פרוטוקול תמלול פרוטוקול מליאה מס' 326924

‏יום חמישי כ"ג באלול תשפ"ד

26 בספטמבר 2024

משתתפים: מר אליהו זוהר - ראש העירייה

מר שמעון חזן - סגן ראש העירייה וחבר המועצה

מר יוסי סולימני - סגן ראש העיר וחבר מועצה

מר אליאור עמר - חבר מועצה

גב' מירי דדון - חברת מועצה

מר לידור צרויה - חבר מועצה

מר חיים שטיינר - חבר מועצה

מר יוסי סעדי - חבר מועצה

חסרים: מר נדב ויצמן - חבר מועצה

מר שלומי מלכה - חבר מועצה

מר מוטי יעקובוב - חבר מועצה

מר יהודה קריספין - חבר מועצה

מר לוי רסקין - חבר מועצה

מר מאיר יחזקאל - חבר מועצה

גב' רחלי רחמים - חברת מועצה

סגל: מר יוסף כהן - מ"מ מנכ"ל

עו"ד שניאור קטש - מ"מ יועמ"ש

מר תומר עמר - גזבר העירייה

רו"ח שרון מררי -

רו"ח אופיר בוכניק (בזום)-

אלי ג'אן - יועץ תקשורת

גב' טליה יצחק - מזכירת המועצה

פרוטוקול ישיבת מליאת מועצת עיר שלא מן המניין מס' 18

מר אליהו זוהר: אני פותח את ישיבת המליאה שלא מן המניין.

מר אליאור עמר: רגע, אם אתה סוגר את הישיבה הזו אתה לא יכול להעלות,

מר אליהו זוהר: לא, לא, אני משאיר, מעביר לישיבה הזו את העניין של המועצה הדתית.

מר אליאור עמר: זה אפשרי?

מר אליהו זוהר: כן, בטח.

גב' מירי דדון: איזה עניין של המועצה הדתית? העברנו את זה כבר.

מר אליהו זוהר: לא.

מר אליאור עמר: לא, לא העברנו.

מר אליהו זוהר: הוא הביא את השמות, מעבירים את זה הכל היום.

גב' מירי דדון: אוקי. אז חב"ד הביאו שניים?

מר חיים שטיינר: ארבעה, מה שניים?

מר אליהו זוהר: הכל יש.

גב' מירי דדון: שניים יש.

מר אליהו זוהר: יש לך את השמות? בוא נמשיך בישיבה הקודמת.

מר חיים שטיינר: היא מקבלת סייעות, אני מקבל ארבעה למועצה הדתית.

גב' מירי דדון: הוא בא לישיבה, שמע סייעות, הוא לא יודע על מה מדובר.

מר אליהו זוהר: אישור הרכב חברי המועצה הדתית. הובלנו מבחינתנו בישיבה הקודמת את כל המועמדים. נשאר רק המועמד של אליאור עמר.

גב' מירי דדון: אבל של מי חב"ד?

מר אליהו זוהר: יש להם חב"ד, חב"ד נתנו.

גב' מירי דדון: לא, הם נתנו אחד.

דובר: גלוברמן.

גב' מירי דדון: הם צריכים עוד אחד, מי השני?

מר חיים שטיינר: נתנו שניים. אנחנו נתנו את בצלאל גלוברמן ודב קניג.

גב' מירי דדון: אה, דב קניג.

מר אליהו זוהר: דב קניג נתתם בסוף?

גב' מירי דדון: כן.

מר אליהו זוהר: אז אנחנו צריכים להפסיק את הישיבה. נשאיר לסוף הישיבה. תעביר את זה לישיבה חזרה.

מר אליאור עמר: זה יעלה לדיון בישיבה?

מר אליהו זוהר: כן, אנחנו מעלים לדיון.

(מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)

מר יוסי סולימני: כל אחד צריך לדעת שיו"ר הישיבה רשאי להוריד מסדר היום סעיפים.

מר אליאור עמר: הוא לא רשאי.

מר יוסי סולימני: בוודאי. אם יש לו רוב, בוודאי שכן.

מר אליאור עמר: ממש לא.

מר יוסי סולימני: בוודאי שיש רוב.

מר אליהו זוהר: אני מתכבד לפתוח את ישיבת המליאה שלא מן המניין. על סדר היום אישור תיקון חוק עזר לקרית מלאכי (שמירת הבטיחות הסדר והניקיון ומניעת מפגעים ומטרדים) (תיקון) - התשפ"ד – 2024. אישור חוק עזר שצ"פ (שטחים ציבוריים פתוחים) התשפ"ד – 2024. אישור חוק עזר לקרית מלאכי (תיעול) – התשפ"ד - 2024. אישור חוק עזר לקרית מלאכי (סלילת רחובות) התשפ"ד – 2024. אישור חוק עזר לקרית מלאכי (שילוט ופרסום) התשפ"ד 2024, אה, הורדנו אותו מסדר היום.

אישור תיקון חוק עזר לקרית מלאכי (שמירת הבטיחות הסדר והניקיון ומניעת מפגעים ומטרדים (תיקון) – התשפ"ד – 2024.

מר אליהו זוהר: ביום 17/6/24 אישרה המליאה את חוק העזר לקרית מלאכי (פינוי פסולת ואגרת פינוי פסולת עודפת) התשפ"ד- 2024 (להלן חוק עזר לפינוי פסולת עודפת).

גב' מירי דדון: אני יכולה לראות את הרשימה?

מר אליהו זוהר: בהתאם להנחיות הועבר חוק עזר פינוי פסולת עודפת לאישור המשרד להגנת הסביבה. בהתאם להתייחסות המשרד להגנת הסביבה, על מנת שניתן יהיה לאשר את חוק עזר פינוי פסולת עודפת, יש לבטל את ההסדרים לעניין פינוי פסולת בחוק עזר שבנדון, וזאת על מנת למנוע כפילות אסורה. אני אסביר לכם עכשיו.

גב' טליה יצחק: לא, אבל את התיקון זה תיקון.

מר אליהו זוהר: בסדר.

מר אליאור עמר: איזה חוק אנחנו מתחילים?

גב' טליה יצחק: את התיקון, יש חוק תיקון.

מר אליהו זוהר: רק תיקון, זה הראשון. אחר כך זה האישור.

גב' טליה יצחק: יש תיקון של חוק עזר שכתבו כמה מילים, הורידו פסולת, זבל, מילים כאלה.

מר אליהו זוהר: שלא תהיה כפילות.

מר אליאור עמר: אה, אוקי. יש שינוי בתעריפים?

גב' טליה יצחק: לא, לא, לא, זה טכני.

מר אליאור עמר: סבבה.

מר אליהו זוהר: מי בעד? פה אחד.

החלטה: מאשרים פה אחד את תיקון חוק עזר לקרית מלאכי (שמירת הבטיחות, הסדר והניקיון ומניעת מפגעים ומטרדים) (תיקון) התשפ"ד – 2024.

אישור חוק עזר שצ"פ (שטחים ציבוריים פתוחים) התשפ"ד – 2024

מר אליהו זוהר: אישור חוק עזר שצ"פ שטחים ציבוריים פתוחים התשפ"ד – 2024. לאחר דברי הסבר שנשלחו אליכם מבקש את אישור חברי מועצת העיר לאישור חוק עזר שצ"פ, בבקשה.

מר לידור צרויה: יש לי כמה שאלות בנושא.

מר אליהו זוהר: אין בעיה.

(מר שמעון חזן ומר יוסי סולימני יצאו מהישיבה)

מר תומר עמר: אני רק אציג כדי שתדעו. מאחורינו בזום יש את רו"ח אופיר בוכניק שערך את התחשיבים. אופיר, אתה שומע?

רו"ח אופיר בוכניק: שומע מצוין.

מר לידור צרויה: אנחנו לא שומעים אותך יותר נכון. תשאלו, הנה הגזבר פה, כולם פה. החשבונות שלנו שם.

מר חיים שטיינר: ראש העיר, אני אשאל שאלה. אני עברתי על זה קצת, לא הרבה. נראה לי שרוב ההיטלים מתי העלו פעם אחרונה?

מר תומר עמר: מתי עשו את ההיטלים פעם קודמת?

מר לידור צרויה: 2016.

מר חיים שטיינר: עכשיו אנחנו מעלים בבום.

מר אליהו זוהר: לא, זה לא בום בכלל.

מר חיים שטיינר: שאלתי, מישהו אמר לי לא העלו מ-2016 אז עכשיו.

מר תומר עמר: חשוב לציין שהתעריפים שבחוק 2016, החוק הקודם, הם אינם כמו החוק הנוכחי, הם אינם תעריפים מוצמדים. ולכן אם מישהו ישווה לתעריף המקורי, אולי זו בעיה. אבל אם אתה היום הולך ליורי לקבל תחשיב כי אתה בונה עכשיו בית,

מר אליאור עמר: למה מצמידים?

