פרוטוקול תמלול פרוטוקול מליאה מס' 223624

‏יום ראשון י"ז בסיוון תשפ"ד

23 ביוני 2024

משתתפים: מר אליהו זוהר - ראש העירייה

מר שמעון חזן - סגן ראש העירייה וחבר המועצה

מר יוסי סולימני - סגן ראש העירייה וחבר המועצה מר מוטי יעקובוב - חבר מועצה

מר שלומי מלכה - חבר מועצה

מר נדב ויצמן - חבר מועצה

מר מאיר יחזקאל - חבר מועצה

עו"ד יהודה קריספין - חבר מועצה

מר לוי רסקין - חבר מועצה

מר חיים שטיינר - חבר מועצה

מר אליאור עמר - חבר מועצה

עו"ד לידור צרויה - חבר מועצה

גב' מירי דדון - חברת מועצה

חסרים: גב' רחלי רחמים - חברת מועצה

מר יוסי סעדי - חבר מועצה

סגל: מר יוסף כהן - מנכ"ל

עו"ד עידית יפת לוי - יועמ"ש

מר תומר עמר - גזבר העירייה

מר גיורא ראובני - חשב מלווה

ד"ר אבי אדרי - מנהל אגף החינוך

גב' יואלה תבור - מנהלת אגף הרווחה

גב' טליה יצחק - מזכירת המועצה

פרוטוקול ישיבת מליאת מועצת עיר שלא מן המניין

מר אליהו זוהר: אני מתכבד לפתוח את ישיבת המליאה שלא מן המניין. על סדר היום אישור הצעת תקציב לשנת 2024, אישור תקן כוח אדם לשנת 2024, אישור תב"ר שנתי לשנת 2024, תוכנית פיתוח. יש הסכמה שהישיבה תימשך שעה וחצי.

גב' מירי דדון: תקשיבו, אני חייבת להגיד. תעשו מנחה ב-17:30. ואז ב-18:00 נתחיל כל ישיבה.

מר אליהו זוהר: רציתי שכולם יאכלו, ייהנו ממה שהבאנו.

אישור הצעת תקציב לשנת 2024

מר אליהו זוהר: אני מבקש מחברי מליאת מועצת העיר לאשר את הצעת תקציב העירייה לשנת 2024 על סך 288,554,000 שמקושר לתוכנית העבודה. בבקשה גזבר.

מר תומר עמר: פה זה קצת יותר מורכב אז אני ארשה לעצמי לעמוד. אנחנו מגישים את הצעת התקציב לשנת 2024. אין צורך להכביר במילים כמה השנה הזאת מורכבת, היא לא פשוטה, היא מאד לא צפויה. פתחנו אותה עם, התחלנו להיערך למעשה לשנה הזאת כבר מאוקטובר-נובמבר ופתחנו אותה עם המון, המון סעיפי מלחמה, הוצאות מלחמה. היתה רגיעה, כרגע מדברים על היערכויות שוב. אנחנו שומעים בתקשורת. אז בעזרת השם שנשמע בשורות טובות בהקשר הזה. אז ההצעה הזאת שמונחת לפניכם עברה המון גלגולים ושינויים תוך כדי תנועה. חשוב לציין, כמו שאמרתי בצו המיסים, שמשרדי הממשלה כרגע טיפה מתכנסים תקציבית, מבצעים כל מיני התכנסויות. אנחנו מרגישים את זה גם בקולות קוראים, אנחנו מרגישים את זה גם בבסיסי התקציב, במה שהם יכולים לצמצם את הפעילות וכאלה. התקציב הזה הוא מביא בחשבון את כל השינויים בכלל במשק ועם דגש אלינו. אני אציג לכם ככה משהו בקצרה, את המצגת ואחרי זה אני אצלול לספר. אנחנו ברוך השם עיר שגדלה, אנחנו במליאה הקודמת, מי שזוכר, היינו כ-1000 תושבים פחות. אני לא זוכר את המספר המדויק. בעיניי השקף הזה משקף את העבודה הקשה שנערכה פה על התקציב. השקף הזה משקף את העלייה בהשקעה לתושב, בין השנים 2014 ל-2024. השנה הזאת הצלחנו לשמר בקושי רב את ההשקעה לנפש. כמו שאמרתי, הרשות נאלצה לשאת בנטל של קיצוצים של משרד הממשלה ולהתכנס במקומם, לתקצב את הדברים שהופחתו על מנת לשמר את השירות ולא להפחית את השירות. השקף הזה מראה את השימור של השירות. אנחנו גם לקחנו קצת רשויות דומות, קצת קשה לראות, אבל אנחנו רואים,

גב' מירי דדון: מה זה דומות? כולן מצב סוציו 4?

מר תומר עמר: לא כולן סוציו 4.

גב' מירי דדון: דומות זה 4.

מר תומר עמר: לקחנו גם יותר. אנחנו יכולים להמחיש שבאר שבע, עיר הרבה יותר גדולה מאיתנו, ההשקעה שלהם לתושב בתקציב 2024 עומדת על 8700. אנחנו במקום טוב באמצע. אנחנו פה. אנחנו נמצאים במספר 4, נמצאים מעלינו מעט מאד רשויות. אתה צודק, באר שבע זה פה, חיפה, משום מה זה התבלבל. באר שבע, חיפה, ראשון לציון ואז קריית מלאכי. אחרינו נמצאות דימונה, אשדוד, קריית אתא וכדומה. אנחנו רואים איזה רשויות זה, ניסיתי לעשות סוציו-אקונומי 4, לא כולם עדיין העלו את התקציבים שלהם לאתר, אז היה קשה לאתר נתונים. בהזדמנות זאת באמת תודה לאלי ולאיילין שעזרו בהקשרים האלה של ההשוואות, זה לא פשוט לאתר את הנתונים מרשויות אחרות, לא כולם עדיין פרסמו. אבל אנחנו רואים שעיריית קריית מלאכי, למרות השנה הקשה, השתדלה לשמר את ההשקעה בתושב.

מר אליאור עמר: אז אתה אומר שאנחנו, השירות שאנחנו מקבלים פה מהעירייה הוא יותר טוב מאשר מאשדוד ומבאר שבע או מדימונה?

מר יוסף כהן: תפריד שירות ותקציב, למה לא?

מר אליאור עמר: למה לא? אני חושב שכל תושב יכול לתת את התשובה הזו בעצמו, הוא רואה מה יש במקומות אחרים ורואה ומרגיש מה יש פה. ומכאן ההבדל.

מר יוסף כהן: אנחנו נשמח לתת לך סקר שביעות רצון תושבים, בשמחה. בין אם זה יהיה בישיבת מועצה ובין אם זה יהיה סתם ככה. ותראה שהוא,

גב' מירי דדון: מתי הוא יוצא?

מר יוסף כהן: הוא יוצא פעמיים בשנה, ושביעות הרצון עולה ועולה. גם בסקר הנקודתי שאנחנו שולחים אחרי טיפול בפניה וגם פעמיים בשנה כשאנחנו מבצעים סקר עומק.

מר תומר עמר: ודבר נוסף, בישיבת עבודה עם גזברים מקבילים, במקרה גזבר אשדוד לשאלתך, כשהוא שמע על שירותים שניתנים פה בקריית מלאכי, הוא אמר לי אני לא יודע ולא מקנא בך איך אתה עושה את זה, אנחנו לא מצליחים להגיע לרמת השירות הזאת. זו אמירה של גזבר לגזבר.

גב' מירי דדון: שרוביק ישמע, עזוב אשדוד. אשדוד הגיעה למצב סוציו 4 כבר. שרוביק ישמע, באר שבע.

מר שלומי מלכה: אליאור, אם אנחנו פותחים קייטנות עד ה-21/7 – 500 שקלים, עד 16:00 בצהריים, 40-50% נרשמו, מתוך 60 גנים נרשמו 17 גנים שאנחנו מכוונים כדי לקבל צהרון. מכאן מתחילה הבעיה ואי אפשר להאשים את העירייה. וזו נקודה. 500 שקלים, עד 16:00 בצהריים, אנחנו מחברים 17 גנים כדי שיהיה לך עד 16:00 בצהריים. מעבר לזה לא מצליחים להשיג. אז מה קורה? אז על מה אתה מדבר? השירות שנותנים? נותנים שירות, תיקחו. לא לוקחים, נקודה.

מר אליאור עמר: התושבים אשמים.

גב' מירי דדון: לא, אבל אל תיתן דוגמא את ניצנים. הקייטנות עובדות מעולה, זה משהו אחר, כי עושים את כל המאמץ, משלבים, איך אמרת? ארבע גנים.

מר שלומי מלכה: צריכים להירשם עד 16:00, נקודה.

גב' מירי דדון: בסדר, מה אתה רוצה להכריח אנשים? הלוואי, אני הייתי רוצה.

מר שלומי מלכה: שירות, דיברנו על שירות.

גב' מירי דדון: אמרתי, שירות במקרה הזה הוא 100% ועושים את כל ההשתדלות.

מר שלומי מלכה: אז זה לכאן ולכאן.

מר אליהו זוהר: בדיוק.

גב' מירי דדון: יש ככה ויש ככה.

מר אליהו זוהר: אני חושב שבאמת אין 100%, אין שלמות באף מקום. אבל עצם העובדה שהפרמטרים האלה עומדים קצת לטובתנו, לא הרבה, קצת, זה מראה באמת על אכפתיות ודאגה. אין 100%, אבל תסתכלו עכשיו, יש לכם קייטנה של הקאונטרי, את יודעת את זה, נכון?

גב' מירי דדון: אהה.

מר אליהו זוהר: 150, את יודעת כמה העלות עולה להם? 1400 שקל. לתושב, שבא ומביא את הילד שלו לקיטנה בקאונטרי. כל כך הם נהנים ועוד ביקשו ממני ביום שישי האחרון, שני הורים שלא נרשמו כי אין מקום, נסגרה הרשימה, אתם יכולים לשאול את שלומי באיזה שעה אני מתקשר אליו,

מר אליאור עמר: ההרשמה מלאה עד אפס מקום?

מר אליהו זוהר: אפס מקום. התקשרתי לשלומי,

מר אליאור עמר: נו, אז איך זה מסתדר?

מר אליהו זוהר: לא, אז פה יש בעיה שהורה לא רוצה. אבל הוא מראה לך שהשירות שלנו הוא שירות, זו המטרה.

מר אליאור עמר: אולי הבעיה היא בתכנים.

מר אליהו זוהר: לא, לא,

מר אליאור עמר: אני שומע מהרבה הורים שהתכנים זה בייביסיטר.

מר אליהו זוהר: לא נכון. אז יש להם דוגמא בקייטנה הרבה פעילות גם אחרי הצהריים.

מר שלומי מלכה: אני מכניס הסעות, לא בייביסיטר. אנחנו ניתן יום לשפיים ויום ללונה פארק ויום לסופרלנד. רק תעלה את זה ל-700 שקל כדי שנעמוד בהוצאות ונוכל לקדם את העניין הזה.

מר אליאור עמר: אני רוצה שתלך למכון וייצמן וללונהדע בבאר שבע, לא רק לסופרלנד.

גב' מירי דדון: לא, בקייטנה של ניצנים של שונה מקאונטרי, אבל תפרידו. בקייטנה של ניצנים אתה לא יכול להוציא לשפיים.

מר אליהו זוהר: מה שהוא מתכוון שלומי שאתה נותן בסוף את השירות. זה לוקח פחות, זה יותר, כל אחד מחליט בסוף. העיקר אתה מסתכל בגרף הזה שאתה נותן שירות. לא כל אחד לוקח מה שהוא רוצה, כל אחד רוצה מה שהוא רוצה, כל אחד בוחר מה שטוב לו. זו החלטה של הורה, זה בסדר. אבל עצם העובדה שאני בגרף מראה איפה אני נמצא, זה כבר מחמם את הלב לכולנו בכללי שעושים את המאמץ, משתדלים, כמו שאמרו וגם אתם אומרים את זה, שנה לא פשוטה לכולנו, לעם ישראל, החלטות קשות באים על כולם. אבל עצם העובדה שאתה לוקח החלטה כזו ואתה נוגע במוקד, שזה הילד בסוף, השירות, רואים אותו על פניו. אני לא רוצה להגיד מה רשויות אחרות, זה לא מעניין אותי, מעניין אותי מה קריית מלאכי, זה מה שחשוב. יכול להיות שפחות או יותר במקומות אחרים, אולי יותר. אבל ההשלכות האלה לא באות, מבחינתי הן באות לטובת העיר שלנו. ועצם העובדה שההשתדלות שלנו בכל ההיבטים האלה, אנחנו ראויים לציון לשבח בהרבה היבטים. וצריך להגיד גם לפעמים, שהורים לפעמים טועים, צריך לומר גם זה טוב.

