מבקר העירייה

וי ניסן תשייפ

1 במר\ 2020

לבבוד

מר חיים צור?

ראש העיר

קריית מוצקיץ

אדוני ראש העיר,

הנני מתכבד להגיש לעיונך וטיפולך את דו"ח מבקר העירייה מס' 31 לשנת 2019.

בדין וחשבון וה נכללים ליקויים שהתגלו בפעולות העירייה, תוך הדגשת הנושאים המחויבים תיקון.

מטבעה מתמקדת עבודת הביקורת רק בחלק מן הנושאים ואין היא יכולה להקיף את כלל הפעולות עליהן אחראית העירייה.

הנני להדגיש כי לנגד עיני הביקורת עומדים יעדים, כמו חסכון, התייעלות, התמקצעות, איכות חשירות, שוויוניות, וכן שמירה על עקרונות טוחר המידות.

ראוי לציין כי העירייה באופן עקבי שמחה לעצמה מטרה להקפיד על תקינות פעילותה ולצורך כך מתכנסת הוועדה המקצועית לתיקון ליקויים והפקת לקחים לקבלת החלטות הנוגעות לממצאי הביקורת.

אימו\ ההמלצות ויישומן מסייעים להתייעלות וקידום המנהל העירוני, שיפור השירות לאזרת וחיסכון בהוצאות.

אני מוצא חובה נעימה לציין את שיתוף הפעולה לו אני ווכה מצד גורמי העירייה, תודה מיוחדת נתונה למנכייל העירייה, המנהלים והעובדים המסייעים לי רבות באיסוף המידע ומתן התייחסותם לממצאי

הביקורת.

כמצווה בפקודת העיריות, העתק הדוייח הועבר כנדרש לחברי הוועדה לענייני ביקורת, אשר מתפקידס לדון בדוייח ובהערות ראש העיר ולהביא את סיכומיהס והצעותיהט לאישור מליאת מועצת העיר.

אנא ממך הואיל למסור את תשובותיך לממצאי הדויית, כמתחייב מסעיף 170 ג' לפקודת העיריות.

וממונה על תלווות ת ור

תוכ|[ן העניינים

אכיפת גבייה

מתן תמיכות

המוקד העירוכל....

אישורים לטאבו 00/=₪₪₪₪₪ 0

ניהול רשומות ושמירתן

מעקב אחר טיפול בממצאי דו'יח מבקר העירייה מסי 30 לשנת 2018

מעקב אחר תיקון ליקויים: הדוייח המפורט של אגף הביקורת במשרד הפנים 2018 %--

חוקים ותקנות

88

88

16

116

127

אכיפת גבייה

דו''ח ביקורת מס' 31

(1%/י71

1

אכיפת גבייה מנהלית ומשפטית

בללי:

הארנונה היא מקור ההכנסה העיקרי של כל רשות מקומית. סעיף 8(א) לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), תשנ"ג - 1992 קובע כי יימועצה תטיל בכל שנת כספים ארנונה כללית, על הנכסים שבתחומה שאינם אדמת בניןיי. משכך, קיימת חשיבות רבה לגבייה של חובות הארנונה בשיעורים גבוהים. על מנת לשמור על גבייה בשיעורים השואפיס למאה אחוזים נדרשת מערכת גבייה ראויה ולצדה מערכת אכיפה מיומנת הן בתתום האכיפה המנהלית וככל שיש צורך בכך, גס בתחום האכיפה המשפטית. במהלך חודשים ספטמבר - דצמבר 2019 ביצעה הביקורת בדיקה של מערכת האכיפה המנהלית והמשפטית בעירייה.

להלן נתוני הביצוע התקציבי של עיריית קריית מוצקין בין השנים 12016-2018

שנה

2016

2017

2018

ביצוע

תקציב רגיל | יתרות חוב ארנונה

(אלפי ₪) לתחילת שנה. חיוב השנה

225 1.55 13 הדות

28 1.20 179 23

25 1,008 111 2.006

אחוז גביה

שנה פיגורים אחוו גביה שוטף

206 1% 5%

207 5% 9%

2008 5% 9%

חובות

הנחות ופטורים | מסופקים

9

108

64

יחס הגביה לחוב

הכולל

10%

26

2066

סך לגביה

65

0%

9

ככלל, ניתן לומר כי נתוני הגביה של החובות שבפיגורים גבוהים ומשום כך ניתן לראות כי ישנה יציבות ואף ירידה מסוימת בסך יתרות חוב הארנונה המצטברות לתחילת השנה.

1 מתוך תמצית הדוחות הכספיים של העירייה

2. מתודולוגיה:

הביקורת התבצעה במהלך חודש ספטמבר 2019 באמצעות ניתוח קבצים (מתוך מערכת האכיפה המנהלית המנוהלת ע"י חברת מילגם המשקפת את פעולות האכיפה בין התקופות ינואר 2018 עד חודש ספטמבר 2019) (להלן -- התקופה הנבדקת) והשוואת הנתונים עם הנתונים במערכת ההוצאה לפועל ומערכת האכיפה המשפטית וכן ניתות הנתונים בקבצי משלמים שהועברו למחיקה לפי סעיף 8 לפקודת העיריות. עוד נבדקו ונותתו תיקים הנמצאים בטיפול של גורמים חיצוניים הנותנים שירותים משפטיים לעירייה. כן שלפה הביקורת נתונים מתוך מערכת כונס הנכסים הרשמי והשוותה את הנתונים למידע שיש במערכת הגביה העירונית ובמערכת האכיפה המנהלית לשם בחינת הלימות הנתונים במערכות המידע של הרשות.

3 הבסיס החוקי:

גביית תשלומי ארנונה ותשלומי חובה אחרים ברשויות המקומיות מוסדרת באמצעות פקודת המסים (גביה), מכוח אכרזה של שר האוצר (להלן - אכרות המסים) לפיה, 'יהחובות לרשות המקומית יחיו מס כמשמעותו בפקודת המסים (גביה)יי. הוראות החוק המסדירות את האכיפה

המנהלית והמשפטית הנן כדלקמן:

אכיפה מנהלית: סעיפים 4-5 לפקודת המסים (גביה) (להלן -- פקודת המסים) ופקודת העיריות,

פרק חמישה עשר, גביית ארנונות, סימן א' - תפיסה ועיקול, סעיפים 305-315 (להלן - פקודת העיריות) וכן הוראות רגולטוריות נוספות?.

אכיפה משפטית: סעיף 317 לפקודת העיריות המאפשר לראש הרשות המקומית להתליט כי הוא

פועל לגביית הארנונה בחוב אזרתי, קרי, באמצעות הגשת תביעה לבית המשפט או באמצעות פנייה לגבייה דרך ההוצאה לפועל. ראש העירייה רשאי לעשות כן בין שהחלה הרשות בפעולות מנהליות ובין אס לאו.

לרשות המקומית ניתנת האפשרות לבחור בין שני מסלולים לגביית חובות. המסלול הראשון הנו המסלול המנהלי, המאפשר גבייה של חובות ללא התדיינות משפטית, כאמור בסעיפים 309-315 לפקודת העיריות ו/או סעיפים 4-5 לפקודת המסים (גביה). המסלול השני הנו המסלול המשפטי המקבל ביטוי בהליכי הוצאה לפועל או בהגשת תביעות אזרחיות נגד החייב. ההלכה לעניין השימוש בהסדרים השונים לגביית חובות כאמור, היא שרשות מקומית רשאית לבתור בין שני ההליכים, אך משפתחה בהליכי גביח מכוח אחד החיקוקים, עליה למצותו לגבי אותו תוב.

פקודת העיריות [נוסח חדש] ופקודת המועצות המקומיות מעניקות לרשויות המקומיות סמכויות לאכיפה מינהלית של תובות בארנונה ובמים, מלבד ּכותה של רשות מקומ*ת לתבוע תשלום חובות המגיעים לה בבית המשפט בתביעה אזרחית רגילה. במרס 2000 התיל שר האוצר את הוראות פקודת המסים (גבייה), המקנה סמכויות גבייה רתבות מאלה שבפקודת העלריות, על תשלומי חובה עירוניים?. כך לדוגמה קיימת אפשרות לעקל גס מקרקעין ולא רק מיטלטלין. משנת 2002 ואילך

2 הנחיית היועמ"ש לממשלה מספר 7.1002 מפברואר 2012: הפעלת הליכי גבייה מנהליים לפי פקודת המסים (גביה)

3 אכרזת המסים (גבייה) (ארנונה כללית ותשלומי חובה לרשויות המקומיות) (הוראת שעה), התש"ס-2000; ק"ת מס' 6025 (16.3.00) עמ' 406.

האכרזה ניתנה מלכתחילה לפרק זמן של שישה חודשים, והוארכה בכל פעם סמוך למועד פקיעתה.

5

סויגה, באכרזות שניתנו מאו, התחולה הגורפת של פקודת המסים (גבייה) על תשלומי החובה העירוניים וסמכות הרשות המקומית לנקוט הליכי אכיפה מינהלית הוגבלו, וחשימוש בהם נעשה רק בנוגע לחובות שאינם שנוייס במחלוקת. נקבע כי הליכי גבייה לפי הפקודה לא יחולו כל עוד לא חלף המועד להגשת השגה, ערר או ערעור או למתן פסק דין סופי או החלטה סופית במקרים של נקיטת הליכי ערעור או תובענה אחרת.

בפסק דין שניתן בעתירה שנדונה בבית המשפט המחוזי בתיפה* הובעה הסתייגות אשר לתכלית הליך הגבייה המנהלית ונאמר כי אמנם הוא נועד להקל על הרשות ולצמצם את משך הזמן לגביית חובות, אך לא כדי לקצ> בוכות הנישום, ולכן אין להשתמש בו כאמצעי לגביית מס באותם מקרים שקיימת בהם מחלוקת של ממש בדבר החבות או כאשר שאלה של התיישנות עומדת על הפרק.

בפסק דין אחר של אותו בית משפט* אף הוטל ספק בחוקתיות הגבייה המינהלית בכללה, ובפסק

הדין נכתב בין היתר כלהלן:

ייספק בעיניי אס הגביה המינהלית היא תוקתית, בעידן שלאחר חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. עם גּאת, הוראות הדין המאפשרות גביה מינהלית נחקקו טרם כניסת חוק היסוד לתוקפו, ועל כן מדובר בהוראות דין מוגנות, אשר בית המשפט אינו *כול להורות על בטלותן, גס אס לטעמו של בית המשפט מדובר בהוראות חוק לא חוקתיות'י.

ייבעידן שלאחר חקיקתו של חוק היסוד, מובן כי יש לפרש בצמצום רב ככל האפשר את הסמכות של הרשות המקומית לנקוט בהליכי גביה מלנהלייסיי... ."... רק במקרה חריג יש מקום לאפשר לרשות מקומית לנקוט בהליכי גביה מינהליים...' 'י...רשות מקומית אשר הופכת את הגביה המינחלית לברירת המחדל, ואת הפניה לבית המשפט לאמצעי חריג, חורגת בכך ממתחם הסבירותיי. יי...הפניה להליכי גביה מינהליים היא פניה הפוגעת בזכויותיו של האזרת. ככזו, עליה לעמוד במבתניס של מידתיות, של פרופורציה, של סבירות. הרשות צריכח לנקוט לא רק בחליך אשר יאפשר לה את גביית חובותיה, אלא היא צריכה לנקוט באמצעי הפוגע בוכויותיו של האזרח במידה הפתותה ביותר.*

העורת הביקורת: הביקורת מציינת שמדובר בפסק דין אשר ניתן בבית המשפט המתחווי והוא אינו

מהווה הלכה פטוקה ומחייבת. זאת ועוד, מאו ניתנו פסקי דין מחוזייס אשר לא שללו את ההליך מבתינה חוקתית, אולם ניתן לקבוע כי בהיות ההליך המינהלי הליך העלול לפגוע בזכויות הפרט, יש לקיים בקפידה את הוראות התוק בכל הנוגע להפעלת הליכי הגבייה המנהליים.

4 עת"מ 4091/07 אורלן 1983 בע"מ נ' עיריית חיפה ואח', תק-מח 4(2007), 8706.

5 עת"מ 3061/06 רכבת ישראל בע"מ נ' עיריית חדרה, תק-מח 2007 (3), 13831.

6

4. חלופות להליבי גביה מנהליים:

רשויות מקומיות נוהגות לפעול לגביית יתרות חוב במסגרת סמכותן לעשות כן כאמור בפקודת המסים (גביה). ברס, החוק מאפשר מסלולים נוספיט לגביית יתרות חוב. התלופות שיש לרשות

המקומית להליכי גבייה מנהליים הן כדלקמן:

>= הגשת תובענה אזרחית לבית המשפט: ניתן לעשות ואת כל עוד לא חלפה תקופת ההתיישנות על החוב.

