פרוטוקול ישיבות מליאה מס' 78

פרוטוקול ישיבת מליאה מן המניין מספר 78 מיום 1/3/17

נוכחים: אפי דרעי - ראש העיר

יעל חן נחמן - סגנית ומ"מ ראש העירייה

ירון חדוות - חבר

אבישי ברעם - חבר

מיטל טולדנו - חברה

ליהי איינס - חברה

שושי כידור כחלון - חברה

יצחק בראון - חבר

דוד ששון - חבר

מר קובי לאור - חבר

מוזמנים: דני לוין, מנכ"ל

שלום רוזנברג, מהנדס

חזקאל יחזקאל, גזבר

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש

אסנת טל, עוזרת מנכ"ל

עו"ד מיטל שפירא

בני סעד, מנכ"ל חכ"ל

חסרים: ברק אשרם - חבר

ערן לאופר - חבר

אבנר משה - חבר

על סדר היום:

בקשה להעלאת נושא לסדר היום על פי בקשת 3 חברי מועצת העיר: יצחק בראון, מיטל טולדנו,

ערן לאופר) ביטול תשלום היטלי פיתוח עבור בניית בית הכנסת לעמותת "תהילת ה'" בהסתמך

על חוו"ד הרצ"ב.

1. אישור תב"ר מספר 110 רכש גנרטור נייד לחרום מ .2016

2. אישור תב"ר מספר 111 חיבור גנראטור למרכז הפעלה .2016

3. אישור תב"ר מספר 114 התאמות וחידוש מבנים.

4. הגדלת תב"ר מספר 986 פיתוח רחוב הגולן.

5. הגדלת תב"ר מספר 951 בית כנסת לעדה האתיופית.

6. הגדלת תב"ר מספר 870 בניית בית ספר יסודי יפה נוף.

7. הגדלת תב"ר מספר 102 בניית מבנה רובוטיקה.

8. הגדלת תב"ר מספר 873 בניית חט"ב ברחוב דן שלב א' ושלב ב'.

9. אישור תב"ר מספר 116 להקמת קיר הנצחה לחללי כפר יונה שיוקם במתנ"ס וסגירת

הפטיו ע"ס 165000 ₪.

10. אישור תב"ר מספר 115 להעסקת יועץ משותף לרשויות: תלמונד, קדימה צורן, כוכב

יאיר וכפר יונה, להתקנת תאורת לדים ברחבי הישובים ע"ס .50,200

***

בקשה להעלאת נושא לסדר היום על פי בקשת 3 חברי מועצת העיר: יצחק בראון, מיטל טולדנו,

ערן לאופר) ביטול תשלום היטלי פיתוח עבור בניית בית הכנסת לעמותת "תהילת ה'" בהסתמך

על חוו"ד הרצ"ב.

הצעת החלטה: מליאת מועצת העיר מאשרת ביטול תשלום היטלי פיתוח עבור בניית בית

הכנסת לעמותת "תהילת ה'".

מר אפי דרעי, ראש העיר: קודם כל לפי הכללים מאחר שזאת בקשה של שלושה מחברי מועצת העיר, בראון, מיטל, וערן לאופר, לעלות את הנושא הזה לסדר היום, אז כמו שאומרת היועמ"ש, קודם כל צריך לקיים הצבעה, אם אתם מוכנים לעלות את הנושא לסדר היום. מי בעד לעלות את הנושא לסדר היום. פ"א.

הוחלט: פ"א להעלות את הנושא לסדר היום על פי בקשת 3 חברי מועצת העיר: יצחק בראון,

מיטל טולדנו וערן לאופר – ביטול תשלום היטלי פיתוח עבור בניית בית הכנסת לעמותת "תהילת

ה'" בהסתמך על חוו"ד הרצ"ב.

.1ביטול תשלום היטלי פיתוח עבור בניית בית הכנסת לעמותת "תהילת ה'"

הצעת החלטה: מליאת מועצת העיר מאשרת ביטול תשלום היטלי פיתוח עבור בניית

בית הכנסת לעמותת "תהילת ה'".

מר אפי דרעי, ראש העיר: אז אנחנו מתחילים בדיון, בסעיף הזה, ולפני שאני יכנס לעובי הקורה, הוזמנה פה יועמ"ש.

גב' מיטל טולדנו: כן שהיא תיתן איזה שהיא סקירה קצרה של ה-,

מר אפי דרעי, ראש העיר: שהיא תיתן סקירה, היא כתבה חוו"ד.

עו"ד מיטל שפירא: אני אשב ברשותכם. אנחנו מדברים פה על היטלי פיתוח שהוטלו על קרקע

בהקצאה. אני אסקור את העובדות בקצרה. ב 2009 פרסמה המועצה הודעה בעיתונות על הקצאת קרקע, שתי העמותות פנו למועצה והיו מעוניינות בהקצאה, ועמותת תהילה השם היא זו שבעצם קיבלה את ההקצאה בסופו של דבר. ב 2012 נחתם הסכם הקצאה, וב 2013 ההקצאה הזו אושרה על ידי משרד הפנים, ובעצם ההקצאה נכנסה לתוקף. כשהוגשה תכנית אדריכלית למועצה, אז בעצם נשלחה לה הודעה של חיוב היטלים לעמותה, והעמותה שילמה את ההיטלים בהתאם להודעה שנמסרה. מדובר על כ 200,000 אלף ₪ של היטלי פיתוח, כשהיטלי הפיתוח הם המבנה והקרקע, בהתאם לחוקי העזר. חוו"ד שלי מתייחסת בעצם לשתי נקודות, פעם אחת על האם בעצם היה איזה שהיא חובה בלתי מוחלטת, או סליחה, חובה מוחלטת, לחייב את המועצה, והאם אפשר לבטל בעצם את אותו חיוב, בהתאם לחוק, לחוקים ולעניינים הקיימים. בעצם ההתייחסות היא בכמה אספקטים, הראשון הוא בעצם ביחס לבעלות העמותה, כשאנחנו מחייבים בעצם בהיטלי פיתוח מי שחב בהיטלי הפיתוח הוא הבעלים של הנכס, כאן מדובר בעצם על קרקע בהקצאה כשההקצאה היא לפחות מ 25 שנה. עכשיו מבחינה משפטית כשאנחנו מדברים על בעלות, אנחנו מתייחסים למצב מוחלט של בעלות קניינית שזה לא המצב הזה, היות והמועצה היא זו שממשיכה להחזיק בקרקע ולהיות הבעלים של הקרקע ואחרי 24 שנה ואחד עשרה חודשים היא גם תהיה הבעלים של המבנה שייבנה שם בהתאם להסכם, והאפשרות הנוספת כשאנחנו מתייחסים בעצם לבעלות היא מצב של מעין בעלות כשאנחנו מדברים על חכירה לדורות וכאן אנחנו מדברים על תקופה של אחזקה, או בעצם תקופה של שכירות ארוכת תווך של מעל 25 שנה. לא זה ולא זה ז"א אנחנו לא מדברים כאן לא על בעלות כיוון שהקרקע לא נרכשה ובעצם לא הוקנתה כמתנה, אין כאן בעלות על הקרקע, וגם לא מדובר על חכירה לדורות , היות ומדובר על תקופה של 24 שנים ואחד עשרה חודשים, יתרה מזו, בהתאם לנוהל הקצאת קרקע של בעצם של חוזר המנהל הכללי משרד הפנים אז בעצם הקצאת קרקע יכולה להיות לפחות מ 25 שנה, ויכולה, יכולות להינתן תקופות הארכה. במקרה הספציפי הזה לא ניתנו תקופות הארכה בהתאם, ז"א מדובר על תקופה מוחלטת של 24 שנים ואחד עשרה חודשים ללא אפשרות להאריך כך שאין ספק שלא מדובר כאן בבעלות על פי הגדרות של הבעלות בחוק המקרקעין, בדיני קניין, וגם אפילו אם אנחנו מנסים לראות את זה בהרחבה, גם לא לפי חוק מיסוי המקרקעין שם לא מתייחסים לעסקה הזאת כעסקה ממוסת היות ולא מדובר כאן לא על בעלות ולא על מעין בעלות, ולכן אם אנחנו מסתכלים מבחינת הגדרת העמותה כבעלים, העמותה היא לא הבעלים של הקרקע, ולכן לא צריך להתייחס אליה כבעלים. יתרה מזו, אנחנו בעצם מסתמכים כאן מבחינה משפטית על, על בעצם, על בעלים או בעל כהגדרתה בפקודת העיריות או בפקודת המועצות המקומיות ואנחנו בעצם מדברים פה על מצב שבו, כשהחוק המסמיך להתקין את חוקי העזר, לא מתייחס כבעל או כבעלים, אנחנו לא יכולים בחוק העזר להמציא את המושג מחדש, ולצור כאן בעלות שלא קיימת.

אז פעם אחת העמותה בכלל לא הייתה צריכה להיות מחויבת בהיטלים, היות והיא לא הבעלים של הקרקע, כך שמכח חוק העזר לא היה צריך, או לא הייתה חובה לחייב את העמותה בכלל בהיטלים. עכשיו אנחנו גם מדברים כאן על אספקט נוסף: יש לנו כאן מעבר לעניין החוקי של האם הם בכלל בעלים, ואם היה צריך לחייב אותם, שלעניות דעתי ולגישתנו לא היה צריך בכלל מלכתחילה לחייב אותם, גם אם אנחנו מסתכלים על החיוב עצמו ועל התקינות של החיוב עצמו, החיוב כמו שאמרתי מורכב בעצם מרכיב הבניה ומרכיב הקרקע, כשרכיב הקרקע הוא רכיב שהתקיים לאורך כל השנים מאז הבעלות של המועצה בקרקע והחל היחיד של העמותה בעצם, חלק ממנו זה רכיב הבעיה, שבעצם הפיתוח של הקרקע הזאת הוא פיתוח שבוצע לפני שנים רבות ובטח למעלה מלפני, למעלה משבע שנים, כשכל מה שמדובר שם, גם עשייה וגם על השצ"פים ליד אז ממידע שנמסר לי זה לא פיתוח בעצם שבוצע בשנים האחרונות ובטח ובטח לא פיתוח שבוצע בתקופה שהמועצה הקנתה את הקרקע, הקצתה את הקרקע בעצם לעמותה. כך שאם אנחנו מתייחסים לפיתוח עצמו, אז הפיתוח עצמו בוצע תקופה שמי שהיה צריך להיות חב בעלות של הפיתוח היא המועצה עצמה, בטח ובטח ביחס לרכיב הקרקע. כשבאים היום ומחייבים בעצם את העמותה ברכיב הקרקע בעצם חיוב שלא כדין, זה חיוב שלא היה צריך להתנהל בצורה כזו, לא היה צריך לחייב את המועצה, ואם היינו מדברים פה לא על המועצה אלא על בעלים פרטיים אז לא היה ספק שהמחזיק בקרקע לפני שהיא הוקצתה הוא זה שהיה חב בפיתוח ולא מי שקיבל את הקרקע היום, בעצם סוג של התעשרות כיוון שהמועצה לא תשלם לעצמה ובעצם היא יוצרת כאן איזה שהוא מצב שבו היא בכל מקרה רוצה לגבות את הכספים אז היא גובה אותם מקום שבעצם היא לא צריכה לגבות אותם. אז זה לגבי כל שאר ההיטלים. אז יש לנו בעצם כאן אפשרות בהסכם לבטל את ההסכם ואת הסעיף הזה, אנחנו מתייחסים בעצם להסכם שבנוי על פי הנוהל של הקצאות קרקע, וכשאנחנו מתייחסים להסכם שבנוי על נוהל, אנחנו יכולים להשוות בין ההסכם עצמו לבין מה אומר הנוהל ביחס לאותו הסכם, וכשאנחנו מסתכלים על הנוהל אנחנו רואים שיש סעיפים שלא מחויבים מתוך הנוהל ובהתאם, ואחד הסעיפים זה בעצם סעיף 9.2 להסכם, שמה בעצם הכניסה המועצה את העניין הזה של חיובים והיטלים ואגרות ובעצם מכח אותו סעיף היא גם חייבה, ז"א היא חייבה מכח ההסכם שעליו חתמו המועצה והעמותה, אבל זה לא סעיף שבעצם היה מחויב על פי נוהל הקצאת הקרקע. חייבת המועצה להשתמש בעצם בסעיף הזה, הוא לא קיים בנוהל, ולכן אני לא רואה סיבה משפטית או חוקית שלא לבטל את הסעיף הזה, ולא לפטור את העמותה מתשלום ההיטלים.

גב' שושי כידרון-כחלון: העמותה לא הייתה ערה לסעיף הזה? ולא הייתה אמורה ל-, ז"א לא

הייתה ערה לזה שהיא נדרשת לשלם היטלים? ואם היא הייתה ערה אז למה היא חתמה על ההסכם? ולמה היא לא יצרה מציאות שהיא בעצם מנעה את האפשרות לחתום על הסכם שבו היא מחויבת לתשלום היטלי פיתוח ואגרות? כאילו זו שאלה ששווה בכלל שמישהו ייתן עליה את הדעת,

עו"ד מיטל שפירא: אז תראי העמותה,

גב' שושי כידרון-כחלון: אני גם אשמח לשמוע את היועמ"ש של העירייה בעניין הזה.

עו"ד מיטל שפירא: אני ברשותך אשיב לך, העמותה יודעת שבמהלך כל השנים ועד החיוב

הספציפי הזה לא חויבו הקצאות קרקע או בתי כנסת מעולם בהיטלי פיתוח ז"א זה היה החיוב הראשון שיצא לאיזה שהוא, באיזה שהיא הקצאה או לבית כנסת ביחס להיטלי פיתוח ולכן גם אם ראו את הסעיף הזה היות וידעו שלא נהוג ולא חייבו מעולם, לא העלו בדעתם שהם יהיו הראשונים לשאת בהיטלים.

גב' שושי כידרון-כחלון: אוקי.

מר אפי דרעי, ראש העיר: קריאת בינתיים לעו"ד ולשושי.

גב' שושי כידרון-כחלון: כן.

מר אפי דרעי, ראש העיר: הנושא הזה של החיובים עלה כבר בתחילת הדרך אי אפשר להציג את זה כאילו הגשנו חשבונות והם כפו עליהם התאגיד והם חתמו לא ערערו ומלכתחילה הצעתי להגיש את התכניות כמו שהיה מקובל וכדאי שאתם תדעו כולכם, כל בתי הכנסת שנבנו בכפר יונה על תהילת השם נבנו כשתכנית ההגשה הוגשה על שם הרשות המקומית ואז הרשות המקומית חוסכת לקבוצת המתפללים או איך שתקראי להם לפני היותם העמותה, לא רק את האגרות ואת ההיטלים לרשות המקומית או לתאגיד המים והביוב. היום אגב את המים והביוב גם הרשות על מוסדותיה, הווה אומר בתי ספר, גני ילדים, מחויבת בתשלום, אבל הייתי חוסך להם גם את התשלומים בוועדת בניין ערים, זה אומנם לא כסף גדול אבל כל כסף לבית כנסת הוא משמעותי.

וההצעה הזאת הוצעה לבית הכנסת, והיה שלב שבו אמרנו בוא נבטל את ההקצאה וכשתסיימו לבנות את בית הכנסת נעשה הקצאה של מבנה כמו שמקובל, ואז הייתה פגישה עם התורם, לא יודע מי מכם היה הרב היה, תתקן אותי אם אני טועה, ועלתה ההצעה הזאת, והתורם אמר חד משמעית אני מעדיף לשלם את האגרות ותתנו להם מקום חלופי, כדי שהם לא יצטרכו לקחת מבנה נוסף שיעלה להם גם כמה עשרות אלפי שקלים ותגישו את זה במתכונת הזו, מכל מיני סיבות של תרומה לעמותה וכו' וכו' שהיא לא יכולה להיעשות דרכנו. וזה, וזאת הייתה ההחלטה, זה היה הסיכום עם נציגים של בית הכנסת יחד עם הרב, יחד עם התורם אצלי במשרד, וכך התכוונו. עכשיו ברור שזה מצב מאד לא סימפטי מבחינתנו לגבות כסף מבית כנסת, וזה הראשון, ויהיו עוד אחרים בתור, אבל מה אנחנו נגבה מהם ונחזיר להם? פה צריך לקבוע איזה שהוא משהו שיהיה אחיד מעתה ואילך. ז"א אם אנחנו מקבלים את החוו"ד המשפטית של היועצת ה-, שהובאה מטעם,

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: אם אתם רוצים להגיש חוו"ד חיצונית של יועץ משפטי חיצוני תגישו לאישור משרד הפנים, ותראו אם הוא מאשר לקבל אותה, כי החוות דעת שלי סותרת.

מר אפי דרעי, ראש העיר: שלומית תני לי אני אתקדם, אני לא, לא לזה אני מתכוון. תקשיבי לי עד הסוף.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: לא אין דבר כזה, לא, לא מקובל, לא, לא לעניין, לא יכול להיות שיושבת פה עו"ד בשולחן המליאה, בניגוד לכללים, בניגוד לתקנון.

מר אפי דרעי, ראש העיר: לא היא יושבת בגלל ההקלטה, היא הייתה יכולה להמשיך לדבר משם, עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: לא, היא לא יכולה היא לא חלק מדיון.

מר אפי דרעי, ראש העיר: שלומית תני לי לסיים אל תפריעי לי. אנחנו מאז שעלה הנושא של הבנייה קיימנו יותר מדיון אחד, אני קיימתי דיון ארוך במרכז השלטון עם מנכ"ל מרכז השלטון וכל הצוות המשפטי של מרכז השלטון, וגם שם נאמר בצורה חד משמעית שלא ניתן לפטור עמותה מתשלומי אגרות, הדבר היחידי שהוא אפשרי, וזה גם שלומית אמרה בתחילת הדיונים, זה שאנחנו נכין תב"ר, נאשר אותו במליאה.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: לא תב"ר.

מר אפי דרעי, ראש העיר: לא תב"ר או במסגרת,

מר דני לוין, מנכ"ל: תמיכות, תמיכות.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: במסגרת נוהל תמיכות אפשר.

מר אפי דרעי, ראש העיר: במסגרת תמיכות, את אותו סכום לעשות אותו כהשבה להכניס אותו במסגרת התבחינים.

גב' שושי כידרון-כחלון: זה תמיכה ייחודית כאילו?

מר אפי דרעי, ראש העיר: כן.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: לא, לא, לא.

מר דני לוין, מנכ"ל: לא.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: תבחינים אחידים כללים שיחולו על כל עמותה שרוצה לבנות תחליטו מה,

מר אפי דרעי, ראש העיר: ואז,

מר קובי לאור: לקבוע תבחינים כאילו בהתאם ל-, לסף הזה.

מר אפי דרעי, ראש העיר: ואז זה הופך את המהלך הזה לחוקי, ואף אחד לא יכול לערער עליו.

עו"ד שלומית גבע: לאשר תקציב, לאשר את זה לפי הנוהל.

מר אפי דרעי, ראש העיר: זאת הייתה המלצה של מנכ"ל מרכז השלטון יחד עם סוללה של עוה"ד שהיו שם, וביקשתי משלומית לבדוק היא גם בדקה אתם, וזה מה שהיה וזה מה שאנחנו התכוונו לעשות, אבל מאחר והתבחינים ל-,

מר ירון חדוות: אפי זה גם בעייתי.

גב' שושי כידרון-כחלון: אבל זה בספטמבר, רק בספטמבר.

גב' מיטל טולדנו: בספטמבר.

מר אפי דרעי, ראש העיר: רק בספטמבר.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: זה ל – .2018

גב' שושי כידרון-כחלון: אבל מה, רגע,

מר איציק בראון: יש לי שאלה משפטית ברשותך שלומית יש לי שאלה משפטית.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: רגע אפי סיים? יש לי הרבה דברים לענות.

מר אפי דרעי, ראש העיר: אז אני רגע, אני רוצה, אני רוצה, אני רוצה שאנחנו נתקדם שלומית, בואו אנחנו, זה לא שעכשיו, מיטל תקשיבו אני רוצה להוביל את זה לפתרון שאנחנו כולנו נצא בסדר, גם עם הקהל, גם עם החוק וגם על מי שיושב פה. אז אנחנו התכוונו, הרי זה לא שעכשיו ה 200 אלף שקל האלה עומדים להם כאבן נגף, הם רוצים לדעת שהכסף הזה יחזור אליהם. אני אמרתי להם אנחנו נביא את זה למסלול כזה שבספטמבר אנחנו נאשר תבחינים וב 2018 זה אמור להיות תקציב .18

גב' שושי כידרון-כחלון: כן.

מר אפי דרעי, ראש העיר: ב 2018 אנחנו נחזיר את הכסף.

מר ירון חדוות: אבל מקורות מימון?

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: אם באמת זה יעמוד בכל הקריטריונים מאשרים את זה מבחינת התקציב, מאשרים את זה לעמותות שירצו ולכולם.

מר אפי דרעי, ראש העיר: בסדר אז צריך לראות איך אנחנו עושים את זה, לבנות את זה בצורה כזו. מאחר ושיש פה קונצנזוס רחב סביב השולחן הזה.

גב' שושי כידרון-כחלון: רגע, רגע, אני רוצה רגע להבין לגבי התמיכה הזו אם היא גורפת זה אומר

שהיום כל עמותה שתרצה להקים בית כנסת,

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: נכון.

גב' שושי כידרון-כחלון: או זה אומר שאם אנחנו נקבע,

מר אפי דרעי, ראש העיר: נעשה את אותה פרוצדורה הם ישלמו ונחזיר להם כשזה מסגרת תמיכה.

גב' מיטל טולדנו: אני יכולה להעיר משהו?

מר קובי לאור: לא נשלם להם. ניתן להם תמיכה. ניתן להם תמיכה.

גב' שושי כידרון-כחלון: אם תבנה את זה כתבחין זה אומר שהם לא צריכים לשלם.

מר קובי לאור: לא הם יצטרכו לשלם.

גב' שושי כידרון-כחלון: ברור שהם יצטרכו.

מר אפי דרעי, ראש העיר: כן זה כן זה פעולה, פעולה ופעולה נגדית.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: הם יצטרכו לשלם כי עד שאתם לא תאשרו את זה בתקציב התמיכות.

מר אפי דרעי, ראש העיר: הפרוצדורה לא פוטרת אותם מתשלום, לא תהיה בעיה.