מר אליאור עמר: בהחלט אני צריך לומר שבהרבה מהערים שהצגתם, שכמובן הבחירה, אני מניח, היתה סלקטיבית בהתאם למה ייראה טוב.

מר אליהו זוהר: למה? נתנו רשויות חזקות גם.

מר אליאור עמר: בסדר. אני יכולתי לתת רשימה של עשר ערים שזה היה נראה אחרת. אבל לא משנה, אני רק אומר, יש חברות כלכליות שהתקציבים שלהן הם תקציבים נפרדים מהתקציבים השוטפים של העירייה. והדברים האלה, מה שנקרא, תפוחים לתפוחים ותפוזים לתפוזים. צריך להשוות דבר לדבר. ובכל מקרה, המציאות היא שעם כל הצניעות ועם כל הרצון והטוב וההשתדלות, שבהחלט יש מצד כולם, אני לא מתווכח לרגע על הדברים שאמרת בראשית דבריך, שכולם רוצים שיהיה טוב. אני גם אמרתי את זה כמה פעמים, ממש בכיסא הזה בישיבות קודמות, בשנים קודמות, בעניינים של התקציב. ויחד עם זאת, ואני יודע שגם אתה אומר את זה, אמרת את זה גם. תמיד יש מקום להשתפר, תמיד יש מקום לעשות דברים יותר טוב. וחשוב גם לראות את התמונה כמו שהיא. והתמונה הזו, אני חושב שהיא קצת סלקטיבית מדי.

מר אליהו זוהר: לא, אני לא חושב. אני מוכן לדיון הבא, תיקח רשויות אחרות ותבדוק את זה אתה. אני אומר לך, תביא את זה לדיון הבא עם גרפים, תאמין לי, אם טעיתי אני אגיד טעיתי. כל מה שלא טעיתי אני אומר לא טעיתי. אבל זה בסדר, מקובל בדיקה, כל אחד בודק, זה מקובל. אנחנו משפחה אחת פה והכל בסדר.

גב' מירי דדון: יש לי שאלה לגזבר.

מר אליהו זוהר: בבקשה.

גב' מירי דדון: בדצמבר 2023, אדוני הגזבר, פרסמת מסמך שאומר שאנחנו נהיה לקראת גירעון. אני רוצה הסבר לגבי המסמך בבקשה.

מר תומר עמר: יהיה הסבר בדיוק לגרף הזה. סיימנו בגירעון, שלחתי אליכם, ברוך השם לשמחתנו הגירעון הנצבר, נתחיל בשוטף, הגירעון השוטף עמד על 5.7 מיליון ולא כמו במסמך שהצגנו בישיבה אז של 8.2, אם אני זוכר נכון, 8.3.

מר יוסי סולימני: איזה אחוז זה מסך התקציב?

מר תומר עמר: הגירעון עכשיו? 2.1%. הגרף הזה,

מר אליאור עמר: עומס מלוות, עליה של 7 מיליון שקל.

מר תומר עמר: עליה של 7 מיליון שקל, כשאני מזכיר שה-6 מיליון שלקחנו בסוף 2023 משפיע פה בעיקר כי כמעט ואין עליה החזרים, זה על הגגות הסולריים שאנחנו כרגע מבצעים פה פרויקט. אני יותר מאשמח להמליץ על עוד ועוד ועוד מלוות כאלה שיניבו את הרווח הכלכלי. אני מוכן להראות לך את התחשיבים הכלכליים שיתנו יציבות פיננסית ואיתנות פיננסית לרשות לשנים הקרובות. הלוואי ובמשמרתי אני אצליח להביא עוד הלוואות כאלה לעוד פרויקטים כלכליים כאלה שיתנו יציבות לעיר ואנחנו בעזרת השם נגיע לאיתנות פיננסית בזכות פרויקטים כאלה. אני שמח על כאלה מלוות. והגירעון הנצבר, למרות שפורסמו מספרים, 38 מיליון, 20 מיליון גירעון שוטף, ברוך השם זה דוח מבוקר, אנחנו בסוף שנת 2023 עומדים על 24 מיליון שקל גירעון נצבר. זה גירעון סביר ביותר, דיברנו גם עם הממונה על המחוז, הסברנו לה את זה, היא מודעת לזה. גם אנשי תקציבים במשרד הפנים, אנשי הבקרה, כולם מכירים את המספר.

מר יוסי סולימני: לפני עשר שנים זה היה 120 מיליון שקל.

מר תומר עמר: אז ברוך השם אנחנו במצב טוב.

מר אליאור עמר: כתוב פה 51, לפני עשר שנים.

מר יוסי סולימני: לא נכון.

מר אליאור עמר: מה לא נכון? זה מה שכתוב.

מר אליהו זוהר: ביחד עם השוטף, עם הכל.

מר תומר עמר: עם הפיתוח אתה מתכוון.

מר אליאור עמר: היה 72 מיליון שקל.

מר אליהו זוהר: לא, 74 ו-18.2,

מר אליאור עמר: אגב, אדוני סגן ראש העיר, בתקופה אחרי חמש שנים שאתה היית סגן.

מר יוסי סולימני: נכון. אני מכיר את התחושה הזאת של ההלקאה העצמית והניסיון להראות שהכל רע פה.

מר אליאור עמר: אתה לימדת אותנו את זה, יוסי. אני באיזה שהוא מקום את העניינים האלה, אתה יודע, ישבתי הרבה שנים בישיבות מליאה כעיתונאי, ראיתי אותך ובחלק מהמקרים למדתי. אני מקווה שרק את הדברים הטובים.

מר יוסי סולימני: אתה תלמיד לא כזה טוב, מסתבר, כי אני ידעתי להיות מאד ענייני. כי כשהיו דברים טובים אמרתי.

מר אליאור עמר: לגמרי, אני זוכר.

מר יוסי סולימני: אי אפשר להתעלם מהמציאות. באמת, בוא, אני ישבתי איפה שאתה יושב, מ-32 שנותיי במועצת העיר, בערך חצי מהתקופה ישבתי איפה שאתה יושב. אבל גם אני אז, בדיוק כמו שאתה עכשיו, לא יכול להתעלם מהעובדות. והעובדות מדברות בעד עצמן במובן הזה שיש פה היום עיר שמתמודדת עם הרבה מאד אתגרים. ויש לה עוד הרבה, הרבה מאד לאן ללכת. אבל גם כשאתה מסתכל אחורה וגם כשאתה מסתכל קדימה ואתה רואה כמה משפחות חדשות מגיעות לקריית מלאכי כל יום, כל יום, אנחנו עוסקים באגף ההנדסה בתכנון של הגעה של משפחות חדשות. רק בשנה הקרובה צפויות להגיע לפה עוד 500 משפחות חדשות,

מר אליאור עמר: אגב, התחשיב של השקעה בתושב כולל את המשפחות החדשות שיגיעו בחודש, חודשיים, שלושה הקרובים, שיתאכלסו?

מר יוסי סולימני: בוודאי. הם יגיעו והם יקבלו את כל השירותים.

מר אליאור עמר: כי לפי הלמ"ס, בדקתי הבוקר, אנחנו כבר ב-29,000 תושבים, כבר עכשיו.

מר יוסי סולימני: נכון.

מר אליאור עמר: ב-2/6, לפני כמעט חודש.

מר יוסי סולימני: נכון. ואנחנו צפויים לעבור את ה-30,000 כבר בשנה הבאה. וזה נתון שהוא מאד מעודד והוא מדבר בעד עצמו. שניה, תנו לי לסיים, אני לא מנהל את הדיון, אני רק ביקשתי זכות דיבור כמו שאתם, שלוש דקות ואני מסיים. וכשמסתכלים על ההשקעה בתושב אז אני מסתכל על אשדוד ועל באר שבע ועל מי שאתה רוצה, כמובן תל אביב, נכון, בקריית מלאכי אין ים, אבל כשבקריית מלאכי יש ילד שהוא לא זכאי לסייעת צמודה על פי החוק. ומשיקולים עניינים, מקצועיים וגם אישיים מקבלים פה החלטה לשלם ולממן את הסייעת הזאת כי הילד הזה באמת צריך. נכון שאולי על פי פרמטרים של משרד החינוך הוא לא זכאי וזה דבר שהוא שירות בהגדרה. וזה הכוח של קריית מלאכי. והעובדה שיש פה היום שורה ארוכה מאד של יזמים שממתינים בתור כדי לבוא לאזור התעשייה החדש שלנו. והמרלו"ג החדש שנפתח בקריית מלאכי שהוא הכי גדול בישראל. וארבע שכונות חדשות שמתאכלסות, חדשות, שנבנות עכשיו. בכל רגע נתון שאנחנו יושבים פה יש ארבע שכונות חדשות שכל יום רוכשים שם דירות. וגינדי שמכר בארבעה חודשים קרוב ל-1000 דירות בקריית מלאכי, זו עוצמה, זה חוזק, זה מעיד על זה שהעיר הולכת למקום טוב. עכשיו אני אומר שוב, יש לנו עוד הרבה לאן להגיע ויש לנו עוד אתגרים מפה ועד להודעה חדשה. אבל בואו לא נצבע את המציאות בצבעים קודרים ובואו לא נשפוך את התינוק עם המים. ואני חושב שבאמת נעשית פה עבודה נפלאה, באמת. מראש העיר, דרך מנהלי האגפים עד אחרון עובדי העירייה. והאחריות היא גם שלנו כמנהיגים של הציבור, כנבחרי ציבור. באמת לנתב את הספינה הזאת למקום עוד יותר טוב. אני מאד, מאד, ובזה אני מסיים. אני לא מודאג מהמצב הכספי. גם אפרופו הדיון שהיה פה קודם על צו המיסים. גם אם צו המיסים אושר כפי שאושר וגם אם משרד הפנים לא יאשר את אותה הפחתה שאנחנו היינו רוצים שהוא יפחית, עדיין יש לנו מספיק מנופים במהלך השנה. ובאמת, הרבה מאד בזכות קשרים אישיים, עם שרי הממשלה, עם משרד הפנים, עם שר הפנים, עם שר האוצר שמחר ראש העיר, הוא לא אמר את זה, אבל מחר יש לו פגישת עבודה עם שר האוצר. כדי שאם חלילה יופחת במקום, בסעיף מסוים, אנחנו נדע לקבל את זה גם בסעיפים אחרים. והמציאות מוכיחה את זה, כי מענק האיזון אמנם בתקציב העירייה הוא מופיע כמספר מוחלט, אבל במהלך השנה יש מענקי שר, יש קולות קוראים כאלו ואחרים. ואני רוצה להגיד משפט אחרון, אגב, החברה הכלכלית שתיפתח בעזרת השם בקרוב, עם פרויקטים,

מר אליאור עמר: כמה שנים אנחנו כבר שומעים את זה?

מר יוסי סולימני: מה לעשות? גם על 101 שמענו כמה שנים, כמה שנים, כמה שנים ובספטמבר הוא מקבל היתר, מה לעשות?

מר אליאור עמר: אה, מקבל היתר.

מר יוסי סולימני: בספטמבר.

מר אליאור עמר: לפני שנתיים הוא כבר קיבל היתר.

מר יוסי סולימני: נכון, נכון, נכון, אתה צודק. אתה צודק במיליון אחוז. אם זה היה תלוי בנו הוא צריך היה לקבל את ההיתר כבר לפני 15 שנה. אבל הפרויקטים שאנחנו מתכננים במסגרת החברה הכלכלית הם פרויקטים כלכליים שיניבו לעירייה הרבה מאד כספים, וזה לא פרויקט אחד ולא שניים. ופה באמת מילה טובה למנכ"ל העירייה, ליוסף, שבאמת לקח את זה בשתי ידיים, בהרבה מאד כישרון ומביא לפה הרבה מאד תוכניות בתחום ההגירה והקוגנרציה והאנרגיה בכלל. מאגר מים שעכשיו הולך להיבנות שייתן שירותים לכל אזורי התעשייה ויכניס הרבה מאד כסף לעירייה, זה לא מופיע בשום מקום בתקציב. ודבר אחרון, ראש העיר, אני חייב להגיד לך פה מילה באמת אישית. אני ראיתי את המספרים ועברתי עליהם לפני שבוע והיו לי כמה הערות. ואחת ההערות שהיתה לי היתה בעניין בניית מרכז מורשת, ואני מפנה אתכם למסמך שמדבר על התב"ר השנתי. שיש פה בעצם תוכנית עבודה של העירייה לשנה הקרובה בכל מה שקשור לפרויקטים. הוא לא מדבר על התקציב השוטף. יש פה 100 מיליון שקל פחות 500,000, 99.5 מיליון שקל בפרויקטים שהעירייה הולכת להשקיע בהם בשנה הקרובה. ובמועצת העיר מאז הבחירות אין נציג לקהילה האתיופית, הם לא פה. ובכל זאת, כפי שהבטחת ראש העיר, בישיבה הראשונה ואמרת את זה, אני זוכר את זה בבית קק"ל. אני מבטיח להיות הנציג שלכם. ואנחנו רואים פה באמת התייחסות להמשך בניית בית מורשת, אחרי שהשקענו שם כבר 3 מיליון שקלים וכבר התחילו את הקידוחים ועובדים כבר על השלד. אז אני רואה תוספת פה של 2 מיליון שקלים בשנה הקרובה ואני מאמין שגם בשנת העבודה של 2025 אנחנו נראה את אותו סכום במקביל לניסיונות לגייס כספים מגורמים נוספים. אז יישר כוח בעניין הזה. אני אומר שוב לסיכום, תודה רבה. אבל אני חושב שאנחנו יש לנו עוד המון, המון עבודה. אבל אנחנו בהחלט בדרך הנכונה. תודה רבה.

