פרוטוקול תמלול פרוטוקול מליאה מס' 217624

‏יום שני י"א בסיוון תשפ"ד

17 ביוני 2024

משתתפים: מר אליהו זוהר - ראש העירייה

מר שמעון חזן - סגן ראש העירייה וחבר המועצה

מר יוסי סולימני - סגן ראש העירייה וחבר המועצה מר מוטי יעקובוב - חבר מועצה

מר נדב ויצמן - חבר מועצה

מר מאיר יחזקאל - חבר מועצה

עו"ד יהודה קריספין - חבר מועצה

מר לוי רסקין - חבר מועצה

מר חיים שטיינר - חבר מועצה

מר אליאור עמר - חבר מועצה

עו"ד לידור צרויה - חבר מועצה

גב' מירי דדון - חברת מועצה

גב' רחלי רחמים - חברת מועצה

מר יוסי סעדי - חבר מועצה

חסרים: מר שלומי מלכה - חבר מועצה

סגל: מר יוסף כהן - מנכ"ל

עו"ד עידית יפת לוי - יועמ"ש

מר תומר עמר - גזבר העירייה

אדר' ראובן פריאב - מהנדס העיר

גב' טליה יצחק - מזכירת המועצה

פרוטוקול ישיבת מליאת מועצת עיר שלא מן המניין מס' 8

מר אליהו זוהר: אני מתכבד לפתוח את ישיבת המליאה שלא מן המניין. על סדר היום אישור חוק עזר לקריית מלאכי (פינוי פסולת ואגרת פינוי פסולת עודפת), התשפ"ד-2024. בבקשה עידית, שתי דקות.

עו"ד עידית יפת לוי: המטרה של חוק העזר הזה, זה לפתור בעיה שקיימת לנו,

גב' מירי דדון: אבל הנושאים שלנו צריכים להיות ראשונים, לא?

גב' טליה יצחק: אבל זו ישיבה שלא מן המניין.

מר יוסי סולימני: ישיבה רק על זה.

גב' מירי דדון: אה, רק על זה.

עו"ד עידית יפת לוי: המטרה של חוק העזר פסולת עודפת באה לפתור בעיה שקיימת באזור המסחרי ובעיקר באזור התעשייה. ובעצם בעקבות פסיקה של בתי המשפט בשנים האחרונות שבאה ואמרה שארנונה זה לא מס שאין בצידו כלום, ארנונה זה מס שהרשות חייבת לפנות אשפה שנקראת אשפה ביתית לכל משלמי הארנונה. אצל דיירים בבתים רגילים זה כאילו מובן מאליו, מפנים אשפה.

גב' מירי דדון: שזה חלק מהארנונה. מהשירות של המיסים.

עו"ד עידית יפת לוי: יש חובה לתת את זה, על אף שהארנונה מוגדרת כמס, יש חובה לספק את השירות הזה. זה שירות שחובה על הרשות לספק אותו בחינם, כאילו בתמורה לארנונה.

גב' מירי דדון: את פינוי הפסולת?

עו"ד עידית יפת לוי: כן, את פינוי הפסולת. באזורי תעשייה יש לנו בעיה. היתה שאלה כן מחויבים, לא מחויבים. בחוק עזר יש לנו סיפור מההפטרה וגם היו כל מיני הליכים משפטיים בערים אחרות. שורה תחתונה המטרה של החוק היא להסדיר את פינוי הפסולת הביתית בין מפעלי תעשייה באזור תעשייה, שוב, בחינם, לא בתשלום.

מר אליהו זוהר: צריך לשים להם פחים שם, לשים עוד פחים.

עו"ד עידית יפת לוי: יצרו תחשיב שאומר, לפי מספר עובדים, מספר הפנים יצר נוסחה שעושים תחשיב לפי מספר עובדים, כמה כל עובד זכאי לפינוי פסולת ביתית. הם צריכים לשלוח, אחרי שאנחנו מאשרים את החוק, כל גוף עסקי צריך לשלוח כמה עובדים יש לו, עושים לו איזה שהוא תחשיב ולפי זה קובעים מה הפסולת הבסיסית שאנחנו חייבים לפנות לו בחינם, ללא תמורה,

גב' מירי דדון: איפה זה רשום הפסולת?

עו"ד עידית יפת לוי: בחוק העזר.

גב' מירי דדון: הטבלה, שמי עשה אותו, את, אנחנו, העירייה?

עו"ד עידית יפת לוי: אני לא עשיתי, עושים אותו גופים חשבונאיים, משרד רו"ח לפי נוסחאות של משרד הפנים.

גב' מירי דדון: יש פה כמות פסולת של 17 קילו, אוקי.

עו"ד עידית יפת לוי: זה נוסחאות של משרד הפנים.

גב' מירי דדון: איך את יכולה לדעת כמה בן אדם יכול לצרוך?

עו"ד עידית יפת לוי: יש נוסחאות של משרד הפנים.

מר אליהו זוהר: יש נוסחה שאומרת,

עו"ד עידית יפת לוי: לא אני קובעת.

מר אליהו זוהר: בכל מפעל כמה עובדים יש, לפי זה מקבלים את זה בהכפלות.

עו"ד עידית יפת לוי: תני לי לסיים, אחרי זה תשאלי.

גב' רחלי רחמים: איך זה קשור לעובדים הפסולת של המפעל עצמו?

מר שמעון חזן: פסולת ביתית לא מחייבים אותו. יש שם נוסחה, אתם תראו.

מר יוסי סולימני: תנו לעידית להסביר, תאמינו לי היא תסביר לכם.

עו"ד עידית יפת לוי: מה זה פסולת ביתית? פסולת של אוכל. זה פסולת ביתית. פסולת תעשייה אנחנו לא מפנים. אין לנו חובה לפנות, זה יכול להגיע לעלויות מטורפות, אף אחד לא חלם, אף בית משפט לא חלם לחייב רשויות מקומיות כנגד תשלום מס ארנונה, לחייב אותנו לפנות פסולת תעשייה. זה יכול להגיע למחירים מטורפים.

גב' מירי דדון: אז רק במגורים מחייבים.

