פרוטוקול תמלול פרוטוקול מליאה מס' 14824

‏יום רביעי י' בתמוז תשפ"ד

14 באוגוסט 2024

משתתפים: מר אליהו זוהר - ראש העירייה

מר שמעון חזן - סגן ראש העירייה וחבר המועצה

מר יוסי סולימני - סגן ראש העירייה וחבר המועצה מר שלומי מלכה - חבר מועצה

מר מאיר יחזקאל - חבר מועצה

מר יהודה קריספין - חבר מועצה

מר לוי רסקין - חבר מועצה

מר יוסי סעדי - חבר מועצה

גב' מירי דדון - חברת מועצה

גב' רחלי רחמים - חברת מועצה

חסרים: מר נדב ויצמן - חבר מועצה

מר מוטי יעקובוב - חבר מועצה

מר חיים שטיינר - חבר מועצה

מר אליאור עמר - חבר מועצה

מר לידור צרויה - חבר מועצה

סגל: מר יוסף כהן - מנכ"ל

עו"ד עידית יפת לוי - יועמ"ש

עו"ד שחר בן עמי - יועמ"ש חיצוני

מר תומר עמר - גזבר העירייה

גב' טליה יצחק - מזכירת המועצה

מוזמנים: מר גיל משה

גב' מרים משה

מר נועם ברדה

אליעזר ערנטריי

פרוטוקול ישיבת מליאת מועצת עיר מן המניין.

דברים לזכרו של משה שימי שמעון ז"ל ראש העיר לשעבר

מר אליהו זוהר: ערב טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת המליאה מן המניין. הנושא הראשון שאנחנו מעלים, דברים לזכרו של ידידנו שימי שמעון ז"ל, ראש העיר לשעבר. שימי שמעון, ראש העיר לשעבר תרם באופן יוצא דופן לקהילה ולתושבי העיר. בזכות חזונו ומנהיגותו, המנהיגות שלו המדהימה שבמשך השנים ייסד והקים שימי את מפעל אופק לאנשים עם מוגבלות כזו וכזו. המפעל מהווה סמל לערכים של שוויון, הקלה והעצמת קהילת אנשים עם צרכים מיוחדים בעירנו, מפעל חייו של שימי שעבד ללא לאות למען טובת הציבור במשך שנים, ממשיך להוות השראה לכולנו בקריית מלאכי. בשמי ובשם כל תושבי העיר אנו מציינים את זכרו של שימי. החזון שלו, מסירותו והשקעתו האישית הפכו את אופק לסמל של שילוב, שוויון והגשמה. אני רוצה משהו אישי לומר על שימי. אני בהיכרות שלי עם שימי זה כמה עשורים טובים, עוד כשהייתי בגיל 25 לחיי, הייתי עם שימי, אם זה בחשמל. והדבר השני, שהייתי שחקן כדורגל ושימי היה בהנהלה. ואני זוכר לימים שנפצעתי ושימי היה אוסף אותי מהבית לבית חולים, לעשות ניתוח ובהמשך גם לפיזיותרפיה ועוד ועוד. ההיכרות שלי עם שימי במשך שנים על גבי שנים. ותמיד הוקרתי לו טובה במשך השנים על הדבר שהוא עשה לי את החסד הזה, חסד של חברות אמיתית. אדם שתמיד במקום לתת לך את העזרה כמה שהוא יכול. שימי היה איש עם חזון, חשובה היתה לו העיר שלנו, קריית מלאכי, במשך שנים. אהב את העיר הזו, אהב את האנשים, אהב את קריית מלאכי. וביום בהיר הוא נקטף. אני לא אשכח, יום לפני שהוא נפטר אני וידידי, סגן ראש העיר יוסי סולימני, ב-21:30 בערב החלטנו שאנחנו נוסעים לבקר את שימי, החלטה כזו שיצאה מאיתנו. מצד אחד אמרנו זה מאוחר בלילה, לא נעים, אבל אנחנו הולכים לבקר אותו. באמת חיפשנו אותו בין המחלקות, היה קשה למצוא אותו במחלקות החדשות. פגשנו אותו, אני אומר לכם את האמת, אני נכנסתי, ראיתי אותו, יצאתי אחורנית, לא יכולתי. לא האמנתי שהאיש הבולדוזר שדיברו עליו במשך שנים נראה על ערש דווי. היה כל כך קשה לראות את האדם החזק הזה שהוא נמצא במצב שהוא נמצא באותו יום. התפללנו לבורא עולם שישלח לו רפואה שלמה, אבל דרכי השם נסתרות, אנחנו לא יודעים מה דרכי השם, אנחנו בני אדם. ואז הכאב העצום שקיבלנו את הבשורה הקשה למחרת כבר. אולי משמים רצו לזכות אותנו, לראות אותו בפעם האחרונה. זה מה שאמרתי לעירית ולמרים, שתאריך ימים, בבית כשבאנו לנחם. אני אזכור אותו ממקום טוב תמיד. על הכרת הטוב שלו, אפילו המעט שהיה איתו ביחס שהוא עזר לי. אבל ההיכרות שלי איתו היתה למשך שנים על גבי שנים. אהבתי אותו כבן אדם וקריית מלאכי תזכור אותו. אנחנו ננציח אותו במקומות שהמשפחה תרצה. יש שתי אופציות שאנחנו יכולים מבחינתנו, המשפחה תחליט. או אופק או רחוב. מה שהמשפחה תחליט, בעזרת השם, לחיים טובים, הם מחליטים. במעט שאנחנו יכולים לנחם אתכם מן השמים. המשפחה הזו לא תדע צער לעולם.

גב' מרים משה: אמן.

מר אליהו זוהר: ומרים, לחיים טובים. את אשת חיל, אנחנו יודעים מה עשית בקריית מלאכי במשך שנים על גבי שנים. אין ילד שלא עבר דרכך, אין אמא שלא ראתה אותך במקומות שהיתה צריכה לראות אותך. והחסד הזה, השם ידון אותך לחיים טובים ולשלום. תראי נחת מהילדים, מהנכדים, מהנינים בעזרת השם. ואני מתפלל לאבינו שבשמים שתראי גם פני משיח, לחיים טובים ולשלום.

גב' מרים משה: אמן, תודה.

מר אליהו זוהר: מישהו רוצה לומר משהו?

מר יוסי סולימני: כן. אני הייתי רוצה ברשותך, ראש העיר, להגיד כמה מילים. אני כמי שבאמת נבחר פעם ראשונה בשנת 1993 כששימי ז"ל נבחר בפעם הראשונה להיות ראש העיר, אז עדיין ראש מועצה. באמת אי אפשר היה להתעלם מהכוח, גם הכוח הפיזי אבל גם היכולת שלו לסחוף אחריו את כל מי שהיה סביבו ובאמת זה מהר מאד נתן את אותותיו. העובדה שבתקופה שלו אזור התעשייה תימורים צורף לשטח המוניציפלי של קריית מלאכי ובעצם ממועצה מקומית הפכנו להיות עיר, במהלך השנים שבהן שימי כיהן. שימי היה איש טוב, איש עם לב ענק. ומרים, אני חייב להגיד לך, זה באמת מוזר לראות אותך כאן עכשיו כשהוא לא לידך. אני יודע איזה זוגיות נפלאה היתה ביניכם לאורך הרבה מאד שנים. זו תמונה שצריך יהיה להתרגל אליה, זה לא יהיה קל. אבל אני רוצה שתדעי שזה קשה לכולנו, זה לא קשה רק לך. והעובדה שעיר שלמה ממש התאבלה ומתאבלת עדיין על שימי היא מדברת בעד עצמה. אני רוצה באמת להגיד מילה טובה לראש העיר על באמת ההחלטה המיידית להנציח את שימי בכל דרך שבה המשפחה תבחר. וכמובן אנחנו נפעל ברוח הדברים האלה. שימי יחסר לכולנו, אנחנו יודעים שמעבר לעובדה שהוא היה איש ציבור, במהלך שנות כהונתו הוא דווקא היה יותר איש ציבור בשנים שהוא לא היה בתפקיד, שזה דבר שהוא מאד, מאד, מאד חריג בנוף. כי בדרך כלל מישהו שנושא בתפקיד רשמי, בין אם הוא ראש עיר או בכל תפקיד אחר, הוא מסיים את התפקיד, הוא הולך לענייניו הפרטיים. אצל שימי זה לא קרה. שימי סיים את דרכו הפוליטית ומאז, למעלה מ-25 שנה הוא עדיין היה פעיל עד יומו האחרון. גם באופק, גם במרכז יום לקשיש ובכל מה שקרה בעיר. הוא היה כל הזמן מעורב וכך אנחנו באמת נזכור אותו, כפי שאמר קודם ראש העיר. אנחנו רוצים באמת לשלוח לכם חיבוק חזק ובאמצעותכם לכל בני המשפחה. אתם חלק מאיתנו ואנחנו נהיה פה תמיד לכל דבר שנידרש אליו.

מר אליהו זוהר: מישהו רוצה לומר עוד משהו?

מר שמעון חזן: אני רוצה לומר. אני לא הכרתי את שימי ברמה האישית, למרות כשהוא היה רואה אותי הוא היה אומר שלום ואני לא יצא לי להתחבר אליו כמו ראש העיר ויוסי, הם שנים ישבו באותו שולחן, אכלו מאותו מסטינג גם כשראש העיר היה קבלן וגם כשיוסי היה חבר מועצת עיר. אני רוצה לדבר על שימי כאדם אידיאליסט. שימי כל החיים שלו היה ארץ ישראל השלמה, זה היה המוטו שלו. אני זוכר אותו עם שרון, מכתתים רגליים כששרון שר הבינוי והשיכון ושימי הוא הבולדוזר שלו שבונה את יש"ע, מביא ברזלים, עושה דברים, רץ, מייבא. אני זוכר הייתי בן 20 ומשהו, תמיד הייתי שומע את השם שלו במיליון צמתים וכו'. ושימי אהב את ארץ ישראל, באמת אהב אותה לא רק ברמת הדיבורים, גם ברמת המעשים, בלבנות אותה, בלקום. גם ביש"ע וגם בחבל עזה. ואנחנו יודעים שכששרון הקים את קדימה ואת ההתנתקות וכו', כמה שהם היו חברים טובים וכמה שהם היו, הוא ידע להפריד בין חברות לבין אידיאל, בין חברות לבין אמונה גדולה מאד שארץ ישראל שייכת לעם ישראל. וההסתכלות הזאת, אחרי שנים שאתה הולך עם בן אדם בעולם הפוליטי, בארץ לא זרועה, אתה הולך איתו שנים על גבי שנים, עשורים הוא היה איש של שרון. אתה יודע לעשות את הניתוק הנכון הזה בין ארץ ישראל, שעכשיו האידיאלים שלי גוברים על החברות. והידיעה הזאת לעשות את זה והכוח והרצון הזה, באמת, שאתה איש פוליטי, זה קשה לך. ושימי, ייאמר לזכותו שזה היה מוטו אצלו, ארץ ישראל השלמה, אני הכרתי מהיום שהוא היה ילד ועד לזקנותו הוא הלך עם האידיאל הגדול הזה של ארץ ישראל השלמה. אני מקווה שארץ ישראל שהוא נקבר בעפרה, בעפרה של קריית מלאכי שהוא כל כך אהב, תנחם את המשפחה, תנחם את קריית מלאכי בכלל.