= הליכי הוצאת לפועל: החיסרון בשימוש בהליכי ההוצאה לפועל נובע מהעובדה שבחלק מהמקרים נדרש פסק דין כדי לפתוח בהליכים. דברים אלה יפים גס לתיקים אשר החובות שבהם נכללים במסגרת חובות אותם ניתן לגבות ללא הליך בבית משפט ושבעניינס נעשית פנייה של התייב המתנגד להליך, או אז התיק מועבר להתלטת בית המשפט וכל הליבי ההוצאה לפועל מתעכבים, עד לאחר קבלת התלטת בית המשפט שלאחריה, אם מתקבלת ההתנגדות, מועבר התיק כולו לבית המשפט.

= גביה פסיבית: הרשות אינה מבצעת פעולות לגביית החוב מהאזרח אלא ממתינה עד אשר יהיה וכאי לתגמול ממנה, או יצטרך ממנה אישור או פעולה כלשהי, או אז היא דורשת מהחייב לשלם את חובו כתנאי למתן האישור או ביצוע הפעולה.

העיקרון תמנחה - אין להשתהות בגביית החובות:

בהנחלית ה*ועמייש לממשלה מספר 7.1002 מפברואר 2012 (להלן - הנחיית היועמייש לממשלה או, ההנחיה), קובע היועמייש לממשלה שעל אף שפקודת המסים (גביה) אינה מנתחה את הרשות בשאלה תוך כמה זמן עליה לפעול מן היום שבו היא רשאית לנקוט בהליכי גביה, או באיוו דרך לעשות ואת, ''אין זה סביר שרשות מנהלית תנקוט הליכי גבייה מנהליים לראשונה וללא צידוק, לאחר שנים רבות, תוך שהיא מעמידה את האזרח, בשל הזמן הרב שחלף, במצב שבו יקשה עליו להתמודד עם טענת החוב'י.

על רשות מקומית חלים לא רק דיני התיישנות אלא גם דיני שיהוי:

על פי פסיקת בית המשפט, דיני התיישנות חלים על הליכי גביה מינהליים, אך ככל שמדובר ברשויות מינהליות, על פעולותיהן חלים לצד דיני ההתיישנות גס דיני שיהוי. במילים אחרות, תקופת ההתיישנות של תובענות אזרחיות הנה שבע שנים אולם אין וּה סביר שרשות מינהלית תנקוט בהליכי גביה ללא התראה וללא צידוק, שנים רבות מהמועד בו יכלה לראשונה לפעול לגביית החוב.

משכך, נקבע כי פרק הזמן הראוי לא יעלה על שלוש שנים*. ברס, על פי ההנחיה, אף שהרשות לא תוכל לגבות את החוב מכוח הפקודה וכל עוד לא תלפה תקופת ההתלישנות, תוכל הרשות המקומית לפנות לבית המשפט בתביעה אגרתית לגביית התוב.

6 מסגרת דיני השיהוי מאפשרת גמישות ובחינה פרטנית לפי נסיבות העניין ולפיכך, בנסיבות חריגות ובהחלטת היועמ"ש והגזבר של הרשות, ניתן יהיה לפתוח בהליכי גביה גם לאחר שחלפו יותר משלוש שנים, כמו למשל, כאשר הרשות פעלה לגבות את החוב בדרכים אחרות שאינן הליכים לפי פקודת הסים (גביה), אך

לא בדרך של גביה פסיבית.

גבייה אקטיבית תיעשה לפני גבייה פסיבית:

בהנחלית היועמייש לממשלה מספר 7.1002 מפברואר 2012, קובע חיועמייש לממשלה אמות מידה באשר לדרך הגביה ולפיהן, בטרם תבצע הרשות המקומית פעולות של גביה פסיביתז כמו למשל, עיכוב בהעברת מקרקעין על שמו של חייב אם לא שילם את חובותיו לעירייה, כאמור בסעיף 324 לפקודהג, עליה לנקוט פעולות של גביה אקטיבית לפי פקודת המסים (גביה) מן הטעם ש''הכספים שהאזרת חייב לרשות הם כספי מס, שתשלומם נדרש להבטחת אספקה של השירותים ציבוריים וחברתיים לציבור כולו ולכן יש לתת עדיפות להליכים שנועדו לגבות חובות ביעילות ותוך פרק זמן קצריי. בין יתר הפעולות שניתן לבצע במסגרת הגבייה האקטיבית ניתן למנות עיקולי צד גי, עיקולי משכורות ועיקולי מיטלטלין.

המועד הקובע לפתיחה בהליכי גביה:

מכתב הדרישה הראשון:

סעיף 4 לפקודת המסים קובע כי לאחר שהחוב לא נפרע במועדו רשאת הרשות להוציא לחייב מכתב הדורש ממנו לשלם את חובו. מכתב וה (להלן - מכתב הדרישה הלאשון), הוא ההליך הפותח את הליכי הגבייה. בפקודת העיריות הסעיף המקביל הפותח את הליכי הגביה הינו סעיף 306 הקובע כדלקמן: ''אם סכוט המגיע לחשבון ארנונה שהוטלה לפי הוראות הפקודה לא שולם, תוך חמישת עשר יום* מיום שחל פרעונו, תומצא לחייב בתשלומו הודעה בכתב, בה יידרש לשלם את המגיע

תוך חמישה עשר יום לאחר שהומצאה ההודעה".

דרישה לתשלום מידי:

במידה שגם לאחר מכתב הדרישה לא נפרע החוב, קובע סעיף 4 לפקודת המסים כי ''ייתן פקיד גביה כתב הרשאה לגובה מסים ובו יצטווה לדרוש מאת החייב לשלם מיד את הסכום המגיע ממנו ולגבותו...** וככל שמדובר בפקודת העיריות, רשאי ראש העירייה כאמור בסעיף 309 לפקודת העיריות ''ליתן צו הרשאה בחתימת ידו ובחותמת העיריה המופנה לגובה הארנונה ומורה לו לדרוש תשלומו לאלתר''י. אי היענות לדרישה תביא את גובה המסים להתחיל בפעולות מעשיות לגבייה הכוללות בין היתר הטלת עיקולים לסוגיהס השונים.

7 עיכוב בהעברת מקרקעין על שמו של חייב אם לא שילם את חובותיו לעירייה, כאמור בסעיף 324 לפקודה.

8 .324(א) לא תירשם בפנקסי המקרקעין כל העברה של נכס, אלא אם הוצגה לפני הרשם, או לפני עוזר הרשם, תעודה חתומה בידי ראש העיריה, המעידה שכל החובות המגיעים לעיריה מאת בעל הנכס ביחס לאותו נכס עד ליום מתן התעודה והנובעים מהוראות הפקודה או מדין אחר --סולקו במלואם או שאין חובות כאלה,

9 אכרזת המסים (גביה) קובעת לוחוּת זמנים הן באשר למועד המצאת הדרישה הראשונה והן באשר למועד ההמצאה של הדרישה לתשלום מידי ומעמידם באופן הבא: המועד למשלוח מכתב הדרישה הראשון - 25 ימים מהמועד שבו הפך החוב לסופי.המועד למשלוח הדרישה לתשלום מידי - 25 ימים ממועד משלוח

מכתב הדרישה הראשון.

תרשים הוּרימה של פעולות אכיפת הגביה המנהלית ניתן לתיאור באופן הבא :

תרשים זרימה של

פעולות טרם נקיטת

אכיפה מנהלית.

%

|" ( הודעונ פשלום חוב )

( | תבטפל )+

( מפטפל \

גמרטיפל |

אה מנהלת )ל

5 מטרת הביקורת:

לבחון את פעולות העירייה לגביית יתרות תוב של משלמים שראשיתן בהליכי האכיפה המינהלית לרבות משלוח הודעות לתייבים, הטלת עיקולים, רישום הערות אוהרה בלשכת המקרקעיו וכיוצייב ולאחריהן את נאותות פעולות האכיפה המנהלית ובכלל זה, עמידה בלוחות זמנים הקבועים בחוקים, בתקנות ובהנתיות.

לבחון את הליכי האכיפה המשפטית הכוללים פתיחת תיקים והגשת תביעות בבתי המשפט ובלשכות ההוצאה ואת המעקב אחר הטיפול בתיקים אלה.

6. הסכמי ההתקשרות לאכיפת הגביה:

חוזר מנכ"ל משרד הפנים ממרץ 2003 בנושא יינוהל העסקת חברות גבייהיי העוסק בהסדרת פעילות רשויות מקומיות המעסיקות חברות גבייה פרטיות קובע כי לחברות הגבייה לא תינתן סמכות

החלטה בשאלות שבמדיניות, הכוללות גם שיקול דעת, אלא סמכויות ביצוע בלבד.

הסכם ההתקשרות שחתמה העירייה ביום 25 בפברואר 2015 עס חברת מילגם, בהתאם למכרו 4 שפרסמה, מהווה את הבסיס לגביה של חובות שוטפים וחובות פיגורים.

תוקפו של ההסכם לחמש שנים, הוא ניתן להארכה לפרק ומן של חמש תקופות נוספות בנות 12 חודשים כל תקופה וכל עוד לא הודיעה הרשות אחרת, מוארכת תקופת ההתקשרות באופן אוטומטי.

הסכם ההתקשרות מטיל על הקבלן גביית חיובים שוטפים וחובות שבפיגור וכן כל היטל שיתקבל אצל העירייה או עבורה, במישרין או בעקיפין ולצורך כך וכאמור בסעיף 5.1.4 להסכם, יעמיד הקבלן מנהל אכיפה מטעמו וכן עובד נוסף, ואת בנוסף למנהל הגביה, הוא 'ימנהל הפרויקטיי, כאמור בסעיף 5.2 להסכם, האחראי על כל פעולות הגבייה.

כן קובע סעיף 5.26 להסכסם ההתקשרות, כי העירייה רשאית לדרוש מהקבלן מעת לעת ועל פי שיקול דעתה הבלעדי, דיוותיס בקשר עס מתן השירותים והעבודות והקבלן מתחייב למסור את כל המידע הנדרש. ברס, מדובר כאמור במסירת מידע המתחייבות נוכת דרישת הרשות ולא במסגרת דיווחים שוטפים שהקבלן מחויב לספק לרשות המקומית. אלה מוגדרים במסגרת סעיף 9 להסכם ההתקשרות הדן בחובותיו של הקבלן לספק באופן קבוע דוחות והם כוללים, דוח גלול תובות רבעוני, דוח אפיון חובות רבעוני, בירורי חוב בכתב ובעייפ.

בהתאם לאמור בסעיף 5.30 בהסכם ההתקשרות, מחויב הקבלן להתקין מערכת לאכיפת גבייה ולדאוג לממשק מקוון עס התוכנה המותקנת במחשבי העירייה או זו שתתוקן בהם בעתיד.

ממצאי הביקורת:

כוח אדם:

מערכת הגבייה: מחלקת הגבייה בעירייה מנוהלת ע"י העירייה ועובדיה. המחלקה משתמשת

במערכת גבייה עירונית (להלן - */מ.ג.ע'') אותה מספקת החברה לאוטומציה.

מערכת האכיפה המנהלית: חברת מילגם מועסקת מטעם עיריית קריית מוצקין מתוקף ההטכס

שנחתם עמה ביום 25 בפברואר 2015 והיא משמשת כחברת האכיפה של הרשות לביצוע אכיפה מנהלית (להלן - מילגם או מתלקת האכיפה). החברה מנהלת את האכיפה המנהלית באמצעות מערכת י'אגסיי (להלן - ''אגם'י או ''מערכת האפיפת'י) אותה היא מעדכנת באמצעות הנתונים שבמערכת הגבייה המצויים במערכת האוטומציה.

הזנת הנתונים ממערכת הגביה העירונית למערכת האכיפה המנהלית: נתוני החייבים המופיעים במערכת הגביה העירונית ומשמשים את מחלקת הגבייה בעבודתה, מועברים אחת לחודש לחברת האכיפה בייקוב\ משלמיסיי והם מוטמעיס על ידה בתוך מערכת האכיפה. חברת האוטומציה אינה מעבירה למחלקת האכיפה את נתוני החייבים בפיגור אשר יתרת החוב שלהם היא מתחת ל - 150 ₪.

נמצא בי לא קיים ממשק מקוון בין מערכת הגבייה תעירונית למערכת האכיפה.