מר תומר עמר: למדד.

מר אליאור עמר: כמה, איזה מדד?

מר תומר עמר: מה, של הקודם?

מר אליאור עמר: לא, לאיזה מדד מצמידים? הצמדה זה למדד מסוים, לאיזה מדד?

מר תומר עמר: מדד המחירים לצרכן.

מר אליאור עמר: כמה מדד המחירים לצרכן עלה בשבע שנים, אתה יודע?

מר תומר עמר: לא זוכר בעל פה כרגע אבל אפשר לערוך את התחשיב.

מר אליאור עמר: 36%.

מר תומר עמר: משהו כזה.

מר אליאור עמר: כמה התעריפים שמעלים פה?

מר חיים שטיינר: השאלה אם לא כדאי לחשוב, נעלה לדוגמא, אם אנחנו מסתכלים על המדד של אז יוצא סכום מאז עד עכשיו, זה יוצא חתיכת סכום, נכון? השאלה אם לא כדאי לחלק את זה לשתיים לדוגמא.

מר תומר עמר: לא.

מר אליהו זוהר: תקבלו את ההסכם ותשאלו שאלות.

מר אליאור עמר: תסביר לנו.

מר תומר עמר: אופיר, אתה רוצה להסביר את התחשיב?

מר אליהו זוהר: בבקשה אופיר.

רו"ח אופיר בוכניק: כן, בשמחה חברים.

מר אליאור עמר: מדד זה לא זה בטוח, לא רק מדד.

רו"ח אופיר בוכניק: ערב טוב לראש העיר וחברי המועצה, בשמחה אני אסביר. אני אתחיל מהתחלה, קודם כל התעריפים שלכם, השינוי הריאלי שלהם הוא בסביבות 4-5%. כך שמדד המחירים לצרכן עלה פחות או יותר ממדד תשומות הסלילה ולכן די לפי קצב מדד תשומות הסלילה, כך שהשינוי הוא מינימלי ואפילו כמעט אפסי. יש נוהל של משרד הפנים כיצד לעדכן את תעריפי היטלי הפיתוח. יש את הנוהל של משרד הפנים, שאני השתתפתי בכתיבתו. וכרגע אנחנו פועלים בדיוק לפי הנוהל. הנוהל במשרד הפנים מחייב אתכם, כחברי מועצה, לעדכן פעם בחמש שנים את חוקי העזר שלכם. ובתוך חוקי העזר יש סעיף של פג תוקף, כלומר חוקי העזר הם פגי תוקף. לכן אם לא מאשרים את חוקי העזר החדשים כרגע אז בעצם כל היזמים והקבלנים בעיר לא אמורים לשלם כלום, זה ייפול על התושבים. ומה שקורה כרגע, משרד הפנים, כבר שלחנו לו את התעריפים כדי שאתם לא תצביעו ולאחר ההצבעה שלכם בעצם משרד הפנים ישנה את התעריפים לאחר הבדיקה. אנחנו את התעריפים שהגשנו לכם, חברי המועצה, כבר אישרנו במשרד הפנים. לאחר שאתם תאשרו בעצם משרד הפנים יאשר באופן פרלמינרי אוטומטית. התעריפים נבנו בדיוק לפי נוהל משרד הפנים וכרגע, בעצם, הם אלה שמכסים לכם את ההוצאות. זהו בגדול.

(מר שמעון חזן ומר יוסי סולימני שבו לישיבה)

מר אליאור עמר: 100%, אנחנו מדברים על היטלים סלילה, זה כבישים, נכון?

מר תומר עמר: סלילה כן. כבישים ומדרכות.

רו"ח אופיר בוכניק: אנחנו מדברים על שלושה חוקי עזר, חוק העזר לסלילה, שזה כבישים ומדרכות. חוק העזר לתיעול וניקוז וחוק העזר לשצ"פים. שלושת חוקי מופיעים פה עם פגי תוקף.

מר תומר עמר: חשוב לי רק לומר לגבי חוק סלילה וחוק תיעול שהחוק שמופיע אצלכם הוא חוק שעם תחשיב מיוחד, לבקשת ההנדסה אנחנו פיצלנו את זה לצמוד ועל. אז יש לנו פה את המפוצל שזה בדיוק אותו תחשיב והוא פשוט מפרט את,

מר אליאור עמר: מה היה התעריף של הכבישים ב-2017, 2016, 2018?

מר תומר עמר: על, צמוד, מה אתה מתכוון?

מר אליאור עמר: התעריף.

מר תומר עמר: מטר בנוי, קרקע?

מר אליאור עמר: מטר בנוי.

מר תומר עמר: מטר בנוי, התעריף הנוכחי היום?

מר אליאור עמר: לא, לא, היה בהתחלה.

מר תומר עמר: אמרתי לך, 38.

רו"ח אופיר בוכניק: חברים, זה די פשוט, ההפרש,

מר אליאור עמר: אני מדבר על כבישים.

רו"ח אופיר בוכניק: ההפרש בין כל התעריפים של לפני חמש שנים לתעריפים היום זה בין 4-5% ריאלית. וזה נובע בעיקר מכיוון שמדד המחירים לצרכן עלה בפחות ממדד תשומות הסלילה.

מר אליאור עמר: יש לך את החוקים מודפסים?

עו"ד שניאור קטש: כן.

מר לידור צרויה: לפי מה שאני ראיתי מדד תשומות הסלילה עלה ב-20.37%, זה מה שאני בדקתי. לפי מה שאני רואה החוק מ-2016 זה 9.16 בעד קרקע ו-45 למטר בנוי. נכון? זה ב-2016. איפה אני רואה את של היום?

מר יוסף כהן: אבל זה לא צמוד.

מר אליאור עמר: תצמיד, תוסיף 20%.

מר תומר עמר: יש לך אצלך.

מר אליאור עמר: אני לא יודע מה זה הדבר הזה. לי יש חוק שהורדתי ממשרד הפנים, שמאושר על ידי משרד הפנים.

מר אליהו זוהר: הנה הוא פה, אושר.

מר אליאור עמר: הוא לא משרד הפנים.

מר אליהו זוהר: הוא כותב למשרד הפנים.

מר אליאור עמר: הוא נהדר, יש חוק במשרד הפנים שנמצא באתר חוקי העזר העירוניים של משרד הפנים שמופיע שם תעריפים.

מר לידור צרויה: זה של השצ"פ?

מר תומר עמר: כן.

מר לידור צרויה: כבר אני אומר לך שזה עלה הרבה יותר מ-20.37% אפילו בלי לראות. 9.16 שקלים, גם אם תוסיף 20% זה מגיע אולי,

מר אליאור עמר: תשים לב אם זה בעד שטח או בעד בניין.

מר לידור צרויה: אני עושה השוואה בין תפוחים לתפוחים. 9.16 בעד קרקע. זה 11-12 שקלים. פה אנחנו מסתכלים על על 19.65.

מר אליהו זוהר: הנה, הגזבר שם, שב איתו. הרו"ח גם.

מר לידור צרויה: אתה מעלה הרבה יותר מ-20%, גם יותר מ-30%.

מר תומר עמר: כן, אבל שניה. אבל כשאתה מסתכל פר תחשיב יש כאלה שעלו ב-34%, ב-23%, 53%, הכל מאד מדויק. יש כאלה שירדו ב-14%, ב-21%, יש ב-28%, ב-33%. יש גם ירידת מחיר.

מר לידור צרויה: אז למה הפער הוא נגיד 53%?

מר תומר עמר: שניה, כשאתה מסתכל, כשבא בן אדם לשלם עכשיו את התחשיב שלו, התחשיבים פה הם מאד מדויקים, יש מאחוריהם הרבה מספרים. כשבן אדם בא לשלם הוא משלם את סך האגרות וההיטלים. אז כשאני מסתכל על סך אגרות והיטלים שאני סוכם למטר בנוי, היום אם הוא הולך לתחשיב אצל יורי, הוא משלם 402 שקלים סך הכל על כל התחשיבים. כבישים, כבישים צמוד, על הכל. מדרכות, תיעול ושצ"פ. היום הוא משלם למטר בנוי 402 שקלים. בתעריף המוצע הוא משלם 422 שקלים. הפער הוא 20 שקלים בסך הכל שמהווים כ-5%. על מטר של קרקע היום הוא ישלם 124 שקלים. בתחשיב המוצע, בחוק העזר שייכנס לתוקפו מיד עם תחילת השנה – 129 שקלים. הפער הוא 5 שקלים בסך הכל שהם כ-4%. במ"ק הבנוי יש עליה קצת שונה, העליה מתבטאת בעיקר בגלל שחוק שצ"פ הקודם הוא לא הכיל את המ"קים הבנויים אלא גם התעשייה והמסחר. שמ"ק זה מטר מעוקב, במסחר ותעשייה הם לא נמדדים במטרים רוויים כי גובה הקומה שלהם הוא שונה. שם הם נמדדים בנפחים שזה מ"ק, מטר מעוקב. ובשצ"פ לא היה בתחשיב הקודם מטר מעוקב, לכן השינוי מהווה קצת יותר גידול.

