כי כך צריך לתקן. אבל הכרה בנושא החמור הזה, וחבל שראש העירייה לא יושב פה, צריכה להיות בראש ובראשונה אצל הנהגת העיר, ולא להתעסק באירוע ובחיצוניות.

להתעסק מהותית ומקצועית איך משפרים ומתקנים טעויות. זה מן הסתם לטובת כולנו. אז אני אעביר את המקל בבקשה.

דן בן יהודה: באותו יום הוא אזר אומץ והלך לבית הספר, מתוך אמונה שהוא יכול להתמודד ולהצליח לשרוד את היום. בית

הספר עמוס בילדים מאות רבות. הרעש לעיתים מחריש אוזניים, בטח של אוזניים רגישות כל כך. זה לפעמים כואב ומפריע, שהוא נאלץ לכסות את אוזניו עם הידיים. הוא נכנס לבית הספר מלווה במתח הקבוע, השאלות והספקות לגבי עצמו. האם יהיה לו יום טוב? האם יצליח להתמודד עם האתגרים? האם יהיה לו מעניין בשיעור?

האם ישחק בהפסקה וגם יצליח ליהנות מהמשחק? האם יהיה לו חם מידי בכיתה? האם האור יהיה בוהק מידי?

מה יהיה כשיצטרך לשירותים? האם יכעסו עליו מורים? האם ייכנסו מורים שהוא אוהב? הוא יודע את סדר היום ומצפה לו. סדר יום קבוע, נותן לו ביטחון, הוא מקל עליו להתכונן להמשך. הוא שמח ומצליח. ההפסקה עברה בשלום, למרות החום והמתח, מהרצון לנצח במשחק. הוא הצליח וחזר לכיתה שמח. הוא יודע שעכשיו יהיה שיעור חשבון. הוא מוכן לזה, הוא מוכן לקראת המורה. לפתע נכנסת מורה אחרת, הוא מופתע ונלחץ מהשינוי. הוא לא יכול לצפות איך הוא ירגיש איתה, איך להתנהל, מה יקרה בשיעור. המורה שאיננה מורה

5

קבועה של הכיתה, אומרת שעכשיו יהיה שיעור אנגלית, אבל זה הזמן לחשבון. הוא זקוק לסדר יום שידוע מראש. הוא מגייס עצמו ואת הכיתה וקורא חשבון, חשבון. והכיתה איתו. המשלבת שלו מנסה לדבר איתו, אבל אין לה באמת השפעה עליו. המורה דורשת להפסיק ומתעמתת איתו. הוא מתעקש. העולם מתחיל להיות מעורפל, הלחץ גובר, הוא מרגיש מותקף וחרד. הוא דוחף את השולחנות ומוחה. המורה תופסת אותו פיזית, ומוציאה אותו מהכיתה בכוח. הכול שחור. הוא מנסה להיכנס. אחרי כמו ילדה קטנה נעמדת מולו בפתח הכיתה, ולא מאפשרת לו להיכנס. היא סוגרת את הדלת ומחזיקה את הידית. הוא מנסה לפתוח מבחוץ. לפתע הידית ניתקת ממקומה, עולמו חרב. הוא חרד, הוא מפוחד. המחשבות והרגשות מציפות עוד יותר ויותר, הוא רץ, הוא רץ בלי כיוון בלי לדעת לאן. הוא כועס על עצמו, על המורה, הוא מפחד, הדופק רץ מהר ממנו. הוא מוצא עצמו בחוץ לגדר בית הספר, לאחר שטיפס ועלה מעליה. זהו. נגמרו לו הכוחות, הוא מותש. כבר אין מחשבות בראש, רק ניתוק. הוא מצמיד את ראשו לגדר ולא זז. הוא לא יזוז משם עוד זמן רב. עד שאני אגיע לחבק אותו. הוא יאשים את עצמו בכול. הוא ילקה את עצמו רגשית עוד ועוד על הכישלון שלו, הם גם יאשימו אותו. בלי לברר את העובדות, ויזרקו אותו הביתה. זה הסיפור של הבן שלי. וזה רק מקרה אחד משנים ארוכות של סבל. דווקא במקום שאמור להיות הבית השני שלו. מקום שהוא היה צריך ללכת בשמחה ולהרגיש הכי בטוח, הכי טוב.

ושיקבל מאנשי הצוות את מה שהוא זקוק לו, כדי להתפתח ולצמוח. הוא אמר לנו שאנחנו שולחים אותו לגיהינום. כן לגיהינום. אחת הסיבות שהגעתי לעשייה הציבורית העירונית, היא הרצון שלי לקדם פתרונות עבור ילדים מיוחדים. כאמור אני עצמי הורה לילד מיוחד. ילדים צעירים נכנסים למערכת החינוך, והמערכת כמו מערכת מצפה מהם להסתגל ולהתיישר על פי הכללים והנורמות. בשנים האחרונות ישנה התקדמות באבחנות ובהגדרות של הפרעות שונות, כגון: קשב, חרדה, אוטיזם, לקויות נפשיות, רגשיות והתנהגויות שונות וסוגים שונים של רגישויות. לצערי רבים מהילדים לא מאובחנים, בין אם בגלל שההורים שלהם בחרו לא לאבחן, עקב חוסר מודעות, בין התכחשות לבעיה, פחד מתיוג הילד, המשפחה וכן הלאה. לעיתים יש אבחון של בעיה אחת, אך היא רק סימפטום של משהו אחר שעשוי להתברר בשלב מאוחר יותר. הצד השני של אותו מטבע, הוא חוסר מודעות ומקצועיות של צוותי החינוך בגנים ובבתי הספר. אני לא מדבר בגדול על מורי וצוותי החינוך המיוחד.

כמובן שיש רוב מוחלט וגדול, עושים עבודת קודש נפלאה מקצועית טובה. אבל זה לא מה שמעניין אותנו. אנחנו צריכים להציף את הבעיות, את הקצה. אנחנו צריכים להיות מצוינים, כי זה מה שמגיע לילדים שלנו. מורים ומחנכים לא מקבלים את הכשרתם להוראה, הכשרה בתחום זה. אין להם את הכלים הבסיסיים. עולם מושגים בסיסי ויכולת להבין ולסווג התנהגות חוזרת של הילד, עם בעיה שיש להציף, ואבחון שיש להמליץ עליו, ואפילו מסגרת נכונה. אנשי החינוך מתוך המערכת בטח קופצים כנראה, לאור הדברים שאני אומר כרגע. מאחר והמערכת אוסרת על המחנכים לדבר עם ההורים על הנושאים האלה. אז תבררי את העניין. המערכת צריכה להשתחרר מהכבלים, ולתת למורים הכשרה שתאפשר להם לראות התנהגויות, ולהבין האם יש משהו שצריך להציף ליועצת, למנהלת, להורים והמערכות המטפלות. היכרות עם ויכולת זיהוי של מאפיינים התנהגותיים, שקשורים להפרעות שונות, היא הכרחית למורים ולמחנכים, למילוי תפקידם הראשון במעלה, שהוא הבטחת רווחת הילדים שלנו. ללא הענקת הכלים האלה למורים, ילדים מתפספסים. המערכת יוצרת ילדים עצובים, שזה כישלון נורא. התכנסנו כאן היום לאור מקרים חמורים ביותר, שיכלו להימנע. מקרים קשים אלו של חשד לפגיעה והתעללות רגשית בילדים על הרצף, מעיד על כשל מערכתי בשמירה על החשוב לנו מכל, הילדים שלנו ועוד יותר ילדים מיוחדים. הפרסומים בתקשורת המקומית והארצית על נסיבות המקרה מחרידות. אך הן תוצאה של מדיניות שבחרה להתעלם מפניות של הורים עוד משנה קודמת, חוסר במנגנוני ביקורת ונגישות אל גורמי המקצוע. יש לי עוד זמן מהחברים. העובדה שכיתת תקשורת שלמה יושבת בבית שבועות רבים, והדבר אינו מגיע לגורמים הבכירים ביותר, או שמודעים למצב, אך בוחרים להתעלם ממנו, הינה בלתי מתקבלת על הדעת. כבר בשנת הלימודים הקודמת הורי התלמידים שלמדו באותו בית ספר עם מחנכת זו הציפו את הבעיה והתלוננו. המקרה הספציפי הזה מעיד על כשל רחב במערכת, מאחר והוא איננו המקרה היחידי. המצב הקיים בלתי נסבל ופוגע בילדינו. יש לשנות את הגישה כלפי החינוך המיוחד. תלמידי החינוך המיוחד והוריהם. ולשם כך דרושה רפורמה של העירייה להוביל, כדי למנוע הישנות הדברים, ולהשיב את האמון של ההורים והילדים במערכת החינוכית והעירונית. להציף כשלים אסנת, להציף כשלים אסנת, זה לא לנגח. זה התפקיד שלנו כנבחרי ציבור במטרה לתקן. אף אחד פה לא הצביע אישית על אף אחד. אבל מה שקרה, קרה. ומה שקרה במקומות אחרים, קורה. זה לא אומר שמישהו עושה בכוונה. זה לא אומר שמישהו צריך ללכת הבית, או שמאשימים אישית אותו או את הצוותים האחרים. זה אומר שלא הגענו ל מערכות וארגונים ציבוריים בכלל, ומערכת החינוך בפרט, ופה כן אני אגיד את זה לך אישית. היא טפיחת השכם והתשבחות העצמיות והסתרת והקטנת הבעיות. זה לא ניהול וזה לא מנהיגות.