מר אליאור עמר: רק אדוני ראש העיר, אני לא יודע אם שמת לב, אבל יש פה התגבשות של קואליציה בתוך קואליציה. שים לב שיש איחוד בין ש"ס לחב"ד בסיעות.

מר אליהו זוהר: מה אמרתי בפתיח? כולנו אחד וזו המטרה.

מר תומר עמר: בגלל התעכבויות של הגורמים אז אני אנסה לרוץ קצת על הזה ולהגיע לספר התקציב ולשאלות שלכם. פה בגרף הזה אנחנו רואים את החלוקה לפי משרדי ממשלה, בהמשך אנחנו נראה את זה גם בטבלה. אנחנו רשות שעדיין נשענת, כמו שאמר החשב בישיבה הקודמת על צו המיסים, אנחנו נשענים לא מעט על תקציבי ממשלה. זה הפילוחים שאנחנו מקבלים. ניתן לראות פה שבאמת הגבוהים שבהם זה החינוך והרווחה. גם אצלנו בספר התקציב הגבוהים שבאגפים וההשקעה הגבוהה בזה באמת בעיקר, בעיקר באגף החינוך ומיד אחריו באגף הרווחה. זה הכנסות לפי פילוח ממשרדי ממשלה.

מר אליאור עמר: מה היה אחוז ההכנסות העצמיות שלנו בשנה שעברה מסך התקציב?

מר תומר עמר: אני כרגע לא עם הנתון זה, אבל אם אני זוכר נכון, כ-45%. כשאנחנו לוקחים בחשבון את כלל ההכנסות העצמיות ביחס לכלל ההכנסות ממשרדי ממשלה. טוב, זה אנחנו משווים קצת את ההוצאות ואחרי זה אנחנו נראה את זה כבר בפילוחים בתוך ספר התקציב עצמו. פעולות ושכר תקציב מול תקציב 2023 מול 2024. אנחנו רואים בגרף הזה, כמו שציינתי, את המשך הגידול בתקציב החינוך. אנחנו נגיע השנה כבר ל-94, ברווחה אנחנו מגיעים ל-55 מיליון, גידול של 5 מיליון ביחס לדוח מבוקר שנה שעברה, לביצוע שנה שעברה. שנה שעברה גם בתקציב, גם בביצוע עמד על כ-50 מיליון. יואלה, דייקי אותי אם אני טועה, 50-51 היה הביצוע שנה שעברה, השנה אנחנו צפויים להשקיע 55.5 כמעט. השכר, יש גידולים, גם בפנסיה אנחנו רואים גידול מאד, פנסיונרים שיוצאים לפנסיה וגידולים בשכר. אנחנו רואים גם בעלויות השכר, בגלל כל הסכמי השכר שהתגבשו בשנה האחרונה. חלקם יושפעו במהלך 2024 עדכוני שכר, בהתאם כמובן להסכם.

מר אליאור עמר: התוספת היא רק מדצמבר.

מר תומר עמר: מדצמבר, נכון. יפה על השליטה. אבל עדיין חייבים לקחת אותו בחשבון כי יש לנו המון עובדים שמושפעים על זה.

מר אליאור עמר: אבל זה רק חודש אחד, זה משמעותי מאד.

מר תומר עמר: זה חודש אחד אבל היו לך דרגות, היה לך את השכר שהיה בחלקו בשנה שעברה והשנה הוא שנה מלאה. זה עלייה ממוצעת של כ-3.5%. יש כאלה יותר, יש כאלה פחות. עדכוני דרגות וכאלה. לכן העלייה בשכר משתקפת בצורה רוחבית של 3.5%. ברווחה זה קצת יותר משתקף כי שם היה הסכם על הסכם, ב-2022 נחתם הסכם ספציפי עם עו"סים, היה גם הסכם השכר הגלובלי הקיבוצי, השפעה גם על העו"סים. היה לנו גם, לא הבאתי את ההסכמים הקצת יותר קטנים של פסיכולוגים, מנהלי חינוך וכאלה. ההסתדרות עוברת עכשיו הסכם, הסכם וכמעט את כל ההסכמים מעדכנת. ההכנסות העצמיות שלנו, אנחנו עומדים בגידול בסעיפי הארנונה אנחנו רואים ממש גידול כתוצאה, בשעה טובה, מקליטות של מפעלים נוספים, כמו שאמרתי מהגברת גבייה באמצעות מענים לתושבים, אז הם מגיעים ואנחנו בעזרת השם מצליחים להביא יותר, גם מפעלים וגם תושבים.

מר אליאור עמר: אדוני הגזבר, אנחנו דיברנו על זה לפני הישיבה כמה פעמים ואני חייב להגיד שהיית מאד קשוב ומקצועי, כרגיל.

מר תומר עמר: תודה.

מר אליאור עמר: אבל יחד עם זאת קשה מאד להתייחס לתקציב כשאנחנו מדברים על נתונים מתוכננים לעומת נתונים שהיו בפועל. אנחנו יודעים שהנתונים שהיו בפועל קטנים בסך הכל במשהו כמו 8-9 מיליון שקל לעומת התקציב המתוכנן, המאושר. ולכן מה שאנחנו רואים פה זה נתונים תיאורטיים שהם לא מה שהיו בפועל. ומכאן גם הקושי להתייחס לנתונים כפי שהם, כי הם לא כפי שהם, זה לא הנתונים האמיתיים. עכשיו, יכול להיות שהשינויים בחלק מהסעיפים היו מינוריים ובחלק מהסעיפים היו משמעותיים יותר. אבל כל עוד הנתונים לא מול העיניים שלנו, אנחנו לא יכולים לקחת את הדברים האלה כראה וקדש כי הנתונים בפועל היו שונים מכפי שהם מופיעים בשוטף.

מר תומר עמר: כמו שהסברתי אני אסביר אולי פעם נוספת. בישיבת התקציב הראשונה שלי, לפני כשנה וחצי, בדצמבר 2022, יש הבדל עקרוני בין דיון תקציבי שהוא דיון צופה פני עתיד לדיון על סמך ביצוע שזה הדיון בדוחות הכספיים של העירייה. כשיגיע הדוח המבוקר של העירייה כמובן,

מר אליאור עמר: הדוח המבוקר יגיע רק בעוד שנה וחצי.

מר תומר עמר: הדוח המבוקר של 2023 בימים אלה,

מר יוסי סולימני: אבל כל תקציב אתה מאשר אותו מראש, אליאור.

מר אליאור עמר: לא, אבל יש נתונים שהיו בפועל לעומת התכנון. יכול להיות שהתכנון של עכשיו לא מתאים למה שיהיה בהמשך, לכן צריך להתאים את התכנון לפי מה שאנחנו יודעים.

מר יוסי סולימני: אתה מאשר תקציב שנה מראש.

מר תומר עמר: קודם כל, לא מדויק, אני אסביר למה לא מדויק. תקציב נבנה קודם כל מתוכניות עבודה, כמובן עם קורלציה למה שהיה שנה שעברה. אבל אם לצורך הדוגמא, ואבי או יואלה יוכלו להרחיב יותר בדיבורים על הפרויקטים שלהם, אצלם בתוך האגפים. אבל אם אגף החינוך בחן פרויקט לשנה, שנתיים, שלוש והחליט שהפרויקט הזה הוא לא רוצה להמשיך להשקיע בו, אלא רוצה להביא פרויקט אחר שלדעתו יקדם חינוכית יותר. אז אתה תגיד אבל בסעיף התקציבי שנה שעברה תוקצב, איפסת אותו השנה, נכנס פרויקט אחר, כן, זה בהחלט תוכנית העבודה,

מר אליאור עמר: אבל בגלל זה אנחנו לא מדברים על סעיפים ספציפיים ואני גם לא מבקש ממך להתייחס לסעיפים ספציפיים אלא לסך הכל התמונה הרוחבית.

מר תומר עמר: סך ביצוע שאתה מדבר על תקציב של 283 מיליון, שהתת ביצוע של שנה שעברה עומד על, הדוח ששלחתי לך עומד על כ-277-278 מיליון,

מר אליאור עמר: 275.

מר תומר עמר: 275 מיליון, זאת אומרת חריגה של 7-8%, 2-3%, אני מזכיר שלא עשינו עדכון תקציב שבדרך כלל בסוף שנה עושים עדכון תקציב, השנה בגלל שהיתה שנת בחירות והיה אסור להצביע על התקציב ולעשות עכשיו עדכון תקציב ל-2023 זה לא חוקי, ולכן אין עדכון לתקציב 2023 ואין את ההתאמות שלו בסוף השנה, לכן יש פער. ופער של 2.5-3% זה פער שגם במדינה היו חותמים לך עליו בהצעת תקציב שהמדינה מגישה למליאה ולכנסת. יש תמיד פער בין מה שאתה מתקצב לבין מה שקורה בפועל. אנחנו משתדלים לתכלל את הכל אבל,

מר אליאור עמר: אבל המדינה רשאית, מבחינת החוק, להיכנס לגירעון, אנחנו לא.

מר תומר עמר: נכון, אנחנו לא רשאים להיכנס לגירעון בצורה של זה, אבל אנחנו משתדלים לחזות את כל הדברים. אנחנו משתדלים לתקצב את כל ההכנסות ואת כל ההוצאות. גם שנה שעברה מידת ההשפעה של התקציב, בתקציב נלקחה בחשבון עלייה רוחבית בהתאם להנחיות משרד הפנים של 3.5%, בחלק מהסעיפים אפילו אמרתי לכם בתקציב הקודם שלקחנו 5% כי צפינו. אתה יודע כמה היתה העלאה ממוצעת לשכר? חלק מהסכמי השכר הניבו הגדלה של כמעט 10% לשכר, בעלויות שכר כמובן שניתן להעלות ולא בברוטו. בחלק אפילו 12%. זאת אומרת זה היה מעבר לתחזיות שלנו וזה דברים שלא יכולנו לקחת בחשבון. הסכמי שכר נמצאים בין האוצר להסתדרות ולא ישירות מול רשות כזו או אחרת. אני אתקדם לשקף הבא כי אני רוצה כבר להגיע לתקציב עצמו.

דובר: ביצוע שלושה חודשי מלחמה.

מר תומר עמר: נכון. הביצוע של שלושה חודשי מלחמה, הוא צודק, שכחתי לציין את זה, שיקפו לנו תת ביצוע בסעיפים מסוימים. נאלצנו לפתוח סעיף מלחמה שבכלל לא תוכנן ולא תוקצב.

מר אליאור עמר: וקיבלתם כמעט 5 מיליון שקל.

מר תומר עמר: ממה זה קיבלנו?

מר יוסף כהן: לא, אנחנו מדברים על ביצוע, לא יכולת לבצע.

מר תומר עמר: חשוב לציין, מה זה קיבלתם?

מר אליאור עמר: קיבלנו אמרתי, העירייה קיבלה.

מר תומר עמר: לא קיבלנו. העירייה לא קיבלה.

מר אליאור עמר: זה מה שמופיע בתקציב.

מר תומר עמר: זה כתוב לך, מימון מקרנות שלנו. לא קיבלנו משום מקום. קיבלנו 180,000 שקל שעדיין הם חייבים להעביר אותם בפועל ממשרד הפנים שהתחייב. היה תקציב ראשוני שמדינת ישראל העבירה בסך 240,000 שקלים.

מר יוסי סולימני: אנחנו אמורים לקבל את הכסף הזה בחזרה אבל?

מר תומר עמר: את מה?

מר יוסי סולימני: שהוצאנו על המלחמה?

מר תומר עמר: לא. זה הוצאות שלך. הם באו ואמרו לך יש מלחמה, תכניס יד לכיס ותוציא לתושבים שלך. הם אפילו התערבו לך במה להוציא. טוב, בתוכנית העבודה שאני שלחתי אליהם בהתחלה, כמו שציין ידידי, מר יוסי סולימני, חבר המועצה, סגן ראש העיר, סליחה, תודה על התיקון.

מר יוסי סולימני: וגם חבר מועצה.