גב' שושי כידרון-כחלון: מוסדות דת חבים בתשלום היטלי תשלום פיתוח ואגרות?

מר אפי דרעי, ראש העיר: כן, כן, כן, זה האבסורד, זה האבסורד.

גב' מיטל טולדנו: למה? אפשר שנייה להגיד משהו?

מר ירון חדוות: כן אבל יש פה יש פה איזה דקות, יש פה איזה דקות שאם אנחנו עושים עכשיו

הקצאה חד פעמית של 200 אלף שקל זה לא אומר שבעתיד אנחנו חייבים לעשות עוד פעם את ההקצאה הזאתי. אפשר נגיד והשנה נגיד להקציב 200 אלף שקל ועוד שנתיים ז"א אנחנו לא מקצים יותר.

מר קובי לאור: אתה יכול לשנות את התבחינים. אתה יכול לשנות את התבחינים.

גב' שושי כידרון-כחלון: אתה יכול לבטל את התבחינים.

מר קובי לאור: כן יכול לשנות את התבחינים.

גב' שושי כידרון-כחלון: או לשנות את הסעיף, וזה נראה לא רציני. אז זה אומר שתפרנו חליפה

מיוחדת עכשיו.

גב' מיטל טולדנו: לא רק זה. אני רוצה להעיר משהו. אני באמת רוצה להעיר משהו. אפשר?

גב' שושי כידרון-כחלון: בטח.

גב' מיטל טולדנו: בעיקרון החוו"ד הזאתי היא לא מתייחסת לכל בתי הכנסת, לכל הדברים, לכל

הזמנים, יש פה שני חלקים של חוות הדעת. חלק אחד שהוא חלק עקרוני, שאומר שהיטלים בכלל, הגבייה על היטלים היא גבייה שנעשית בשיקול דעת, הכוונה שיקול דעת, ז"א אין חובה, אם אני לא גובה, אין לי שום חובה, ויבוא אלי משרד הפנים ויגיד לי זה לא חוקי, וזה אחרי התייעצות עם עוה"ד שמייצגת את מרכז השלטון המקומי. ברגע שזה, אין, אין לי, לא חלוקה, בשום מקום חובה לגבות היטל. שיקול דעת שלי אני יכולה ללכת לגבות אותו, אני יכולה לא לגבות אותו, מאד מאד פשוט, ולכן כל השיח צריך להתנהל קודם כל בטון אחד למטה ולא כמו ש-, לא כמו שנאמר פה.

ובזה אני חולקת עלייך חברתי לאחר שקיבלתי סימוכין גם מחברתי מיטל שפירא, עוה"ד, וגם מעו"ד נועה בן אריה שהרשתה לי להגיד שזה מפיה, אין חובה חקוקה לגבות את ההיטל, היטל, גביית היטלים היא עניין של שיקול דעת שלנו, ז"א אנחנו כוועדת הנחות, כעירייה, כאן השיקול דעת הוא קודם כל שלנו. זה דבר אחד. הדבר השני הוא שיש פה התייחסות ספציפית למקרה הספציפי. המקרה הספציפי הוא שהפיתוח נעשה פה במועד מסוים שקודם לזה, המימון של הפיתוח נעשה מתקציב של משרד החינוך, סליחה, השיכון והבינוי שהוא בכלל של תקציב ייעודי שבא לזה, ז"א שזה לא בא אחד כנגד השני כי יש שיקולים בהיטלים שכביכול היה צריך לעשות את הפיתוח כביכול מזה. דבר שלישי הבעלות, מרכיב הבעלות פה נשאר של המועצה, זה לא הקצאה שהיא פוגעת באיזה שהיא צורה בבעלות להיפך, זה, זה, בעוד, בתום כעשרים שנה המועצה הולכת לקבל גם מבנה מתנה, אז להגיד שבמצב כזה, במצב כזה,

מר ירון חדוות: איזה מבנה מתנה תקבלי?

גב' מיטל טולדנו: מה?

מר ירון חדוות: איזה מבנה מתנה תקבלי.

גב' מיטל טולדנו: זה חוזר אבל למועצה.

גב' שושי כידרון-כחלון: אבל ברור לכם שזה לא, באמת מה אתם תיקחו את הבית כנסת ומה

תעשו שמה? עזבו אבל זה באמת זניח, זה בעיני לא.

מר ירון חדוות: ברור שזה יחזור אליהם עוד הפעם.

מר אפי דרעי, ראש העיר: לא, לא אני פה עוד עשרים שנה. בעוד עשרים שנה תגישו בקשה ואני אאשר אותה.

מר ירון חדוות: עוד לא נולד הבית כנסת שיחזור כדי שיחזור, לא רציתי להגיד את זה.

גב' שושי כידור-כחלון: באמת, לא באמת.

מר איציק בראון: עכשיו קיבלו את עמונה, רק עכשיו קיבלו את עמונה איך אתה אומר שלא?

מר ירון חדוות: זה משהו אחר.

מר איציק בראון: מה שלא מתאים זה כבר משהו אחר.

מר ירון חדוות: החוק הישראלי לא חל שמה.

גב' מיטל טולדנו: דווקא אני רוצה להגיד משהו באמת בבקשה, מחילה חבריי, זה נושא שאני

חושבת שצריך להתייחס אליו באמת עם כל הכבוד למסעדות בכובד ראש. העניין הוא כזה, אני חושבת שהדרך העקלקלה שמציעים לנו דרך החתחתים שעכשיו לשנות את כל התבחינים כלפי כל העמותות וכל בתי הכנסת וכל הכפר שמחר מחרתיים יבואו ויגידו לי אז מה שינית את זה רק לכבוד עמותת תהילת השם, עכשיו לא יודעת מה עמותת תהילת האל רוצה עכשיו.

מר אפי דרעי, ראש העיר: תהילת משה.

גב' מיטל טולדנו: תהילת משה ותהילת שלמה ובית חווה גם רוצים.

מר איציק בראון: אוהלי משה.

גב' מיטל טולדנו: אוהלי משה גם רוצים. גם אוהלי משה רוצים עכשיו וגם תהילת אני לא יודעת

מה, תהילת אפרים, באמת, לא יודעת, כאילו מה זה משנה? אז לצורך העניין אני חושבת שזה, להיפך זה לא נכון, הפתרון הזה הוא לא נכון, ושלא לדבר על זה שזה כי, אני חושבת ש-, כי שוב כפי ש-, הייעוץ המשפטי שקיבלנו מכמה כיוונים, יש לנו סמכות כעירייה לפעול כמו שפועלת וועדת הנחות, נכון זה קשה להיפרד מה-, מה-, זה קשה ולפעמים נשבר גם לעו"ד וגם ליועמ"ש, זה המקצוע שלי וגם אני לפעמים נופל לקונספציות, וגם אני לפעמים ... בחוות דעת שלי ...

בקונספציות האלה זה קורה לי אני מודה, אני לא זה, ועדיין צריך לפעמים לדעת שלגרד את האוזן מפה, עדיף לא לגרד אותה ככה, כי זה לשים אותנו לקבוע בספטמבר תבחינים שהם תפורים במיוחד לדבר הזה, ואח"כ לשים אותם בספטמבר הבא לבטל את התבחינים הזה,

גב' שושי כידרון-כחלון: שאלה עכשיו טכנית, סליחה שאני מבקשת אותה אבל זה גם הגזבר,

גב' מיטל טולדנו: לא באמת, כאילו זה עכשיו עכשיו, עכשיו זה מסכן אותנו.

גב' שושי כידרון-כחלון: אחרת איך את, איך את משלמת להם את זה? את צריכה לשלם להם

עכשיו 200 אלף שקל, אוקי? איך את משלמת להם את זה? את צריכה איזה שהיא כותרת של הוצאה בתוך התקציב, ובתוך תב"ר, ובתוך,

מר איציק בראון: שושי אני לא עורך דין אבל יש בסעיף,

גב' שושי כידרון-כחלון: גם אני לא עורכת דין.

מר איציק בראון: יש בסעיף, יש בהסכם בין העירייה לעמותה סעיף שמטיל את התשלומים

הלאה, זה סעיף .9.2

גב' שושי כידרון-כחלון: אוקי.

מר איציק בראון: אבל יש גם סעיף נוסף. יפה אבל יש גם סעיף נוסף.

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: אם זה חוקי אין בעיה לשלם את זה.

מר איציק בראון: שניה רגע, חזי.

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: לא יש,

מר איציק בראון: שניה רגע, זה הסעיף.

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: יש דרך, היא אומרת אנחנו צריכים לשלם את זה.

מר איציק בראון: אם אנחנו הטלנו את ההיטלים האלה והם ישלמו.

גב' מיטל טולדנו: אבל זה לפי שיקול דעת.

מר איציק בראון: אבל יש באותו חוזה, סעיף 14.3 שקובע,

גב' שושי כידרון-כחלון: הבנתי שאפשר לבטל את זה. אני שואלת טכנית. הכסף כבר שולם נכון?

מר איציק בראון: כלומר אם אנחנו, בהסכמה, אם אנחנו מסכימים לבטל,

גב' שושי כידרון-כחלון: הכסף שולם נכון? אוקי אם הכסף שולם עכשיו טכנית,

מר קובי לאור: הוא אומר לך אין בעיה. אין בעיה.

גב' שושי כידרון-כחלון: אני אשמח שהגזבר יסביר לי.

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: אז אני אסביר.

גב' מיטל טולדנו: אני יכולה להציע מה אני מציעה, אנחנו מה שהסבירה נועה בן אריה שהיא

היועמ"ש של השלטון המקומי מה שהיא הציעה לי, היא אמרה תקשיבו המליאה יכולה לשבת והסמכות שלה היא סמכות כמו של וועדת הנחות, עכשיו כמובן שהראוי היה שתשב וועדת הנחות ותתכנס ותדון בנושא הזה. היה ראוי היה, אבל כיוון שיש פה התנגדות מאד מאד עזה לעשות את זה בדרך הזאתי ורוצים לעשות את זה רק בדרך של תבחינים שלדעתי היא רעה, אז המועצה יש לה סמכות לשבת כוועדת הנחות ולהחליט על זה כמו שבוועדת הנחות אנחנו יושבים פה עכשיו כמו בדיון של וועדות הנחות מבחינתי, ואנחנו דנים באפשרות של לתת להם את ההנחה באגרה.

עכשיו אנחנו גם יכולים להפעיל שיקול דעת גם בנושא הזה. אם אנחנו יושבים כוועדת הנחות אנחנו יכולים להפעיל שיקול דעת מה שאנחנו לא יכולים להפעיל בתבחינים על החזר חלקי או מלא. מה הכוונה? מה הכוונה? הכוונה היא שאנחנו יכולים לכמת פה, אני עכשיו בכוונה מדברת, אני מדברת פה, אנחנו עכשיו מבחינתי בישיבה של וועדת הנחות. את רכיב הקרקע ואת רכיב המבנה ולבדוק, הרי הקרקע נשארת של המועצה, אנחנו נתנו להם היטל שהוא כולל רכיב הקרקע והמבנה. רכיב הקרקע פה הוא לפחות 150 אלף שקל אם לא יותר מההיטל.

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: הפוך. אה אולי זה מהישן אולי. יכול להיות זה,

גב' מיטל טולדנו: כן, נו? אז זה,

מר אפי דרעי, ראש העיר: תבדוק את זה, יכול להיות שהרכיב הזה,

גב' מיטל טולדנו: אז גם זה, אז גם זה לחייב, לחייב על כך, אז אפשר לבוא ולהגיד חברים אנחנו

טעינו, אנחנו חייבנו על הסכם, חייבנו לפי ההסכם אבל בבחינה מחודשת שאנחנו מתכנסים פה, אנחנו טעינו, אנחנו חייבנו פה לפחות יותר מדי אם לא, בכלל לא היה צריך לעשות את זה, בדיוק בהמשך לישיבה הזאת יש לנו פה תב"רים שאנחנו בהם נותנים כסף לבתי כנסת.

גב' שושי כידרון-כחלון: מיטל אני איתך, אני אין לי בעיה. אין לי בעיה שיפטרו אותם על

המאתיים, לי אין בעיה באופן אישי שיפטרו אותם.

גב' מיטל טולדנו: יפה.

גב' שושי כידרון-כחלון: אני רק שאלה, באמת אני רוצה להבין את זה טכנית, איך זה הולך

להתבצע.

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: אז אני אסביר.

גב' שושי כידרון-כחלון: כי אם זה לא הולך דרך תבחינים, כי את לא, את מבקשת.

גב' מיטל טולדנו: לא זה הולך דרך וועדת הנחות.

גב' שושי כידרון-כחלון: את מבקשת אין בעיה , את מבקשת שזה לא יחכה לתבחין כי אז זה גם

לוקח אותנו לעמותות נוספות ולבקשות נוספות.

גב' מיטל טולדנו: לוקח אותנו להמון בעיות.

גב' שושי כידרון-כחלון: ואני לא בטוחה שתקציבית אנחנו יכולים לעמוד אז אני באמת אשמח

לשמוע.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: אני רוצה,

גב' מיטל טולדנו: נכון.

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: אני רק מבקש היועמ"ש ואחר כך אני אתן לך תשובה.

גב' שושי כידרון-כחלון: רק שהוא ייתן לי תשובה בסדר ליהי?

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: שנייה.

מר אפי דרעי, ראש העיר: תני רגע ל-,

דובר: היועמ"ש קודם.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: שוש אני אגיד כמה משפטים כי נאמרו פה הרבה דברים מכל מיני כיוונים, אני רוצה להחזיר אותנו לעולם שבו אנחנו נמצאים. אנחנו נמצאים בהסכם הקצאה, לפי נוהל הקצאות קרקע, הסכם הקצאה יכול להיות או שאתה מקצה מקרקעין לתקופה ארוכה ואז העמותה שמקבלת את ההקצאה נושאת בכל עלויות ההקמה, כל ההיטלי פיתוח, אין שום דרך לפטור אותה מהיטלי פיתוח, או שעושים הקצאה של מבנה ואז העירייה היא זו שמקימה את המבנה וההקצאה היא לתקופה קצרה, שאף אחד לא מבטיח לעמותה, לא שהמבנה יהיה לפי הדרישות שלה, ולא שזה יוקצה מעבר להקצאה הקצרה שההקצאה הקצרה עומדת בד"כ עד חמש שנים. אלו שני המסלולים. בהקצאה ארוכה לא ניתן לפטור מהיטלי הפיתוח, זה מה שנעשה פה.

העמותה חתמה על הסכם, ההסכם אושר על ידי המליאה, ההסכם אושר על ידי משרד הפנים, לפי כל הקריטריונים, אם רוצים עכשיו לעשות שינוי אפשר לבטל את כל הליך ההקצאה ולהתחיל אותו מלכתחילה, מראש, אולי יהיה אישור משרד הפנים, אולי לא יהיה אישור משרד הפנים להסכם שאתם תרצו לאשר שלא כולל את ההתחייבות לשלם ב-, את היטלי הפיתוח. יכול להיות.

ויכול להיות שבקונסטלציה הזאתי תהיה עדיפות דווקא לעמותה השנייה שפנתה לבקש את ההקצאה על אותה קרקע, כי השיקול פה הוא שיקול של טובת הציבור, ואם אנחנו רוצים לתת מקרקעין ציבוריים, אז אנחנו צריכים לשקול גם את השיקולים האלה של עמותה שכן מוכנה לשאת בעלויות ועמותה שלא מוכנה לשאת בעלויות.

גב' שושי כידרון-כחלון: ומאיפה, אחד, תתייחסי למה שאיציק אמר שאפשר לבטל בחוזה את

הסעיף הזה של .9.2

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: רגע, שניה, ו-, שניה, שניה, שניה, שניה.

גב' שושי כידרון-כחלון: אוקי? שגם אמרה את זה עוה"ד מיטל שפירא, והדבר השני שאני רוצה

לשאול אותך, כי אני שמעתי שה-,

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: זה לא, רק אבל אבל אני,

גב' שושי כידרון-כחלון: רגע, רגע.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: אבל אני עוד לא סיימתי את העניין הזה.

גב' שושי כידרון-כחלון: שהמ-, רגע אני רוצה שאת תתייחסי לזה.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: כן.

גב' שושי כידרון-כחלון: שהמליאה אישרה את ההסכם, אני לא זוכרת שאישרתי שום הסכם

הזה. אז יכול להיות שזה מליאה קודמת?

גב' מיטל טולדנו: לא זה מליאה קודמת.

גב' שושי כידרון-כחלון: בטוח שהיא אישרה את ההסכם הזה?

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: כן, כן, כן, היה אישור, בדקתי. היה אישור מליאה, היה אישור מליאה והיה אישור משרד הפנים.

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: משרד הפנים לא יאשר את זה.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: כן משרד הפנים לא היה מאשר אם הוא לא היה מקבל את אישור המליאה.

גב' שושי כידרון-כחלון: בסדר, אין בעיה.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: עכשיו כל האמירות פה על כל מיני הנחות בהיטלי פיתוח, פטורים בהיטלי פיתוח, אין לנו פטור בחוקי העזר שלנו מהיטלי פיתוח לא לעמותות, ולא לגופים אחרים, אין דרך לתת פטור מהיטלי פיתוח, זה קבוע בצורה חד משמעית בחוק.

גב' מיטל טולדנו: אבל הנחות יש, ואם אנחנו,

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: אם מישהו רוצה להצביע על מתן פטור, או מתן הנחות, שידאג שהוא חשוף לחיוב אישי.

גב' מיטל טולדנו: אז זה לא נכון, וגם זה לא נכון.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: כי זה בניגוד לנהלים ומי שחושב שזה לא נכון שיצביע בעד, בבקשה.

גב' מיטל טולדנו: וגם זה לא נכון.

מר אפי דרעי, ראש העיר: לא אבל אם אף אחד פה לא יתלונן אז הם חיוב אישי, כי כולם פה יצביעו בעד.

גב' שושי כידרון-כחלון: לא בטוח, אני אצביע, סתם.

מר ירון חדוות: לא בטוח.

גב' שושי כידרון-כחלון: השאלה שאמרה פה עוה"ד מיטל שפירא שאני מבינה שאת לא אוהבת

את זה שהיא יושבת עכשיו במליאה,

גב' מיטל טולדנו: אבל מה לעשות, שזה,

גב' שושי כידרון-כחלון: אבל בסדר אנחנו,

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: לא זה לא בסדר.

גב' שושי כידרון-כחלון: לפעמים מעגלים פינות, אוקי?

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: זה לא בסדר.

מר אפי דרעי, ראש העיר: די, שלומית.

גב' שושי כידרון-כחלון: לא אני לא, אני, זה ראש העיר, תגידי את זה לראש העיר לא לי.

מר אפי דרעי, ראש העיר: זה מפגן כוחות, אל ת-, תפסיקי ל-,

גב' שושי כידרון-כחלון: אני לא נתתי לה אישור. מה שאני רוצה לומר, בסדר היא יועמ"ש והיא

צריכה להגיד את זה, זה תפקידה.

מר אפי דרעי, ראש העיר: בסדר, אז מה זה משנה איפה היא יושבת? אז בוא נושיב אותה פה באמצע שהיא תהיה קרובה למיקרופון.

גב' שושי כידרון-כחלון: לא אם היא יושבת בקהל זה יותר נכון לטובת הניהול של הישיבה. לא

משנה.

מר אפי דרעי, ראש העיר: אז נתנו לה לבוא לפה, זה לא הופך לבעלת זכות הצבעה.

גב' שושי כידרון-כחלון: השאלה שלי אם יש אפשרות בהסכם התקשרות עם העמותה לבטל את

סעיף 9.2 זה מה שנאמר כאן על ידי לא, רק לא, לא רק על ידי מיטל, אלא גם על ידי מיטל גם על ידי איציק, אוקי, אז מה עמדתך לגבי האפשרות לבטל את זה?

גב' ליהי איינס: אני רגע אני אחדד את השאלה של שושי.

גב' שושי כידרון-כחלון: ולא ללכת לתמיכה, וכל מיני כאלה.

גב' ליהי איינס: רגע שושי תרשי לי רגע להלביש את זה בשמלה משפטית. האם ההסכם הזה

האם אנחנו יכולים להנות בהסכם על מה שקבוע בחוק? האם החוק הזה הוא דיספוזיטיבי או קוגנטי?

מר ירון חדוות: בעברית מה זה אומר?

מר אפי דרעי, ראש העיר: בעברית, בעברית, בעברית.

גב' ליהי איינס: האם אפשר באמצעות הסכם להתנות על החוק, ואז אם נבטל את הסעיף הזה

נוכל להניע את ההחלטה.

גב' מיטל טולדנו: בוודאי כי זה לא לפי החוק.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: לא רק, לא רק שהסעיף הזה לא יכול לתת פטורים מקום שלעירייה אסור לתת בו פטורים. אלא שגם זה לא עומד בנוהל של משרד הפנים, חוזר מנכ"ל משרד הפנים, אין הקצאה,

גב' ליהי איינס: אני ממש רוצה תשובה, אני רוצה תשובה ממש בכוונה לזה.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: כן, כן, כן.

גב' ליהי איינס: האם אני יכולה להתנות בהסכם על החוק.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: לא יכולה לתת פטורים שאסור לך לתת.

מר אפי דרעי, ראש העיר: את זה צריך להגיד למשרד הפנים.

גב' ליהי איינס: אני רוצה רגע, רגע, רגע, רגע, אני ביקשתי מקודם רשות דיבור ולא, ונתנו לי

אחרי שלושים דקות. אז אם כך אני רוצה להגיד שאנחנו באים לקחת את ההחלטה הזאתי, ואנחנו רואים,

מר אפי דרעי, ראש העיר: זה הטמטום צריך להגיד מוסדות דת פטורים זה הכל.

גב' ליהי איינס: אדוני? אדוני? אם אנחנו באים לקחת עכשיו החלטה, את מדברת על חיוב אישי

את אומרת שיש כאן חוו"ד שהיא בעצם חוו"ד הפוכה במאה שמונים מעלות מחוות הדעת של חברתנו שפירא, אני רוצה להבין מה אנחנו אמורים לעשות? קודם כל אני לא ראיתי, עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: זאת אותה שמלה שאתם רוצים.