דני הרוש: דן, אתה מוכן להפסיק לדבר... אני לא אסכים שתטיח...

דן בן יהודה: מערכות שרוצות-

דני הרוש: לא, לא, לא, סליחה. אני מבקש ממך,

הדר לביא: דני-

דני הרוש: סליחה, סליחה, אני מנהל את הישיבה לא את.

הדר לביא: אתה לא יכול להפריע -

דני הרוש: אל תטיח, לא, לא, לא, אתה כבר סיימת את הזמן שלך-

דן בן יהודה: יש לי עוד זמן-

דני הרוש: ואל תטיח בעובדת עירייה כהוא זה.

דן בן יהודה: כי זה מה שחשוב, ולא הילדים.

דני הרוש: אני מבקש ממך.

דן בן יהודה: זה מה שחשוב, ולא הילדים.

דני הרוש: לא, מה שמעניין-

דן בן יהודה: מה שחשוב פה, זה הילדים.

דני הרוש: לא, לא,

דן בן יהודה: עוד פעם כבוד של-

דני הרוש: לא, לא, זה לא כבוד-

דן בן יהודה: עוד פעם ענייני כבוד של?

דני הרוש: אין קשר, אין קשר.

דן בן יהודה: למה אין קשר?

דני הרוש: אין קשר.

דן בן יהודה: יש מי שאחראי, אתה אחראי?

דני הרוש: אין קשר-

דן בן יהודה: מי אחראי? מי אחראי?

הדר לביא: דן, מי שאחראי זה ראש העירייה.

דני הרוש: אין קשר-

הדר לביא: הוא לא נמצא פה-

דני הרוש: הדר, אל תפריעי לו.

הדר לביא: אבל הוא אחראי.

דני הרוש: אל תפריעי לי.

הדר לביא: אני הפרעתי לך, לא לו.

6

דני הרוש לא, אל תפריעי לי גם.

הדר לביא: אה סליחה, חשבתי להפריע לו.

דן בן יהודה: אפשר להמשיך?

דני הרוש: אפשר להמשיך, ואני מבקש ממך בפעם האחרונה, אל תטיח בעובדי עירייה נקודה.

דן בן יהודה: סליחה, מנהל בכיר הוא לא עובד עירייה. היא לא פקידה -

דני הרוש: הוא עובדת עירייה נקודה.

הדר לביא: היא גם יכולה לעמוד בזה.

דני הרוש: אל תפריעי לי.

הדר לביא: אני לא מפריעה, אני מדברת אליך.

דני הרוש: אל תדברי אליי גם. תמשיך.

דן בן יהודה: עוד פעם דני, הנושא חשוב.

הדר לביא: יש לך כלים להתמודד.

דן בן יהודה: הנושא חשוב. חשוב. הנושא חשוב.

)מדברים יחד(

הדר לביא: אם אפשר שלא יהיו הפרעות מהקהל. דני, אתה מנהל הישיבה? יש הפרעות מהקהל.

דן בן יהודה: למה היא צועקת? למה מהקהל היא צועקת ואתה לא משתיק אותה? אי אפשר שהיא צועקת כל הזמן, אני

מבקש להשתיק אותה.

דני הרוש: אתי, אתי בבקשה לא להפריע לי.

דן בן יהודה: למה הקהל צועק, ואתה לא מוציא אותה החוצה?

דני הרוש: לא להפריע לי בבקשה. אתה על חשבון אחד מהסיעה שלך.

דן בן יהודה: בבקשה תוציא אותה. את מאשימה אותי במעבר על החוק? את מאשימה אותי שאני עובר על החוק?

דני הרוש: דן תמשיך.

דן בן יהודה: הבנתי.

דני הרוש: דן, אתה על חשבון, עוד מעט

הדר לביא: מותר לו עד

עו"ד עדי לוי סקופ: אנחנו העברנו את הזמן שלנו. לא, מותר להעביר את הזמן. עשינו את זה בעבר אין סוף פעמים.

דני הרוש: אדוני היועמ"ש.

דן בן יהודה: אתם הופכים נושא חשוב לבדיחה.

עו"ד אלון בן זקן: חבר'ה יש לכם -

דן בן יהודה: וזה פשוט עצוב. פשוט עצוב.

עו"ד אלון בן זקן: יש לכם

דני הרוש: אתי בבקשה-

עו"ד אלון בן זקן: אף אחד לא יכול להעביר זמן לדיון. אני אומר, יש

דן בן יהודה: אז אני אתן להם להקריא את הדף.

עו"ד אלון בן זקן: אני באמצע משפט, אני באמצע משפט.

דן בן יהודה: אז זה העניין? לתת להם להקריא את הדף?

עו"ד אלון בן זקן: אף אחד לא יכול להעביר זמן דיבור, חוץ מראש העיר, בסדר?

יעל סער: אבל הוא לא פה.

דן בן יהודה: אני יכול להמשיך? יכולתי כבר לסיים

דני הרוש: תמשיך ותסיים.

דן בן יהודה: להציף כשלים זה לא לנגח. זה תפקיד שלנו כנבחרי ציבור במטרה לתקן. מערכות שרוצות להצטיין חייבות

להציף דווקא את החסרונות, הכשלים, החוסרים, והחסרונות שלה. זו מנהיגות אמיתית, זו הצטיינות אמיתית.

זו הצטיינות אמיתית. הצעת החלטה, כמובן אנחנו רוצים שראש העיר ואגף החינוך יציגו את המקרה, וכמובן את דרכי הטיפול, זה כנראה נעשה בקצרה. ייערך סקר בקרב הורי החינוך המיוחד לאיתור מקרים נוספים. אי אפשר לקרוא מקרה, זה מקרה בודד, ולהתנער מהדברים האלה, כי יכול להיות שיש עוד דברים כמו המקרה שלי ושל אחרים שהגיעו אליי. שפשוט לא יודעים עליהם, כי זה לא מוצף למערכת למעלה. תוקם ועדה עירונית מיוחדת לריכוז הטיפול בנושא, שתגיש למועצת העיר תכנית כוללת שמטרתה למנוע מקרים דומים, ותכלול המלצות לשינויים ופעולות הדרושות. אני רוצה להבהיר, לא מדובר על לעשות ועדה שתתנגח, גם הרעיון שפה הבאנו את זה, זה לא כדי להתנגד. דני, אני מדבר עכשיו בשיא הרצינות מכל הלב. יש לכם משום מה באופן אוטומטי, כל נושא שאנחנו מביאים -

שלי סבר: תראה איך אתם מביאים אותו. תראה איך אתם מביאים אותו.

דן בן יהודה: עוד פעם אנחנו לא בסדר?

שלי סבר: אתם לא בסדר, כי אתם מביאים את זה-

דן בן יהודה: שלי, אל תפריעי לי בחייאת, אם אין לך משהו חיובי להגיד אל תגידי.

שלי סבר: אין לי משהו חיובי להגיד.

דן בן יהודה: אז אל תגידי.

אורית מסמי: אני יכולה להגיד משהו דן?

דן בן יהודה: לא. שנייה לא, לא,

אורית מסמי: למה לא?

דן בן יהודה: שנייה, אני אסיים, יש לך

דני הרוש: תסיים בבקשה, דן. תסיים בבקשה. סיימת את הדברים?

דן בן יהודה: כן.

דני הרוש: תודה. תודה רבה. ברשותכם, שנייה אסנת-

יעל סער: יש לנו גם זמן-

דני הרוש: יש לכם

אתי מהקהל: הם לא יכולים...

דני הרוש: אתי בבקשה, תיתני לי לנהל את הישיבה נקודה.

אתי מהקהל: איך אתה מנהל?

דני הרוש: אני מנהל בדרכי שלי. בדרכי שלי, תודה.

)צעקות מהקהל(

דני הרוש: אתי בבקשה, תודה.

הדר לביא: היחס הזה לחברי המועצה לא מקובל. ושההפרעות לא יהיו ככה... תודה.

דני הרוש: שמעתי אותך, תודה. בבקשה יעל.

הדר לביא: דני-

דני הרוש: שמעתי.

הדר לביא: שלא ידברו אלינו ככה.

דני הרוש: למי דיברו? לא שמעתי שמדברים.

הדר לביא: אנחנו נדגיש את זה כשהם ידברו. אבל היחס אלינו זה היחס-

דני הרוש: אתי בבקשה.

7

עו"ד עדי לוי סקופ לחזור על הדברים שנאמרים פה מהקהל?

דני הרוש: אתי בבקשה זה מפריע, אני לא יכול לשמוע טוב, תודה. יעל בבקשה.

יעל סער: האמת-

דני הרוש: רק אל תחזרי על דברים שנאמרו...

יעל סער: יש לי

עו"ד עדי לוי סקופ: היא תגיד מה שהיא רוצה. באמת. אתם עוברים כל גבול, היא תגיד מה שהיא רוצה. יש לה

מה שהיא רוצה. אל תרים עליי את הקול דני. אל תרים עליי את הקול דני, זה הכול. מספיק! לא, אל תרים את הקול.