וק מקוון בין מעדי

10

7. אכיפה מנהלית:

בדוח על הביקורת ברשויות המקומיות בשנת 2008 התייחס מבקר המדינה לאכיפה המנהלית וכה

כתב בנדון:

'יסמכות האכיפה המנהלית מוקנית לרשויות המס בצד סמכותן לגביית תובות המס בדרך של הגשת תביעה משפטית. סמכות זו המוקנית לרשויות היא סמכות שהפעלתה עלולה לפגוע בזכויות הפרט, משום שהיא מאפשרת לנקוט אמצעי גבייה והוצאה לפועל בלא הידיינות משפטית ובלא קבלת פסק דין כתנאי לה. הבסיס הרעיוני לסמכות זו הוא כי חוב הרשום בספרי הרשות מוחוק לכאורה כמוכת בשל רישומו בפנקסי הרשות, ומכיוון שכך הוא למעשה תתליף לפסק דין. אמצעי האכיפה המינהלית כוללים פעולות כגון עיקול ותפיסת נכסים בבית התייב; עיקול של כספים ונכסים אצל צד שלישי כדוגמת בנקים, ספקים ותייבים של התייב; רישום עיקול בגופים סטטוטוריים וציבוריים, כגון לשכת רישום המקרקעין, משרד הרישוי, רשם החברות וכיוצא באלה. השימוש בסמכות האכיפה המנהלית מחייב, מטבע הדברים, קביעת הוראות שיבטיתו הסדרה ופיקות נאותים אשר יהיה בהם למנוע פגיעה בוכויותיהס של התייביס שהרשות מפעללה נגדם את האכיפהיי.

מידתיות: בהנחיית היועמייש לממשלה מביע היוע\ את עמדתו באשר לפעולות האכיפה הננקטות כנגד חייב וכה כותב היועץ המשפטי: יילפני הפעלת אמצעי אכיפה, יש לבחון אס האמצעי נדרש באופן סביר לשם גביית המס. במסגרת זו ייבחנו, בין היתר, נחיצותו של ההליך ויעילותו, בשים לב לשיקולים שונים כגון גובה החוב, או מצבו של החייב. הרשות רשאית לקבוע לעצמה כללים לעניין האמצעים שתנקוט לגביית החוב בשים לב לגובה החוב (למעט באשר למשלוח מכתבי דרישה)

ובכפוף להוראות הנחיה זו'*.

1 עדכון נתוני חייבים :

מחלקת האכיפה מנהלת מעקב אחר רשימת החייבים באמצעות מערכות עזר זמינות העומדות לרשותה. כך למשל, מבצעת המחלקה בדיקה במערכת 'יגחלת'י של משרד הפנים על מנת ללמוד על מצבם של חייבים אשר הלכו לעולמם. מרגע שנמצא כי התליב הלך לעולמו, בודקת המחלקה ברשם הירושות אס הוגשה בקשה לצו ירושה על נכסיו של החייב, על מנת להשית את תובותיו של הנפטר על היורשים. במידה שקיימת צוואה מבקשת המחלקה העתק מהצוואה ומשיתה את החוב על היורשים. במקביל, מועבר העתק מצו הירושה לעירייה על מנת לשנות את שס בעל הנכס במערכת הגביה. נמצא כי לא קיים נוחל המסדיר את הליך הבדיקה, כולל לותות זמנים.

כפי שיוצג בהמשך, מאפשרת פקודת המסים שימוש בכלי אכיפה הרתעתיים שיש בהם כדי להביא לסגירת יתרת חוב של חייב. אחת מהן היא באמצעות רישום הערות אזהרה על נכטים ובעיקר על אלה של חייבים המחהווים ייפוטנציאל לירושהי. זיהוי תייבים מעין אלה יכול להיעשות באמצעות בדיקות מתוומנות כפי שייקבעו בנוחל בשים לב לגובה החוב, משך זמן התוב, גיל החייב וכיוצייב.

11

תגובת מחלקת האכיפה:

קיים נוהל עבודה כאשר מחי האכיפה או מחי הגביה של העירייה מאתרים מידע על תייב שנפטר ויש בבעלותו נכס , מבוצע רישום הערת אוהרה.

2 תיקים המטופלים במחלקת האכיפה:

הביקורת בתנה את מחלקת האכיפה כפי שמשתקפים בפעולות שביצעה התל מיום 1.1.2018 ועד מועד הביקורת נכון לחודש אוגוסט 2019. נכון למועד הביקורת בוצעו כ - 10,600 פעולות אכיפה

כנגד יתרות חוב של כ - 31 מיליון ₪ המתפלגות באופן הבאל:

פעולות אכיפה שביצעה מחלקת האכיפה בתקופה הנבדקת.

מסי סטטוס טיפול יתרת חוב בש'יח | מס' פעולות

1 דרישה ראשונח 13 6

2 דרישה שנייה 9 1

3 עיקול ברישום 1099 17

4 עיקול בנקים 112 6

5 עיקולי צד גי 49 3

6 נמסר לעיקול בפועל 2,155 43

כעולה מהטבלה, ניתנת עדיפות לפעילות של עיקול ברישום ורק לאחר מכן מתבצעת פעולה של עיקולי בנקים. ברס וכפי שיוצע להלן, פעולות אכיפה מנהליות טומנות בחובן גם השתת הוצאות על חייבים אשר במקרים רבים ידם אינה משגת ומשעה שאלו ננקטות נגד התייבים מן הראוי שיעשו בשיקול דעת ובכפוף להנחיות העירייה, בשים לב להנחיות היועמייש לממשלה בנדון. כך למשל, בעוד שהוצאת דרישה ראשונה מתייבת את המשלם ב - 13 ₪, שנייה ב - 23 ₪, עיקול ברישום עולה למשלם 169 ₪. כפילות בפעולה מעין זו יש בה כדי להכביד על האזרח אשר במרבית המקרים מצבו הכלכלי אינו שפיר ממילא.

תגובת מחלקת האכיפה:

החברה פועלת ע"פ הוראות החוק, פקודת המסים גביה, הנחיות היועץ המשפטי לממשלה וצאת ע"פ סרגל אכיפה המוגדר בפקודת המיסים גביה, וכל ואת ע"פ פיקוח של הרשות.

הנתונים משקפים את פעולות מחלקת האכיפה אולם אינם משקפים את יתרת החוב במערכת האכיפה שכן חלק מפעולות האכיפה הנן כנגד אותו משלם, על אותה יתרת חוב, בפרקי זמן שונים

12

3 הוצאות גביה:

הוראות החוק מאפשרות לעירייה להטיל על תייב את הוצאותיה שהוציאה לצורך גביית התוב 1.

סעיף 12ט. לפקודת המסים (גביה) קובע שההוצאות תהיינה סבירות, לעניין האכיפה ובלבד שנעשו באופן סביר לצורך גביית החוב ואין בעלותן כדי לפגוע באופן העולה על הנדרש בתליב.

בשנת 2011 הותקנו תקנות המסים (גבייה) (קביעת הוצאות מירביות), תשע"א- 2011, הקובעות את גובה ההוצאות שניתן לחייב בהן את החייב.

במסגרת פעולות האכיפה שחברות הגבייה מבצעות נגד חייבים אשר אינם עומדים בתשלומי החובה שלהם לרשות המקומית הן נוקטות פעולות הכוללות איתורי כתובות, המצאת אזהרות לבית החייב במסירה אישית, עיקולים למיניהם (עיקול חשבונות בנק, עיקולים ברישום בבית החייב, בעסקו או של כלי רכב), תפיסת מעוקליס והוצאתם וניתוקי מים. עבור כל פעולת אכיפה חברת הגבייה גובה תשלום.

סעיף 1 לתקנות קובע את ההוצאות המרביות אשר ניתן לגבות. ברס, תקנות חמסיס (גביה (קביעת הוצאות מירביות) מאפשרות, בהתקיים תנאים מסוימים, לתייב את התייב בהוצאות גביה הגבוהות מאלה הנקובות בסעיף 21:. התקנות לשנת 2018 קובעות תעריפים כדלקמן:

תעריפי גביה מקסימלייס

סוג הפעולה הוצאות בשקלים

משלוח דרישה ראשוגה בכתם 6

משלוח דרישה ראשונה בכתב בדואר רשום ובלבד שנשלחה לאחר שנשלחה הודעה על החוב. 8 משלוח דרישה נוספת בכתב 16

משלוח דרישה נוספת בכתב בדואר רשום ובלבד שלא *ישלחו יותר מ-3 דרישות בשנה 3 עיקול בידי צד שלישי שאינו אלקטרוני 16

צו עיקול אלקטרוני 8

משלוח הורעה לסרבן על עיקול בירי צד שלישי 16

משלוח צו מסירה 86

איתור כתובת הסרבן כאשר זו שונה מהכתובת המופיעה באחד מן המרשמים המגויים להלן, לפי העניין מרשם 7 האוכלוסין, רשם החברות, רשם השותפויות, רשם האגודות השיתופיות ורשם העמותות או מהכתובת שמסר בכתב.

עיקול באמצעות רישום מיטלטלין של הסרבן בבית מגוריו או במקום עסקר 1-8 עיקול רכב במשרד הדישוי 4

המצאת אזהרה, לרבות על ידי הדבקת הודעה על כוונה לפרוץ לשם תפיסת מעוקלים והוצאתם 17

1 הוצאות שיישא בהן הסרבן (תיקון מס' 5) תשס"ד-2004: 12ט. (א) הסרבן יישא בהוצאות סבירות שהוצאו בנקיטת אמצעי אכיפה ובלבד שאמצעי האכיפה נדרש באופן סביר בנסיבות הענין לשם גביית המס. (ב) בבחינת אמצעי האכיפה שננקטו לענין סעיף קטן (א) יובא בחשבון, בין השאר, האם עלותם או פגיעתם בסרבן לא היתה במידה העולה על הנדרש לשם גביית המס. (ג) בסעיף זה, "אמצעי אכיפה" - אמצעי מינהלי שתכליתו גביית מס.

2 סעיף 2 לתקנות המסים (גביה) (קביעת הוצאות מירביות) קובע כדלקמן: " הממונה על הגבייה רשאי לאשר הוצאה חריגה שהיתה כרוכה בהפעלת אמצעי אכיפה ושמנויה בתקנה 1, בסכום הגבוה מהנקוב בה, אם נוכח כי מטעמים מיוחדים שיירשמו ויומצאו לסרבן, ההוצאה החריגה הכרחית לצורך גביית החוב, וכי היא סבירה בנסיבות העניין, לרבות בשים לב לסכום החוב, ובלבד שסכום ההוצאה כאמור לא יעלה על 50% מגובה החוב המקורי בתוספת הצמדה וריבית, או 0 שמקלים חדשים לפי הנמוך מביניהם; לעניין זה, "הוצאה חריגה"-- הוצאה שהייתה חיונית לצורך הפעלת אמצעי אכיפה לפי הפקודה, שנדרשה רק בשל'

נסיבותיו המיוחדות של אותו מקרה או של הנכס המסוים שלגביו הופעלו אמצעי האכיפה, ושהיא אינה נדרשת בדרך כלל לצורך הפעלת אמצעי אכיפה לפי

הפקודה"

3

ממצאי הביקורת:

נמצא כי חברת הגבייה פועלת ומשיתה הוצאות בהתאם לתעריפים הקבועים בתוק. ברס, ונוכת העובדה שלא נקבעו קריטריונים באשר להפעלת אמצעי אכיפה, מהווה הדבר פתח לביצוע פעולות אכיפה כפולות שאין בהכרח סיבה לקיומן וכן לשונות בהתנהלות בין התייביס השונים. כפי שיוצג בהמשך, הביקורת בתנה ואת דרך בתינת כפילויות בפעולות אכיפה בדגש על נושא העיקול ברישום.

תגובת מחלקת האכיפה:

אין חיוב ואין פעולה כפולה כנגד חייב באותו יום. לגבי הודעות דרישה הן נשלחות פעם אחת על אותו חוב ומחויבות פעם אחת בלבד בגין אותה פעולה.

4 שיהוי בהוצאת מכתבי דרישה:

בהנחיית היועצ המשפטי לממשלה, בפרק הדן בפעולות שלאחר הפתיחה בהליכי הגביה, קובע היועצ פרקי גּמן מרבייס בין החליכים. באשר לומן המקסימלי שבין מכתב הדרישה הראשון למכתב הדרישה המיידי קובע היועמייש כי יעמוד על חצי שנה לכל היותר, ככל שלא נקבע חיקוק אחר.

ממצאי הביקורת:

ככלל, נמצא כי מחלקת האכיפה מקפידה על הוצאת דרישה ראשונה ודרישה שניה בפרקי ומן סבירים, עם זאת, אין בכך כדי לגרוע מהעובדה כי בדיקה מדגמית העלתה מקרים בהם פרק הומן

אשר חלף בין הדרישה הראשונה לשנייה נעשה תוך שיחוי ניכר:

שיהוי בהפקת דרישה שנייה לאחר הפקת דרישה ראשונה.