מר גיל משה: דרך אגב, זה מה שכתבנו על המצבה שלו, איש ארץ ישראל השלמה.

מר שמעון חזן: אני לא ראיתי.

מר גיל משה: זה משהו שמאד אפיין אותו כל הזמן, גם ויכוחים היה לי איתו, כן שלם, לא שלם, כן התנתקות, הוא היה תמיד.

מר אליהו זוהר: נכון.

מר גיל משה: הכל עד הסוף, אין לוותר על אף מטר ממדינת ישראל, אפילו להרחיב אם אפשר.

מר אליהו זוהר: הכוונות היו טהורות, זה מה שהיה חשוב כבן אדם. ככה הוא נזכר. כתוב, טוב שם משמן טוב. כשהשם של האדם טוב, ייזכר לדורי דורות.

מר נועם ברדה: אני מודה לכולכם על האמפתיה ועל השותפות. כיף לשמוע את זה גם אחרי 20-25 שנים. ותודה לכם על זה, באמת תודה.

מר גיל משה: אני רוצה להגיד תודה רבה לכולם, לא הכנתי נאום או משהו כזה.

מר יוסי סולימני: גם אבא שלך ידע לאלתר יופי.

מר גיל משה: כן. כל הזמן היו לי ויכוחים עם אבא, קריית מלאכי, לא קריית מלאכי. אני רוצה להגיד לכם, אחרי שקרה, בשבילי קודם כל, לפני שהוא ראש עיר הוא אבא. הוא קידם אותי, הכרתם אותו, הוא היה סלע יצוק שתמיד יכולתי להישען עליו, לקבל עצות טובות, להתייעץ איתו כל פעם שהיה לי משבר. וזה משהו שעכשיו לא יהיה לי וזה חוסר שאני אצטרך לקחת אותו עד יומי האחרון. אבל באותו יום שהוא נפטר, במהלך השבוע שמעתי עליו כל כך הרבה סיפורים, כל כך הרבה טלפונים, כל כך הרבה מיילים קיבלתי. מארה"ב, מקנדה, מרומניה, מכל כך הרבה מקומות, כל כך הרבה אנשים באו ובכו והצטערו. וכשהגעתי לפה, אני גר בראשון לציון, באתי לפה, הייתי שבור, התפללתי פה כל יום בבית כנסת. וכל כך הבנתי למה הוא נשאר בקריית מלאכי, כל כך הרבה חום קיבלתי פה ואהבה. ומה אני אגיד לכם, אתם פה גרים בקריית מלאכי, דברים כאלה אין בראשון לציון ובמקומות שאני גר בהם. החום פה והאהבה והאנשים אותנטיים ואמיתיים וממש הרגשתי פה בבית והתחלתי להבין אותו סוף סוף, למה הוא כל כך התעקש על קריית מלאכי. הוא רצה להיות פה פעיל, היה פה ראש עיר, כמו שאמר יוסי, המשיך להיות פעיל גם אחרי שהוא לא היה במועצה. והקים את אופק ומה שנקרא לצערנו הוא נטמן לא רחוק מאופק ולא רק מהבית שלו, בקריית מלאכי, כמו שתמיד רצה להיות. לצערנו זה קרה מוקדם מדי, רציתי שיקרה עוד כמה שנים, אבל אלוהים לוקח את הטובים כנראה.

מר אליהו זוהר: נסתרות דרכי האל.

מר יוסי סולימני: אולי רק חשוב לציין לזכותו של ראש העיר גם את זה שבפעם הראשונה בהיסטוריה של העיר התקבלה החלטה במועצת העיר להעניק פרס על מפעל חיים, זה דבר שלא היה פה. זו הפעם הראשונה שהפרס הזה יוענק, אחרי שהוא עבר אישור של מועצת העיר. ואנחנו כמובן בתיאום עם המשפחה ועם כל הגורמים נעשה את הטקס.

מר אליהו זוהר: באופק.

מר יוסי סולימני: באופק, כיאה לכבודו של שימי.

מר גיל משה: תודה רבה לכולכם.

מר אליהו זוהר: תודה רבה. מגן הוקרה זה מוגש למשפחת שימי שמעון, משה ז"ל, ראש העיר של קריית מלאכי לשעבר, אחינו. כמחווה והוקרה על מפעל חייו ועל תרומתו יוצאת הדופן לקהילה כולה בקריית מלאכי. בזכות החזון שלו והמנהיגות שלו שהיתה במשך שנים, ייסד והקים את מפעל אופק לאנשים עם מוגבלות. המפעל מהווה דוגמא לערים של שוויון בחברה.

(מר מאיר יחזקאל הצטרף לישיבה)

מר אליהו זוהר: בשמי ובשם כל תושבי העיר אנו מציינים את זכרו של שימי, חזונו, מסירותו והשקעתו האישית למען קריית מלאכי, אשר הפכו את מפעל אופק למפעל עם סמל לשילוב ושוויון בהגשמה לכולם. בהערכה עמוקה חברי עיריית קריית מלאכי ותושבי קריית מלאכי. אני רוצה להגיד תודה רבה. קשה לומר על שימי ז"ל, באמת קשה, כבן אדם שהכרתי אותו אישית. ואמרתי את זה בפתיח, אבל לכם הוא ייזכר כאבא, כסבא, אח אי אפשר לומר, כי האחים שלו כבר נפטרו, נשמתם בגן עדן.

מר גיל משה: יש לו אחות.

מר אליהו זוהר: אחותו, לחיים טובים ולשלום. ולאמא היקרה, מרים, רצינו להודות לך על השנים הטובות בקריית מלאכי, על מה שעשית למען קריית מלאכי. במעט שאנחנו יכולים זה להוקיר טובה. מכל תושבי קריית מלאכי וחברי העירייה נעניק לך את המגן.

גב' מרים משה: תודה רבה.

מר אליהו זוהר: תודה רבה לכולם, תודה למשפחה היקרה.

מר גיל משה: תודה רבה לכולם.

(מר גיל משה, גב' מרים משה ומר נועם ברדה עזבו את הישיבה)

ברכות למצטיין הנשיא אליעזר ערנטריי

מר אליהו זוהר: ברכות למצטיין הנשיא, אליעזר.

(נשמעות מחיאות כפיים)

מר אליהו זוהר: רב"ט אליעזר, בן 27.

מר יוסי סולימני: הוא חייל ולא רק בצבי השם.

מר אליהו זוהר: רב"ט אליעזר בן 27, עלה מאוקראינה לפני שנתיים והחליט להתגייס לצה"ל לתפקיד מש"ק מילואים. בכל המחלקות שאפשריות בצה"ל. ברכות על זכייתך כחייל מצטיין נשיא. מגיע לו מחיאות כפיים

(נשמעות מחיאות כפיים)

מר אליהו זוהר: בשנת 2024 הבאת כבוד למשפחה שלך, לחב"ד ולקריית מלאכי. באמת אני רוצה להגיד לך שאחרי תקופה כל כך קצרה שמישהו מגיע לארץ ישראל, להגיע לרמה הזו, הלוואי עלינו גם. השליחות שלך כל כך אמיתית שהגעת למועד הזה, למה? לא כל אחד, השליחות שלו מוכרת. אבל פה היתה השליחות שלך מוכרת לעם ישראל ולחברה שאתה נמצא איתה. ושהגעת עד הלום, מצטיין נשיא, לא הרבה אנשים זוכים לזה, למעמד. אבל כשאתה שליח טוב של הקדוש ברוך הוא אז השם עושה איתך מידה כנגד מידה. ואם הגעת עד הלום כחייל מצטיין נשיא במדינת ישראל, אנחנו רוצים להוקיר לך טובה על זה, כי אני חושב שקריית מלאכי זכתה לזכות כזאת, מצטיין נשיא, זה מרבה נחת, נותן כבוד לעיר ולחברה ולכולם. אנחנו רוצים לברך אותך בהצלחה בהמשך הדרך. תהיה נאמן לדרך שלך, תעשה בשביל האחר והשונה בחברה, ממילא תקבל את הברכה מהקדוש ברוך הוא. אני מאחל לך בהצלחה בהמשך הדרך. אם מישהו רוצה לומר לו עוד משהו, בבקשה.

(נשמעות מחיאות כפיים)

מר יוסי סולימני: כל המוסיף גורע, אומרים.

גב' מירי דדון: כן, אמרת הכל.

אליעזר ערנטריי: בדיוק אני מדבר הרבה עם אנשים, אז חלק כשהם מבינים שאני, חלקם לא רואים אותי פיזית, זה לוקח זמן כי אנחנו מתעסקים בכללי עם נפגעי מילואים. והרבה פעמים, ראש העיר דיבר על זה שאני שליח חב"ד, אז הם מתחילים להזכיר לי שהם רואים אותי כשליח חב"ד בתפקיד שלי, למרות שכל בן של שליח חב"ד יודע שמה שהוא רוצה להיות זה גם שליח, אבל הם נותנים להרגיש שגם זו השליחות שלי במקום שאני נמצא. ואני מאחל לכל אחד שבאמת ירגיש שהוא שליח בכל דבר שהוא עושה.

מר יוסי סולימני: בעצם אתה עלית לארץ בעקבות המלחמה?

מר אליהו זוהר: באוקראינה.

אליעזר ערנטריי: נכון. ההורים שלי שליחי חב"ד.

מר יוסי סולימני: איזה יופי, כל הכבוד.

גב' מירי דדון: זכינו בך, תודה רבה.

מר אליהו זוהר: נעניק לו את המגן. אני חושב שמגיע הכבוד לקריית מלאכי.

(נשמעות מחיאות כפיים)

(אליעזר ערנטריי עזב את הישיבה)

תודה ופרידה מהיועמ"ש עו"ד עידית יפת-לוי לרגל פרישתה

מר אליהו זוהר: אני רוצה לומר לכם, אני ועידית מכירים כמה עשורים טובים לפני התפקיד בכלל.

מר שמעון חזן: היא עבדה אצלך.