עו"ד עידית יפת לוי: מה חייבו אותנו? חייבו אותנו לפנות פסולת ביתית. מה זה פסולת ביתית? גם אנחנו פה בעירייה, העובדים אוכלים, יש פסולת ביתית, שמים פח. עכשיו בתחשיב, איך קובעים כמה כמות מפעל זכאי, יש נוסחאות שמשרד הפנים קבע, יש חברה שנקראת חברת ג'יגה, מה שכתוב כאן, הכל עבר בדיקה של משרד הפנים בחברה מטעם משרד הפנים. יש מושג שנקרא פסולת עודפת, זאת אומרת קחו לדוגמא שיכולה להיות אופציה כזאת, מפעל שבעצם כל העיסוק שלו הוא במזון. זאת אומרת שהוא מייצר מזון, לא רק העובדים שלו אוכלים. כמו טיבון ויל, שהעיסוק שלהם במזון. ואז הם באמת מייצרים פסולת עודפת. ואז הפסולת העודפת הזאת יש לה תחשיב שאת זה הם כן צריכים לשלם. עכשיו מה הולך לקרות? היישום של החוק הוא מורכב. אני, ממה שאני מבינה פה, אני יועצת משפטית, אני רק אומרת איך מנסחים. המטרה היא לעשות סדר. כי מה שקורה היום באזורי התעשייה שלנו, נמצאות מכולות ענקיות, נמצא פה המנכ"ל, ששופכים שם הרבה פסולת של תעשייה. אנחנו מפנים את הכל, אין הפרדה. יש כוונה בעצם היום לשים מכולות לצורך פסולת ביתית. יכול להיות שאנחנו ניתן מפתחות לבעלי העסקים כדי באמת לא לחייב אותם, לא לגבות, לפנות, לא להתחיל להתחשבן איתם, יש עודף לא עודף.

גב' מירי דדון: אבל את רוצה להתחשבן איתם.

עו"ד עידית יפת לוי: לא, עם הקטנים אני מדברת, לא עם הגדולים.

גב' מירי דדון: אז ממילא אל תכניסי את העסקים הקטנים.

מר אליאור עמר: החוק אוסר כבר היום על השלכת פסולת תעשייתית במתקני אצירה שלא מיועדים לכך.

עו"ד עידית יפת לוי: נכון.

מר אליאור עמר: אמורים לפנות למקום אחר.

עו"ד עידית יפת לוי: נכון.

מר יוסי סולימני: אבל בכל זאת אנשים עוברים על החוק.

מר אליאור עמר: אין אכיפה מספקת בנושא הזה.

מר יוסי סולימני: העלות של הפינוי הזה זה מיליון שקל בשנה.

מר אליאור עמר: והחוק הזה, ככל שהוא יעבור, לא יתקן את זה שאין אכיפה.

מר אליהו זוהר: יתקן, סליחה, לא,

מר אליאור עמר: אנשים יוכלו להמשיך להשליך את הפסולת התעשייתית.

מר אליהו זוהר: אתם טועים, אני אעזור לכם.

מר יוסי סולימני: לא יהיו מכולות.

גב' מירי דדון: מגיעים כאן מחוץ לעיר וזורקים פסולת אצלנו בעיר.

מר אליהו זוהר: אני רוצה לומר, עידית, סליחה, זהו, את גמרת, את סיימת, אני אסביר.

גב' רחלי רחמים: במקום הפחים הגדולים ישימו פחים קטנים?

מר אליהו זוהר: בדיוק, אני אסביר. איפה הבעיה,

עו"ד עידית יפת לוי: אם אנחנו נעשה הפרדה מה החובה שלנו ומה לא חובה שלנו בצורה מסודרת, אז אפשר יהיה לאכוף את זה כמו שצריך.

מר אליהו זוהר: סליחה עידית בבקשה, איפה הבעיה הגדולה? המפעלים הגדולים הם מפנים בעצמם. הקטנים, הזוטרים, אתה נותן להם בשביל האוכל, פתרת להם 80% מהבעיה שלהם. רובם אוכלים, שותים, תסתכלו על כל אזור התעשייה. שתיים, כשאתה רוצה עכשיו לתפוס מישהו שזרק פסולת, עם מצלמה, מותר לו לזרוק במכולה, מותר לו.

גב' מירי דדון: אם העסק שלו שם.

מר אליהו זוהר: לא, בחוץ, זורק לך במכולה, המשטרה תפסה אותם זה לא עזר לנו. מה כן היא אומרת, המשטרה, שהחוק יהיה חוק, שתיים, תפנה את המכולות. אם אני יודע, אני שם מצלמה, אותו אחד זרק לי על הרצפה, מקבל 5000 שקל קנס. אבל אם הוא זורק בתוך המכולה עבר.

גב' רחלי רחמים: מקטינים את הפחים כדי שלא תהיה להם את האופציה לשים בתוך הפח.

מר אליהו זוהר: בדיוק. אנחנו מוציאים את הפחים משם, המפעלים הם מפעלים, אלה הזוטרים, החנויות הקטנות, יש להם של האוכל, גמרת את הכל. בן אדם קרתה לו תקלה,

מר אליאור עמר: לא הבנתי, אם אתה אומר שאין בעיה עם החנויות הקטנות היום, אמרת את זה לפני דקה, שתיים,

מר אליהו זוהר: כן, כן, אין בעיה.

מר אליאור עמר: אז מה הועילו חכמים בתקנתם?

מר יוסי סולימני: זה לא יחול עליהם, זה יותר יחול על המפעלים הגדולים.

מר אליאור עמר: אבל אתה אומר בלאו הכי המפעלים הגדולים מפנים.

מר אליהו זוהר: הגדולים מפנים בעצמם. הקטנים רובם, תסתכל,

מר אליאור עמר: אז מה יעשו הקטנים?

מר אליהו זוהר: תקשיב רגע, רובם הם יותר תעשייה רטובה מאשר יבשה, גושים. תסתכל על כל אזור התעשייה, רובם פה נגריה, פה זה, תסתכל על כולם, אלה שמוכרים כל מיני דברים, הכל באוכל.

מר יוסי סולימני: זה פסולת ביתית.

מר אליהו זוהר: ביתית. אמרנו, אנחנו נלך לחנויות, תהיה בעיה עם חנות אחת, שתיים, יש לו פסולת כזאת, נעזוב, לי חשוב, מה שאני משלם כמעט מיליון שקל בשנה פסולת באזור התעשייה, אני יכול לשלם גם 100,000 שקל, על הקטנים.

גב' מירי דדון: ומבחינת כמויות אתה יכול לשנות את התחשיב הזה?

