פרוטוקול ישיבת מועצת העיר מס' 02/2010

עיר: קרית שמונה
קטגוריה: ישיבת מועצת העיר
תאריך: 07/02/2010
שעת התחלה: 18:00
מקור: הקובץ המקורי באתר קרית שמונה

ב"ה

פרוטוקול ישיבת מועצת העיר מס' 2-2010 מן המניין שהתקיימה ביום ראשון כ"ג בשבט התש"ע ה-7 בפברואר 2010 בשעה 18.00 באולם הישיבות בעיריית קריית שמונה

נכחו:

הרב ניסים מלכה – ראש העיר

ד"ר יפעת שאשא-בטון – הממונה על תיק החינוך והרווחה מר עמרם שחר - מ"מ וסגן ראש העיר

מר אשר פיניאן - חבר מועצת העיר

מר גבי חסין – חבר מועצת העיר

מר עופר אדר -חבר מועצת העיר

מר יגאל בוזגלו – חבר מועצת העיר

מר יורם ממן - חבר מועצת העיר

מר מאיר לוי - חבר מועצת העיר

מר בנציון יעקב -חבר מועצת העיר

גב' אניה ורניק - חברת מועצת העיר

נעדרו:

ד"ר בוריס סידלקובסקי – חבר מועצת העיר

הגב' אהובה סירוגין - חברת מועצת העיר

חברי הסגל:

מר אלי כהן – מנכ"ל העירייה

מר אריאל בר יוסף – היועץ המשפטי של העירייה

מר פינטו אברהם – מבקר העירייה

מר יגאל פנחס - גזבר העירייה

רשמה: הגב' פאני זפרני –מזכירת וועדות העיר

על סדר היום:-

1. משאבים-החכרת משנה לסוכנות (יוצג ע"י היועהמ"ש).

2. וועדת ערר-אישור הרכב שני לוועדה-עו"ד ימית ינאי, עו"ד אלי לוי, מר יעקב כהן.

3. הוספת חברים לדירקטריון החכ"ל: מר יגאל פנחס-גזבר העיריה, מר אריה רפופורט-מהנדס העיר

4. אישור תברי"ם (מצ"ב טבלה).

5. מבקר העיריה-אישור הסכם פשרה (יוצג ע"י הגזבר).

6. הרכב וועדת חינוך-הגדרת ראש העיר, כיו"ר הוועדה וקביעת נציגי ציבור כמשקיפים לפי חוק.7

7. סקירה-מערכת החינוך (יוצג ע"י סגנית ראש העיר ממונה על החינוך הגב' יפעת שאשא-ביטון).

8. ענייני עובדים.

אלי כהן:

אני פותח את ישיבת מועצת העיר מס' 2-2010 מן המניין.

הרב נסים מלכה: כדרכנו נפתח את הישיבה בדברי תורה. בשבת האחרונה קראנו בפרשת יתרו. פרשת

יתרו שעוסקת במעמד הר סיני כתוב:"וישמע יתרו כהן מדיין...."רש"י שואל מה השמועה ששמע יתרו?

רש"י משיב במקום: משמע שמע: על מלחמת עמלק וקריעת ים סוף".

מה המיוחד בעמלק שהביא אותו לעזוב את מדיין ולהתעסק בישראל . עם ישראל נלחם בהמון מלחמות וכאן זו מצוות זכור אשר עשה לך עמלק. מחה תמחה את זכר עמלק. זו שיטה, עמלק זו תרבות ודרך להחדיר סדק בתוך עם ישראל. עמלק רוצה להחליש את האמונה ולערער את הדבקות, את כוח האמונה.

../2

-2-

עמלק עושה זאת בשיטה של לחץ על החלשים, הוא מנסה לערער להם את האימון ומכניס בהם ספקות. אך עם ישראל הוא חזק נחוש ומלא אמונה לקבל את התורה.