סך הימים שחלפו בין

מס' משלם פיזי דרישה ראשונה דרישה שנייה דרישה ראשונה לשנייה 7 סו( 008 8 154

5 00 208 9 108

07 00 [ ד 2100009 8

33 70( 9 2009 65

10 700 1209 פס( 4

123 10 8 8388 2

3 0, [ 1 9" 2

56 ס00 19 200009 1

5 0 09( 19 08

99 0" 008 8 1

8 יי 2209 789 99

8 200 22008 8 7

2 0 9 19 4

4 ס1((0 009 19 199

1006 ו 200008 2008( 3

77 3400 220008 8" 42

14

תגובת מחלקת האכיפת:

החברה מקפידה על משלוח הודעות דרישה בפרקי ומן הקבועים בפקודה ובכל מקרה אינה תורגת מהנחלות היועצ המשפטי לממשלה.

5 כפילות בהפקת הודעות דרישה 5:

הביקורת העלתה פעולות רבות מאוד של פעולות אכיפה מסוג הדפסת דרישה ראשונה ולחילופין, הדפסת דרישה שניה אשר בוצעו פעמליס באותו יום או תוך ומן קצר זה מזה בגין אותה יתרת חוב.

כך למשל נמצא כי בתאריך 26 באוגוסט 2018 הפיקה מחלקת האכיפה 367 הודעות דרישה כפולות לתייבים.

נמצאו מקרים בהם הודפסו שלוש הודעות דרישה ואף יותר באותו יום. להלן מספר דוגמאות :

למשלס 51988772 הופקו חמש הודעות דרישה ביום 30.5.2018 בגין אותו נכס.

למשלס 300829058 הופקו ארבע הודעות דרישה ביום 26.8.2018 בגין אותו נכס.

למשלמים 9302035, 23618093, 10976421, 25448697, ‎ ,37420403‏ 39669544, הופקו 3 הודעות דרישה ראשונה ביום 26.8.2018 בגין אותו נכס. למשלם 10987 הופקו 3 הודעות דרישה ראשונה ביום 12.8.2019 בגין אותו נכס.

למשלס 37420403 ולמשלם 323279554 הופקו ביום 3.10.2018 הודעת דרישה ראשונה ועוד שת דרישות שניות בגין אותו נכס ועל יתרות חוב שונות.

עוד נמצא כי מחלקת האכיפה מוציאה דרישת חוב לפי נכס ולא נגד חייב. יוצא אפוא שנגד משלמים המתזיקיס בשני נכסים או יותר מתבצעות פעולות אכיפה מקבילות באותו יום.

ככל שמחלקת האכיפה לא פועלת לביטול חיוב בגין פעולות אלה, משמעות הוצאת דרישה כפולה בו ביום פירושה התכנות לחיוב כפול.

תגובת מחלקת האכיפה:

בדיקה של מערכת הבילינג תראה כי אין הודעות דרישה כפולות באותו יום ואין תיוב כפול בגינן.

מח' האכיפה מוציאה דרישות חוב לפי משלם ולא לפי נכס למרות שאין לכך מניעה חוקית.

משלם 51988772- נשלחה הודעה אחת 30.5.18 - לא חויב משלם - 300829058 - נשלחה הודעה אחת ב26.8.18 - חויב פעם אחת משלם 9302035 - נשלחה הודעה אחת 26.8.19 -- חויב פעם אחת

3 נבדקו נכסים של אנשים פרטיים בלבד, לא כולל נכסים שבהם רשומים יורשים

155

משלם 10976421 - נשלחה הודעה ב26.8.19 -- חויב פעם אחת משלם 323279554 - נשלחה הודעה ב26.8.19 -- חויב פעם אחת

העורת הביקורת:

בהתאם לתשובת מחלקת האכיפה שניתנה לביקורת מובהר כי הנתונים שצוינו בגוף הדוח משקפים את המידע שמצוי בקובץ האכיפה ,אולם במערכת הבילינג לא היה כל חיוב כפול.

6 עמידה בלוח זמנים לביצוע פעולות של אכיפה מנהלית:

אכרות המסים (גביה) קובעת פרקי זמן להוצאת מכתב דרישה ראשון - 25 ימים מסופיות החוב ולאחר מכן, הוצאת דרישה לתשלום מידי תוך 25 ימים מיום הוצאת ההודעה הראשונה. כמו כן, וכאמור באכרוה הקובעת כי משלא מילא החייב אחר הדרישה, רשאי גובה המס לפתוח בהליכים לאחר שחלפו חמישה ימים מיום הוצאת הודעת הדרישה לתשלום מידי.

ממצאי הביקורת:

נמצא כי מחלקת האכיפה פועלת על פי המועדים הקבועים באכרזה בכל הנוגע להוצאת מכתבי הדרישה וכן מבצעת עיקול ברישום בחלוף לא פחות מחמישת ימים מיום הוצאת ההודעה וסמוך לכך.

7 שיהוי בפעולות שלאחר הוצאת הודעת הדרישת:

כעולה מהנחיית היועמייש לממשלה, על רשות מקומית להפעיל את אמצעי הגביה הקבועים בסעיף 4 לפקודת המסים (גביה) במאמצ לגבות את החוב ייבמרווחי ומן סביריסיי. תכלית פעולה צו, 'יכדי להסיר חשש של פעולות גבייה שהן מהשפה לתוצ, יש להניח שאם פעולות הרשות לגביית חוב בהליכים מנהליים הן מעטות, מקריות שאינן מגלות כוונה לגבות את החוב, עשוי בית המשפט למנוע מחרשות לטעון נגד ההתיישנות אף שמהבחינה הפורמלית החלה בפעולות הגבייהיי (עתיימ -6882 0 מסקון סנטר (1999) בע"מ ני עיריית נס ציונה).

בהנחיה קובע היועמייש לממשלה כי פרק חומן המירבי שבין המועד של הוצאת מכתב הדרישה לתשלום מידי ומן היום שבו נודע לרשות על נכסים שניתן לעקל ובין משלוח ההודעה על הטלת עיקול ראשון הינה שנה.

ממצאי הביקורת :

הביקורת בתנה את קוב האכיפה בתקופה הנבחנת ומצאה כי מחלקת האכיפה מקפידה על ביצוע פעולות עיקול במועדי ומן סבירים ממועד הוצאת הודעות הדרישה לתשלום מידי (הדרישה השנייה).

8 כפילות בביצוע עיקול ברישום:

הביקורת בחנה את נושא כפילות פעילויות האכיפה נגד חייבים דרך בחינה של פעולות עיקול ברישום.

16

ממצאי הביקורת:

בפרק הזמן של התקופה הנבדקת, בוצעו 1927 פעולות של עיקול ברישום כלפי 1450 משלמים, ממוצע של 1.3 פעולות רישום בעיקול למשלם. מדובר בשיעורי עיקול גבוהים יחסית אשר מעשית מגדילים בממוצע את עלות הרישום בעיקול מ 169 ₪ למשלם, ל 220 ₪ למשלם.

תגובת מחלקת האכיפה :

כל פעולה מבוצעת בגין תוב אחר. חייב ראשון סגר חוב לאחר ביצוע הרישום ויצר חוב תחדש לכן בוצע עיקול שני וכן הלאה. לדוגמה, משלם 11813 צבר חוב של חודשים 9-10/2017 ו-11-12/2017-

בוצע עיקול ב-29.1.18 התוב שולם 3.3.18. צבר שוב חוב עבור חודשיט 1-2/2018 ו-3-4/2018 - בוצע עיקול ב-5.7.18 -- התוב שולם ב-12.8.18. צבר שוב חוב עבור חודשים 7-8/2018 ו-9-10/2018-- בוצע רישום ב-8.1.19 החוב שולם ב-31.1.19. צבר שוב חוב עבור חודשים 1-2/2019 ו-3-4/2019 -- בוצע רישום ב-31.7.19 החוב שולם ב- 15.8.19.

הערת הביקורת:

למחלקת האכיפה נמסרו נתוני עיקול ברישום כפולים המתייחסים לחוב נצבר קרי, הגם שמדובר ביתרות שונות, בסיס החוב הנו אה אשר בעטיו נרשמו עיקולים ברישום ומשכך מדובר לדעת הביקורת בעיקוליס ברישום כפולים.

פעולות עיקול ברישום נגד חייבי במועדים שונים: נמצאו מקרים בהם בוצעו פעולות כפולות של עיקול ברישום נגד תייבים במועדים שונים.

עיקול ברישום במועדים שונים כלפי חייב אחד בנכס אחד.

משלם רישום ראשון רישום שני רישום שלישי רישום רביעי

79 (29 (0 0,0[8 [8 13

[789 (009 8 208 22730

(0009 229 [8 208 23

1719 (009 218 18 24

(9 (00019 8 8 17

כעולה מהטבלה שלעיל , נמצאו חמישה מקרים בהם בוצעו כנגד אותו תייב 4 פעולות של עיקול ברישום במהלך התקופה הנבחנת. כן נמצאו משלמים נגדם בוצעו שלוש פעולות של עיקול ברישום במהלך התקופה הנבתנת. כפי שצוין לעיל, מדובר בעיקולים ברישום אשר בוצעו בפרקי זמן שונים עבור יתרות חוב שונות ולכאורה בוצעו כדין, אך יתד עס ואת לנוכח ריבוי הפעולות נשאלת השאלה אותה יש לבתון, אס אינטנסיביות מעין וו משרתת את התכלית שלשמה נועדה - גביית יתרת החוב מהתייב לקופת העירייה.

עוד נמצא בבדיקה מדגמית כי במספר מקרים כמוצג בטבלה שלהלן, בוצעו פעולות עיקול כפולות כנגד אותו משלם על אותו הנכס, באופן המעלה חשש להתכנות תיוב כפול.

17

כפילות עיקול ברישום נגד אותו משלם באותו נכס ובאותו מועד

מס' פעולות

מס משלם תאריך טיפול מס נכס יתרת הטיפול | עיקול ברישום ביום

5 |[ 17/01/2018 | 12207000300 | 13,914 2

172 8 |[|] 10804500600 ]| 2,803 2

6 | 10/04/2018 [ 18701401500 | 2,394 2

1 |[ 25/04/2018 |[ 10116901100 | 1,353 2

0 |[ 25/04/2018 | 15403702000 [ 1,174 2

53 |[ 30/04/2018 ]| 10401001200 | 697 2

8 [ 30/04/2018 ] 12902900300 | 1,005 2

כעולה מהטבלה שלעיל , נמצאו שבעה מקרים בהם בוצעו 2 פעולות של עיקול ברישום כלפי אותו משלם ביום אחד.

תגובת מחלקת האכיפה:

כל פעולה מבוצעת בגין חוב אחר ולכן הן לא כפולות. ביצוע פעולות האכיפה מבוצעות ע"פ סרגל האכיפה וכנגד התליב ולא נגד הנכס.

משלם 53253845 בוצע עיקול ברישום ב 17.1.18 פעם אחת וחויב פעם אחת.

משלם 172 בוצע עיקול ברישום ב 4.2.18 פעם אתת וחויב פעם אחת.

משלט 311658751 בוצע עיקול ברישום ב25.4.18 פעם אחת ותויב פעם אתת.

משלם 321635260 בוצע עיקול ברישום ב-25.4.18 פעם אתת וחויב פעם אחת.

משלם 53211413 בוצע עיקול ברישום ב 30.4.18 פעם אחת וחויב פעם אחת.

משלם 313692428 בוצע עיקול ברישום ב 30.4.18 פעם אחת וחויב פעסם אחת.

18

9 כפילות בביצוע עיקולי בנקים:

ממצאי הביקורת:

הביקורת בחנה כפילות בפעילות אכיפה של ביצוע עיקולי בנקים. נמצא כי נגד 54 חייבים בוצעו 121 פעולות של עיקולי בנקים במועד אחד, בתלקס של המקרים בגין יתרת תוב על אותו נכס.

נמצאו מקרים בהם בוצעו ביום אחד ארבעה עיקולי בנקים על משלמים להם הייתה יתרת חוב בנכס אחד בלבד (משלמים 327462321, 327220067, ) וכך גם על משלם אשר על שמו נרשמו מספר נכסים (513035444).

כנגד משלמים 3012205704, 514827203, 514538040 הוטלו שני עיקולי בנקים על נכס אחד ביום אחד.

כן נמצאו כפילויות בביצוע עיקולי בנקים ביום אחד, כנגד תייב אחד, על נכסים שונים. להלן

דוגמאות נוספות :

כנגד משלם 11565918 הופקו שלושה עיקולי בנקים בגין שלושה נכסים שונים.

כנגד משלם 513035444 הופקו ארבעה עיקולי בנקים בגין ארבעה נכסים שונים.