מר לידור צרויה: אני מבין.

מר אליהו זוהר: זה בדרך כלל בא רק באזורי תעשייה.

מר תומר עמר: זה לא מגורים.

מר אליהו זוהר: מגורים לא יכול לבוא לעולם.

מר תומר עמר: מגורים זה לא מ"קים.

מר לידור צרויה: היום כשמגיע בן אדם וצריך לשלם שצ"פ והוא מסתכל על החוק מ-2016, הוא מגיע, הוא רואה 9 שקלים, הוא מצמיד את זה, לפי מה זה מוצמד לו, לפי מדד סלילה, לפי מדד המחירים לצרכן? איך מ-9.16 אנחנו מגיעים?

מר תומר עמר: כל חוק יש לו זה.

מר לידור צרויה: לא, זה החוק. זה היום האתר של העירייה.

מר יוסי סולימני: מ-9.16 לכמה זה עלה?

מר לידור צרויה: אני לא יודע, תגידו לי אתם.

מר אליהו זוהר: שניה, תן לו להסביר.

מר לידור צרויה: כשמגיע מישהו לשלם שצ"פ, כמה הוא משלם?

מר יוסי סולימני: יש לך טבלה, אתה רואה אותה. איפה ה-300%? איפה ה-1000%? איפה? אנחנו מחכים לשמוע.

מר אליאור עמר: הנה, בבקשה.

מר יוסי סולימני: תראו לנו עליה של 1000%. שבו טוב, כי זה דרמטי, 1000% עליה. בואו נראה, תראו לנו איפה ה-1000% האלה.

מר אליאור עמר: נראה לך, נראה.

מר יוסי סולימני: בוא, כי הפייסבוק הרי אוכל הכל וסובל הכל. בוא נראה. תראו לנו איפה, כמו שהלחץ שלכם על,

מר לידור צרויה: סובל הכל, את כל התמונות,

מר יוסי סולימני: אנחנו חילקנו שי לגמלאים בעקבות הלחץ שעשיתם.

מר לידור צרויה: חד משמעית.

מר יוסי סולימני: אני תיכף מתפוצץ פה מצחוק, בואו תראו לנו איפה ה-1000%, מה אתם חושבים שהציבור מטומטם?

מר אליאור עמר: אתם אולי חושבים.

מר יוסי סולימני: אתם חושבים שהאנשים מפגרים?

מר אליאור עמר: אתם חושבים את זה.

מר אליהו זוהר: אבל יש לך מסמכים.

מר יוסי סולימני: די, יש גבול.

מר אליאור עמר: אתם חושבים את זה.

מר אליהו זוהר: הנה.

מר אליאור עמר: הנה, אני אראה לך את המסמכים.

מר יוסי סולימני: גם הרו"ח טועה, גם הגזבר טועה.

מר לידור צרויה: אף אחד לא טועה, אנחנו רוצים הסברים פשוט.

מר יוסי סולימני: 1000% עליה במיסים, למי אתם מוכרים את זה? ומי אתם חושבים שקונה את זה?

מר לידור צרויה: ו-700 ימים מאז ששלחת מכתב של 30 ימים ליזם ב-101, עברו 700 ומשהו ימים, גם אנחנו יודעים לספור. עזוב, אתה מדבר איתי על 1000%? אני מדבר איתך על 700 ימים.

מר אליאור עמר: איפה זה היטל סלילה?

מר יוסי סולימני: מי דיבר על 700 ימים?

מר לידור צרויה: מתי שלחת מכתב ליזם? אמרת לו 30 יום, כמה ימים עברו מאז? עזוב נו, באמת.

מר יוסי סולימני: מה זה קשור?

מר אליאור עמר: היטל סלילת כביש, מה זה פה? בסעיף מספר 1.

מר לידור צרויה: גם אנחנו יודעים לדבר על פייסבוק.

מר יוסי סולימני: הגזבר, אני עומד על זה שתראה לנו איפה יש עליה של 1000% במיסים. 1000% ו-300%, בוא תראה לנו איפה.

מר תומר עמר: זה מה שאמרתי לכם היום שתיקנו,

מר אליאור עמר: רגע, רגע, רגע, עוד פעם?

מר לידור צרויה: אנחנו נגיע לחוקים האלה גם.

מר תומר עמר: זה מה שהראיתי לך שאת זה,

מר אליאור עמר: מתי הראית לי?

מר תומר עמר: השניה, זה מה שהסברתי עכשיו. יש לך פה בחדש את הפיצול בין צמוד ועל, פה זה משולב. ואמרתי לכם ממש לפני כמה דקות שהבאנו לפה מפוצל.

מר יוסף כהן: צריך להבין, אליאור, יש שתי שיטות חישוב. יש שיטה שבה בעצם לוקחים את כל ההיטלים ומצמידים.

מר אליאור עמר: יש לי את זה.

מר יוסף כהן: לא, אבל תראה את אופן החישוב.

מר אליאור עמר: אני שואל על טופס ששלחתם לנו במקור, הטופס הזה, הסלילה, למה הוא מדבר? כבישים על, כבישים צמוד, למה הוא מדבר?

מר תומר עמר: זה מדבר על משולב בין שניהם, על וצמוד ביחד.

מר אליאור עמר: אוקי.

מר יוסף כהן: ופה זה בנפרד.

מר תומר עמר: ופה זה בנפרד, השווינו לכם תפוחים לתפוחים כדי שיהיה לכם נוח.

גב' מירי דדון: אבל עדיין יש עליה.

מר תומר עמר: אבל אם היית לוקח את זה ועוד זה, היית צמוד מדד. אם אתה לוקח את החוק הקודם, מצמיד אותו למדד, היית מבין מה התחשיב של מה שנקרא היום,

מר לידור צרויה: עדיין הגעתי ל-11 שקלים.

מר תומר עמר: אני אומר לך שאתה צריך על פלוס צמוד, לא רק לקחת את העל. על פלוס צמוד, זה המשולב.

מר אליאור עמר: עכשיו בוא נלך לשצ"פ.

מר תומר עמר: אופיר, אם אתה רוצה,

מר אליהו זוהר: הם ישאלו אותו שאלות.

מר תומר עמר: הם ישאלו.

מר אליאור עמר: נשאל, נשאל.

עו"ד שניאור קטש: זה אני ביקשתי שיסביר איך זה היה נראה בעצם התעריפים שלפני, לצורך העניין אם אנחנו עכשיו באים ובודקים, סתם דוגמא, עלות של קרקע ובנוי של 120 מטר, לצורך העניין חריגות בניה תקרא לזה או בניה חדשה, איך זה היה נראה לפני אם הולכים לפי התאריך שלפני ומה העלייה שמשקפת תעריף של אחרי, לכל ה-150 מטר האלה, בסדר?

גב' מירי דדון: זה לתוספת?

עו"ד שניאור קטש: כן. כמה היו גובים לפני וזו דוגמא כמה היו גובים אחרי על הנתונים האלה לצורך העניין.

גב' מירי דדון: כמה יגבו עכשיו.

עו"ד שניאור קטש: כן. זאת אומרת העליה היא לא כזאת דרמטית, היא משקפת עליה של 4%, 5%.

גב' מירי דדון: זה לא משנה, עדיין יש עליה והמצב פה הוא לא כזה,

עו"ד שניאור קטש: ברור שיש עליה.

גב' מירי דדון: ירדנו חזרה למצב סוציו אקונומי 3.

מר יוסף כהן: יש משהו שלא עלה?

מר תומר עמר: רק שאלה, בהיגיון שלכם,

גב' מירי דדון: לא מה שבידיים שלנו.

מר יוסף כהן: אנחנו בונים כביש, הוא עלה לנו יותר כסף עכשיו?

גב' מירי דדון: נכון.

מר יוסף כהן: מאיפה ניקח את הכסף אם לא מהיזם?

גב' מירי דדון: תמצא מקורות.

מר יוסף כהן: מהיזם.

גב' מירי דדון: מהיזם, אבל פה אתה לוקח לא רק מהיזם.

מר שמעון חזן: מהיזם, אתה לא לוקח שקל מהדייר.

מר לידור צרויה: אתה מעלה ליזם ב-4%, מעלה לדייר,

מר שמעון חזן: הוא לא מעלה, הוא קונה את ערך הקרקע לפני כן.

מר יוסף כהן: אופיר, אתה יכול להסביר למה, אם אנחנו מעלים ב-4% וזה 4% לא 300, זה לא אומר שהדירה תעלה ב-4%, אתה יכול להסביר למה?