מר אליהו זוהר: כן, בעלה חבר טוב שלי והיא חברה טובה שלי. ואני כל כך גאה בה, בתפקיד שהיא היתה בו עד הלום. תפקיד מאד קשה, לא פשוט, אבל היא ידעה למצוא את קו הזהב כל הזמן. היא ידעה איפה אפשר ואיפה אי אפשר. איפה שאפשר היה באמת עזרה לאורך כל הדרך. ואני, לאור המצב, שהשם ישלח רפואה שלמה בעזרת השם, אני לא רציתי שהיא תצא מהעבודה. החזקתי אותה כמעט שנה וחצי, שנתיים, שלוש, תישארי עוד קצת, תמשכי עוד קצת, בבקשה עידית. אפילו הגעתי איתה למצב, תהיי יום אחד בעבודה, זה מספיק לי. כי מה שאת עושה ביום אנשים לא יכולים לעשות בשבוע, שבועיים. אפילו היתה בבית, עושה את העבודה מהבית, היא לא היתה מקבלת אפילו שכר. אומרת לי אני בבית, אני לא מקבלת שכר, אבל אני אעשה בשביל העירייה הכל. היה לה הכרת הטוב לעירייה שלנו, אי אפשר להבין את זה. בימים הכי קשים שלה, שהיא לא הרגישה טוב, אמרה אני בשביל העיר אעשה הכל. והוסיפה עוד משהו, גם בשבילך. אני גאה לומר את זה, אני גאה. קיבלתי את המכתב שכתבת לי, הצטמררתי בגוף, היה כל כך כיף לקרוא מה שכתבת. אני חושב שזה מראה את הכל כבן אדם. ואת אשת חסד, אני יכול להעיד בכל המובנים. חסד של אמת אצלך, חסד של אמת בכל ההיבטים. ואשת מקצוע, אני אומר לכם פה בוודאות, קריית מלאכי לא תמצא איש או אשת מקצוע ברמה של עידית. אני אומר לכם את זה בוודאות. עבדכם הנאמן מכיר קצת את המערכת, מכיר מה העוצמות של עורך דין, יועץ משפטי. היא ידעה איפה לנווט את הספינה הזאת. קריית מלאכי זכתה במשך שנים להצלחות בעיר בהרבה היבטים. אני יכול לפרוס אותם כיריעה על כל הים, מה שהיא עשתה, ביכולות שלה ועזרה לעיר. היא התפרנסה פה בעיר, נכון, היא אומרת את זה תמיד. מצד שני אני חושב שהיא עשתה מעל ומעבר לשעות שהיא עבדה פה במערכת. אם ניקח את השנים האחרונות, בכלל ימים על גבי ימים, לילות, היא עשתה פה את התהליכים בתוך המערכת, שהמערכת לא תיפגע. ואני ראיתי את זה עד היום אפילו. אני קשה לי לומר שעידית מסיימת, אומר לכם את האמת. אני ביקשתי ממנה בכל לשון של בקשה, נשאר לי רק להתחנן, אני אומר לכם את האמת. עידית, עוד קצת, תמשכי עוד קצת.

מר שמעון חזן: פרשת השבוע, ויתחנן.

מר אליהו זוהר: ויתחנן, 515 תפילות.

מר שמעון חזן: זה נראה לי 515 דוחות.

מר אליהו זוהר: אני חייב עוד תפילה אחת, אולי היא תעזור לי. אבל בכל מקרה, עידית יכולה להחליט מה שטוב לה, קריית מלאכי מחבקת. ואם זה הרצון שלה קצת להגיע לחיק המשפחה, למסלול אחר בחיים, אני מכבד אותם ואני מעריך אותך ואני מוקיר לך טובה. וכמו שאמרתי לך אני עוד אתייעץ איתך.

עו"ד עידית יפת לוי: הדלת שלי פתוחה.

מר אליהו זוהר: נכון, אני נאמן לדרך שלי. כי אני חושב שהעצה שלך היא מה זה נבונה, היא ישרה, היא הגונה. ואני גאה שבמשמרת שלי את היית יועצת משפטית שלי. אני רוצה לאחל לך ברכת השם עלייך.

מר שמעון חזן: אמן.

מר אליהו זוהר: שתאריכי ימים, תשכילי את ובעלך עד 120. תראי נכדים ונינים עד פני משיח, בעזרת השם. ואנחנו אוהבים אותך, מעריכים אותך והפרידה היא קשה. אבל זו פרידה לחיים טובים, זה מה שחשוב.

(נשמעות מחיאות כפיים)

מר אליהו זוהר: אני רוצה לומר, זו לא הפרידה הרגילה. יש לנו פרידה, בעזרת השם, אנחנו עושים משהו גדול לה ולתמיר המנכ"ל.

מר יוסי סולימני: גם לנועם.

מר אליהו זוהר: לא, לנועם היה במשרדה. היא נשארה ותמיר, אנחנו נעשה. וגם הבחור הנחמד שבסוף, הגזבר שמסיים, גם ניתן את הכבוד ביחד לכולם.

מר שמעון חזן: נראה לי בקצב הזה בשקט, בשקט תעשה לכל המנהלים.

מר אליהו זוהר: נעשה את זה מסודר, יפה, נעים. נכבד את המעמד כל אחד, עם כל עובדי העירייה שיכבדו את המעמד, עם חברי העירייה גם, שזה יהיה מכובד.

מר שמעון חזן: עידית היא אחות, באמת, היא אחות בהכל. ולי לא היה קל עם עידית. היו לי סיטואציות עם עידית שהיא גם כעסה עלי ואני כמובן החזרתי כי הייתי מרוקאי, בטח בתחילת הקדנציה, עד שללו חינך אותי להשתדל לא לצעוק. אבל ראש העיר דיבר על החסד של עידית. וחס ושלום לא נפרט ובכלל לא ברמות האלה, אבל אנחנו זכינו שהחסד, אני לא מדבר על דברים אישיים לעזור, חסד בהסתכלות. כשהיו סיטואציות שהיה צריך פה בן אדם שיודע להיות בעל הבית מבחינה משפטית וגם לעשות חסד עם משפחות קשות יום או משפחות קשות, עם סיטואציות קשות, עידית ידעה להביא לנו את הפתרון הזה. היא ידעה לשבת איתנו, זה אני יכולה, זה אני לא יכולה ואם אני לא יכולה מה צריך לעשות כדי שהמשפחה הזאת או האנשים האלה, היא ידעה להסתכל לא רק הסתכלות משפטית, גם הסתכלות אנושית, גם הסתכלות של חסד, גם הסתכלות של לתת לאחר. וברמה האישית כמובן שאני מאד, מאד מעריך את עידית. לא יודע אם להגיד שאני אוהב את עידית כמו ללו, אבל עידית היתה לי מנטורית בהרבה מאד דברים, הרבה מאד תחומים, גם ברמה האישית ידעתי לבוא לעידית ולדבר איתה ולהתייעץ איתה ועידית ידעה לעשות את החלוקה הזאת בין העבודה שלה לבין דברים שהייתי מספר לה גם ברמה האישית. וגם באופן כללי היינו מדברים, הילדים שלנו היו ביחד באותן כיתות וכו'. והנשמה של עידית והלב של עידית זה משהו שבאמת אנחנו צריכים לקחת איתנו.

(מר יוסף כהן יצא מהישיבה)

מר שמעון חזן: לא רם לבבה בחיים, היא היתה אישה פשוטה כל הזמן.

מר יוסי סולימני: היא עדיין.

מר שמעון חזן: היא עדיין אישה פשוטה, אני מדבר בתפקיד שלה. ראש העיר אמר אנחנו יודע מה זה יועץ משפטי, אנחנו רואים מה קורה אצל היועצת המשפטית לממשלה וכו', אנשים, אני ואפסי עוד. אצל עידית בחיים זה לא היה, גם כשהיא רתחה, גם כשהיא התעצבנה, יום למחרת היינו עולים במדרגות, אתה יודע, שמעון בוא לפה.

מר אליהו זוהר: הביאה קובות למחרת.

מר שמעון חזן: כן, שמעון פה לפה, מה זה אתה לא אומר לי שלום? בוא הנה לפה, אנחנו עכשיו מדברים ואנחנו מסדרים את הכל. מיישרים קו, שוב דבר לא אישי. ועידית ידעה לעשות את החלוקה הזאת, עידית ידעה להיות חברה, להיות אחות. וכשאתה צריך ממנה משהו שהוא בלתי אפשרי, אז הוא בלתי אפשרי, היא לא מורחת אותך. אומרת לך זה, שמעון, לא יכולה לעזור. זה אני יכולה לעזור, צריך לעשות א', ב', ג'. אנחנו מאחלים, לך, אחות שלנו היקרה, בריאות איתנה קודם כל. שבעזרת השם תהיי איתנו עד 120 באירועים, בשמחות, נבוא אלייך בעזרת השם, נחזיר לך כגמולך כי את באה לכולם והולכת לכולם ואוהבת את כולם. וברמה המקצועית גם, בעזרת השם, זה טוב להשתחרר, אחרי 23 שנה מהדבר הזה שנקרא עיריית קריית מלאכי. זה אפילו חסד גדול שהשם עושה איתך. ואת כל המקצועיות ואת כל הניסיון לנתב לדברים שאת אלופה בהם, בעזרת השם, לטובת הציבור, לטובת עם ישראל. רק בריאות אחותנו ושמחות, אוהבים אותך מאד, מאד, מאד.

עו"ד עידית יפת לוי: תודה.

מר יוסי סולימני: שמעון באמת אמר כמעט הכל, אבל בכל זאת לי, באמת בכל הכבוד לאלה שדיברו לפניי, מבחינה מקצועית יש לי את הפז"מ הכי גדול פה עם עידית, 23 שנה שהיא באה לפה, מאז אנחנו באמת עובדים יחד בעירייה. וגם לי היו חיים לא קלים עם עידית, אני חייב להודות, לא קלים בכלל. אבל דווקא כשאני אומר את זה, אני יכול גם להגיד באמת באותה נשימה שתמיד ידעתי להעריך את היושרה, גם המקצועית, גם האישית. וגם, כמו שאמר שמעון קודם, האנושית. אנחנו כולנו, בצורה כזו או אחרת, מכירים את עולם המשפט הישראלי ואת היועץ המשפטי ברשויות מקומיות. כשיועץ משפטי רוצה הוא מסובב את הדברים באופן כזה שתתקבל החלטה כזאת. ולפעמים גם עושה את זה אחרת. ואצל עידית היה באמת מוטו איך לקדם את האינטרסים של העירייה.

(מר יוסי כהן שב לישיבה)

מר יוסי סולימני: זה דבר באמת שהוא היה מעל ומעבר לכל דבר. לויאליות מקצועית שאני לא מכיר דברים כאלה. ובאמת, זה בא לידי ביטוי הרבה פעמים מול יזמים, מול בעלי אינטרסים. ולהבדיל, גם מול בעלי משפחות שנמצאים במצוקה. אני שמח בשבילך שהעול הזה, הקשה, ירד מעלייך, אבל אני בטוח שאנחנו נחסר לך ואת בוודאי תחסרי לכולנו. אבל את פה, כמו שאמר ראש העיר קודם, כבר עכשיו, היום, אתמול, כל השבוע האחרון, עם כל מיני עניינים שעדיין פתוחים, אנחנו מתקשרים לעידית ומבקשים את העצה הטובה שלה. וזה באמת בזכות היכולת שלך לדעת להפריד בין עיקר וטפל ולדעת לשמור על האינטרסים של העירייה בראש ובראשונה, וכמובן של התושבים. אז גם ממני חיבוק חזק והרבה, הרבה תודה על שנים נפלאות שעשית פה. אלה היו שנים מאד, מאד קשות. אתם יודעים, עוד משפט אחרון, בהרבה מאד מובנים עידית היא גם פורצת דרך, כי לפני 23 שנה כל הסיפור הזה של me too ונשים פורצות דרך לא היתה, והיא היתה אישה אחת, יחידה, בודדה, בכוורת שהיתה כולה גברית. וגם שם היא ידעה לעמוד על שלה ובאמת להוביל קו מאד, מאד, מאד מקצועי ומאד עקבי בדרך שבה היא האמינה. ולכן זה באמת, היום, כשמסתכלים על זה לאחור, מבינים את גודל ההישג, גם המקצועי וגם האישי שהיה לך. גם היו שנים מבחינה כספית שהעירייה היתה כמעט משותקת, ללו, אתה זוכר את התקופות, יש פה אנשים שזוכרים את התקופות שהיו פה ממש,

עו"ד עידית יפת לוי: שוטף פלוס תביעה.

