פרוטוקול ישיבת מועצת העיר מס' 01/2010
ב"ה
פרוטוקול ישיבת מועצת העיר מס' 01-2010 שלא מן המניין בנושא תקציב שהתקיימה ביום ראשון כ"א באדר התש"ע ה-7 במרס 2010 בשעה 18.00 באולם הישיבות בעיריית קריית שמונה
נכחו:
הרב ניסים מלכה – ראש העיר
ד"ר יפעת שאשא-בטון – הממונה על תיק החינוך והרווחה מר עמרם שחר - מ"מ וסגן ראש העיר
מר גבי חסין – חבר מועצת העיר
מר עופר אדר -חבר מועצת העיר
מר יגאל בוזגלו – חבר מועצת העיר
מר יגאל פנחס - גזבר העירייה
מר יורם ממן - חבר מועצת העיר
מר אשר פיניאן - חבר מועצת העיר
מר מאיר לוי - חבר מועצת העיר
מר בנציון יעקב -חבר מועצת העיר
מר בוריס סידלקובסקי – חבר מועצת העיר
הגב' אהובה סירוגין - חברת מועצת העיר
גב' אניה ורניק - חברת מועצת העיר
בעלי התפקידים:
מר אלי כהן - מנכ"ל העירייה
מר אריאל בר יוסף - היועץ המשפטי
מר פינטו אברהם – מבקר העירייה
מר יגאל פנחס – גזבר העירייה
מר משה פרץ מנהל אגף חזות העיר
הגב' תמי לוי – מנהלת אגף החינוך
רשמה: הגב' פאני זפרני
על סדר היום:
אישור תקציב לשנת 2010
המנכ"ל: אני מבקש מהקהל לא להתערב במהלך הישיבה!!
הרב ניסים מלכה:
שלום לכולם אני פותח את ישיבת מועצת העיר שלא מן המניין מס' 1-2010 לאישור תקציב הרשות לשנת 2010.
נפתח במשהו בקודש בשבת הקרובה פרשת פיקודי. משה רבנו בא ומוסר דין וחשבון על כל התרומות בדבר המשכן בפרטי פרטים, משה רבנו ניסה לבדוק מדוע הדין וחשבון אינו מאוזן ואינו מתאים, אז התברר לו שהוא לא לקח בחשבון את הווים של המשכן. הפרטים הקטנים הללו הם כל כך חשובים בכל הקשור לאיזון תקציב. מתוך זה אני נכנס לניתוח התקציב של הרשות.
אני רוצה להציג בפני חברי המועצה את תקציב הפיתוח לפרויקטים לשנת 2010, מאז שהממשלה נבחרה, ובמהלך ספטמבר כשתקציב המדינה עבר בכנסת, עשינו לא מעט פעולות להחזיר את האימון של הקרנות מול עיריית קריית שמונה וכך גם אושרו חלק מהכספים מהקרנות ותקציבים שאושרו צריך להכניסם לביצוע ואושרו על ידי מועצת העיר.
.../2
-2-
מציג בפני חברי מועצת העיר את מצגת הפרויקטים:
סה"כ ההשקעות בפרויקטים בעיר 66,848.233 ₪. כמעט מחצית מתקציב העירייה. (רצ"ב מצגת).
אני עובר לתקציב השוטף לשנת 2010. זה לא תקציב אידיאלי אבל כראש רשות יש לי מחוייבות למערכת כולה. אני לא רוצה שהרשות תשקע ותחזור אחורה במקום שהייתה לפני 3-4 שנים, כמעט בתהום.
אני עושה הכל כדי שהמערכת תתרפא, משרד הפנים נותן לנו את התרופה במינון קטן וכדי להחלימה אנחנו מנסים לעשות את המקסימום. וכאן המקום להודות לאגף חזות העיר והעובדים.
תקציב המוגש לפנינו הוא בעייתי, הרשות כל הזמן דואגת להעלות את ההכנסות העצמיות אך יש לנו גם את תשלומי הפנסיה ופירעונות המלווה שהם תשלומים קשיחים וכן תשלומים אחרים, במידה ובתקווה שכל ההכנסות המותנות יתקבלו ומותנה ואם נקבל את תקציבי האיזון.