מר תומר עמר: וגם חבר מועצה. אז אנחנו הוספנו בתוכנית העבודה את נושא בית מורשת והעדכון ביחס למה שקיבלתם לפני כן. אנחנו מתוך קרנות הרשות ומתוך תקציב שאנחנו מביאים, גם בהיטלי השבחה וגם בהיטלים שנגבים מיזמים, מהשיווקים שכרגע נמצאים ברמ"י, אלה התקציבים שייעדנו לטובת תקציבי הפיתוח. אני אמליץ למליאת העיר בהמשך, בדיונים במליאות עצמן כשנדון בישיבות מן המניין, בתב"רים בפועל אז אני אמליץ לקחת הלוואות נוספות, כמו שציינתי מקודם, שיניבו לנו פרויקטים מניבים כלכליים. אני אצביע לכם על הפרויקטים האלה בהמשך. לממן דברים כאלה אני אשמח. ככל שאנחנו נצליח להביא עוד ועוד פרויקטים, אני אשמח גם לעדכן את תוכנית העבודה השנתית הזאת בהתאם. ושקף אחרון כמדומני, תקן כוח אדם לשנת 2024 מהווה גידול ביחס לתקן שלו לשנת 2023. עיקר הגידול נלקח בחשבון בסייעות בעיקר, אנחנו רואים גידול מאד גדול באגף החינוך בכלל. ואנחנו כולנו תקווה, כמו שהצבעתם על הנהג של ראש העיר, זה הגידול הנוסף כמדומני היחיד. כל השאר זה תקנים קיימים, בעיקר בחינוך.

גב' מירי דדון: אפשר שאלה לגבי זה? רציתי לשאול, בישיבת המליאה, ב-2023, בקדנציה הקודמת, אני העליתי לסדר היום, אם אתה זוכר, את נושא הסדרת הסייעות. ואז ראש העיר אמר שיש כמה סייעות שצריך להסדיר להן ורק אחרי הבחירות, אחרי ישיבת התקציב, כן יתקצבו כסף כדי להסדיר להן את השכר.

מר תומר עמר: נכון. הסייעות האלה נמצאות כאן, אסור להעלות כרגע, עד אישור משרד הפנים את אישור תקציב 2024, אסור לעשות עדכוני שכר, כי אנחנו מושפעים מ-1 חלקי 12 של 2023. ולכן אפילו שעה כוננית בודדת לעובד מסוים אסור לתת. לכן גם ההשפעה הזאת, שיש לה השפעה על גידול בתקציב, כי המעבר משעתית למשרתית יש לה השפעות, אולי חוחית אם תרצה להרחיב בנושא הזה היא תדע. אבל זה נלקח בתוכנית העבודה של אגף משאבי אנוש וזה מתוקצב כאן בחלקו, בצורה תהליכית.

גב' מירי דדון: אני לא מדברת על שכר שבא לנו סתם להעלות. אתה זוכר את הישיבה?

מר אליהו זוהר: זה לא שכר.

גב' מירי דדון: זה לא, זה הסדרה. זאת אומרת זה סייעות שהיו צריכות לקבל קביעות, בגלל שזה התעכב להן, זה מסתכם בסוף בכסף. אני זוכרת ב-2023 תמיר היה פה ואז,

מר אליהו זוהר: שמנו, שמנו, כמו שהבטחנו אנחנו גם מקיימים,

גב' מירי דדון: ואז נשארו עוד כמה סייעות שעוד לא סידרו להם. השאלה שלי אם כאן נמצא, בסדר התקציב,

מר אליהו זוהר: הכל פה, מסודר,

גב' מירי דדון: ההסדרה של ה-18, אם אני לא טועה,

מר אליהו זוהר: לא יודע אם 18, אני לא יודע מספרים.

גב' מירי דדון: מה שדיברנו, אני זוכרת את הישיבה הזאת.

מר אליהו זוהר: יש מספרים שצריכים כן לקבל, הכל מבחינתי במערכת קיים בהרבה היבטים, לאו דווקא סייעות, יש עוד דברים ששמנו אותם פה בתקציב.

גב' מירי דדון: אני שאלתי על הסייעות עכשיו.

מר אליהו זוהר: לא, אני מדבר כללית עכשיו. גם הסייעות חשוב, כולם חשובים. יש עוד הרבה, מכלול בתוך המערכת הגדולה הזו. אבל זה כן, הכל פה בתקציב, כמו שהבטחתי, גם לפני הבחירות וגם אחרי הבחירות וככה יהיה.

גב' מירי דדון: תודה.

מר תומר עמר: אני עובר כרגע לתקציב עצמו. קודם כל אתם רוצים להתחיל, אם יש למישהו שאלות על התקציב? אני שלחתי את כל החומרים.

מר יוסי סולימני: קיבלנו את התקציב כבר לפני עשרה ימים.

מר תומר עמר: אז קיבלתם, תשאלו את השאלות, הערות ואני אענה לכם.

גב' מירי דדון: אני דווקא הסתכלתי על אגף הרווחה, איפה מוטי יעקובוב, אדוני ממונה אגף הרווחה, מחלקת הרווחה. אתה יודע כמה עו"סים עזבו בשנה האחרונה?

מר שמעון חזן: הוא עוד לא נכנס, רק שבוע שעבר.

גב' מירי דדון: אתה שומע? אני לא הייתי לעולם ממונה על הרווחה, אני יודעת על כל עו"ס שעזב וכל עו"ס שנכנס, אחד על אחד.

מר אליהו זוהר: אני אענה לך?

גב' מירי דדון: לא, אני יודעת אדוני ראש העיר, אני אסיים.

מר חיים שטיינר: תני לו את הרשימה, במקום שהוא יכין את זה.

גב' מירי דדון: מה?

מר חיים שטיינר: חבל שהוא יעבוד, תני לו את הרשימה.

גב' מירי דדון: הם עזבו כבר, מה אתה יכול לעשות?

מר חיים שטיינר: בסדר, שידע לפחות.

מר תומר עמר: מה השאלה?

גב' מירי דדון: אדוני הגזבר אמר שיש עליה במחלקת הרווחה.

מר תומר עמר: בתקציב.

גב' מירי דדון: אוקי. ואני עדיין חוזרת לכל שנה ושנה שאני עדיין שומעת שיש ילדים על הרצף האוטיסטי שמגישים בקשות שוב לחונכים ולא מקבלים עדיין. אף אחד לא מוצא להם, אין חונכים אומרים להם. זה לא מקובל, אדוני ראש העיר. מוציאים פרסום כמו שצריך לחפש חונכים. זה ילדים שזה הזכויות שלהם, זה ילדים על הרצף האוטיסטי בתפקוד נמוך שההורים, ואללה, צריכים את השעתיים האלה וזה מגיע להם על פי חוק, אף אחד לא עושה להם טובה. וכמובן הם משלמים גם את הסכום הסמלי לפי מבחן הכנסות.

מר אליהו זוהר: בסדר.

גב' מירי דדון: אוקי, אז זה אחד הדברים שאני רואה עד עכשיו שחסרים במחלקת הרווחה, מבחינתי זה מספר אחד, בראש סדר העדיפות המשפחות האלה, זה מה שמגיע להם בזכות ולא בחסד. הדבר השני שאנחנו היום עם פחות עשרה עו"סים. אין עו"ס למשפחות על הרצף האוטיסטי, הוא עזב. אין שני עו"סים אלימות במשפחה, עזבו. אני פשוט לא נעים לי לפרט, אני פירטתי את זה, אבל יש הרבה עו"סים שעזבו. עכשיו האחרונה עזבה מהיחידה לעבודה קהילתית, גל שטיינר.

מר אליהו זוהר: תראי, אנחנו רואים במצב של מדינת ישראל שההחלטות הן בסוף של אנשים. כל אחד מחליט להישאר בעבודה, לא להישאר. לאור המצב של המלחמה שפקדה את עם ישראל, קרה מצב שמשרד הביטחון לקח החלטה גורפת לאור המצב של החיילים הפצועים, הנפשות שלהם, כל אחד לפי ההגבלות שלהם. הוציאו איזה שהוא מכרז לעו"סים עם הטבות כאלה וכאלה וכאלה, מה שאין אותן כרגע במשרד הרווחה. עכשיו בן אדם מחליט, אומר רגע, רוצים אותי עו"ס במקום כזה שהוא קרוב אלי לבית, עם הטבות כאלה וכאלה וכאלה. עושה החלטה שלו עצמית, באינטרס האישי שלו, עוזב. לא מהמקום שלא טוב לו, ממקום שהוא החליט החלטה שהוא יקבל יותר שכר, המקום קרוב לבית, באינטרס שלו. את יודעת כמה לקחו כבר עו"סים במדינת ישראל? מאות, מאות של עו"סים לקחו למשרד הביטחון. זו החלטה של האדם שהוא מחליט. ונהיה קושי יותר להשיג עכשיו עו"סים, כי הם הולכים למקומות שנוח להם. מה היית אומרת לעצמך, אני מקבלת עכשיו עבודה בשכר X באזור Y ואני מטפלת ב-X חיילים, זה המנגנון שלי. לעומת אני צריכה לטפל ב-100 ילדים, סתם דוגמא. איזה החלטה תהיה לבן אדם? החלטה כזו שהוא מחליט אני עוזב. לא ממקום שרע לו, זה החלטה של מדינת ישראל, זה לא החלטה של עיר. אז יש קושי, את צודקת, אנחנו מבינים את המצוקה, יוצאים מכרזים כדי להביא עו"סים, אנחנו מבינים את המצוקה. אנחנו חיים בתוך עמך ישראל במצב של היום. את יודעת כמה חיילים פצועים? אלפים.

גב' מירי דדון: ברור.

מר אליהו זוהר: כמה פגועי נפש, מאות על מאות על מאות. אז ההחלטה היא בסוף של אדם, זה לא של מערכת. ויש החלטות שהן לא פשוטות. רוצה להוסיף להוסיף? רגע, היא רוצה להוסיף משהו.

גב' מירי דדון: אני רק אענה לגבי מה שאמרת, אתה דיברת על המלחמה כשדיברתי על החונכים. אני זוכרת שגם ב-2019 בישיבת תקציב וגם ב-2020 בישיבת תקציב, תמיד דיברתי על החונכים שחסר. הקושי הזה הוא תמיד למשפחות האלה, יש להן את הקושי הזה. אני לא יודעת איך אני צריכה להסביר, אולי למישהו יהיה ילד אוטיסט פה אז הוא יבין, אני באמת לא צוחקת. זה כל שנה, שנה אחרי שנה שאין להם חונכים.

מר אליהו זוהר: היא תתייחס לזה, בואי. לא צריך להיות לי ילד אוטיסט כדי להבין.

גב' מירי דדון: עשרה עו"סים, סליחה, 11 עו"סים שעוזבים, אדוני ראש העיר, בשנה אחת, אני לא מאמינה שזה בגלל העלאה פה ושם.

מר אליהו זוהר: היא תאמר לך בדיוק את המספרים.

גב' מירי דדון: אם מנהלת מחלקת הרווחה שלך יצאה להגיש מכרז ליבנה, לגשת למכרז שם, אז דיינו, אז למה העו"סים לא יעזבו? בוא נלמד איך לשמר אותם. זה 11 עו"סים, זה משפחות שאין להם היום שום מענה, אין להם למי להתקשר.

גב' יואלה תבורי: אני אשמח להתייחס ותודה על הדאגה. אנחנו שותפים לדאגה הזו לתושבים כמובן.

גב' מירי דדון: תעני לי לעניין, זה לא רלוונטי אם אנחנו ביחד שותפים.

גב' יואלה תבורי: תכבדי בבקשה, תכבדי, כמו שאני מכבדת אותך, אחד. בנושא העו"סים, זה לא עשרה אבל בהחלט יש לנו הרבה עו"סים שסיימו. כפי שאמר ראש העיר, חשוב לי לציין שגם העו"סים שלנו שסיימו הם כולם אחרי תקופה לא קצרה שהם היו בתוך המערכת. אנחנו לשמחתנו היינו הרבה זמן יחסית למצב בשאר המקומות בארץ שסובלים ממחסור בכוח אדם, כבר זו השנה השלישית לפחות, אצלנו באמת עם היכנסה של המלחמה ונפתחו הרבה מאד תקנים גם במשרד הביטחון, גם בביטוח לאומי, גם במשרד הרווחה ולשם העובדים המאד טובים שלנו עברו, אחרי שנים שהם נמצאים אצלנו ונתנו שירות מצוין. ואף אחד מהעובדים שיצאו לא עזבו בטריקת דלת, גם לא מדובר בעשרה, בפחות. אבל בכל מקרה יש הודעות דרושים,

גב' מירי דדון: אני אשמח להראות לך את הרשימה.