מר אליאור עמר: לא, זה לא, כי החלק היחסי של הקרקע זה לא אותו דבר.

מר יוסף כהן: גם לא בחלק היחסי.

מר תומר עמר: לא יעלה לך בכלל.

מר יוסף כהן: תסביר למה זה לא עולה בכלל. אבל תשמעו.

מר אליהו זוהר: רגע, בואו תשמעו אותו בבקשה.

רו"ח אופיר בוכניק: חברים, קודם כל אותם 4-5% עשינו בדירה ממוצעת, מדובר על בין 2200 ל-2500 שקל. בסדר? על זה אתם מדברים כרגע, על העלאה של בין 2200 ל-2500 שקל לעלות של הקבלן לדירה.

מר אליהו זוהר: עלות של קבלן.

רו"ח אופיר בוכניק: זה ההבדל, בסדר? אנחנו מדברים על ארבע, חמש מרצפות, זה ההבדל.

מר אליהו זוהר: שמעת? אתם יודעים מה זה 2500 שקל לדירה?

(מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)

מר אליהו זוהר: זה לא הברז אפילו.

רו"ח אופיר בוכניק: וזה לא אמור לייקר, אני חוזר חברים, זה לא אמור ליקר בשקל אחד לצרכן. אלה העלויות של הקבלן. וכרגע רוב המכרזים,

(מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)

רו"ח אופיר בוכניק: ולכן כמובן שככל שהיטלי הפיתוח יעלו הם יעלו ב-100% אז המחירים של הקרקעות שהקבלן יציע למנהל מקרקעי ישראל ירדו. ולכן זה לא משנה שקל במחירי הדירות. אם עכשיו אתם לא תעלו את ה-4% אתם חוסכים למדינה 4%, זה או שעיריית קרית מלאכי תקבל אותם או שהמדינה תקבל אותם. עכשיו הייתי עושה דיון הרבה יותר ארוך, אבל מדובר על 2500 שקל, על זה מדובר, כן?

מר אליהו זוהר: חבר'ה, ברז עולה 2500 שקל.

מר אליאור עמר: בשנת 2016, אני מקריא לך מתוך החוק,

מר אליהו זוהר: אני רוצה שהוא ישמע אותך.

מר אליאור עמר: שישמע, שישמע.

מר תומר עמר: איזה, שצ"פ אתה מדבר?

מר אליאור עמר: שצ"פ.

מר תומר עמר: אז קח את העדכני.

מר אליאור עמר: 2016.

מר תומר עמר: אבל זה לא העדכני.

מר לידור צרויה: קח תראה לו, יש את 2020.

מר אליאור עמר: זה שהעליתם כבר אז ב-300% זה גם נכון.

(מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)

מר אליאור עמר: נעבור חוק, חוק, אל תדאג, נעבור על הכל.

מר אליהו זוהר: עזוב, בחיאת אחי, מה אתה מספר סיפורים מה היה בשנת 1954 גם עוד מעט תלך.

מר אליאור עמר: תשמע, כשאתה מציג את הצלחתך כראש עיר אתה מדבר על לפני 10 שנים ולפני 15 שנה, אז גם אני יכול לדבר על זה.

מר אליהו זוהר: תלוי במה.

מר אליאור עמר: אז ברשותך, אדוני, אני רק אציג את החוק היטל שצ"פ בשנת 2016. בסדר? קרקע לכל מטר בניין בעד נכס למגורים 19 שקל. זה מה שהיה בחוק שנמצא באתר האינטרנט של העירייה. היום החוק הולך להיות,

מר יוסף כהן: בצמוד או בעל?

מר אליאור עמר: בצמוד, בצמוד.

מר יוסף כהן: אה, בצמוד.

מר אליאור עמר: לא, זה מוצמד כמובן, תוסיף לזה 20%.

מר יוסף כהן: לא, לא צמוד מדד.

מר אליאור עמר: תוסיף לזה 20%.

עו"ד שניאור קטש: לא הצמדה.

מר אליאור עמר: אני מדבר על השצ"פ בלבד, עוד לא דיברתי על מדרכות ששם יש הצמדות רלוונטיות. מדבר על שצ"פ.

מר אליהו זוהר: גזבר, תקשיב לו.

מר אליאור עמר: החוק החדש, אחרי ההצמדות שאגב כבר העליתם לפני שנתיים,

מר תומר עמר: לקרקע אמרת?

מר אליאור עמר: לבניין.

מר אליהו זוהר: שצ"פ.

מר אליאור עמר: שכבר העליתם בלא מעט כסף לפני שנה וחצי, שנתיים, ב-2022 למיטב זכרוני, עכשיו הולך לעלות ל-64 שקל. עכשיו תשים לב מה קרה מ-2016 ל-2024. שמונה שנים הבדל, הסכום עולה מ-19 שקל ל-64 שקל, זה ההבדל, 300%. עכשיו בוא נעבור לסעיף הבא.

רו"ח אופיר בוכניק: חברים, אבל מה שאתם עושים, אתם רוצים לחסוך כסף ליזמים ולמדינה על חשבון התושבים שלכם.

גב' מירי דדון: השצ"פ לא רק היזמים והקבלנים משלמים.

מר אליאור עמר: אז הנה, ההסבר בינתיים משתנה.

גב' מירי דדון: זה בן אדם בא להוציא היטלים.

מר אליהו זוהר: המסחר משלם את השצ"פ יותר מכל אחד אחר.

גב' מירי דדון: היטלי בניה וכל זה, מה, זה נכנס להם.

מר אליהו זוהר: לא, לא.

גב' מירי דדון: בטח.

מר אליהו זוהר: לא. את תלכי עכשיו, תבדקי כמה במפעלים משלמים שצ"פ, כמה בניינים. הפער הוא שמים וארץ לעומת המפעלים.

גב' מירי דדון: אבל אתה לא יכול להעלות רק למפעלים שצ"פ.

מר אליהו זוהר: אבל זה זניח.

גב' מירי דדון: זה לא זניח.

מר אליהו זוהר: בטח שזה זניח.

גב' מירי דדון: כשאתה מוציא היתר בניה, זה לא מעלה לך? ברור שמי שבונה 200 מטר זה לא מי שבונה בניין, ברור.

מר אליהו זוהר: אז מה את רוצה? שהמפעלים שבונים 50,000 מטר אני אוותר להם?

גב' מירי דדון: תמצא דרך להעלות להם, הם מעלים לנו פה את המחירים.

מר אליהו זוהר: אי אפשר. אבל לך זה עולה שקל, להם זה עולה 50 שקלים. אני עוזר לתושב פה, למי אני עוזר?

מר שמעון חזן: עכשיו הולכת להיבנות עיר שלמה, הולך להיות עכשיו הסכם גג. אנחנו יש לנו אינטרס,

מר תומר עמר: עוד לפני אזור תעשייה.

מר שמעון חזן: יש לנו אינטרס שבן אדם שבא לבנות מפעל, שאנחנו נקבל על זה יותר כסף, שהכסף הזה, בסופו של דבר, שילך לתושבים, ילך לכבישים. הכל עלה במדינה הזאת.

גב' מירי דדון: אבל זה פוגע גם בתושב הקטן.

מר שמעון חזן: זה לא פוגע, זה ברמה מינורית.

מר תומר עמר: מירי, פה הטעות שלך, אם לא תעלו את תפגעי בתושב. אם אתם לא תעלו את התעריף אתם תפגעו פגיעה ישירה, אני אסביר את האמירה. את השירות לתושבים שלכם, לתת להם את השצ"פים, את הכבישים והמדרכות על מנת להשביח פה את הכבישים ואת המדרכות ואת כל הדברים אתם חייבים לתת. ומה שלא תגבו מהיזמים תצטרכו לקחת בהמשך בהלוואות פיתוח שהחזר הלוואות הפיתוח, כידוע לכם, חוזר מהתקציב הרגיל. התקציב הרגיל משולם על ידי ארנונה, על ידי כל מיני תחשיבים, מענק האיזון, ואז תהיה פגיעה בשירות לתושב השוטף. כי את הלוואות הפיתוח שתצטרכו להשלים במה שלא תגבו מהיזמים, ובעתיד הקרוב אם לא תתקנו את זה תצטרכו לקחת הלוואות פיתוח כי את השירות, את הכביש את תהיי חייבת לתת, את השצ"פ לבתים שייבנו לילדים את תהיי חייבת לתת.

מר יוסי סולימני: ניקח את זה מארנונה.

מר תומר עמר: ואז את תתחילי לקחת מארנונה. במקום לקחת מהיזמים היום, את תיקחי מחר בבוקר מהתושבים.

גב' מירי דדון: אתם מאיימים? תיקחו מהארנונה.