אלי כהן: נפתח בהצעה לסדר היום של בן ציון יעקב:

בנציון יעקב:

בקריית שמונה ישנם מספר קבלנים בתחומים השונים: קבלני פיתוח, בנייה חשמל ושיפוצים, כולם קבלנים בעלי רישיון וניסיון בתחומם. עיריית קריית שמונה לדורותיה תמיד טיפחה את הקבלנים המקומיים, באחרונה אנו עדים לניסיונות להעביר את כל תקציבי הפיתוח למשכ"ל ובכך למנוע תחרות הוגנת של הקבלניים המקומיים.

עיריית קריית שמונה קוראת להעדיף תוצרת קריית שמונה. עיריית קריית שמונה כמדיניות לא תעביר את תקציבי הפיתוח למשכ"ל.

הרב נסים מלכה: המכרזים פתוחים לכל קבלן מקריית שמונה, במכרזים גדולים אנחנו נמצאים בהתלבטות, העבודה היחידה שעברה ממשכ"ל היא ההסעות, לגבי מכרזים אחרים המכרזים פתוחים לכל

עם ישראל. מבחן היעילות הוא המבחן העיקרי, המהנדס בודק את הדברים כרגע.

עמרם שחר: במכרזים עם משרד הביטחון לא כל ספק יכול להשתתף במכרזים גדולים, יש קריטריונים

ותנאי סף .

אשר פיניאן: אין מדיניות להוציא מכרזים למשכ"ל, הכל נבדק לפי העניין, אנחנו פועלים לפי חוק המכרזים.

אין הצבעה על ההצעה לסדר היום של בן ציון יעקב.

חזרה לסדר היום המתוכנן:

1. משאבים-החכרת משנה לסוכנות (מוצג ע"י מר אריאל בר יוסף היועץ המשפטי ):

מתנ"ס אשכול היקצה לשימושה של עמותת "משאבים. קיים הסכם ההקצאה ובהתאם להחלטת מועצת העיר מס' 7/2008 בישיבתה מן המניין וכן אישור משרד הפנים מיום 5 בנובמבר 2008 וביום 28 בדצמבר 2008 נחתם הסכם הקצאה לשימושה.

הסוכנות היהודית פנתה אלינו להסב אליה בחכירת משנה את שטח מבנה אולם ההתעמלות שבתוך המתחם, חכירת המשנה נדרשת כדי שאפשר יהיה לקבל את התרומה בסך 850,000 $ ובנוסף לתרומה בסך 970,000 $ שגייסה עמותת משאבים, התרומה תשמש כדי להסב את המבנה לשמש חדרי טיפול, כיתות הדרכה, משרדים וכו'. צורפה לבקשה גם טיוטא של הסכם מוצע בעניין חכירת המשנה.

מועצת העיר מתבקשת לאשר את ההתקשרות ולאחר מכן תעשה פנייה למשרד הפנים לאישור ההתקשרות.

הצבעה: מי בעד?: הרב ניסים מלכה, ד"ר יפעת שאשא-ביטון, מר עמרם שחר, מר אשר פיניאן,

מר גבי חסין, מר עופר אדר, מר יגאל בוזגלו, מר יורם ממן, מר מאיר לוי , מר בנציון יעקב וגב' אניה ורניק.

החלטה: אושר פה אחד לאשר חכירת משנה את שטח מבנה אולם ההתעמלות שבתוך מתחם מתנ"ס אשכול.

2. וועדת ערר-אישור הרכב שני לוועדה-עו"ד ימית ינאי, עו"ד אלי לוי, מר יעקב כהן

יגאל פנחס: יש קושי לכנס את הוועדה. יש לנו הרכב חדש ואני מבקש לאשר את החברים.

הרב ניסים מלכה: מי בעד?

הרב ניסים מלכה, ד"ר יפעת שאשא-ביטון, מר עמרם שחר, מר אשר פיניאן, מר גבי חסין, מר עופר אדר, מר בנציון יעקב וגב' אניה ורניק.

מתנגדים: מר יגאל בוזגלו, מר יורם ממן.