ל ראשי הרשויות נמצאים במאבק מול משרדי הממשלה להחזיר את תקציבי האיזון וב"ה נייחל לקבל את ה- 7.5 מיליון ₪ שחסרים לרשות כי בלי סכום זה הרשות לא יכולה לתפקד וכל תוספת שנקבל זה יבוא בסופו של דבר לטובת האזרח ובעיקר לאגף חזות העיר, נשקיע בשיפור הנוי בעיר, בניקיונה, בחידוש מבנים, במגרשי משחקים.
לצערי היום אין לנו את הפריבלגיה לתת לתושב את הכל. אנו עושים הכל לטובת העיר כולה.
אם משרד הפנים יקבל את תוכנית ההבראה על כל הפעילות ושהתוכנית תתקבל במשרד הפנים.
אני מבקש את אישורכם לאישור תקציב הרשות לשנת 2010, ועדת הכספים תידון בכל ההסתייגויות והשינויים.
בעניין רשת המתנסים: כרגע ההקצבה נמוכה מאוד, אנחנו עושים הכל להשיג הלוואה ולהכניס את המתנסים לתוכנית הבראה.
בנציון יעקב:
אדוני ראש העיר, אנחנו שמחים לראותך כאן איתנו ומאחלים לך בריאות. בקשנו הארכה של עוד שבעה ימים נתקלנו לצערי בחומה בצורה וברגל גסה אתים מבטלים את הדמוקרטיה. ראה יש לנו רוב של 7 חברים.
מקריא: ביום 17/12/2008 התקיימה ישיבת מועצת העיר באולם מופת, כישיבה חגיגית, על סדר היום הצהרת אמונים של חברי מועצת העיר הנכנסים ובחירת הגב' יפעת שאשא לתפקיד סגנית ראש העיר, לצורך כך הואצלו לה מראש העיר סמכויות להיות הממונה על אגפי החינוך והרווחה.
תושבי העיר וחברי מועצת העיר קיוו כי הגב' שאשא יפעת תצליח להביא לשינויים בתחומים עליהם היא אחראית, שינויים עליהם הצהירה בפורומים שונים מעת לעת, ובכך תביא לקידום החינוך והרווחה בעיר. לצערנו, הגב' שאשא גילתה חוסר ניסיון ניהולי וארגוני לאורך כל הדרך, ופעלה תוך חוסר שיתוף פעולה של כל הגורמים, לרבות כפופים לה ממונים עליה וחברי מועצת העיר, תוך כדי התנשאות ויהירות כלפי כל הסובבים אותה. מתברר כי האצלת סמכות על שני אגפים מאוד חשובים ומשמעותיים (רווחה וחינוך) היא בגדר הבלתי אפשרי לאדם אחד, יהיה מוכשר ככל שיהיה, קל וחומר כאשר מדובר בסגנית ראש עיר חסרת ניסיון בעבודה מעשית בכלל וציבורית בפרט, הרצון שלה לקחת לחיקה סמכויות למכביר, נועדו מתחילה לכישלון ואכן נכשלו.
מערכת החינוך: צר לנו שלמרות כל התמיכה שניתנה לגב' שאשא, פעלה היא בדרך של אי שיתוף פעולה ובכך יצרה חוסר אמון מוחלט בין תושבי העיר לבין מערכת החינוך בעירייה, הגב' שאשא החלה להוביל שינוי מבני ואסטרטגי במערכת החינוך, ללא שיתוף פעולה עם הגורמים הרלוונטים ובהם : תלמידים, הורים, מורים וחברי מועצת העיר, עד כדי מצב שבו תלונת ההורים התקבלה במשרד החינוך והתוכנית בוטלה. דרכה של סגנית ראש העיר לכפות בכח את התוכנית על התושבים תוך כדי זלזול מופגן בתושבים ובחברי מועצת העיר הן מאופוזיציה והן מהקואליציה, תוך כדי שראתה בהם "חותמת גומי" לתוכנית במערכת החינוך כשלה, ולמעשה כעת אין כל תוכנית לשינוי אמיתי ונכון במערכת החינוך, וכך התבזבזה שנת עבודה ללא כל תוצאות של ממש.
אגף הרווחה: מייד עם כניסתה לתפקיד כממונה על הרווחה החלה לחתור לפיטורי מנהל אגף הרווחה תוך כדי המרדת עובדים
ויצירת מערכת יחסים עכורה אשר פגעה בעובדי האגף ובתושבי העיר מקבלי השרות, למעשה מיום תחילת התפקיד לא נעשה ולא כלום באגף הרווחה.