הביקורת סבורה כי ככל שמדובר ביתרת חוב על נכס אחד או יותר ,הדעת נותנת שפעולת העיקול והעמלה שכרוכה בה צריכה להתבצע פעם אתת, בין שמדובר בחייב המתזּיק מספר נכסים ולבטת כשמדובר בחייב המתגיק נכס אחד בלבד.

הערת הביקורת:

הביקורת מעירה כי ככל שמדובר בפעולות אכיפה כגון הוצאת מכתב דרישה ראשון ולאחר הודעה שנייה, הרי שתיתכנה פעולות כפולות המתחייבות נוכח טעמים שונים כמו למשל, שינוי בגובה החוב.

ברם, פעולות מסוימות בתוך מערכת האכיפה כגון פעולות של רישום בעיקול, או עיקולי בנק, הנן פעולות חד פעמיות שאין צורך לבצע אותן יותר מפעם אחת אלא במקרים מיוחדים.

19

תגובת מחלקת האכיפה:

אנו מבצעים פעולות עיקול בנק מול מס' בנקים והתייב מחויב בהתאם, בדיקה במערכת הבילינג של העירייה תראה כי אין כפילות בביצוע העיקול וכן בחיוב בגינו. הפעילות מבוצעות ברמת משלם.

משלם 327462321 חודש עיקול בנק ב11.4.18 ולא חויב בהוצאות.

משלם 327220067 בוצע עיקול בנק ב11.2.18 לשני בני הצוג וחויב פעמיים.

משלם 513035444 בוצע עיקול בנק ב18.2.18 פעם אתת ותויב פעם אתת.

משלם 513035444 בוצע עיקול בנק ב22.10.18 פעם אחת וחויב פעם אחת.

משלם 514538040 בוצע עיקול בנק ב11.2.18 פעם אחת וחויב פעם אחת.

משלם 514827203 בוצע עיקול בנק ב29.5.19 פעם אתת וחויב פעם אתת.

הערת הביקורת:

נתוני הכפילות בעיקולי הבנקים נמסרו לביקורת ע"י מחלקת האכיפה עצמה, ברם, יש לציין כי לא מדובר בתופעה נפוצה אלא בהיקף שולי שמן הראוי היה לחימנע ממנה.

0 הערות אזהרה:

אחת הטנקציות המשמעותיות שיש כנגד חליב בתחום האכיפה הפסיבית הנה רישום הערת אוהרה בטאבו. הערת האוהרה הופכת לכלי חשוב בעת שבעל הנכס בין אס הוא בעליו הרשום בנסח הטאבו ובין אס מדובר ביורשים, מעוניין למכור את הנכס, או או לא ניתן לבצע את פעולת המכירה אלא לאחר שבעל הנכס שילם את תובותיו. ככל שמדובר ביורשיט הרי שפעולת הרישום על שמס לא יכולה להתבצע אלא לאחר סילוק כל החובות שצבר חמנות בנכס וּה.

נכון אמנם כי כל ביצוע העברה בטאבו דורש ממילא אישור של הרשות לפיו אין לנכס יתרת חוב, באופן אשר לכאורה מפחית את חשיבות רישום הערת האזהרה אך רישום הערת אוהרה יש בו אלמנט דקלרטיבי שאין להפחית מערכו שכן הערת אוהרה מהווה גורם מרתיע שיש בו כדי לסכל עסקה מצד הקונה ומשכך יעדיף בעל הנכס (או היורשים), שהנכס יהיה נקיי מכל הערת אוהרה.

ממצאי הביקורת:

נמצא כי רישום הערת אוהרה נרשסם במערכת הגביה העירונית תתת ייקוד 1".

נמצא כי הרשות עושה שימוש מינורי בכלי אכיפה וּה. סך הערות האוהרה הרשומות במערכת עומד על 78 הערות. האחרונות שבהן נרשמו במהלך שנת 2018, אז נרשמו חמש הערות אוהרה. מבין חמש הערות האזהרה שנרשמו, שתיים בלבד נרשמו בנכסים של אנשים אשר הלכו לעולמם.

הביקורת מעירה כי ככל שמדובר בתייבים אשר הלכו לעולמם, פעולת רישום הערת אוהרה בטאבו על הנכס היא אלמנט מרתיע שיש בו כדי להביא תוך פרק וּמן קצר יחסית לגביית יתרת החוב.

הביקורת שלפה ממערכת הגביה וממערכת האכיפה רשימה של שמונה משלמים אשר ידוע כי בעלי הנכס הלכו לעולמם ומופיעים תחת שם יייורשיסיי ובחנה אס חייבים אלה נמצאים במערכת הגביה

20

תחת קוד ייניי, קרי, אם נרשמה הערת אזהרה בנכט השייך להם. מדובר בשמונה משלמים אשר חמישה מהם תייביס סכום כולל של למעלה מ 154 אלף ₪.

נמצא כי באף לא אחד מנכסים אלה נרשמה הערת אצהרה (משלמים 1912, 1944, 2963, 5036, 6817, 1, 22895023, 65222341)

הביקורת סבורה שיש לבצע בדיקה על מנת למצות את רשימת החייבים המחזיקים בנכסי מקרקעין שרישום הערת אזהרה בהם עשוי להביא להגדלת האכיפה של יתרות חוב בפיגור.

נמצא כי הרישום במערכת אינו עדכני גסם באשר למשלמים אשר לכאורה לא קיימת יתרת חוב בהשבונם. כך למשל נמצא כי בעניינו של משלם 55407217 רשומה הערת אזהרה אף על פי שלמשלם לא קיימת יתרת תוב.

ואת ועוד, מערכת הגביה העירונית מאפשרת מעקב אחר סטטוס חייבים בשדה של ייקוד מעקביי.

ברס, המערכת אינה מאפשרת אלא רישום של קוד מעקב אחד בלבד. יוצא אפוא כפי שיוצג בהמשך, חייב הנמצא תחת קוד מעקב ''1'י מעת שעובר לקוד מעקב אחר כמו למשל 'יבטיפול משפטימיי המערכת גורעת את המידע לגביו באשר להערת האוהרה שנרשמה בעניינו.

1 אכיפה פסיבית:

אכיפה פסיבית מאופיינת בכך שהרשות נמנעת מלבצע פעולות לגביית החוב מהאזרת והיא ממתינה עד למועד בו יהיה זכאי לתגמול ממנה בצורה של התזר כספי, או יצטרך ממנה אישור כמו למשל אישור העדר חובות עבור רשם המקרקעין, או אצ מנצלת הרשות את הסיטואציה כדי לדרוש מהתייב לשלם את חובו לאלתר כתנאי למתן האישור או ביצוע הפעולה.

על פי הפסיקה, למרות שצו וכותה של הרשות לנקוט הליכי גביה על פי פקודת המסים וחלים עליה דיני התיישנות, אין בכך כדי למנוע ממנה לנקוט בהליכי גביה פסיבית. דברים אלה יפים אף במקרה של שיהוי ,קרי, אין שיהוי בפעולות אכיפה ווה לא מונע מהרשות לפעול בדרך של גביה פסיבית ולפעול נגד החייב בבואו לקבל אישור העדר חוב עבור רשם המקרקעין כאמור בסעיף 324 לפקודת העיריות, או לגרוע ממנו יתרת וכות שנצברה לוכותו בחשבונות הרשות.

ברס, בהנתיית חיועמייש לממשלה נקבע כי הכלל הוא שיירשות שנמנעה, ללא הצדקה, ושלא לפי הנתייה גו, מנסיטת הליכי גביה לפי פקודת המסים (גביה), תוך המתנה למועד שתוכל לגבות בו

21

פסיבית, לא תוכל בבוא העת לעשות כן ויהא עליה לתת את האישור, לעשות את הפעולה או לשלם את התגמול לחייב, לפי העניין*.

הנתיית היועמייש לממשלה קובעת כי ''אין זה סביר שהרשות המנהלית תנקוט הליבי גבייה מנהליים לראשונה וללא צידוק לאחר שנים רבות, תוך שהיא מעמיד'ה את האזרח בשל הזמן הרב שחלף, במצב שבו יקשה עליו להתמודד עם טענת התוב'י

זאת ועוד, בפסייד עיריית חיפה ני יצחק סלומון בע"מ, עעיימ 8832/12 קבע ביהמייש העליון כי רשות מקומית אשר לא תפעל במהלך תקופת ההתיישנות לגבות את החוב, לא תוכל לעשות כן במועד הגשת בקשת אישור לטאבו.

הביקורת ביצעה השוואה בין דוח אכיפת גביה מנהלית בין החודשים ינואר 2018-ספטמבר 2019 לדוח בעלי יתרת חוב מעל 3,000 ₪ שהופק ע"י מתלקת הגביה מתוך מערכת הגביה העירונית, ואת

על מנת לעמוד על פעולות המתלקה לגביית החוב:

הביקורת בתנה באופן אקראי 41 משלמים להם יתרת תוב של מעל 3,000 ₪ תוך ביצוע הפעולות

הבאות:

נבדקו בעלי יתרות חוב בפיגור משנים עברו אשר נוכת גיל החוב יש לפעול באכיפה מנהלית נגדם.

מתוך הרשימה הוסרו חייבים אשר מופיעים כמי שניתן בעניינם צו לפשיטת רגל - סוג שירות 977.

להלן טבלה המתארת משלמים משלמים להם יתרת החוב הגבוהה מ 3,000 ₪ בלפחות סוג שירות

אחד.

פעולות אכיפה מנהללית שבוצעו נגד חייבים בעלי יתרות מעל 3,000 ₪ אכיפה מנהלית אחרונה

משלם זיהוי משלם בתקופה הנבדקת. סוג הפעולה.

2201 201 2.008 דרישה ראשונה

14 2000 וינ דרישה ראשונה

2 2( 19 דרישה שניה

[יי ו 107 89 דרישה שניה

06 4 69 דרישה שניה

4( 04( 1209 דרישה שניה

9 83, 8 דרישה שניה

4 4( 19 נמסר לעיקול בפועל

23 3( 209 עיקול בפועל

7 7 29 עיקול בפועל

277 277 2.9 עיקול בפועל

000 0( 2.2009 עיקול ברישום

4( 4( 89 עיקול ברישום

76 6( 09 עיקול ברישום

007 1,077 89 עיקולי בנק.

9 79 9 עיקולי בנק

2[ 04 9 עיקולי בנק

פ0 209 69 עיקולי בנק

22

210( 22005 19 עיקולי בנק

:= 20" 8%8, עיקולי בנק

1( 01( 1.209 עיקולי בנק

2077 [[ג ]זי 19 שולם

55 0000( 18 שולם

29 :1 8 שולם

1 901( 2.009 שולם

74 2,274( שמות שונים לאותו זיהוי משלם

נמצא כי כנגד 14 חייבים לא בוצעה כל פעולת אכיפה במשך התקופה הנבחנת.

עוד נמצא כי בשני מקרים יצאה דרישה ראשונה ובחמישה מקרים יצאה דרישה שניה נגד חייבים.

ברס במקרה אחד יצאה דרישה ראשונה ב 23.11.2018 ומאז לא בוצעה כל פעולת אכיפה ובמקרה שני יצאה דרישה שניה ביום 11.3.2019 ומאו לא בוצעה כל פעולת אכיפה. שני מקרים אלה מציגים שיהוי בין פעולה אחת לפעולה הבאה באופן שיש לחימנע ממנו.

כאמור לעיל, ממצאי הבדיקה מעלים חשש לשיהוי אשר יש לחימנע ממנו.

תגובת מחלקת האכיפה:

אנו מבצעים פעולות אכיפה ע"פ סרגל האכיפה, מבדיקה של הדוגמאות עולה כי אלה בוצעו באּמן סביר.

2 לתרות חוב ארנונה לפני שנת 2014 - סוג שירות 1935

הביקורת בחתנה פעולות אכיפה שבוצעו נגד חייבים להם יתרות חוב הרשומות תחת יתרות ארנונה עד שנת 2014 המופיעות במערכת הגביה העירונית תחת סוג שירות 935, ובדקה אס כנגד המשלמים בוצעו פעולות אכיפה, שיש בהן כדי למנוע שיהוי או התיישנות החוב ולהלן הממצאים:

נמצא כי במערכת האוטומציה קלימת יתרת חוב של 250 חייבים המסתכמת בכ - 7.1 מיליון ₪ המופיעה בסוג שירות 935. מדובר בתליביס אשר לפי מערכת הגבייה אינם נמצאים בהליך כלשהו

של פשייר או כינוס נכסים. סך החוב בתיקים אלה מתפלג כדלקמן:

התפלגות יתרות חוב בסוג שירות 935

גובה החוב מספר חייבים טך החוב

0-00 00 7

מעל 25,000 16 15

סה"ב 26 2

33

היות שמדובר ביתרות חוב ארנונה משנת 2014, הרי שבמידה שלא מתנהלת כנגד החליביס פעולה כלשהי, בין אם משפטית אן בין אס מנהלית בניסיון לגבות את החוב, מדובר בשיהוי המתקרב לפרק הומן שבו החוב עלול אף להתיישן.