נמנע: הרב מאיר לוי

החלטה: ברוב קולות אושר הרכב שני לוועדת ערר.

../3

-3-

3. הוספת חברים לדירקטריון החכ"ל: מר יגאל פנחס-גזבר העיריה, מר אריה רפופורט-מהנדס העיר

הרב ניסים מלכה: בדריקטריון אמורים להיות 9 חברים מהם 3 חברי מועצה: עמרם שחר,יגאל בוזגלו

ואשר פיניאן והשאר הם חברים בדריקטוריון.

אלי כהן: מי בעד?

הרב ניסים מלכה, ד"ר יפעת שאשא-בטון מר עמרם שחר, מר אשר פיניאן, מר גבי חסין, מר עופר אדר, מר יגאל בוזגלו, מר יורם ממן, מר מאיר לוי , מר בנציון יעקב וגב' אניה ורניק.

החלטה: אושר פה אחד הוספת החברים לדירקטריון החכ"ל: מר יגאל פנחס-גזבר העיריה, מר אריה

רפופורט-מהנדס העיר.

4. אישור תברי"ם (מצ"ב טבלה).

תב"רים למועצה ליום 7.2.10

.../4

-4-

אברהם פינטו יצא מן הישיבה!

5. מבקר העיריה-אישור הסכם פשרה (יוצג ע"י הגזבר):

שכרו של המבקר הופחת ל-75% . המבקר תבע את העירייה ובקש להשיב לו את ההפחתה.

הרב מאיר לוי:

אין זה מכובד לדון בענייני שכר הבכירים בפני קהל . זהו נושא רגיש, בואו נשמור על כבודם של החברים כך נהגנו בעבר וכך ננהג גם עתה. זה לא נכון לעשות זאת בפני קהל .

(הוחלט לדון בסעיף 5 קרי: מבקר העירייה ולהעבירו בסעיף 8 על סדר היום: ענייני עובדים ).

אברהם פינטו נכנס לישיבה!

6. הרכב וועדת חינוך-הגדרת ראש העיר, כיו"ר הוועדה וקביעת נציגי ציבור כמשקיפים לפי חוק.

הרכב ועדת החינוך תיקון להחלטה לישיבת מועצת העיר 1/2009- מי שצריך לשבת כיו"ר הוא ראש העיר.

אלי כהן: מי בעד?

החלטה: אושר פה אחד: הרכב ועדת החינוך תיקון להחלטה לישיבת מועצת העיר 1/2009- מי שצריך

לשבת כיו"ר הוא ראש העיר.

7. סקירה-מערכת החינוך (יוצג ע"י סגנית ראש העיר ממונה על החינוך הגב' יפעת שאשא-ביטון):

הרב ניסים מלכה:

"אני רוצה לומר בצורה ברורה , כאיש חינוך, הייתי הרבה שנים בחינוך ונמצא אתנו איש חינוך מר אשר פיניאן . טובת המטרה שלנו להעניק חינוך טוב לילדנו בקריית שמונה. לכולנו אכפת מהנכדים שלנו שיגדלו ויתחנכו ולכן כל המטרה שלנו לעשות ולשפר את האווירה החינוכית והסביבתית.

בשנה הבאה נוסיף עוד יותר. תכליתה של התוכנית ליצור שינוי מהותי ל- 15 שנים הבאות.

זו תוכנית וזה תהליך ארוך ומקצועי שעסקנו בו בשנה זו וצריך לשדרג את מערכת החינוך בקריית שמונה, לא לדרוך במקום , לא ליסוג לאחור אלא להתקדם. במערכת החינוך שלנו יש הרבה דברים טובים אני רוצה ושואף להפוך את מערכת החינוך שלנו למצוינות ולהשיג תקציבים.

יש לנו את השלד הראשון, זאת האמונה , הצגנו בפני הפיקוח והנהלת המחוז את תוכנית מערכתית לעיר כולה. צריך לעבוד בשיתוף עם אגף החינוך, מנהלי בתי הספר, מורים והורים כולם יהיו שותפים.