מר אליהו זוהר: על הקטנים אני יכול לשלם את ה-100,000 שקל, אין לי בעיה. אבל אם אני פותר את הבעיה של המיליון, אין לי בעיה של ה-100,000 שקל. אני אעזור להם באזור התעשייה לחנויות הקטנות, אבל עכשיו אני לא יכול לעזור, אני עוזר גם לזה וגם לזה שזורק לי בחוץ. פה הנזק שלנו.

מר אליאור עמר: מה תהיה המשמעות הפרקטית לעסק קטן נגדיר את זה, 150 מטר באזור התעשייה?

מר אליהו זוהר: אנחנו נפטר להם, אנחנו נבוא איתם, תראה,

מר אליאור עמר: ברגע שיש חוק, אתה לא יכול חוק א' לבן אדם א' וחוק ב' לבן אדם ב'. החוק חל על כולם.

מר אליהו זוהר: נכון.

מר אליאור עמר: אז השאלה היא מה תהיה המשמעות בשביל אדם, עסק קטן, נגיד של 150 מטר באזור התעשייה. האם תהיה משמעות מבחינתו,

מר אליהו זוהר: במה?

מר אליאור עמר: כספית. אם הוא לצורך העניין יחרוג מעבר ל-,

מר אליהו זוהר: לרטובה?

מר אליאור עמר: מעבר לתחשיב שקבע החוק.

מר אליהו זוהר: אנחנו לא נלך איתו בקרי.

עו"ד עידית יפת לוי: לא תהיה חריגה.

מר אליהו זוהר: לא תהיה חריגה. זה לא יוביל אותי לשם. הבעיה שלי זה אזור התעשייה, לא הוא. כמה הוא יזרוק לי כבר? שיזרוק.

גב' מירי דדון: אבל אמרת אזור התעשייה אין, הם מפנים לבד.

מר אליהו זוהר: אבל אני לא הולך לפי זה, אני הולך על מצב שאני מנקה את אזור התעשייה, אם הוא זרק לי פסולת רטובה עוד 50 קילו אני לא אלך איתו בקרי. החשוב לי זה אזור התעשייה.

גב' מירי דדון: בעצם לא יהיו המכולות האלה?

מר אליהו זוהר: חשוב לי לפנות את אזור התעשייה, את המכולות. אי אפשר לראות את זה ככה כל יום.

עו"ד עידית יפת לוי: קודם כל המצב החוקי היום שהחוק עזר הוא בעייתי. הוא אומר שאסור, הוא לא אומר מה החובה.

מר יוסי סולימני: אנחנו לא יכולים לאכוף היום.

מר אליהו זוהר: אתה לא יכול לאכוף.

עו"ד עידית יפת לוי: אנחנו צריכים שיהיה לנו חוק מודרני, חוק שמחייב. צריך שיהיה חוק מודרני שקובע את הכללים. אף אחד לא הולך מחר לקבל חיוב.

מר אליהו זוהר: בדיוק.

עו"ד עידית יפת לוי: זה לא כזה פשוט, רגע, תקשיבו. שמים לך פח כחול של 240 ליטר. אף אחד לא הולך לשקול אותו ומפנים אותו פעמיים. איך תמדוד כמה הוא חרג, לא חרג?

גב' מירי דדון: אז לא ברור לי למה לעשות את זה, שימו להם אשפה, קחו את המכולות ודי.

מר אליהו זוהר: נכון, אבל חייב להיות חוק.

גב' מירי דדון: בשביל האכיפה?

מר אליהו זוהר: כן, חייב.

גב' מירי דדון: בשביל מה?

מר אליהו זוהר: לאכיפה.

עו"ד עידית יפת לוי: היתה לנו תביעה, רגע, לא רק לאכיפה. היתה לנו תביעה, המצב המשפטי לא היה ברור, בסדר? היתה לנו תביעה של מיליונים, דודי עזרא תבע אותנו במיליונים. טען שאנחנו חייבים בגלל החוק עזר הישן, שהוא היה ארכאי וישן, תבע אותנו במיליונים, ברוך השם, באמת ברוך השם, נלחמנו ויצאנו באפס.

גב' מירי דדון: מתי זה היה?

עו"ד עידית יפת לוי: בארבע שנים האחרונות, באפס. הוא הלך לבית משפט, בגלל שחוק העזר שלנו היה דפוק וישן.

גב' מירי דדון: מאז הוא שונה?

עו"ד עידית יפת לוי: זה השינוי. זה לוקח זמן, כל הזמן יש עתירות בבית משפט נגד החוקים האלה.

גב' מירי דדון: אבל אנחנו גם צריכים להבין,

עו"ד לידור צרויה: יש לי כמה שאלות.

גב' מירי דדון: אנחנו גם צריכים להבין שיש ארנונה מטורפת לעסקים האלה.

מר אליהו זוהר: ארנונה מטורפת זה המדינה קבעה, זה לא אני. צו המיסים קבע, זה לא אני קבעתי.

גב' מירי דדון: איזה שירות אנחנו נותנים להם על הארנונה?

(מר חיים שטיינר יוצא מהישיבה)

מר אליהו זוהר: יש לו ניקיון, יש לו תאורה, יש לו פסולת, תגידי לי מה זה איזה שירות?

גב' רחלי רחמים: אין לו פסולת עכשיו.

מר אליהו זוהר: לא, מפנים את הפסולת.

מר יוסי סולימני: ממשיכים לפנות את הפסולת. את הפסולת הביתית, מה שהחוק קובע.

(מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)

גב' מירי דדון: אני רוצה לדעת איזה שירותים הם מקבלים על הארנונה שהם משלמים. בוא תגיד לי איזה שירותים הם מקבלים.

מר יוסי סולימני: הבעיה של אזור התעשייה זה שאנשים באים מבחוץ וזורקים בתוך המכולות.

מר אליהו זוהר: הוא מקבל את השירות.

גב' רחלי רחמים: מה, אתה חושב שזה באמת מה שקורה?

מר יוסי סולימני: ברור.

גב' רחלי רחמים: שבאים מבחוץ בשביל לזרוק.

מר יוסי סולימני: ברור.

מר יוסף כהן: אנחנו לא חושבים, אנחנו יודעים.