גב' ליהי איינס: לא לא אבל אני אומרת לא ראיתי, את, תראי את ימין שלנו, אני לא ראיתי את

חווה"ד שמטעם העירייה של היועמ"ש להחלטה הזאת. האם קיימת חוו"ד שלנו שיכולה להיות כתובה, שיכולה לעמוד מנגד, האם קיימת כזו?

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: קודם כל ניתנה חוו"ד שלי כבר,

גב' ליהי איינס: אני לא ראיתי, אני לא ראיתי אותה.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: יכול להיות שהיא לא הופצה, אני לא יודעת.

מר קובי לאור: ליהי אם היא הייתה כתובה היינו במצוקה יותר גדולה עכשיו.

גב' שושי כידרון-כחלון: נתתי לה. העברתי אותה. העברתי אותה.

מר קובי לאור: מה את חושבת על טענת התיישנות? יכול להיות שזה פתרון נהדר.

גב' ליהי איינס: עו"ד לאור?

גב' שושי כידרון-כחלון: העברתי אותה היא כתובה והעברתי אותה.

מר איציק בראון: מקובי זה בסדר.

גב' ליהי איינס: חוות דעת כתובה, היא כרגע העבירה לי אותה, שושי.

מר קובי לאור: לפני החוו"ד של שפירא אבל היא לא חוו"ד נוגדת.

גב' ליהי איינס: אז לא אז קודם כל אני רוצה להגיד פה לא יכול להיות שחבר מועצה מחזיק

חוו"ד וחבר מועצה שני לא.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: אני לא אחראית להפיץ את חוות הדעת.

גב' ליהי איינס: את צודקת בהחלט, אני רוצה למחות.

גב' שושי כידרון-כחלון: זה הערה למנכ"ל.

גב' ליהי איינס: לא יכול להיות שחבר מועצה אחד יחזיק חוו"ד וחבר מועצה אחר לא יחזיק חוות

דעת.

גב' שושי כידרון-כחלון: צודקת.

גב' אסנת טל: אין לי מושג איך זה הגיע לשם,

גב' ליהי איינס: זה מצב לא נעים.

מר דני לוין, מנכ"ל: אנחנו לא יודעים, אנחנו לא הפצנו.

גב' אסנת טל: אנחנו לא הפצנו את החוות דעת.

גב' שושי כידרון-כחלון: נכון, אני ביקשתי את זה באופן אישי.

גב' אסנת טל: לא הפצנו לאף אחד.

מר קובי לאור: זה פטנט טוב, אבל, אבל אתה לוקח סיכון.

גב' ליהי איינס: אין בעיה אז תגידו שיש, כי אנחנו נלך לבקש. למה אתם לא מפיצים?

גב' שושי כידרון-כחלון: למה לא הפצתם את זה? לא משנה זה לא הדיון.

מר איציק בראון: בואו נעשה. חבר'ה בואו נעשה משהו אחר, יש לי הצעה.

גב' שושי כידרון-כחלון: איך אנחנו פותרים את זה היועמ"ש? יש לך פתרון?

גב' ליהי איינס: כרגע התשובה שלה הייתה, רק רגע אני רוצה, רגע שושי בבקשה שנייה אחת. ז"א

שאם אני מסכמת את שאלתי, כרגע לאור מה שאת אומרת, אם אנחנו מאשרים את זה, אנחנו לוקחים את הצ'אנס שיהיו לנו חיובים אישיים על המהלך הזה נכון?

גב' שושי כידרון-כחלון: מי יחייב אותנו אפי? מה?

מר אפי דרעי, ראש העיר: לא, זה יתחלק. יש פה השבה.

גב' שושי כידרון-כחלון: אני יכולה לדעת מי יחייב אותנו? הסיכון העתידי.

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: אפי, אני יכול להגיד לה מי יחייב אותה.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: אני לא יודעת מי, אני רק מוסרת לכם את הסיכונים שיש לכם.

גב' שושי כידרון-כחלון: הציבור יכול לחייב בזה? זה כספי ציבור.

מר איציק בראון: יש לי שאלה, יש לי שאלה ואולי, ואולי זה, סעיף 14.3 בהסכם שבנינו ובין

העמותה אומר שכל שינוי של חוזה זה לאחר חתימתו חייב להיעשות בכתב ובחתימת הצדדים.

אנחנו יכולים לעשות שינוי להסכם. שמבטלים את סעיף, ביטול סעיף ,9.2 לא לעשות לו, את אותו זה, להעביר למשרד הפנים.

גב' מיטל טולדנו: נכון. .9.2 להביא את זה לאישור משרד הפנים.

מר איציק בראון: אם משרד הפנים, אם משרד הפנים, שנייה, אם משרד הפנים יקבל את זה.

מר קובי לאור: אבל זה סיכון גדול. משרד הפנים יבוא לך,

מר איציק בראון: אם משרד הפנים לא יקבל נלך לשיטה אחרת.

מר קובי לאור: זה סיכון גדול. זה שאלת קיטבג.

גב' ליהי איינס: לא היא ענתה על זה, שאלתי אותה בדיוק את זה, זה בדיוק מה ששאלתי אותה,

האם אנחנו יכולים לשנות את ההסכם, לא, אומרת היועמ"ש, החוק נוקט בלשון,

מר קובי לאור: ליהי אבל אם משרד הפנים יגיד לך מקבלים את הזה, אז משרד הפנים אז שיחייבו

אותם בחיוב, זה הכל בסדר, הבעיה היא שזו שאלת קיטבג.

מר איציק בראון: אני לא מקבל שום כסף מהם עדיין, אני רק שולח את החוזה.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: איציק לשאלתך,

גב' שושי כידרון-כחלון: איך אפשר לפתור את זה?

מר קובי לאור: ניסיון מעניין.

גב' מיטל טולדנו: אפשר.

מר אפי דרעי, ראש העיר: רגע לא אל תעשו פה פינג-פונג.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: אפשר להעביר לאישור משרד הפנים, לנסות להעביר לאישור משרד הפנים,

גב' שושי כידרון-כחלון: ואם הם לא יאשרו את זה?

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: זה אף פעם לא פגע באף אחד אבל אז צריך לדעת שזה יכול לפתוח כל מיני דברים, אני לא...

מר אבישי ברעם: אפי?

מר איציק בראון: או שכן או שלא.

מר אפי דרעי, ראש העיר: סליחה עצור, סליחה, אבישי בבקשה?

מר אבישי ברעם: אני, ואני מאמין שגם חבריי רוצים לפטור את החבר'ה האלה מהפטור הזה. זה

בשביל ההתחלה. מצד שני יש פה חוו"ד ברורה, כתובה של היועמ"ש של המועצה, אומרת במפורשת אין בסמכות העירייה לפטור,

גב' שושי כידרון-כחלון: העירייה לא מועצת העיר.

מר אבישי ברעם: סמכות העירייה. אין בסמכות העירייה לפטור ולכן ההצעה שלך ללכת למשרד

הפנים או לעשות את זה בתב"ר יותר מאוחר, זה המקום היחידי שאפשר לצאת מהפלונטר הזה, אז חבל על כל טחינת המים הזו, יועצת משפטית אחת המליצה, והשנייה פה, והשנייה שם, בשביל זה יש לנו יועמ"ש שלנו של המועצה. בשביל זה יש יועצת משפטית של המועצה וגם הרמז של החיוב אישי הוא לא, אני לא מוכן שנאשר, ואח"כ יום אחד מישהו יבוא שיגיד שנאמרו.

מר איציק בראון: תתיחס למה שאמרתי.

מר אבישי ברעם: לא מתייחס למה שאמרת. מתייחס למה שאני רוצה.

מר איציק בראון: זה אפשרי אבל.

גב' שושי כידרון-כחלון: אגב עירייה זה מועצת העיר או עירייה?

מר איציק בראון: רק בספטמבר אנחנו נקבע על זה, מה אכפת לי?

דובר: בסדר.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: שוב?

גב' שושי כידרון-כחלון: עירייה זה מועצת העיר או עירייה? כי אנחנו לא עירייה אנחנו מועצת

העיר.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: אתם מועצת העיר.

מר אבישי ברעם: קודם כל, ראש, ראש העיר,

גב' שושי כידרון-כחלון: ואז זה אומר, רגע, זה חשוב,

מר אבישי ברעם: רגע, לא רגע, אני באמצע משפט.

גב' שושי כידרון-כחלון: בסמכות העירייה מה זה אומר?

מר אפי דרעי, ראש העיר: אבל הוא לא סיים תני לאבישי לסיים ריבונו של עולם.

גב' שושי כידרון-כחלון: אפשר לפתור את זה.

מר אבישי ברעם: אני מבקש באמת שבהזדמנות החגיגית הזו שנתחיל קצת להקשיב אחד לשני

ולא להיכנס אחד לדברים של השני.

גב' שושי כידרון-כחלון: אתה צודק.

מר אפי דרעי, ראש העיר: אני לא הפרעתי לך אני באמת רוצה,

מר אבישי ברעם: לא אמרתי אתה, גם אתה עושה את זה, אבל לא, לא מפריע.

גב' שושי כידרון-כחלון: הפעם לא עשית את זה.

מר איציק בראון: הוא התכוון אלי, הוא התכוון אלי.

מר אבישי ברעם: הפעם לא. שורה תחתונה, שורה תחתונה, שורה תחתונה צריכים לקבל את

המלצת היועמ"ש בשביל זה היא קיימת וגם את דעתך במקרה הזה, ולשלם את זה בדרך העקיפין הזו, ובכלל לעשות סדר בכל הסיפור של בתי הכנסת, לא יכול שאחד יקבל, אחד לא יקבל, אחד פה, אחד שם. צריך לסגור את הסיפור הזה.

גב' שושי כידרון-כחלון: אז סליחה אנחנו יש לנו סעיף של בית כנסת לקהילה האתיופית, שלוש

מאות אלף שקל תב"ר.

מר אפי דרעי, ראש העיר: הוא לא של הקהילה האתיופית.

גב' מיטל טולדנו: חמש מאות, חמש מאות.

גב' שושי כידרון-כחלון: צריך עוד מאה שבעים, עכשיו זה ארבע מאות שבעים אלף שקל מקופת

העיר, נכון שהמבנה הוא של העיר, אבל בואו רגע, בואו רגע.

גב' מיטל טולדנו: יש פה הפליה.

מר אפי דרעי, ראש העיר: יש את זה, לא.

גב' שושי כידרון-כחלון: אני רוצה רגע לעשות סדר גם בעניין הזה, כיוון שגם בעניין הזה בסופו

של יום גם הבית כנסת לא יילקח מהקהילה האתיופית וגם הבית כנסת של הרב יריב לא ילקח, אז, בואו ובסוף הכל זה בשטח השיפוט של העירייה, וזה שייך לעירייה אם אנחנו רוצים או לא רוצים, בין אם זה יוקצה דרך ככה או בין אם זה,

גב' ליהי איינס: מה זה קשור אבל לא הבנתי?

גב' שושי כידרון-כחלון: לא מה שאני אומרת זה שלא יכול להיות, אם יש קהילת מתפללים

שיהיה שוויון בין קהילת המתפללים מצטערת זה לא מעניין אותי איזה צבע של הכיפה עומדת על הראש של המתפלל באמת אני אומרת את זה. ולא יעלה על הדעת שלקהילה אתיופית, כן? שלפני שנתיים אישרנו את התב"ר שלה, ופתאום שנה וחצי לפני הבחירות אנחנו פתאום מזדרזים לעשות להם בית כנסת כדי שאולי יקרה משהו יהיה איזה שהוא נס בבחירות,

גב' יעל נחמן: או באמת שושי, זה לא לעניין להגיד את זה.

גב' שושי כידרון-כחלון: אל תגידי לי, אוקי? אז נוציא חצי מיליון שקל, חצי מיליון שקל מהקופה

הציבורית, חצי מיליון שקל מהקופה הציבורית זה יצא ככה, אין שום בעיה, אבל אנחנו נעמוד על בית כנסת אחד,

מר קובי לאור: שושי מדברים על בית כנסת אתיופי, מה זה משנה?

גב' שושי כידרון-כחלון: כאשר לאורך כל השנים רגע אל תעצור אותי אני לא עצרתי אותך. כאשר

לכל אורך השנים כל בתי הכנסת שהוקמו כאן לא שילמו היטלים לא שילמו שום דבר, ויותר מזה אני אגיד שהייתה תקופה שגם עיריית כפר יונה במדיניות שלה סייעה להקמת בתי כנסת וגם נתנה תקציב ממקורותיה,

מר אפי דרעי, ראש העיר: נכון.

גב' שושי כידרון-כחלון: בסדר גודל של 150 אלף שקל, אז לא יעלה על הדעת שפתאום, 150 אלף

שקל.

מר אפי דרעי, ראש העיר: כן, כן.

גב' שושי כידרון-כחלון: לא יעלה על הדעת שפתאום יש בית כנסת אחד צדיק, הצדיקים בדורם

ישלמו עכשיו 200 אלף שקל.

מר אפי דרעי, ראש העיר: למה זה לא יכול להיות?

גב' שושי כידרון-כחלון: לא יכול להיות.

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: שושי, שושי, אמר ראש העיר, אמר ראש העיר, תבואו, אנחנו נבנה, אנחנו נעשה, ואנחנו נשתתף להם כמו כולם, ואחר כך יעשו להם את זה ככה.

גב' שושי כידרון-כחלון: אבל זה לא קרה.

גב' מיטל טולדנו: אבל זה לא קרה.

גב' שושי כידרון-כחלון: לא קרה.

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: לא קרה, בגלל שהם לא רצו.

מר אפי דרעי, ראש העיר: עזבו, עזבו את ה-, את ה-,

גב' מיטל טולדנו: לא אתם גם אמרתם הקצאה מחדש.

מר אפי דרעי, ראש העיר: אני רוצה לדבר, מיטל.

מר אבישי ברעם: תבקש רשות מהיו"ר.

גב' מיטל טולדנו: אני מציעה לתקן את הסעיף הזה.

מר אפי דרעי, ראש העיר: זה נחמד מאד שאת עכשיו מציגה את ההיסטוריה, אבל ההיסטוריה הזו שונתה לא על ידי המליאה פה, מיטל, ההיסטוריה הזו שונתה על ידי שר הפנים שקבע בתקנון שלו, בקבועים שלו, בכללים שלו, בחוזרי מנכ"ל שלו, שאין יותר פטורים מבתי כנסת. לא רק זה גם למי שהקצינו כסף ב 2003-3-4 ולא התחיל לבנות, בנקודת זמן מסוימת, ולא יכולנו לאשר לו תוספת. הגשנו תב"ר לנחל חיים שתקועים עכשיו שלד,

מר דני לוין, מנכ"ל: לא אישרו.

מר אפי דרעי, ראש העיר: 150 אלף שקל היו גומרים, מסייעים להם לסיים ומשרד הפנים אמרו כללי המשחק השתנו, הם לא יכולים לקבל גם את מה שהקצית להם בעבר, כי שינינו את כללי המשחק, אז זה מה שאמר פעם מישהו שהכלבים שינו את הכללים ולא עדכנו אותנו. אז משרד הפנים משנה את כלליו חדשות לבקרים, זה לא קשור אלינו, אני הייתי נותן לכל בית כנסת, ממשיך באותה מתכונת, והדוגמא שנתת על בית הכנסת האתיופים הוא בכלל לא דומה כי זה לא בית כנסת, האתיופים השתמשו בו, כמו שהמועדון הוא נקרא מועדון האתיופים אבל הוא משמש את הרווחה לכל מטרה שרק מעלים על דעתם אנשי הרווחה.

גב' שושי כידרון-כחלון: אין לי בעיה עם זה.

מר אפי דרעי, ראש העיר: אין לך בעיה אבל את הזכרת את זה פה.

גב' שושי כידרון-כחלון: אני אזכיר את זה בוודאי, זה חצי מיליון ₪. חבר'ה בואו,

מר אפי דרעי, ראש העיר: בסדר, אז בכלל לא רלוונטי, כי אנחנו,

גב' שושי כידרון-כחלון: פה לא נתכוון חצי מיליון שקל.

מר אפי דרעי, ראש העיר: כי זה מבנה שלנו מופיע בהגשה הרשות המקומית.

גב' שושי כידרון-כחלון: כי להם אין עמותה, ופה יש עמותה.

מר אפי דרעי, ראש העיר: לא זה לא קשור.

גב' שושי כידרון-כחלון: פה יש תורם ושם אין תורם, בואו.

גב' מיטל טולדנו: נכון.

מר אפי דרעי, ראש העיר: לא קשור.

גב' שושי כידרון-כחלון: זה בדיוק אותו דבר, מבחינתי זה אותו דבר.

מר אפי דרעי, ראש העיר: ממש לא, ממש לא, ממש לא.

גב' שושי כידרון-כחלון: עכשיו צריך לפתור את זה.

מר קובי לאור: כולם כאן בשולחן הזה אומרים שאם הייתה האפשרות הטכנית הפשוטה החוקית

היינו עושים את זה, ישנו בפגישה לפני שנה וחצי כדי לנסות לאשר את הסיפור הזה.

גב' שושי כידרון-כחלון: אז לא אז עכשיו בוא נפתור את זה עדיין, למרות שזה קשה.

מר קובי לאור: כולם מתים לאשר, אז אני חושב שהפתרון שאיציק הציע שזה לאשר את הביטול

סעיף 9.1 או איך שזה לא נקרא, ולהעביר את זה לאישור משרד הפנים,

גב' יעל נחמן: אבל אתה מסתכן בזה. אתה מסתכן.

גב' שושי כידרון-כחלון: ומה קורה אם לא?

מר קובי לאור: אז נלך לשיטת התבחינים. מה נעשה?

גב' יעל נחמן: אתה מסתכן בזה.

מר איציק בראון: מה זה מסתכן? מה זה מסתכן? אז אנחנו נלך על תבחינים. התשובה יכולה

להיות או כן או לא.

גב' שושי כידרון-כחלון: זה אפשרי?

מר איציק בראון: אם הם אומרים כן, אז יש לנו דרך המלך, ואם הם אומרים לא, אז אנחנו

הולכים על תבחינים.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: לפנות למשרד הפנים בשאלה תמיד אפשר.

גב' שושי כידרון-כחלון: לא. ואם זה לא יאושר? אפשר לפתור את זה בסוגיית התבחינים.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: כן.

גב' שושי כידרון-כחלון: אוקי אז יאללה אז מה שסוכם. היא אמרה שכן עכשיו.

גב' מיטל טולדנו: היא אמרה שכן.

מר איציק בראון: זה לא אני מאשר.

גב' ליהי איינס: זה אומר שכרגע לא תהיה החלטה?

גב' שושי כידרון-כחלון: לא.

גב' ליהי איינס: אנחנו לא מצביעים?

מר איציק בראון: מצביעים על תיקון סעיף .9.2

מר דני לוין, מנכ"ל: איציק יש סכנה שאם זה יגיע למשרד הפנים בגלל שההקצאה הייתה לפני למעלה משלוש שנים, הם יבקשו לבטל את ההקצאה. צריך לדעת את זה.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: כן יש המון סכנות למשרד הפנים, הם לא עומדים במועדים של הבנייה, הם לא עומדים בהתחייבויות שלהם, יש הרבה דברים שמשרד הפנים יכול...

מר אפי דרעי, ראש העיר: אז מה?

מר דני לוין, מנכ"ל: לא שידעו מזה. זה תהליך. התהליך של התבחינים לדעתי הוא הקצר ביותר עם כל ה-, עם כל הכבוד.

מר איציק בראון: בכל מקרה נלך אליו, זה בספטמבר.

מר דני לוין, מנכ"ל: אבל אתה לא הקשבת מה שאמרתי, אמרתי שאם הסוגיה של ה-, תבוא למשרד הפנים,

מר איציק בראון: אני לא שומע.

מר דני לוין, מנכ"ל: אם הסוגיה הזו תבוא למשרד הפנים, בגלל שעברו יותר משלוש שנים מיום ההקצאה ולא, לא התחילה הבניה, אז משרד הפנים עשוי לפסול את ההקצאה. צריך לקחת את זה בחשבון. ואז צריך להתחיל הקצאה מחדש, את כל התהליך ההקצאה מחדש, זה מה שצריך לקחת בחשבון, הכל בסדר, אבל רק תיקחו את זה בחשבון, במקום ללכת על המסלול הקצר.

גב' שושי כידרון-כחלון: אני בעד התבחינים. זה נראה לי יותר נוח.

מר דני לוין, מנכ"ל: זה הכי פשוט, אני לא מבין למה אתם מסתבכים ככה, כאילו זה, יש, יש, זה, הם יכולים להתחיל לבנות, הרי זה, כל הבקשה הזו נראית לי פריצפיונית לא יותר מזה.

גב' שושי כידרון-כחלון: לבנות הם יכולים לבנות.

מר דני לוין, מנכ"ל: הם יכולים להתחיל, שנייה רגע מיטל, הם יכולים להתחיל לבנות בלי שום בעיה ובחודש מרץ הבא שכבר נאשר את התבחינים בספטמבר ונאשר את התמיכות הם יקבלו את הכסף חזרה, ואז הם יהיו רק בסוף השלד, או בתחילת הטיח, או משהו כזה, אז מה הסיפור?

גב' מיטל טולדנו: ומה יהיה אם התבחינים אחרי זה תבוא לך עמותת אוהלי משה.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: היא גם תקבל, היא גם תקבל.

מר דני לוין, מנכ"ל: בסדר אין מניעה. התבחינים הם לא רק עבורם.

גב' שושי כידרון-כחלון: אני בעד. רגע אפשר להצביע?

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: למה לא להגדיל בסיס תקציב?

מר דני לוין, מנכ"ל: הם חברי מועצה, תגיד את המשמעות שלהם. תגיד את המשמעות של זה, אתה גזבר תגיד להם את המשמעות.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: זה זכותם. זכותם להחליט שהם נותנים כספים מפרויקטים אחרים לטובת עמותת דת, זה בסדר גמור.

מר דני לוין, מנכ"ל: נכון, בדיוק. כן, בסדר.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: ישנו את התקציב ויגדילו את התקציב של התמיכות.

מר אפי דרעי, ראש העיר: זה הולך על תקציב ,2018 לא על .2017 מר דני לוין, מנכ"ל: הוא אומר שזה הולך מתקציב השוטף אפי.

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: זה הולך מתקציב שוטף אפי.