מר אליהו זוהר: תגידו, מה אתם רציניים? מפעלים בונים לי אלפי מטרים, מה אתם רוצים שנפסיד את הכסף שם? מה, כולם רוצים להיות גיבורים על חשבון, אז שיעלו ארנונה פעם הבאה, נתחיל לדבר עם התושב. תגידו לתושב סליחה, העלינו לכם ארנונה.

מר לידור צרויה: אבל תעשייה זה מ"ק, אם אני מבין נכון. אתה לא יכול להפריד ביניהם? אתה חייבת להעלות גם וגם?

מר תומר עמר: לא, יש הנחיות משרד הפנים איך מחשבים.

מר אליהו זוהר: לידור, היתרון שלך הוא עצום, למה? במ"ק הנפח זה הגודל. אתה מרוויח את הכסף. ברגיל שטח מרובע זה כמו בית,

מר יוסי סולימני: את הבית אתה לא בונה לגובה של 15 מטר, אבל מחסן לוגיסטי אתה בונה ל-15 מטר.

מר לידור צרויה: אז למה התעריף לא גם ככה יותר נמוך, מראש יותר נמוך?

מר תומר עמר: אני אסביר. שטח רצפה, לצורך הדוגמא במרלו"ג האחרון שנבנה פה בקרית מלאכי, של חברת אוריין, אם אתה הולך על מטר מרובע, קומה ממוצעת במדינת ישראל היום היא כ-3 מטרים. אם אתה הולך על מטר מרובע אז אתה צריך להכפיל את שטח הרצפה, הייתי לוקח אותו לפי מ"ר וגובה של 3 מטרים, הייתי לוקח אותו לפי נגיד 64 שקלים, סתם, לצורך הדוגמא. לעומת זאת כשאני לוקח במטר מעוקב עכשיו, אני מכפיל לו ב-30 מטר גובה.

מר יוסי סולימני: ברור, כי זה הנפח.

מר תומר עמר: כי זה הנפח.

מר יוסי סולימני: אתה מחייב לפי נפח.

מר אליהו זוהר: זה היתרון הגדול.

מר יוסי סולימני: וזה לא פוגע בתושבים, כי תושבים לא בונים בית בנפח של 16 מטר.

מר תומר עמר: התעריף הוא נמוך, אבל לעומת זאת הגובה של מרלו"ג, בלדי מגיע לכ-20 מטר גובה,

מר אליהו זוהר: 28 מטר.

מר תומר עמר: אוריין מגיע היום ל-30 ומשהו מטר. זה פי 10 ממטר. נכון שהתעריף הוא יותר נמוך, אתה צודק, אבל הנפח.

מר שמעון חזן: גם בעל עסק שיבנה עד 12 מטר הוא לא יפסיד.

מר לידור צרויה: שאלה לחברי עורך הדין פה, היועץ המשפטי.

מר שמעון חזן: מה הוא קשור?

מר לידור צרויה: אני רוצה לשאול אותו. לפי החוק האם אפשר לשנות הצמדות,

עו"ד שניאור קטש: אי אפשר. בדקנו, אי אפשר וגם אי אפשר לעשות מצב שבו יזם ישלם X כסף ובן אדם פרטי ישלם Y לצורך העניין. החוק הוא חל על כולם. נוצר מצב שכשבעל נכס מסחרי בא לשלם הוא ישלם יותר. ומבחינתי אנחנו מעודדים את זה כדי שלא יבוא על האזרח הקטן.

מר אליאור עמר: שים לב שבהיטל תיעול למשל אנחנו מדברים על מספרים גדולים, 300%, 400%, 1000%, בואו אני אלך לשיטתכם, לפי המסמך הזה שאתם מציגים פה אתם מעלים את היטל התיעול בין 41% ל-75%. אתם, נכון? יופי. עכשיו כשאני רואה את הסעיף, את ההיטל המקורי שעמד על 39 שקל למטר רבוע ועכשיו הולך לעמוד על 68 שקלים, שזו עליה של 53%, אתם חישבתם בעצמכם אז אני סומך את ידי על החישוב שלכם. זה כאילו סבבה, רק 53%,

(מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)

מר תומר עמר: השאלה הופנתה אלי, עם כל הכבוד. אבל אתה לא יכול להתעלם משתי שורות מעל איך עובד הניקוז, אם הוא צמוד בין הכביש למדרכה. במדרכות, כתוצאה מהתחשיבים, ירד 30% וירד 28, אתה חייב לציין,

מר אליאור עמר: א' התעריפים הרבה יותר נמוכים מלכתחילה וגם המספרים של האחוזים של הירידה הרבה יותר קטנה, לכן זה לא אותו דבר.

מר יוסף כהן: לא משנה, אבל אתה לא יכול לספר רק את החלקים שנוח לך, זה לא עובד ככה.

מר אליאור עמר: אני, התפקיד שלי לספר את החלקים שאני רוצה, אתם תספרו את החלקים שאתם רוצים.

מר תומר עמר: ולכן עניתי לך שכשבן אדם משלם היום, כשהוא הולך לבנות בית לצורך הדוגמא באחת השכונות, בית פרטי, לא מעניין אותו, רוב התושבים לא מעניין אותם החלוקה בין הצמוד וזה, ולכן סכמתי לך בטבלה שאתה רואה את סך האגרות והיטלים. כי בסוף הבן אדם מעניין אותו לדעת כמה הוא משלם בסך הכל. הפיצול הפנימי שאותנו מאד מעניין, כי אני משלם שונה לקבלן המדרכות, שונה לקבלן הכבישים ושונה לקבלן התיעול, הפיצול הוא מעניין אותנו אבל את הדייר התושב, בסוף, גם את היזם דרך אגב, מעניין לדעת כמה סך הכל התשלום שלו. סך הכל התשלום שלו היום לפי התעריף הנוכחי, לפי חוקי העזר שמופיעים באתר הוא 402 שקלים, כמו שאמרתי, למטר בנוי. וזה עולה ל-422 שקלים. זו עליה של 5% בסך הכל. החלוקה הפנימית, אפשר לנתח אותה, אם תרצה אפשר להציג לך ממה נובעות העליות. בוודאי שיש עליות שונות בין הדברים. היום הניקוזים הם שונים לחלוטין בשיטת הניקוזים מבעבר, לכן יש התייקרות. לעומת זאת במדרכות יש דברים שהולכים יותר על הכביש עצמו ולכן המדרכות עצמן עולות פחות. הפנימי בין זה לזה, יש איזה שהם תחשיבים, אני מוכן לשבת איתך ולהראות לך באריכות. אבל בסוף, הדייר הסופי וגם היזם הסופי, מעניין אותו שורת הסך הכל, מה הוא משלם לעירייה היטלי פיתוח. גם אתה כשאתה מחשב, כשאתה בא לשלם אגרה, יעידו כל מי שניגש לאחרונה להנדסה, בסוף הוא רוצה לדעת כמה סך הכל אני צריך לשלם. ומגיעים אלי דייר אחרי דייר, ראש העיר יודע, והם שואלים תמיד את שורת הסך הכל, לא מעניין אותם החלוקה הפנימית, התיעול או הסלילה או הכל.

גב' מירי דדון: לא, לא נכון.

מר אליאור עמר: איפה אני רואה פה רחוב משולב בטבלה שלך?

מר תומר עמר: זה כן.

גב' מירי דדון: זה מעניין, לא, לא.

מר אליאור עמר: רחוב משולב, איפה אני רואה בטבלה?

גב' מירי דדון: מסתכלים, יש לך פירוט על מה משלמים.

(מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)

מר אליאור עמר: אני אראה לך את הקודם ותגיד לי מה אני מחבר פה על מנת להציג את זה.

מר תומר עמר: אין בעיה. זה למעשה, מה שראית לפני כן זה המשולב. מה ששלחתי לכם במקור.

מר אליאור עמר: כן.

מר אליהו זוהר: עוד משהו חבר'ה?

רו"ח אופיר בוכניק: חברים, יש איזה שהן שאלות? אני אשמח לענות לכם.

מר אליהו זוהר: לא, לא, כבר הוא עונה על הכל, דקה אחת הוא מסיים איתם ונחליט.

רו"ח אופיר בוכניק: אני רק רוצה לומר לכם, חברים, דבר אחד. בדרך כלל בישיבות מועצה, הייתי לפני שבועיים, שלושה ביבנה, חברי המועצה, גם הקואליציה וגם האופוזיציה, כולם מצביעים בעד החוק הזה. חברים, זה חוק שנועד עבור כל התושבים שלכם. בסופו של דבר אם התעריף לא עולה, אתם בעצם מעבירים כספים מהתושבים למדינה וליזמים. אתם נציגים של התושבים, לא של היזמים. אם היה יושב שם מישהו מהיזמים הוא לא היה אוהב את זה.

מר יוסי סולימני: הוציא לי את המילים מהפה.