מר יוסי סולימני: יודעים, זה עולה מיליון שקל כל שנה מהתקציב, מיליון שקל. רק אותן זריקות של אנשים מבחוץ שבאים. מיליון שקל.

גב' מירי דדון: זה מטריף גם אותי, זה משגע. אתה צודק, אני בעיניים ראיתי וזה הכעיס אותי.

מר יוסי סולימני: החוק הזה פותר את זה.

עו"ד לידור צרויה: את מה הוא פותר?

מר יוסי סולימני: הוא פותר את זה.

גב' רחלי רחמים: יש לי שאלה, נניח ובאמת יבוא מישהו מבחוץ ויזרוק את הפסולת,

מר יוסי סולימני: איפה הוא יזרוק?

גב' רחלי רחמים: יזרוק נניח ברצפה ליד אותו,

מר אליהו זוהר: 5000 שקל קנס.

גב' רחלי רחמים: רגע, אבל זה לא בעל החנות.

מר אליהו זוהר: הוא נתפס.

גב' רחלי רחמים: איך ייתפס? יש באמת אכיפה על המצלמות האלה?

מר אליהו זוהר: יש מצלמות, תגידי לי.

גב' רחלי רחמים: ואז מה, תתעסקו כל פעם באני זרקתי, אתה זרקת?

מר אליהו זוהר: אז מה חשבת?

מר יוסי סולימני: מה שאמר ראש העיר קודם שכשראית אותו עם המצלמה זורק, עדיין, בגלל שלא היה לך חוק, לא יכולת לאכוף את זה. וזה מסדיר את זה.

עו"ד לידור צרויה: יוסי, אתם אומרים שמגיעים מבחוץ, זורקים פסולת.

מר יוסי סולימני: גם.

עו"ד לידור צרויה: איך החוק הזה מונע את זה? נאמר עכשיו,

מר יוסי סולימני: לא יהיו לו מכולות כאלה שהוא יוכל לבוא ולזרוק מבחוץ.

מר אליהו זוהר: אז הוא זורק על הרצפה, זה עבירה על החוק.

עו"ד לידור צרויה: הוא לא זורק על הרצפה, מגיע מישהו מבחוץ, זורק במכולה.

מר יוסי סולימני: לא יהיו מכולות, המכולות יוצאות. אין מכולות.

מר אליהו זוהר: אין מכולות, נגמר. אז יזרוק על הרצפה, הוא מקבל דוח 5000 שקל.

עו"ד לידור צרויה: כל אחד יהיה לו שלו, בתוך המתחם שלו?

מר יוסי סולימני: נכון.

מר אליהו זוהר: כן, זה סדר.

מר יוסף כהן: וגודל הפח שלו ייקבע לפי הטבלה שיש.

גב' רחלי רחמים: אם באמת יש אכיפה ובאמת משתלטים על המצלמות, אחלה, השאלה כמה עושים את זה. שלא נתחיל להתעסק עם דוחות של שלי ולא שלי.

מר יוסי סולימני: אגב, החוק הזה, אני לא יודע אם קראתם את חומר הרקע לישיבה, אבל החוק הזה נחקק בעקבות פסיקה של בית משפט שהורה למשרד הפנים לתת על זה את הדעת.

עו"ד לידור צרויה: עברנו 12 שנה מאז.

מר יוסי סולימני: יפה, בסדר. הרבה מאד רשויות עושות את זה וגם אנחנו.

עו"ד עידית יפת לוי: כל הזמן היו עתירות לבתי משפט.

עו"ד לידור צרויה: נגד העירייה?

עו"ד עידית יפת לוי: לא נגדנו. רשויות שניסו לחוקק, כל הזמן תקפו את התחשיבים.

עו"ד לידור צרויה: בקצרה, אני יודע שהייתי צריך לפני, סליחה שלא הספקתי. קודם כל ראיתי הגדרה של פסולת בסיסית, ראיתי את ההגדרה, 0.47 ליום.

(מר חיים שטיינר שב לישיבה)

עו"ד לידור צרויה: לפי חוות הדעת ששלחו זה תקף לשלוש שנים. החוק לא מאפשר עדכון גם של התעריף וגם, לפי מה שאני ראיתי, אולי לא ראיתי טוב, גם של התעריף וגם של כמות הפסולת. אין איזה שהוא פתח לעדכון, עוד שלוש שנים ובדיקה.

עו"ד עידית יפת לוי: יש מגבלת גבייה.

עו"ד לידור צרויה: לא מגבלת גביה, נגיד עכשיו עוד שלוש שנים,

עו"ד עידית יפת לוי: תמיד אתה יכול לתקן, מה.

מר יוסי סולימני: חוק עזר אתה יכול לשנות איך שאתה רוצה, מתי שאתה רוצה.

עו"ד עידית יפת לוי: מה, אתה רוצה לפני המגבלת גביה כאילו? תמיד אתה יכול לתקן, מה זאת אומרת?

עו"ד לידור צרויה: באיזה הגדרה, ייבדק בעדכון אוטומטי, לא משנה, אבל זה פחות קריטי.

עו"ד עידית יפת לוי: אתה תמיד יכול לבוא ולתקן את חוק העזר.

עו"ד לידור צרויה: אין בעיה, אני אעבור ממש זריז, אני בטוח שעידית תיתן לי תשובות. סעיף 2, ההגדרה של בעל עסק לא קיימת, אני מניח שזה או אדם או בעל נכס או בעל מפעל, כי אלה ההגדרות שכן קיימות בחוק. אז איזה מהן? כי זה משנה.

עו"ד עידית יפת לוי: בעל מפעל ובעל נכס.

עו"ד לידור צרויה: זאת אומרת או בעל מפעל או בעל נכס?

עו"ד עידית יפת לוי: כן.

עו"ד לידור צרויה: צריך שזה יהיה מוגדר, כי יש הבדל בין בעל נכס לבעל מפעל.

עו"ד עידית יפת לוי: בסדר. זה יכול רשום כבעל הנכס.

עו"ד לידור צרויה: פה אין לך הגדרה של בעל עסק, יש לך הגדרה של בעל מפעל ובעל נכס, אלה שתי הגדרות מאד שונות. בעל נכס זו הגדרה מאד כוללנית ובעל מפעל זו הגדרה מאד מדויקת. זאת אומרת זה משפיע על העניין של יישום החוק, זה מאד חשוב לטעמי.

גב' מירי דדון: שמה? אתה יכול להסביר? לא הבנתי.