מר דני לוין, מנכ"ל: זה הולך לתקציב שוטף. הנחות הולך מתקציב שוטף אז צריך להגדיל, תוסיף לתקציב 200 אלף שקל.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: ברור שזה מתקציב השוטף. בצורה שוויונית לכל עמותה שתגיש, לא לעמותה אחת. תגידו תנו, תנו מיליון שקל לעמותות דת זה בסדר גמור. מותר לכם.

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: תגידו אתם איזה הצעות יש לכם אתם.

גב' שושי כידרון-כחלון: שלומית תקשיבי אני רוצה רגע להגיד לך משהו. אני מבינה את כל מה

שאת אומרת אבל את, אפשר,

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: אתם מחליטים.

גב' שושי כידרון-כחלון: מה זה?

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: אתם מחליטים לא אני, אני רק אומרת לכם מה,

גב' שושי כידרון-כחלון: זה שאנחנו מחליטים אנחנו יודעים, אוקי? עדיין את היועמ"ש ואנחנו כן

קשובים למה שאת אומרת כי את שומרת עלינו את שומרת על החוק ואת שומרת עלינו.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: נכון.

גב' שושי כידרון-כחלון: אין.... אני באמת רוצה להבין, אוקי? אם אפשר ללכת בשיטת

התבחינים, נלך בשיטת התבחינים ונפתור אותה.

גב' יעל נחמן: זה יותר בטוח.

גב' שושי כידרון-כחלון: ואחרי זה נחליט אם אנחנו ממשיכים עם התבחינים האלה או מורידים

את הסעיף הזה לקראת ,2019 זאת אופציה, אוקי? זה לא אומר שמחר בבוקר יקומו פה טונות של עמותות שיבקשו להקים בית כנסת אני בכלל,

מר אפי דרעי, ראש העיר: אין עוד עמותות שעומדים בתנאי הקצאה.

גב' יעל נחמן: איזה עמותה, גם איזה עמותה שלא תקום יש איזה שהוא פרק זמן שהיא צריכה

לעבור. אם היא יכולה בכלל לעמוד בסטנדרטים וזה לוקח שנתיים.

גב' ליהי איינס: נו אז בבקשה.

גב' יעל נחמן: אז כך שבשנתיים האלה אם יש, אם אין עמותה שלא קמה שהיא לא בדרך קשה

ולא רלוונטית.

גב' ליהי איינס: זה לא אותו בכלל סעיף.

גב' יעל נחמן: אין לך דרך אחרת.

מר אבישי ברעם: ראש העיר מחר תלך למשרד הפנים לבקש מענק איזון מוקדם יגידו לך מה אתה

מוותר על ארנונה, ביטוח, מה אתה עשיר יש לך כסף?

מר אפי דרעי, ראש העיר: אני רוצה לחזור על הדברים שאמרה היועמ"ש שהובאה לכאן על הנושא של מרכיב הקרקע. זה עבר לכם ככה ליד. הנושא של מרכיב הקרקע לפי הכללים הוא לא היה צריך להיכלל? ז"א רק מרכיב הבנייה? הבינוי?

עו"ד מיטל שפירא: מכיוון שרכיב הקרקע היה במועד של הפיתוח אז מי שחב בו בבסיס זה

הבעלים של הקרקע במועד הפיתוח, שזה המועצה. אז במקרה כזה אם היה, לא היה מדובר במועצה, אלא בבן אדם פרטי, אז היינו אומרים שמי חב זה הבעלים הקודם, אז אם המועצה רוצה לחייב, שתחייב אותו. כאן זה עניין שמי שהיה הבעלים וגם נשאר הבעלים זאת המועצה, ולכן היא הייתה חבה, אבל המועצה הרי לא משלמת לעצמה אבל היא הייתה בעצם חבה ברכיב הזה אז. יש כאן עניין נוסף שבעצם הטענה היא שבכלל המועצה לא מימנה מכיסה את הפיתוח, ואז בעצם על מה הדיבור?

מר איציק בראון: משרד השיכון.

מר אפי דרעי, ראש העיר: מה פתאום.

גב' מיטל טולדנו: זה מקורות המימון.

מר אפי דרעי, ראש העיר: מיטל עם כל הכבוד,

מר אבישי ברעם: טוב בואי נעבור להצבעה כבר.

עו"ד מיטל שפירא: אני לא יודעת, זה אתם...

מר אפי דרעי, ראש העיר: מיטל עם כל הכבוד בנושא של אגרות והיטלים, נושא של אגרות והיטלים במשרד הפנים בנוי על סך כל ההוצאות שיש, וכל הכבישים של כפר יונה, כל ההוצאות וכו' מתחלק על כל המבנים, ולפי זה נעשה התחשיב. ברור שבתקופה, באותה עת, הנושא של השטחי ציבור לא נלקח בחשבון והדברים האלה הרי ידועים למשרד הפנים כי גם את החוק הזה אישר משרד הפנים ועד שהוא מאשר לוקח לו איזה כמה חודשים טובים אם לא שנים, אז הדברים האלה אמורים להיות מול עיניו של מי שיושב שם ומחוקק את החוקים. אני רוצה פשוט לחפש דרך לעשות את זה מה שנקרא מהר, קצר ואלגנטי. מה שצריך לבדוק, מה שאנחנו נבדוק, זה אם אנחנו יכולים לפרק את ה-, את החיוב, המרכיב הקרקע לחוד והמרכיב הבנוי לחוד, ואז על מרכיב הקרקע לעשות השבה כאילו כביכול לא היינו צריכים לגבות מלכתחילה בלי קשר למה שקבע משרד הפנים, כי יש, יש איזה שהוא היגיון במה שאת אמרת, כי היום, אם מחר משה מעביר ליעקב זה, אז גם אם עדיין לא בנוי אנחנו נותנים אישור, אז גם מרכיבי הקרקע הם כבר נכללים בהעברה וזה צריך להיות מה שנקרא מכוסה מכל חוב. אז יכול מאד להיות שעל זה, את זה צריך לבדוק בנפרד.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: אי אפשר לבדוק את זה אפי, חבל שנלך על כיוונים שהם לא, אי אפשר לבדוק את זה, יש פה הסכם הקצאה שאושר על ידי מליאה, ואושר על ידי משרד הפנים,

גב' מיטל טולדנו: אבל זה לא נכון, זה לא נכון.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: וכל שינוי שלו, את תצביעי אח"כ איך שאת רוצה.

גב' מיטל טולדנו: את יכולה לטעות, את יכולה, את יכולה לטעות ואת טועה, זה מרגיז אותי

לשמוע את זה עוד פעם.

עו"ד מיטל שפירא: אבל זה לא סותר.

גב' מיטל טולדנו: כי אם את חייבת, אם את חייבת בטעות את הקרקע, בסדר, אבל אם,

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: אני יכול להיות ש-,

מר קובי לאור: לא רגע רגע, את יודעת מה? אני רגע רוצה, אבל מיטל? מיטל? מה היא אומרת?

אבל מה היא אומרת לך?

גב' מיטל טולדנו: תגידי טעיתי, תגידי סליחה,

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: את יכולה, מיטל את יכולה להגיד סליחה,

גב' שושי כידרון-כחלון: את יכולה להגיד שזה שונה ממה שאת אומרת אני חושבת ככה, זה

בסדר, את לא יכולה לבטל את דבריה.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: אני לא חושבת, אני נותנת חוות דעת. היא חושבת, אני נותנת חוות דעת. אין פטור.

גב' ליהי איינס: זו שרצתה את הקרקע.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: כן?

גב' ליהי איינס: היא יכולה מחר לבוא ולהגיש בג"צ ולבקש חיוב אישי?

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: בוודאי שכן.

מר קובי לאור: אבל זה כבר סיכון מיטל זה כבר סיכון.

גב' מיטל טולדנו: למה סיכון?

גב' ליהי איינס: העמותה שנייה, שרצתה את הקרקע, ולא קיבלה את הקרקע מחר בבוקר מגישה

בג"צ ואומרת סליחה זאת הפלייה בנושא, ואני רוצה לחייב אתכם על זה, ולמה שהיא לא תעשה את זה גם? אנחנו באים ואומרים כל הכיפות אותו צבע, אני מסכימה עם זה, אין לעשות הפלייה בין האחד לשני אז אם כך עם כל הכבוד גם העמותה השנייה שרצתה את הקרקע הזה גם אותה לא צריך להפלות אז במה היא שונה? אז במה היא שונה רבותיי? מה שאומר...

מר דני לוין, מנכ"ל: בשיטה של התבחינים אין בעיה, אז היא תמיד תוכל להגיש בקשה.

גב' ליהי איינס: יכול להיות. דקה דקה תני לי לסיים את העמדה. לכן אני אומרת בואו לא נלך

ונתחכם.

מר אפי דרעי, ראש העיר: אבל סליחה זה גם מה ששלומית אומרת. אנחנו הולכים לפי הספר של שלומית, ובשנה הבאה...

גב' ליהי איינס: אדוני? אדוני? שלומית צודקת.

מר אפי דרעי, ראש העיר: נשבור את הראש איך אנחנו מחזירים את הכסף.

גב' ליהי איינס: שנייה, שנייה, שנייה, בוא נלך לפי מה שאמר דני, דני אומר משהו נכון, אנחנו

רגילים לעבוד בדרך מסוימת, יבנו, נשנה להם את התבחינים, יקבלו בחזרה את הכסף. כי אחרת כל קונסטלציה אחרת שאנחנו הולכים אנחנו או עושים איפה ואיפה, או אנחנו מעמידים פה בסיכון, אנו שאנחנו עוברים על החוק. אז אם כל הכבוד לקהל המכובד, אני ליבי אתם, ואני חושבת שצריך להשיב להם את כספם, אבל לא בדרך הזאת, לא ככה, אז יחכו עוד קצת זמן בספטמבר נעביר תבחינים, יקבלו את הכסף.

מר אפי דרעי, ראש העיר: לא אז אני חושב שאם תהיה החלטה זה כבר ירגיע אותם.

גב' ליהי איינס: כן.

מר אפי דרעי, ראש העיר: כי הם אמורים לקבל כסף, ולא מחכים לסכום זה, הסכום שהתורם אמור לתת הוא קצת יותר מהסכום שכבר שולם, והם יכולים להתחיל.

גב' שושי כידרון-כחלון: יקנו בזה ציוד לבית כנסת.

מר אפי דרעי, ראש העיר: אני חוזר על מה שהוצע פה, על מה ששמעתי במחלקה המשפטית במרכז השלטון, שהדרך הנוחה והבטוחה זה ללכת על סיפור של תבחינים, ובמקביל אני אבדוק גם את הנושא של מרכיב הקרקע, יכול מאד להיות שמרכיב הקרקע לא יצטרך להמתין לתבחינים, ואגב אם אנחנו מחליטים שלא היינו צריכים לחייב על הקרקע, גם אם יש הסכם ויש לנו סמכות לשנות את סעיף ההסכם, אז יכול מאד להיות שזה כבר לא מהתקציב השוטף כי זה נכנס לאגרות והיטלים.

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: זה ברור, נכון מהקרנות. חוזר מהקרנות.

מר אפי דרעי, ראש העיר: וזה יוחזר מאגרות והיטלים.

מר אבישי ברעם: אתה צריך לשנות.

מר אפי דרעי, ראש העיר: מה?

מר אבישי ברעם: אתה צריך לשנות את מה שנכתב בהצעה.

מר אפי דרעי, ראש העיר: לא אז אנחנו עכשיו נותנים הצעה אחרת, מה זה משנה? ברגע שהסכמנו לדון, כל הצעה פה היא טובה, הרי אין פה הצעה חד משמעית, ההצעה שלנו מלכתחילה היא שונה ממה שהוצע פה.

גב' שושי כידרון-כחלון: אז מה הצעת ההחלטה?

מר אפי דרעי, ראש העיר: אני מציע שאנחנו נלך על הנושא של התבחינים שיש עליו קונסנזוס של רוב האנשים שיושבים פה, הוא גם מגן עלינו מפני עתירות עתידיות.

גב' שושי כידרון-כחלון: חזי תיכף מתפטר.

מר אפי דרעי, ראש העיר: לא הוא לא יתפטר, הוא לא יתפטר, אל תדאגי , אני אדאג לו, אני אמצא לו את המקור מימון לכסף הזה, מאיפה מחזירים אותו.

גב' ליהי איינס: הוא כבר היה בסרטים יותר גרועים.

מר אפי דרעי, ראש העיר: ואין מה לעשות ימתינו חברי העמותה, ימתינו חברי העמותה, ומאד יכול להיות, מאד יכול להיות, מאד יכול להיות שאני לא צריך להגיד לכם, אתם יודעים כמו שאמרתי שמישהו במשרד הפנים שינה את כללי המשחק, יש עכשיו מישהו אחר במשרד הפנים שגם הוא יכול לשנות את כללי המשחק, יכול מאד להיות שאם זה יבוא לפתחו הוא יוציא הנחיות חדשות, הם עושים את זה חדשות לבקרים אנחנו רואים שזאת מימין לשמאל, כל שינוי פוליטי שמתבצע בממשלה מקרין על ההחלטות למטה. משנים את כללי המשחק, פעם היה אפשר לתת בתרבות וספורט רק לתחומים כאלה ואחרים ואתמול שרת הספורט שינתה את הכללים ואיפשרה גם לישובים בסוציו אקונומי 7 ומעלה לנצל כספים, ז"א, מר דני לוין, מנכ"ל: עד שזימרת ישנה יעברו שבע שנים.

מר אפי דרעי, ראש העיר: בסדר, לא זה זימרת, זה השר צריך לאפשר.

מר דני לוין, מנכ"ל: אבל הוא צריך את החוות דעת של זימרת.

דוברת: זימרת לא ישנה כלום.

מר דני לוין, מנכ"ל: אבל זימרת לא ישנה.

מר אפי דרעי, ראש העיר: אני אני מציע, אני מציע, בואו אנחנו סתם זה, זה,

גב' שושי כידרון-כחלון: אבל רגע,

מר אפי דרעי, ראש העיר: זה, זה הנושא שיש עליו את הקונסנזוס הרחב ביותר, זה ירגיע פה את האנשים שאנחנו בספטמבר נשנה את התבחינים ככה שפשר יהיה, זה גם מתאים למה ששלומית אמרה, וב 2018 נשלב בתקציב את הסכום של ההשבה הזה.

גב' שושי כידרון-כחלון: מהשוטף.

מר אפי דרעי, ראש העיר: לא צריך לחכות אם אנחנו נצליח להעביר תקציב של 2018 עד דצמבר 2017 אז אפשר יהיה בינואר להחזיר להם את הכסף ולא לחכות למרץ אפריל או אני לא יודע מה, זה הכל תלוי ביושבים פה.

מר אבישי ברעם: תנסח החלטה אחרת.

מר דני לוין, מנכ"ל: לא בינואר, במרץ לא בינואר.

מר אפי דרעי, ראש העיר: זה שנת בחירות.

מר דני לוין, מנכ"ל: במרץ כי צריך, גם יש פה כללים, צריך חודשיים, עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: תצטרכו להגיש בקשה לפרסום של התבחינים.

מר דני לוין, מנכ"ל: תהליך.

מר אבישי ברעם: ראש העיר צריך לנסח החלטה אחרת על זה אתה לא יכול להצביע.

מר אפי דרעי, ראש העיר: לא זאתי הצעת החלטה, ללכת לנושא של הכנסת הסכום הזה בתבחינים, בספטמבר ,2017 כאשר הסכום יושב בתקציב .2018 זאתי הצעת ההחלטה שלי. אני חושב שזו ההצעה הטובה ביותר.

מר אבישי ברעם: מי בעד? ונגד?

גב' שושי כידרון-כחלון: שלומית ההצעת ההחלטה שאומרת, היא בסדר?

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: כן.

מר אפי דרעי, ראש העיר: כמו שאני ניסחתי להכניס את זה לתבחינים ולאשר את זה. זאת הייתה הסכמה שלך?

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: כן בוודאי.

מר אפי דרעי, ראש העיר: זה הטוב ביותר. מי בעד ההצעה ירים ידו.

	החלטה:	ה ב פ
	ההחמלועטצהה: ת דון ותאשר תבחינים למימון אגרות והיטלים לבניית בתי כנסת בחודש ספטמבר ,2017 בתקציב 2018 יוכנס סכום למימון אגרות והיטלים של בתי כנסת.
	בהתמקועצציהב 8ת1ד0ו2ן יוותכאנסש רס כתובםח לימנייםמ ולןמ איגמרווןת א וגהריוטתל ויהםי טשללי םבת ליב כנניסיתת .ב ת י כנסת בחודש ספטמבר ,2017 פה אחד
	בפתהק אצחידב 8 201 יוכנס סכום למימון אגרות והיטלים של בתי כנסת.
	פ ה אחד

בעד: אפי דרעי, יעל חן נחמן, ירון חדוות, אבישי ברעם, מיטל טולדנו, ליהי איינס, שושי כידור- כחלון, יצחק בראון, דוד ששון, קובי לאור.

מר אפי דרעי, ראש העיר: פ"א. תודה רבה.

(בשלב זה יוצא הקהל מאולם הישיבות)

מר אפי דרעי, ראש העיר:טוב דני, בוא תציג את הסדר יום. דני?

מר דני לוין, מנכ"ל: כן?

מר אפי דרעי, ראש העיר: בוא תעביר את זה ברצף.

מר דני לוין, מנכ"ל: אני קורא את השאילתה אתה עונה? איך אתה רוצה?

מר אפי דרעי, ראש העיר: מי מדבר על שאילתות, תעבור לסדר היום, נו?

מר דני לוין, מנכ"ל: אה לא צריך שאילתות?

מר אפי דרעי, ראש העיר: לא, אח"כ בסוף.

מר דני לוין, מנכ"ל: צריך?

מר אפי דרעי, ראש העיר: על השאילתה הראשונה כבר עניתי, תוך כדי דיון.

מר דני לוין, מנכ"ל: בוא נגמור עם זה נו, בד"כ בתחילת הישיבה.

גב' שושי כידרון-כחלון: מה השאילתות?

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: כן.

מר אפי דרעי, ראש העיר: קודם סדר יום.

מר דני לוין, מנכ"ל: מה שתגיד, אתה הבוס.

גב' שושי כידרון-כחלון: לא משנה יאללה, לא הצבענו על זה, אבל אישרנו את זה.

מר אפי דרעי, ראש העיר: נו?

מר דני לוין, מנכ"ל: מה נו?

מר אפי דרעי, ראש העיר: תעביר ברצף אני נותן לך את ניהול הישיבה.

גב' שושי כידרון-כחלון: את השרביט.

מר דני לוין, מנכ"ל: מה אתה רוצה?

מר אפי דרעי, ראש העיר: רוצה להקריא סדר, מי בעד מי נגד והלאה.

מר דני לוין, מנכ"ל: אה זה של הזה?

מר אפי דרעי, ראש העיר: כן.

מר דני לוין, מנכ"ל: פטנט חדש? פטנט חדש? צריך להתכונן לזה אפי.

גב' שושי כידרון-כחלון: יש שאילתות.

מר אפי דרעי, ראש העיר: זה לא פטנט חדש, זה מה שאתה צריך לעשות כל הזמן.

מר דני לוין, מנכ"ל: אני צריך לעמוד מול המראה בבית ולראות את זה. טוב.

גב' שושי כידרון-כחלון: רוצה שאני אצלם אותך בשידור חי?

מר דני לוין, מנכ"ל: כן.

גב' שושי כידרון-כחלון: דני לוין בשידור חי.

מר אפי דרעי, ראש העיר: הוא תיכף יציג את הנושא. מי בעד מי נגד? אני אגיד. הוא רק ייתן הסבר על מה מדובר.

גב' שושי כידרון-כחלון: רגע בסוף לא שאילתות כבר בלבלתם לי את הראש.

2. אישור תב"ר מספר 110 רכש גנראטור נייד לחירום מ 2016

הצעת החלטה: מאשרים תב"ר 110 רכש גנראטור נייד לחירום מ 2016 ע"ס 10,000 ₪.

מקורות מימון: משרד הפנים.

מר דני לוין, מנכ"ל: יאללה אישור הנושא הראשון. אישור תב"ר מספר 110 רכש גנראטור נייד לחירום מ 2016 ע"ס 10,000 שקל. מקורות המימון: משרד הפנים. קיבלנו כסף....

גב' שושי כידרון-כחלון: מה זה גנראטור חירום למה מיועד? מה? מי? מו? למה? כמה? איך?

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: גנראטור חירום.

מר שלום רוזנברג, מהנדס: אני אסביר. מרכז ההפעלה לכל נושא יש גישת חירום של מרכז ההפעלה היום מתנהל במוקד העירוני יהיה מחובר לרשת החשמל החלופית, ז"א עם תרחיש שבו מערכת החשמל מופעלת בלי הגנראטור.

מר דני לוין, מנכ"ל: לא לא לא לא לא סליחה לא, זה כבר אישרנו, דובר: זה גנראטור 10 אלפים שקל מה כבר יכול להיות?

החלטה:
המאחשלטרהים: ת ב"ר מס' 110 רכש גנרטור נייד לחרום מ 2016 ע"ס 10,000 ₪ מקורות מימון: משרד הפנים
מע"אסש 0ר0ים,0 0ת1ב ₪"ר ממקסו'ר 0ו1ת1 מ ריכמשון :ג נמרשטוררד נ הייפדנ ילםחר ום מ 2016 פה אחד
עפ"הס א 0ח0ד,0 10 ₪ מקורות מימון: משרד הפנים

מר דני לוין, מנכ"ל: זה גנראטור נייד ע"ס 10,000 שקל, שאם נניח יש רעידת אדמה או נופל איזה טיל באיזה שהוא מקום וצריך לצאת החוצה ולהפעיל פרוז'קטורים וצריך זה, אז קיבלנו תקציב משרד הפנים ע"ס 10 אלפים שקל לרכישת גנראטור נייד.

דובר: מי בעד?

מר אבישי ברעם: אפשר לשים אותו.

גב' שושי כידרון-כחלון: הוא יהיה בתוקף עד רעידת האדמה?

דובר: דני? דני אם אתה לא תחתוך אנחנו נסיים פה בשתים עשרה.

מר דני לוין, מנכ"ל: יאללה מי בעד?

מר אבישי ברעם: דני?

מר דני לוין, מנכ"ל: כן?

מר אבישי ברעם: עד שרוכשים אותו,

גב' שושי כידרון-כחלון: עד שמשרד הפנים נותן 10 אלף שקל לא נאשר?