מר אליאור עמר: יש פה נציגים אחרים ליזמים, זה בסדר.

רו"ח אופיר בוכניק: אבל אתם בעד התושבים, לא בעד יזמים, אני בטוח.

מר חיים שטיינר: בשביל זה שלחנו ליבנה את המהנדס שלנו.

מר תומר עמר: אני רוצה להסביר את מה שהוא אומר. כשיזם בא לקנות שטח הוא יודע מה המחיר שהוא יודע למכור פחות או יותר, הוא יודע את ממוצע השוק. הוא יודע לחשב את עלויות הבניה שלו, בזה הוא מומחה. הוא יודע לחשב את המיסויים שלו, הוא יודע לחשב את הדברים. על מה המשחק שלו, כשהוא מתמודד ברמ"י או במשרד השיכון או במשווק כזה או אחר, הוא יודע את מחיר הקרקע ביחס לאגרות והיטלים. לכן הם רצים לאתרים שלנו, הם מגיעים לעיתים אפילו לגזברים. והגיעו אלי לא פעם יזמים לפני התמודדות בכלל במכרז, הם יושבים,

גב' מירי דדון: אבל מה זה תלוי בך? זה כבר הוחלט.

מר תומר עמר: לא, לאגרות והיטלים, לשבת איתי איך לחשב את האגרות וההיטלים שלהם.

גב' מירי דדון: אה, איך לחשב.

מר תומר עמר: ואז הם לומדים. הם יודעים כמה עולה לו לדונם, כמה יחידות דיור הוא יודע להפיק מהדבר הזה. ואז הוא מתמחר את מחיר הקרקע שהוא ישלם עליה,

גב' מירי דדון: באמת שהכיס של הקבלן לא מעניין אותי, אני עכשיו בונה 200 מטר, כמה אני צריכה לשלם בסך הכל היטלים?

(מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)

מר אליאור עמר: אתה תראה שפה יש הפרדה לעל, צמוד, על, צמוד ורחוב משולב.

מר אליהו זוהר: אתם רוצים להראות לתושבים שאתם דואגים להם, אתם לא דואגים לאף אחד פה, אני אומר לכם.

גב' מירי דדון: תגיד, מה אתה רוצה?

מר אליהו זוהר: לא, כללית אני אומר. אני אומר כללית, לא דווקא את או הוא, לא משנה.

מר שמעון חזן: זה נוהל שהוא חמש שנים, כל חמש שנים משרד הפנים מחייב את זה, זה דבר ראשון, באמת. דבר שני שהוא חשוב לדעת,

מר אליהו זוהר: יש התייקרויות במשק.

מר שמעון חזן: שחוק העזר שלנו פג, הוא עבר. אבל למה לא השמשנו אותו, כי היה גם את התקופה של המלחמה וגם את התקופה של הבחירות ולא יכולנו.

גב' מירי דדון: אנשים לא היה להם מה לאכול, לא יצאו לעבוד.

מר שמעון חזן: בסדר. אבל אתה חייב להביא את זה, משרד הפנים כבר מחייב אותך להביא את זה.

מר אליהו זוהר: אם אתה מעלה בסבירות שהוא שקל וחצי, הוא 2000 שקל, תחשבי שאת משקיעה עכשיו בוילה ברז ב-2000 שקל.

מר שמעון חזן: את כל הבדיקות ואת כל העלויות זה לא סתם, זה לא אנשים הלכו לפאב והחליטו מה יהיה. יש מהנדס חיצוני שבדק את הכל.

מר אליהו זוהר: זה כדי לחסוך לך את המדד שלך, את המשכורות שלך, לשמור לך על המרחב שלך. מה שהוא אומר פה שאתה מעלה עכשיו למפעלים או משהו כזה, ואם עלה לדייר בבית 2000 שקל, זה כאילו ברז עולה 2000 שקל. אז מה אתה עונה לעצמך? מה אתה רוצה לעזור עכשיו, למפעל שקונה 50,000 מטר או לבית שבונה 200 מטר? למי אתה רוצה לעזור? איפה אתה רוצה להצליח בעיר? שצ"פ בסוף זה גני שעשועים לילדים, מאיפה תביא את הכסף הזה?

מר שמעון חזן: כבישים, מדרכות.

מר אליהו זוהר: דיברנו שצ"פ, יש מדרכות, יש ניקוזי מים.

מר שמעון חזן: מה זה, הכל עלה.

מר אליהו זוהר: אבל זה לא עולה, זה עולה ב-4%.

מר שמעון חזן: על מי זה ייפול בסוף? אם עכשיו קבלן בא, קונה את השטח הזה, על מי תפילי את זה?

גב' מירי דדון: על המשכורות שלכם. תורידו מהמשכורת שלכם.

(מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)

מר אליהו זוהר: המזל שלך זה המפעלים הגדולים שבאים לך, זה המזל. כי אם אתה מסתכל בדרך כלל,

מר שמעון חזן: שהם בונים את הנפח, נפח גדול.

מר אליהו זוהר: היתרון של קרית מלאכי זה ששני שליש זה אזורי תעשייה, שליש זה מגורים. זה היתרון שלך הגדול.

מר יוסי סולימני: אני חושב שאפשר לעבור להצבעה.

מר שמעון חזן: אליאור, תצביע איתנו.

(מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)

מר שמעון חזן: אליאור, אני מצפה ממך מחר להעלות פוסט שאתה טעית בקצת אחוזים, לא 1000%, ב-987%.

מר יוסי סולימני: בין 1000 ל-4 זה קצת הרבה.

מר אליאור עמר: אני אשבח אתכם שאתם מעלים רק 75% את המיסים, תראה לאן הגעתם.

מר שמעון חזן: אתה תהיה איש אמיתי, אתה חייב להעלות פוסט שטעית בחישוב.

מר יוסי סולימני: אתה חייב להעלות פוסט, ה-1000% נהיו 75%, אחר כך נתווכח על ה-75%.

מר אליאור עמר: לא, אתם אמרתם בכלל לא. מבכלל לא ל-75.

מר אליהו זוהר: אבל הוא אומר לך 4% זה לא משמעותי, חברה.

(מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)

מר אליאור עמר: בכל אופן גם מאחר ונלך לשיטתכם, יש פה תעריפים שעולים בין 40 ל-50, 60, 70 פלוס אחוזים. בשורה התחתונה עולה הרבה יותר מאשר יורד.

מר יוסי סולימני: אז יש גם תעריפים שיורדים?

מר אליהו זוהר: ברור, בטח.

מר יוסי סולימני: אני שאלתי את אליאור.

מר אליהו זוהר: לא יודע, יש תעריפים שאתה מרים פה, צריך לבדוק אותם. אני לא סומך עליכם.

מר יוסי סולימני: בעליות אתה כן סומך.

מר אליאור עמר: אמרתי לשיטתכם. אני מקפיד על כל מילה שאני אומר. 38.16

מר יוסף כהן: רגע, אבל אם לשיטתנו, אתה יכול להגיד לשיטתנו מה העלייה באחוזים, בסוף, בשורה התחתונה?

מר אליאור עמר: יש פה, לפי מה שאתם מציגים, עליה של 2500 שקל,

מר יוסף כהן: באחוזים.

מר אליאור עמר: שזה סכום לא מעט בכלל. אתם טוענים 5%.

עו"ד שניאור קטש: אליאור, 2500 שקל על 30 מטר בנוי ו-120 מטר קרקע.

מר אליאור עמר: נכון.

עו"ד שניאור קטש: לא על מטר. תודה רבה. 120 בנוי ל-30 קרקע.

מר יוסי סולימני: משווים תפוחים לתפוחים ותפוזים לתפוזים, לא פה זה 100 מטר ופה זה 5 מטר.

(מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)

מר אליהו זוהר: בבקשה גזבר, תסביר.

מר תומר עמר: אתה מדבר על עליה של 2500,

מר אליאור עמר: שמענו את זה כבר.

מר אליהו זוהר: תגיד את זה.

מר תומר עמר: 2500 שקל תוספת לבית שבונה 120, שעלויות הבניה היום נאמדות כ-10,000 שקל בבנה ביתך, יש גם יותר, גם יגיע להרבה יותר,

מר אליהו זוהר: 15,000.

מר תומר עמר: 10,000 מחיר התחלתי, הלכתי איתך בדיון, 120 מטר.

מר אליאור עמר: 1.5 מיליון לבנות בית של 100 מטר?

מר שמעון חזן: כן.

(מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)

מר יוסי סולימני: אני רוצה רגע להגיד משפט אחד בבקשה. אני לא הפרעתי לחברי המועצה שדיברו, אני רוצה להגיד משהו לראש העיר.

מר אליאור עמר: אתה מדהים, ראש העיר, אין עליך. זה מה שהוא יגיד.

מר אליהו זוהר: נו, ומה אתה אומר?