.../3
-3-
עלות כספית:
לאור מצבה הכספי הקשה של העירייה כפי שבא ליידי ביטוי בדוחות הכספיים בשנים 2008,2009 ובהצעת התקציב לשנת 2010, עד כדי חוסר כסף מלא לפעילות העירייה, אנו בדעה כי יש לחסוך את שכר תפקיד סגן ראש העיר, ואת הכסף להפנות לשיקום תשתיות העיר.
אנו תקווה כי ראש העיר ישכיל להבין כי מהלך זה של העברת סגנית ראש העיר מכהונתה נעשה כצורך דחוף ביותר ל התושבים, ולא ככלי ניגוח בראש העיר, אנו מקווים כי ראש העיר ישנה דרכו ויחל בשיתוף פעולה עם כל חברי מועצת העיר, הכל למען העיר קריית שמונה ותושביה.
חתומים: יעקב בנצי בן ציון, אניה ורניק, בוזגלו יגאל, ממן יורם, בוריס סידלקובסקי, אהובה סירוגין, הרב מאיר לוי
בנציון יעקב:
החלטת ראש העיר לדחיית מועד הישיבה שלא מן המניין בעניין העברה מכהונה של סגנית ראש העיר נעשתה שלא כדין ובחוסר סמכות. חוות הדעת מטעם עו"ד מרגלית בוטרמן מטעם משרד הפנים בירושלים מורה כי ההחלטה ניתנה שלא כדין ומשכך יש לקיים את הדיון במועדו דהיינו היום ה- 7 במרס 2010.הודעה על כך הועברה לממונה על המחוז.
אני מקריא בפניך אדוני ראש העיר את מכתבו של מר יוסף ברון מנהל המחוז במשרד הפנים.
משכך, החלטת ראש העיר בעניין דחיית הישיבה בטלה מעיקרה ויש לקיים את הדיון במועד זה היום.
חבל שהיועץ המשפטי של העירייה עומד על חוות דעתו לראש העיר. חברי המועצה נדרשים להצביע על כך.
נדרוש הצבעה וכל שידרש נפנה למשרד הפנים לצורך אישור ההחלטה כאמור.
על לפי כל בר דעת אתה ראש העיר מנסה למשוך זמן. תחשוב על זה בשנית ודחה את הישיבה של הצעת התקציב, יש דמוקרטיה במדינת ישראל.
הרב ניסים מלכה: היועץ המשפטי של הרשות איפשר לקיים את הישיבה בנושא התקציב.
יגאל בוזגלו: אני מבקש להעלות זאת להצבעה.
יגאל פנחס: עמלנו כל כך קשה, ועדת הכספים התכנסה, יכולתם לבקש מועדת הכספים הבהרות נוספות.
כרגע אנו מחויבים להביא את הצעת התקציב של הרשות בפני חברי המועצה להצבעה.
בנציון יעקב: הנושא הוא כל כך חשוב בואו ניקח רק עוד שבוע ימים, נשקיע ונלמד את החומר.
הרב ניסים מלכה: היום אנחנו דנים רק על נושא התקציב!!
אריאל בר יוסף: אני נתתי חוות דעתי היום, בכל מה שכתוב במכתב של משרד הפנים הם קבעו שהישיבה
בנושא המשך כהונת הסגנית תתקיים ב- 14 במרס 2010, נקיים את הוראות מנהל המחוז, צריך להוציא זימון מסודר. מה שאתים מבקשים היום שהמועצה תידון כאן בעניין המשך כהונת הסגנית, לא יעבור את החלטת בית המשפט.
אלי כהן: הישיבה היום היא ישיבת תקציב בלבד!!
בנציון יעקב: נעלה להצבעה האם אפשר להעביר את נושא תקציב 2010 למועד אחר?
בוריס סידלקובסקי: אנחנו רוב כחברי מועצה ומבקשים להעלות זאת להצבעה להעביר את ישיבת התקציב למועד אחר.
אריאל בר יוסף: אי אפשר להכניס נושא אחר לישיבה זו.
הרב ניסים מלכה: מבקש 10 דקות להתייעצות.
.../4
-4-
כל חברי מועצת העיר חוזרים לאולם הישיבות לאחר ההתייעצות!
אלי כהן: אני מבקש שקט אנחנו מחדשים את הישיבה!
הרב ניסים מלכה:
לאחר התייעצות אנחנו דנים היום על תקציב הרשות בלבד!! פתחנו את הישיבה בנושא תקציב נדון בתקציב בלבד.