מר אבישי ברעם: עד שרוכשים אותו אפשר לשים את זה בינתיים בגבעת אלונים?

מר דני לוין, מנכ"ל: מה? מה?

מר אבישי ברעם: לפחות חשמל שיהיה.

מר דני לוין, מנכ"ל: כן, כן, ליד הבית שלך נשים, על הבית שלך נשים.

גב' שושי כידרון-כחלון: אפשר לשים אותו בכל מקום שיש הפסקת חשמל.

מר דני לוין, מנכ"ל: יאללה מי בעד?

גב' יעל נחמן: כולם הצביעו.

בעד: אפי דרעי, יעל חן נחמן, ירון חדוות, אבישי ברעם, מיטל טולדנו, ליהי איינס, שושי כידור-

כחלון, יצחק בראון, דוד ששון, קובי לאור.

3. אישור תב"ר מספר 111 חיבור גנראטור למרכז הפעלה .2016

הצעת החלטה: מאשרים תב"ר מספר 111 חיבור גנראטור למרכז הפעלה 2016

ע"ס 12000 ₪. מקורות מימון: משרד הפנים.

מר דני לוין, מנכ"ל: פ"א יאללה. אישור תב"ר מספר ,111 חיבור גנראטור למרכז הפעלה .2016 מר שלום רוזנברג, מהנדס: זה מה שאמרתי. התבלבלתי בתב"רים.

מר איציק בראון: משרד הפנים.

	החלטה:	ה מ ע פ
	המאחשלטרהים: ת ב"ר מס' 111 חיבור גנרטור למרכז הפעלה 2016
	מע"אסש 0ר0ים,0 2ת1ב ₪"ר מ מקסו'ר ו1ת1 1מ חימיבוןו:ר מגנשררטדור ה לפמנירםכז הפעלה 2016 פה אחד
	עפ"הס א 0ח0ד,0 12 ₪ מקורות מימון: משרד הפנים

דובר: מי בעד?

מר אפי דרעי, ראש העיר: אחרי שקיבלנו את התב"ר הגדול יש פה תקציב של 12000 שקל לחיבור שלו.

מר דני לוין, מנכ"ל: מי בעד?

גב' ליהי איינס: רגע רגע סליחה אני לא שמעתי עוד פעם?

מר דני לוין, מנכ"ל: זה גנראטור כמו ששלום הסביר למבנה.

מר אפי דרעי, ראש העיר: הגדול, גדול.

גב' ליהי איינס: נכון, נכון. הגנראטור השני.

מר דני לוין, מנכ"ל: גנראטור גדול כדי שאפשר יהיה לתת חשמל במידה שתהיה הפסקת חשמל.

דובר: זה רק החיבור.

גב' שושי כידרון-כחלון: ולהפעיל את העיר.

מר דני לוין, מנכ"ל: נכון.

מר שלום רוזנברג, מהנדס: לא את העיר את מרכז ההפעלה.

מר ירון חדוות: שיש הפסקת חשמל זה כל היום הדבר הזה יעבוד.

מר דני לוין, מנכ"ל: מה? מה?

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: כן, כן, כן.

מר דני לוין, מנכ"ל: כן, כן זה הגנראטורים הגדולים כמו של יום העצמאות.

מר ירון חדוות: לא כבר היום.

גב' ליהי איינס: כן, כן, כן.

מר דני לוין, מנכ"ל: מה?

מר ירון חדוות: כבר היום זה יתחיל לעבוד בלי הפסקה, עם כל הפסקות החשמל שיש.

מר דני לוין, מנכ"ל: כן, כן, נכון אתה צודק.

מר איציק בראון: אין הפסקות חשמל, תפסיק לבלבל את המח. (בצחוק)

מר דני לוין, מנכ"ל: מי בעד? פ"א יאללה.

בעד: אפי דרעי, יעל חן נחמן, ירון חדוות, אבישי ברעם, מיטל טולדנו, ליהי איינס, שושי כידור-

כחלון, יצחק בראון, דוד ששון, קובי לאור.

4. אישור תב"ר מספר 114 התאמות וחידוש מבנים

הצעת החלטה: מאשרים תב"ר מספר 114 התאמות וחידוש מבנים ע"ס 75,000 ₪.

מקורות מימון: משרד החינוך.

מר דני לוין, מנכ"ל: אישור תב"ר מספר 114 התאמה וחידוש מבנים,

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: 75 אלף שקל.

מר דני לוין, מנכ"ל: 75 אלף שקל ממשרד החינוך, מקורות המימון.

מר אבישי ברעם: רגע, רגע, אני רוצה פה...

גב' שושי כידרון-כחלון: גם אני רוצה.

מר אבישי ברעם: מעיון בנספח אני מבין שמדובר עוד פעם בפני מאיר, אנחנו סיכמנו שמפסיקים

עם פני מאיר, הייתה וועדה נכון? ישבנו ודנו.

מר קובי לאור: אני לא מבין זה משרד החינוך הביאו כסף.

מר אבישי ברעם: מה כמה נשקיע ב-, בדברים האלה?

מר דני לוין, מנכ"ל: אתה לא משקיע, אתה לא משקיע, זה כסף של משרד החינוך. אתה לא משקיע שקל.

מר קובי לאור: אבישי משרד החינוך, מקורות המימון: משרד החינוך.

מר אפי דרעי, ראש העיר: העירייה לא מוציאים כסף.

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: אין לך השתתפות אפילו פה.

גב' שושי כידרון-כחלון: לא אני רוצה רגע, רגע, רגע רגע פה,

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: שושי אין השתתפות גם.

גב' שושי כידרון-כחלון: לעשות סדר, רגע, רגע, אחרי זה נחליט איך נצביע. אבל אני רוצה רגע

לעשות סדר. לא שונה תב"ר זה מהתב"ר שהובא באפריל ,2016 בשישה באפריל, בשלושה עשרה באפריל ובראשון לשישי ע"ס 140 אלף שקל, אותו תב"ר, אותם מקורות מימון, ומי שיושב כאן הצביע נגד.

מר קובי לאור: וטעה.

גב' שושי כידרון-כחלון: ורגע, אני אמשיך עד הסוף, אוקי? ולא רק זה שהצבענו נגד, התב"ר הזה

בא שלוש פעמים להצבעה, שלוש פעמים הצבענו נגד, ובסופו של יום הלכתם למשרד הפנים והם אישרו לכם את זה, לא משנה שעד היום לא ראיתי שום אישור כתוב על זה, אבל הם אישרו לכם את זה.

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: יש, יש שוש.

גב' שושי כידרון-כחלון: אין בעיה אני לא נכנסת לזה, אוקי? אז עם כל הכבוד שפתאום אתם

אומרים אבל זה מקורות משרד החינוך, אני רוצה רק להזכיר לכם,

מר איציק בראון: את ראית את הצבעתי?

גב' שושי כידרון-כחלון: שב ,2016 לא אמרתי שהצבעת, אני ר ק אומרת שעם כל הכבוד שאתם

שניכם אומרים מקורות משרד החינוך,

גב' יעל נחמן: היא מזכירה לך.

גב' שושי כידרון-כחלון: אני רק רוצה לומר שב 2016 זה היה אותו דבר,

מר איציק בראון: אני יודע.

גב' מיטל טולדנו: אני רוצה להגיד משהו.

גב' שושי כידרון-כחלון: אותם מקורות מימון, אוקי? אז מה קרה? מה יום יומיים? זה היה לפני

פחות משנה.

מר איציק בראון: פעם לא בא לי ופעם כן בא לי, מה מותר לי?

גב' שושי כידרון-כחלון: זה יפה. זה יפה. פעם בא לי לא בא זה יפה. זה משפט יפה.

מר אבישי ברעם: לא, לא מותר לך.

גב' מיטל טולדנו: אני יכולה להוסיף על זה. רגע, רגע,

מר אבישי ברעם: לא מותר לך.

גב' מיטל טולדנו: אני רוצה להוסיף אני רוצה להוסיף. התב"ר הקודם היה על 140 אלף שקל. אני

חששתי שהכסף הזה ישמש לרכישת קרוואן נוסף ובכך להגדלה. 75 אלף שקל זה אני יודעת שאי אפשר לעשות עם זה שום דבר.

גב' שושי כידרון-כחלון: למה?

גב' מיטל טולדנו: כי ככה כי אי אפשר,

גב' שושי כידרון-כחלון: את יודעת כמה עולה קרוואן?

גב' מיטל טולדנו: כן בסביבות 140 אלף שקל.

גב' שושי כידרון-כחלון: הרבה פחות.

גב' מיטל טולדנו: כי את יודעת, את יודעת למה? כי ניסיתי עכשיו לארגן איזה אחד בשביל עמותה

שאני מטפלת בתל אביב...

מר דני לוין, מנכ"ל: קרוואן פחות מ 75 אלף שקל?

גב' יעל נחמן: לא פחות מ 250 אלף שקל.

מר דני לוין, מנכ"ל: שלום יגיד לך בדיוק כמה עולה.

גב' מיטל טולדנו: לפחות 140 אלף שקל.

גב' ליהי איינס: אפשר לשאול מה עושים עם הכסף.

מר דני לוין, מנכ"ל: קרוואן בהצבה.

גב' ליהי איינס: אני יכולה לשאול רגע את העירייה,

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: .160

מר שלום רוזנברג, מהנדס: 150 אלף שקל.

מר דני לוין, מנכ"ל: 150 אלף שקל.

מר שלום רוזנברג, מהנדס: ,150 160 אלף שקל.

מר אפי דרעי, ראש העיר: חבר'ה זה שיפוצים נו באמת.

גב' ליהי איינס: דני אני יכולה לשאול שאלה, מה עושים עם הכסף?

מר דני לוין, מנכ"ל: המבנים תראו, באמת, גם אמרתי את זה בישיבה הקודמת.

גב' ליהי איינס: אני רוצה לדעת מה עושים עם הכסף.

מר דני לוין, מנכ"ל: אני מזמין אתכם, אם אתם רוצים אני אקח אתכם אני לסיור. המקום הזה,

מר קובי לאור: מספיק, מספיק, כמה פעמים אתה יכול להזמין אותם? תגיד לי?

מר דני לוין, מנכ"ל: לא יודע, בסדר, היא שאלה, תן לי לענות.

מר קובי לאור: מביאים לנו 75 אלף שקל, לתת מתנה לילדי הכפר, מתנה. איך אפשר להתנגד

לזה?

מר דני לוין, מנכ"ל: זה באמת, באמת, המקום הזה גם תבינו מה שעשינו עם הכסף הקודם זה החלפנו דלתות שהיו, זה מבנים יבילים משנת אפי ההיסטוריון. איזה?

מר אפי דרעי, ראש העיר: .2001-2002

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: מגני ידיים.

מר דני לוין, מנכ"ל: משנת ,2001 מבנים יבילים שאני אומר לך שאת לא היית שולחת את הילדים ללמוד במבנים האלה.

גב' ליהי איינס: באמת אני לא הייתי שולחת.

מר דני לוין, מנכ"ל: שיפצנו, אני מסכים אתך, גם אני לא, אני לא אומר ש-, גם אני לא.

גב' ליהי איינס: כן.

מר דני לוין, מנכ"ל: אבל עם כל זה אנחנו מקבלים כסף ממשרד החינוך,

מר אבישי ברעם: היא גם לא הייתה מכניסה אותם מראש למבנים האלה.

מר דני לוין, מנכ"ל: לצרכי באמת בטיחות ולטיפול בדברים שקשורים בחשמל, ולכן אני חושב ששקל אנחנו לא מוציאים מכיסנו. למה?

	החלטה:	ה מ מ
	המאחשלטרהים: מ אשרים תב"ר מס' 114 התאמות וחידוש מבנים ע"ס 75,000 ₪ מקורות מימון: משרד החינוך
	ממאקשוררותים מ מימאושן:ר מיםש תרדב "הרח מינסוך' 4 11 התאמות וחידוש מבנים ע"ס 75,000 ₪
	מ קורות מימון: משרד החינוך

גב' ליהי איינס: אתם זוכרים היה לנו על זה דיון שאני חשבתי שהוא דיון חשוב, אני מעריכה

שגם אתם, שבו אמרנו יש הבדל בין לשנות את הסטאטוס קוו מבחינת כמות המבנים לבין להקל בתוך המבנים על הילדים שיושבים.

מר אפי דרעי, ראש העיר: זה מה שאנחנו רוצים.

מר דני לוין, מנכ"ל: זה מה שאנחנו רוצים.

גב' ליהי איינס: אז זה מה שאני שאלתי האם אנחנו הולכים בכסף הזה להוסיף עוד,

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: כן.

מר דני לוין, מנכ"ל: כן.

גב' ליהי איינס: ולשנות את הסטאטוס קוו או שאנחנו הולכים,

מר דני לוין, מנכ"ל: לא.

גב' ליהי איינס: לעשות לילדים שינויים שמה. לעשות להם מזגן, לעשות להם בארקו.

מר דני לוין, מנכ"ל: לא ניתן.

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: אי אפשר.

מר דני לוין, מנכ"ל: ליהי לא ניתן.

מר שלום רוזנברג, מהנדס: מבנה חדש קרוואן חדש עם תשתית סדר גודל של ,150 160 אלף שקל.

מר דני לוין, מנכ"ל: לא ניתן, חבל.

מר שלום רוזנברג, מהנדס: עשינו את זה לאחרונה בבתי הספר.

גב' ליהי איינס: תודה, קיבלתי תשובה תודה.

מר אפי דרעי, ראש העיר: טוב אני מציע לאשר מי בעד ירים ידו? מי נגד?

בעד: אפי דרעי, יעל חן נחמן, ירון חדוות, מיטל טולדנו, ליהי איינס, דוד ששון, קובי לאור.

נגד: איציק בראון, שושי כידור-כחלון, אבישי ברעם.

5. הגדלת תב"ר מספר 986 פיתוח רחוב הגולן

הצעת החלטה: מאשרים הגדלת תב"ר מספר 986 פיתוח רחוב הגולן ע"ס .147,500

מקורות המימון: קרנות הרשות.

מר אפי דרעי, ראש העיר: סעיף רחוב הגולן, דני תמשיך.

מר דני לוין, מנכ"ל: הגדלת תב"ר מספר ,986 פיתוח רחוב הגולן. מאשרים הגדלת תב"ר מספר 986 פיתוח רחוב הגולן ע"ס .147,500 מקורות המימון: קרנות הרשות. אולי בני שיסביר?

גב' שושי כידרון-כחלון: טוב אני רוצה בבקשה להתייחס לזה.

מר ירון חדוות: רגע, בני רוצה להגיד, רוצה להגיד משהו בני?

מר דני לוין, מנכ"ל: אולי שבני יסביר לא?

מר אפי דרעי, ראש העיר: כן כל מי שרוצה להגיד שירים ידו.

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: האמת שההסבר כתוב שם בצורה ברורה. יש שמה שינוי בתכנון הקודם המקורי שחשבנו, חשב הבעלים בהתחלה, שההרחבה היא רק מול תחנת הדלק אבל על פי נספח התנועה נבצע את ההרחבה לכל האורך ולהימנע בעתיד, מר אפי דרעי, ראש העיר: מתחילתו ועד סופו.

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: ולהימנע בעתיד מתוספת והמשמעות היא שכרגע ביצענו את העבודה על פי התקציב שאושר נכון לזה, עצרנו, התוספת,

מר אפי דרעי, ראש העיר: גמר המדרכות...

מר ירון חדוות: המדרכות בצד השני?

מר שלום רוזנברג, מהנדס: בצד הדרומי.

גב' שושי כידרון-כחלון: מרחב הדרומי.

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: הדרומי.

מר איציק בראון: כמה היה התב"ר המקורי?

גב' מיטל טולדנו: כן.

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: חמש מאות.

מר ירון חדוות: חצי מיליון.

מר אבישי ברעם: המקורי היה .3.3

גב' שושי כידרון-כחלון: רגע אני הרמתי את היד.

מר אפי דרעי, ראש העיר: רגע תן לשושי קודם, תן לשושי היא הרימה ראשונה. אבישי אח"כ אתה.

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: זה לא זה.

מר אבישי ברעם: זה זה.

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: לא. טוב בסדר, נו.

מר אפי דרעי, ראש העיר: בקשה שושי.

גב' שושי כידרון-כחלון: טוב תראו אני באמת מרגישה שזה כמו רחוב סוקולוב מה שקורה כאן

עם רחוב הגולן ותסלחו לי שאני,

מר אפי דרעי, ראש העיר: לא, לא, לא, זה לא, אל תגידי את זה.

גב' שושי כידרון-כחלון: רגע אני, מבחינתי,

מר אפי דרעי, ראש העיר: לא אבל,

גב' שושי כידרון-כחלון: לא מדברת על ה-,

מר אפי דרעי, ראש העיר: התב"ר המקורי היה חמש ונקודה משהו, ונגמר בעוד שש מאות אלף.

גב' שושי כידרון-כחלון: אותו דבר.

מר אפי דרעי, ראש העיר: סטייה של מה שנקרא בלתי צפוי מראש. פה מדובר על תכנית שהייתה על חמישים שמונים מטר.

גב' שושי כידרון-כחלון: אתה רוצה לתת לי רגע לדבר? כן?

מר אפי דרעי, ראש העיר: ועשינו אותה 250 מטר, זה לא, זה דומה? זה אותו דבר?

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: זה עוד לא בוצע.

מר אפי דרעי, ראש העיר: תגידי שזה לא נראה לך, זה בסדר, אבל אל תגידי זה כמו רחוב סוקולב.

גב' שושי כידרון-כחלון: אני אגיד מה שאני רוצה,

מר אפי דרעי, ראש העיר: לא אבל, אבל מותר לי לתקן אותך.

גב' שושי כידרון-כחלון: ואחרי זה אתה מוכן, אתה, ברור.

מר איציק בראון: בא לה להגיד, בא לה...

גב' שושי כידרון-כחלון: ברור. לא, לא בא לי להגיד, אני אגיד מה שאני רוצה.

מר שלום רוזנברג, מהנדס: אני רוצה גם להגיד משפט שושי. סוקולוב,

גב' שושי כידרון-כחלון: ואחר כך, כן?

מר אפי דרעי, ראש העיר: בקשה, בקשה, בסדר.

גב' שושי כידרון-כחלון: אם יש משהו שאתה חושב שדבריי הם לא נכונים אני מסכימה להקשיב

לך.

מר אפי דרעי, ראש העיר: בקשה.

גב' שושי כידרון-כחלון: תראו ב-, אנחנו התב"ר הזה אנחנו כבר פעם שלישית מביאים אותו

לאישור. זה התחיל ב 3.3 מיליון שקל, או אז באותה ישיבה, שכללה גם בתוך התקציב הזה את פיתוח רחוב הגולן בתוך ה 3.3 מיליון שקלים. אח"כ באתם ואמרתם אוקי אנחנו צריכים עוד 500 אלף שקל לפתח את רחוב הגולן. אוקי? אוקי אבל כבר פיתחתם את רחוב הגולן בתוך ה 3.3 אמרתם לא חסר לנו עוד אישרו לא משנה שאישרו, יש פה אנשים שלא אישרו שיושבים כאן בחדר הזה. עכשיו מבקשים עוד 150 אלף שקל לפתח את רחוב הגולן, אוקי? זה כבר 650 אלף שקל בחריגה מה 3.3 מיליון שקל ועכשיו אני, 3.3 מיליון שקל גזבר יקר,

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: אני, אני רוצה,

גב' שושי כידרון-כחלון: כלל, כללו בתוכם תסתכלו את הפרוטוקול, תחזרו לפרוטוקול כללו

בתוכם את פיתוח רחוב הגולן

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: אני הולך לבשר לך שמהתקציב הזה יחזור חזרה לקרנות מה .3.3

גב' שושי כידרון-כחלון: יכול להיות אני לא יודעת מה אתה מבשר לי ומה לא.

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: אז אני,

גב' שושי כידרון-כחלון: בינתיים אנחנו אישרנו עוד 500 אלף שקל ועוד מאה חמישים אלף שקל

זה 650 אלף שקל חריגה מהתב"ר הזה כמו שאושר אז על 3.3 מיליון שקל שכללו את פיתוח רחוב הגולן.

מר ירון חדוות: וזה עשרים אחוז.

גב' שושי כידרון-כחלון: ואני באמת אומרת לכם, באמת, אני, אני שמחה שעוד לא, אני היום

עברתי ברחוב הגולן כדי שאני אראה בעיני שבאמת לא עשו את המדרכות, ראיתי את זה, אוקי?

נסעתי לרחוב הגולן כדי לראות את זה, אוקי? אז עכשיו אני באמת שואלת שבאתם עם החמש מאות אלף שקל מה לא ידעתם שיהיו מדרכות, לא ידעתם שצריך לשים שם אבנים משתלבות, לא ידעתם שזה, לא ידעתם באמת, לא ידעתם, כן בני?

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: אני מסביר המקטע של הרחוב שהיה צריך להיות בהתחלה היה המקטע שמתחנת הדלק שזה בערך 140 מטר אורך.

מר שלום רוזנברג, מהנדס: במסגרת המחויבות של התב"ע.

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: במסגרת המחויבות של התב"ע, על פי התב"ע בלבד. עכשיו נספח התנועה אומר שלהרחיב את רחוב הגולן מרחוב החרמון עד רחוב גילאור שזה 350 מטר אורך.

עכשיו כשמלי באה ואמרה אח"כ חבר'ה אל תעשו את הטעות הזאת אל תעשו הרחבה של רחוב שיצא מעין זיגזג, למרות שה-,

מר שלום רוזנברג: אפשר היה לחיות עם זה.

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: למרות שאפשר היה לחיות עם זה היא אמרה בואו נוציא את הכל יחד. עכשיו האמת שזה מבחינה גיאומטרית זה דבר נכון אנחנו צריכים ליישר את כל רחוב הגולן מרחוב גילאור עד רחוב החרמון, יש שמה עוד איזה צ'ופצ'יק קטן שצריך ליישר בצד הצפוני ליד א חד הבתים שהוא בצורה כזאתי של וי, ובזה אנחנו מסיימים את הרחוב קומפלט. אפשר לאשר אפשר לא לאשר. הרחוב יכול להישאר, הרחוב יכול להישאר ככה.