דני הרוש: )מדבר ללא מיקרופון(

עו"ד עדי לוי סקופ: תרים את הישיבה. תנהל אותו בנינוחות, אל תרים את הקול שלך. אתם איבדתם את זה.

דני הרוש: בבקשה יעל.

יעל סער: אני רוצה להגיד בפתח דבריי שאני קצת מהלם מכל מה שקורה פה. זה באמת נושא חשוב בצורה בלתי רגילה.

ובא לפה, שלי זה שאת מעירה לי עכשיו, על איך שאני מדברת. זה רק מוכיח די, די. בא לפה דן ומספר סיפור אישי כואב, כואב ועצוב שקרה לבן שלו באמת.

דני הרוש: תתייחסי בבקשה -

יעל סער: אני מתייחסת, ואתה לא נותן לי לדבר. בא לפה דן, מספר סיפור אישי כואב. ובמקום להקשיב ולהבין מה הוא

אומר, אתה מבין מה הוא אומר. הוא אומר שהילד שלו ישב בבית ספר בכיתה רגילה. המורה לא מבינה מי נמצא מולה, מוציאה אותו החוצה מהכיתה, לא נותנת לו להיכנס, הילד יוצא החוצה סוער מהכיתה, מטפס על הגדר ויושב שם לבד, לבד, עד שאבא שלו בא. זה נראה לכם משהו שיכול לקרות? וזה קרה פה אצלנו.

דן בן יהודה: ואתם לא יודעים מזה. יש הרבה מקרים שלא הודיעו...

יעל סער: דן בא לפה, כדי לגרום לכולם להרגיש רע עם עצמם, או כדי לנזוף במישהו. הוא בא להגיד שיש -

דני הרוש: יעל יקרה -

יעל סער: דני יש לי

דני הרוש: אין בעיה, ניתן לך

הדר לביא: תפסיקו להעיר לנו.

יעל סער: איזה נושא?

דני הרוש: סליחה הדר, הדר.

הדר לביא: שתגיד מה שהיא רוצה.

דני הרוש: שתגיד מה שהיא רוצה.

הדר לביא: אז בבקשה תן לה לדבר, אתה עוצר אותה.

דני הרוש: הקשבתי בקשב רב לדן-

הדר לביא: אתה לא הקשבת, אתה מפריע לה לדבר.

דני הרוש: יותר מ

שאתם היחידים פה.

יעל סער: מה זה דרמות?

עו"ד עדי לוי סקופ: סליחה? מה זה-

דני הרוש: הבנתם? זה לא קשור. יעל בבקשה.

יעל סער: אין פה תחרות, אין פה תחרות למי יש יותר ילדים עם צרכים מיוחדים או אחים או בני דודים.

דני הרוש: אנחנו מקשיבים בבקשה.

יעל סער: מה לעשות יש מקרים. ואם מקרים כאלו קורים זה אומר שיש בעיה.

)מדברים ללא מיקרופון(

דני הרוש: יעל תסיימי בבקשה, תתחילי לסיים.

יעל סער: ההצעה אומרת דבר פשוט, אומרת זה בסדר שיש בעיות, זה דבר טבעי בכל מערכת, זה דבר שקורה, ואנחנו

רוצים לבוא ולמצוא פתרונות. אז אחד, לעשות דו"ח להסביר מה קרה, איך פתרו. איך הולכים לעשות שזה לא יקרה שוב. לעשות ועדה שתבדוק את הנושא. דן רצה לפני מספר חודשים להקים יוזמה להכשרות עבור מורים להבין לראות, איך ילדים. לייצר הכשרות שיעזרו למורים לאתר ילדים עם צרכים מיוחדים, כי הילדים האלה סובלים. לפעמים הם לא מתאימים למערכת, וזו מערכת קשה עבורם. ואנחנו צריכים לבוא ולהיות אנשים של פתרונות. ולכן אנחנו העלינו את הנושא, כדי באמת לקדם פה פתרון שיהיה מקובל על כולם, ושנוכל באמת לעזור ולקדם דברים טובים. לא באנו לריב, ולא באנו להתנגח, ואף אחד פה לא העלה הצעה שמטרתה להוציא את ההוא הרע או לעשות זה. באנו לעשות טוב, וכולנו רוצים לעשות טוב. ההצעה הזאת כל מה שהיא אומרת, זה שהולכים לעשות פתרונות. הולכים לקדם דיון וועדה והולכים להגיש דו"ח.

דני הרוש: תודה רבה. יש עוד מישהו שרוצה לדבר?

דובר: כן, אני רוצה.

דני הרוש: לפני שאתה, יש חברי מועצה שרוצים לדבר? סיימנו? בבקשה.

גל שטרית: קוראים לי גל שטרית, אני גר שנתיים וחצי בעיר עברתי לפה מרחובות, בכוונה עברתי לפה מרחובות בזכות

החינוך, והחינוך פה טוב, רק שתדעו. כי בארץ הרבה יותר גרוע ממה שקורה פה. וזה לא אשמת העירייה, ולא נדבר על זה עכשיו. יש לי

עובד

מה לעשות, בחרתי לעשות את זה, ואני שמח שאני עושה את זה. אני יו"ר ועדת חינוך מיוחד עירונית, מטעם הנהגת הורים עירונית. אני חבר במנהיגות הורים מיוחדים בכפר סבא. אני נציג הורים בוועדות... ואפיון. אני מטפל כל יום בהורים מיוחדים, שמתקשרים אליי מכל הארץ. עכשיו אני רוצה לשאול אתכם, כמה ילדים עם צרכים מיוחדים יש בכפר סבא? לא את אסנת, אתכם, את חברי ההנהגה העירונית פה. כמה ילדים עם צרכים מיוחדים יש בעיר שלנו? אתם אמורים לדעת, בבקשה תגידו לי.

ראובן חן: 2,400

גל שטרית כמה? כמה ילדים? כמה ילדים יש במערכת החינוך? אני אגיד לכם כפר סבא, הם ילדים עם צרכים מיוחדים

העירונית פה יפעלו ביחד, לא נגד ולא מעניין אותי מה עלה פה כרגע, ולא מעניין אותי מי הביא את ההצעה הזאת. כי כרגע מה שמעניין אותי, אני לא צריך את הכפיים, כי כרגע מה שמעניין אותי, זה הילד שזרקו אותו אתמול מהכיתה בכפר סבא. וזה קרה, לא משנה שמות, וזה קרה וזה מטופל. אבל זה קורה, וזה קורה הרבה, וזה לא אשמת העירייה. זה מערכת החינוך במדינת ישראל שהיא דפוקה. לא יעזור, העירייה לא יכולה לממן מורים. אתם יודעים את זה, ואתם יודעים את זה טוב. היא יכולה לממן סייעות, היא יכולה לממן בתי ספר. היא לא יכולה לממן מורים. אז בבקשה, אני רוצה שחברי העירייה שלי יביאו תכנית הגיונית. לא מעניין אותי מה.

אני רוצה לראות תכנית. אני רוצה שכפר סבא תהיה העיר שהגעתי אליה לפני שנתיים וחצי מבחירה, באמת מבחירה. כי אני יודע מה העיר הזאת יכולה להיות, ויש פה מערכת חינוך טובה. אז בבקשה בואו נהפוך אותה ליותר טובה, זה מה שרציתי, תודה.

דני הרוש: תודה רבה אדון שיטרית. אורית

אורית מסמי: אני לא מתכוונת לנצל

התרגשתי. ואני חושבת שטיפול בילדי חינוך מיוחד זה באמת, צריך להיות בטופ סדרי העדיפויות. אבל אני כן רוצה להגיד, שאומרים שהדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות. ואם רוצים ביחד, אבל כותבים הכשל הוא

8

במערכת, המערכת התעלמה, הדבר אינו הגיע לגורמים. כאילו באמת האנשים שיושבים כאן זה לא מעניין אותם. אז אם אתם רוצים שיקשיבו, אז במנגינה הנכונה. כי אני יכולה להבין למה גם הם ואנחנו אנשים אנושיים, ואנחנו נאטמים שבאים ומטיחים. בסופו של דבר אתם יודעים היטב, שזה לא רק אחריות של עיריית כפר סבא. ואני לא חושבת שיש כאן מישהו שרוצה נגד. וכמו שדני אמר, גם לו יש ילדים עם צרכים מיוחדים, כולנו פגשנו את זה בחיים, גם אני -

הדר לביא: אורית, אז מה את מציעה קונקרטית שנעשה, כדי להתקדם.

אורית מסמי: קונקרטית כשזה יתנסח אחרת, גם אנחנו נרגיש אחרת. בטח אסנת-

הדר לביא: לא שמעתי אותך.

יעל סער: תלמדו לדבר אלינו-

הדר לביא: אורית, לא שמעתי אותך בגלל הבלגן, מה את מציעה שנעשה קונקרטית?

אורית מסמי: אני חושבת שאפשר לשאול את אסנת, אם היא מרגישה אחרת.

הדר לביא: לא שמעתי, תודה.

דני הרוש: תודה רבה, עוד מישהו רוצה לדבר?

הדר לביא: רגע, אני אשמח לשמוע קונקרטית ברוח מה שגל אמר.

אורית מסמי: פשוט פחות להיות במקום המאשים, זה לא הכול כמו שאתם יודעים אחריות עיריית כפר סבא-

הדר לביא: בשמחה, תראי את הצעת ההחלטה, היא מאשימה לדעתך?