יגאל בוזגלו: אבל יש רוב שחושב אחרת!
אשר פיניאן:
התקציב מוצג לפניכם, בדיון הראשון בועדת הכספים היו הסתייגויות מצד חברי האופוזיציה.
הגזבר ואנוכי אמרנו שאין מה לשנות. היו דבר לא צפויים כמו הסכמי השכר שנחתו עלינו ואנחנו מחויבים לכבד. הגזבר הציע שמי שיש לו הצעה כל שהיא בנושא התקציב יגיש ונהיה פתוחים וקשובים לה. בדיון השני בועדת הכספים לא הייתה שום הצעה נגדית בכתב ומנומקת הרי במילא כל הצעה שאנחנו נביא אתים תטרפדו.
לגופו של עניין: זה לא תקציב אידיאלי, זה תקציב קשה מאוד, אם משרד הפנים יתעשת ויתקן לי הנוסחא אז נהיה בעודף, אם נקבל את ה- 7.5 מיליון ₪ אני מבטיח שכל מה שיתקבל יושקע בפעילות נטו, בראש סדר העדיפויות שלנו זה חזות העיר.
יגאל פנחס:
בתקציב 2010 יותר תשלומי פנסיה ותשלומי מילוות, אלו תשלומים קשיחים בגלל החלטות משרדי ממשלה, הממשלה אף דורשת להעלות את המצ'ינג, ההוצאות הן בסך 6.2 מיליון₪. המשימה שלנו היא לאזן את התקציב, זו משימה לא פשוטה ומאוד מורכבת וכדי שהתקציב לא יישאר על הנייר, ישנה כאן משוואה לתת סל שירותים לתושב ומאידך לדאוג להכנסות מארנונה. התושב רוצה מערכת אמיתית לא שיקרית, אצלנו המערכת לא בסדר, יש מאבק עם מרכז השלטון המקומי, מקצצים בנו בצורה דרסטית פחות מההוצאה הנומנטיבית.
מגירעון מצטבר של 55 מליון ₪ אנחנו בשנה זו בגירעון מצטבר של 17 מיליון ₪. הורדנו את הגירעון הנצבר מתוך המענקים שקבלנו. האיפוק הוא אומנם נכון אך לא לאורך זמן.
אנחנו נמצאים בתהליך איך לשפר את תקציבה של הרשות בהעמקת המיסים.
בשנת 2009 נסתיימה ב- 90% גבייה מארנונה.
תשלומי הפנסיה: זה תהליך, תהיה מדיניות בהפחתה של מענק האיזון – זה בקושי יכסה את סעיף הפנסיה. עלות הפנסיה בשנת 2009 היא 1,200 מליון ₪, וסיימנו בגירעון של 2,900 מליון ₪.
המדיניות של משרד הפנים להתנהל באיזון. הבאנו תקציב, אתים רוצים תיקונים והסתייגויות תביאו לועדת הכספים ונדון בהם.
ד"ר בוריס סידלקובסקי: אתה חושב שרק שתי ועדות כספים מספיקות לבנות תקציב?
הגב' אניה ורניק: אנחנו מדברים רק על סדר עדיפויות. ואם אין כסף אין סדר עדיפויות. אנחנו נבחרי ציבור הבטחנו לציבור קריית שמונה שבחר בנו, איך נסתכל כיום בעיני התושבים.
יגאל בוזגלו: כל התאגידים סביב העירייה קורסים.
יורם ממן: אני רוצה להתייחס לועדות הכספים. התקציב לכשעצמו הוא לא מאוזן ולא מדבר בגובה העיניים
קיימת פגיעה רוחבית ולא מובנית. אין מי שיזעק עבור התושבים. יש לתת את הדעת על הטיפול בילד בקהילה, מועדוניות וכו'. התקציב הזה פוגע ולא עולה בקנה אחד מול כל הצרכים. אני רוצה הסבר מהגזבר לגבי סעיף מותנה, זה מגדיל את נפח התקציב, פיזור המותנה מאילו סעיפים נפזר אותו?
.../5
-5-
יגאל פנחס:
מענקי האיזון שנשחקו כ- 1.8 מיליון ₪, המותנה יהיה ראלי יותר, ניקח את התיקונים ונתייחס אליהם בכובד ראש!! הסבירות שמשרד הפנים יאשר את התקציב כרגע הוא נמוך מאוד!