עו"ד לידור צרויה: סעיף 2 רושם בעל עסק לא ישליך ולא יפזר בלה, בלה, בלה. בעל עסק הוא לא הגדרה שקיימת אצלנו פה בחוק.

גב' מירי דדון: אין הגדרה כזו, אוקי.

עו"ד לידור צרויה: יש שלוש הגדרות רלוונטיות, או אדם, או בעל נכס או בעל מפעל, שכל אחת מהן היא מאד שונה. אז אם זה אדם, זה אדם, אם זה בעל מפעל, זה בעל מפעל, אם זה בעל נכס זה בעל נכס, אבל זה הגדרות שונות.

מר אליאור עמר: זה לכאורה דבר קטן, אבל מבחינה משפטית זה חשוב.

עו"ד לידור צרויה: בדיוק.

עו"ד עידית יפת לוי: אני אבדוק את זה.

מר אליהו זוהר: בסדר, תבדקי את זה.

עו"ד לידור צרויה: אני ממשיך ברשותכם, סעיף 4 ב' מתייחס לפסולת למחזור.

מר אליאור עמר: אני רק אתן לך דוגמא לגבי סעיף 1, ההגדרה של בעל עסק יכול בעל עסק ששוכר פה עסק להגיד לבעל הנכס שלו, כי זה מה שכתוב פה, בעל הנכס, הבעלים הרשום של הנכס. תשלם אתה, לא קשור אלי, תספוג את זה אתה. ואז זה מייצר פה בלגן.

מר אליהו זוהר: אין בזה כסף, חבר'ה, זה כמו שאתה אומר לי הקרטוניה. יש לנו קרטוניה, הוא לא משלם, יש לו מקום.

עו"ד לידור צרויה: זה סך הכל לשנות מילה אחת. זה מקפיץ לי ישר את הדברים האלה, אני כשאני עובר על חוק אני ישר רואה את זה.

מר אליהו זוהר: בסדר, זה לא בעיה.

עו"ד לידור צרויה: לא משנה. סעיף 4 שמתייחס לעניין של מחזור. לא מובן לי, דרישה של המפקח, זאת אומרת בעלות שלי אני צריך להתקין עכשיו מתקן מחזור ואין לי say בדבר הזה, למה זה על חשבונו של, במקרה הזה, בעל הנכס?

עו"ד עידית יפת לוי: למה, העירייה צריכה לממן לו מחזור? לא הבנתי.

מר יוסי סולימני: ככה זה בכל מקום.

עו"ד לידור צרויה: אני לא יודע, אם עכשיו מקום קטן, אם זה עסק של שני אנשים.

מר אליהו זוהר: אתה יודע מה זה מחזור של מפעל? אתה יודע כמה זה עלות?

מר אליאור עמר: לא, אבל מה לגבי עסק קטן?

עו"ד לידור צרויה: אם זה עסק קטן, אני עכשיו צריך להקים שלושה פחים שונים?

מר יוסי סולימני: היום בתוך בית אתה שם שלושה פחים שונים כדי למחזר, מה, כבר מזמן בעידן הירוק.

מר אליהו זוהר: אבל יש לך בעיר, אם זה בקבוקים, יש לו בעיר, אין לו בעיה.

מר אליאור עמר: הורידו בקבוקים.

מר אליהו זוהר: אבל אתה שם במחזוריות הכתומות, מרשים לשים גם את הבקבוקים, חלק שמים כבר, גם את קופסאות הפלסטיק, שמים. לוקחים את זה פעם בחודש. אז שם שמים, אין בעיה, לא מפריע לנו.

עו"ד לידור צרויה: בסדר. סעיף ד' שם אותו דבר, דרישת המפקח, מרכז מחזור. מה זה מרכז מחזור? 4 ד'.

עו"ד עידית יפת לוי: מרכז מחזור, מה זאת אומרת? מקום שיש,

עו"ד לידור צרויה: מה זה מרכז מחזור? מה ההבדל בין מרכז מחזור למיכל ייעודי אחר או יותר?

עו"ד עידית יפת לוי: מה שהמפקח מחליט.

עו"ד לידור צרויה: מרכז, זה קטן, זה ענק, מה זה מרכז מחזור?

מר אליהו זוהר: לפי הצורך של העיר שלך.

עו"ד עידית יפת לוי: בהתאם לצורך. כתוב בהתחלה.

עו"ד לידור צרויה: מרכז מחזור, אין הגדרה של זה גם.

עו"ד עידית יפת לוי: למה צריך להגדיר את זה? זה לשיקול דעת של המפקח.

מר אליאור עמר: המפקח יבוא ובאופן שרירותי לבעל עסק מסוים, יגיד אני רוצה,

מר אליהו זוהר: לא, לא, לא ניתן לזה, לא. אנחנו ערים למצב. לא יבוא מפקח ויחליט, העסק הזה ייתן לו.

(מר חיים שטיינר יוצא מהישיבה)

מר אליאור עמר: ברור שזה לא אמור לקרות, אבל יש הבדל בין רצוי לבין מצוי.

גב' רחלי רחמים: אבל למה זה נתון לשיקול דעת המפקח?

מר אליהו זוהר: בסדר.

עו"ד לידור צרויה: המפקח מקבל פה סמכויות.

מר אליאור עמר: היה פה לפני 12-13 שנים את יוגה מסה שהיה לו עניין עם ראש העירייה שהיה פה פעם ואנחנו זוכרים איך זה היה, שהדברים לא היו ברורים.

מר אליהו זוהר: ברוך השם, עשר שנים אנחנו מסתדרים עם כולם, הכל טוב. אנחנו לא הולכים חלילה, רוצים שיתפרנסו בכבוד.

מר אליאור עמר: לא, כשאתה משאיר את זה לשיקול דעת.

עו"ד לידור צרויה: זה לא ברור.

גב' רחלי רחמים: שיקול דעת זה נותן פתח לבעיות.

עו"ד לידור צרויה: אני לא מבין במחזור, עכשיו אומרים לי מרכז מחזור, זה נשמע לי משהו מאד גדול.

עו"ד עידית יפת לוי: מרכז מחזור יכול להיות 2 מטר על 2 מטר, 4 מטר על 4, הכל בהתאם לצרכים. תלוי בגודל העסק, תלוי בפסולת של העסק.