אורית מסמי: כן, אבל אנחנו עוד לא שם. אנחנו ב-

דני הרוש: אנחנו עכשיו בשיח.

הדר לביא: אז שנייה דני, אני זורמת-

אורית מסמי: ... בוחרים להתעלם-

הדר לביא: אני זורמת. אני רוצה להציע משהו קונסטרוקטיבי.

דני הרוש: לא, לא, אני אציע, תכף אני אציע.

הדר לביא: אני מאוד אוהבת מה שאורית אומרת.

דני הרוש: גם אני אוהב.

הדר לביא: ואני מציעה לאור מה שהיא אומרת, לשים את כל מה שהיה עד עכשיו בצד. לשנות את הטון. לשנות את הטון-

דן בן יהודה: דני זה ייתן אמון-

דני הרוש: לא בהצעת החלטה.

הדר לביא: אפשר גם לא לקבל. דני, אני לא מצליחה לשמוע, יש צעקות מהקהל. אם אפשר להתקדם להצעת החלטה,

תקראי אותה. אם אתם לא רוצים לקבל את הצעת ההחלטה הזאת, תביאו הצעה אחרת. בשמחה.

דני הרוש: בבקשה ראובן.

ראובן חן: דן, קודם כל מה שאמרת באמת ממש נגע לליבי. באמת אני חושב שהנושא הוא כל כך יקר לכולנו, וצריך באמת

לכבד אותו. אני גם מתפלא פה על ה-, אני פשוט בישיבה ראשונה אמיתית. בישיבה קודמת לא העזתי לדבר, הייתי עוד צעיר מה שנקרא. אבל יש לי בקשה, אני חושב שיש נושאים כבדים, באמת שחשובים לכולנו, וצריך לכבד גם את מי שמנהל את הישיבה, וגם לא להיכנס לניואנסים קטנים, לדברים שהם לא מן העניין. אלא להסתכל באמת על הבעיה המרכזית. והבעיה המרכזית באמת החינוך המיוחד זקוק לטיפול כמו שצריך. אז אני פה רוצה לשאול את אסנת, את הגברת המקצועית. יש פה כל מיני הצעות שמעלים לסדר לפתרונות. את הגברת המקצועית פה, מה את מצפה מאיתנו כחברי מועצת העיר, לאיזה שהיא החלטה שיכולה לתמוך בך מבחינה מקצועית. כי בסופו של דבר אתם אלה שמטפלים בסופו של דבר ביום יום, באים במגע עם האנשים, וצריכים לתת פתרונות. צריכים לעשות הכול, שמקרה כמו שדן מציג אותו, ומקרים נוספים שבטח לא הגיעו אלינו, יזכו לתשומת לב רבה. אז תגידי לנו מה את מצפה מאיתנו, כדי שבאמת נוכל לתת לך את כל העזרה ואת כל הסיוע לעניין הזה.

דני הרוש: תודה, ראובן תודה. לפני שאסנת תתייחס אני רוצה, הרי לפני שהגיעה ההצעה לסדר, אז כל הפייסבוק וכל

המכתבים וכל האימיילים, הגיעו, שרפו, סליחה על הביטוי, כמעט את כל הרשתות לפני שזה הגיע. מה זה אומר, שאני לא בא להקל בנושא הזה שאתה מדבר עליו דן, ואני מכיר את זה מקרוב גם מההיבט האישי. אני בכלל לא מקל בזה. אני גם יודע כמה החינוך המיוחד שנמצא ברשותה בכלל של אסנת, זה לא אומר שאין כשלים. אבל אין נושא אחד, אחד שמגיעה לשולחנה של אסנת ולצוות החינוכי שלא מטופל. להגיד שהכול ב אין

שלפני שמביאים את זה להצעה לסדר, כל הרשתות, סליחה, סליחה, תן לי לדבר דן. לכן אני בטח לא אשב ואקבל הצעות החלטה. מי שרוצה לפתור את הבעיה, לא שמעתי שמישהו בא לאסנת בדלת-

דן בן יהודה: )מדבר ללא מיקרופון(

דני הרוש: עזוב את לפני שנה, תן לי, אני ברשות, אני רוצה לסכם. דן, אני יודע למה היא זרקה אותך מהחדר. כשמישהו

מתייחס בצורה לא נאותה לעובד ציבור, אני לא בטוח שלא הייתי עושה את זה גם. אסנת היא לא איש פוליטי.

דן בן יהודה: אבל זה נושא פוליטי.

דני הרוש: אבל תן לי בבקשה -

דן בן יהודה: אתה מוכן להגיד את האמת?

דני הרוש: אבל דן אתה מפריע, עזוב את האמת. דן שנייה אחת, אני מכיר את הסיפור. קובי בבקשה, אני מכיר את האירוע.

אורן תודה. דן, תאמין לי שאני מכיר את האירוע. אני מכיר את האירוע. קובי תודה. עכשיו תנו לי בבקשה לסיים, כי אני רוצה לתת ליובל להמשיך. אז אני חוזר ואני אומר. הנושא הזה הוא יותר מידי מורכב וחשוב, בכדי להביא אותו עכשיו בפרהסיה למועצת העיר. אני אומר עזוב מה שהיה לפני שנה. עזוב מה שהיה לפני שנה, אני מדבר איתך עכשיו. למה האירוע בדבורה עומר קיבל מפלצת ברשתות החברתיות?

הדר לביא: תשאל את הורי דבורה עומר.

עו"ד עדי לוי סקופ: תשאל את מי שפרסם את זה.

דני הרוש: תנו לי לדבר. סליחה, סליחה, תנו לי דקה.

הדר לביא: אתה שואל ברצינות?

דני הרוש: אני שואל-

עו"ד עדי לוי סקופ: המשטרה הייתה מעורבת. מה קרה לכם?

דני הרוש: תן לי בבקשה, אתם לא נותנים לי לסיים.

הדר לביא: אתה רצית לשאול שאלה.

דני הרוש: שנייה, האם התקבצתם קבוצה של הורים וישבתם עם אסנת? אני שואל. ישבתם. ברשותך תן לי בבקשה. אני

אמרתי ואני חוזר ואני אומר -

יעל סער: אני לא מבינה אותך-

דני הרוש: אז תיתנו לי להסביר, אתם לא נותנים לי לדבר. תיתנו לי לדבר.

יעל סער: אתה שואל שאלות-

דני הרוש: תיתנו לי לדבר, ואתם תבינו מה אני רוצה להגיד. לרגע אתם חושבים שהנושא הזה לא חשוב לחברי מועצת העיר

שלא קשורים? לרגע אתם לא חושבים? לכן אני בא ואומר, שתתקבצו ותואילו קבוצה של הורים כאלה ואחרים, אם אתם רוצים למצוא פתרון מעמיק ויסודי, אתם מוזמנים, ואני מניח שאסנת תקבל אתכם בברכה, לשבת ולדון על דרכי טיפול, הורים, בוודאי אין לי בעיה הורים כן, באהבה. במיוחד שאתה נמצא בוועד ההורים המרכזי. אז אני אומר, אתה יושב עם אסנת, יושבים עם ערן ורנר שהוא יו"ר הנהגת ההורים. ומה הבעיה לשבת ולהתקבץ לדיון מעמיק ופורה, על מנת לפתור את הבעיה? לא מעניין אותי הבעיה הארצית אגב. שנייה, אני

9

אסיים את מה שיש לי, ואני אעביר את רשות הדיבור ליובל. אסנת יש לך עוד משהו להגיד אני אשמח רק להגיד, כל הילדים בעיר חשובים לנו, הילדים והילדות בעיר חשובים לנו, חינוך מיוחד ולא חינוך מיוחד. אין מקרה שמגיע אלינו ולא מטופל. לצערי נאמרו פה גם דברים שהם לא מדויקים, אבל אני לא יכולה להיכנס, כי זה הכול תחת חקירת משטרה. אנחנו ישבנו, גל היה, ישבנו, דיברנו ברמה יום יומית עם ההורים.

הכול הגיע, הכול טופל, גם עם הקשיים. קיבלו תוספת. צר לי באמת, שמענו פה מילים קשות, צר לי שזו הדרך שמביאים את הדברים. אין פה משהו אישי לאף אחד. הצוותים עושים עבודה טובה. תמיד יש מקום בחינוך מה לעשות עוד. אין דבר כזה שמגיעים אל היעד. אבל אני רוצה להגיד שצריך לדייק בדברים שאומרים. אני לא יכולה להיכנס לכל פרט ופרט, הכול תחת חקירת משטרה.

אסנת חכמון:

הדר לביא: אסנת איך תדאגי שפעם הבאה זה לא קורה ככל יכולתך?

אסנת חכמון: יש חלקים שהם שייכים למשרד החינוך, הוא הרגולטור. אני לא יכולה לא לפטר מורה, לא להעסיק מורה, זה לא

בידיים שלי. סליחה, אני לא רבה איתך, ולא מתווכחת איתך, ואני לא עונה, ואני יושבת בשקט למרות ההטחות.

הדר לביא: איזה הטחות?

אסנת חכמון: תקשיבו לדברים אז תשמעו.

הדר לביא: אנחנו אומרים הכול.

אסנת חכמון: נכון. אתם אומרים-

ראש העיר: אני מבקש-

הדר לביא: איך תדאגי שזה לא יקרה פעם הבאה?