בנציון יעקב: מנסה לחזור לסוגית הדחת סגנית ראש העיר: ההצעה שלנו היא לטובת התושב, אך אני עדיין
חושב שמה שעשית אדוני ראש העיר זו טעות ודריסת הדמוקרטיה בצורה גסה. משרד הפנים יחליט שישיבה זו היא חוקית או לא חוקית.
הרב ניסים מלכה: אני מבקש ממך תדבר איתי עכשיו רק על התקציב! הדחתה של הממונה על החינוך
לא קשורה בתקציב.
ניסיון נוסף של חברי המועצה בן ציון יעקב ואחרים להחזיר נושא הדחת סגנית ראש העיר.
בנציון יעקב: אתה מעלה את ההצעה כחלק מחיסכון, האם אפשר לתת ליוסי ברון את שיקול דעתו בעניין?
אריאל בר יוסף: החלטה כזו לא תעבור בית משפט!
ד"ר בוריס סידלקובסקי פונה לאריאל בר יוסף "אתה לא יועץ משפטי של ראש העיר אתה יועץ משפטי של העירייה".
*בן ציון יעקב מקריא את התיקון להצעת התקציב לשנת 2010, בשמם של חברי מועצת העיר (החתומים מטה):
יעקב בנצי בן ציון, אניה ורניק, בוזגלו יגאל, ממן יורם, בוריס סידלקובסקי, אהובה סירוגין והרב מאיר לוי.
"זהו סדר יום חדש לתושבי קריית שמונה ובשורה לך: עזרנו לך אדוני ראש העיר ושאר חברי המועצה וכל זאת לטובת התושבים".
יגאל פנחס: מה היית מציע במקרה ולא נעמוד ביעדים?
ד"ר יפעת שאשא: אני רוצה להציג בפני מועצת העיר את ההישגים ברשות:
מלגות: תקציב המלגות יעמוד 2,800 מיליון ₪ כל סטודנט יקבל מלגה בסך 3.500 ₪.
קרן הידידות תעמוד על 150,000 ₪ בשנה למשפחות במצוקה.
קרן תרומות תעמוד בסך 170,000 ₪ לקשישים ואושרה במועצת העיר.
הקמנו יחידת נוער שיושבת היום בבית ונקובר (מתנ"ס כל נדרי לשעבר"), גייסנו קרן של 1,000,000 ₪ בשיתוף קרן רש"י והמגבית היהודית.
מרכז לגיל הרך כ- 1,000,000 ₪ בשיתוף קרן רש"י ל-3 שנים וגם את זה אישרתם במועצת העיר.
בנציון יעקב:
אנחנו מתקנים את תקציב 2010. כל חריגה מהתקציב יהיה באחריות אישית של ראש העיר והגזבר.
הרב ניסים מלכה:
אני מבקש לאשר את תקציב הרשות לשנת 2010 שעומד על 140,000 מיליון ₪. אני מבקש להצביע בעד ההצעה שהגשתי.
ד"ר בוריס סידלקובסקי: אנחנו מבקשים לתקן את הצעת התקציב לשנת 2010.
בנציון יעקב: הצעת התקציב לשנת 2010: שכל התיקונים של הצעת התקציב יכנסו על לפי כל סעיף וסעיף.
הרב ניסים מלכה: מבקש לאשר תקציב הרשות לשנת 2010 והשינויים ומותנה בהכנסות!.
אריאל בר יוסף: יש פה שתי הצעות, אפשר להצביע על הצעת ראש העיר ולאחר מכן על כל הסתייגות
והסתייגות.
.../6
-6-
הרב ניסים מלכה: ההצבעה היום היא על הצעה אחת שאני העלתי, היקף התקציב לא ישתנה והחיסכון שבסעיפים שהעליתם יהיו כחוק. אני מבקש לאשר את תקציב הרשות לשנת 2010 ונרשום את כל ההסתייגויות שהנכם מעלים כרגע.
הרב ניסים מלכה בהתייעצות עם אריאל בר יוסף היועץ המשפטי של העירייה.
הרב ניסים מלכה: נעשה זאת כך: נביא את שתי ההצעות לתקציב להצבעה.
הצעת ראש העיר:
א. הצעת תקציב העירייה שהונח לפניכם הוא 140,825 מיליון ₪. וכל התיקונים בתקציב יובאו לועדת כספים ויבחנו בצורה חוקית.