גב' יואלה תבורי: אני הפצתי אותה, אז אני מכירה אותה. יש מודעות דרושים שכבר פורסמו. הרשות מבחינתה עושה מאמץ כדי לקלוט ולאפשר מהלך מאד מהיר בקליטה של עובדים. ככל שאת או כל מי שנמצא פה מכיר עובדים סוציאליים שמחפשים עבודה והם טובים, אנחנו מאד נשמח לעזרה שלכם, שתהיו חלק מהפתרון של הדבר. ולא חלק לפעמים מבעיה וקושי שאם יש קושי מבחינת ההתמודדות באגף, זה וודאי לא עם הדברים המקצועיים. לפעמים כל מיני דברים ברשתות שעולים, שמשמיצים עובדים סוציאליים, שזה חלק לא נעים בעבודה. שאר הדברים יש לי עובדים מאד מסודרים שעושים את העבודה שלהם מאד, מאד טוב ואנחנו נשמח למלא את השורות. והרשות שותפה בניסיון מאד משמעותי למלא אותן. אני אומר בעניין הזה ועד דבר אחד, אני גם חלק מארגון המנהלים הארצי. ייצגתי את הארגון בדיון בכנסת, גם היו שם נציגים של השר, נציגים של משרד הביטחון, נציגים של כל המשרדים סביב הנושא של חיפוש של עובדים סוציאליים ושימור שלהם. ובמילייה המקצועי שלי אני אחת המנהלות ששותפות ובונות דרך בסיפור הזה לטובת המקצוע כולו. ואני שמחה וגאה שקריית מלאכי על המפה גם בעניין הזה. לגבי הנושא של הורים לילדים עם אוטיזם וחונכויות. אני רק רוצה לתקן כי את מטעה פעמים רבות, השירות הזה הוא לא שירות על פי חוק. אבל הדבר,

גב' מירי דדון: אז אני מפנה אותך לספר,

גב' יואלה תבורי: ופה אני מתחברת למה שאמר יוסי קודם לגבי החלק של קריית מלאכי.

גב' מירי דדון: יוסי לא דיבר על הנושא הזה.

גב' יואלה תבורי: למרות ואף על פי שלא מדובר בשירות על פי חוק, אין ולו ילד אחד, נכון להיום, משפחה אחת שפנתה וביקשה חונכות ולא אושר לה,

גב' מירי דדון: את לא באמת רצינית.

גב' יואלה תבורי: לכל מי שפנה אושר. החלק של החיפוש של חונכים,

גב' מירי דדון: אדוני ראש העיר, אני רוצה לבוא אליך מחר בבוקר עם הרשימה של משפחות שיש בהן ילד על הרצף האוטיסטי והוא הגיש בקשה ולא נענה.

גב' יואלה תבורי: מירי, החלק של החיפוש, אם תקשיבי בבקשה עד הסוף אני אעזור לך, אני אעזור לך.

גב' מירי דדון: אני לא רוצה את העזרה ממך. מבחינתך את מזלזלת בקריית מלאכי, את לפני כמה חודשים יצאת למכרז ביבנה, למה? אנחנו לא מספיק טובים בשבילך?

גב' יואלה תבורי: מירי, את משתלחת שוב, תכבדי את עצמך.

גב' מירי דדון: אנחנו לא מספיק טובים בשבילך? ואני לא אוכלת את הסיפורים האלה, 11 עו"סים שעזבו בגלל ובגלל ובגלל ושנה אחת. בואי, את לא במקום הזה, לא אישה מוכה ולא אמא לילד על הרצף, את לא צריכה את השירותים האלה, בגלל זה צר לי שאת לא מבינה. זהו, אני לא רוצה לשאול אותך עוד שאלות.

גב' יואלה תבורי: מירי, את לא יודעת עלי כלום וחבל שזה הסגנון. אני לא אענה לך לשאלות, אני רוצה לפנות לחברים פה במליאה.

גב' מירי דדון: אל תגידי לי חבל, ההבדל בינינו, את עובדת, אני נציגת ציבור, זהו. תודה רבה.

גב' יואלה תבורי: אני רוצה לפנות לשאר החברים במליאה, מותר לי, אני רוצה כן להתייחס ולומר עוד משפט בנושא של חונכויות. הנושא של חונכויות, מי שמספק אותן זה חברות כוח אדם שנמצאות בהתקשרות עם משרד הרווחה. חונך לא יכול להיות מועסק או מגויס ישירות על ידי רשות מקומית אלא אך ורק על ידי חברות כוח אדם,

גב' מירי דדון: נכון, אנחנו עובדים עם עזר מציון.

גב' יואלה תבורי: איתן יש התקשרות במחוז שלנו. במחוז שלנו יש שתי חברות, לא אחת, זה תלוי בגיל הילד. במחוז שלנו יש שתי חברות והן אחראיות לנושא הזה. ככל שהחברות מאתרות חונכים ומטפחים, אנחנו תמיד מאשרים אותם ומתקשרים איתם. כפי שאמרתי אין ולו משפחה אחת שהמקום של החונכות שלה נעצר אצלי על השולחן, כשהם כמובן עומדים בקריטריונים הבסיסיים, למרות שזה לא בחוק נדרש, אין ולו משפחה אחת שאני זו שמעכבת אותה ולא העובדה שלא מצאו לה חונך. עיריית קריית מלאכי עושה מעבר לחוק בעניין הזה.

גב' מירי דדון: מבחינתי הרווחה אמורה לתת את השירות הזה. יש מחלקה, אני לא יודעת מי.

מר אליהו זוהר: מירי, אני חושב שאמרת משהו נכון עכשיו,

גב' מירי דדון: מישהו במחלקה הזו אמור ואת בראש.

(מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)

מר אליהו זוהר: את אומרת משהו נכון ואת אמרת גם משהו נכון, זה לא תלוי בה.

גב' מירי דדון: אני לא יודעת במי זה תלוי.

מר אליהו זוהר: היא אומרת שלא תלוי בעירייה.

גב' מירי דדון: אולי קצת לעזור למשפחות. למה זה כבוי?

מר אליהו זוהר: היא אומרת שמקבלים חונך זה לא דרך העירייה.

גב' מירי דדון: אני יודעת, זה דרך הרווחה. הרווחה מטפלת במסמכים כדי לבחון מבחן הכנסות, לבדוק ואת הכל.

מר אליהו זוהר: בסדר. אבל בסוף אם החונך צריך להגיע מכוח אדם כזה או כזה, כמו שאת אומרת, יש שתי חברות שהן מקבלות.

גב' מירי דדון: אם יש לנו חברת כוח אדם ששנה היא עובדת ולא מצאה חונכים, תמשיך לעבוד איתו?

גב' יואלה תבורי: אנחנו לפנים משורת הדין, במשך יותר זמן מאשר נדרש, גם למשפחות המון פעמים עיבוד של הקריטריונים, גם למשפחות של עומדות במבחן הכנסות, כל המשפחות האלה מקבלות אישור ממני, שום דבר לא תקוע בגלל העירייה שלא מאשרת. זה המקום. לגבי החלק של שאלה ורשימות את מוזמנת לפנות אלי בכל עת, כפי שאני אומרת תמיד. מוזמנת, זו הזמנה פתוחה אם את רוצה ללמוד את הנושא.

גב' מירי דדון: אז מגדילים קצת את הראש, איך אני מביאה חונכים למשפחות האלה, לילדים האלה.

מר אליהו זוהר: דרך החברות, אין לה משהו אחר, רק דרך החברות.

גב' מירי דדון: בסדר. אדוני ראש העיר, אני ואתה יודעים כמה תלונות יש על מחלקת הרווחה.

גב' יואלה תבורי: וגם כמה שבחים.

גב' מירי דדון: כמה עולים אליך אישית ואת המטפל. כל פעם מטפל.

מר אליהו זוהר: צריך לזכור גם דברים טובים.

גב' מירי דדון: דברים טובים אמרתי, חינוך יש הרבה דברים שהשתפרו. אדוני הגזבר, איתי, יש הרבה מחלקות כאן מהממות.

מר אליהו זוהר: בסדר.

גב' מירי דדון: אני, בניגוד, איפה יוסי? אני אומרת דברים טובים. כשאני אומרת משהו כולם יודעים שאני אומרת את האמת.

מר אליהו זוהר: בסדר. כל אחד מסתכל על זה איך שהוא רוצה.

גב' מירי דדון: וכן, אני אעביר לך רשימה.

מר אליהו זוהר: בסדר, תודה.

גב' מירי דדון: תודה.

עו"ד לידור צרויה: שאלה אחת לגזבר. לקחנו הלוואה 6 מיליון בשביל הפאנלים הסולריים, יש צפי מתי זה אמור להסתיים ומתי אמורה להיות מוחזרת ההשקעה?

מר תומר עמר: היה קצת עיכוב עם המכרז הזה, מי שלא זכה ביקש הבהרות, היה שם עיכוב קצת במכרז, חוות הדעת באה ויצאה קצת מוועדת מכרזים, בשעה טובה לפני כחודש, עידית, תקני אותי אם אני טועה, ועדת מכרזים הכריזה על הזוכה סופית. קיבלנו את כל טענותיו וראינו שהוא עדיין, למרות כל טענותיו, הוא בכלל לא קיבל את הניקוד להפוך את הזכייה, אז למרות שהוא לא עמד בכל מיני תנאים עשינו כאילו את הניקוד והראינו לו שגם אם הוא מתעקש לקבל את תנאי הסף שלו וברוך השם סיימנו את הסאגה הזאת ועכשיו אנחנו יוצאים לדרך. היה מפגש התנעה, חשוב לציין שזה גם משפיע על מוסדות חינוך ועל כאלה שיפגשו אותנו נציגי החינוך, נציג של אבי, יוסף ג'ורי ישב איתנו בישיבה, קב"ט מוסדות חינוך, קב"ט העירייה, יש לזה השפעה על המון גורמים, צריך המון תיאומים כי אתה לא יכול לעבוד בתוך גן ילדים או בית ספר ללא תיאומים הנדרשים כמובן. אני מאמין שבימים הקרובים אנחנו נסיים את כל התיאומים. היזם מבחינתו כבר מוכן וערוך עם גגות ראשונים לעליה לעבודה. אני חושב שהתחזית לסיים את כל הפרויקט הזה, חשוב לציין שאנחנו בשלב ב', היה כבר שלב ראשון,

עו"ד לידור צרויה: ההלוואה היא רק לשלב ב' כרגע 6 מיליון?

מר תומר עמר: ה-6 מיליון כן. אנחנו ציינו במליאה הקודמת שביקשנו 14 מיליון, לקחנו כרגע 6 מיליון מתוכם שאלה פשוט גגות שחברת החשמל מכרה לנו כבר מכסות. כי הכל תלוי התקדמות במכסות, אפשר לראות.

מר יוסף כהן: קודם כל בירוק אפשר לראות את הגגות הסולריים שכבר מותקנים על גבי מבני ציבור וחינוך. הכחולים זה המיפוי שעשינו ללגים הבאים. כל פעם שאנחנו או לוקחים הלוואה או שלפעמים יש גם קולות קוראים מכל מיני משרדי ממשלה, משרד האנרגיה וכו', אז אנחנו יודעים באוטומט לבוא ולהגיד מה גודל הגג, מה היכולת שלו להכיל, כמה ואט זה ייתן לנו, כמה כסף זה יכניס לנו הדבר הזה. התוכנית מוכנה, מה שנקרא, עד אחרון מבני הציבור מבחינת הדבר הזה וכל פעם אנחנו עושים לג חדש. כרגע אנחנו עושים עוד שני לגים ובעזרת השם אנחנו מקווים להשלים את הכל. אפשר ממש לראות, אם תרצו יותר מאוחר, לא נרחיב, אבל כל גג שאנחנו נבחר הוא ייתן לנו ממש את המספר, את הגוש, את החלקה, ממה הגג הזה עשוי, כמה אפשר להתקין עליו, בכל אחד ממבני הציבור ברשות.

גב' מירי דדון: זה בעצם שאנחנו התקנו, הרשות?

מר תומר עמר: כן, זה עבודה שלנו. מיפינו את הגגות האלה. זה מכניס. אנחנו כרגע בשלב הזה נערכים, בעקבות כל מה שהמלחמה ייצרה, במקום לעבוד עם גנרטורים לשעת חירום אנחנו מנסים לעשות כבר על המערכות הסולריות האלה מתקני אגירה, כדי שכל המבנים האלה, במקום להפעיל גנרטור בשעת חירום, יצרכו מתוך מתקן האגירה שנאגר חשמל מהשמש עצמה. גם על זה אנחנו עובדים בשלב הזה. אנחנו עובדים על שני פרויקטים נוספים שקשורים לתחום החשמל. לידור, זה במענה לשאלתך. אנחנו עומדים לעבור לספק חשמל פרטי שיניב חיסכון בחשמל.

גב' מירי דדון: לעירייה?