ראש העיר: סליחה, אני אבקש, היא לא בחקירת משטרה-

הדר לביא: סליחה, אתה לא היית בכל הדיון.

ראש העיר: קודם כל אני חזרתי...

אסנת חכמון: אני רק אגיד ש-

ראש העיר: אסנת סליחה. את נותנת למנהלת אגף החינוך לסיים את דבריה-

הדר לביא: היא סיימה.

ראש העיר: את לא קוטעת אותה. את לא קוטעת אותה.

הדר לביא: אתה לא היית בדיון.

ראש העיר: את לא מפריעה לה, את לא מפריעה לה.

הדר לביא: היא סיימה את דבריה.

ראש העיר: את לא קוטעת אותה כשהיא מדברת. את לא קוטעת אותה. מנהלת אגף החינוך תסיים את דבריה, ונעלה

להצבעה, בסדר?

הדר לביא: לא, לא בסדר. יש לי שאלה אליה, היא סיימה את דבריה ושאלתי שאלה.

ראש העיר: פעם ראשונה אני מזהיר אותך.

הדר לביא: במה אתה מזהיר אותי?

ראש העיר: פעם ראשונה. את לא ברשות דיבור, מנהלת אגף החינוך ברשות דיבור, תודה.

אסנת חכמון: כמו שאמרתי יש רגולטור ויש חוקים במדינת ישראל, חוקי תעסוקה וכוח אדם. ויש דברים שאנחנו יכולים

לעשות, ויש דברים שאנחנו לא יכולים לעשות. במקרה הספציפי הזה לדרישת העירייה, מה שלא קורה בדרך כלל, המורה הוצאה מהעיר. אז לכן צריך להבין שיש דברים שאנחנו יכולים, ויש דברים שאנחנו לא יכולים עם כל הכבוד לנו. אנחנו עושים הכול בשותפות עם ההורים. יושב פה גל ואומר את זה, שאנחנו נפגשים בצורה קבועה, ושומעים כל דבר. גל יעיד, אין נושא שמגיע אלינו ולא מטופל. להגיד שהכול כזה בחינוך הכול

לעשות את הדברים האלה, אנחנו עושים. איפה עוד? אנחנו יושבים כל הזמן, יחד עם הנהגת ההורים הכללית, ביחד עם הנהגת ההורים המיוחדים, כדי לראות מה עוד, מה עוד ומה עוד, אוקיי?

הדר לביא: אז אני מבקשת לשאול אם אפשר את זכות הדיבור לשאלה?

ראש העיר: כן.

הדר לביא: אני מבקשת לשאול, מכיוון שאנחנו יודעים, אנחנו לא חדשים במערכת, לא הפוליטית ולא ההורית, ואנחנו

מבינים היטב שסמכויות לא תמיד אצלנו, ולפעמים אצלנו חלקית. ואנחנו מבקשים לשאול מה אנחנו עושים, כאגף חינוך כעיריית כפר סבא, כדי לצמצם כמה שיותר את הסיכוי שאירוע כזה יקרה? אם תוכלי להסביר לנו עכשיו מצוין. אם את יכולה להסביר לנו במשהו אחר מצוין. מה שאנחנו מציעים זה בדיוק ברוח הזאת.

ראש העיר: הנושא הזה הוא מאוד מאוד חשוב, והוא נושא ערכי, וזה התמודדות שיש לכל הרשויות המקומיות בתקופה

הזאת. וזה קורה לצערנו, לצערנו, לצערנו, וכל מקרה אחד זה יותר מידי. ולכן אני מבקש להעביר את הנושא הזה לדיון בוועדת החינוך. נכנס את ועדת החינוך לדיון רק בנושא הזה ספציפית. להעלות שם את כל הסוגיות, את כל הנושאים שצריכים לדון בהם, חשיבה, מניעה, אכיפה, נושאים אחרים. אני חושב שאפשר להתכנס כהחלטה כפה אחד לכולם, בסדר? ואני חושב שוועדת החינוך בדיון עומק משמעותי, תיקח את הנושא הזה בכובד ראש עם צוות חינוכי, עם מנהלי בתי ספר, אולי להזמין מפקחים. ואני חושב שזה משהו שהוא מספיק חשוב לדון בוועדת החינוך, לא לדיון של

גל שטרית: רפי, אני יכול לבקש להיות בוועדה?

ראש העיר: תדבר עם הנהגת הורים. אני אין לי בעיה. מבחינתי אין לי בעיה. אני חושב שהנושא מספיק, אני אאשר, אני

אאשר לשמוע אותך. אנחנו דיברנו גם. וב

לעשות כעירייה. יש דברים שהם בידיים שלנו, יש דברים שהם במשרד החינוך. אבל גם המסר מאיתנו צריך לצאת גם למשרד החינוך עצמו. בסדר? גם לשר החינוך, גם למנכ"ל משרד החינוך. המסר צריך לעבור מכאן, כדי שיידעו שבנושאים מסוימים, ברגע שאגף החינוך בא והציב שורה של פתרונות, הוא צריך לפתור אותם. אז אם ברשותכם אפשר לקבל את זה פה אחד, להעביר את זה, אוקיי? תודה רבה.

הדר לביא: זה בדיוק מה שביקשנו.

ראש העיר: תודה רבה.

הדר לביא: גם אם יפה וגם אם לא יפה.

ראש העיר: תודה רבה, נושא הבא כן.

יובל בודניצקי: אז ההחלטה היא פה אחד.

החלטה מס מועצת העיר החליטה פה אחד לאשר לכנס את ועדת החינוך בנושא פגיעה רגשית והתעללות לכאורה בילדים על הרצף האוטיסטי

בכפר סבא.

שאילתות. 2

א. פתיחת הגלריה העירונית בימי שישי ושבת

יובל בודניצקי: אנחנו עוברים עכשיו לשאילתות. שאילתה ראשונה בנושא פתיחת הגלריה העירונית בימי שישי ושבת. שלי את

משיבה?

10

שלי סבר אז ערב טוב, קודם כל אני רוצה לומר, שהקביעה שפותחת את השאילתה להלן, הגלריה העירונית לא פתוחה בימי שישי ושבת, זו פשוט אמירת רשע, שקרית, שקר גס, שזורע חול בעיני הציבור. ראשית הגלריה פתוחה בימי שישי, והגלריה פתוחה לסירוגין גם בימי שבת. כן, רשע, רשע. כי לכתוב שהגלריה סגורה, זה רשע. זה מזלזל בעובדי הגלריה, מזלזל בעובדי הציבור, מזלזל בעובדי העירייה, כן חד משמעית. דבר נוסף, לא בכל שבת הגלריה פתוחה-

: פינחס כהנא האמירה שלך... )מדבר ללא מיקרופון(

שלי סבר: בסדר, מה לעשות. בסדר.

: פינחס כהנא )מדבר ללא מיקרופון(

שלי סבר: סליחה, אני כרגע בזכות דיבור, לא אתה, אל תפריע לי. אני לא מדברת על מה שרשום באתר העירייה, אני

מדברת על מה שקורה דה פקטו, לא על מה שכתוב בעירייה.

ראש העיר: שנייה, שנייה, אנחנו לא בדיון. יש שאילתה ויש תשובה. לכן לא מפריעים לך, תני תשובה, ואז שאלת המשך

תודה.

שלי סבר: תודה. הגלריה בבית רייזל פתוחה בימים א-ה בין השעות

שבת לסירוגין כשיש פתיחות גלריה פעם ב

אני שמחה לבשר לכולם, יש לנו אוצרת חדשה לגלריה שנכנסה לתפקידה ממש עכשיו. יש לנו מנהלת בתי תרבות חדשה, שמה יונית צוק, אתם עוד תכירו אותה. היא נכנס לתפקיד לפני יומיים. במסגרת תכנית העבודה לשנת 2025

מאוד שבתות לטובת הציבור. אנחנו עובדים כרגע על מיקום עגלת קפה בבית רייזל, שתשמש את הציבור בכל שעות השבוע, וכולל בשישי שבת. ודבר נוסף שחשוב לי לומר, זה שבאופן כללי בכל נושא התרבות והאומנות בכפר סבא, יש מאות אירועים שמתקיימים בשבת ובחג בעיר. בהיכל התרבות, בספריות, במוזיאון כפר סבא, בבית רייזל, בארט קיימא, באודיטוריום ספיר, בוודאי ובוודאי בבית האומנים, בהיכל התרבות. גם בשישי בלילה, גם במוצ"ש, גם בשבת בבוקר. והדבר הנוסף שבאמת אני חייבת להרים עליו מה שנקרא להרים עליו גבה, זה מדוע קודמתי בתפקיד פתאום כל כך חשוב לה השבת. לא ראיתי שב מחזיקה תיק התרבות, היא דאגה לזה שיהיו פעילויות תרבות בשבת. זה חלק מהתשובה לשאילתה כן, אחלה נכון.

דני הרוש: בדיוק היא יצאה.

שלי סבר: בדיוק היא יצאה, בדיוק. אז לצורך העניין בואו ניתן למנהלות החדשות להיכנס לתפקיד. אין בעיה, הפוסל

במומו פוסל.

ראש העיר: תודה. שאלת המשך?