הביקורת בחנה את כל יתרות החוב אשר נמצאות במרחק של מעל חצי סטיית תקן (סטיית התקן 9 ₪₪) מעל לממוצע החוב למשלס (28,110 ₪), קרי כל יתרות החוב אשר גבוהות מ 64,500 ₪, סה'יכ, 25 משלמים.

פעולות אכיפה שבוצעו נגד חייבים בסוג שירות 935 - יתרות חוב ארנונה לפני שנת 2014

הערת

משלם זיהוי משלם סכום אכיפה מנהלית. אכיפה משפטית אזהרה 0 | 302658495 = | 884,558 משפטי לא גרשמה

0 0 1 ש

2 2 21 208 ש

53 4 ]| 252408 לא גרשמה

8 58 22251 209 -

ס2% 22207 20 לא נרשמה

08 08 22277 מו"מ להסדר 4

0 | 61908737 8 משפטיי ו

1 1 111 משפטי מ

44 4 19 מ

56 56 156 -

8 5227 99 משפטי (

לק לי 12 משפטי לא נרשמה

106 106 14 ש

3 53 2 משפטי -

52 2 לו משפטי -

5 5 00 משפטי -

8 ][ 43350701 00| משפטי ו

15 5 1 2009 4

16 6 22 9" לא נרשמה

7 07" 00 מו"מ להסדר תלת

2 2 09 -

208 7 07 ניסיון לאיתור המחזיק בנכס. ש

7 || 24519324 1 משפטי לא נרשם

14 2,002 264 משפטי -

כעולה מהטבלה, בארבעה מקרים לא נקטה הרשות המקומית כל פעולה, בין של אכיפה אקטיבית ובין של אכיפה פסיבית.

בשלושה מקרים הסתפקה הרשות בגביה פסיבית של רישום הערת אזהרה בלבד.

בשני מקרים נמצא שהרשות מקיימת מויימ להסדר כספי ובמקרה אחד נוסף נעשיט מאמצים לאתר את החייב. הביקורת מעירה כי פעולות מעין אלה הכרחיות ועייפ הנחיית היועמייש לממשלה יש בהן די כדי לעצור טענת שיהוי ומאפשרות לרשות לפתות בהליכי גביה לפי הפקודה, אף אס חלפו שלוש

24

שנים מהיום בו יכלה לפתות בהליכי גביה נגד החייבים. במקרים אלה, קובעת הנתיית היועמייש לממשלה, יילא תיחשב הרשות כמי שהשתהתה - כל עוד קיימת עילת ההשעיהיי (של הגביה).

הערת הביקורת:

הביקורת מעירה כי משהגביה המנהלית מיצתה את עצמה, יש מקום לשקול אפשרות של נקיטת הליכי גבייה משפטיים או גבייה באמצעות לשכות ההוצאה לפועל.

3 סייום פעולות אכיפה מנהלית:

פעולות האכיפה המנהלית נגד חייב מסתיימות כאשר החייב פרע את חובו. ברס, במקרים בהם לא שולמה יתרת החוב על אף כל מאמצי הגביה, נדרשת המערכת לנקוט בפעולות של אכיפה משפטית, הן בדרך של הגשת תביעה אצרחית או בדרך של פנייה ללשכות ההוצאה לפועל.

ממצאי הביקורת:

הביקורת מעלה כי אין נוהל כתוב או קריטריונים ברורים באשר למיצוי הפעולות המנהליות נגד תייב והמעבר לפעולות אכיפה משפטיות.

תגובת מחלקת האכיפה:

חייבים שמוצו כנגדס כל הפעולות במסגרת אכיפה מינהלית יש להעביר להמשך פעילות ע"פ נוהל שייקבע ע"י חרשות.

4 יתרות חוב המיועדות למחיקה לפי סעיפים 338-339 לפקודת העיריות:

הוראות התוק מאפשרות לעירייה למחוק, באישור הממונה, יתרות חוב שגילן מעל שלוש שנים לאחר שנוכת כי החוב אינו ניתן לגביה. ככל שמדובר בחוב שגילו מתחת לשלוש שנים, רשאי השר להורות על מחיקתן מפנקסי העירייה.

מחיקת סכומים באישור הממונה (תיקון מס' 135) תשע''ד- 2014:

8. כל סכום המגיע לעירייה בשל ארנונות או מסייבה אחרת, והוא בפיגור לא פתות משלוש

שנים, ונראה שאינו ניתן לגביה, מותר, באישורו של הממונה, ובעירייה איתנה -- באישור המועצה, למחוק אותו מפנקסי העיריה.

מחיקת סכומים באישור השר (תיקון מס' 56) תשנ'יה-1995 (תיקון מס' 135) תשע"ד-

2003

55

9. כל סכום המגיע לעירייה בשל ארנונות או מסיבה אחרת, מותר למחוק אותו מפנקסי

העיריה באישורו של השר, ובעירייה איתנה - באישור המועצה, אם ראו לעשות כן לטובת הציבור; בסכום המגיע לעירייה שאינו ארנונה, יחליט השר, ובעירייה איתנה - תחליט המועצה, לאחר שעיינו בהמלצות ועדת ההנתות, לפי סעיף 149ד(א)2).

ביולי 2001 קבע מנכ"ל משרד הפנים נוהל למחיקת חובות, שנועד להסדיר את הליכי מחיקת החובות לפי פקודת העיריות. בנוהל נקבע באילו תנאים יותר לממוניס על המתווות במשרד הפנים, ששר הפנים הסמיך לטפל בעניין אה, למתוק חובות. בין חיתר נקבע שהמחיקה תיעשה רק אם מדובר באדם שאינו בעל נכס מקרקעין ואין בבעלותו נכס אחר בעל ערך הניתן למימוש שיש בו כדי לפרוע את החוב. תנאי נוסף, קובע כי המחיקה תיעשה רק לאחר מיצוי הליך פשיטת רגל. עוד נקבע כי בנסיבות מ*וחדות תוכל הרשות לדחות את מועד גביית החוב למועד מימוש וכויות כגון מכירת הנכס, פטירה וכיוצייב. משמעות הדבר, הנוהל התיר במקרים בהם התייב מוגבל באמצעים ובעל דירה, לפעול נגד החליב בדרך של גבייה פסיבית.

בדצמבר 2002 פרסם מנכ"ל משרד הפנים תיקון לנוהל, שנועד לאפשר לרשות מקומית למחוק לתייב את חובותיו באמצעות הסדר פשרה בינה ובינו ; בתיקון לנוהל נקבעו התנאים הנדרשים כדי למחוק חובות בדרך זו ופורט ההליך באמצעותו הס יימחקו ובכלל צה, במסגרת ההטכס ולאחר שהגובר וחיועמייש בחנו את התיק והגיעו למסקנה כי הסיכוי שהרשות תוכל לגבות בהליכים משפטיים סכום הגבוה מהסכום שבפשרה הוא נמוך, הס יאשרו בכתב את ההסדר בו ישלם התייב חלק משמעותי מחובו.

ממצאי הביקורת:

העירייה התקשרה עם יועץ תיצוני שתפקידו להכין תיקי חייבים למחיקה לפי סעיף 338 לפקודת העיריות. מדובר ביתרות חוב אשר האכיפה המנהלית אינה מסוגלת לגבות אותן מסיבות אובייקטיביות, בין היתר, עקב העובדה שהחייב אינו מחציק בנכס הניתן למימוש.

נמצא כי במשך השנים הועברו עשרות רבות של תיקים להליך מחיקה לפי סעיף 338 לפקודה. הדעת נותנת כי במקרים אלה צריכה הרשות יילצבועיי את יתרת החוב בתוך מערכת הגביה העירונית באופן שנגד התייבים, אשר ממילא אינם יכולים לשלם את יתרת החוב, לא יופעלו פעולות סרק, ואת באמצעות מתן סוג שירות/ייסימננויי מיוחד לחובות אלה ממנו ניתן ללמוד שמדובר ביתרת חוב שהרשות השתכנעה כי יש להקפיא את ההליכים נגד בעליח.

ברס, נמצא כי יתרות חוב של חייבים אלה אינן מקבלות סוג שירות מיותד במערכת הגביה העירונית.

6

8 אכיפה משפטית:

1 העברת טיפול לאכיפה משפטית:

בכל הנוגע ליתרות חוב שהרשות לא הצליחה לגבות באמצעות האכיפה המנהלית ולאתחר שחברת הגבייה סבורה שמיצתה את יכולות האכיפה הנתונות בידיה, אמורה הרשות לפעול בדרכים משפטיות. הליכי אכיפה משפטית ננקטים מכות סעיף 317 לפקודת העיריות לפיו 'י... על אף האמור בסעיפים 309-315, כל מקום שהארנונה בפיגור, רשאי ראש העיריה במקום לנקוט הליכים לפי הסעיפים האמורים, או במקום להמשיך בהם, לפתוח בהליכים לגביית הארנונה כחוב אזרחיי.

הביקורת בחנה את הליך הטיפול המשפטי בתייבים, את המעקב אחר מצבם של התיקים, איכות עדכון הנתונים במערכות המידע של העירייה והשליטה על מערך הנתונים. שהוא מטבעו דינמי ומשתנה מעת לעת.

ממצאי הביקורת:

העברת תיקים לטיפול משפטי: כאמור לעיל, נמצא כי לא קיים נוהל המסדיר את המבתניס

הקובעים וכן לא נקבעו אמות מידה באשר למועד בו יש להפסיק את פעולות האכיפה המנהליות ולהעביר את התיקים לאכיפה משפטית.

העברת התיקים מתבצעת באופן אקראי. לטענת מחלקת האכיפה, הרשות פונה מעת לעת למחלקה ומבקשת את עמדתה בקשר לתיקים שהיא סבורה כי מיצתה את הטיפול המנהלי בהם ושיש לדעתה להעבירס לטיפול משפטי.

נכון למועד הביקורת נמצא כי מתלקת האכיפה העבירה לעירייה 37 תיקים המשקפיס חוב מצטבר של 4.2 מיליון ₪ בחמישים וארבעה נכסים בהם מוצו הליכי הגבייח המנהליים.

נמצא כי השימוש שעושה הרשות המקומית באכיפה משפטית הנו קטן יחסית לתיקיס המופיעים במערכת האכיפה המנהלית.

מאגר יועצים משפטיים להגשת תביעות משפטיות:

נמצא כי לא קיים מאגר יועצים משפטיים חיצוניים לטיפול בתיקי חייבים בדרך של אכיפה משפטית.

תיקים משפטיים מקבלים במערכת הגביה קוד מעקב מיוחד אולם בתוך המחלקה המשפטית אין מערכת העוקבת אחר ניהול התיקים בידי עורכי הדין התיצונייס המנהלים את התיקיסם עבור העירייה.

לא קיים מנגנון דיווח מסודר מצד היועצים המשפטיים התיצוניים.

7

2 תיקים בלשכת ההוצאה לפועל:

מערכת ההוצאה לפועל פועלת בין יתר פעולותיה לאכיפת פסקי דין, ותביעות בסכום קצוב שאינו עולה על 75,000 ₪ באמצעי אכיפה המוסדריסם במסגרת החוק ואשר ניתן לנקוט כלפי התליב לפי בקשת הזוכה.

סעיף 66א לחוק ההוצאה לפועל, התשכ'/ז 1967 הטלת הגבלות על חייב(תיקון מס' 29) תשס"ט-

8 קובע בדלקמן:

התקיימו לגבי החייב התנאים כאמור בסעיף 66ב, ושוכנע רשם ההוצאה לפועל כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתתשב בפגיעה בחייב ובהליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על התייב, ככל הנדרש, רשאי הוא להטיל על החייב הגבלה כמפורט להלן, אחת או יותר, מיוומתו או על פי בקשה זוכה, לתקופה ובתנאים שיקבע:

(2) עיכוב יציאתו של התליב מן הארצ; הגבלה גו לא תוטל אס שוכנע רשם ההוצאה לפועל שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;

(3) הגבלת התייב כלקוח מוגבל מיותד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמייא-1981 ;

(תיקון מס' 59) תשע"ח-2018 (תיקון מסי 64) תשע"ט-2019

(4) (א) הגבלת החליב מעשות שימוש בכרטיס תיוב, כמשמעותו בחוק כרטיסי חיוב...

(6) הגבלת החייב מקבל, מהחזיק או מחדש רישיון נהיגה...