מר אליהו זוהר: זהו, זה רק העסק, זה הכל תלוי בעסק.

עו"ד עידית יפת לוי: זה תלוי בכמה הוא מייצר.

(מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)

עו"ד עידית יפת לוי: אני רוצה לעצור שניה. גם חוקי העזר, זה לא עידית יפת לוי ישבה וניסחה את חוקי העזר. יש חוקי עזר לדוגמא שנמצאים באתר של משרד הפנים, יש דברים בסיסיים של משרד הפנים, שכבר נכתבו ואושרו על ידי משרד הפנים, זה לא דברים שאני המצאתי.

עו"ד לידור צרויה: וזה סעיף שיש,

מר אליהו זוהר: ברור, ברור.

עו"ד עידית יפת לוי: זה לא אני ישבתי והמצאתי.

עו"ד לידור צרויה: שהמפקח על פי דרישה עכשיו,

מר אליהו זוהר: כן.

גב' רחלי רחמים: לפי שיקול דעת, אני לא חושבת שזה משהו שיכול להיות.

מר אליהו זוהר: נכון להיום כל תהליך שאנחנו עושים בעירייה יש לנו ביקורת, זה לא שבן אדם מחליט מה שהוא רוצה לעשות. אנחנו עוזרים לתושב, אנחנו לא מכשילים את התושבים חס ושלום. הפוך, אנחנו עוזרים לתושבים.

גב' רחלי רחמים: החוק כשלעצמו אחרי שהסברתם מובן. אבל פחות להפעיל שיקול דעת דווקא במקומות האלה כי אנחנו אזור שהוא מאד, מאד קטן. אחד מכיר את השני. מספיק אחד שיש לו חיבור טיפה יותר טוב עם הפקח וההוא פחות טוב, זה יחווה את הקושי וזה יחווה,

מר אליהו זוהר: חבל, הייתי אומר משהו אבל זה פורום גדול, תיכנסי איתי אחר כך אני אומר לך משהו על פקח ותראי מה עשיתי בשביל פקח רק.

עו"ד לידור צרויה: אני יכול להמשיך?

מר אליהו זוהר: שלא יהיה איפה ואיפה בקריית מלאכי.

גב' רחלי רחמים: זהו, זה מה שחשוב, שזה יהיה פחות שיקול דעת.

מר אליהו זוהר: אם תרצי אני אספר לך משהו אמיתי.

עו"ד לידור צרויה: ברשותכם, סעיף 6 ג' אומר שהצהרה שכל בעל עסק צריך לחתום תימסר עד 1/12, למה הדיווח הראשון צריך להיות תוך 30 יום, למה זה לא יכול להיות עד 1/12 השנה הזאת?

מר אליהו זוהר: אני שואל שאלה באמת, היית אומר ככה, למה זה ככה, היית אומר ככה, למה זה ככה? ככה זה יהיה תמיד.

עו"ד עידית יפת לוי: אבל כתוב, לא הבנתי.

מר אליהו זוהר: אין לזה סוף, ההערות, אין לזה סוף.

עו"ד לידור צרויה: למה עכשיו צריכים שכל בעלי העסקים בעירייה יהיו תוך 30 ימים להגיש?

עו"ד עידית יפת לוי: יותר קל לעקוב אחרי העובדים, כמו שארנונה נשלחת פעם בשנה, אני לא מצליחה להבין את השאלות שלך, באמת.

עו"ד לידור צרויה: למה? מה הבעיה עם השאלות שלי?

עו"ד עידית יפת לוי: הפעם הראשונה זה תוך 30 יום מהאישור.

עו"ד לידור צרויה: למה? זו השאלה שלי, למה זה לא יכול לחכות לדצמבר הקרוב?

עו"ד עידית יפת לוי: מה, לאכיפה כאילו?

עו"ד לידור צרויה: לא משנה, עכשיו תוך 30 יום,

(מר חיים שטיינר שב לישיבה)

מר יוסי סולימני: אבל החוק לא ייכנס לתוקף אחרי שאנחנו מאשרים אותו פה, החוק עזר, אחרי שאנחנו מאשרים אותו פה הולך למשרד הפנים, אחר כך הולך למשרד המשפטים, אחר כך הוא נרשם ברשומות, ייקח לו חצי שנה לפחות.

עו"ד לידור צרויה: אתה לא סותר את מה שאני שאלתי.

מר יוסי סולימני: אז איפה הבעיה? גם ככה אתה תגיע לדצמבר.

עו"ד לידור צרויה: ואם יאושר תוך 30 יום אז אתה,

מר אליהו זוהר: לא, לא יהיה.

עו"ד עידית יפת לוי: איזה אופטימיות.

מר יוסי סולימני: בעזרת השם איך שהוא יירשם ברשומות הוא ייכנס לתוקף.

גב' מירי דדון: יישלח עוד צו המיסים בטח, לא?

מר אליהו זוהר: זה לוקח זמן.

עו"ד לידור צרויה: 30 ימים זה זמן קצר.

מר אליהו זוהר: אבל זה לא 30 יום.

עו"ד לידור צרויה: זה 30 ימים, כי עד שיש לו תוקף, ברגע שהוא ייכנס לתוקף הוא מחייב. אף פעם עסק לא ימלא לך הצהרה לפני שהחוק נכנס לתוקף, אתה מסכים איתי?

מר אליהו זוהר: נכון.

עו"ד לידור צרויה: ברגע שהוא נכנס לתוקף עכשיו כל בעלי העסקים בעירייה צריכים תוך 30 ימים ללמוד את הדבר הזה, להבין את המשמעויות שלו ולהגיש לכם תצהירים.

מר יוסי סולימני: אפשר לעשות מסע הסברה מעכשיו כבר על החוק.

מר אליהו זוהר: לעוד חצי שנה, עד שזה יתקבל.

מר יוסי סולימני: נכון.

מר יוסף כהן: ברגע שזה יאושר אנחנו נוציא,

עו"ד לידור צרויה: בשביל מה לחכות 30 ימים? תן להם שבוע וזהו.

מר אליהו זוהר: לא, לא, לא נצייר את זה ככה לא אמין. מה זה אומר,

עו"ד לידור צרויה: זה טווח זמנים מאד קצר בשביל בעלי עסקים.

מר אליהו זוהר: לא, אף אחד לא אמר שבאים,

עו"ד עידית יפת לוי: רואה חשבון ממלא טופס כמה עובדים יש לו, בחיאת, היום בעידן המיילים?