שלי סבר: ולכן מה שנקרא העיר כדאי שתדע לא סגורה בשבת, וכמובן שלא פעילויות התרבות.

ראש העיר: תודה, שאלת המשך.

: פינחס כהנא אני רק רוצה להגיד, אם היו קוראים את השאילתה, אז היו רואים את...

שלי סבר: בטח נכון, שאילתה שמתחילה באמירה בקביעה, שהגלריה סגורה בשבת.

ראש העיר: פינחס שאלת המשך בבקשה.

: פינחס כהנא מול דברי הבלע האלה, כתוב לרשותנו מבנה הולם, צוות מקצועי נהדר-

ראש העיר: שאלת המשך. פינחס שאלה, פינחס-

: פינחס כהנא בגלריה תערוכות ופעילות רבה עם הציבור.

ראש העיר: שאלה, מה השאלה?

שלי סבר: מה השאלה? מה השאלה?

: פינחס כהנא ... אז זה מה שכתוב שם.

שלי סבר: מה השאלה?

: פינחס כהנא השאלה כמו שהיא נשאלה. למה לא פתוח בשבת?

שלי סבר: הרגע הסברתי שפתוח בשבת.

ראש העיר: טוב, קיבלת תשובה. השאילתה הבאה תודה.

: פינחס כהנא פתוח?

ראש העיר: לסירוגין.

: פינחס כהנא פעם ברבעון זה גם פתוח?

ראש העיר: כמו שהיה הוא שיהיה.

: פינחס כהנא מה הבעיה? למה את לא עונה?

ראש העיר: תודה. שאילתה הבאה.

שלי סבר: פשוט לא הצלחתם להבין מהתשובה.

ראש העיר: שלי תודה.

: פינחס כהנא תעני.

ראש העיר: שאילתה בנושא פתיחת גן הברון מנשה, המנכ"ל ייתן תשובה בבקשה.

אורית מסמי: זה אותו דבר, יעל. התשובה במנגינה של השאלה. זה אותו דבר, כמו שאמרתי לפני כן, התשובה במנגינה של

השאלה. אם השאלות שלכם, אם השאלה הייתה מתחיל האם. יעל, יעל, יעל, אני לא אוהבת לצעוק, זה לא הקטע. אם השאלה הייתה מתחילה ב -האם, אז התשובה הייתה אחרת. אבל השאלה התחילה ב-סגור, אז התשובה היא במנגינה של השאלה.

ב. פתיחת גן הברון מנשה לציבור.

ראש העיר: טוב, תודה רבה לכולן. שאילתה בנושא פתיחת גן הברון לציבור. המנכ"ל מקריא את התשובה, תודה. כן,

המנכ"ל תודה.

יובל בודניצקי: אנחנו ממשיכים, מענה לשאילתה. המוזיאון מנהל ומפעיל את גן מנשה למעלה מ

לשימור, גם כאן הגן לא פתוח לציבור הרחב, ללא ליווי מדריך מטעם המוזיאון. זו גם הייתה ההחלטה של ועדת השימור העירונית. מבנה השומר בגן נמצא בעבודות שיפוץ ושימור. עם סיום העבודות תיערך פתיחה למקום.

ראש העיר: תודה. שאלה המשך?

: פינחס כהנא אישרנו תקציב לביצוע תשתיות. אמרנו שזה לביצוע של מה שעושים עכשיו. המבנה הזה זה היה ברור, זה אמרנו מהתחלה, הוא דרוש לתשתית של חשמל, דרוש לביוב-

יובל בודניצקי: ומים.

: פינחס כהנא והתשובה הזאת מתי שיגמרו. נגיד יגמרו את המבנה, אז איך יחברו אותו? איך הוא ייפתח לציבור? בשאילתה שאלו שאלות ברורות. האם יש תקציב לביצוע כל התשתיות האלה? לא יכניסו אנשים למבנה בלי שיש תשתיות.

אז מתי ייפתח לציבור? זה הכול נשאר כזה מעורפל. והשנים עוברות, אז אולי צריך לעשות חלופה אחרת לשם, ולפתוח אותו לציבור. לא יודע, אבל אתם משאירים את זה, יהיה בסדר.

ראש העיר: תשובה, תשובה. לא יהיה בסדר.

יובל בודניצקי: אני מזכיר שבקדנציה הקודמת ירקנו דם כדי לאשר את ה-

ראש העיר: אתם לא אישרתם, אם אתה זוכר.

יובל בודניצקי: היו

11

ראש העיר שכחתם, שכחתם שלא הצבעתם בעד התקציב, ולא הצבעתם בעד השם, היה-

: פינחס כהנא אנחנו לא הצבענו על קריאת הרחוב על שם...

יובל בודניצקי: אבל זה היה חלק, זה היה התנאי לביצוע השימור.

ראש העיר: אבל אתה במו ידיך,

יובל בודניצקי: זה השטח שלו, פינחס שכחת, זה השטח שלו.

ראש העיר: פינחס-

יובל בודניצקי: זה השטח של משפחת אייזנברג.

ראש העיר: פינחס, עם כל הכבוד לך-

יובל בודניצקי: זה השטח של משפחת אייזנברג. זה היה התנאי.

ראש העיר: אתם עיכבתם את זה שנתיים.

יובל בודניצקי: היה תנאי, היה הסכם שנחתם.

ראש העיר: עכשיו אתה שואל מה קורה?

יובל בודניצקי: שכחתם.

ראש העיר: לא משנה מי ומה, אתם לא הייתם שם, וגם בתקציב הצבעתם נגד.

יובל בודניצקי: אתם גם הצבעתם נגד.

: פינחס כהנא אבל אולי תענו לשאילתה? אולי תענו לשאילתה.

יובל בודניצקי: אז פינחס-

ראש העיר: תקבל תשובה.

יובל בודניצקי: יש תשובה-

ראש העיר: תודה. המנכ"ל ישיב לך באופן פרטי תודה. שאילתה בנושא חסימת נתיב הכניסה לעיר.

אלון רבינוביץ: זה גם מה שאמרו לי בישיבה הקודמת על השאלה שלי, ועדיין לא קיבלתי את התשובה.

ראש העיר: המנכ"ל יחזיר לך תשובה.

ג. חסימת נתיב הכניסה לעיר.

ראש העיר: חסימת נתיב כניסה לעיר, תשובה.

יובל בודניצקי: העירייה פועל במקום ומבצעת הגברת אכיפה מדלגת של הפיקוח וגם של המשטרה בעצמה. עם זאת במקטע זה

נדרש פיקוח רציף סטטי, ולא רק מדלג. לכן הוסדרו תשתיות למצלמות אכיפה, שיותקנו במהלך חודש ינואר השנה. אני כבר אומר למה ינואר, כי אנחנו בין מכרזים. לצורך האמור כבר נעשה עדכון ושיתוף העסקים שסמוכים, וייעשה שוב ממש בסמוך לתחילת האכיפה. לגבי השאלה לגבי מספר הדו"חות שנרשמו, בניגוד לתמרור במקטע זה בלבד בשנת

דו"חות משטרה ניתנו, כי המשטרה כאמור מתגברת את האכיפה במקטע זה. שאלת המשך?

ראש העיר: תודה שאלת המשך.

: פינחס כהנא מתי ייפתח המסלול הזה לציבור? יש פה חסימה של נתיב שלם בכניסה לעיר. מתי?

יובל בודניצקי: מה לא הייתי ברור בתשובה?

: פינחס כהנא לא.

יובל בודניצקי: אז אני אומר עוד פעם -

: פינחס כהנא תגיד מתי.

יובל בודניצקי: יש אכיפה משטרתית-

: פינחס כהנא ... תפתחו את הנתיב הזה, הוא חסום כל יום בשיירה של מכוניות.

יובל בודניצקי: יש אכיפה משטרתית ואכיפה עירונית, ובקרוב תהיה גם אכיפה של מצלמות. זה מה שאנחנו יכולים לעשות יחד

עם המשטרה.

ראש העיר: תודה.

ד. כיסוי גומות במקום שנכרתו או נפלו עצים.

ראש העיר: שאילתה הבאה כיסוי גומות במקום שנכרתו או נפלו עצים. התשובה היא כזאת: לא ניתן לנטוע עץ במקום בו

נכרת עץ בוגר. בית השורשים של העץ שנכרת, שולח שורשים לרדיוס נרחב ועמוק, ועקב כך עץ חדש לא יכול להתפתח במקום שבעצם נכרת עץ, כי עצי פיקוס יש להם שורשים שעץ לא יכול לצמוח. ולכן המתודולוגיה שמאוד חשובה כאן בתחום, היא לסגור את הגומה ולפתוח גומה במקום חילופי שאפשר לחפור, ולנטוע את העץ וכך נעשה. שאלת המשך?

: פינחס כהנא זה באותם מקומות היכן שבאמת נפל עץ? לא כל העצים זה עץ פיקוס ענק שיש לו שם. וגם לזה יש פתרונות ואפשר לעשות. אבל לא נטעו על יד זה

רוטשילד, פשוט לא נטעו, לא לקחו

במדרכה, זה הכל.

ראש העיר: מה השאלה?

: פינחס כהנא למה? כמו שהיא נשאלה. מדוע לא נוטעים עץ במקום עץ שנכרת -

ראש העיר: אני מזמין אותך, והתשובה היא כזאת, אני מזמין אותך להסתובב ברחוב רוטשילד וברחוב הרצל. ואתה רואה

שבמקומות שאפשר היה לטעת עצים, אתה יכול לראות שם עצים צעירים שנטעו. רואים את זה בעיניים, תסתובב. תודה.