מדובר בתוכנית מקיפה עם יעדים, ומטרות לטווח ארוך.

יגאל בוזגלו:

האם שיתפתם את המורים, ההורים, את חברי מועצת העיר בגיבוש התוכנית? אני מבקש שתראה לנו את התוכנית על מה אתה מדבר. איפה התוכנית.

הרב ניסים מלכה:

זוהי תוכנית קדם אסטרטגית, בשנת הלימודים תשע"א התוכנית מתמקדת בשלושה יעדים: קידום הישגים, פיתוח המשאב האנושי וחיזוק הקשר בין בית הספר לקהילה,יינתן חיזוק להעצמת מערכת החינוך תוך מעקב צמוד. המטרה היא לחזק את בית הספר "המגינים". התוכנית הוצגה בפני חברי הנהלת העיר ואושרה. אנחנו מייצגים מתווה של תוכנית, אנחנו רוצים ליצור רצף לימודים סטנדרטיים ואחידים.

והיעדים הם:

* השבחת כוח האדם – מנהיגות ניהולית בתוך בתי הספר.

* קשרי קהילה בבית הספר מתוך חשיבות רבה לכל התהליך וניצול המשאבים.

.../5

-5-

אני רוצה להעביר את רשות הדיבור לסגניתי הממונה על תיק החינוך הגב' יפעת שאשא-ביטון.

(האווירה הייתה טעונה ומתוחה מצד הורים, מורים ואנשי חינוך שגדשו את אולם הישיבות ושיסעו בדבריהם בפעם אחר פעם).

ד"ר יפעת שאשא ביטון:

ראש העיר הציג באופן מפורט כמו שהוצג כאן נבנתה תוכנית אחת עירונית. שלגביה אין בעיה היות והיא התקבלה בהליך נכון עוד בינואר בשנה שעברה ועם כל הגורמים הנוגעים בדבר . על התוכנית העירונית החינוכית הבאה לשדרג הישגים במקצועות המתמטיקה והאנגלית.

התוכנית האסטרטגית היא מתווה כללי, היא נבנתה בשיתוף נציגי הורים.

בשל האווירה שנוצרה ובגלל דים-אינפורמציה שנזרקה לחלל האוויר. כל הדיבורים על בית הספר דמוקרטי כזה או אחר, אינם קיימים. אתם מתמרמרים על דברים שאינם.

יש מתווה של תוכנית בשני שלבים, הראשון הוא חיזוק בית הספר "מגינים". המודל החינוכי טרם נבנה והוא יבנה בשיתוף איש מקצוע מר יעקב הכט שבנה והוביל מודל של בית ספר דמוקרטי מודל חינוכי ברמה עירונית, ננהל שיח עם מנהלי בתי הספר, אנחנו מאמינים שנגיע אליו ונוכל לדבר עם המורים.

הייעוד לשמו באתי הוא לחולל שינוי במערכת החינוך, כל תהליך של שינוי הוא דבר קשה וצפוי להתנגדות ובעיקר כשמדובר על שינוי, אך משום שאנו מאמינים בתוכנית ורואים את הסיכוי הטמון בה, אנו נמשיך להוביל אותה בנחישות. זוהי הזדמנות להעניק לילדנו חינוך איכותי יותר ולאפשר להם סיכוי גדול יותר משאנו מאפשרים היום.

מר בנציון יעקב:

אני קורא לך ראש העיר תקפיא את התוכנית הזו לשנה, יש לך מתנגדים באופוזיציה ובקואליציה.

אלי כהן: זו הצגת תוכנית המתווה ואין היום הצבעה.

הרב מאיר לוי:

סגירת בית הספר משמעה סגירת שכונה שלמה, והחוכמה שלנו כאן לא לסגור מסגרות חינוך וצריך לחזק את המסגרות בהם בנינו לומדים.