מר אליהו זוהר: אבל זה לא ייקח חודש, לא חודשיים, לא שלושה, לא ארבעה חודשים. אנחנו נעזור לעסקים, מבטיח שנעזור.

עו"ד עידית יפת לוי: בעידן הדיגיטציה?

עו"ד לידור צרויה: סעיף 10 א' לא רשום עלויות, מי נושא בעלות של התקנת ביתן פסולת? כלום לא ברור כשלא רשום. "המפקח רשאי לדרוש בהודעה מבעל נכס שיקים מתקן פסולת".

עו"ד עידית יפת לוי: בוא נעשה סדר, זה מדבר על פסולת אחרת, החוק הזה לא עוסק רק בפסולת עודפת,

עו"ד לידור צרויה: לא, הבנתי, אני סך הכל שואל,

עו"ד עידית יפת לוי: פסולת ביתית הרשות מספקת את המתקנים, כל השאר, כל עסק לפי צורתו, לפי גודלו, לכן גם הנושא של,

מר אליאור עמר: מה תהיה המשמעות לעסקים פה במרכז?

עו"ד עידית יפת לוי: אם אין לו פסולת מיוחדת,

(מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)

מר אליאור עמר: יש לו פלאפל ושווארמה.

עו"ד עידית יפת לוי: זה ביתי.

מר אליאור עמר: לא משנה איזה כמות?

מר יוסי סולימני: אליאור, אני אתן לך דוגמא.

גב' מירי דדון: יש להם קרטוניה שם?

מר יוסי סולימני: אני אתן לך דוגמא למקרה שהיה פה בהיפר רב שיווק, עוד לפני שהיה החוק הזה. בהיפר רב שיווק יש פסולת ביתית של מה שהעובדים אוכלים, זה מה שאנחנו צריכים לפנות לו. ובמקביל הוא היה מוציא קרטונים בכמויות אדירות לתוך שתי המכולות שנמצאות שם בתוך החניה וזה היה מחייב אותנו כל יומיים ללכת לפנות שם את המכולות. ואז היה ויכוח האם אנחנו צריכים לפנות או הוא היה צריך לפנות.

עו"ד עידית יפת לוי: זה לא אנחנו, זה הציבור.

מר יוסי סולימני: ובסופו של דבר הגיעו איתו להבנה שהוא יביא דחסן שעלה לו כמה עשרות אלפי שקלים, במימון מלא שלו. ועכשיו כל הקרטונים הולכים לתוך הדחסן ובמקום שזה ימלא כל יום,

גב' רחלי רחמים: זה עובד טוב?

מר יוסי סולימני: בוודאי. זו דרישה לגיטימית שלנו מבעל העסק.

עו"ד לידור צרויה: סבבה. אז מה שאתה מדבר שבסעיף הזה בעצם המפקח רשאי להגיד לבעל עסק כזה או אחר להקים ביתן,

עו"ד עידית יפת לוי: כן.

מר יוסי סולימני: כן.

עו"ד לידור צרויה: לפי ההגדרה,

מר אליהו זוהר: אם צריך.

מר יוסי סולימני: אם זה לא פסולת ביתית. פסולת ביתית אחריותנו המלאה.

עו"ד לידור צרויה: אני מסכים איתך, רק לציין את זה שזה עלות בעל הנכס.

מר אליאור עמר: עסק קטן שהעובדים שלו אוכלים X והוא מייצר Y פסולת של הלקוחות שלו, האם הוא יכול, אתם זכאים, רשאים לדרוש ממנו להתקין מתקן אצירה נוסף מעבר למה שהעירייה נותנת?

עו"ד עידית יפת לוי: טכנית כן.

מר אליאור עמר: אוקי.

גב' מירי דדון: לך תדע כמה עובדים יש, זה לפי עובד.

מר אליהו זוהר: אני אעזור לכם, באזור פה, במרכז המסחרי אין לך בעיה בכלל. שמנו מוטמנים פה, כל המרכז יש לו מוטמנים, אין לו בעיה בכלל, הוא לא צריך פח פה, יש לו מוטמן. פה אין לנו בעיה בכלל, יש לו פה הכל מסודר. בואו נמשיך.

(מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)

מר אליהו זוהר: אני חוזר על מה שאמרתי כדי שתהיה הבנה. סליחה בבקשה, לגבי המרכז המסחרי,

עו"ד עידית יפת לוי: לא כל יום מחוקקים חוק.

מר אליהו זוהר: סליחה, עידית, עידית, סליחה בבקשה. לגבי המרכז המסחרי, ביטוח לאומי, כל הרדיוס הזה, לכולם יש מוטמנים, הם לא צריכים פחים. זורקים במוטמנים.

מר אליאור עמר: אבל טכנית אתה רשאי לדרוש מהם.

מר אליהו זוהר: אני לא רוצה לדרוש מהם.

מר אליאור עמר: אתה לא רוצה, אבל החוק מאפשר לך.

מר אליהו זוהר: בסדר, עזוב.

גב' מירי דדון: ראש העיר, יש גם בכרמי הנדס במרכז המסחרי את המוטמנים?

מר אליהו זוהר: יש להם בצד השני למטה, מאחוריהם.

מר שמעון חזן: יש להם, להם יש פתרון, מירי.

(מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)

מר אליהו זוהר: אנחנו מבחינתנו הולכים על תהליך ליצור מנגנון של אזור התעשייה שהוא הכי בעייתי. פה המרכז המסחרי אין לו איתנו בעיה בכלל, יש לו מוטמנים לכולם.

מר אליאור עמר: אז שאלתי המשפטית, אדוני ראש העיר, להחיל את החוק הזה רק על אזורי תעשייה.

מר אליהו זוהר: אני אפתור את הבעיה.

מר אליאור עמר: זה אפשרי מבחינה משפטית, אז בוא פשוט נוסיף את זה שזה חל רק על אזורי תעשייה. או רק על עסקים מעל 150 מטר למשל.

מר אליהו זוהר: בסדר, אין בעיה. אני בא כדי להקל על העסקים, לא להכביד. מצד שני אני לא יכול לספוג את כל מה שזורקים לי פסולת בניין באזור התעשייה, לא יכול לספוג את זה. זה מיליון שקל. נכון השקעת מיליון שקל בחינוך, בתרבות, בהכל.