ה. תשלום למקומונים וגופי פרסום כתובים מטעם העירייה.

ראש העיר: שאילתה בנושא תשלום למקומונים וגופי פרסום כתובים מטעם העירייה. המנכ"ל ישיב.

יובל בודניצקי: הפרסום העירוני מגוון ומתפרס בכל כלי התקשורת המקומיים. קריטריונים נקבעים על פי צורך של פרסום

ומידע שונה, לציבור התושבים הרלוונטי, ובעצה אחת עם גורמי המקצוע באגף הדוברות.

ראש העיר: שאלת המשך?

יעל סער: כן, רציתי להבין-

ראש העיר: אגב זו שאלה שחוזרת כל

יעל סער: כי אתם לא עונים אף פעם על השאלה.

ראש העיר: לא, גם קודמיי, אני יכול להגיד לך שגם בתקופה של ולד הייתה את אותה השאלה.

יעל סער: באילו מקומונים וגופי פרסום כתובים מבצעת העירייה פרסום, לא עניתם.

יובל בודניצקי: כל הגופים המקומיים.

ראש העיר: גם בתקופה של גלר שהיו פה

יעל סער: מה הקריטריונים...

ראש העיר: כל הגופים וקיבלתם-

12

יעל סער אנחנו נמשיך לשאול ואתם תמשיכו לא לענות -

יובל בודניצקי: אין בעיה, אתם גם שאלתם וקיבלתם כרטסת ב

שמה.

יעל סער: אז מה זה קשור לשאלות? לקבל כרטסת זה לא מה הקריטריונים לגבייה.

יובל בודניצקי: קריטריונים אמרתי.

יעל סער: לא. אמרת שהקריטריונים נקבעים בשיתוף על פי צורך, אין פה שום קריטריונים. מפרסמים לפי מה שרוצים. זה

מה שאומרים.

ו. השתתפות רעיית ראש העיר בישיבות עירוניות.

ראש העיר: תודה. שאילתה בנושא, טוב, זה אישי. כן בבקשה המנכ"ל ישיב.

יובל בודניצקי: שאילתה בנושא השתתפות רעיית ראש העיר בישיבות עירוניות. כפי שפורסם במקומון קול כפר סבא, פנה שלמה

שרף לרעיית ראש העיר, על מנת שתסייע לו במיזם לזכר נכדתו שנרצחה במסיבת הנובה. כחלק מהתהליך הזמין אותה שלמה שרף להשתתף איתו בפגישה בחכ"ל, אשר אמונה החכ"ל כמובן על ביצוע השיפוץ בקפה שרף לכשזה יקרה. ככלל רעיית ראש העיר אינה שותפת ואינה משתתפת בישיבות מקצועיות בעירייה. שאלת המשך?

ראש העיר: תודה רבה. שלמה שרף הוא סב שכול. בתו מאי נעים נרצחה, נכדתו מאי נעים, סליחה, בתם של, נכדתו נרצחה

בנובה. שלמה שרף מבחינתי הוא כפר סבאי, השורשים שלו בכפר סבא. אביו ז"ל היה כפר סבאי. ואני חושב שעצם זה שהוא פונה לאנשים, לתושבים, גם לאשתי, כדי לקבל סיוע להקים עמותה של נזקקים לזכרה של נכדתו, אני חושב שזה מעשה אצילי. אין לכם מושג כמה האיש הזה נפגע מאוד ומשפחתו מהאירוע הפשוט לא נתפס הזה, והשיח שיצא כנראה מגורם כזה או אחר פוליטי, והגיע לתקשורת. אני חושב שאחרי ה צריך קצת בינינו כאן יהיו קצת גבולות. והגבולות האלה כנראה מטשטשים. וגם היום אם שלמה שרף יפנה אליי או למי שקשור אליי, וירצה עזרה כזאת או אחרת כסב שכול, או כמו שמשפחה אחרת פנתה לעיר כפר סבא, והנציחו את זכרה של בנם במתקן לא עירוני, אבל במתקן של משען, וביקשו לפגוע את ראש העיר, כי הבן שלהם נהרג חייל. אז כך צריך לנהוג. ועצם זה שכנראה מי שטרח בצורה באמת בלתי נתפסת להעביר מידע כזה על פגישה אחת או שתיים, שהתקיימו בחברה הכלכלית, לעיתונות, לעיתונות הארצית. שכאילו קרה פה איזה אסון, או משהו כל כך נוראי, לא מכבד אותו, לא מכבד את זכרם, לא מכבד אותנו כחברה ישראלית, לא מכבד את שלמה שרף, לא מכבד את משפחת נעים. ואני פשוט בוש ונכלם, שבכלל נושא כזה עולה לסדר היום. אני בוש ונכלם שבישיבת מועצה בכלל מדברים על זה. להיפך, צריך להעריך את זה. תודה.

ז. ניגוד עניינים של ראש העיר בקשר עם הפעילות העסקית של רעייתו.

יובל בודניצקי: מענה לשאילתת ניגוד עניינים של ראש העיר בקשר עם הפעילות העסקית של רעייתו. בתחילת הקדנציה מילא

ראש העיר שאלון, כמו כל חברי המועצה, ונערך עבורו הסדר למניעת ניגוד עניינים. בעקבות פתיחת המשרד על ידי רעיית, פנה ראש העיר ליועץ המשפטי של העירייה שבחן את עיסוקיה ורשימת הלקוחות. נמצא כי ראש העיר אינו מצוי בניגוד עניינים, אולם הוחלט למעלה מן הצורך, לעדכן את הסדר ניגוד העניינים שלו כך שיימנע מלעסוק במסגרת תפקידיו הציבוריים השונים בכל נושא הקשר ללקוחות המשרד. אנו פועלים לפרסם את הסדרי ניגוד העניינים במדד השקיפות באתר העירוני, לאחר שנקבל את אישור כל חברי המועצה הרלוונטיים.

ראש העיר: שאלת המשך. טוב, אז גם פה אני אגיד משפט קצר. מה שחשוב זה השורה התחתונה, אין ניגודי עניינים, תודה.

עו"ד עדי לוי סקופ: אם יש הסדר ניגוד עניינים, אז יש ניגוד עניינים.

יובל בודניצקי: כתוב למעלה מן הצורך -

ראש העיר: אין גם חשש ואין שום דבר. פשוט הצהרתי על פעילות, כדי למנוע לזות שפתיים כך נאמר. אבל בינתיים דני

הרוש אתה תתפטר מהוועדה לתכנון ובנייה.

ח. הנצחת קורבנות ה

יובל בודניצקי: מענה להנצחת קורבנות ה

בנושא, התקבלה החלטה במועצת העיר, החלטה מספר

שמות, ועדת הנצחת חללי פעולות האיבה, נציגי יד לבנים וועדות ההנצחה, שתדון במיקום אתר ההנצחה והאנדרטה

ה

ראש העיר: תודה.

ט. צפי פגיעה כלכלית בעקבות הסכם הגג ומלחמת חרבות ברזל.

יובל בודניצקי: שאילתה בנושא צפי פגיעה כלכלית בעקבות הסכם הגג ומלחמת חרבות ברזל. גם פה העירייה נמצאת בשלבי

התדיינות, כמו שנכתב מול משרד הפנים, בנושא ועדת הגבולות. לכן מוקדם בכלל לקבוע, ואם בכלל תהיה פגיעה כלכלית כלשהי. אני לא יודע מאיפה הנתונים האלה.

יעל סער: איזה נתונים? מהתשובה לשאילתה שעניתם פעם שעברה?

יובל בודניצקי: לא. זו לא התשובה. אתם טוענים שבגלל מלחמת חרבות ברזל תהיה פגיעה.

יעל סער: אז מלחמת חרבות ברזל שיפרה את מצבה הכלכלי של העירייה, זה מה שאתה טוען?

יובל בודניצקי: סליחה?

יעל סער: אתה אומר שאם המלחמה לא פגעה, אז -

יובל בודניצקי: לא, אני לא אמרתי. אתם שאלתם שאילתה-

יעל סער: אני שאלתי-

יובל בודניצקי: לא שאלתם, אתם טענתם שתהיה פגיעה כלכלית.

יעל סער: אני שאלתי מה הצפי הכלכלי המעודכן לפגיעה הכלכלית בעקבות הסכם הגג.

יובל בודניצקי: אז כרגע אנחנו בהתדיינות כמו שאמרתי, ואני אומר שבכלל לא ידוע אם יהיה צפי בכלל לפגיעה כלכלית, זה

הכול.

יעל סער: אבל פעם שעברה טענתם רק שבגלל הסכם הגג, שיהיה

יובל בודניצקי: עד שיהיה איזון.

ראש העיר: מה השאלה? מה השאלה?

יעל סער: מה התרחיש עכשיו? כמה שנים ייקח להגיע עד שיהיה איזון.

יובל בודניצקי: אין שינוי כרגע, ואנחנו כרגע זה בעצם מושגים תיאורטיים. ברגע שיהיה משהו מוחשי, אם תהיה פגיעה, נעלה

אותה.

13

יעל סער אז אולי גם אני אזכה בלוטו יופי.