הרב ניסים מלכה: משיב לקריאות הקהל שישב באולם:

"אני אגיע עם כל צוות החינוך להופיע בשני ההורים ןלענות על כל השאלות. אני מוכן להידיין אתכם ולהסביר את התוכנית. תנו לחברי מועצת העיר לשמוע את תוכנית המתווה.

אלי כהן: "אני נועל את ישיבת מועצת העיר עד שראש העיר ייפגש עם מנהלי בתי הספר."

הישיבה ננעלה!!

_______________ _________

הרב ניסים מלכה אלי כהן

ראש העיר מנכ"ל העירייה

י"ד בכסלו תש"ע

1 בדצמבר 2009

וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם"

משלי פרק ג' פסוק ד'

מר יוסי לוי

מנהל מנהל חברה ונוער

משרד החינוך והתרבות

ירושלים

מר לוי הנכבד,

הנדון: חידון התנ"ך הארצי לנוער

בסימן: "ירושלים בירת ישראל"

חידון התנ"ך לנוער בחסות מינהל חברה ונוער במשרד החינוך, מהווה תהליך חינוכי הנמשך לאורך כל שנת הלימודים.

הבקיאות והשינון הם אמצעי מעולה ליצירת תשתית תרבותית משותפת. הכרת התנ"ך היא דרך לגשר על פערים ומחלוקות והבלטת שותפות הגורל והאחדות.

תרומתו של עם ישראל לאנושות מובעת בכינויו "עם הספר" עם שהנחיל לאנושות כולה את ספר התנ"ך.

לרגל חגיגות ה-60 לייסוד קריית שמונה, ברצוני לקיים ברוב פאר והדר את חידון התנ"ך הארצי אשר יתקיים ב"ה ביום שלישי א' ניסן תש"ע ה-16 במרס 2010 בעירנו.

רוח חדשה, מלאת תקווה אופטימיות מנשבת ברחובות העיר קריית שמונה, לא עוד עיר מוכת קטיושות, אלא עיר הנושאת פניה קדימה בתנופת פיתוח ועשייה, במרכזי תרבות ואומנות, ברשת חינוך מקיפה מהמתקדמות ביותר בארץ ורוכשת לעצמה את המעמד הראוי לה:

בירת הצפון, עיר ומחוז ומטרופולין של אצבע הגליל, היושבת בין הרי נפתלי, חרמון וגולן, בארץ פלגי מים, במגוון רחב של אתרי ביקור רבי עניין של אתרי מורשת, הסטוריה, התיישבות, ארכיאולוגיה, טבע נוף, מים מתחמי נופש, במורדות הרי נפתלי הטובל ביערות וצופי על עמק החולה והחרמון ובצומת הדרכים החשוב ביותר לסורייה ולבנון: ומייחלת לפתחו של השלום ולפתיחת מעברי הגבולות עם סורייה ולבנון.

עיר יפה, שיש בה אנשים נהדרים, היפה שבה שזו משפחה אחת גדולה, מחוברים וגאים בעירם ובשימור אופייה המיוחד, עיר ירוקה מוקפת כולה ירוק, תוך שמירה על ערכי הטבע והנוף המצויים בה, מפותחת ואטרקטיבית המציעה איכות חיים גבוהה והמהווה מקור משיכה לתושבי האזור ולאוכלוסייה חדשה בתוכה ותושביה גאים לגור בה.

.../2

-2-

גאוותה הגדולה היא ששניים מבניה הם טייסי קרב, תושביה אנשים גאים, יוצרים בתוכה ומתפרנסים בה בכבוד.

מר לוי הנכבד,

כולי תקווה שבכוחות משותפים נצליח לחבר קהלים רבים אל התנ"ך, לרתום את כל הגורמים הרלוונטים לקיום חידון התנ"ך הארצי בשנה זו בעירנו קריית שמונה.

לתשובתך אודה!