ב. כל הסעיפים והתיקונים שהגשתם יובאו להצבעה ונתונים להחלטת משרד הפנים!
אלי כהן: מי בעד הצעת תקציב הרשות לשנת 2010?
הרב ניסים מלכה, ד"ר יפעת שאשא, עמרם שחר, אשר פיניאן גבי חסין ועופר אדר.
מי נגד?: בנציון יעקב, הגב' אניה ורניק, יגאל בוזגלו, יורם ממן, ד"ר בוריס סידלקובסקי, הגב'
אהובה סירוגין ומאיר לוי.
החלטה: הצעת ראש העיר הרב ניסים מלכה לא עברה ב- 6 קולות מול 7 נגד.
אלי כהן:
מי בעד ההצעה השנייה שהוגשה על ידי שבעת חברי האופוזיציה והוצגה על ידי בנציון יעקב:
בנציון יעקב, הגב' אניה ורניק, יגאל בוזגלו, יורם ממן, ד"ר בוריס סידלקובסקי, הגב' אהובה סירוגין ומאיר לוי.
מי נגד?: הרב ניסים מלכה, ד"ר יפעת שאשא, עמרם שחר, אשר פיניאן גבי חסין ועופר אדר.
החלטה: הצעת מס' 2: הצעת לתיקון התקציב עברה ברוב קולות של 7 חברים מול 6 .
הישיבה ננעלה!
____________ ______ הרב ניסים מלכה אלי כהן
ראש העיר מנכ"ל העירייה
נספחים: תיקון להצעת התקציב לשנת 2010
לכבוד
חברי מועצת העיר קריית שמונה
שלום רב
הנדון: הצעה לאישור תיקון הצעת תקציב שנת 2010
מצ"ב הצעתנו לתיקון הצעת התקציב לשנת 2010 אותה הגיש גזבר העירייה מר פנחס יגאל בהסתמך על אישור והמלצת ועדת הכספים מיום 14/02/2010.
בהצעת התיקון לתקציב אותה אנחנו מביאים בפניכם לאישור, יש ביטוי כספי משמעותי לרווחת התושבים, בחזות העיר, במלגות לסטודנטים, בשיקום המתנ"ס וגופים נתמכים אחרים שקרסו במשך השנים, כאשר המימון הנדרש לצורך כך, יבוא מהעמקת הגבייה מחייבים אשר העירייה מסיבות שונות ומשונות לא פעלה במשך השנים לגבייתם, חובות המסתכמים בסכומי עתק של 57 מיליוני ₪ (נכון ליום 31/12/08) ויועדו למחיקה.
לצערנו, התברר כי תוכנית הבראה שנערכה בעיריה במשך 3 שנים כשלה 1, דבר הבא ליידי ביטוי בהצעת התקציב אותה הכין ראש העיר באמצעות ועדת הכספים, היות שכך, ועל מנת למנוע קריסת המערכות בעיר, הבאנו הצעת תקציב מתוקנת שיש בה לדעתנו כדי לקיים פעילות וכדי לשקם גופים נתמכים שקרסו, והכל תוך כדי שמירת מסגרת תקציב מאוזנת.
נבקשכם להצטרף בתמיכה להצעתנו לתיקון התקציב, כאשר אנו בדעה כי התיקון בתקציב הוא תיקון אמיתי, מחוייב המציאות, והוא בר ביצוע
פרוטוקול מס' 09/ 1
מישיבת ועדת שמות שהתקיימה ביום רביעי, כ''ב בכסלו התש''ע,09/12/09
נוכחים: ראש העיר, הרב ניסים מלכה – יו"ר הוועדה.
חבר המועצה, ד"ר בוריס סידלקובסקי – חבר וועדה.
חבר המועצה, מר גבריאל חסין - חבר וועדה.
חבר המועצה, מר יורם ממן - חבר וועדה.
מר יהודה חיים - חבר וועדה.
סגל: מר אריאל בר יוסף - יועץ משפטי
נעדרו: חבר המועצה, מר יעקוב בן ציון - חבר וועדה.
חבר המועצה, מר יגאל בוזגלו - חבר וועדה.
גב' טלי זיידב - חברת הוועדה .
רשמה: גב' אסור אילנה - מזכירת וועדה
על סדר היום:
א. הרכב חברי הוועדה.