מר אליאור עמר: לא, זה מה שהוא אומר בדרך כלל.

מר אליהו זוהר: ומה אתה אומר? תגיד את האמת, מה אתה אומר?

מר יוסי סולימני: אתה גם אומר את זה.

מר אליאור עמר: אנחנו נדבר על זה בנפרד.

מר יוסי סולימני: תגיד, מה שאמרת לו אתמול בערב תגיד גם עכשיו, למה לא? אני לא יודע מה אמרת לו אתמול בערב, אני רק מנחש. אני רוצה להגיד לך משהו, תקשיב. אם אחרי 11 שנה שאתה ראש עיר יש פה ישיבת מועצה וזאת הביקורת שיש כלפיך,

מר אליהו זוהר: ברוך השם.

מר אליאור עמר: יש עוד הרבה ביקורת.

מר יוסי סולימני: רגע, אל תפריע. אז באמת אשריך.

מר לידור צרויה: זו הביקורת היום, כי זה מה שעלה, היום. פעם הבאה אנחנו לא יודעים מה יהיה.

מר יוסי סולימני: אז אני אומר, הלוואי על כל ראש עיר בישראל שזאת תהיה הביקורת שיש עליו. עכשיו לעצם העניין, תראו, קרית מלאכי נמצאת, באמת, רואים את זה. זה לא מקרה שיש פה יזמים שמתדפקים על הדלתות ויש פה בניה מאד, מאד,

מר חיים שטיינר: לא, אתה צריך להבין דבר אחד פשוט,

מר יוסי סולימני: רגע חיים.

מר חיים שטיינר: אתה מדבר על בניה גדולה, לא, אני רוצה להגיד לך,

מר יוסי סולימני: אבל אני לא הפרעתי.

מר חיים שטיינר: זה דופק אותנו בתחבורה.

מר יוסי סולימני: חיים, שניה.

מר אליהו זוהר: אז לא תבנה בתים.

מר חיים שטיינר: לא אמרתי לא לבנות, אני בעד לבנות.

מר שמעון חזן: אבל בלי רכבים.

מר יוסי סולימני: אנחנו נמצאים בפתחה של תקופה היסטורית, לא פחות מזה. זה נשמע דרמטי, אבל זה נכון. ההתרחבות והגדילה של העיר שצפויה בשנים הקרובות היא פשוט דרמטית בכל קנה מידה. ורמת השירות לתושב שאנחנו משתדלים לתת, כמובן שראש העיר יחד עם כל חברי המועצה, יחד איתכם, היא מחייבת שיהיו משאבים. והמשאבים לשירות זה מהדברים האלה. עכשיו אני מאמין שגם אליאור וגם לידור וגם אנחנו נבחרנו לייצג את התושבים.

גב' מירי דדון: וגם אני.

מר יוסי סולימני: וגם את. אנחנו לא נבחרנו לייצג את בעלי המפעלים, עם כל הכבוד, שאנחנו מאד, מאד מסייעים להם בדברים אחרים, אבל אין לעירייה מקורות כספיים או הכנסות עצמיות שלא דרך הדברים האלה. ולכן אני אומר, אם זאת הביקורת אני מקבל אותה באהבה. למרות שהיא לא מדויקת ובחלקה היתה פופוליסטית. ו-1000% ו-300% ו-9000%. עזוב, אליאור, בסופו של דבר היום אתה באופוזיציה, אני מאד מקווה שמחר אתה תהיה בתוך הקואליציה ואתה תבין,

מר אליאור עמר: כבר מחר?

מר יוסי סולימני: הלוואי, הלוואי, גם אתה וגם מירי, הלוואי. שבסוף, כדי לתת שירות, כדי לענות על הצרכים של האימהות שעמדו פה קודם ולתת שעות לסייעות נוספות ולעשות אירועים ברמה ולתת למערכת החינוך את מה שהיא צריכה, צריך להביא משאבים.

גב' מירי דדון: אני אצביע על זה בעד, תאשרו את כל הגנים, את הסייעות האלה.

מר יוסי סולימני: אין דרך אחרת מאשר להיאבק כדי להגדיל את ההכנסות בצורה הכי גדולה שאפשר. ולכן, באמת, אני אומר, זה בסדר גמור שהיה פה דיון, כל אחד עשה את העבודה שלו מהצד שלו. אני מציע להביא את העניין הזה להצבעה, ראש העיר.

מר אליאור עמר: אני מציע ככה, לסיכום. אני אציע לחבריי להצביע בעד העדכון של המדרכות ונגד שאר החוקים, מאחר ומדובר פה בעלייה של עשרות אחוזים, לפי שיטתכם. ויש לזה משמעות, בוודאי בימים האלו, שבלאו הכי הממשלה מתכננת עוד גזרות רבות על הציבור. ולכן אני לא הייתי מזלזל, גם לא ב-30, 40, 50, 60 ו-70% בוודאי.

מר יוסי סולימני: תאמין לי, דווקא בגלל זה, אם אין אני לי מי לי, זה בדיוק הסיפור. כי אני אומר לך שצפוי עכשיו קיצוץ רוחבי בכל משרדי הממשלה ואנחנו כולנו נרגיש את זה. אז אם אנחנו יכולים בכוחותינו שלנו לשמור על ההכנסות של העירייה או להגדיל אותן טיפה, אז אנחנו חייבים לעשות את זה.

מר אליאור עמר: אני מאד בעד ואני אגיד לך יותר מזה, אני לא יודע אם אתם זוכרים. אני הצעתי ואני עדיין מציע, בקדנציה הקודמת, להנהיג תעריף של ארנונה דיפרנציאלית,

גב' מירי דדון: אוי ואבוי,

מר אליהו זוהר: אי אפשר, לא הצלחנו.

גב' מירי דדון: אוי ואבוי.

מר אליאור עמר: אפשר מבחינה חוקית להעמיד צו ארנונה חדש שמאפשר לגבות יותר, למשל מעסקים גדולים של מעל 200 מטר ופחות מעסקים קטנים,

גב' מירי דדון: ארנונה דיפרנציאלית זה לפי שכונות אתה גובה.

מר אליאור עמר: לא חייב. אתה יכול לפי אזור תעשייה תעריף אחד,

גב' מירי דדון: זה יגרום לעלייה, הנה אדוני הגזבר יגיד, הוא היה בקרית גת, שם זה היה.

מר אליאור עמר: תעריף דיפרנציאלי זה תעריף שהוא מאפשר לך גמישות של ארנונה.

גב' מירי דדון: הרי לא יורידו את התעריף הקבוע, הם ילכו לחדשות, לשכונות החדשות ויעלו שם.

מר אליאור עמר: אני לא יודע, לא בטוח.

גב' מירי דדון: אני בטוחה. ככה עשו בכל הערים.

מר אליאור עמר: יכול להיות שאם מעלים ב-10% במקום אחד אפשר להוריד במקום אחר.

גב' מירי דדון: לא הורידו, מה פתאום.

מר אליאור עמר: אז אני מציע לך, אדוני ראש העיר, לבחון את האפשרות הזאת.

מר יוסי סולימני: תעשה עבודה על זה, תבדקו אם זה אפשרי.

מר תומר עמר: בתור אחד שעזר בתחשיבים על קרית גת, משרד הפנים דורש אחידות. ואם אתה עושה דיפרנציאליות ומסחר, לצורך הדוגמא מסחר חדש מול מסחר ישן, אזור תעשייה מול אזור תעשייה,

מר אליאור עמר: לא, אזורים.

מר תומר עמר: מה שנקרא חלוקה לאזורים,

מר אליאור עמר: אגב, החוק לא מאפשר לך להפריד את אותו אזור לשני תעריפים שונים.

מר תומר עמר: נכון. יש אזורים. הוא מחלק העיר לחדש מול ישן לפי רמת שירותים וכאלה. והוא דורש ממך לחלק גם את האזור למגורים.

גב' מירי דדון: בוודאי.

מר תומר עמר: המשמעות של זה, לצורך הדוגמא בקרית גת, כרמי גת היתה הקרסה. היום הם מתחננים לירידות.

מר אליאור עמר: אף אחד לא אמר שזו הדוגמא.

מר יוסי סולימני: אל תשכח שהתהליך שמקבל יש מענק איזון היום, אתה לא יכול. אתה מקבל מענק איזון, המשמעות היא שכל דבר כזה צריך אישור של משרד הפנים ומשרד הפנים לא ייתן את זה.

מר תומר עמר: אני ישבתי במשרד הפנים עם דליה כהן והיא אומרת לך אין בעיה לחלק לאזור בתנאי שאתה מחלק גם את המגורים לאזורים. אזור חדש מול אזור ישן.