בכבוד רב,

הרב ניסים מלכה

ראש העיר

העתקים: מר יוסי כיטוב – מנהל מנהל נוער משרד החינוך והתרבות מחוז הצפון מר פנחס נריה – עורך ומנחה חידוני ן התנ"ך בארץ ובתפוצות ד"ר יפעת שאשא ביטון – סגנית ראש העיר וממונה על תיק החינוך הגב' תמי לוי – מנהלת אגף החינוך

מר אלי כהן – מנכ"ל העירייה

חברי הנהלת העיר

ירושלים היא העיר המקודשת והנערצת ביותר במסורת היהודית ובית היוצר לדמותה ורוחה. בירושלים נבנו בית המקדש הראשון והשני, שסימלו את עצמאותו הדתית והמדינית של עם ישראל: כאן נתמצתה באופן המלא ביותר האמונה באל אחד, שהחלה בסיפור העקדה, ומצאה את ביטויה הנשגב ביותר בחזון הנביאים.

ערכי היסוד שנתגבשו בירושלים ייחדו את עם ישראל במשך דורות, נטעו בו את החיוניות והיעוד להמשך קיומו, וסופו והיה לנחלת האנושות.

כשם שירושלים ובית מקדשה היו הביטוי הנשגב ביותר לעצמאותו המדינית והדתית של עם ישראל, היה חורבן הבית לאסון הגדול ביותר בתולדותיו, והוא סימל את הזמן שבו חדל ישראל להתקיים כעם חופשי היושב בארצו והיה לפזורה בין הגויים.

הערגה לשוב לירושלים ולבנות את בית המקדש הפכה לאחד מסימני ההיכר הייחודיים לעם ישראל ובאה לידי ביטוי בכיוון התפילה ותובנה כנאמר: "לירושלים עירך ברחמים תשוב". זכרה של ירושלים והאמונה בתקומתה ליכדו את היהודים בפזורה, סייעו להם להתגבר על גזירות ורדיפות בכל הדורות ונטעו בלבם את הכיסופים לשוב אליה ולחזות בבניינה

הקשר המיוחד בין עם ישראל לעיר המקודשת, מצא את ביטויו גם בספרות וביצירה העברית. בעיני עגנון ירושלים היא נקודת המגע בין העם לקב"ה ותמצית האהבה ההדדית שביניהם; ירושלים היא מרכזו של העם היהודי ועיניה צופיות לבל בית ישראל. קדושתה של ירושלים עולה על כל מציאות אנושית והיא ממזגת בשלמות נופיה את הנוף הארצי עם הנופים השמימיים

ירושלים מקודשת לא רק ליהודים אלא גם לנוצרים ולמוסלמים. עם זאת, ירושלים נחשבת רק לעיר השלישית בקדושתה במסורת המוסלמית, והמבנה הנהדר של כיפת הסלע בפסגת הר הבית, הוא שלישי בקדושתו למוסלמים לאחר אבן הכעבה במכה וקבר הנביא במדינה.

ירושלים נתייחדה במסורת היהודית לא רק בקדמותה ובקדושתה, אלא גם בחשיבותה הלאומית וברחשי הלב כלפיה, בהיותה חלק בלתי נפרד ממורשתו של העם היהודי ותולדותיו.

ירושלים נתקדשה במסורת היהודית כ-1,000 שנים לפני שהיתה לעיר מקודשת במסורת הנוצרית, וכ-1,600 שנים לפני שנתקדשה באיסלאם. הללו אף אימצו רבות מהמסורות היהודיות, והתאימו אותן לתפיסתן והשקפת עולמן, בהוסיפן עליהן רבדים משלהן. ברם, לנצרות ולאיסלאם, שהן דתות אוניברסליות, ירושלים לא היתה מעולם חלק מהוויה לאומית או מוקד עליה לרגל. לעומת זאת, קדושתה של ירושלים במסורת היהודית היא בעלת צביון לאומי; ירושלים היתה תמיד לב האומה היהודית ומרכז החיים הלאומיים, הדתיים והתרבותיים.