מר יוסי סולימני: בדיוק, שוטף פלוס תביעה. לא משכורות בזמן, באמת תקופה שלא כדאי אפילו להיזכר בה. וגם שם לנווט את החיים בעירייה ולהביא את הספינה הזאת, בסופו של דבר, לחוף מבטחים, זה היה דבר לא פשוט והיה לך חלק מאד משמעותי בזה. הרבה, הרבה, הרבה בריאות.

עו"ד עידית יפת לוי: תודה.

מר יוסי סולימני: רק בריאות. כל השאר יבוא לבד.

מר אליהו זוהר: נכון.

מר יוסי סולימני: אנחנו באמת אוהבים אותך, עידית, וניפגש בשמחות.

עו"ד עידית יפת לוי: אני רוצה לומר משהו בקצרה. קודם כל אני חושבת שאני החלטתי לעזוב בזמן שיש בינינו מערכת יחסים טובה. לא צריך לעזוב כשמישהו לא רוצה שתהיה פה, מישהו מבקש ממך ללכת. הרבה פעמים אנשים נאחזים בקרנות המזבח, או שהם חס וחלילה חולים ועוזבים מקום עבודה, או שמפטרים אותם כי לא מרוצים מהם.

(מר יוסי סעדי הצטרף לישיבה)

עו"ד עידית יפת לוי: התקופה שאני עוזבת בה זו תקופה שיש לי מערכת יחסים, לדעתי, מצוינת עם כל חברי המועצה, אופוזיציה, קואליציה. נתתי את נשמתי לקריית מלאכי, באמת, במשך 23 שנה. עבדתי, אנשים לא יודעים פה, בהתחלה התקבלתי לפה, הקמתי את המחלקה המשפטית, נתנו לי איזה חדר, לא מזכירה, בקושי מחשב. מזכירה וסגן יש לי רק בתקופת ללו. עד לתקופה הזאת עשיתי את כל העבודה לבד. באמת באהבה גדולה ונתתי את נשמתי. וזהו, עכשיו החלטתי שאני רוצה שקט, רוצה קצת לנוח, לשחרר את הכתפיים. הרבה פעמים היו אומרים היא הגבר היחיד בסביבה פה. באמת זה עול לא פשוט לקבל הרבה החלטות שאנשים לא יודעים עליהן. קיבלנו בדרך בהקמה של הקאונטרי, הרבה דברים שעשינו פה. אז באמת שיהיה לכם הרבה בהצלחה.

מר אליהו זוהר: אמן.

עו"ד עידית יפת לוי: שתשכילו למצוא יועץ משפטי טוב.

מר אליהו זוהר: אם לא, אנחנו באים אלייך.

עו"ד עידית יפת לוי: לכל אחד יש תחליף. שיהיה לכם הרבה הצלחה, עבודה ציבורית זו לא עובדה פשוטה. אני גם מעריכה את מה שאתם עושים, בסוף אתם נותנים הרבה מזמנכם הפרטי. באמת הרבה בהצלחה לכולם ותודה רבה.

(נשמעות מחיאות כפיים)

(מר שלומי מלכה הצטרף לישיבה)

ברכות לסג"מ אביחיל ראובני

מר אליהו זוהר: אני רוצה לברך את סג"מ אביחיל ראובני שכל מי ששמע את המעשה והאצילות שהיתה לו ב-7/10,

מר יוסי סולימני: הוא פה?

מר אליהו זוהר: לא, הוא לא פה, אנחנו נקריא משהו לכבודו והוא יגיע אלי, נכבד אותו במעמד הזה, כי אני חושב, זה מאלה שמוסרים נפש למען עם ישראל. ב-7/10 ראינו אותו, איך הוא רץ. אני אקריא, אחר כך אני אומר כמה מילים עליו. "בריצתך הארוכה והמסוכנת הוכחת נחישות ואומץ לב והקרבה עצמית ובזכותך ניצלו חיים של רבים ב-7/10. מעשך האמיץ הוא דוגמא אישית ומופת עבור כולנו והשראה עבור דור העתיד של מדינת ישראל בכלל וקריית מלאכי בפרט, יישר כוח". אני רוצה באמת, כמו שאמרתי בפתיח, לא מובן מאליו שקצין לוקח אחריות עליו ביום כזה קשה, אי הוודאות שהיתה ב-7/10, אי הוודאות היתה קשה לכל עם ישראל באותן שעות הראשונות. ואתה רואה אחד שיודע למסור את נפשו למען עם ישראל, לוקח את הנשק שלו ורק ברגל 15 ק"מ. רץ ורץ כי מי שלא זוכר מספיק, החבר'ה האלה עברו את יד מרדכי, אני זוכר את זה, עוד מכל השיחות שהיו לנו בפיקוד העורף ועם המפכ"ל. היה קוד למשטרה, פרש, פרש, זה קוד של המשטרה שאם הקוד הזה לא היה קיים במדינת ישראל ב-6:35, היה משהו אחר במדינת ישראל. מפקד המחוז לקח אחריות, ככה אמר את זה המפכ"ל, הוא לחץ על הכפתור. הקוד הזה אומר שחלילה יש מלחמה, כל משטרת ישראל מאיפה שהוא לוחץ צריכים להגיע אליו כולם. ואלה הצילו את אלה שהגיעו אחרי יד מרדכי. המשטרה היתה ראשונה, אם שמתם לב, לאורך כל הקרב, בגלל זה נהרגו הרבה שוטרים. כי הם היו הראשונים, כי הקוד עבד ואז כולם הגיעו בזמן. ואומר המפכ"ל, הדבר הקשה ביותר שהיה, היה תשע סירות של קומנדו בים שכל אחד היה לו את היעד שלו, להגיע עד לתל אביב. כל אחד בדרך עוצר, ראשון, בת ים, חולון, זיקים, פגעו בשמונה ימי מלחמה, קרב מאד, מאד קשה בים. אחת מסירות הגומי מהקומנדו הצליחו לזיקים, תראו כמה הם הרגו שם. זה רק היה אחד, עוד פגעו בו והוא הצליח לברוח. כלומר תראו איזה סכנה היתה אורבת למדינת ישראל דרך הים גם. כלומר לראות קצין שעושה מעשה כזה, זה מעשה שיש בו אצילות .

(גב' מירי דדון יצאה מהישיבה)

מר אליהו זוהר: אנחנו נברך אותו מפה שבאמת, עצם העובדה שהוא עשה את המעשה של עוז וגבולה, נאחל לו ברכת השם עליו, לחיים טובים ולשלום ושיצליח בתפקיד שלו ויתקדם בצה"ל, כי אלה הקצינים שצריכים להיות במדינת ישראל. שהם הראשונים לקרב והם לוקחים חסות על כל החיילים שלנו. אפשר לומר שזו הגבורה של עם ישראל. אז נאחל לו בהצלחה בהמשך הדרך והוא יגיע אלי ללשכה, כי נבצר ממנו להגיע היום, אז הוא יגיע, אני מכבד אותו במעמד כי מגיע לו וזה הכבוד של מדינת ישראל ושל קריית מלאכי. נודה לו, תודה רבה לכולם.

מר יוסי סולימני: יישר כוח.

עו"ד עידית יפת לוי: טוב, אז להתראות לכם, בהצלחה.

מר אליהו זוהר: תודה, תודה.

(עו"ד עידית יפת לוי עזבה את הישיבה)

(גב' מירי דדון שבה לישיבה)

אישור אלישבע ליוש ון-דייק כמהנדסת העיר

מר אליהו זוהר: אישור אלישבע ליוש ון-דייק כמהנדסת העיר. אבקש את אישור חברי מועצת העיר לאשר את העסקת אלישבע ליוש ון-דייק ת.ז. ********* כמהנדס העירייה ב-85% שכר מנכ"ל החל מ-1/9/2024. שיהיה בהצלחה לקריית מלאכי. מי בעד? ברוך השם, פה אחד, אחרי תקופה ארוכה.

החלטה: מאשרים פה אחד את העסקת אלישבע ליוש ון-דייק כמהנדס העיר.

אישור יוסף כהן כמנכ"ל העירייה

מר אליהו זוהר: אישור של יוסף כהן, מנכ"ל העירייה. נאחל לו בהצלחה בהמשך הדרך.

(נשמעות מחיאות כפיים)

מר אליהו זוהר: אני מבקש את אישור חברי מועצת העיר להעסקת יוסף כהן ת.ז. ********* כמנכ"ל העירייה ב-100% שכר מנכ"ל החל מיום ועדת הכשירות שהתקיימה ב-28/7/2024. מי בעד? פה אחד.

החלטה: מאשרים פה אחד את העסקתו של יוסף כהן כמנכ"ל העירייה.

גב' מירי דדון: יישר כוח, בהצלחה רבה.

מר אליהו זוהר: אני רוצה לומר לכם, האמנתי ביוסף משהוא היה במבנה הזה, אם אתם זוכרים אותו, הוא היה מנהל מרכז צעירים. הוא עזב את קריית מלאכי לתקופה, להתקדם, זה מה שקורה בקריית מלאכי, תסתכלו על כל גווני הקשת שיצאו מקריית מלאכי. המנכ"ל שלנו הלך לחלמיש, התקדם ברמה גבוהה. הגזבר שהיה פה, צביקה הראשון הלך לכפר סבא. נועם הלך ליבנה, מי יצא לנו עוד עכשיו? יהודית, מנכ"לית בנחל שורק.

גב' מירי דדון: ובעזרת השם מי שצריך שילך, אמן.

מר אליהו זוהר: מפה רק מתקדמים. הנה הגזבר שלנו, שיהיה לו בהצלחה, הולך לעיר גדולה, לרמלה. כלומר מקריית מלאכי רק צומחים, ברוך השם. ואני רוצה לומר לכם. יוסף עושה את העבודה שלו בנאמנות, יודע את העבודה שלו. איך אני בוחן באמת מנכ"ל או משהו, מבחינתי מנהל אגף או משהו, באיזה שעה הוא מגיע בבוקר, באיזה שעה הוא יוצא. כשאני רואה את השעות המוקדמות שהמנהל שלי מגיע,

גב' מירי דדון: אתה רוצה שלא יהיו להם חיים.

מר אליהו זוהר: אני קם בחמש וחצי בבוקר, מרשה לעצמי גם ולבוא ב-1:00 בלילה הביתה. אני חושב שזו הנהגה, ככה צריך להתנהג.

גב' רחלי רחמים: בעידן החדש עובדים תפוקות, פחות שעות.