כפי העולה מהוראות החוק, אמצעי האכיפה של רשם ההוצאה לפועל מגוונים ולאחר שהרשות סברה כי מיצתה את הליכי הגביה המנהלית, השימוש בהם יש בו כדי לדרבן את החייב לשלם את יתרת חובו לרשות 1.

הביקורת בחנה את רשימת התיקים המנוהלים במערכת ההוצאה לפועל. הבדיקה נעשתה ע"פ

מספר ח.5 של העירייה:

+ הליכי הוצאה לפועל: החחיסרון בשימוש בהליכי ההוצאה לפועל נובע מהעובדה שבחלק מהמקרים נדרש פסק דין כדי לפתוח בהליכים. דברים אלה יפים גס לתיקים אשר החובות שבהם נכללים במסגרת חובות אותם ניתן לגבות ללא הליך בבית משפט ושבעניינס נעשית פנייה של החייב המתנגד להליך, או אז התיק מועבר להחלטת בית המשפט וכל הליכי ההוצאה לפועל מתעכבים, עד לאחר קבלת החלטת בית המשפט שלאחריה, אס מתקבלת.

ההתנגדות, מועבר התיק כולו לבית המשפטט.

8

הליכ? הוצאה לפועל שננקטו כלפי חייבים

מצב אישור סנום תאריך סוג התיק סטטוס | מספו התיק לשבה

סידורי התיק מסירת החיוב פתיחת

בתיק בפתיחה

1 פעיל מסירה מלאה. 1 13 פסק דין כספי פתוח 7 [] תלאביב 2 פעיל מסירה מלאה 1% 17 שטרות פתות 13 [][] חיפה - ללא ליצוג 3 פעיל מסירה מלאה 5 107 שטרות פתות 4 [] חיפה - ללא לוצוג 4 פעיל. מסירה מלאה 18 1201 תביעה על סכום קצוב פתוח 1 [ קריות 5 פעיל מטירת מלאה 26% 212011 תביעה על סכום קצוב ‏ ] פתוח 9 [ קרות 6 פעיל מסירה מלאה 155 הו תביעה על סכום קצוב פתוח 56 [ קריות 7 פעיל מסירה מלאה. 5 2121 תביעה על סכום קצוב פתות 4 [ קריות

כפי שיפורט בהמשך, נמצא כי תיק אחד בלבד נפתח בגין יתרות חוב ארנונה ולאחר שניתן פסק דין כספי (תיק 01-05092-13-7) . ברס, בתיק גה הגיע בייכ אחר מטעמה של העירייה להסדר עס התליב.

מהאמור לעיל עולה כי כלל לא קיימת אכיפה באמצעות העברת תיקים לטיפול של לשכת ההוצאה לפועל כנגד חייבים אשר האכיפה המנהלית מיצתה את עצמה בעניינם.

3 השוואת החייבים בסוג שירות 977 לחייבים במערכת כונס הנכסים הרשמל:

1 חייבים בסוג שירות 977: חייבים אשר בעניינם ניתן צו פשיטת רגל או כינוס נכסים מקבלים במערכת הגביה העירונית סוג שירות 977 ייפשייר/כונס נכסים'י.

ע"פ מערכת הגבייה העירונית ישנם 180 תיקים המצויים בפשייר/כונס נכסים. סך החוב המצטבר בתיקים אלה עומד על למעלה מארבעה מיליון ₪.

סימון תייבים אלה בסוג שירות מיוחד הנו הכרחי ומתבקש לנוכת העובדה שמרגע שניתן צו מעין ה, הרשות אינה יכולה לפעול לגביית הכספים מהתייב. יחד עס זאת נדרש הסימון על מנת שאפשר *היה לנהל הליכים מושכלים בנסיבות העניין וזאת כדי למצות את וכויות הרשות מול התייב. מנגד, הותרת חייבים שהליך פשיטת הרגל שלהם בוטל ושלא הוסרו מתוך המערכת יש בכך כדי לעצור פעולות כנגד החליב עד כדי שיהוי בפעולות האכיפה.

משכך, יש חובה מיוחדת לשמירה על עדכון החייבים המופיעים בסוג שירות וּה, באמצעות בדיקות אינטנסיביות כדי לאתר כל שינוי ברשימת החייבים המצויים בפשייר/כינוס נכסיים.

2 תיקים הנמצאים בפש''ר/כונס נכסי

בקשת פשיטת רגל: יכולה להיות מוגשת ע"י החייב או ע"י הנושה. במידה שהנושה מגיש בקשה וו

עליה להיות מבוססת על כל העילות המנויות בסעיף 7 לפקודת פשיטת הרגל ובהן בין היתר, קיומו של חוב מינימלי לנושה. בקשתו של חייב צריכה להיות מבוססת על כל העילות כמפורט בסעיף 17 לפקודה ואף בהן, אחת העילות צריכה להיות קיומו של חוב מינימלי כאמור בפקודה.

צו כינוס: משהוגשה הבקשה לפשיטת רגל היא נבחנת ע"י בית המשפט. עותק מהבקשח מוגש לכנייר

ולאחר מתן תגובתו לבקשה מקבל ביהמייש החלטה לגביה. במסגרת סמכותו יכול ביהמייש להורות על דחיית הבקשה כאמור בסעיף 14 לפקודה בעילות שאתת מהן היא שביהמייש השתכנע כי החייב

|29

יכול לשלם את חובותיו. לחילופין, יכול ביהמייש להורות על מתן צו כינוס על נכסי החייב. בהינתן צו כינוס מועברים כל נכסי החייב לפיקות הכנייר עד למינוי נאמן על הנכסים תוך חצי שנה ממועד מתן צו הכינוס .

עיבוב הליבים משפטיים נגד החייב: כאמור בסעיף 20 לפקודה, משניתן צו כינוס ניתן צו לעיכוב הליכים משפטיים נגד התליב לרבות הליכי הוצלייפ. בהתאם לכך לא ניתן להמשיך בהליכים קיימים או לפתוח הליכים חדשים כנגד החייב, אלא ברשות בית המשפט.

הגשת תביעת חוב: כאמור בסעיף 71 לפקודה, על הנושיס להגיש תביעת חוב בפני הכנייר תוך חצי

שנה ממועד מתן צו הכינוס.

במידה שהתייב והנושים לא הגיעו להסדר במהלך החצי שנה שלאחר מועד מתן הכינוס, מתקיים דיון בבקשה לפשיטת רגל במעמד הכנייר, התליב והנושיס שלאתריה ולאתר שקיבל את חוות הדעת של הכנייר מוסמך ביהמייש לקבל את אחת ההחלטות מבין אלה הנקובות בסעיף 18ה. לפקודה :

* להכריו על החייב כפושט רגל כאמור בסעיף 42 לפקודה.

להעניק לתייב הפטר מיד לאחר ההכרזה עליו כפושט רגל מן הטעם שאין בניהול הליכי פשיטת הרגל כדי להביא תועלת לנושים.

/ לדחות את בקשת פשיטת הרגל אס מחמת שהוגשה בתוסר תום לב או אס סבר ביהמייש שהתייב יכול לפרוע את חובותיו.

* לדחות את מתן ההתלטה בבקשה על מנת לאפשר לצדדים להגיע להסדר.

קבוצות הנושיס מחולקות לארבע קבוצות לפי סדר קדימות כדלקמן:

/ נושים אשר הבטיתו את עצמם באמצעות שעבוד.

/י הוצאות ניהול הליכי פשיטת הרגל כאמור בסעיף 77 לפקודה.

חובות בדין קדימה ובהם גס מיסים מוניציפליים, כמו גס שכר עבודה, דמי שכירות, חוב מזונות וכיוצייב.

/ נושים אתרים.

ממצאי הביקורת:

על מנת לעמוד על נאותות וטיב עדכון הנתונים במערכת הגביה העירונית, השוותח הביקורת את רשימת התייביס המצויים בסוג שירות 977 לרשימת התייבים הרשומים במערכת כונס הנכסים הרשמי (לחלן - הכנייר) המשמשים כבסיס המידע לנתונים שבמערכת הגביה, תוך בחינה של 55 תיקים שנבחרו לפי גובה החוב ואשר יש בהם כדי לתת תמונה משקפת על ניהול מערך החייבים

הנמצאים בפשיטת רגל או בכינוס ולהלן הממצאים:

0

השוואת חייבים המופיעים בסוג שירות 977 '/בפש''ר/כונס נכסיים מול המידע המופיע במערבת הבנייר

מספר

1

2

10

11

12

3

14

15

16

17

18

9ב

20

21

22

23

6

25

56

27

8

29

0

1

2

3

4

5

6

7

8

39

41

משלם

7

5%

8

2

9

65

11

1

20015

06

12

8

27

6

34

222007

048

2.008

28

77

וכ

146

5

8

(יאז?)

28

4

209

58

38

1

(צ]

11

78|

5

000

2

2

018

03

6

ז*יחוי משלם

5"

26

8

72(

00

6

12

3

91

8

08

8

8

22077

34

25

%6 "2

0

28

2

64

16

55

20008

206

4

08(

29

8

08

8

5

8

07

49

0008

2

2

76

1

07

סטטוס בבנייר

אין פרטים.

אין פרטים.

אין פרטים

אין פרטים

אין פרטים

אין פרטים,

אין פרטים

אין פרטים.

בקשה נמחקה/נדחתה.

בקשה נמחקה/נדחתה.

בקשה נמחקה/נדחתה.

בקשה נמחקה/נדחתה.

בקשה נמחקה/נדחתה.

בקשה נמחקה/נדחתה

בקשה נמחקה/נדחתה.

בקשה נמחקה/נדתתה.

בקשה נמחקה/נדחתה.

בקשה נמחקה/נדחתה.

בקשה נמחקה/נדתתה.

הסדר.

הפטר

הפטר

הפטר

הפטר

הפטר

הפטר/צו פשיטת רגל

ניתן צר כינוט.

ניתן צו כינוס.

ניתן צו כינוס.

ניתן צר כינוס.

נלתן צר כינוס.

נלתן צר כינוס.

ניתן צו כינוס.

ניתן צר כנוס.

נלתן צו כינוס.

ניתן צו כינוס.

ניתן צו פשיטת רגל.

ניתן צו פשיטת רגל

ניתן צו פשיטת רגל.

מיתן צו פשיטת רגל.

ניתן צו פשיטת רגל.

1

הערות.

סגור

סגור

סגור

ביטול צו כינוסי

סגור

ביטול צו כינוט.

סגור

לא נפתת תיק נגד החייב.

סגור

סגור

תעודת הזהות על תושב אחר.

לא נפתח תיק נגד החייב.

תעודת והות של תושב אחר.

2 72 10 ניתן צו פשיטת רגל לא נפתח תיק נגד החליבת.

43 08 72 ניתן צו פשיטת רגל

4 3 90 ניתן צו פשיטת רגל.

45 3 3 ניתן צו פשיטת רגל.

46 ב 258 ניתן צו פשיטת רגל.

47 108 2 ניתן צר פשיטת רגל

8 28 255 ניתן צו פשיטת רגל.

₪ 6 977 ניתן צו פשיטת רגל.

50 21 3 ניתן צו פשיטת רגל.

51 3 16 ניתן צו פשיטת רגל.

52 008 2 ניתן צו פשיטת רגל לא נפתח תיק נגד החייב.

3 7 נוי ניתן צו פשיטת רגל

ניתן צו פשיטת רגל.

5% 0 12 לחייבת. בקשת החייב נמחקה.

5 159 72 צו פירוק

כאמור בטבלה נמצא חוסר הלימה בין שני בסיסי נתונים אלה קרי, הנתונים המופיעים במערכת הגביה העירונית בסוג שירות 977 אינם זהים למידע הנמצא במערכת הכנייר כפי שיפורט להקן.

אי מחיקת חייבים ממערכת הגביה העירונית לאחר שקיבלו הפטר:

נמצאו תחמישה משלמים במערכת הגביה העירונית שבעניינס נתן בית המשפט הפטר.

הביקורת מעירה כי משניתן הפטר יש למחוק את כל החובות שצבר התייב בתקופה של עד למועד הבקשה לקבלת צו לפשיטת רגל/כינוס נכסים. ברס, נמצא כי יתרות החוב לא נמחקו מחשבונות המשלמים. מדובר במצב לא תקין שיש לתקנו לאלתר.

חייבים שצריכים להיגרע מרשימת החייבים שניתן בעניינים צו - סוג שירות 977:

כעולה מהנתונים לעיל, 19 חייבים אשר קיבלו סוג שירות 977 א*נס מופיעים נכון למועד הביקורת במערכת הכנייר ומשום כך דינם היה להיגרע מתוך החייבים בטסוג שירות 977.