ב. דיון בקריטריונים להנצחה וקריאת שמות
ג. בקשות להנצחה
גב' אסור אילנה, מזכירת הוועדה:
חבר המועצה מר יגאל בוזגלו מבקש להשתחרר מן הוועדה.
החלטה :
לבקשתו של חבר המועצה יגאל בוזגלו לצאת מחברות בוועדה זאת, מחליטה הוועדה פה אחד לגרוע את שמו ממצבת חברי הוועדה. במקביל, יוזמן מהנדס העיר לישיבות הוועדה.
עניין זה יובא לאישור המועצה, במסגרת אישור פרוטוקול הוועדה.
ב. דיון בקריטריונים להנצחה וקריאת שמות
מר נ. מלכה, רה''ע, מציג לחברי הוועדה תבחינים שהוא ערך, לגבי הנצחה בקריאת שמות רחובות ומתקנים, לאחר בדיקה עם רשויות אחרות.
קריטריונים למתן שמות לרחובות – כיכרות והנצחה
1. רחובות
ועדת שמות תמליץ למועצת העיר על שמות לרחובות עפ"י הצעות של ראש העיר, נבחרי ציבור וכלל אזרחים. ההצעות תועברנה למזכירת הוועדה וכל בקשה תידון בנפרד.
תינתן עדיפות להנצחת סופרים, אנשי רוח, אישי ציבור בין לאומיים ארציים ומקומיים, מנהלי בתי ספר ותיקים, רבנים, אישי תרבות ואומנות ודמויות מופת.
2. נפגעי פעולות איבה, תאונות דרכים וחללי צה"ל
א. יונצחו באופן שונה, ולא ברחובות או בכיכרות; כגון: אנדרטאות, גנים ציבוריים, מבני ציבור, אולמות תרבות ספורט וכד'.
א. כל מקרה ייבדק לגופו של עניין ולפי צרכי ויכולת העירייה ובתיאום עם ההורים השכולים, יד לבנים, משרד הביטחון והאגף להנצחת החייל.
ב. העירייה תאפשר גם הנצחות במימון חלקי בתוך מקומות קיימים כגון: התקנה ושיפוץ פינות משחק, פינות מרגוע, פינות חי או הצבת ספסלים מאבן או מעץ, מלגות לסטודנטים ותלמידים.
3. הנצחות ביוזמה פרטית תמורת תשלום
א. המדובר ביוזמה פרטית של תורמים המעוניינים להנציח את יקיריהם בקריאת אתר על שמם.
ב. ההנצחה תעשה בתיאום עם היוזמים והעירייה ותתבצע במימון חלקי של ההוצאות לאתר, או בהשתתפות בהערכת ההוצאות שהוצאו באתר קיים, בהתחשב בתועלת הציבורית ובמיקומו של האתר.
ג. עיצוב ותכנון אתרי הנצחה (כיכרות) יקבעו בתיאום בין התורמים והעירייה בשיתוף אגף הנדסה בעירייה.
ד. במקרים חריגים כשההנצחה כרוכה בהוצאה של סכומים ניכרים ובעיקר כשנדרשת השתתפות העירייה בסכום זהה או דומה ("הקבלת סכום") הנושא יבוא לאישור וועדת כספים.
4. שינויים בשמות רחובות / מתקנים
א. אין להחליף שם היסטורי או אישי של רחוב או מתקן, אלא באישור הוועדה, שני שלישים מחברי מועצת העירייה, ולפי כל דין.
ב. העירייה לא תשנה שמו של רחוב, מתקן או של חלק ממנו, אלא אם כן נתמלאו התנאים הבאים:
1. הודעה על הכוונה לשנות את שם הרחוב פורסמה בעיתון מקומי, במשרדי העירייה וברחוב הנוגע בדבר, חודש לפחות לפני הדיון במועצת העירייה על השינוי.
2. מועצת העירייה תאפשר לנציגות דיירי הרחוב הרלוונטי להופיע בפניה, או בפני ועדה שתקבע להשמיע טענותיה, הושמעו טענות ועדה כאמור, תביאן הועדה בפני המועצה, יחד עם המלצותיה.
3. ההחלטה תתקבל ברוב שני שלישים מחברי המועצה.
5. שונות :
א. העירייה רשאית לפנות אתרי הנצחה אשר אינם מטופלים או מהווים מפגע.
ב. כל הנצחה תעשה בכפוף לחתימה על הסכם בנוגע לתחזוקה השוטפת של האתר, ובכל עניין רלוונטי אחר.