ירושלים מילאה תפקיד כה מרכזי בתולדות האומה עד כי היא נזכרת במקורות לא כאחת מערי יהודה, אלא בשם נרדף לעם ישראל: "נחמו נחמו עמי דברו על לב ירושלים" אומר ישעיהו (יש' מ', א'); בירושלים יכון השלום הנצחי, אליה יתקבצו כל הגלויות ובה יכון הר בית יהוה בראש ההרים (יש' ב'). חורבן הארץ בידי הבבלים נחרט בלב האומה כחורבן ירושלים והמקדש; בבל סיפורי החורבן, כמעט שלא נזכרים ישובים אחרים ביהודה זולת ירושלים, וכל קינות החורבן מכוונות אליה. כאשר הנביא מדבר על חורבן הארץ עומדת ירושלים במרכזה. "ציון מדבר היתה ירושלים שממה".

הקשר הרגשי של כל יהודי באשר הוא לירושלים, דומה שאין לו אח ורע בעמים או באומות אחרות. אין עוד נושא שסביבו העם היושב בציון מאוחד בדעתו כמו סביב קדושתה ורוממותה של ירושלים; הקריאה "אם אשבחך ירושלים תשכח ימיני... אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי", לא היתה רק נחלת העבר אלא קולה נשמע בפי בל יהודי באשר הוא לאורך הדורות. ירושלים חקוקה בליבו של היהודי: בביתו הותיר פיסת קיר בלתי מטויחת, זכר לחורבנה; בתי הכנסת נבנו בבל מקום בעולם, כשארון הקודש מכוון לירושלים; על מזונו בירך כל יהודי באשר הוא את הקב"ה, אשר "בונה ברחמיו ירושלים". את ירושלים העלה על ראש שמחתו - אך גם התאבל בימי התעניות, ובראשם יום ט' באב, על אובדן עצמאותו המדינית עם חורבן המקדש.

ירושלים היתה סמל לחזון הגאולה ולהשגחה, "ירושלים הרים סביב לה, וה' סביב לעמו מעתה ועד עולם"; לא בכדי מובעת המשאלה בהמנון הלאומי בשיר ה"תקווה" "להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון ירושלים".

הנה כי כן, תקומת עם ישראל בארצו בזמן החדש, הרי היא חלק בלתי שרד מהערגה והקשר הרגשי לירושלים. אין זה מקרה, על כן, שהתנועה שחרטה על דגלה את שיבת העם היהודי לארצו - הציונות - נטלה את שמה משמה הקדום של ירושלים - ציון; אין תימה כי השאיפה לשוב לירושלים ולחזות בבניינה ורחשי הלב כלפיה הגיעו לשיאם בכל הזמנים, עם שחרור ירושלים ואיחודה במלחמת ששת הימים .

חידון התנ"ך הארצי המסכם לנוער ישראלי יתקיים מחר (יום ג', 16.3.05) בעיר דימונה, לציון 50 שנה להיווסדה.

השנה עומד החידון בסימן "בשבילי ארץ אהובה" בסימן הפסוק: "קום והתהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה" (בראשית י"ג 17). במהלך השנה השתתפו בחידון 320 בתי ספר: 140 ממלכתיים ו-180 ממלכתיים דתיים.

בשלב הארצי המסכם של חידון התנ"ך לנוער בדימונה, ישתתפו 12 מועמדים מרחבי הארץ: שנים ממחוז הצפון, אחת ממחוז המרכז, ששה ממחוז ירושלים ושלושה ממחוז הדרום. מתוכם יעלו לחידון העולמי ארבעה מהמשתתפים.

מהשלב הארצי הבטיחו את מקומם שני המשתתפים: חתן התנ"ך הארצי לבתי הספר הממלכתיים עמיר מחלוף, תיכון שלאון, קריית גת. וחתן התנ"ך לבתי הספר הממלכתיים דתיים שמואל דוד-אלפרט מישיבה תיכונית חורב, ירושלים.