מר אליהו זוהר: לא משנה, אני גאה לראות אותו בבקרים המוקדמים, בערבים שהוא יוצא מפה ועושה את העשייה שלו במשך כל היום. גאווה לקריית מלאכי ונאחל לך בהצלחה בהמשך הדרך.

מר שמעון חזן: יישר כוח יוסי.

אישור קריטריונים למלגה מהעירייה

מר אליהו זוהר: כמדי שנה מעניקה הרשות מלגות על סך 2000 ש"ח לסטודנטים בני העיר. תנאי הסף לסטודנטים: 1. תושבי העיר. 2. סטודנטים לתואר ראשון, שני, שלישי הלומדים במוסד אקדמי מוכר.

גב' מירי דדון: יפה, ראשון, שני שלישי, בשעה טובה.

מר אליהו זוהר: על ידי המל"ג. תנאי זה ייבדק על ידי אישור לימודים עדכני ממוסד הלימודים. 3. סטודנטים הלומדים לפחות 12 שעות שבועיות. תנאי זה ייבדק על ידי מערכת שעות שתישלח מטעם הסטודנטים. 4. סטודנטים שאינם מקבלים מימון לימוד ממקור אחר העולה על 8000 ש"ח. תנאי זה ייבדק על פי רשימות סטודנטים המקבלים מלגות מטעם תוכניות מפעל הפיס. 5. סטודנטים שאינם זכאים למימון שנה ראשונה במסגרת חוק חיילים משוחררים. תנאי זה ייבדק על פי אישור הלימודים אשר בו מצויים,

גב' מירי דדון: רגע, אם מקבלים עוד מלגה של 8000?

מר אליהו זוהר: מוסד הלימודים, מאחר שהסטודנטים תושבי קריית מלאכי זכאים לשנה ראשונה חינם בתנאי שהם לומדים במוסדות לימוד מסוימים על פי החוק, חיילים משוחררים. הסטודנטים שיעמדו בתנאי הסף ישובצו למשימות התנדבות בעיר קריית מלאכי, של 20 שעות שנתיות לכל אחד לפחות.

גב' מירי דדון: שנתי?

מר אליהו זוהר: כל השנה. אני חושב שבאמת, אני אמרתי לכולם, אם המצב באמת יאפשר, תהיה אפשרות לאור המצב של מדינת ישראל ויהיו עוד משאבים, לפי דעתי צריך להעלות את המלגות לסטודנטים, לתת להם את האופציה שבאמת יהיה להם טוב. שהם יצליחו, בעזרת השם. וזו השאיפה שלנו, שהמקום הזה יקבל את כל הסטודנטים בקריית מלאכי, שתמיד יעלה כל שנה באחוזים יותר גבוהים. נאחל בהצלחה לכולם.

גב' מירי דדון: רחלי שאלה אם יש מלגה לאימהות.

גב' רחלי רחמים: משלמת 100,000 כל שנה, זה נראה לכם הגיוני?

מר אליהו זוהר: מי בעד? פה אחד.

החלטה: מאשרים פה אחד את הקריטריונים למלגה מהעירייה.

אישור פרוטוקול ועדת שמות מ-4.8.2024

מר אליהו זוהר: אישור פרוטוקול ועדת שמות מ-4/8/2024.

גב' טליה יצחק: אתם כולכם קיבלתם?

מר אליהו זוהר: קיבלתם את זה?

גב' טליה יצחק: קיבלתם העתק של הפרוטוקול.

מר אליהו זוהר: יש לכם את הכל, נכון?

גב' מירי דדון: כן, כולם ראו.

מר אליהו זוהר: אבקש את אישור חברי מועצה העיר לפרוטוקול ועדת כל שמות הרחובות שאושרו קודם.

גב' טליה יצחק: לפני ה-4/8.

מר אליהו זוהר: למה לפני?

גב' טליה יצחק: לא כתבתי טוב, מבוטלות.

מר אליהו זוהר: בדיוק. רשמנו את השמות האחרים שקבענו שם.

גב' טליה יצחק: זה חשוב למשרד הפנים שיהיה כתוב.

מר שלומי מלכה: חשוב לציין שבעבר, לפני 20 שנה, משרד הפנים בגלל שידע שהולכת לקום שם שכונה, אז הוא קבע שמות של פירות. אז חשוב לציין שבישיבה הזאת בוטלו כל השמות ועכשיו מה שהוחלט בוועדת שמות, זה מה שיהיה בשכונה הזאת. מדובר רק על כרמי הנדיב.

מר אליהו זוהר: על כרמי הנדיב בלבד. מי בעד? פה אחד.

החלטה: מאשרים פה אחד את פרוטוקול ועדת שמות מתאריך 4/8/2024.

מר יוסי סולימני: אני רוצה מילה ליו"ר הוועדה, למשנה לראש העיר, שלומי מלכה ולחברי הוועדה שהתכנסו בחודש האחרון כמה וכמה פעמים ועשו עבודה בצורה מאד, מאד, גם אינטנסיבית אבל גם מכבדת תוך שיח משותף ופורה והתוצאות מדברות בעד עצמן, יישר כוח.

מר שלומי מלכה: תודה יוסי.

מר אליהו זוהר: תודה רבה, בהצלחה שיהיה בהמשך הדרך. בעזרת השם שיהיו שמות טובים לעם ישראל.

גב' מירי דדון: אני צריכה לצאת ב-19:30 אז אולי נעשה רק.

מר אליהו זוהר: את זה אני מסיים וזהו. את השם אני אמשיך עם החבר'ה, בסדר? אלה דברים קלים.

אישור פטור ממכרז למעלית בבי"ס חב"ד בנות

מר אליהו זוהר: אישור פטור ממכרז למעלית בית ספר חב"ד בנות.

גב' מירי דדון: את זה לא הבנתי. הבנתי שהגישו פעמיים ולא ניגשו.

מר תומר עמר: ניסינו לעשות מכרז כמה פעמים, לא ניגשו.

מר אליהו זוהר: וזה חשוב לנו, כי יש שם ילדה. "ישנה תלמידה בבית הספר חב"ד הזקוקה להתאמות נגישות. פורסם מכרז ב-17/6/2024, לא ניגש אף אחד למכרז.

גב' מירי דדון: אתה מעלה להצבעה?

מר שמעון חזן: ראש העיר, תעלה את זה.

מר אליהו זוהר: מי בעד? פה אחד.

החלטה: מאשרים פה אחד פטור ממכרז למעלית בבי"ס חב"ד בנות.

מר תומר עמר: פרסמנו מכרז פעמיים, ניסינו לפנות למשק וכלכלה, הם מדברים על זמן אספקה מאד, מאד ארוך, זה לא רלוונטי לתלמידה.

(מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)

(מר שמעון חזן יצא מהישיבה)

מר יוסי סולימני: למי שלא יודע, שחר בן עמי הוא היועץ המשפטי של העירייה, חיצוני.

עו"ד שחר בן עמי: רק לציין, היות ואתם הולכים להתקשר בפטור, אז מי שמנהל את המשא ומתן כדי לקבל את ההחלטה לציין את שמו.

גב' טליה יצחק: אני אכתוב את זה.

עו"ד שחר בן עמי: והוא מוסמך מטעמכם לנהל.

הקצאת קרקע לעמותת "מוסיף חיים" גוש 2609 חלק מחלקה 5

מר אליהו זוהר: הקצאת קרקע לעמותת מוסיף חיים בגוש 2609 חלקה מחלקה 5, (חלקה חדשה 10). אני מבקש את אישור מליאת מועצת העיר לאשר הקצאת מקרקעין בגוש 2609 חלק מחלקה 5, (חלקה חדשה 10) לעמותת מוסיף חיים. עמותה רשומה 580371672 לצורך הקמת מרכז רוחני הכולל בית כנסת או בית מדרש. מי בעד? פה אחד.

החלטה: מאשרים פה אחד את הקצאת קרקע לעמותת "מוסיף חיים" גוש 2609 חלק מחלקה 5

(מר שמעון חזן שב לישיבה)

מר אליהו זוהר: אבקש את אישור חברי מועצת העיר לחתימת חוזה עם עמותת מוסיף חיים, עמותה רשומה 580371672 לצורך הקמת מרכז רוחני הכולל בית כנסת או בית מדרש בגוש 2609 חלק מחלקה 5 (חלקה חדשה 10) מי בעד? פה אחד.

החלטה: מאשרים פה אחד את חתימת חוזה עם עמותת מוסיף חיים, לצורך הקמת מרכז רוחני.

הקצאת קרקע "מרכז נריה" גוש 2619 חלק מחלקה 84 מגרש 707

מר אליהו זוהר: הקצאת קרקע "מרכז נריה" קריית מלאכי גוש 2619 חלקה מחלקה 84 מגרש 707,

גב' מירי דדון: אתה רואה שאתה עושה את זה אחד, אחד? אני באמת, זה דחוף לי.

מר אליהו זוהר: מבקש את אישור מליאת מועצת העיר לאישור הקצאת מקרקעין בגוש 2619 חלקה מחלקה 84 מגרש 707 לעמותת "מרכז נריה" קריית מלאכי. עמותה רשומה 580210508 לצורך הקמת מבנים ומוסדות ציבור הכוללים בית כנסת, מרכז קהילתי ומועדון נוער. מי בעד?

החלטה: מאשרים פה אחד את הקצאת קרקע "מרכז נריה" גוש 2619 חלק מחלקה 84 מגרש 707.

מר אליהו זוהר: אבקש את אישור חברי מועצת העיר לחתימת חוזה עם עמותת "מרכז נריה" קריית מלאכי, עמותה רשומה 580210508 לצורך הקמת מבנים ומוסדות ציבור הכוללים בית כנסת, מרכז קהילתי ומועדון נוער בגוש 2619 חלק מחלקה 84 מגרש 707. מי בעד? פה אחד.

החלטה: מאשרים פה אחד את חתימת חוזה עם עמותת "מרכז נריה" קריית מלאכי לצורך הקמת מבנים ומוסדות ציבור הכוללים בית כנסת, מרכז קהילתי ומועדון נוער.

הקצאת קרקע "אמרות ה' – הליכות עולם" גוש 2609 חלקה מחלקה 5 (חלקה חדשה 26)

מר אליהו זוהר: מבקש את אישור מליאת מועצת העיר הקצאת מקרקעין בגוש 2609 חלק מחלקה 5 (חלקה חדשה 26) לעמותה "אמרות ה' – הליכות עולם" עמותה רשומה 580398147 לצורך הקמת מרכז רוחני הכולל בית כנסת או בית מדרש, מי בעד? פה אחד.

החלטה: מאשרים פה אחד הקצאת קרקע "אמרות ה' – הליכות עולם" גוש 2609 חלקה מחלקה 5 (חלקה חדשה 26).

מר אליהו זוהר: מבקש את אישור חברי מועצת העיר לחתימת חוזה עם "אמירות ה' – הליכות עולם" עמותה רשומה 580398147 לצורך הקמת מרכז רוחני הכולל בית כנסת או בית מדרש בגוש 2609 חלק מחלקה 5 (חלקה חדשה 26) מי בעד? פה אחד.