מר אפי דרעי, ראש העיר: רגע רגע בני סליחה עצור, עצור, שושי?

גב' שושי כידרון-כחלון: לא אני יודעת שאפשר גם לא, אני שואלת שאלת באמת, אני לא שואלת

בשביל לא לאשר אני באמת שואלת זה לא יכול להיות שאתם מגיעים לכאן עם חצי מיליון ₪ חריגה מהתב"ר הזה.

מר אפי דרעי, ראש העיר: למה את קוראת לזה חריגה אני לא מבין?

גב' יעל נחמן: זה תוספת זה לא חריגה שושי.

גב' שושי כידרון-כחלון: רגע היה תב"ר מקורי שכלל שלושה מיליון שקל.

מר ירון חדוות: רק אחרי שרוצים את הכסף באים אחרי שלוש שנים ואז אומרים אנחנו רוצים

את הכסף.

גב' שושי כידרון-כחלון: אין לי בעיה, ברור לי שזה לטובת התושבים.

גב' יעל נחמן: לא אבל את רוצה לעשות תוספת.

מר אפי דרעי, ראש העיר: לא קשור אבל תנו לי להסביר, תנו לי הסביר. שאת מדברת על חריגה יש לך טעות בסיסית, מה ז"א חריגה? חריגה אם אנחנו אומרים שהרחוב הזה צריך לעלות איקס ובסוף הוא עולה לא יודע פי כמה ואין לנו מקורות מימון, וברחוב הזה חוץ מתחנת הדלק ששילמה אגרות והיטלים וכספי השבחה עוד לא גבינו שקל לא על מרכיב הקרקע, לא על המרכיב הקרקע שילמו לך ולא על מרכיב הפיתוח, התכנית הראשונה שתיכנס תכניס שלושה ארבע מיליון שקל רק באגרות והיטלים אז איזה חריגה יש פה? בקטע הזה יש לך רווח. בסופו של דבר העסק מתאזן יש מקומות שבהם את לא משקיעה שקל, במקומות שמשרד השיכון עשה לנו פיתוח ואני אחרי זה בא וגובה אגרות והיטלים מאנשים שבונים וכל אחד משלם לנו מאה עשרים מאה שלושים אלף שקל אגרות והיטלים זה רווח נטו מההתחלה, זה כל כסף רווח שנכנס לטובת תקציב הפיתוח, אז את אומרת לי חריגה זה לא חריגה. אנחנו מבצעים רחוב שבמקום מאה מטר עושים אותו שלוש מאות חמישים. נותנים צורה לרחוב.

גב' שושי כידרון-כחלון: שאתה באת עם החצי מיליון שקל,

גב' ליהי איינס: זה מה שאני שואלת.

גב' שושי כידרון-כחלון: באת עם החצי מיליון שקל.

מר אפי דרעי, ראש העיר: אנחנו רצינו לעשות רק את החלק הראשון רק את מה שהיה צריך לעשות בשביל לגמור הסיפור במסגרת התב"ע.

מר איציק בראון: במסגרת תב"ע.

מר אפי דרעי, ראש העיר: כשהתחלנו לעשות את העבודות אז פתאום גם מלי אומרת גם בני אומר בוינ'ה זה לא הגיוני. יכולנו להשאיר את זה.

גב' שושי כידרון-כחלון: לא ידעתם לראות את זה לפני שהתחלתם לעשות את העבודה?

מר אפי דרעי, ראש העיר: די כל השאלות האלה נשאלות, שאני, שבאים ושואלים אני אומר ליחזקאל, יחזקאל אתה מחר, מחר יכול, מחר,

מר קובי לאור: לא התחלנו את התכנון.

גב' שושי כידרון-כחלון: מה?

מר קובי לאור: לא עשינו אז תכנון לפני התקציב

גב' ליהי איינס: זה מה שאני רוצה, אני יכולה לשאול שאלה?

מר קובי לאור: ביום שאושר התקציב ה 500 אלף, לא היה שום תכנון.

גב' שושי כידרון-כחלון: אז למה? למה?

מר קובי לאור: כי לא היה תכנון.

גב' שושי כידרון-כחלון: למה?

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: כי אין כסף. לא מבצעים תכנון.

מר אבישי ברעם: לא נכון שלא היה תכנון.

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: לא היה תכנון.

מר אבישי ברעם: לא נכון. התב"ר של 3.3 כלל את רחוב הגולן.

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: לא היה תכנון.

מר אפי דרעי, ראש העיר: לא היה צריך תב"ר ולא היה צריך שום דבר, ואח"כ מכסים אותו.

היום אתם רוצים הכל מראש אז זה התוצאה.

מר קובי לאור: אין תכנון.

מר אפי דרעי, ראש העיר: אני מחר, מחר, עכשיו יש תכנית, תכנית המתאר תאושר, המשבצת הזאת שהיום היעוד שלה הוא חקלאי, ברגע שתכנית המתאר מאושרת הופכת להיות למה שמופיע בתכנית מגורים משולב מסחר וכו' וכו', אני למחרת שולח להם חיובים, אני לא יכול לחייב בהוצאות פיתוח, אני לא יכול עכשיו לקחת מרכיב הקרקע לא 500 אלף שקל, זה שם כמעט 13-14 דונם חמישה מיליון שקל יכנס, אז מה זה זה נקרא שאני חורג? אני משקיע עכשיו ושיכנס אח"כ אבל בינתיים לתושבים שגרים ממול שמשגעים אותי למה לעשות את זה בלי מדרכה אני נותן מענה.

גב' ליהי איינס: רגע יש לי שאלה, שאלה, חלק מזה זה גם שתילה של עצים נכון? רגע, האם אתם

הולכים לשתול עצים במקום שבו בעצם עבור מי שנמצא ברחוב תושבי הרחוב, זה יסתיר להם את תחנת הדלק? ז"א האם יהיה להם,

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: תחנת הדלק מוסתרת, זה יסתיר להם את החומה של תחנת הדלק.

מר שלום רוזנברג, מהנדס: יש קיר, יש קיר.

מר ירון חדוות: מוסתרת כבר.

גב' ליהי איינס: את החומה של תחנת הדלק.

גב' שושי כידרון-כחלון: החומה הזו מכוערת מי בנה אותה?

גב' ליהי איינס: הנה אז הנה זה מסתיר את ה-,

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: הם, התחנת דלק.

גב' שושי כידרון-כחלון: מכוער אתה ראית אותה? היא יפה כלפי התחנת,

גב' ליהי איינס: אז רגע אז אני רוצה, רגע, רק רגע, רגע אבל אני המתנתי שאת דיברת, אז,

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: עכשיו לא אבל לפי התב"ע לפי התב"ע יש לו אני ראיתי ובדקתי הוא צריך לבצע שם ציפוי.

מר אפי דרעי, ראש העיר: הוא עושה ציפוי הוא חייב לעשות ציפוי וודאי.

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: נמתין לציפוי.

גב' ליהי איינס: רגע אז אני רוצה לחזור לשאלה שלי.

מר אפי דרעי, ראש העיר: על כל הקיר הוא יעשה ציפוי. זה לא יישאר ככה.

גב' שושי כידרון-כחלון: גם כלפי הרחוב?

מר אפי דרעי, ראש העיר: כן כלפי הרחוב בוודאי.

מר שלום רוזנברג, מהנדס: זה מחויב על פי החוק.

גב' ליהי איינס: אבל אני כבר שעה מחכה לשאול שאלה, ובשעה הזו הפתיל שלי לא עובד. אז

תתמודדו.

מר אפי דרעי, ראש העיר: בקשה ליהי.

גב' ליהי איינס: הריטאלין זהו כבר בשעה כזו זהו.

גב' שושי כידרון-כחלון: למה את לוקחת ריטאלין?

גב' ליהי איינס: לא. אני רוצה רגע לשאול, אם אני גרה היום ברחוב, בוא תסביר לי למה זה טוב

לי שאתה תעשה את ההגדלה הזו בצד שבעצם הוא הצד הדרומי זה לא הצד שבו אני נמצאת, בצד שבו שאני גרה.

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: ההגדלה בוצעה. ההגדלה בוצעה.

גב' שושי כידרון-כחלון: זה נעשה כבר.

גב' ליהי איינס: כן.

מר אפי דרעי, ראש העיר: לא למה צריך לגמור עוד לא סיימו לצפות.

גב' שושי כידרון-כחלון: נעשה אבל.

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: לא ההגדלה בוצעה במסגרת החמש מאות אלף.

גב' שושי כידרון-כחלון: ההגדלה בוצעה.

מר אפי דרעי, ראש העיר: כן, כן, כן.

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: ההגדלה בוצעה.

גב' שושי כידרון-כחלון: סעו לרחוב הגולן ותראו.

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: עכשיו מה שאנחנו עושים, עושים שמה שורה של עצים לכל האורך.

גב' ליהי איינס: כן.

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: ועושים שמה מדרכות.

גב' ליהי איינס: כן.

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: ויש שם איך שאמרתי בהתחלה של הרחוב,

מר אפי דרעי, ראש העיר: יש איזה שפיץ.

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: איזה שפיץ צריכים ליישר את זה ואז כל הרחוב יהיה רחוב ישר.

גב' ליהי איינס: ובעתיד כשנרצה לבנות שמה מאחורה בצד הזה.

גב' שושי כידרון-כחלון: אין לך איפה לבנות שם.

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: יש.

גב' ליהי איינס: למה הראה לי כאן פיסת קרקע ירון. ירון הראה לי.

גב' שושי כידרון-כחלון: אין לך איפה לבנות שם. יש לך בשטח הגובל עם התחנה.

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: כן, כן.

מר אפי דרעי, ראש העיר: כל ההמשך, מהתחנה.

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: זה ממזרח לתחנה.

גב' ליהי איינס: אז איך אתה, רגע, אז איך אתה מתמודד עם הטענה שעלתה כאן? כשבעתיד

שנרצה לבנות שמה יהרסו את מה שאנחנו עכשיו נבנה.

מר אפי דרעי, ראש העיר: הם לא יכנסו מהצד הזה.

מר ירון חדוות: אז איפה יכנסו?

מר אפי דרעי, ראש העיר: יש שם הפרשי גובה הם יכנסו מהצד הנמוך, ואנחנו נגיד,

מר ירון חדוות: אין צד נמוך, יש צד של כביש ,57 הצד של החרמון.

מר אפי דרעי, ראש העיר: אנחנו גם יכולים לדרוש את זה מלכתחילה.

גב' ליהי איינס: וזה מה שנעשה?

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: איפה ש-, איפה שהזה שם זה נמוך.

גב' ליהי איינס: רגע אפי וזה מה שנעשה?

מר ירון חדוות: איפה? מה?

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: איפה שהשער, קרוב לשער מאיפה שהאקליפטוס.

מר איציק בראון: בדיוק קרוב קרוב לצומת שם, ממש צמוד לכיכר.

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: אף אחד, אף אחד,

גב' שושי כידרון-כחלון: תגיד האספלט סיימתם שם את האספלט?

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: כן.

גב' שושי כידרון-כחלון: זה נראה זוועה אתה ראית את זה?

מר אפי דרעי, ראש העיר: בקשה, אבישי? אבישי?

מר ירון חדוות: רגע אפשר לחכות עם זה? יש פה איזה צורך תחבורתי, קרדינאלי שעכשיו אני צריך

להוציא על זה 150 אלף שקל?

גב' שושי כידרון-כחלון: זה נראה תכלת, זה נראה זוועה.

גב' ליהי איינס: אז הם בעצם בונים שם?

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: גם כשאנשים יבנו שמה,

גב' ליהי איינס: כן.

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: אף אחד לא יכנס לרחוב החרמון או לרחוב הגולן כדי להיכנס לשמה הוא יכנס דרך רחוב הגילאור כי המסילות לא יעשה שמה את הסיפור.

מר ירון חדוות: בעתיד מי שיבנה אפשר לחייב אותו על הדברים האלה?

גב' שושי כידרון-כחלון: כן זה מה ש-,

מר דני לוין, מנכ"ל: זה מה שאפי אמר.

מר אפי דרעי, ראש העיר: אין בעיה, גם אם הכל גמור.

מר ירון חדוות: אפי עוד שאלה עכשיו רגע בתוך האוניה הזאתי,

גב' ליהי איינס: עכשיו בעצם אתה שותל להם צמחים כדי להסתיר להם את הקיר הדוחה הזה?

מר ירון חדוות: זה בתוך כל הצרכים שיש לנו בישוב עכשיו על 150 אלף שקל זה, זה מה חשוב לנו?

מר אפי דרעי, ראש העיר: עשית, התחלת עבודה.

מר ירון חדוות: יש שם עשרה, עשרה בתים שגרים שמה, אני צריך לבנות מדרכה שם לבתים שיש

שם?

מר אפי דרעי, ראש העיר: כן, כן, כן, כן,

גב' שושי כידרון-כחלון: זה נראה זוועה.

מר אפי דרעי, ראש העיר: אז מה? אם זה היה קורה אצלך ברחוב היית מסכים שחצי רחוב יהיה גמור.

מר ירון חדוות: אז בוא תבוא תהיה אצלי ברחוב ואחרי זה נדבר.

מר ירון חדוות: הרחוב שלך מסודר מאד.

דובר: אתה גר ברחוב מסודר.

מר ירון חדוות: זה מסודר? זה?

גב' שושי כידרון-כחלון: מי עשה שם את העבודה זה נראה רע?

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: לא תקצבנו גם לא נתקן, זה לעשות לכל רוחב הכביש קרצוף וריבוד.

לא נעמוד בזה.

גב' ליהי איינס: בוא תראה ליד רחוב אשוח מה קורה?

גב' שושי כידרון-כחלון: אה עוד לא סיימתם?

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: לא גם לא מתכננים לבצע את זה.

גב' שושי כידרון-כחלון: אתה לא מתכנן?

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: לא.

גב' שושי כידרון-כחלון: למה?

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: חבל על הכסף.

	החלטה:	ה מ מ
	החלטה: מאשרים הגדלת תב"ר מס' 986 פיתוח רח' הגולן ע"ס 147,500 ₪ מקורות מימון: קרנות הרשות
	ממאקשוררותים מ הימגדוןל:ת ק תרבנו"תר ה מרסש' ו6ת98 פיתוח רח' הגולן ע"ס 147,500 ₪
	מקורות מימון: קרנות הרשות

גב' ליהי איינס: רחוב אשוח שכל הילדים הולכים בבוץ כל הזמן.

גב' שושי כידרון-כחלון: חבל על הכסף למה?

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: זה סתם.

גב' ליהי איינס: באשוח.

מר ירון חדוות: זה כל כך לא כורח המציאות היום.

גב' ליהי איינס: המעבר לבית ספר כל בוקר.

מר אפי דרעי, ראש העיר: המעבר המעבר, אבל לא הרחוב.

גב' ליהי איינס: לא הרחוב, נכון. הכל שמה טינופת.

מר אפי דרעי, ראש העיר: אני הבטחתי לבצע אותו זה יבוצע.

מר אבישי ברעם: אני מבקש לומר שני משפטים לפרוטוקול, אני מבקש לא להפסיק אותי.

מר אפי דרעי, ראש העיר: לא מפסיק אותך.

מר אבישי ברעם: התב"ר המקורי במקום הזה היה 3.3 מיליון שקל הוא כלל את רחוב הגולן לפי

מכתב של מהנדס המועצה. בדיעבד הייתה בקשה לתוספת של חמש מאות אלף שקל שכנראה נוצרה בגלל זה שהתגלה שם מובל ביוב וקו בזק שהיה צריך להזיז אותם. במקור, לא, אנחנו כמועצה לא רצינו להזיז אותם בכלל. היינו צריכים להזיז אותם או יותר נכון בעלי התחנה היו צריכים להזיז אותם על חשבונם לא על חשבוננו. למרות זאת הגדלנו את זה בחמש מאות אלף שקל, ועכשיו אנחנו מתבקשים להוסיף עוד מאה חמישים אלף שקל על אותו עניין של כאילו רחוב הגולן, זה לא רחוב הגולן, זה כסף שהלך מהקופה הציבורית למקום שלא היה צריך ללכת אליו.

ולכן צריך לא לאשר את הדבר הזה.

מר אפי דרעי, ראש העיר: אוקי.

מר אבישי ברעם: ולא בגלל רחוב הגולן אלא בגלל שהכסף הלך קודם לדברים שלא היה צריך

ללכת אליהם.

מר אפי דרעי, ראש העיר: טוב אני מציע לאשר את התב"ר, מי בעד ירים ידו? מי נגד? מי נמנע?

תודה.

בעד: אפי דרעי, יעל חן נחמן, מיטל טולדנו, יצחק בראון, דוד ששון, קובי לאור.

נגד: ירון חדוות, שושי כידור-כחלון, אבישי ברעם.

נמנעת: ליהי איינס.

6. הגדלת תב"ר מספר 951 בית כנסת לעדה האתיופית

הצעת החלטה: מאשרים הגדלת תב"ר מספר 951 בית כנסת לעדה האתיופית

ע"ס 170,000 ₪. מקורות מימון: קרנות הרשות.

מר אפי דרעי, ראש העיר: סעיף מספר .5

מר דני לוין, מנכ"ל: הגדלת תב"ר ,951 בית כנסת לעדה האתיופית.

גב' מיטל טולדנו: אני רוצה להגיד משהו.

מר איציק בראון: עוד פעם להגדיל, כל הזמן להגדיל יהיה פעם הפחתה של תב"ר.

גב' מיטל טולדנו: עכשיו אני רוצה להגיד משהו. זהו.

מר דני לוין, מנכ"ל: רגע תנו לי לסיים, אני התאמנתי, התאמנתי בבית.

מר איציק בראון: יהיה פעם הפחתה.

גב' מיטל טולדנו: זהו, עכשיו אני רוצה לדבר.

מר איציק בראון: כל הזמן הגדלה של תב"ר.

מר דני לוין, מנכ"ל: מאשרים הגדלת תב"ר 951 בית כנסת לעדה האתיופית ע"ס 170,000 ₪.

מקור המימון: קרנות הרשות. עכשיו תגיד.

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: כבר דיברו על זה.

מר דני לוין, מנכ"ל: לא. לא הם רוצים עכשיו.

גב' מיטל טולדנו: אפשר לדבר?

מר דני לוין, מנכ"ל: כן בוודאי.

גב' מיטל טולדנו: אפשר לדבר? יופי. אני רוצה להגיד משהו, אני רוצה להגיד משהו שהוא עקרוני

גם מה שנקרא לא רק לגבי התב"ר הזה, אלא לגבי כל מה שאנחנו מדברים פה להלאה. ז"א גם לגבי מבנה הרובוטיקה הזה, זה תקף, וז"א אני יעשה את זה כהערה כללית שאני פשוט לא יעצור תב"ר תב"ר ואגיד את זה. אנחנו עשינו דיון בוועדת הכספים ואנחנו שמנו לב שאנחנו מאשרים תב"רים עם אומדן מסוים, אני בכוונה מדברת ומסתכלת עליכם שאתם לא מגיעים אלינו לדיונים של וועדת הכספים,

גב' ליהי איינס: ואתם צריכים להגיע לדיונים של וועדת הכספים.

גב' מיטל טולדנו: ואתם צריכים להגיע לדיונים של וועדת הכספים גם מנכ"ל חכ"ל וגם מהנדס

אני מסתכלת עליכם בכוונה בכוונה העיניים שלי פה, בכוונה העיניים שלי פה.

מר דני לוין, מנכ"ל: הם לא זומנו, אין דבר כזה שהם מוזמנים והם לא מגיעים. אין דבר כזה.

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: לא זומנתי מיטל. אני אבוא.

גב' מיטל טולדנו: רגע, רגע, רגע.

גב' ליהי איינס: בהחלט.

מר דני לוין, מנכ"ל חכ"ל: בני רק מחכה שתזמינו.

גב' ליהי איינס: אתם בטח מגהקים כל הזמן כשאנחנו במייל של וועדת הכספים.

גב' מיטל טולדנו: אז זהו אנחנו דיברנו עליכם בישיבה של וועדת כספים האחרונה, ואני אסביר

למה. אנחנו מקבלים מכם לפני כל תב"ר אומדנים של כמה הדברים צריכים להתבצע מבחינת תקציב. עכשיו ההגדלות של התב"ר בעצם מראות לנו מחירים בכל מיני דברים שיקרים בשלושים וארבעים אחוז לפעמים מהאומדן. אז אני יודעת שזה מכרזים, ואני יודעת שהכל, אבל זה לא יתכן שהדבר הזה הוא שיטתי. אם הייתה סטייה של עשרה אחוז, של חמישה עשר אחוז מהאומדן, אז סבבה, אני לא מתלוננת, קורה, מכרזים זה לא דבר צפוי, אבל שלושים ארבעים אחוז סטייה מהאומדן, שאחר כך גם אומרים לנו במבנה רובטיקה שאומרים לנו הסטייה מהאומדן הייתה למשל כי אנחנו צריכים, לא כללנו באומדן הראשוני את המזגנים, גם תבנה מבנה רובטיקה בלי מזגנים? כרי לא תבנה אותו בלי מזגנים, דברים כאלה, דברים כאלה,

גב' ליהי איינס: זה נכון? זה בגלל המזגנים?

גב' שושי כידרון-כחלון: לא.

מר דוד ששון: בגלל פיתוח.

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: זה נכון.

מר דוד ששון: בגלל פיתוח.

גב' מיטל טולדנו: מה לעשות, מה לעשות, אני, אני, אני,

גב' ליהי איינס: אני לא מאמינה.

גב' מיטל טולדנו: כיוון שאני יושבת תב"ר תב"ר,

גב' שושי כידרון-כחלון: שיאספו כסף למזגנים.