מר תומר עמר: לעירייה. אנחנו כרגע בשלב מיפוי ויציאה למכרז. יש קרוב לעשרה פוטנציאלים של חברות שיודעות לתת את המענה הזה. אנחנו כרגע גם בשלב מיפוי של עמדות טעינה לטובת תושבים בציבור, כדי לצאת גם עם הנגשה של השירות הזה לבעלי רכבים חשמליים, עמדות טעינה ציבוריות. בנוסף לכל הדבר הזה אנחנו בוחנים כל הזמן, בצורה תדירה, אתם הצבעתם במליאה הקודמת על מיליון שקל התייעלות אנרגטית. מה המשמעות של הדבר הזה הסברתי, אני אסביר שוב רק בקצרה. החלפה של מזגנים ותאורה לא יעילים כלכלית למזגנים, אם צריך לתקן מזגן או משהו, במקום לתקן אותו אנחנו כבר ממש מחליפים אותו ומעבירים למזגן יעיל וחסכוני. כל הפרויקטים האלה הם פרויקטים כלכליים שאו חוסכים כסף או מניבים כסף לטובת הרשות. כל אחד והזה שלו.

עו"ד לידור צרויה: שלב א' כבר מכניס כסף, נכון?

מר תומר עמר: שלב א' מופיע לך כבר בתקציב 2024 והיה הכנסה ב-2023. ב-2023 עמדנו על הכנסה של כ-800,000. תקציב 2024,

גב' מירי דדון: מה, אתה לא יכול לקחת כמה סולריים כאלה ולתת לתקציב של הכדורגל? אני לא מבינה.

מר תומר עמר: נקרה את האצטדיון. ישבה עד כה מאחורי סופי שזה פרויקט שממש קרוב לליבה, רציתי להודות לה על הליווי של כל הדבר הזה. היא כל יום על זה, היא מובילה את התהליך הזה.

(נשמעות מחיאות כפיים)

מר תומר עמר: זה התחיל כנישה בתוך עבודתה וזה הפך לבייבי מאד גדול שלה. אז באמת זו היתה הזדמנות להודות לה. שאלות נוספות אם יש לכם.

מר אליאור עמר: כן, אני אשמח. אני רוצה שתעזור לי רגע במתמטיקה. למרות שזה מספרים די פשוטים. בדברי הסיכום שלך או בדברי המבוא שלך או בדברי הביאור שלך, לא משנה, בספר התקציב. בסעיף 3 אתה כותב בפסקה השניה "המתנ"ס אמון על נושא ליבה חברתיים קהילתיים יגדיל את היקף פעילותו, ירחיב את פעילותו, ויתגבר את פעילות החינוך הבלתי פורמלי". אני רוצה לשאול אותך רגע, כשאני מסתכל על ספר התקציב אני רואה שיש קיטון בהשתתפות העירייה בהוצאות המתנ"ס בהיקף של יותר מ-3 מיליון שקל. איך זה מסתדר עם יתגבר, ירחיב, יוסיף? אני אשמח להבין. איך עם חצי מהכסף אפשר להרחיב ולהגדיל?

מר תומר עמר: אני אסביר לך. התקציב השנה, כמו שהסברתי, מושפע מהמון קולות קוראים. המתנ"ס, בסיס התקציב שלו מושפע הרבה מקולות קוראים. יש לנו פרויקט להקות, מפתחות וכאלה, רכז השכלת מבוגרים, המון, המון קולות קוראים שלצערי בשנים האחרונות, מקהלות, אני יכול עכשיו איזה חמישה, שישה קולות קוראים שבוטלו השנה או לא יפורסמו כרגע. בסוף 2023 לא פורסמו, ב-2024 לא צפויים. דבר נוסף, בתקציב 2023,

מר אליאור עמר: מה הקשר? מדובר פה על השתתפות של העירייה בהוצאות המתנ"ס.

מר תומר עמר: כן, אבל הכנסה והוצאה. אם ההכנסה בוטלה גם ההוצאה מבוטלת. בנוסף, בתקציב 2023 היה לנו תקציבי אירועי שנות ה-70 שהצבעתם עליהם ואישרתם אותם, השנה אנחנו כבר לא בשנות ה-70,

מר אליאור עמר: זה היה סעיף תקציבי.

מר תומר עמר: זה לא היה סעיף תקציבי, זה היה סעיף בהשתתפות המתנ"ס. היה שם בתוך סעיף השתתפות המתנ"ס פירוט של 2.5.

מר אליאור עמר: אוקי.

מר נדב ויצמן: רגע, ברשותך, עוד מילה אחת.

מר אליאור עמר: לא, אל תדאג, אני מחכה בנפרד, עוד מעט.

מר נדב ויצמן: אל תדאג, יש תשובות להכל. אני מאמין שאנחנו נביא עוד כמה מיליונים למתנ"ס.

גב' מירי דדון: אני מאמינה שיבוא משיח.

מר נדב ויצמן: בעזרת השם.

מר אליאור עמר: אנחנו יהלומים אתה אומר, מאה אחוז.

מר נדב ויצמן: תנו לנו את הצ'אנס הזה, הרי אנחנו נהיה פה גם שנה הבאה.

מר אליאור עמר: אני רוצה לשאול, גם בספורט יש פה קיטון של 3 מיליון שקל.

מר תומר עמר: כן.

מר אליאור עמר: קצת יותר מ-3 מיליון. וגם פה, איך יסתדר בשנת 2024, יתוגברו פעילויות הספורט, כשיש קיצוץ של 3 מיליון שקל?

מר תומר עמר: הקיטון הוא לא קיצוץ. בשנת 2022 את הקאונטרי בחרנו לפתוח באמצעות החברה הכלכלית, לצערנו החברה הכלכלית עדיין ללא מנכ"ל ולכן מסוף 2022 תחילת 2023 העברנו את הניהול למתנ"ס. התקציב בשנת 2023 כלל את סך ההכנסות וההוצאות, מכיוון שהחברה הכלכלית עוד לא היתה שמישה אז זה בוצע דרך העירייה. זה בוטל בפועל, בביצוע 2023 כבר ניתן לראות שלא ביצענו, לא את ההכנסות ולא את ההוצאות, אלא המתנ"ס בעצמו הוא הגובה ודרכו קורה. והתקציב שמופיע לך בסעיף הקאונטרי, בתוך פרק הזה, זה ההשתתפות והסיוע של הרשות לקאונטרי כדי לתת את השירות הזה בצורה, עם ההנחות שהצבעתם עליהן ועם הכל. הרשות סופגת שם את החשמל, את המים, את האב בית ובנוסף אנחנו נותנים להם רשת ביטחון של חצי מיליון שקל שמופיע פה בתוך ספר התקציב, אבל כל ההכנסות וההוצאות כבר לא מופיעות פה אלא מנוטרלות מפה ומבוצעות בספר התקציב.

מר אליאור עמר: מה תהיה ההשתתפות של העירייה בתקציב המתנ"ס?

מר אליהו זוהר: איזה גאווה יש לנו בקאונטרי, 3200 מנויים. חזון. ברכה, באמת, ברכה ברוך השם.

מר אליאור עמר: כמה השתתפות העירייה בתקציב המתנ"ס נטו?

מר תומר עמר: בתקציב המתנ"ס או הקאונטרי?

מר אליאור עמר: המתנ"ס.

מר תומר עמר: כ-7.8 מיליון.

מר אליאור עמר: איך זה בא לידי ביטוי בתקציב? כי פה אנחנו רואים 3 מיליון.

מר תומר עמר: יש 3 מיליון שקל של תקציב המתנ"ס, השתתפות המתנ"ס, 3.3 מיליון. יש לך תקציב אירועים,

מר אליאור עמר: כמה השתתפות היתה ב-2023?

מר תומר עמר: אמרתי, 5.6, זה היה התקציב שכלל בתוכו את אירועי שנות ה-70. זה ירד ל-3.3, למעשה אירועי שנות ה-70 נוטרלו משם. בנוסף לזה היה לנו את האירועים, סעיף האירועים בקהילה, אתה יכול לראות. יש לנו בנוסף לזה עוד סעיפי תרבות ותרבות יהודית. הסכום המצטבר של כל הסעיפים שלהם, כמובן כמו שציינתי הקאונטרי, בנוסף לסעיפים שאתה רואה, אז בקאונטרי יש שם כמיליון שקל, אם זה כשאנחנו סופגים במקומו את החשמל ואת המים שאנחנו משלמים על הקאונטרי. ואם זה האב בית כמו שציינתי, רשת הביטחון. סך התקציב שלה עומד לרשות המתנ"ס הוא כ-7.8 מיליון. זה לא כולל את ההכנסות שהוא גובה בעצמו, כמו שציינתי, על הקאונטרי. ראש העיר ציין פה שאנחנו חוגגים כבר 3200 מנויים, הקאונטרי בהחלט מרים ראש. אפשר לציין פה גם את החוגים ועוד דברים שהם גובים פה בגבייה ישירה, כמובן אירועי תרבות וכאלה. התקציב שלהם הוא גדול יותר מהשתתפות שלנו בתקציב שלהם.

מר אליהו זוהר: אליאור, כל ההשקעות שאנחנו משקיעים, חוץ מהתקציב שאתה רואה פה, נכון להיום, כל ההשקעות אנחנו משקיעים במתנ"ס. תראה את האולם לדוגמא, עכשיו סיימנו להשקיע כמעט 400,000 שקלים. זה בתוספת, אנחנו לא לוקחים מהמתנ"ס, תשלמו. כל דבר שמושקע פה זה דרכנו.

מר אליאור עמר: ברור.

מר אליהו זוהר: כלומר עוד נדבך ועוד נדבך ובסוף הכסף עובר גם אליהם, כדי שתהיה עוד פעילות ועוד פעילות. אנחנו לא נוגעים בכסף הזה, ההיפך הוא הנכון. אנחנו עוד נותנים למתנ"ס תמיד כדי באמת שתהיה להם את האפשרות לתת לעוד פעילות, לעוד ילדים, לעוד ליהנות. אני חושב שזה יתרון מאד חזק מבחינתנו.

מר יוסי סולימני: זה במקביל להרבה מאד פעילות שיש בקרן.

מר אליהו זוהר: נכון, אני רק אומר.

מר יוסי סולימני: וגם בחינוך הבלתי פורמלי.

מר תומר עמר: ראש העיר, אין לו שאלות נוספות. מישהו אחר רוצה משהו?

מר אליהו זוהר: בינתיים יציג החינוך את הפרויקטים שלנו. בבקשה מנהל אגף החינוך.

מר אליאור עמר: כן, כן, אני בסוף.

מר אליהו זוהר: אני בסוף.

מר אליאור עמר: אתה בסוף, אז אני לפניך. מן הסתם אתה תרצה להגיב על דבריי, אתה חייב.

מר אליהו זוהר: או להיפך. מנהל אגף החינוך יאמר כמה דברים.

ד"ר אבי אדרי: אני אתחיל באופן כללי ואם נתחבר למצגת אז בסדר גמור. אנחנו ברוך השם השנה, זו השנה השניה שאנחנו מקיימים תהליך יחד עם אגף מו"פ, מחקר ופיתוח במשרד החינוך על ייחודיות בית ספרית, על בחירה חופשית בבתי הספר. היום היה לנו מפגש יחד עם כלל מנהלי בתי הספר, יחד עם הממונה על החינוך. וזה המקום גם לברך את שלומי היקר כממונה על החינוך.

(נשמעות מחיאות כפיים)

מר שלומי מלכה: תודה לראש העיר שנתן את הזכות.

מר אליהו זוהר: באהבה.