החלטה: מאשרים פה אחד את חתימת חוזה עם "אמירות ה' – הליכות עולם" לצורך הקמת מרכז רוחני הכולל בית כנסת או בית מדרש.

הקצאת קרקע עמותת "קהילות אמרי נעם" גוש 2620 חלק מחלקה 115 מגרש 409

מר אליהו זוהר: אני מבקש את אישור מליאת מועצת העיר לאשר הקצאת מקרקעין בגוש 2620 חלק מחלקה 115 מגרש 409. עמותת קהילות אמרי נעימה, עמותה רשומה.

עו"ד שחר בן עמי: אתה לא צריך להקריא, ראש העיר, אתה יכול להגיד עמותה כנקוב ולהמשיך.

גב' מירי דדון: אתה רואה? יש דרך לקצר ואני צריכה לצאת.

מר אליהו זוהר: מי בעד? פה אחד.

החלטה: מאשרים פה אחד את הקצאת הקרקע לעמותת "קהילות אמרי נעם" גוש 2620 חלק מחלקה 115 מגרש 409

עו"ד שחר בן עמי: עמותת כך וכך כנקוב בזימון, מי בעד? שלום.

מר אליהו זוהר: אבקש את אישור חברי מועצת העיר לחתימת חוזה עם עמותת "אמרי נעם" כנקוב בפרוטוקול, מי בעד? פה אחד.

החלטה: מאשרים פה אחד את חתימת חוזה עם עמותת "קהילות אמרי נעם".

הקצאת קרקע "אגודת נחלת הר חב"ד" מגרש 410 בגוש 2530 חלקה מחלקה 50

מר אליהו זוהר: מבקש את אישור חברי מועצת העיר לחתימת חוזה עם עמותת אגודת נחלת הר חב"ד, כמו שכתוב בפרוטוקול, מי בעד? פה אחד.

החלטה: מאשרים פה אחד את חתימת חוזה עם עמותת "אגודת נחלת הר חב"ד".

פרידה מסגן ניצב אברהם מבורך מפקד תחנת המשטרה בקריית מלאכי

מר אליהו זוהר: פרידה מסגן ניצב אברהם מבורך, מפקד תחנת משטרת קריית מלאכי. אבל קריית מלאכי נשארה לך בלב, זה מה שחשוב. סגן ניצב אברהם מבורך, סגן ניצב מרחב לכיש, תודתנו והערכתנו על שירותך המסור והנחוש כמפקד תחנת קריית מלאכי. היית והנך דוגמא ומופת לפיקוד ערכי, אכפתיות, מחויבות לביטחון ושלומם של תושבי העיר קריית מלאכי והאזור כולו. הצלחת להוביל את התחנה להישגים מרשימים ולהשריש ערכים של שירות למען הציבור בקרב פקודיך. בשם כל תושבי קריית מלאכי אנו מאחלים לך בהצלחה בהמשך דרכך, בעזרת השם לחיים טובים.

גב' מירי דדון: אמן.

מר אליהו זוהר: אני חייב לומר משהו, מפקד התחנה,

(נשמעות מחיאות כפיים)

מר אליהו זוהר: אנחנו מכירים עוד מעט שלושה וחצי עשורים, קרוב לארבעה, נכון המפקד? מכירים עוד מהעבר, חברים טובים. כשהוא הגיע לקריית מלאכי היתה גאווה בקריית מלאכי בכל ההיבטים. אני רוצה לומר לכם, כל היום הוא היה רץ, בשעות הפנאי שלו הוא היה רץ, מתקשר אלי, תקשיב ראש העיר, ככה וככה, פה לא נראה טוב, פה נראה פחות טוב, פה לא נקי, כן נקי, אני והוא אחר כך עושים סיור. ואני אומר לכם, שמנו פה הרבה מתקני ספורט, או מתקני משחקים לילדים, הוא היה עובר איתי שכונה, שכונה והוא היה אומר לי פה חייב עוד מתקן, פה עוד מגרש משחקים. ואני רוצה לומר לכם, קריית מלאכי כמעט יש בה 42 גני שעשועים חוץ מהטיילות שיש בקריית מלאכי, זה משהו עוצמתי. אני חושב שזה מה שנתן כוח גם למפקד וגם לקריית מלאכי. על הונדליזם שראו מקומות יפים, אנשים לא פוגעים בהם. שתיים, היה לאנשים איפה להיות כל הזמן, אז אנשים לא משוטטים ברחובות חלילה. מי שרצה לשוטט היה משוטט, אבל הרוב ידעו את המסגרות שלהם. אני חושב שגם כל כך שמח מפקד התחנה כשהקמנו את הקאונטרי, מבחינתי הקאונטרי, גולת הכותרת של קריית מלאכי, יש בו כמעט 4200 מנויים. כלומר מאות של מאות של אנשים נמצאים כל יום שם.

מר יוסי סולימני: פיל לבן.

מאיר יחזקאל: מקריית גת יש מנויים.

גב' רחלי רחמים: רמה גבוהה מאד.

מר אליהו זוהר: באים מכל הארץ, אני אומר לך בוודאות.

גב' טליה יצחק: גם מאשדוד.

מר אליהו זוהר: אשדוד, רחובות, אשקלון. ברוך השם. אני חושב שכל המכלול הגדול הזה, זה נתן חופש למשטרה, חופש לעירייה. והמשטרה היתה יכולה לטפל במי שצריך לטפל בו, היה לה את החופש הזה. אני חושב שמפקד התחנה עשה פה משהו שאני מבחינתי רואה אותו ביחס לתושבים, מבחינת הצד האפל גם, שהיה בעיר, חלילה לכאן ולכאן, המשטרה ידעה להיות במקום הנכון בזמן הנכון והייתי רואה את המשטרה, אין לילה שהייתי מסתובב עד השעות המאוחרות של הלילה, אתה לא רואה ניידות. יש כאלה הולכים ברגל, שתי ניידות מסתובבות, אני חושב שזה חוסן לעיר, שזה מקנה את החוסן שאתה יודע, אתה ישן בלילה או ההורים המבוגרים שלך ישנים, אין לך מה לדאוג. אתה יודע שהמשטרה מסתובבת בכל האזורים. אני חושב שהוא הקרין חוסן בקריית מלאכי בכל ההיבטים. כמו שדיברנו על מנהל אגף שמתקדם, אני אמרתי לו, המפקח מבורך תישאר עוד קצת. אבל מצד שני, כשדיברנו הבנתי שהוא הולך להתקדם. כשבן אדם מתקדם אני חושב שזה חזון לעיר גם, בהיבט שלראות את האנשים שנמצאים בעיר הזאת תמיד מתקדמים ושואפים להגיע לפסגות הכי גבוהות. והוא הגיע לפסגה מאד, מאד גבוהה, אבל הוא עוד שייך לקריית מלאכי, כי הוא במרחב שלנו. ובאמת המפקד תמיד היה אומר לי, בימים האחרונים שהיינו בהכנסת ספר תורה, מה שאתה רוצה אני פה בשבילך. כל פעם שתרצה אותי, אני פה. אני חושב שזו גאווה לקריית מלאכי ומגיע לך הכבוד הזה, שאנחנו פה מכבדים אותך, חברי המועצה, אנשי העיר, אוהבים אותך, מוקירים לך טובה ומאחלים לך הצלחה בהמשך הדרך. מגיע לו מחיאות כפיים.

(נשמעות מחיאות כפיים)

מר יוסי סולימני: אני רוצה גם להגיד משפט, כי זה ככה מקובל. אז אומרים שמעגלים סופם להיסגר. ובאמת מבורך סוגר עוד איזה שהוא מעגל. סך הכל היה פה ילד בקריית מלאכי וחזר להיות פה מפקד תחנה. ואני חושב שבשנים האלה שהיית פה מפקד תחנה עמדת במבחן המשמעותי ביותר שהוא להטביע חותם. כי מי שבא, עושה תפקיד והולך ולא משאיר שום דבר אחריו, אז חבל לו על הזמן. אבל מי שבא ומטביע פה חותם, ואתה הטבעת חותם בכמה וכמה מישורים. אם אנחנו מסתכלים על איך קיבלת את התחנה ואיך אתה עוזב אותה היום, אז אי אפשר להתעלם מכמה דברים מאד משמעותיים שאתה היית מעורב בהם, יזמת אותם. אפילו הגישה הזאת שאומרת אדם לאדם אדם. שזה איזה שהוא מוטו שאתה הובלת פה לאורך הקדנציה שלך, שבעיניי זו לא היתה רק סיסמה, זאת היתה אמירה שיש מאחוריה הרבה מאד. זאת אמירה ערכית שהמשמעות שלה שמשטרת ישראל זה לא האנשים עם המדים הכחולים שצריך לפחד מהם, אלא להיפך, משטרה קהילתית עם הפנים לאזרח, עם הרבה, הרבה מאד חום ואהבה שאתם הענקתם פה. כל השוטרים, כמובן כשרוח המפקד היתה הרוח שלך. זה הורגש היטב. אני חייב להגיד שאני ממש גאה בך על היכולת שלך לעמוד כיוצא הקהילה האתיופית, בגב זקוק ולעשות פרויקטים מאד משמעותיים גם בתוך הקהילה, כולל פרויקט של סגירת תיקים לנערים ולאפשר להם הזדמנות שניה, להתגייס לצבא. זה דבר שאתה תוכל לקחת אותו אחרי 120 לעולמי עד. אני חושב שגם באותו הקשר, גם המסע לזכרם שאתה היית חלק מהיוזמים שלו, אני רוצה שתדע שאתה בתוך כל העשייה היומיומית שלך וכל זה כמובן בנוסף למלחמה בפשיעה ובתאונות דרכים ובמה לא. אז קח בחשבון שאתה, כשהיית בתוך העשייה הזאת פנימה, אולי לא שמת לב. אבל אנחנו יודעים מאד, מאד להעריך אותך על כל מה שעשית פה. ואני מצטרף לדברים שאמר פה ראש העיר. אי אפשר שלא להתחבר אליך באופן אישי. אני יודע, ראש העיר זו לא חוכמה להתחבר אליו, כולם מתחברים אליו. אבל אתה כאיש עם מדים ולכאורה יש הרבה דיסטנס בין אנשי המשטרה, בטח הקצינים לבין הקהילה, אתה שברת את הדיסטנס הזה וידעת באמת לעשות את ההפרדה, כשצריך היה להיות קשה אתה היית קשה. כשצריך היה להיות עם הפנים לאזרח אתה היית עם הפנים לאזרח. אנחנו ראינו את זה, אנחנו מוקירים את זה, וראש העיר, אתה יודע, יש לי איזה שהיא תחושה שאנחנו עוד ניפגש איתו באחד הסיבובים בהמשך. כי מעגלים סופם להיסגר. שיהיה הרבה הצלחה.