באחד עשר מקרים הבקשה נמחקה או נדחתה ומשום כך דינה לצאת מרשימת החייבים בסוג שירות 977: (משלמים 307100461, 34154898, 60630878, 6549878, 317340578, 7, 34784336 336442785, 200388494, 35954890, 2644728 ).

שמונה משלמים אינם מופיעים במערכת הכנייר ולכאורה ייתכן כי משלמים אלה לא נמצאים בהליך פשיטת רגל כלל (זיהוי משלמים 515485415, 512036104, 15178, 2, 31478860, 57877276, 19222, 515967693)

חוסר זהות חייבים במערכת הגביה העירונית מול מערכת הכני'ר:

נמצאו שני מקרים בהם לא הייתה זהות בין המשלם המופיע במערכת הגבייה תחת סוג שירות 977 לבין החייב במערכת הכנייר (משלמים 26995399, 8270).

נמצאו חייבים אשר מופיעים תחת יימספר משלסיי או י'וּיהוי משלסיי שאינם תואמים את מספר תעודת הזהות שלהט, או את מספר ח.פ של החברה/העסק התייב ולפיכך, במקרה

2

הטוב ניתן היה לאתרס באמצעות השם המלא או שלא ניתן היה לאתר אותם כלל (משלם 2, 16646, 8270, 3532).

נמצא כי משלם אחד מופיע בשלוש צורות שונות בסוג שירות 977 במה שנראה כמו פתיחת חשבון משלם שתכליתו מלכתחילה להתחמק מתשלומי ארנונה באופן שלאחר סגירת העסק לא ניתן יהיה להיפרע מהחובות. הביקורת מעירה כי תופעות מעין אלה ניתן לצמצם באמצעות עדכון כרטיס המשלם בעת פתיחתו, בפרטים כגון תסקיר, תקנון, תעודת רישום ומורשי חתימה של בעלי החברה באופן שניתן יהיה לפעול ביתר קלות כנגד הבעלים ומורשי החתימה בדרך של הרמת מסך.

אי ביצוע פעולות אכיפה נגד חייב שלא קיבל צו:

נמצאו מקרים בהם כרטיס המשלם הנו על שם שני בני הזוג. משכך, ניתן לפעול בהליכי אכיפה כנגד שני בני הזוג. ברס, מתלקת האכיפה השעתה את פעולות האכיפה נגד חליב אחד בשל היות בן זוגו בהליך של פשייר/כינוס נכסים, בה בשעה שלא הייתה כל מניעה לפעול נגד בן הצוג השני אשר בעניינו לא הוגשה בקשה לפשייר/כינוס נכסים.

תגובת מחלקת האכיפת:

חייבים הנמצאים בטיפולנו ורק אחד מבני הזוג נמצא בפשייר הנוהל הוא לפעול כנגד בן הזוג (במידה ורשום שאינו נמצא בפשייר). נמצא כי בשני מקרים לא בוצעה פעילות כנגד בן הווג שלא נמצא בפשייר - טופל ורוענן הנוהל.

הערת הביקורת:

אי עדכון רשימת החייבים מהווה ייתעודת ביטוחיי לאותם חייבים אשר נמצאים תחת סוג שירות 7, הגם שנגרעו ממערכת הכנייר ואת כיוון שכנגד חייבים שבעניינס יש צו, עוצרת המערכת העירונית את כל פעולות האכיפה נגדם. הביקורת סבורה כי עס תום הסבת מספרי המשלמים במערכת הגביה לפי מספרי תעודת הוהות שלהם י,קל על מערך הגביה לעדכן את מסד הנתונים בצורה מהירה ויעילה יותר.

3

2 תביעת חוב:

אחד הכלים שיש לרשות במקרה שתייב נכנס להליך של פשייר/כינוס נכסים הוא הגשת תביעת חוב נגד החייב. מרגע שנודע לרשות כי חייב מצוי בסטטוס זה, עליה לפעול במהירות על מנת לשמור על זכויותיה בתיק באמצעות הגשת תביעת חוב.

תביעת תוב היא הליך משפטי המאפשר לנושה לגבות חובות מחברה שנמצאת בהליכי פירוק וכך גם מיתידים, אנשים פרטיים שנכנסו להליכי פשיטת רגל. בדרך כלל רוב תביעות החוב של נושיס שאינם מובטחיס (ולעיתים גס של נושים מובטחים) מאלצות את הנושיס להסתפק בסכומים נמוכים יותר מהטסכוס התוב המקורי - ואת לאור ריבוי התחובות של התליב והעדר היכולת לפרוע את כולם.

סעיף 71 לפקודת פשיטת הרגל קובע באשר לחובות בני תביעה כל ייחוב וחבות קיימים או עתידים, וודאיס או מותנים, התליס על התייב ביום מתן צו הכינוס, או שיחולו עליו לפני הפטרו עקב התחייבות לפני מתן הצו, יהיו חובות בני תביעה בפשיטת רגליי.

ברס, תביעת חוב כפופה למגבלות הדין, יש להוכיח את התוב בפני הגורם הרלוונטי ולהגיש את התביעה תוך פרק זמן מוגבל, בכפוף להוראות הדין. הגשת תביעת חוב באיתור עלולה להביא לכך שהתביעה לא תאושר.

ממצאי הביקורת:

נמצא כי במחלקה המשפטית יש דיווח על 116 תיקיםס בהם הוגשה תביעת חוב במערכת הכונסי הרשמי.

ניהול רישום חייבים שהוגשה נגדם תביעת חוב:

הביקורת מציינת כי רשימת החייבים נגדם הוגשה תביעת חוב ומנוהלת בלשכת היועמייש של העירייה אינה מכילה אלא העתקים ממכתבים שנשלחו מטעם הכונס הרשמי המאשרים קבלה וקליטה של תביעות החוב אשר הוגשו נגד המשלמים. מכתבים אלה מקובציס בתוך מתיצה בתוך ה 020800%) אולם לא קיים מידע בתוכנה או במערכת מעקב ייעודית שתכליתה לעקוב אס תביעות החוב התקבלו או נדתו או שמא לא ניתנה עדיין תשובה בעניינם מטעם הכנוס הרשמי.

הביקורת סבורה שיש לפעול להקמה ולעדבון מערכת מעין זו באופן שוטף במחלקה המשפטית.

נוכח העובדה כי במערכת הגביה העירונית ישנם 180 בעלי חוב הרשומים במערכת האוטומציה בסוג שירות 977 ומנגד הוגשו תביעות חוב כנגד 116 משלמים הרי שלאור נתונים אלה עולה, כי ב - 64 תיקים לפחות, העירייה לא הגישה תביעת חוב באופן שימנע ממנה לקבל את חלקה ברכושו של פושט הרגל.

הביקורת ערכה השוואה בין התיקים המופיעים תחת סוג שירות 977 במערכת הגביה העירונית לבין התיקים המדוותיס במחלקה המשפטית כתיקיס שהוגשה בהם תביעת חוב.

44

השוואת חייבים המופיעים בסוג שירות 977 מול חייבים שהוגשה נגדם תביעת חוב

סה'יב

מספר סטטוס במערכת מקרים

: תיקים בסוג שירות 977 פשייר/כונס נכסים 100

0 תיקים בלשכת היועמייש שהוגשו בחס תביעות חוב 116 3 תיקים בסוג שירות 977 שלשכת היועמייש הגישה בהט תביעות חוב 39 0 תיקים בלשכת היועמייש שהוגשה בהם תביעת חוב ולא מופיעים בסוג שירות 977 3 | 77 / תיקים בסוג שירות 977 שאינם מופיעים כתיקיס שהוגשה בהם תביעת חוב. 3 | 141

הדעת נותנת כי משנודע שמשלם נמצא בהליך של בינוס/פש'יר, על הרשות המקומית לפעול במהלרות ובמועד הקבוע בחוק על מנת להגיש תביעת חוב.

ברס, מהשוואת התייבים המופיעים בתיקיית ה %סס 1 טס, נמצא כי מבין מאה ושמוניס התיקים הנמצאים במערכת האוטומציה תחת סוג שירות 977, בשלושים ותשעה תיקים בלבד הוגשה תביעת חוב נגד החליבים, שסך החובות בתיקים שלהם עומד על 877,141 ₪. מכאן ששבעיס ושבעה תיקים הידועים כתיקים בהם הוגשה תביעת חוב, אינם מופיעים ברשימת המשלמים המצויים בסוג שירות 7

מדובר אס כן במצב לפיו מערכת הגביה העירונית אינה מעודכנת באשר לאותם שבעים ושבעה תיקים אשר אמורים להופיע בה כתיקיס המצויים בפשייר/כונס נכסים.

הערת הביקורת:

הביקורת מעירה כי מעקב לא יעיל אחר תיקים אלה יש בו כדי להביא למצב בו בקשה לתביעת חוב שתוגש, עלולה להידחות ע"י הכונס הרשמ? בשל איחור בהגשתה ומשום כך יש להקפיד ולקיים מעקב אחר תיקים המצוליס תחת סוג שירות 977 על מנת לוודא כי הרשות מבטיחה את וכויותיה באותם תיקים.

נוכת הצורך בשמירה על מערכת גביה עדכנית, אשר בין היתר תמנע ביצוע פעולות כנגד חייבים אשר מצויים בהליך של פשיטת רגל, יש לבצע התאמה ועדכון סוג שירות 977 באותם שבעים ושבעה תיקים המצויים בפשייר/כינוס נכסים ושטרס עודכנו במערכת.

הביקורת מציינת כי בניית מסד נתונים באשר לתייבים נגדם הוגשה תביעת חוב הנה הכרתית ויש לפעול על מנת ליצור בסיס נתונים המשקף את המציאות אשר מעת שהושלם, יש לעדכן אותו באופן מידי כל אימת שנתקבל מידע חדש.

סיכום הממצאים מעלה את התמונה כדלקמן:

המעקב אחר תיקים בפשייר /כונס נכסים אינו מעודכן דיו והוא כולל פער בין הרשימה המנוהלת במערכת הגביה למצב בפועל במערכת הכנייר. פער וה יש בו מחד כדי להשהות שלא לצורך פעולות

5

אכיפה כנגד חייבים אשר המערכת מוהה אותם כמצויים בהליך המונע מהעירייה לפעול נגדם באכיפה מנהלית או משפטית ומאידך, כדי לפעול נגד תייבים (בניגוד לחוק) אשר קיבלו הפטר שיש בו כדי למחוק את יתרת החוב של התליב לרשות המקומית.

6 תיקים שהועברו לאכיפה משפטית באמצעות עורכי דין חיצוניים:

ככלל, נוטה הרשות להטיל את מלוא יהבה על הגביה המנהלית בהיותה קלה ומהירה יותר ואף חוסכת בעלויות, הן לרשות המקומית והן לחייב.

מן הטע הזה נמצא כאמור כי הרשות המקומית לא פעלה כלל בדרך של אכיפה משפטית כנגד חייבים.

במסגרת פיילוט שביצעה, העבירה העירייה עשרות תיקים לטיפולס של שני עורכי דין חיצוניים לשם בדיקת האפקטיביות של הגשת תביעות אזרחיות כנגד חייבים וכמוצא אחרון.

שלושים ושבעה תיקים טופלו טרם ההעברה באכיפה מנהלית. מבין אלה, 18 תיקיסם המשקפים יתרת חוב של כ 3.4 מיליון ₪ בעשרים ושלושה נכסים, הועברו לטיפולו של עו"ד עוורה. 22 תיקים המשקפים יתרה של 0.8 מיליון ₪ בשלושים ואחד נכסים, הועברו לטיפולו של עו"ד חננאל.

נמצא כי במערכת הגביה ישנו ''קוד מעקביי הניתן לחייבים אשר התיק שלהם הועבר לאכיפה משפטית. עורכי הדין המטפלים בתיקים אלה מקבליט קודי מעקב שונים (ייקוד 8 יי עו"ד עוורה, ייקוד פיי עו"ד תננאל).

חוסר זהות בין הנתונים במערכת הגבייה לבין התיקים שנמסרו בפועל לב''כ העירייה:

נמצא חוסר והות בין סך החייבים תחת קוד מעקב 'י8 יי, 12 תייבים, לבין התיקים המצויים בטיפולו בפועל, סה"כ 22 תיקים.

כן נמצא חוסר והות במספר החייבים המדוותיס בקוד מעקב ייפיי, 20 חליבים, לבין סך התייבים המטופלים בפועל, סה"כ 31 תיסים.

1 תיקים בטיפול משרד עוי'ד עזורה:

נמצא כי הרשות המקומית התקשרה בחודש יולי 2014 עס משרד עו"ד עוורה (להן - המשרד או עוורה או בייכ העירייה) לצורך ט

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]