מר אליאור עמר: אתה צודק לחלוטין, אין דיון על זה, חד משמעית זה נכון.

מר אליהו זוהר: בסדר. מי בעד? אליאור בעד?

מר אליאור עמר: לא, אדוני ראש העיר,

עו"ד לידור צרויה: לא בנוסח הזה.

מר אליהו זוהר: טוב, מי בעד? אחר כך תאמר מה שאתה רוצה.

מר אליאור עמר: אני מבקש שתשקול את האפשרות,

מר אליהו זוהר: אני שואל אחרי מי בעד, שניה.

מר אליאור עמר: להחיל את זה רק על אזורי תעשייה, מאחר ומדובר במס פוטנציאלי לבעלי עסקים.

עו"ד עידית יפת לוי: הוא לא הולך לעשות את זה.

מר אליהו זוהר: שניה רגע, שניה אליאור.

עו"ד עידית יפת לוי: מה הוא ילך לעשות, לשקול פחים?

מר אליהו זוהר: הפתרון, אני אומר לך פתרון אמיתי, הנה אני אומר אותו לפרוטוקול.

גב' מירי דדון: מה אתה אומר?

מר אליהו זוהר: פה במרכזים המסחריים אין בעיה עם אף אחד.

גב' מירי דדון: המרכזים המסחריים כאן ובכרמי הנדיב?

מר אליהו זוהר: אני לא יכול עכשיו לשנות את החוק. זה חוק עזר.

גב' מירי דדון: אבל אתה אומר לפרוטוקול, זה משמעותי.

מר אליהו זוהר: נכון.

גב' מירי דדון: אתה אומר גם לעסקים בכרמי הנדיב וגם לעסקים,

מר אליהו זוהר: עזבי, אל תובילי אותי עכשיו, כל העסקים של המסחר פה, כמו בקיבוץ גלויות, כמו בהרצל וייצמן,

מר שמעון חזן: יש להם פתרון.

מר אליהו זוהר: גם בכרמי הנדיב, יש להם מוטמנים.

מר שמעון חזן: יש להם מוטמנים, אין בעיה.

מר אליהו זוהר: שמתי מוטמנים לכולם.

גב' מירי דדון: אין אצלם אכיפה?

מר אליהו זוהר: אין בעיה. אני לא הולך עכשיו לשנות פה את החוק.

(מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)

מר אליהו זוהר: מי בעד?

עו"ד עידית יפת לוי: קצת שכל, איך אפשר לאכוף את זה?

מר אליהו זוהר: אליאור, תצביע.

מר אליאור עמר: אני נגד.

גב' טליה יצחק: לידור, אתה גם נגד?

מר אליהו זוהר: אמרתי לכם על המרכז המסחרי.

גב' טליה יצחק: אליאור נגד ולידור צרויה נגד.

מר אליאור עמר: זה מאפשר פתח.

מר אליהו זוהר: אין פתח אצלי, אתה מכיר אותי טוב, טוב, אין פתח אצלי. אם אני אמרתי זה קודש קודשים פה עכשיו, כולם שמעו. עכשיו תצביע איתנו.

מר אליאור עמר: עידית, השאלה מבחינה משפטית האם מאחר והדברים נאמרו לפרוטוקול, האם הדבר, באם יגיע ואתם תחליטו, האם יהיה,

גב' מירי דדון: אנחנו נוציא את הפרוטוקול ונפרסם אותו ברבים.

מר אליהו זוהר: תוציא את הפרוטוקול מולי. מי בעד? תצביע עכשיו. פה אחד.

עו"ד לידור צרויה: לא, לא, לא, אני נגד.

מר אליהו זוהר: לא, אתה מוביל עכשיו, תראה, אנחנו מובילים פה לעזור לתושבים ואתה מחפש עכשיו איזה, אתה מחפש משהו אחר.

מר אליאור עמר: חלילה, כל מה שקשור לאזורי התעשייה אני בעד ואיתך ב-100%. אני אומר פה יש פוטנציאל לזה,

מר אליהו זוהר: אז אני אומר משהו, אני אומר אזור התעשייה מקובל על כולם, פה אחד?

מר אליאור עמר: חד משמעית.

מר אליהו זוהר: פה אחד באזור התעשייה. לגבי המסחר אני אומר,

עו"ד עידית יפת לוי: אסור. אי אפשר להגביל את החוק רק על אזור התעשייה.

מר אליאור עמר: את טועה.

עו"ד עידית יפת לוי: לא, כי החוק מדבר על מלא דברים, אליאור, באמת, הוא לא מדבר,

מר אליאור עמר: החוק יכול להגיד שהוא רלוונטי רק לעסקים עד 100 מטר למשל?

עו"ד עידית יפת לוי: לא.

מר אליאור עמר: חד משמעית כן.

מר אליהו זוהר: מי בעד? מי נגד? אתם לא פיירים, תמשיכו.

החלטה: מאשרים ברוב קולות את חוק עזר לקריית מלאכי (פינוי פסולת ואגרת פינוי פסולת עודפת), התשפ"ד-2024.

מר אליאור עמר: אני מבקש, אני העליתי פה הצעה.

מר אליהו זוהר: אני אמרתי מה שאמרתי.

מר שמעון חזן: אי אפשר, כי זה חוק עזר שהוא מובנה מהתחלה ועד הסוף.

מר אליאור עמר: אפשר ועוד איך.

מר אליהו זוהר: היא אמרה שאי אפשר.

מר אליאור עמר: כמו שאפשר לעשות ארנונה דיפרנציאלית, אפשר לעשות גם את זה. ואני גם אוכיח את זה, אני מבטיח לך.

מר יוסי סולימני: ואם תהיה פה עכשיו חברת קייטרינג שתיפתח במרכז,

עו"ד עידית יפת לוי: מה אתה צריך להגביל את עצמך?

מר יוסי סולימני: חברת קייטרינג שתייצר אשפה, לא ביתית,

עו"ד לידור צרויה: אז זה לא עסק קטן, אז זה לא 150 מטר.

עו"ד עידית יפת לוי: למה להגביל את עצמך?

מר אליאור עמר: אפשר להגביל לפי מטרים.

עו"ד לידור צרויה: או לפי כמות עובדים.

(מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)

מר אליהו זוהר: הישיבה הסתיימה.

הישיבה ננעלה