ראש העיר: תודה.

י. מיתוג מרכז העסקים והמגורים בצומת רעננה מרכז.

יובל בודניצקי: שאילתה בנושא מיתוג מרכז העסקים והמגורים בצומת רעננה מרכז. אז כמו שבוודאי אתם יודעים, עיריית כפר

סבא ועיריית רעננה משתפות פעולה בנושא אזור התעשייה המשולש, וכחלק משיתוף הפעולה אמורה לקום מינהלת, שתהיה אמונה על כלל הפעילות במתחם. אנחנו מאמינים שחלק מתפקידיה, מהגדרות התפקיד שלה יהיה גם מיתוג המתחם. שאלת המשך פינחס?

: פינחס כהנא אני חושב שיש כאן בעיה שלא מקריאים את השאילתה או לא אומרים את תוכנה, זה קצר מידי. זה נושא חשוב ועוברים עליו ככה. אנשים לא מבינים אני חושב את הסוגיה. אני לא רוצה לעקוף את זה ולהגיד עוד פעם את השאילתה. אז אני חושב שאין כאן תשובה, לחכות עוד פעם-

יובל בודניצקי: למה לחכות? כבר היה מכרז למינהלת-

:פינחס כהנא יש לך את אזור תעשייה

יובל בודניצקי: אתה לא שאלת על

: פינחס כהנא נכון. אז עכשיו אני שואל-

ראש העיר: אנחנו נדאג -

: פינחס כהנא יש כאן שאלה איך אתה מתייחס לנושא של ההכנסות של העיר והתייחסות לאזורים שלנו. כי אזור תעשייה זה אותו דבר. למה שמה אתה לא עושה כבר מיתוג לפני שנה, לפני שנתיים, לפני שלוש-

ראש העיר: אתה צודק.

: פינחס כהנא מה אתה רוצה שאנשים יגידו אזור התעשייה הזה ליד בית עלמין, או אתה רוצה שיגידו אזור תעשייה הזה החדש.

ראש העיר: נכון,

: פינחס כהנא למה מחכים? יש שמה עסקים.

ראש העיר: פינחס אתה צודק, פינחס אתה צודק מאוד במה שאתה אומר. ואנחנו נלך, נצא לתהליך מיתוג ממש משמעותי

גם לקדמת השרון לכם

בקשר עם ברוידא, ואנחנו נקדם את התוכנית כמה שיותר מהר, ונתקצב אותה בהתאם. אני מצפה שתצביעו לזה, תודה.

יא. עמדת מיחזור ברחוב הזמיר בשכונת האוניברסיטה.

יובל בודניצקי: מענה לשאילתה עמדת מיחזור ברחוב הזמיר בשכונת האוניברסיטה. לבקשת תושבי השכונה עמדת המיחזור

הועתקה לפני כחצי שנה למיקום חדש ליד הקאנטרי. מיקום מתקני המיחזור מפורסם באתר העירייה בזירת השקיפות. שאלת המשך? זה לא שאילתה של פינחס.

הצעות לסדר: 3

א. שילוט תנועה ברחובות שב"ד, כנפי נשרים ושבזי וקיום החלטות ועדת תנועה

יובל בודניצקי: טוב, אנחנו עוברים להצעות לסדר. הצעה ראשונה מי מציג?

: פינחס כהנא אני.

יובל בודניצקי: בבקשה.

: פינחס כהנא הצעה לסדר דנה בנושא של שילוט תנועה ברחובות שב"ד, כנפי נשרים ושבזי וקיום החלטות ועדת תנועה. אני מוכרח להגיד שלא הייתי אולי מעלה נושא כזה להצבעה לסדר, אם לא הייתי רואה שיש כאן בעיה של התנהלות שלפעמים היא חוזרת. ועדת התנועה היא ועדה מקצועית. ברחובות שב"ד, כנפי נשרים ושבזי יש בעיות תנועה קשות. ועדת התנועה שהיא ועדה מקצועית, ב

ברחובות אלו. ב

ב

למרות החלטת הוועדה השילוט בשטח לא שונה בהתאם להחלטת הוועדה מיום סטריים. ברור מהתהליך שכל פעם שונו ההחלטות על בסיס פניות תושבים או אחרים, כי המצב לא סביר בשטח ולא נמצא פתרון. ב

שזו פעם ראשונה בהיסטוריה שאומרים, לא מומלץ לאשר שיתוף ציבור.

יעל סער: לא, מבטלים את ההמלצה לשיתוף ציבור.

: פינחס כהנא מבטלים את ההחלטה. זאת אומרת זו פעם ראשונה, לא מומלץ, כתוב שמה בהחלטות לא מומלץ. גם אין קשר, מקבלים החלטה אנשי המע"צ, אלה שעושים את הרמזורים, במקום לעשות לפי החלטה רמזור 1

אחר. ויכול להיות שבכלל הנושא הוא לא פתרון, הוא לא פתרון אם דו סטרי וחד סטרי. בשכונה בקטע הזה בשעות הערה וגם בשעות אחרות, יש בעיה, תנועה קשה. יש שמה חניות על המדרכות. יש שמה חניות על המדרכות צמוד לצומת, ואי אפשר אפילו להיכנס לרחוב. יש שמה חניות של אנשים שיש להם מגרשי חנייה כפולים אפילו, הם לא משתמשים בזה לצרכי חנייה, והמכוניות שלהם גם כן ברחוב. זאת אומרת יש בעיה.

תושבים יש להם בעיה, ואנחנו לא פותרים את זה. אני מעלה מכאן גם עוד משהו. אני חושב שאנחנו בזמנו את הוועדה כוועדה מקצועית מוועדת התנועה. או לפחות יו"ר ועדת התחבורה היה מקבל פרוטוקולים. היה קשר בין זה. זה שנושא למשל של שיתוף ציבור ותושבים, אני חושב שיש כאן איזה שהיא בעיה מבחינת התושבים.

ואני רוצה להגיד לכם שעשיתי לעצמי כבר תרשים, מה החליטו בכל ישיבה, מה עשו. וזו מערכת שהיא לא פתורה וכרגע המצב בשטח הוא גם לא לפי החלטות. אז מה שאנחנו מציעים, יש כאן תושבים אני חושב שהגיעו, אני לא יודע אם הם חיכו. יש בחוץ אנשים מהשכונה, אתם יכולים לראות?

דני הרוש: תביא אותם...

: פינחס כהנא טוב, אני תיארתי את המצב, טוב זה בסדר. הם פשוט חיים הרבה יותר טוב כמובן בשטח.

דני הרוש: לא, רצינו לשמוע אותם...

: פינחס כהנא הם באו. לשנות את השילוט כך שיתאים להחלטה שצריכה להתקיים בשטח. לקיים במקרה זה כן מפגש תושבים, זאת כפי שסוכם בוועדה. לבחון באזור זה כלים נוספים לשיפור התנועה, כמו מניעת חנייה על המדרכות. שימוש בחניות בשטחים הפרטיים לצורכי חניית רכבים. ולא מצב שרכבים חונים בשטחים הציבוריים, והחניות שיש בהם שימוש אחר. מניעת חניית נגררים באופן קבוע בשטח הציבורי. ולהציג למועצת העיר מסמך שמסביר את היתרונות והחסרונות של קיום ועדת תנועה כוועדה מקצועית ולא כוועדת משנה של

14

ועדת תחבורה, ומעורבות יו"ר ועדת התחבורה וועדות התנועה. יש שמה בעיה שצריך לפתור אותה. אני הבאתי את זה, ואני סומך על הצוות המקצועי. כי יש כאן תהליך שא' אין הלימה בין ההחלטה לבין מה שנעשה בשטח על ידי יחידה אחרת. וב' זה נראה שכל פעם מישהו קצת לוחץ, משנים את ההחלטה. מגיעים עוד פעם ועוד פעם.

זה נראה לי שיש שמה בעיה לא פתורה.

קובי פדוה: אוקיי, אז קודם כל באמת יש הפרדה בין ועדת תחבורה, שתדון בעיקר במדיניות של כל מיני נושאים. והפרדה

בין ועדת תנועה שזו ועדת מקצועית לא פוליטית, אני לא מתכוון להיות חלק ממנה. מה שאנחנו כן הולכים לשנות בנוהל, זה שאני כן אהיה מעורה במה עולה. וגם במה הוחלט בין היתר, כדי שבהרבה מאוד דברים אני אוכל לתווך את זה לציבור, ולהסביר. שוב, אני אשאל את ועדת תנועה מה הוחלט ולמה. אבל כדי שעובדות העירייה לא יהיו כל הזמן בקו האש, הן לפעמים צריכות לקבל החלטות מאוד קשות, אבל שוויוניות. זה מבחינת הנוהל מה שאני הולך להחזיר. זה גם היה ככה בעבר, זה גם התנהל בצורה פחות או יותר, ככה גם בעיריות אחרות כמו בהרצליה למשל. באופן ספציפי בוועדת תחבורה שתתקיים ב על שכונות בעיקר של בתים פרטיים, שיש בהם את אותה בעיה. למשל שכונת עלייה, למשל שכונת ותיקים. ונדון באיזה פתרונות אפשר לעשות, ואיזו מדיניות. ואני אשמח גם שיהיו שם נציגי שכונה. כי בסוף המשאב הציב

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]