גב' מירי דדון: אני מצטרפת לכל מה שהם אמרו. וחוץ מזה שהם לא יודעים שאני ואתה חברים טובים ויש לי ככה הרבה הכרת הטוב אליך. הייתי עם מבורך בפגישות, בשיחות לגבי תושבים כאן, כמו נשים שעוברות אלימות. וחיפשתי מי שיהיה קצת אכפת לו ויעזור לנו. ובאמת נפגשתי עם מבורך, הוא הפגיש אותי עם מישהו משם שהיינו כזה, הכל היה בדיסקרטיות, בשקט, שאף אחד לא ידע. והם היו עוזרים לנו עם אלימות בבית. ובאמת האכפתיות הזאת, גם כל מה שהוא עשה, מה שאמרת, יוסי, זה ממש מדהים, לסגור תיקים לנוער ולעשות הכל כדי שהם יצליחו להתקדם. כי לפעמים באמת מה שהיה קודם, לצערי הרב, פגע בהרבה אנשים כאן ובמיוחד בנערים כאן שסתם נפלו עליהם ופתחו להם תיקים. ובאת ועשית להם תיקון וזה משהו שהרים את הנער ונתן לו לחפש את נקודת האור שלו, ותודה רבה על זה. ואני באמת מקווה לראות אותך כאן, בעזרת השם. תודה על הכל.

מר שמעון חזן: כולם דיברו על הפן המקצועי, אני אערבב טיפה את הפן האישי. אני ומבורך באמת, לא יודע אם הוא ישמח,

מר יוסי סולימני: בגלל שאתם באותו גובה.

מר שמעון חזן: לא, א' הוא יותר גבוה ויותר יפה. אבל מעבר לזה, גם כשהוא היה יותר גבוה אז היינו ילדים בתיכון ביחד. ומבורך מכיר את אמא ז"ל והוא אפילו באחד מן הימים של השבעה הוא ידע לבוא ולדבר על אמא ולספר כמה אמא היתה אישה מכילה וכמה הוא היה בא לבית אצלנו.

(גב' מירי דדון עזבה את הישיבה)

מר שמעון חזן: והוא ואח שלו נעמן היו פשוט בני בית. מבורך עמד ככה, דיבר, נתן איזה עשר דקות, ככה מכל הלב. וצריך ברוך השם גם להסריט אותו על הדבר הזה. אני זוכר את הימים שהייתי שומר עליו בתיכון, שלא ירביצו לו.

מר אברהם מבורך: הכל נכון.

מר שמעון חזן: והיה לי כל כך גאווה גדולה. אני לא עבדתי אינטנסיבי עם המשטרה, חוץ מהסיפור של ועדת תחבורה, אבל ברוך השם לא היתה לי אינטראקציה עם המשטרה בתקופה הזאת. כשהייתי ילד כן היה לי אינטראקציה עם המשטרה ברמה הלא כל כך טובה. וברוך השם הקדוש ברוך הוא החזיר אותנו למוטב. וכשאני באתי לטקס פרידה של מבורך, אז אותו יום פינו את אמא באמבולנס ואני איחרתי. אז מבורך ישר נזף בי, אתה חייב לאחר? אמרתי לו מבורך, רק שתדע שאם לא אתה אני לא מעז לבוא בכלל, אני רץ אחרי אמא, אחרי האמבולנס. אבל באתי כי אתה אח שלי ואני אוהב אותך אהבת נפש. וראיתי שם את כל ראשי הרשויות, שבעצם התחנה בקריית מלאכי אחראית עליהן. ומעבר לזה שאני גאה במבורך כל החיים שלי, בהתקדמות שלו ואני אוהב אותו אהבת נפש, גם אני יכול לא לראות אותו חמש שנים אבל ביום שאני רואה אותו, כאילו אתמול נפגשנו. ראיתי את כל ראשי הרשויות מסביב, את כל האחריות של התחנה הזאת. וכולם באים, כולם נקבצו ובאו למבורך כדי באמת, וכולם, הם לא צריכים להתחנף אליו, אמרו את האמת, אמרו בדוך את מה שהם חושבים על העשייה הגדולה שלו, על החיבור שלו לאנשים וכו'. אז זה נתן לנו איזה קורטוב של עונג בלב אחרי שראינו שלוקחים את אמא. אז שמחתי שבאתי, למרות כל הלחץ שהיה, שאח שלי באמת, אני יכול להגיד אח שלי היום, כי הוא כבר עזב את התחנה. אח שלי בנשמה ובלב, ברוך השם הולך ומתקדם ואנחנו גאים בו ברוך השם בהכל. והדבר הזה נתן לנו, ברוך השם, קצת שמחה בלב בכל החודשים האלה שעברנו. ואנחנו שמחים בשבילך, אח שלי, ושתתקדם בעזרת השם. שתצליח בכל מה שתעשה ושתמשיך להיות אותו מבורך. הענווה הזאת והפשטות הזאת בעזרת השם תביא אותך לאן שאתה שואף, בעזרת השם.

מר שלומי מלכה: אני באמת מצטרף לכל הברכות. ועל הברכות והאיחולים והדברים היפים שאומרים עליך אני ראיתי את ההלכה למעשה. ואני רוצה פה להציע הצעת חוק למליאה, שאנחנו נצביע בטח פה אחד למבורך, אמנם עושים לך מסיבת פרידה אבל אנחנו לא יכולים להיפרד, אסור לנו להיפרד ממך, אתה דמות חינוכית כל כך גדולה. ואני כמחזיק תיק חינוך רוצה שתתחייב, נעלה את זה פה להצבעה, שפעם בחודש, פעם בחודשיים אתה תבוא לבתי הספר. הדמות שלך היא כל כך חינוכית, אתה יודע לדבר מלב אל לב. התלמידים כל כך לוקחים ממך דוגמה אישית ושואפים. בבקשה ממך, עם כל סדר היום העמוס שלך, תפנה לנו יום בחודשיים או בחודש, תבוא לבתי הספר, נבנה איזה שהיא תוכנית מערכתית כדי שתדבר. באמת, אני חושב שאתה במוצא שפתייך כל כך משפיע וכל כך מועיל וכל כך נותן שאנחנו יכולים להעביר שיעורים ומערכי שיעור לאורך חודשים, אתה בשיחה אחת עושה את זה. בבקשה ממך תענה לבקשתנו ואכן תתייצב.

מר אברהם מבורך: בשמחה רבה.

מר אליהו זוהר: בעזרת השם. אתה יודע למה הוא חייב להגיע לפה? הוא עושה איתי סיורים בשכונות, הוא בא עם מפקד המרחב, הוא שם לי יעדים. הוא חייב לבדוק אותם.

מר יוסי סולימני: הוא סגן מפקד מרחב, הוא עדיין בתפקיד אצלנו. זה לא שהוא התנתק. אנחנו במרחב שלו.

מר אליהו זוהר: הוא יבוא לבדוק אותי אם אני קיימתי את ההבטחה שלי, נכון המפקד?

מר אברהם מבורך: בשמחה רבה.

מר אליהו זוהר: הנה.

מר שלומי מלכה: אז אנחנו מחכים לך.

מר אברהם מבורך: אז ברשותכם אני אגיד כמה משפטים. קריית מלאכי והסביבה זה נוף ילדותי. אבל הנוף המקצועי שלי הוא מחוז מרכז. התפקיד הראשון שעשיתי במחוז דרום הוא בעצם מפקד משטרת קריית מלאכי. כ-20 שנה שירתי באזור מחוז מרכז, מגדרה באזור הזה פה עד נתניה בצפון. וכשהוצע לי התפקיד פה, הוצעו לי עוד שלושה תפקידים במחוז מרכז. אבל אמרתי כן, כי כשהסתכלתי ימינה שמאלה, אמרתי לעצמי, תקשיב, יום אחד כנראה נאסף אל אבותינו בגיל 150 בעזרת השם, ואמרתי מה אתה רוצה להשאיר פה? ובאותו הרגע אמרתי כן, למרות המציאות הקשה שהיתה, כי בסוף כשהסתכלתי ימינה ושמאלה גם הבנתי שלי יש את היתרון הכי גדול שיכול להיות לקצין משטרה בכל משטרת ישראל. כולכם זוכרים את הנסיבות שבאנו לפה, נכון?

מר אליהו זוהר: נכון.

מר אברהם מבורך: אז גם גדלתי פה, אני גם מכיר פה הכל מכל כל, כמעט. אבל גם כל מה שהיה עם הקהילה האתיופית כאן, אמרתי אתה חייב ללכת לדבר הזה, גם אם המשמעות היא שאתה למעשה שם על קרן הצבי את כל המוניטין המקצועי שלך. כי להגיע למקום שאתה לא מכיר לא את הפקודים, לא את המפקדים, לא את האזור, מבחינה מקצועית ושיטות העבודה, אתה די מהמר. והלכתי למעשה בניגוד לכל ההמלצות שנתנו לי מפקדים הרבה יותר בכירים ממני. איך מישהו אמר לי, אתה חייב ללכת לתפקיד שאתה לוקח באיפון, אפרופו האולימפיאדה שסיימנו עכשיו. בסוף החלטתי ללכת בניגוד לכל ההמלצות, הלכתי עם הלב שלי. והלב אמר קריית מלאכי מכמה סיבות. סיבה אחת, מהיתרונות האלה שדיברתי עליהם. דבר נוסף, רציתי באמת להשיב טובה לישוב המדהים הזה שקלט אותי פה, התחנכתי בו במשך 20 שנה, מכיר פה אנשים. ואני אתן לכם דוגמאות, בלי שמות. ואמרתי, למה לא? מה העניין? ובאמת נכנסנו לעניינים, ברוך השם בורא עולם הכניס לנו רעיונות למוח, דיבר לנו מהגרון. ובסוף הדברים גם הסתדרו ככה שיצא מה שיצא וכולכם מכירים. אבל אני אתן לכם דוגמא, ממש בשבועות הראשונים מישהו היה בחקירה, אני הולך, אומר שלום לכולם וזה, הוא אומר לי אתה יודע מי אני? צחקתי, אמר לי אתה מפקד התחנה החדש, נכון? אמרתי לו כן. אתה יודע מי אני? אמרתי לו כן. קוראים לך ככה וככה, אתה הבן של זה וזה, אתה אח של זה וזה ויותר מזה, אמרתי לך, היה לך אוטו בשנת 1993 כזה וכזה בצבע כזה וכזה, סוג כזה והיית עושה איתו חרקות בכל מיני מקומות. ההוא קיבל שלכת, נשרו לו כל השערות בגוף. אני יכול לתת מלא דוגמאות. אני אולי לא מכיר את כל האנשים, אני בהחלט מכיר מי זה הבן של מי, אני יודע למי הוא נשוי, ובשמות וזה וזה יתרון אדיר שאתה מביא איתך לתפקיד. אני חייב להגיד לכם, הגם שיש פיגמנטים צפופים שמכסים את הגוף שלי, ראיתי בכם משפחה שלי, כולכם. ממש אבל, ממש. ראיתי בכולכם אחים ואחיות שלי, אבות ואימהות שלי, וככה גם התייחסתי לכולם. מי שרצה את הפלאפון שלי היה לו אותו. דיברתי על היום, היום היינו באיזה תוכנית של שירות, איך משרתים אנשים. קודם כל עולם הערכים זה הדבר הכי חשוב, נתחיל מזה. אחרי זה, האזרח בכלל לא רוצה לפנות אלינו, הוא רק צריך לדעת שאם קורה לו משהו, יש לו למי לפנות. זה מה שהוא צריך לדעת. דהיינו ההנגשה שלי אליכם פתרה כבר ים מהעניינים כאילו. תחושת הביטחון של יוסי, של כולכם, היא כזו שבצר לי יש לי למי להתקשר. ובעצם במעשה הזה אתה הרווחת את האנשים והרווחת את הביטחון האישי שלהם בלי שעזרת להם בכלום. אז זה דבר כל כך משמעותי, אני חושב שההנגשה הזאת עשתה חלק מהעניין. ולא ראיתי את עצמי באמת, עוד אמרתי לכם את זה בכניסתי לתפקיד, כקצין משטרה רגיל. ראיתי את תפקידי כקצין משטרה אבל אדם שמעניין אותו הכל ומתערב בכל ממקום חברתי, ממקום של אהבה, ממקום של לעשות, ממקום של לשנות, ממקום של לתת את מה שאני יכול לציבור שאני יכול וכך ניסיתי לעשות. אם זה הצליח אז אדרבא, אם לא, לפחות ניסיתי בעניין הזה. אז זה היה חשוב לי להגיד לכם תודה, אני חייב להגיד שאחד התהליכים אולי שהובלנו זה היה שותפות. וראיתי בכם כנבחרי ציבור כשותפים אסטרטגיים ממעלה ראשונה, בסוף אתם הגרון של התושבים פעם אחת. דבר שני, השותפים הנוספים זה התושבים שלנו. כי משטרה בלי אזרחים, את מי היא תשרת, את עצמה? אז ככזה באמת הרלוונטיות שלנו היא בסוף נגזרת מהמקום הזה. וגובה העיניים זה דבר מאד, מאד בסיסי, כי זה שאני קצין משטרה כולכם יודעים, גם האזרחים יודעים שאני שוטר. אבל הם לא יודעים שאני גם בן אדם, הם לא יודעים שמאחורי המדים האלה יש בן אדם. וכשאתה מדבר אליהם כאל בן אדם אז המכבד מכובד, משיבים לך בחזרה.