גב' מיטל טולדנו: כיוון שאני יושבת רגע, כיוון שאני יושבת תב"ר תב"ר, אפשר לסיים? כאילו אני

לא שומעת את עצמי. אני לא יכולה לצעוק, אני מצטערת, אני, אני לא יכולה לצעוק. אני יושבת תב"ר תב"ר בוועדת כספים ומסתכלת ובודקת את אחוז הסטייה מהאומדנים, ואחוז הסטייה מהאומדנים עומד בממוצע אני אגיד לכם הכי זה, בסביבות שלושים ושש אחוז סטייה מאומדנים ממוצע. ז"א שזה לא שתים עשרה אחוז, זה לא עשרה אחוז, שלושים ושש אחוז זה שליש מהתקציב. אני אישרתי בית כנסת לעדה האתיופית שאני אמרתי לעצמי טוב שלוש מאות אלף שקל אתיופים וזה, מסכנים, אוקי, נעשה את איזון הצרכים, התקציב שלנו על הפנים, וביחד נעשה איזה שהוא מן פרישמיש בכזה דבר, אבל חצי מיליון שקל? חצי מיליון שקל? באותה נשימה שאתה לוקח לאנשים אחרים מאתיים, מאתיים ארבעים אלף שקל? נשמע לך הגיוני? נשמע לכם הגיוני? באמת אני שואלת אתכם עכשיו. עכשיו אם אני יודעת מראש שמדובר בפרויקט של חצי מיליון שקל אני אגיד לכם את האמת לא הייתי חולמת לאשר אותו, היד הזו לא הייתה מתרוממת, באמת, כי מה לעשות יש עניין של כסף, יש עניין, אתה יודע שהתקציב בעייתי אתה יודע שהכל מתוח, אתה יודע שכל תב"ר זה, אז הייתי אומרת לעצמי לא אשקיע במועד הזה, לא כשאני במצב כזה של העירייה, לא אשקיע חצי מיליון שקל לטובת פרויקט חשוב ככל שיהיה.

גב' שושי כידרון-כחלון: הגזבר יאהב אותנו.

גב' מיטל טולדנו: הגזבר? על הכיפאק.

מר שלום רוזנברג, מהנדס: אני רוצה להגיד ברשותך אם סיימת את דברייך, אני חייב, אני חייב להגיב.

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: לא התחלנו בפרויקט של בית הכנסת לאתיופים, מיטל הייתה בוועדת מכרזים בחכ"ל.

גב' מיטל טולדנו: נכון.

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: היא שמעה בדיוק את התוצאות של המכרז.

גב' מיטל טולדנו: נכון, נכון. ואמרתי לך, הפתעה לרעה, ואני לא הייתי מאשרת את זה

מלכתחילה, אני אמרתי את זה במקום, אמרתי לך את זה במקום. אמרתי לך את זה במקום.

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: אז עכשיו גם אפשר לא לאשר.

גב' שושי כידרון-כחלון: התב"ר הזה אושר לפני שנתיים למה הוא עולה עכשיו באומדנים

חדשים? הוא אושר לפני שנתיים התב"ר הזה, לפני שנתיים הצביעו על הדבר הזה.

מר אפי דרעי, ראש העיר: אבל אז לא היו הצעות, אז הייתה הצעה...

גב' שושי כידרון-כחלון: למה? למה? אני שואלת למה? למה חיכיתם שנתיים? אוקי?

מר ירון חדוות: שנתיים לא הייתה הצעה? מה זה?

מר אפי דרעי, ראש העיר: מה, אז היה לנו אומדן של הצעת מחיר של חברה.

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: היתר בניה.

מר אפי דרעי, ראש העיר: ועכשיו אתה צריך ללכת, אתה עכשיו צריך ללכת להגיש בקשה, לעשות להם תמחור מחדש אחרי שנתיים. אחרי שאתה,

גב' שושי כידרון-כחלון: למה אתה עושה אחרי שנתיים?

מר אפי דרעי, ראש העיר: כי לא אישרו לנו את התכניות אחרי שסיימנו את כל התכניות והגענו לסוף,

מר שלום רוזנברג, מהנדס: היה עניין עם, אני אוסיף...

מר אפי דרעי, ראש העיר: יש לנו טעות פה במיקום השביל התחלנו את כל התכנון מחדש, כל, אתם יש לכם ניסיון בכלל בהגשת תכניות למבנה ציבור?

גב' שושי כידרון-כחלון: אין לנו שום ניסיון לך יש ניסיון כי אתה ארבעים שנה ראש העיר. אז איך

זה קורה? אם אתה ארבעים שנה עם ניסיון איך זה קורה? אתה יכול להסביר לי?

מר ירון חדוות: יש לך ניסיון ואתה עדיין כל פעם טועה. ארבעים שנה ועדיין אתה מפספס.

מר שלום רוזנברג, מהנדס: אני אסביר.

מר אפי דרעי, ראש העיר: כי להגיש, לעשות תכנון של כזה דבר, את רואה,

גב' שושי כידרון-כחלון: זה תכנון כושל לפי מה שאתה אומר.

מר אפי דרעי, ראש העיר: למה כושל?

גב' שושי כידרון-כחלון: כי השביל הזה לא יכול להיות פה, אתה אומר, לא אני. אני אין לי ניסיון

לא מבינה.

מר ירון חדוות: כי אתה לא יודע איפה השביל. אני יש לי שביל אחד.

מר איציק בראון: אין לך.

מר שלום רוזנברג, מהנדס: אפשר להגיב אפי? אני רוצה רגע. שושי. שושי אפשר?

גב' שושי כידרון-כחלון: יש מתכננים שטועים שישלמו על זה.

מר אפי דרעי, ראש העיר: הם ישלמו על זה, לא שילמנו להם.

מר שלום רוזנברג, מהנדס: אני, לא אני רוצה להגיב. ברשותכם. אני רוצה.

מר אפי דרעי, ראש העיר: כן.

גב' שושי כידרון-כחלון: אז לא שילמתם להם.

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: למי?

מר שלום רוזנברג, מהנדס: כמה דברים ברשותך מיטל בעיקר לאמירות שאמרת לנו. אחד אנחנו תמיד, כשתזמינו אותנו לוועדת כספים, אני בשם עצמי וגם בשם בני ירשה לי נבוא וגם נבוא וכשהוזמנו לפחות באנו, אין שום מגבלה, להיפך הוא הנכון. ואחרי זה עוד את מציגה פה נתון שהוא מטעה. שאת אומרת על חריגה של שלושים ושישה אחוז זה נתון מטעה באופן חד משמעי.

אני אסביר דבריי, למה.

גב' מיטל טולדנו: אוקי.

מר שלום רוזנברג, מהנדס: כדאי שתעשי, תציגי את הנתון הזה כשתשימי את סך כל הפרויקטים כמה חורגים. כי אנחנו היום, והסברתי את זה גם לוועדת כספים כשאני בונה גן ילדים בבית ספר אנחנו חורגים ודאי באחוזים בודדים ואני מראש אומר אני לא לוקח בצ"מ כדי לא לתפוס,

גב' מיטל טולדנו: אני לא דיברתי על הפרויקטים האלה.

מר שלום רוזנברג, מהנדס: מיטל אני הקשבתי מיטל אני הקשבתי לך בקשב רב.

גב' מיטל טולדנו: אני לא דיברתי על הפרויקטים האלה.

מר שלום רוזנברג, מהנדס: אז תחזרי מדברייך על חריגה הגורפת של שלושים ושש אחוז.

גב' מיטל טולדנו: אני לא, אני לא דיברתי על פרויקטים, דיברתי על הפרויקטים שהם לא גן ילדים

בבית ספר.

מר שלום רוזנברג, מהנדס: אני רוצה להסביר, שנייה אחת.

גב' מיטל טולדנו: לא גן ילדים בבית ספר.

מר ירון חדוות: אתה לא לוקח בעצם שיקול בלתי צפוי.

מר אפי דרעי, ראש העיר: שלום דבר ברצף עזוב נו באמת.

גב' ליהי איינס: אני לא מצליחה להבין מה אמרת.

מר שלום רוזנברג, מהנדס: אבל שנייה אבל היא מדברת על כך שאנחנו,

מר ירון חדוות: הוא אמר שהוא לא לוקח בלתי צפוי מראש.

מר שלום רוזנברג, מהנדס: הייתה פה אמירה אולי אני לא שמעתי טוב אחרי 12 שעות עבודה היום, שאומרים שיש פה חריגה ממוצעת על כל התב"רים בשלושים ושישה אחוז.

גב' מיטל טולדנו: על התב"רים המיוחדים, וודאי לא על הגנים בבית ספר.

מר שלום רוזנברג, מהנדס: על התב"רים בכלל אמרת.

גב' מיטל טולדנו: הכוונה, הכוונה היא, הכוונה,

מר שלום רוזנברג, מהנדס: אם זה רק על תב"רים מיוחדים אז אין לי בעיה עם זה.

גב' מיטל טולדנו: הכוונה היא, הכוונה,

מר שלום רוזנברג, מהנדס: אני רוצה להגיד, שנייה, תני לי לסיים,

גב' מיטל טולדנו: אני לא מדברת על הגנים בבתי הספר אני אומרת, אני, אני מאשרת פרויקט כמו

בית כנסת, אני מאשרת פרויקט כמו מבנה רובוטיקה, אומרים לי העלות שלו נגיד שלוש מאות אלף שקל בית כנסת,

מר שלום רוזנברג, מהנדס: מיטל אם את מדברת על התב"רים ה-, ה-, ה-,

גב' מיטל טולדנו: נו יפה, נו?

מר שלום רוזנברג, מהנדס: מיטל שנייה, אם את מדברת על, מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: מיטל בתוך הכנסת הזה אם תשימי לב יש תקציב תוספת של לתקן ולהשליש את המבנה הקיים של מערכת חשמל תקינה.

גב' שושי כידרון-כחלון: לא ידעתם את זה?

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: לא. לא.

גב' שושי כידרון-כחלון: שהבאתם את השלוש מאות אלף שקל.

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: לא מאיפה אני צריך לדעת?

גב' שושי כידרון-כחלון: על בסיס מה הבאתם, באמת אני שואלת שאלות שאני רוצה לקבל

עליהם תשובות.

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: אני אגיד לך.

גב' שושי כידרון-כחלון: על בסיס מה היה אומדן לפני שנתיים של שלוש מאות אלף שקל?

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: לקחו, נלקח אומדן של כמה שעלה, תוספת חדר, תוספת חדר באותה תקופה נדמה לי זה היה בבית הקשיש. זה היה.

מר שלום רוזנברג, מהנדס: מבנה כזה, בשטח כזה.

גב' שושי כידרון-כחלון: תוספת חדר?

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: כן.

גב' שושי כידרון-כחלון: אוקי.

מר אפי דרעי, ראש העיר: סדר גודל.

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: סדר גודל, כן.

גב' שושי כידרון-כחלון: והחלטתם לשנות עכשיו את ה-?

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: עכשיו, לא. שום דבר לא השתנה, אבל פה יש לך את המבנה של המועדון של האתיופים יש שמה כל מערכת החשמל גמורה לחלוטין, לא יעבור אישור כיבוי אש.

מערכת גילוי ועשן שמה לא תעבור אישור כיבוי אש.

מר אפי דרעי, ראש העיר: הדברים האלה השתנו, לפני שנתיים דברים כאלה זה אושר.

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: יש שמה תקלות, עכשיו אין לי שום בעיה, אם אנחנו נבנה את זה, מר אפי דרעי, ראש העיר: אנחנו עם המתנ"ס את יודעת כמה כסף הלך לנו פה על הספרייה?

עברנו על הספרייה אפשר היה לצפות את זה? עכשיו כל יום בכיבוי אש,

מר איציק בראון: מה תוקע לידי אתה יכול להסביר לי מה תוקע עכשיו לנו שאם היום אנחנו

אומרים הגדלה של מאה כמה כתבת?

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: שבעים.

מר איציק בראון: מאה שבעים, שלא יבוא לי בעוד שנה עוד שנתיים תוספת של מאה חמישים אלף

שקל.

גב' שושי כידרון-כחלון: הוא לא מבטיח לך את זה.

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: הנבואה ניתנה לשוטים אחד.

מר איציק בראון: אה. הבנתי אז כל פעם אנחנו בשיטת הסלמה.

גב' שושי כידרון-כחלון: כן, כן. אוקי.

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: שתיים, בהחלטה של וועדת מכרזים, נאמר, ומיטל תהיי איתי רגע.

גב' מיטל טולדנו: אני אתך.

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: שננהל מו"מ עם הקבלן הזוכה וכבר ניהלתי מו"מ עם הקבלן הזוכה וכנראה אנחנו מורידים בארבעים אלף שקל, אני מוריד אלמנטים אני מודה, אבל אנחנו מורידים אלמנטים שלא אקוטיים.

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: אל תוריד אלמנטים עשרות פעמים אמרתי לך.

מר ירון חדוות: מה זה את האלמנט אח"כ מה זה אני מוריד את האלמנטים.

מר איציק בראון: אני מציע,

מר אפי דרעי, ראש העיר: תמשיך תמשיך.

מר איציק בראון: אני מציע לאנשי המקצוע שבפעם שמגיע תב"ר שאתם עושים את החישובים

תיקחו מראש,

מר ירון חדוות: דיברנו על זה בוועדת כספים.

מר איציק בראון: שלושים אחוז שתפתיעו אותנו שלא תגיעו ולא נוציא את זה,

מר דני לוין, מנכ"ל: אנחנו לא יכולים.

מר איציק בראון: שפעם אחת מאשרים משהו שלא יגיע.

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: סליחה למה אתה לא מדבר שפתאום את רחוב בגין הסתיים עכשיו היה מליון מאתיים נגמר במיליון מאתים אף אחד לא מדבר.

גב' שושי כידרון-כחלון: מה מה? על מה אתה מדבר?

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: ברחוב בגין מיליון מאתיים נגמר מיליון מאתיים.

מר ירון חדוות: אבל רגע למה זה אמור להיגמר במיליון שש מאות?

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: לא אבל רוב הפרויקטים,

גב' שושי כידרון-כחלון: אז קודם כל, כל הכבוד, אם אפשר שתתכנס כל פעם לתב"ר שאתה מציג,

אין בעיה, על הכיפאק מה.

מר ירון חדוות: כל הכבוד, בסדר בשביל זה אתה פה. בגלל שאנחנו אין לנו אנחנו כסף אנחנו פה

מגרדים מתחת לבלטות שאין לנו בלטות כי אנחנו עומדים על חול, אז מה?

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: שעושים תשתיות, שעושים תשתיות, ירון, שעושים תשתיות הביצוע הוא מהיר.

מר ירון חדוות: בני אני רוצה לקחת, זה בסדר, אני רוצה לקחת את הדיון למקום אחר.

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: בני בני נו באמת? אומרים לך לא לחרוג מעבר לעשרה אחוז, די, צריכים לעמוד ביעד עשרה אחוז. תעשה דבר אמיתי, ועשרה אחוז בלתי צפוי.

מר ירון חדוות: אנחנו הולכים להקים אפי, אנחנו הולכים, איציק אנחנו הולכים להקים עכשיו

מבנה.

דובר: אתה יכול להוסיף מראש בני.

גב' שושי כידרון-כחלון: על שלוש מאות אלף שקל עשרה אחוז זה רק...

מר ירון חדוות: אנחנו הולכים להוסיף מבנה עכשיו שבבעלות העירייה עבור העדה האתיופית

ולבנות להם בית כנסת. זה מצד אחד.

גב' שושי כידרון-כחלון: כן, כן. אפשר לתת להם את הבית כנסת ברחוב האשל.

מר ירון חדוות: יש לנו, כמה גני ילדים נטושים יש לנו?

גב' שושי כידרון-כחלון: ארבעה חמישה.

מר איציק בראון: זה אפי או את יעל, יעל היא אחראית על ה-,

מר ירון חדוות: יעל.

גב' שושי כידרון-כחלון: יעל במסעדה עכשיו היא בוחרת את התפריט.

מר ירון חדוות: כמה, כמה כמה גני ילדים עכשיו יש הם לא בשימוש?

גב' יעל נחמן: כמה לא בשימוש? יש לנו, יש לנו,

מר דני לוין, מנכ"ל: בשימוש לגני ילדים או לא בשימוש?

גב' שושי כידרון-כחלון: ארבעה לדעתי או שלושה.

גב' יעל נחמן: שלושה כרגע.

מר ירון חדוות: אי אפשר לקחת את אחד הגני הילדים האלה ולהפוך את זה למבנה של בית כנסת?

מה למה לא?

גב' יעל נחמן: לא, לא, לא, לא. עם הזמן הם מקבלים בחזרה, בהתאם לדרישה.

מר ירון חדוות: הכל הכל זמני. גם המבנים שאנחנו בונים להם עכשיו רוב המבנים הם בבעלות

שלנו. אבל אם נצטרך אנחנו נוציא אותם משם.

גב' יעל נחמן: השנה לא, לא, השנה, השנה העתקנו....

גב' שושי כידרון-כחלון: הגן התקשורתי שסגרתם דווקא מבנה טוב ל-, תשפצו אותו.

מר ירון חדוות: אתם נותנים מקלטים לבתי כנסת, עכשיו אנחנו רוצים גני ילדים יש לנו גני ילדים

נטושים, לא יודע, או גן ילדים או מקלט, שיהיה מסודר. מה אנחנו צריכים שכולם יתקעו פה.

גב' יעל נחמן: לא לא. בית כנסת לא יכול,

מר אפי דרעי, ראש העיר: יש להם בית כנסת מתחת לאף והם לא נכנסים אליו נו באמת.

מר ירון חדוות: יש להם בית כנסת מתחת לאף והם לא נכנסים אליו.

גב' שושי כידרון-כחלון: הם רבו עם המרוקאים.

מר אפי דרעי, ראש העיר: בית כנסת של המרוקאים הם לא נכנסים.

גב' שושי כידרון-כחלון: כן הם רבו עם המרוקאים.

מר ירון חדוות: מי לא נכנס לבית כנסת של המרוקאים?

גב' שושי כידרון-כחלון: מי ? האתיופים.

מר ירון חדוות: האתיופים לא נכנסים לבית כנסת?

גב' שושי כידרון-כחלון: הם רבו איתם.

מר קובי לאור: יש קהילה מספיק גדולה כדי שיהיה להם משלהם. הלאה חבר'ה.

מר אפי דרעי, ראש העיר: מה זה משנה רוצים משלהם נו באמת. אני מציע לאשר, מי בעד ירים ידו?

גב' ליהי איינס: רגע, רגע, רגע, שניה, תן, תן עוד חצי דקה, אני מתלבטת רצח.

גב' מיטל טולדנו: כן זהו, אנחנו בהתלבטות מאד גדולה.

מר אפי דרעי, ראש העיר: מה יש פה להתבלט חבר'ה באמת.

מר קובי לאור: חבר'ה חבר'ה אבישי הצביע בעד, מישהו פספס את זה.

מר דני לוין, מנכ"ל: זה באמת נכון, זה רגע מחונן.

מר קובי לאור: אני התרגשתי אבישי אני התרגשתי.

מר דני לוין, מנכ"ל: רגע מחונן.

גב' יעל נחמן: תצלמי אותו.

מר קובי לאור: אני תיכף קם אני מחבק אותך, אני התרגשתי ריגשתי אותי הפעם.

גב' מיטל טולדנו: אבישי אנחנו מתרגשים.

גב' ליהי איינס: אני הצבעתי בעד בפעם הקודמת.

מר אפי דרעי, ראש העיר: נכון. כולנו הצבענו בעד.

מר קובי לאור: נו אז קדימה ליהי איינס יש קהילה שלמה שצריכה מקום משלה להגיע בערב שישי

ולהרגיש כמו קהילה.

מר ירון חדוות: לא, לא, לא. אני לא מצביע זה לא נורמאלי.

גב' שושי כידרון-כחלון: יש את בית הכנסת ברחוב האשל אפשר לתת להם אותו.

מר קובי לאור: אז מה?

מר אפי דרעי, ראש העיר: זה רחוק להם, הם לא הולכים יותר ממאה מטר.

גב' שושי כידרון-כחלון: זיגדון לא רוצה אותו זיגדון אמר שזה קטן לו.

מר אבישי ברעם: מה רחוק להם? האתיופים הלכו עשרים קילומטר.

מר איציק בראון: אתיופי בא נח רץ מרתון.

מר קובי לאור: אבישי תראה איזה רע זה נגמר, פדיחה זה יהיה כתוב מה שאתה אמרת. נשמע רע.

מר דני לוין, מנכ"ל: יאללה ליהי תחליטי נו.

מר אבישי ברעם: לא נכון, לא נגמר רע, עושים אותם נכים?

גב' שושי כידרון-כחלון: זה יגמר בארבע מאות שבעים אלף שקל?

גב' ליהי איינס: בסדר הגעתי להחלטה.

גב' שושי כידרון-כחלון: זה יגמר בארבע מאות שבעים אלף שקל?

מר קובי לאור: מי בעד? מי בעד?

גב' שושי כידרון-כחלון: מה אתה נהיית מנהל את הדיון פה?

מר אבישי ברעם: מי בעד מה? מי בעד מה?

גב' שושי כידרון-כחלון: זה יגמר בארבע מאות שבעים אלף? אתה אמנם מנכ"ל אבל לא כאן.

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: שושי שושי גם, גם אם יגמר בארבע מאות שישים ארבעים יחזרו לקרן.

גב' שושי כידרון-כחלון: זה ברור לי.

גב' מיטל טולדנו: זה ברור אבל,

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: הוא עושה מאמץ עכשיו.

גב' שושי כידרון-כחלון: שאלתי אם זה יעלה יותר מארבע מאות שבעים.

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: לא הוא, אז לא, הוא עושה מאמץ להקטין את זה.

גב' שושי כידרון-כחלון: מי עושה מאמץ? הוא יוריד לך אלמנטים ואחרי זה זה יעלה לך יותר

יקר. הוא ככה עושה.

מר ירון חדוות: תגיד לי אח"כ אנחנו גם צריכים לשלם את התחזוקה על זה?

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: זה את צודקת.

מר ירון חדוות: אלמנט של לתחזק אותו?

מר אפי דרעי, ראש העיר: מי בעד ירים ידו?

מר ירון חדוות: רגע יש לי שאלה אחת יש לנו אחרי זה הוצאות תחזוקה לבית כנסת?

מר אבישי ברעם: על מה?

מר אפי דרעי, ראש העיר: על התב"ר.

מר אבישי ברעם: אה.

מר אפי דרעי, ראש העיר: הצבעת בעד, חזרת בך?

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: זה שלנו.

מר ירון חדוות: אני נגד.

מר אפי דרעי, ראש העיר: מי נגד?

מר איציק בראון: קיבל נזיפה.

מר ירון חדוות: אבל יש לנו הוצאות תחזוקה הרי.

גב' שושי כידרון-כחלון: ואני מקווה שזה הבית כנסת האחרון שיבנה בקדנציה שלך.