גב' מירי דדון: בדיוק, חייב. אבל בלי קשר, יש לי שאלה, תומר,

מר תומר עמר: באמת, אתה יכול לעשות תחשיבים מה שאתה רוצה, אני יכול לשבת איתך על תחשיבים, להראות לך את הדברים. אני יכול להראות לך שערוכים לדברים האלה. אבל הפגיעה שתהיה באזורים החדשים היא תהיה אקוטית.

גב' מירי דדון: תומר, אתה יכול לענות לי על השאלה? ברגע שהופכים לארנונה דיפרנציאלית, הארנונה עצמה יורדת ואז עושים את זה? לא. אז מה שיקרה שאתה הולך לכרמי הנדיב ואתה מעלה להם, דיפרנציאלי לא בקרית מלאכי.

מר יוסי סולימני: זה לא הדיון. בצו המיסים אפשר יהיה לדון בזה.

מר אליהו זוהר: דיון מעמיק, באמת כולם בסוף חושבים, כולם רוצים שיהיה טוב לעיר הזאת.

מר אליאור עמר: בהחלט.

מר אליהו זוהר: אני חושב שבאמת תסתכלו, זה לא עכשיו לדיון, רק אני נותן פורמט, כמה מילים שחיים הזכיר משהו הטייס האוטומטי, זה היתרון של קרית מלאכי, שלא העלתה אפילו את הארנונה בעשר אגורות. הטייס האוטומטי בכל מדינת ישראל הוא קיים, קרית מלאכי, תל אביב, אילת. כמו שאמר חיים. זה היתרון הגדול של קרית מלאכי, שלא העלתה ארנונה. אני רוצה לומר לכם, היתרון,

מר אליאור עמר: גם לשיטתך שרק טייס אוטומטי, עלית ב-5%.

מר אליהו זוהר: לא, לא, אני לא העליתי.

מר אליאור עמר: מה זאת אומרת? 2014 לא עלה 5%. היה תכנון ל-10, העלית 5, אבל כן העלית.

מר אליהו זוהר: לא, לא,

מר אליאור עמר: ויתרת על ה-5% הנוספים.

מר אליהו זוהר: אבל זה עלה אז בשלב של 2013, לפני שאני נכנסתי, כי עשו שתי פעימות, 10%, 5, 5,

מר אליאור עמר: לא.

מר אליהו זוהר: חכה שניה. היה כתוב אצלך בעיתון, ללו הוריד את הארנונה, הצליח, לא משנה.

מר אליאור עמר: ביטל את ההעלאה.

מר אליהו זוהר: בדיוק. ביטל את ההעלאה, ברוך השם. מה אני אומר, הם צריכים להגיד תודה, אזור התעשייה, שבאים לקרית מלאכי, היתרון שלהם הגדול יש להם אזור עדיפות א', עוד הצלחנו להביא את זה מ-2015. כלומר יש להם הרבה יתרונות מי שבא למפעל פה, כלומר כולם רוצים להגיע לפה, מכמה היבטים. אזור עדיפות א', מרכז הארץ, יש לו הרבה יתרון. אני חושב שקרית מלאכי נמצאת בצומת דרכים מאד, מאד חשובה, כמו שכולם פה דיברו. בסוף הכל לטובת התושב. אם בסוף העליה הזו היא 4-5% מינורית, כמו שאני מתאר אותה, כמו ברז מים שעולה 2000 שקל. אנחנו במצב טוב, למה? כי הכסף הגדול שיגיע לעיר וישרת את התושבים זה מאזורי תעשייה, במיוחד אזור התעשייה החדש, תימורים. אני חושב שזו ההצלחה של העיר הזאת היום. כי היום קרית מלאכי בארנונה שלה זה שני שליש אזור תעשייה, שליש מגורים. זה היתרון הגדול של העיר הזאת וזו ההצלחה של העיר בסוף. ואם הגענו למסקנה הזאת שזה פה, אני שמח שהגענו לפה. הדיון היה דיון טוב, מעמיק, כל אחד העלה את הגרסה שלו ואני חושב שבאמת הצלחנו להוביל את זה למקום טוב שבסוף כולנו דואגים לתושבים שלנו וזה היתרון. אני מקריא: אישור חוק עזר שצ"פ (שטחים ציבוריים פתוחים) התשפ"ד – 2024. לאחר דברי ההסבר שנשלחו אליכם אבקש את אישור חברי מועצת העיר לאישור חוק עזר שצ"פ (שטחים ציבוריים פתוחים) התשפ"ד – 2024. מי בעד? מי נגד? שלושה.

גב' מירי דדון: אני נגד.

מר אליהו זוהר: את יכולה להיות נגד, זה בסדר.

גב' מירי דדון: ברור מה, תראה, יש לך רוב.

החלטה: מאשרים ברוב קולות את חוק עזר שצ"פ (שטחים ציבוריים פתוחים) התשפ"ד – 2024.

אישור חוק עזר לקרית מלאכי (תיעול) – התשפ"ד 2024

מר אליהו זוהר: אישור חוק עזר לקרית מלאכי (תיעול) – התשפ"ד-2024. לאחר שקיבלתם את חוק העזר ודברי ההסבר לחוק עזר (תיעול) אבקש את אישור חברי מועצת העיר לחוק עזר לקרית מלאכי (תיעול) התשפ"ד-2024. מי בעד? כנ"ל.

מר שמעון חזן: מי בעד? נו.

מר אליהו זוהר: מי נגד?

גב' טליה יצחק: רגע, כולם בעד?

מר שמעון חזן: הבוס שלך בעד.

גב' טליה יצחק: אתם נגד?

מר אליאור עמר: התחלת לעשות תככים? תירגע.

גב' מירי דדון: הוא בכוונה עושה את זה.

מר אליאור עמר: ברור בכוונה, מה חשבת? הוא יודע מה הנקודות הרגישות.

החלטה: מאשרים ברוב קולות את חוק עזר לקרית מלאכי (תיעול) התשפ"ד – 2024.

אישור חוק עזר לקרית מלאכי (סלילת רחובות) התשפ"ד – 2024

מר אליהו זוהר: אישור חוק עזר לקרית מלאכי (סלילת רחובות) התשפ"ד – 2024. קיבלתם לעיונכם את חוק העזר ודברי ההסבר. אבקש מכם לאשר את חוק עזר לקרית מלאכי (סלילת רחובות ) התשפ"ד – 2024. מי בעד? אליאור, אתה אמרת בעד.

מר אליאור עמר: כן, אבל מסתבר שזה גם כבישים, חשבתי רק מדרכות.

מר אליהו זוהר: איפה?

גב' טליה יצחק: זה אותו חוק.

מר תומר עמר: כבישים ומדרכות זה אותו חוק.

גב' מירי דדון: זה אותו דבר, בעד.

מר אליאור עמר: תגיד לי, מה אתה מתכנן לנו בשלטים? אני רוצה להבין.

מר שמעון חזן: הורדנו את זה.

מר אליהו זוהר: מי בעד? פה אחד?

מר אליאור עמר: לא פה אחד.

גב' טליה יצחק: אתה נגד? מירי?

גב' מירי דדון: אנחנו נגד.

החלטה: מאשרים ברוב קולות את חוק עזר לקרית מלאכי (סלילת רחובות) התשפ"ד – 2024.

מר אליהו זוהר: אין בעיה. אני אגיד לך מה השלטים.

מר יוסי סולימני: רגע, סיימת את ההצבעות?

מר אליהו זוהר: כן, סיימתי את ההצבעות.

גב' טליה יצחק: תסגור את הישיבה.

מר אליהו זוהר: אני לא רוצה לסגור את הישיבה, אני רוצה להמשיך במועצה דתית.

גב' מירי דדון: אבל אתה לא רוצה להעלות את השלטים?

מר אליהו זוהר: לא, לא.

גב' מירי דדון: אז תסביר לו מחר.

מר אליהו זוהר: אני אסביר לך אחר כך.

אישור הרכב חברי המועצה הדתית

מר אליהו זוהר: אני מוסיף לרשימה של המועצה הדתית את דב קניג מצד חב"ד ומי?

מר אליאור עמר: לאה גורליק ברוטציה.

מר שמעון חזן: לאה מתחילה?

מר אליהו זוהר: לאה גורליק מתחילה ברוטציה?

מר שמעון חזן: כן. נוציא אותה מהכדורגל, זה ניגוד עניינים.

מר אליהו זוהר: מי בעד? פה אחד.

גב' מירי דדון: ומירי.

מר אליהו זוהר: פה אחד.

מר אליאור עמר: והמחליפה אביה, כן?

מר שמעון חזן: כן, כן.

מר אליהו זוהר: מחליפה אביה.

מר שמעון חזן: הפרוטוקול יצא, אל תדאג.

החלטה: מאשרים פה אחד את הרכב חברי המועצה הדתית.

מר אליהו זוהר: תודה רבה, בשורות טובות. סגרנו.

הישיבה ננעלה