לתהליך ארבעה שלבים: שלב בית ספרי, שלב מחוזי, שלב ארצי א' ושלב ארצי מסכם.

מטרת החידון להעמיק את התבוננות, הקריאה והשימוש של התלמידים בספר הספרים - התנ"ך. ובנוסף, להגדיל את חשיבותו וערכו בעיניהם של התלמידים, להעלות את רמת המוטיבציה חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי יתקיים ביום העצמאות בירושלים במעמד ראש הממשלה, אריאל שרון ושרת החינוך, התרבות והספורט, לימור לבנת.

1. מבוא

1.1 תמצית

חידון התנ"ך הארצי לנוער יהודי מתקיים בארבעה שלבים בכל אזורי הארץ. סעיף זה מנחה את המורים ואת המפקחים האחראים לקיים את החידונים באופן הוגן ואחיד.

החלפת החוזר הקודם נובעת משינויים בחידונים הארציים כדלקמן:

א. חומרי הלימוד לקראת החידונים נפרדים ושונים לחינוך הממלכתי ולחינוך הממלכתי-דתי.

ב. נבחני הממלכתי והממלכתי-דתי ייבחנו כל אחד בנפרד בתוך המגזר שלו.

1.2 מטרת הפרסום

א. התוקף: החל מ-1 בנובמבר 2008

ב. התחולה: תלמידי כיתות ט'-י"ב בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי

ג. הסטטוס: החלפה

ד. חוזרים קודמים באותו נושא: סעיף 5–7.3 בחוזר הוראות הקבע

סו/3(א) – מבוטל.

1.3 התפוצה: המנהלים והמורים לתנ"ך בבתי הספר העל-יסודיים, המפקחים לתנ"ך ומנהלי מינהל החברה והנוער במחוזות ובמטה המינהל.

1.4 הגורם האחראי

א. שם היחידה: מינהל החברה והנוער

ב. בעל התפקיד: רכז חידון התנ"ך הארצי

ג. מספר הטלפון: 02-5603164/2150

ד. כתובת הדוא"ל: shlomove@education.gov.il.

2. הנחיות כלליות

2.1 מטרות החידון

א. לעודד את ההתעניינות, את הלימוד ואת העיון של בני הנוער היהודי בספר התנ"ך כבסיס התרבותי של עם ישראל

ב. לחזק את ההזדהות של בני הנוער היהודי עם הערכים האנושיים, הלאומיים, החברתיים והדתיים של התנ"ך

ג. לבסס ולהעמיק בקרב בני הנוער היהודי את הקשר לעם ישראל, לארץ ישראל ולמורשת ישראל

ד. להעשיר את הלשון העברית של הדור הצעיר בדיבור ובכתיבה, במטבעות לשון, בדימויים ובביטויים תנ"כיים

ה. ליצור מסגרת חינוכית-חברתית משותפת לבני נוער יהודי מכל החוגים, הגוונים והסוגים של האוכלוסייה היהודית בארץ ובתפוצות

ו. בחינוך הדתי: לחזק את ההכרה הדתית של התלמידים ואת תפיסתם את התנ"ך כמקור לקיום מצוות ואורח חיים דתי.

2.2 הארגון

החידון הוא שיאו של תהליך חינוכי כמפורט להלן:

א. החידון הארצי על כל שלביו הוא חלק בלתי נפרד מהחידון העולמי לנוער יהודי שמשרדנו שותף בהנהלתו.

ב. מינהל החברה והנוער במשרדנו ממונה על ארגון החידון הארצי על כל שלביו.

ג. מארגני החידון, בכל שלביו, יוכלו להיעזר בחברי הארגון "נוער חובב תנ"ך" (נח"ת) המורכב מבוגרי חידוני התנ"ך. ארגון נח"ת פועל בחסות מינהל החברה והנוער, וחבריו תורמים מניסיונם בהדרכת המתכוננים לחידונים ובארגון החידונים