מר דני לוין, מנכ"ל: רגע אתם? מה אתם?

גב' אסנת טל: מה מה בעד? מה נגד? לא.

מר דני לוין, מנכ"ל: מה אתם? אתה נגד? ירון נגד? שוש? אתה מה? נגד? איזה קיצוניות מה? עד שהוא חגג את הזה. את זה שאתה מצביע בעד.

מר קובי לאור: למה במקבת ינוב את לא רוצה שיבנה בית כנסת?

גב' שושי כידרון-כחלון: תגידו לי ממתי אתם כותבים פרוטוקול איפה הכתבת?

גב' אסנת טל: אני לא כותבת פרוטוקול, אני כותבת לעצמי.

מר קובי לאור: שושי במקבת ינוב את לא רוצה בית כנסת?

גב' שושי כידרון-כחלון: במקבת ינוב?

מר דני לוין, מנכ"ל: אז רגע, את מה?

מר קובי לאור: שכונה חדשה.

גב' שושי כידרון-כחלון: מההשבחה יהיה מלא כסף.

	החלטה:	ה מ מ
	המחאלשטרהים: הגדלת תב"ר מס' 951 בית כנסת לעדה האתיופית ע"ס 170,000 ₪ מקורות מימון: קרנות הרשות
	ממאקשוררותים מ יהמגודן:ל תק רתנבות"ר ה מרסש'ו ת51 9 בית כנסת לעדה האתיופית ע"ס 170,000 ₪
	מ קורות מימון: קרנות הרשות

מר דני לוין, מנכ"ל: מה את בעד או נגד?

גב' שושי כידרון-כחלון: אני בעד.

מר דני לוין, מנכ"ל: נגד או נמנעת? נמנעת? ואבישי,

גב' שושי כידרון-כחלון: איך אני נמנעת אני אומרת שאני בעד ואתה שומע שאני נמנעת.

מר אפי דרעי, ראש העיר: מי נגד.

מר ירון חדוות: אני, אני אמרתי שאני נגד. אני אמרתי שאני נגד.

גב' שושי כידרון-כחלון: בעד אמרת לא?

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: כולם בעד, שוש נגד.

מר אפי דרעי, ראש העיר: הוא עכשיו לא הצביע בגללך.

מר איציק בראון: הוא הצביע נגד בגללך עכשיו.

מר קובי לאור: לא הוא חזר בו, הוא חזר בו שושי. הוא חזר בו.

גב' שושי כידרון-כחלון: בגללי?

מר איציק בראון: ככה הוא אומר.

גב' שושי כידרון-כחלון: אתה בלבלת אותי. זה הגיל.

מר דני לוין, מנכ"ל: אתה בעד? אתה בעד?

מר אפי דרעי, ראש העיר: בוא נעשה עוד פעם, מי בעד?

מר קובי לאור: מי בעד?

מר אפי דרעי, ראש העיר: מי נגד?

מר דני לוין, מנכ"ל: רק ירון.

גב' אסנת טל: אז רק ירון.

מר אפי דרעי, ראש העיר: תודה.

מר דני לוין, מנכ"ל: ואלה קשה אתכם.

בעד: אפי דרעי, יעל חן נחמן, אבישי ברעם, מיטל טולדנו, ליהי איינס, שושי כידור-כחלון, יצחק בראון, דוד ששון, קובי לאור.

נגד: מר ירון חדוות

7. הגדלת תב"ר מספר 870 בניית בית ספר יסודי יפה נוף

הצעת החלטה: מאשרים הגדלת תב"ר מספר 870 בניית בית ספר יסודי יפה נוף

ע"ס 326,927 ₪. מקורות מימון: מפעל הפיס.

מר אפי דרעי, ראש העיר: דני, יפה נוף.

מר דני לוין, מנכ"ל: הגדלת תב"ר מספר 870 בניית בית ספר יסודי יפה נוף. הצעת החלטה מאשרים הגדלת של תב"ר.

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: זה תוספת, תוספת משרד החינוך.

מר דני לוין, מנכ"ל: .326,927 מקורות המימון: מפעל הפיס. מי בעד? מי נגד?

גב' שושי כידרון-כחלון: זהו נגמר הבית ספר?

מר אפי דרעי, ראש העיר: מי בעד?

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: עוד לא עוד לא לא לא לא לא לא.

גב' שושי כידרון-כחלון: רגע נגמר הבית ספר?

מר שלום רוזנברג, מהנדס: לא מה פתאום.

גב' שושי כידרון-כחלון: מה לא?

מר אפי דרעי, ראש העיר: זה שלב א'.

מר דני לוין, מנכ"ל: לא בשלב הזה.

מר שלום רוזנברג, מהנדס: בשלב הזה מה קרה לכם.

גב' שושי כידרון-כחלון: מה שלב הזה?

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: חשבון סופי.

מר שלום רוזנברג, מהנדס: שלב סופי הנה, יש שלב ג' שלא תקצבנו עוד.

מר אפי דרעי, ראש העיר: שלב ג' עוד לא התחלנו בכלל.

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: שושי זה תוספות על ריהוט תוספות על,

מר דני לוין, מנכ"ל: ריסוס.

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: קרקע או כל מיני דברים כאלה.

מר דני לוין, מנכ"ל: פ"א?

מר שלום רוזנברג, מהנדס: כן.

מר דני לוין, מנכ"ל: פ"א תודה.

	החלטה:	ה מ מ פ
	המאחשלטרהים: ה גדלת תב"ר מס' 870 בניית בי"ס יסודי יפה נוף ע"ס 326,927 ₪ מקורות מימון: מפעל הפיס
	ממאקשוררותים מ הימגדוןל:ת מ תפבע"ל רה מפסיס' 0 87 בניית בי"ס יסודי יפה נוף ע"ס 326,927 ₪ פה אחד
	מפהק וארחותד מ ימון: מפעל הפיס

בעד: אפי דרעי, יעל חן נחמן, ירון חדוות, אבישי ברעם, מיטל טולדנו, ליהי איינס, שושי כידור-כחלון, יצחק בראון, דוד ששון, קובי לאור.

8. הגדלת תב"ר מספר 102 בניית מבנה רובוטיקה

הצעת החלטה: מאשרים הגדלת תב"ר מספר 102 בניית מבנה רובוטיקה

ע"ס 400,000 ₪.

מר דני לוין, מנכ"ל: הגדלת תב"ר מספר 102 בניית מבנה רובוטיקה. 400 אלף שקל. מקורות המימון: קרנות הרשות. בני בבקשה.

מר איציק בראון: מאיפה מגיעה החריגה?

גב' ליהי איינס: אני רוצה לשאול שאלה. אני רוצה לשאול שאלה דווקא את ראש העיר. ראש

העיר יש לנו שנה הבאה ט' בבית ספר עתיד, גם הם יצטרכו להשתמש ברובוטיקה האם המבנה הזה שאנחנו אישרנו את המיליון שקל ועכשיו אני מבינה שנאשר עוד ארבע מאות אלף שקל, האם גם יעמוד לרשותם של תלמידי עתיד המבנה הזה?

גב' שושי כידרון-כחלון: ליהי יש החלטת מועצת עיר שקבעה שהמבנה עומד לטובת כל תלמידנו.

מר איציק בראון: כל תלמידנו.

גב' ליהי איינס: אני יודעת אני ערה להחלטה הזאתי אני הצבעתי בעד אני מכירה אותה ואני

עדיין שואלת ומבקשת לדעת, מאחר,

דובר: לא תוקשר לרובוטיקה.

גב' ליהי איינס: סליחה?

גב' שושי כידרון-כחלון: מה?

דובר: לא תוקשר לרובוטיקה.

מר דוד ששון: שהקהל ישב בשקט.

גב' שושי כידרון-כחלון: לרובוטיקה.

גב' ליהי איינס: מאחר, אתה תדבר יפה.

מר איציק בראון: לא לא אנחנו מבקשים מכל הקהל לא לעשות מהומות.

מר דני לוין, מנכ"ל: תקרא לפיקוח.

גב' ליהי איינס: אני כרוחה אחר הקהל ולכן אני לא אובייקטיבית אבל הקהל צודק, השאלה היא

באמת,

מר אפי דרעי, ראש העיר: הקהל צודק.

מר איציק בראון: רגע מחיאות כפיים לקהל.

גב' ליהי איינס: מחיאות כפיים לקהל. מישהו לרוץ איתו. אז אני רוצה לדעת האם הארבע מאות

אלף שקלים שאנחנו גם נשיג,

מר אפי דרעי, ראש העיר: הארבע מאות אלף,

גב' ליהי איינס: בסופו של דבר, בסופו של דבר המבנה תשים לב שאנחנו מדברים על טטים...

מר אפי דרעי, ראש העיר: הבנתי את השאלה את עוד פעם חוזרת?

גב' ליהי איינס: לא לא רגע רגע הטט' צריכים סדנאות, הם צריכים סדנה כדי לבנות את

הרובוטים אני רואה מה הם עושים הבן שלי משתתף.

מר איציק בראון: יש לך ילד שם?

גב' ליהי איינס: בוודאי.

מר איציק בראון: הבנתי את העניין.

גב' ליהי איינס: ולא לכן אני יודעת.

מר אפי דרעי, ראש העיר: אסור לך להשתתף בדיון.

מר דני לוין, מנכ"ל: זהו, מנועה.

גב' ליהי איינס: כן אה? אז אני רוצה לדעת, אני רוצה לדעת באמת...

מר דני לוין, מנכ"ל: אבישי?

מר אבישי ברעם: מה?

מר דני לוין, מנכ"ל: היא יכולה להצביע?

מר אבישי ברעם: לא.

מר אפי דרעי, ראש העיר: תיכף תגיד לי גם ש-,

מר אבישי ברעם: לא.

גב' ליהי איינס: האם הסדנאות האלה לשירותם של כל התלמידים.

גב' יעל נחמן: הצבענו כבר על הבית ספר של יפה נוף?

גב' ליהי איינס: מה?

מר אפי דרעי, ראש העיר: מי שיש לו ילד בבית ספר לא יכול להשתתף בדיונים על בתי הספר.

מר אבישי ברעם: אם מאשרים לאותו בית ספר, בטח.

מר דני לוין, מנכ"ל: בלי סוף אתה עושה את זה. שיפוצי קיץ.

גב' יעל נחמן: לא מה פתאום לא צריך להגזים.

גב' ליהי איינס: אז אם כך אנחנו לא יכולים להצביע על כלום.

מר דני לוין, מנכ"ל: נכון.

גב' ליהי איינס: כי אנחנו גרים פה, אז בואו לא נצביע על שום דבר.

גב' יעל נחמן: אין לך ניגוד עניינים.

גב' ליהי איינס: אין כאן שום ניגוד עניינים.

מר אפי דרעי, ראש העיר: בואי אני רוצה לענות לך ליהי.

גב' ליהי איינס: כן.

מר אפי דרעי, ראש העיר: בואי אנחנו, אנחנו פה עם הסיפור של הרובוטיקה.

גב' ליהי איינס: כן.

מר אפי דרעי, ראש העיר: אתם שמים, ראיתם את הקבוצה שם שזכתה מקום ראשון בבית ספר עתיד.

גב' ליהי איינס: נכון מחר בעזרת השם,

מר איציק בראון: אל תדאג הם יבואו מחר לקחת צ'יק.

מר אפי דרעי, ראש העיר: ויש, ויש קבוצות כאלה, שתי קבוצות.

גב' ליהי איינס: מהכיתה של הבן שלי.

דובר: שתי קבוצות עברו היום.

גב' ליהי איינס: נכון מאד.

מר אפי דרעי, ראש העיר: אני יכול לדבר? מספיק.

מר איציק בראון: לא לא כמה נוסעים השנה ליוסטון?

מר אפי דרעי, ראש העיר: אף אחד לא נוסע.

גב' ליהי איינס: ואי מלא ייסעו.

דובר: בינתיים קבוצה אחת.

מר איציק בראון: לא כמה נבחרי ציבור?

דובר: אה.

מר איציק בראון: מה עוד פעם הקהל מתערב?

גב' שושי כידרון-כחלון: נבחרי ציבור יסעו על חשבונם סליחה תרגעו פה כולם.

גב' יעל נחמן: מי? מי?

גב' שושי כידרון-כחלון: נבחרי הציבור כולם יסעו על חשבונם אם הם רוצים לנסוע. עם כל הכבוד

לכם זה כסף של הציבור.

גב' יעל נחמן: אבל לא נוסעים הבנתי. זה לא בעיה שלנו.

מר ירון חדוות: אפי יש לי שאלה. המיליון הראשונים המיליון הראשונים אושרו כנגד הלוואה

נכון? המיליון הראשונים אושרו כהלוואה?

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: המיליון הראשון כהלוואה אם אני לא טועה.

מר ירון חדוות: אז שייקח הלוואה.

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: לא אין לי אני לא יכול.

מר ירון חדוות: למה אתה לא יכול?

מר אפי דרעי, ראש העיר: חזי תנו לי לדבר נו באמת.

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: אני לא אמרתי כלום.

מר ירון חדוות: רגע, רגע, רגע, לא אפי.

מר אפי דרעי, ראש העיר: לא אני גם צריך לענות לה, מה זה רגע, רגע, מה אתה אומר לי רגע. לא נתתי לך רשות דיבור בכלל אתה כבר קופץ. אני באמצע התשובה ואתם, מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: לא אני לא הפסקתי אותך.

מר ירון חדוות: מה התשובה? מה השאלה? רגע, עזוב מה היא שאלה?

מר אפי דרעי, ראש העיר: היא שאלה האם עתיד ישתתפו במבנה של הרובוטיקה?

מר ירון חדוות: ומה התשובה הייתה?

גב' יעל נחמן: עכשיו הוא נותן.

מר אפי דרעי, ראש העיר: אני רוצה לענות אתם לא מאפשרים לי לענות.

מר ירון חדוות: אבל הוא נתן את התשובה.

מר אפי דרעי, ראש העיר: התחלתי להגיד שבקבוצה כמו של רובוטיקה שהיום הם חתים?

גב' ליהי איינס: ז' ו ח'.

מר אפי דרעי, ראש העיר: ז' ו ח' . ז ו ח יש עוד שתי קבוצות באיש שלום.

גב' ליהי איינס: נכון מאד.

מר אפי דרעי, ראש העיר: שגם הם יש לנו בדיוק את אותה בעיה. המבנה של הרובוטיקה אמור לשמש בעיקר את ה FLL איך זה נקרא?

גב' ליהי איינס: נכון זה ז ח.

גב' יעל נחמן: לא את הגדולים.

מר אפי דרעי, ראש העיר: לא את הגדולים.

מר בני סעד מנכ"ל החכ"ל: .FRC

מר אפי דרעי, ראש העיר: .FRC

גב' ליהי איינס: לא FLL זה אנחנו ז ח'.

מר אפי דרעי, ראש העיר: וFLL יש להם מעבדות נפרדות. ויש את הצעירים יותר שזה FTC יש לנו כבר איזה שמונה תשע קבוצות שמתחרות בכל מיני, ואנחנו צריכים עכשיו בלי קשר למה שאנחנו עכשיו הולכים להרחיב לעשות איזה שהיא רביזיה בכל מה שקשור לרובוטיקה איך אנחנו מתכוונים לקדם את התחום הזה שבאמת יצר לנו פה מן באז חיובי בצורה בלתי רגילה.

גב' ליהי איינס: נכון מאד.

מר אפי דרעי, ראש העיר: שהוא יורד מחלחל גם בבתי הספר היסודיים ועושים פה פעילות יוצאת מן הכלל, אז אנחנו יכולים עכשיו לעצור את הכל ולהגיד רגע מה עם עתיד, אנחנו ניתן פתרונות לכל בית ספר שיהיה להם בדיוק את המעבדות המתאימות.

מר ירון חדוות: אפשר להשמיש את גני הילדים?

מר אפי דרעי, ראש העיר: לכל מי שמגיע. לא קשור לגני הילדים.

גב' ליהי איינס: לא לא אני לא מצליחה להבין מה אתה אומר.

מר אפי דרעי, ראש העיר: הם צריכים להיות בבתי הספר. אני לא יכול לתת לך תשובה. במבנה הזה שאנחנו בנינו אותו בחריקת שיניים יש לנו כמה שלוש מאות עשרים מטר?

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: מאתיים שישים.

מר אפי דרעי, ראש העיר: מאתיים שישים.

גב' שושי כידרון-כחלון: שלוש מאות ארבעים.

מר אפי דרעי, ראש העיר: מאתיים שישים מאתיים שישים מטר.

גב' שושי כידרון-כחלון: מאתיים שישים?

מר אפי דרעי, ראש העיר: עכשיו מאתיים שישים מטר יש שם חלל אחד גדול,

מר ירון חדוות: שווה אבל להשתמש בהם.

מר אפי דרעי, ראש העיר: שהוא מתאים לתחרות של הגדולים.

גב' ליהי איינס: נכון זה גם מתאים, נכון.

מר אפי דרעי, ראש העיר: ועוד שלושה חללים או שניים שלושה? שניים?

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: שלושה.

גב' שושי כידרון-כחלון: שלושה.

מר אפי דרעי, ראש העיר: עוד שלושה חללים שמרכיבים להיות מעבדות וכל מיני כאלה לקבוצות האלה.

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: אי אפשר.

גב' יעל נחמן: צריך למצוא להם מקום. אפשר למצוא מקום בני.

מר אפי דרעי, ראש העיר: עכשיו את רוצה, יש לנו יותר קבוצות ממקומות.

גב' ליהי איינס: נכון.

מר אפי דרעי, ראש העיר: אז צריך לעשות בדיקה מה את רוצה שאני אתן לך עכשיו תשובה כן.

מר ירון חדוות: לא אבל אתה הולך לבנות אז תגיד לנו תשובה לפני שאתה בונה, אל תיתן לנו

תשובה אחרי שאני בונה.

מר אפי דרעי, ראש העיר: אני מבטיח לך שיהיה פתרונות לא נשאיר שום בית ספר בלי פתרון לנושא של הרובוטיקה.

גב' יעל נחמן: כן צריך למצוא פתרון.

גב' ליהי איינס: אבל עכשיו אנחנו אז רגע אנחנו כבר הוצאנו מיליון שקל.

מר ירון חדוות: אז זה אומר שאין פתרון.

גב' ליהי איינס: עכשיו נוציא עוד ארבע מאות אלף? אבל זה משרת רק בית ספר אחד.

גב' שושי כידרון-כחלון: זה רק קבוצה אחת לא רק בית ספר אחד זה רק קבוצה אחת.

גב' ליהי איינס: זה לא קבוצה אחת.

גב' שושי כידרון-כחלון: זה קבוצה אחת.

גב' ליהי איינס: לא.

גב' שושי כידרון-כחלון: טוב תגידי שלא, אז לא.

מר אפי דרעי, ראש העיר: גם אלה בעתיד, גם אלה בעתיד, אלה בעתיד, שעולים לתיכון הם יגיעו לאיש שלום ובאיש שלום ב י, י"א, י"ב, הם יהיו שייכים ל ,FRC ו FRC מה לעשות שזה התחרות היותר יותר משמעותית,

מר איציק בראון: זה ליגת העל שלנו.

מר אפי דרעי, ראש העיר: זה מה שנקרא ליגת העל ששם באמת צריך את כל המתקנים המתאימים. את רואה את ההבדל בין התחרויות, אולי את לא שמה לב.

דובר: יש שלוש רמות יש ז' ח שהם עושים את זה בכיתות עם הלגו.

מר אפי דרעי, ראש העיר: נכון.

דובר: יש ט י שזה הרמה היותר גבוהה שהם צריכים סדנה. ויש י"א י"ב שזה הבמבל .B

מר אפי דרעי, ראש העיר: נו? אז מה?

גב' יעל נחמן: נכון.

דובר: זה הכל. עכשיו המבנה הזה צריך לשרת את ט', י', י"א, י"ב.

גב' שושי כידרון-כחלון: את כולם.

מר אפי דרעי, ראש העיר: הוא לא יכול לשרת את ט', י, י"א, י"ב כי הוא לא מספיק. ט, י, י"א, י"ב, זה תשעה קבוצות אז צריך לתכנן את זה כמו שצריך.

דובר: אז לא יהיה לך קבוצות. אז אני אומר לא יהיה לך קבוצות.

מר אפי דרעי, ראש העיר: איך לא יהיו קבוצות? איך היו עד היום קבוצות? מהאוויר?

מר ירון חדוות: זה של הילדים של ההורים.

גב' שושי כידרון-כחלון: סליחה הייתה החלטה.

דובר: איפה יש ט' י?

מר אפי דרעי, ראש העיר: תפסיק לבלבל את המח, אוקי חבר'ה מי שלא רוצה.

דובר: איפה יש ט י? אין ט י.

מר איציק בראון: מה התוספת אבל ? מה המהות של התוספת?

דובר: יש FLL ויש במבל B אין ט י.

מר אפי דרעי, ראש העיר: בשביל לגמור אותו צריך עוד ארבע מאות אלף או שתרימו בעד או שתרימו נגד. אם תרימו נגד לא נסיים את זה מה הסיפור?

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: אנחנו עשינו אז מכרז ראשוני שיצא על 2.3 מיליון שקל, שהתקציב היה מיליון שקל בלבד. ההצעה פה היא לצמצם על ידי זה שבכלל שינינו את הקונספציה כך שאפי לבד הטיל עלינו על החכ"ל שאנחנו מבצעים את זה אנחנו הקבלן המבצע. דהיינו הפיצול של כל העבודות בין קבלנים שונים. וגילינו שמה שקרה שאם אני לוקח קבלן א' או לוקח קבלן שני ההוא לוקח יש לו את הרווח קבלני פלוס רווח יזמי.

מר ירון חדוות: בני המבנה הוקטן?

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: מה?

מר ירון חדוות: המבנה הוקטן?

גב' יעל נחמן: הוא לא הוקטן.

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: הוא הוקטן.

גב' יעל נחמן: הוא בגודל המקורי שתכננת.

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: לא הגודל המקומי היה שלוש מאות ארבעים.

גב' שושי כידרון-כחלון: לא .340 הוא .260

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: וזה ירד ל .260

מר אפי דרעי, ראש העיר: מה זה המבנה המקורי? המבנה המקורי היה אלף מטר.

מר בני סעד, מנכ"ל החכ"ל: נכון.

מר ירון חדוות: לא נכון.