ד"ר אבי אדרי: אז אנחנו דייקנו וחידדנו את הייחודיות של כל בתי הספר. היה מפגש חינוכי ממש פורה ומהנה. במקביל, לפני כשבוע וחצי, שבועיים, עבדנו על התוכנית האסטרטגית שמתמקדת במצוינות והצטיינות וחדשנות פדגוגית. וזו הדרך שלנו להוביל למערכת חינוכית מתאימה למיומנויות המאה ה-21, מערכת שבאמת תצליח להוביל את ילדי קריית מלאכי למוביליות החברתית שאותה אנחנו רוצים. אנחנו מדברים ממש מגיל ינקות, פועלים וזה המקום באמת לומר תודה לראש העיר שלפני שש וחצי שנים החזיר, אני רוצה לקחת אחריות על לידה עד שלוש. ומבחינתנו אנחנו יכולים לראות את התהליך שנעשה במסגרת המעונות וכמובן גם במסגרת שלוש עד שש בגנים. כשהמסגרת המרכזית שלנו זה שפה ואומנות. ואנחנו רואים גם ברוך השם את העלייה בציונים. אני ארחיב איך אנחנו גם מעודדים את זה בהמשך. מבחינת לידה עד שש אפשר לראות א' את המדדים עם מערכת LOOX שפועלת גם במעונות היום וגם בגנים ואנחנו ממפים, נשמח שאחרי זה אפשר יהיה לראות את זה ב-BI, מערכת מאד, מאד חזקה ברמה הייחודית שלנו בקריית מלאכי שכלל הגננות בכל הגנים בעיר ממלאות עבור כל הילדים. ואפשר לראות ברמה הפרטנית מה המצב של כל גן. ובכך לתת מענה נקודתי לכל גן במקום שבו הוא נמצא. מבחינת בתי הספר היסודיים אנחנו עובדים בהרבה מאד מהגנים בדגש על הנושא של קריאה ואוריינות כמובן, יחד עם עוצמה לכל אנחנו פועלים ומעלים את האחוזים של הילדים שנמצאים במקום הרבה יותר חזק וטוב. חשוב מאד לציין שגם במסגרת השפה האנגלית אחת מהנקודות שבהן מאד, מאד התרגשתי,

מר שלומי מלכה: אבי, אני חייב לקטוע אותך בעניין, לפני שבוע היינו ביום שיא של דוברי אנגלית, בתי ספר יסודיים ועל יסודיים. זה היה ברמה כל כך גבוהה. ראש העיר, הסתבכנו בעניין של מקום ראשון, מקום שני, החלטנו שלא בוחרים, כולם היו מצוינים, זה היה באמת תענוג גדול להיות ביום הזה. יישר כוח. וזה באנגלית.

ד"ר אבי אדרי: אכן. החלום שלנו זה קריית מלאכי דוברת אנגלית ואנחנו בעזרת השם,

גב' מירי דדון: אני מקווה שלקחת את הבן של ורדית, דובר אנגלית חלק, שוטף.

ד"ר אבי אדרי: יש לנו הרבה מאד ילדים ברוך השם ואנחנו באמת משתדלים בכל תהליך, אנחנו מנסים לא ברמה הפרטנית אל מול ילד כזה או אחר אלא אל מול כל ילדי השכבה, אל מול כל ילדי בית הספר לקדם. אבל גם במסגרת בתי הספר העל יסודיים אנחנו רואים את ההתקדמות שלנו, גם במסגרת חמש יחידות לימוד, גם במסגרת של ציוני הבגרות. ברוך השם אנחנו מזה שנתיים כבר רואים את כלל מערכת החינוך באזור ה-90%. אנחנו פועלים למיצוי לא רק במסגרת של ההכנות לבגרות אלא גם במסגרת של זכאות מצטיינת. ואנחנו רואים הישגים במסגרת גם של הזכאות המצטיינת. אנחנו נתמקד רגע גם במסגרת של הנוער והשילוב של מחלקת נוער בהובלה של אדיסה והצוות שלה. אנחנו רואים מציאות מאד, מאד חזקה של מספר הילדים, הרבה יותר מפי שלוש ועוד היד נטויה.

מר שלומי מלכה: איפה המספרים? מ-530 תלמידים ל-1800 תלמידים שנמצאים היום בתנועות נוער. זה בהחלט מעבר לפי שלוש.

ד"ר אבי אדרי: אכן, אכן. ואמר יוסי, ואני רוצה לצטט אותו בהקשר של למען הסר ספק יש לנו בהרבה מאד הצלחות, הרבה מאד הישגים, יש לנו עוד דרך ארוכה.

מר אליאור עמר: הנושא הזה של תנועות הנוער הוא פייק אחד גדול. אין את המספר הזה בתנועות נוער אז 80% ממנו או 70% ממנו זה חב"ד. שכל הכבוד להם ש-100% מהם הולכים לתנועות נוער.

מר יוסי סולימני: למה, חב"ד הם לא תושבים?

מר אליאור עמר: שניה,

מר חיים שטיינר: אליאור, חב"ד לא נקרא?

מר אליאור עמר: להיפך, אני אומר שהלוואי שכל קריית מלאכי, בכל הקהילות בעיר היה את אחוז ההשתתפות בתנועות נוער שיש בקהילת חב"ד. לצערי הרב זה לא המצב והנתונים האלה הם פייק אחד גדול. אני מכיר את תנועות הנוער, המספרים בתנועות הנוער שהם לא תנועות הנוער של חב"ד נמוכים מאד, מאד, מאד. זו המציאות. כל שנה יש את הפייק הזה.

מר שלומי מלכה: אני רוצה לומר משהו לעניין של מספרים נמוכים.

מר יוסי סולימני: מה לא נכון במספרים אבל?

מר שלומי מלכה: אבל לפני המספרים, אליאור, אתה מודע לזה שעד לפני שבע או שמונה שנים המדריכים שהיו בתנועות נוער הם היו תלמידי חוץ, הם לא היו מאצלנו. והיום 95% ממדריכי תנועות הנוער ואפילו 100% הם תושבי העיר. אתה מודע לזה שההנהגה של מועצת התלמידים בעבר היתה מתלמידים שלומדים בבתי ספר מחוץ לעיר והיום ההנהגה בבתי שלנו, יש התקדמות גדולה, אי אפשר לזלזל בזה. ותלמידי חב"ד הם תלמידי חב"ד לכל דבר, הם בתוך מערכת שבתוך המנהלת באו ויצרו והכירו בתנועת נוער הזו ונתנו לה במה ויישר כוח גדול והם חלק מקריית מלאכי.

מר אליאור עמר: וודאי יישר כוח, תלמד את המערכת העירונית הכללית, שאר המערכת שהיא לא חב"ד, גם להיות כזאת.

מר שלומי מלכה: עובדים על זה.

מר אליאור עמר: זה לא המצב, זה רחוק מאד מהמצב. והנתונים פה הם נתונים מניפולטיביים שמראים מציאות שלא קיימת. זה העובדות.

מר שלומי מלכה: אתה יודע שיום שלישי הוא יום תנועות נוער שלא נותנים שם שום חוג ושום דבר כדי שהתנועות נוער יהיו? בסיורי העומק שאנחנו עושים, אחד מהמצוינות שאנחנו באים ונותנים בבתי הספר זה כמה תלמידים מצטרפים לתנועות נוער, כל מסיבת סיום בבית ספר יש דוכן של תנועת נוער בבית הספר. עובדים על זה ויוצרים.

מר אליאור עמר: יפה. כל הכבוד שעובדים על זה, התוצאות עדיין רחוקות.

מר אליהו זוהר: התוצאות אמיתיות.

ד"ר אבי אדרי: לא, לא צריך זה.

מר אליהו זוהר: התוצאות טובות.

ד"ר אבי אדרי: אנחנו מאד, מאד מדקדקים במספרים ובוחנים את עצמנו כל הזמן.

מר אליאור עמר: כן, מה תראה לי עכשיו שמישהו שפעם אחת היה בתנועת נוער רשום כאילו בתנועת נוער, אני מכיר כבר את הפייקים האלה ואת המניפולציות האלה, עזוב אותנו מהשטויות האלה.

ד"ר אבי אדרי: אני שמעתי אותך, אני אשמח שתשמע אותי, אני גם אגיב למה שתרצה. אנחנו יכולים לראות כאן,

מר אליהו זוהר: בתי ספר, הכל הוא ייתן לך מסודר.

ד"ר אבי אדרי: מול העיניים שלנו, בדיוק, את בתי הספרים וכמה תלמידים בכל אחד מבתי הספר נמצא בתנועת נוער. אנחנו יכולים לראות בהתפלגות מטה את התנועות וקבוצות הנוער הקיימות. אכן נוער חב"ד ממלאים את תנועות הנוער שזה נהדר, אבל זה בטח לא במספרים של 80% שהצגת. אתה יכול לראות את זה, המערכת שקופה ופתוחה. כמו שאמרתי קודם אתה מוזמן. התלמידים פה מוזנים פעמיים בשנה, לא פעם בשנה, פעמיים בשנה. זה לא מספר אלא זה שם, תעודת זהות, מספר טלפון. אין דבר כזה, אתה מוזמן לבדוק את הנתונים, אתה יכול לגחך, זה לא יפריע. אין דבר כזה שהדבר הזה אין לו מספר. עכשיו מעבר לזה, אנחנו עושים השוואה גם לשנים קודמות, אפשר לראות את זה כאן ממש. הצבע האפור הוא שנת 2023 והצבע הכחול הוא שנת 2024 ואכן ניתן לראות גידול גם ברמת החבר'ה שמשתתפים,

גב' מירי דדון: אני רוצה לדעת,

ד"ר אבי אדרי: עוד רגע אני אענה לך. אפשר לראות גידול גם מבחינת החברה שמשתתפים בתוך התנועות, החבר'ה שמגיעים מתוך בתי הספר וגם,

מר יוסי סולימני: בוא תפתח לדוגמא את בני עקיבא, בוא נראה את בני עקיבא. הנתון על בני עקיבא, למיטב ידיעתי, הוא לא פייק.

ד"ר אבי אדרי: אין שום נתון פייק.

מר אליאור עמר: יש הרבה נתונים פייק. ויוסי, אתה בתור זה שמדבר על בית ספר דרכא שעושים כל מיני דברים לא תקינים, יש פה פייק בריבוע. ואני מזמין אותך יחד איתי ללכת לפעילות של הצופים וללכת לפעילות של תנועות נוער אחרות ובוא נשווה את הנתונים שאנחנו רואים במציאות, בפועל, כמה אנשים יש בפעילות לעומת מה שרשום במערכות שלכם. הגרפים האלה לא עושים עלי רושם.

מר יוסי סולימני: אין בעיה.

מר אליאור עמר: אני מכיר את המציאות.

מר יוסי סולימני: הכוונה היא לא לעשות עליך רושם. הכוונה היא, ואמר את זה מנהל אגף החינוך ואני מסכים איתך שגם אני אומר את זה לא מעט. אין בכלל ספק שיש לנו עוד הרבה מאד לאן להגיע, גם בהקשר של תנועות הנוער. ואם זה היה תלוי בי אני חושב שכל תלמיד בקריית מלאכי, כמו בכל הארץ אגב, כי הוכח כבר איזה ערך מוסף יש לתנועת נוער, למישהו בוגר תנועת נוער, מה זה עושה לו כשהוא הולך לצבא, מה זה עושה לו כשהוא הולך לאוניברסיטה. ולכן אני באמת חושב שצריך להגדיל את מעגל התלמידים שמגיעים לתנועות הנוער. אבל להגיד שזה פייק, בכל הכבוד, אני מכיר את המספרים לא פחות טוב ממך, אליאור. ואני יכול להעיד, באמת, גם בצופים. בצופים שזאת תנועת הנוער שגם אתה וגם אני אולי קצת יותר קרובים אליה. אני זוכר ימים שהיו שם 20 חניכים ו-30 חניכים. בשבט שלהבת לפני 10 שנים שהתחילו לטפל בו מחדש. היום יש שם, כמה? מעל 130. אז אי אפשר להתווכח עם זה. נכון שהלוואי שנגיע שם ל-500 ועובדים על זה. ובאמת, גם אדיסה וגם כל המעטפת של מחלקת הנוער עושים עבודה מאד אינטנסיבית, כמו שאמר את זה קודם שלומי. ונכון שיש גם דרך לעשות. אבל שוב, בוא לא נשפוך את התינוק עם המים.

גב' מירי דדון: אני חייבת להגיד ברשותכם, לגבי תנועות הנוער. היינו בוועדת חינוך. אדיסה, חבל שהיא לא כאן, אבל היא באמת שיקפה לנו, אני חושבת שבעניין הזה, אליאור, אתה טועה, כי לתנועות הנוער יש עבודות קודש במחלקת נוער, באמת. הם עושים עבודת קודש. וכמו שאמרתי לאדיסה גם, ילדים שהם בלי, שפונים אלי ההורים והילדים קצת נחותים ואין להם ביטחון, הם עם חוסר ביטחון וצריכים שירימו אותם, הם הולכים ממחלקת נוער לבתי הספר ונכנסים, מאתרים את הילדים כדרך אגב ומושכים אותם אליהם, את הילדים חסרי הביטחון שקשה להם להשתלב. וזה הולך מהמם ותנועות הנוער באמת, אין לי מה להגיד על מחלקת נוער, אין מילה אחת רעה. אני חושבת שהם עושים מעל ומעבר. אם זה אדיסה ומסרת וכל הצוות שם. מחלקת נוער עובדת 100%. נותנים את כל כולם וכל ילד כמו הילד שלהם.

(נשמעות מחיאות כפיים)

מר אליהו זוהר: אליאור, תראה, תסתכל על קריית מלאכי ותבחן את זה בדקויות שם במספרים. תסתכל על 2013, תסתכל עכשיו. כמה היו אז, כמה היום. אתה יכול להגיד לא נכון, כן נכון, אז טעית ב-20, 30, 40, 50 ילד, בסדר. אבל אתה רואה את תהליכי העומק בתוך המערכת במשך שנים. עצם העובדה שהתהליך הראשון שעשינו, גרמנו שלא יהיה, מעבר לתנועות נוער,

מר אליאור עמר: אין ספק שהמצב היום יותר טוב ממה שהיה לפני עשר שנים, זה לא במחלוקת.