מר שלומי מלכה: אדם לאדם אדם.

מר אברהם מבורך: בהחלט. ולכן אני חושב שהשיטה או החזון והשיטה וההתנהלות היתה ממש מהמקום הזה. אני אגיד בכל זאת כמה משפטים ואפרופו הבקשה שלכם, קודם כל, מלכה, אני ביג טיים שם. בכל זמן שתחשבו שאני צריך לבוא לכאן, התפקיד הזה הוא תפקיד חיי ואני אומר את זה בכל הזדמנות. לא יודע מה העתיד צופן ומה בורא עולם מתכנן עבורי, אני יכול להגיד לכם, מה שאני לא אהיה, אני לעולם אישאר מפקד משטרת קריית מלאכי. ועל אחת כמה וכמה שאני באזור הזה. גם אם אני אהיה באזור אחר אני לעולם אהיה פה עין צופיה לפה, אני מלווה את מפקד התחנה ואת השוטרים פה, בתקווה שמה שבנינו פה ימשיך לעולמי עד. כי בסופו של תהליך הרעיון הוא, המנהיגות שלנו נמדדת לא בזה שאנחנו נמצאים, שאנחנו לא נמצאים. תהליכים שהתחלנו לא נגמרים בשניה שאנחנו עוזבים אלא שימשיכו גם אחרי שאנחנו עוזבים וזה אולי המבחן הכי משמעותי. ולכן האנשים יודעים את זה ואני אעשה את המיטב שכך יהיה ויישאר. ויש לי שתי בקשות. קראנו את פרשת השבוע, פרשת דברים. אז אנחנו רואים את משה רבינו אומר "לא אוכל לבדי". מה זה החרטא הזאת? האיש הזה, המנהיג הדגול הזה שהוציא את עם ישראל מעבדות לחירות ועשה מהאספסוף הזה עם, מהעבדים האלה עם, קרע עבורם את ים סוף והקיז להם את השלט והביא להם את המן. זה בן אדם שלא מסוגל להוביל או להנהיג את עם ישראל? אלא מאי, ואומר את זה גם רש"י בדבריו, הוא אומר שהעם הזה הוא עם מיוחד. שלמעשה המונהגים, עם ישראל, הם הרבה יותר גדולים מהדיינים ומהמנהיגים שלהם. שכל העוונות שלהם זה למעשה על המנהיגים שלהם. ואומר את זה גם שלמה המלך, החכם באדם. לא חס ושלום שמישהו יטה משפט או יעשה משהו שאסור לעשות. אבל גם אם טעית ועשית בטעות דבר שאסור לעשות, בשגגה, עדיין תקבל בראש. ושלמה מלך אומר גם אם טעיתי, לעומת עם ישראל, הגויים, יכולים, המנהיגים יכולים לעשות מה שבא להם. בסוף לא בא עליהם שום דבר, לא בעולם הזה, בעולם הבא לא יודע מה דינם, אבל אצלנו מדקדקים איתנו כמנהיגים. ולכן הוא אומר, גם כשטעיתי בממונות אני בנפש משלם, כך אומר שלמה המלך. והבקשה שלי אפרופו ויתחנן, למרות שהקהילה האתיופית מהווה פה כ-18% סביב השולחן אין פה אף אחד. בחולשתם וטעותם ולא רוצה להגיד בטיפשותם. אבל הקהילה הזאת היא קהילה קדושה. רובכם וכולכם יודעים את זה. ואנחנו גם, הרב עובדיה יוסף קבע שאנחנו משבט דן. ומי ששכח את הברכה אחת המשמעותיות, כולן משמעותיות אבל יעקב אבינו אומר מה שהוא אומר על דן שם. "דן ידין את כאחד שבטי ישראל", ככה הוא מברך אותו. הקהילה הקדושה הזאת, יבוא יום, אני אומר את זה בוודאות גמורה. אני לא נביא ולא זה. יבוא יום שכל זמן שהקהילה הקדושה הזאת תמשיך להתנהג בעולם הערכים שאני גדלתי עליו, בעולם הערכים שהאבות והאימהות שלנו מחנכים, בתקווה שזה יהיה ככה. יבוא יום שהקהילה הזאת תנהיג ותשפוט את העם הזה. בטיפשותה היא לא סביב השולחן הזה, אבל התפקיד שלכם הוא לדאוג שנמשיך ונתנהג אליהם כאילו הם פה.

מר יוסי סולימני: ברור, אנחנו עושים את זה יום, יום, שעה, שעה.

מר אברהם מבורך: וה-20% האלה, שזה אחד הציבורים הכי גדולים פה בעיר הזאת, אחרי הקהילה החרדית לצורך העניין, או קהילות נוספות אחרות, זה משהו שאי אפשר להתעלם ממנו. זו הבקשה שלי אליכם, כי בסוף האי הצלחות שלנו פה זה מתנפץ עלי. כאיש חוק, כשוטר. ולכן, אמר את זה כב' ראש העיר ובצדק. איפה שרשות ומשטרה ביחד, איפה שרשות בסוף משקיעה בחינוך, בנוי, בטיפול בתרבות הפנאי של בני הנוער, מעסיקים אותם במקום שיעסיקו אותנו, כולנו בסוף מרוויחים. ולכן זו הבקשה שלי אליכם, אפרופו הבקשה שלך. אז אני קודם כל רוצה באמת להודות לכם מקרב לב על זה שהייתם עבורי תמיד, בכל בקשה, בכל עניין. אני חושב שלא השבתי את פניכם ריקם, גם במקומות שהייתי צריך למתוח את הדברים טיפה עד הקצה. אבל כל מה שעשיתי, עשיתי למען עצמי. אז תודה רבה לכם.

(נשמעות מחיאות כפיים)

מר אליהו זוהר: אני רוצה לומר משפט, ממה שהוא דווקא נגע בסוף. הקשר שלי עם הקהילה הוא עוד בילדות של הילדים של הקהילה. ומפקד התחנה יודע ומכיר את הנפשות הפועלות. עד היום יש לי עוד עובדים מהקהילה שהיו תלמידי בתי ספר, היו בצבא, השתחררו, התחתנו ועוד עובדים אצלנו בעסק, אצל אחי. כלומר הקהילה, בשנים שאנחנו מכירים, יש שייכות מאד, מאד חזקה. ואני ישבתי גם עם הקייסי, חלק מהשמגלות גם וחלק מאנשי הפוליטיקה שהיו בעבר.

מר יוסי סולימני: ראש העיר אמר את זה בישיבת המועצה הראשונה. אמנם אין פה נציגים, אבל הוא אמר אני הנציג שלהם.

מר אליהו זוהר: אני הנציג של העדה, אני אמרתי להם את זה בכל פורום. ואני רואה את זה על פניו, כל מה שהם רוצים באים אלי, מהקטן ועד הגדול. אני חושב שמה שאמר מפקד התחנה זה נכון. זה שמישהו טעה בדרך זו לא בעיה שלנו. כחברה צריכים להסתכל על זה בצורה אחרת. כערכים, ככבוד האדם. אני חושב שבאמת הקהילה, נכון לעכשיו, אפילו שאין לה נציגות. אני נפגש איתם כל הזמן, בכל פורום, כל שיח. ואין פעם, איך כתוב? אל תשיבם ריקם מלפניך. שהשבתי אותם ריקם, בכל ההיבטים, מהקטן ועד לגדול. אני חושב שזה נכון, צריך לשמור על הקהילה. אנחנו כעם אחד, כחברה אחת. במיוחד קריית מלאכי שיודעת לחבק אחד את השני ואנחנו נישאר כאלה, בעזרת השם, לעד. בזה אני חושב שמבחינתנו צריך להיות משהו הלכתי, אפשר לומר, לא לשכוח אף אחד, כחברה אני חושב. אני חושב שלמדנו מספיק מה קרה ב-7/10 ואני רואה היום פחות או יותר שאחד מנסה לשמור על השני, כמה שזה היה לפני כמה חודשים חזק, רואים רפרוף כזה קטן, אני מקווה שזה לא ימשיך, בעזרת השם. אחדות לעם ישראל יש לה משמעות בכל ההיבטים של העיר. אז אני רוצה באמת לאחל למפקד התחנה הצלחה בהמשך הדרך. תגיע לפסגות הכי גבוהות שיכולות להיות.

כולם: אמן.

מר אליהו זוהר: תשמור על הערכים שלך, אתה יודע מה זה ערכים, יודע מה זה כבוד האדם, אתה יודע מה, תסתכל על אדם מגובה העיניים שזו תכלית של מנהיג, שיודע את המקום שלו, אבל הוא יודע להתנהג. אני חושב שמנהיג כזה, מי שיצטרך להסתכל עליו מבחוץ לא ייקח את זה ממקום של חולשה, ההיפך מבחינתי. זו עוצמה להיות מנהיג ולהיות בן אדם. אנחנו רואים את זה על מפקד התחנה. נאחל בהצלחה בהמשך הדרך ואחיך אוהב אותך, כמו תמיד.

(נשמעות מחיאות כפיים)

מר אליהו זוהר: יש לנו משהו צנוע למפקד התחנה. אתה חבר לחיים, זה הכי חשוב. הישיבה הסתיימה.

הישיבה ננעלה