מר אליהו זוהר: יופי. קודם כל זה בסדר. שתיים,

מר יוסי סולימני: אנחנו גם מסכימים, ללו, שצריך שיהיה לנו יעדים להגיע. אבל להגיד פייק?

גב' מירי דדון: הם נכנסים כל שבוע לבתי הספר, אולי אתם לא יודעים, באמת.

מר אליהו זוהר: אליאור, תסתכל על תנועות נוער מעשר השנים שחלפו, איפה אתה רואה את ההיבט הנכון שלהם? תסתכל בשירות משמעותי בצה"ל. כל התהליך שנעשה איתם במשך השנים האלה, מ-430 נערים ל-1800 פלוס, והיד נטויה, אתה רואה אותם היום גם משהו משמעותי בצה"ל. אם הוא סיים שירות צבאי אז הוא הלך ללמוד. כלומר התהליך הזה הביא אותו להיות מנהיג, לקחת החלטות גדולות, אחריות על עצמו לחיים.

מר אליאור עמר: בהחלט. בגלל זה אני רוצה ש-100% יהיו בתנועות נוער.

גב' מירי דדון: הלוואי, אמן.

מר אליהו זוהר: אבל כמו שאמרנו לפני כן, ההוא לא רצה ללכת לחוג הזה כי לא בא לו, אז אתה עושה תהליכים בתוך המערכת, נותן את הפריבילגיות לתלמידים, אתה מביא את המנהיגים בתוך בתי הספר, אתה עושה תהליכים איתם. אני יודע, זה לא קל, אבל נעשה פה תהליך במשך שנים שאנחנו גאים בו, רואים את הילדים שלנו, רואים את הפעילות שלהם. אני לא זוכר, הנה שלומי אפילו זוכר פעם, גם יוסי, אין שנה שלא נסעתי לצופים לצפת.

מר יוסי סולימני: נכון.

מר אליהו זוהר: שנמצאים שם, לבקר את הילדים. אני יושב איתם, מחנה קיץ, נהנה איתם. אתה יודע איזו גאווה לראות את הילד הקטן ישן לבד, מכין אוכל לבד, הוא בקבוצה.

גב' מירי דדון: אני נסעתי עם בני עקיבא. זה מדהים מה שהולך שם, מדהים.

מר אליהו זוהר: זו גאווה. אז אי אפשר לומר,

גב' מירי דדון: הם לא מתקלחים שבוע.

מר אליהו זוהר: אי אפשר לומר מילים כבדות כאלה וקשות ולא נעימות על משהו חלילה, חלילה, בולשיט איך שאומרים. אז זה לא המקום, בבקשה.

מר אליאור עמר: אני אוכיח לך את זה תוך שבוע, שבועיים.

מר אליהו זוהר: בסדר.

מר שלומי מלכה: אליאור, אתה יכול להוכיח, אבל אני אגיד לך משהו, באמת, אליאור, כואב מאד לשמוע, אני אגיד לך למה. כי היתה לנו ועדת חינוך,

מר אליאור עמר: האמת בדרך כלל כואבת.

מר שלומי מלכה: אז אני אגיד לך משהו, שניה אחת. לא הכל תלוי, וכמו שאמרה מירי והיא צודקת, ושאפו ענק, מירי, על הדברים. היתה איתנו בוועדת חינוך יו"ר הנהגת התלמידים. והיא אומרת, היא פנתה אלי והיא אומרת תקשיב, הייתי בבית ספר, הבאתי את החברות שלי, דיברתי עם התלמידים, עם הנוער, להירשם לתנועות נוער, מה לא הבטחנו, מה לא אמרנו? כל דבר שהיה אפשרי לבוא ולהציע להם הצענו. ומתוך שכבה ענקית של 100 תלמידים נרשמו ארבעה תלמידים.

גב' מירי דדון: כי הם הלכו לתיכונים, צריך ללכת ליסודי.

מר שלומי מלכה: הלכו לתיכונים, הלכו לכיתות.

מר יוסי סולימני: זה דור ה-Z, חברים, זה לא קל להגיע אליהם.

מר שלומי מלכה: יוסי, אני לא סתם אומר את הדברים האלה. אני מציע שאם באמת זה כואב לאליאור ואתה אומר שזה פייק, בוא נעשה עבודה, אנחנו חברי העירייה, נירתם יום אחד, נלך לתיכונים, נלך לבתי הספר היסודיים, נסביר להם את הערך הזה של תנועות הנוער וננסה אנחנו לפעול בתוך בתי הספר, לעשות איזה שהוא יום שיא.

מר אליאור עמר: בוא נתחיל מללכת לפעילות של תנועת נוער ואני אראה לך שהמספרים שמופיעים במערכת הם לא המספרים.

מר שלומי מלכה: עוד פעם, אבל אני לא חוזר איתך למספרים, אני אומר לך על הכאב שבדבר.

מר אליאור עמר: אבל לא זה הדיון, אף אחד לא אומר שקל לגייס אנשים, אף אחד לא אומר שאתם לא עושים עבודה כדי לגייס. אבל השיח הוא לגבי הנתונים המוצגים לעומת המציאות, זה השיח.

ד"ר אבי אדרי: אז אני רוצה לומר רק לגבי תנועות הנוער, זה נכון שיש לנו כברת דרך, אבל הדברים עולים וגם דברים קשים, בישיבה שעשינו יחד עם ראש העיר והממונה על החינוך באחד מבתי הספר, עלה הנושא שלא היתה, זה אחד הפרמטרים, כמו שאמר הממונה על החינוך, שאנחנו בודקים בכל ישיבת עומק. ואני לא חושב שיש הרבה רשויות שאפשר להתגאות בזה שכל צוות הנהגת העיר, גם ראש העיר, גם מנהל החינוך, גם המנכ"ל, גם מנהלת אקו סיסטם ועוד אנשים נוספים מגיעים בתחילת שנה לביקור עומק, באמצע השנה, בסוף השנה, רואים את ההתקדמות, רואים את המדדים. גם מבחינת תנועות הנוער. ובאחת הישיבות האחרונות אמרנו, עם כל הכבוד העליה כאן היתה עליה קטנה של מספר ילדים ואנחנו מבקשים לעשות מהלכים כאלה ואחרים כדי להגביר את מספר הילדים. נכון, זה קשה אבל אנחנו עובדים ועובדים קשה, ברוך השם אנחנו מגיעים להישגים. אני רוצה לומר גם במסגרת, וציין את זה שלומי ממנהל החינוך, אנחנו גם במסגרת של השירות המשמעותי הולכים לקבל ציון לשבח. ואני אומר, ראש העיר אני חושב שאפילו לך, סליחה, אבל עוד לא עדכנו. קיבלנו נתון בנושא של שירות משמעותי שאנחנו מקבלים ציון לשבח גם ברמה המחוזית וגם ברמה הארצית, מבחינת קפיצת המדרגה של השירות המשמעותי ברשות. אז יש כאן הרבה מאד מהלכים, זה שראש העיר מגיע בשעה 6:00 בבוקר, או 6:30 יחד עם צוות הנהגת העיר לילדי דרכא, לידי אמית, כשיוצאים לצו אחוד ומדברים על המשמעות של צו ראשון, מדברים על המשמעות של שירות משמעותי, אני חושב שזה חזק מאד ויישר כוח.

(נשמעות מחיאות כפיים)

מר אליהו זוהר: אני רוצה באמת לומר, תודה. היתה מפקדת לשכת הגיוס נטע, אז בזמן הקורונה, נטע, מפקדת לשכת הגיוס. היא סיימה את התפקיד שלה, באה לומר לי תודה על השנים שהיא כיהנה כמפקדת לשכת הגיוס ואמרה לי תקשיב, וזה המילים שהיא אמרה, לא אני המצאתי אותן. היא אמרה אני רוצה לומר לך, הילדים של קריית מלאכי הרימו את הגרף בזמן הקורונה בשירות משמעותי בצה"ל. מפקדת לשכת הגיוס אומרת את זה, אז בזמן הקורונה. כלומר רואים פה תהליכי עומק, תהליכים שבאמת עקב בצד אגודל, במשך כל השנים האלה. אני אומר תמיד צריך לשפר, אין 100%, אנחנו תמיד במקום של עליה ועליה, אני חושב שזה מבורך. עצם העובדה שהילדים האלה באים, נדאג שימשיכו, יביאו גם את החברים שלהם ונמשיך הלאה בעזרת השם. שיהיה בהצלחה לכולם, בבקשה.

גב' יואלה תבורי: אני רק אומר שבנושא של גיוס משמעותי יש גם תוכנית שהרשות משקיעה בה מאד ומופעלת דרך השירותים החברתיים, גם לאוכלוסיות קצה ויש לנו שם הצלחות יוצאות מן הכלל, עם בני נוער שגם מתגייסים, גם משרתים שירות מלא וגם פותרים להם קשיים שיש בדרך כדי לעזור להם לטייב את השירות. אז כל הכבוד לרשות.

ד"ר אבי אדרי: רק שני משפטים אחרונים ברשותכם אני רוצה לומר. אחד הדברים שראינו זה הנושא של מספר הקצינים בקרב בוגרי מערכת החינוך. ולקחנו בתהליך, אני חושב שבאמת מגיע יישר כוח ענק למחלקת הנוער, לאדיסה ולמחלקת הנוער, שראינו מציאות של קושי מבחינת מספר הבוגרים שהולכים לקצונה והתחלנו תהליך, החל מכיתה י', להוביל קבוצה שרואים את העתיד שלהם, 33 תלמידים, אם אני לא טועה, או 33 או 34 תלמידים שמקיימים פעילות אחת לשבוע כדי לראות את עצמם בקצה הדרך בשירות כקצינים. זו נקודה אחת. ונקודה שניה שאני רוצה לומר, אנחנו בכל המעגלים, בכל הפרמטרים, כמו שאמרתי גם בנתוני העומק, עוברים ובודקים אחד לאחד גם בנושא שדיברנו עליו גם במפגש הקודם, אליאור, בנושא של חמש יחידות לימוד. בעזרת השם בשנה הבאה אנחנו הולכים לעקוף את הממוצע הארצי בחמש יחידות לימוד וזו התחייבות אישית שלי, אליאור, ואני מאד, מאד גאה.

(נשמעות מחיאות כפיים)

גב' מירי דדון: רק שלא יהיו נושרים.

ד"ר אבי אדרי: בעזרת השם, אנחנו עובדים גם על זה. ואפרופו נושרים אני אומר, אחד הדברים שראש העיר נלחם על זה ברמה האישית, נושא של קידום נוער בהרבה מאד מקומות, המסגרות האלה נסגרות בקריית מלאכי, במסגרת קידום נוער כמעט הכפילה את עצמה במקום של לתת מענה ומספר התלמידים שגם זוכים לתעודת בגרות מלאה בקידום נוער הוא גבוה מאד, הרבה מעבר לממוצע הארצי. אז יש כאן, ברוך השם, עשייה רחבה.

גב' מירי דדון: אגב, לגבי הקידום נוער, גם שם הלכו שני עו"סים.

(מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)

מר יוסף כהן: אני רק רוצה להגיד כמה דברים לגבי נתונים ומספרים, כי אנחנו צריכים להתקדם. קודם כל אנחנו מעודדים את עצמנו כל הזמן בהרבה מאד נתונים מספריים בכל הדברים שאנחנו שמים לעצמנו יעדים. אם זה הזכאות לבגרות חמש יחידות, משרתים, שירות משמעותי. אפשר לראות במסמך הזה, אנחנו נשמח להעביר לכם אותו, שעשינו סיכום של השנים האחרונות בכל התחומים שבהם שמנו לעצמנו יעדים. מגיל ינקות, מגיל אפס ועד גיל תעסוקה ואקדמיה. אפשר לראות בסוף המסמך גם את הצעירים, גם ברמת הסטודנטים אנחנו עולים. וכשתקבלו את זה, האמת אפשר גם ממש עכשיו, מי שיש לו סמארטפון טוב יוכל ככה לתפוס את הברקוד הזה, לצלם אותו ולראות איזה שהוא סרטון נחמד ובו כתבה חיובית על קריית מלאכי ברמת העיתונות הארצית, בנושא שאתם רואים כאן.

מר אליאור עמר: ממומנת?

מר יוסף כהן: לא. עדיף בלי ציניות שלך נראה לי. אני רוצה להתייחס לעוד דבר אחד שנאמר מבחינת איכות השירות שלנו בקריית מלאכי. שוב, מספרים ולא אמירות סתמיות. אנחנו

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]