החלטה :
הוועדה מאשרת פה אחד את הקריטריונים שהוצעו לעיל. לאחר אישור הקריטריונים במועצת העיר, הם יפורסמו באתר האינטרנט של העירייה.
ג. דיון בבקשות שהתקבלו –
1. בקשת מאיר ורבקה אלבז – מבקשים פינת הנצחה לשתי בנותיהם שנספו בתאונת דרכים.
2. בקשת משפ' בנימינה – מבקשים אתר הנצחה לשתי בנותיהם שנספו בתאונת דרכים.
החלטה (פה אחד): לזמן את נציגי המשפחות לישיבת וועדת שמות הבאה.
3. בקשת מר סטרול משה – אתר הנצחה ל"סבא אליהו והבה" ז"ל –
החלטה: מזכירת הוועדה תזמן את מר סטרול ונציג המשפחה לפגישה עם חבר הוועדה מר גבריאל
חסין לתיאום דרך ההנצחה. . ההצעה שתגובש בהסכמת המשפחה תובא לאישור הוועדה.
4. בקשת משפחתו של אל''מ אברהם חידו ז"ל – מבקשים אתר חלופי להנצחה, במקום "גשר
חידו" שנהרס.
החלטה(פה אחד) :
מזכירת הוועדה תזמן נציג מהמשפחה לפגישה עם חבר הוועדה, מר גבריאל חסין לתיאום דרך ההנצחה עימם על הנצחה באתר חלופי. ההצעה שתגובש בהסכמת המשפחה תובא לאישור הוועדה.
יתר הבקשות יידונו בוועדת שמות הבאה.
בברכת חג אורים שמח,
הרב ניסים מלכה
יו"ר וועדת שמות
העתקים: מר אלי כהן – מנכ"ל העירייה
חברי מועצת עיר
נספחים: רשימת התברים:
1. פתיחת תב"ר מס' 702 בסך 250,000 ₪ במימון מפעל הפיס לטובת גינה ציבורית פיס ירוק שד' תל חי .
2. פתיחת תב"ר מס' 703 בסך 100,000 ₪ במימון מפעל הפיס לטובת מתקנים לפיס ירוק גן משחקים בפלדמן.
3. פתיחת תב"ר מס' 704 בסך 50,000 ₪ במימון מפעל הפיס לטובת מתקנים לפיס ירוק גן משחקים באצ"ל .
4. פיתחת תב"ר מס' 705 בסך 69,000 ₪ במימון מפעל הפיס לטובת מתקנים גן משחקים בבנים.
5. פתיחת תב"ר מס' 706 בסך 50,000 ₪ במימון מפעל הפיס לטובת מתקנים גן משחקים משש יוסף.
6. פתיחת תב"ר מס' 707 בסך 50,000 ₪ במימון מפעל הפיס לטובת מתקנים גן משחקים רח' דן.
7. פיתחת תב"ר מס' 708 בסך 200,000 ₪ במימון מפעל הפיס לטובת שיפוצים במוסדות חינוך בי"ס תל חי.
8. פתיחת תב"ר מס' 709 בסך 279,162 ₪ במימון מפעל הפיס לטובת שיפוצים במוסדות חינוך בי"ס עוזיאל .
9. פתיחת תב"ר מס' 710 בסך 50,000 ₪ במימון מפעל הפיס לטובת לטובת שיפוצים גן ראשונים.
10. פתיחת תב"ר מס' 711 בסך 350,000 ₪ במימון מפעל הפיס לטובת שיפוצים בי"ס המתמיד.
11. פתיחת תב"ר מס' 712 בסך 50,000 ₪ במימון מפעל הפיס לטובת שיפוצים גן בשן.
12. פתיחת תב"ר מס' 713 בסך 7,542 ₪ במימון מפעל הפיס לטובת רכישת ציוד וריהוט בי"ס מגינים.
13. פתיחת תב"ר מס' 714 בסך 15,255 ₪ במימון מפעל הפיס לטובת רכישת ציוד וריהוט בי"ס מצודות.
14. פתיחת תב"ר מס' 715 בסך 18,383 ₪ במימון מפעל הפיס לטובת רכישת ציוד וריהוט בי"ס עוזיאל.
15. פתיחת תב"ר מס' 716 בסך 5,700 ₪ במימון מפעל הפיס לטובת רכישת ציוד וריהוט בי"ס רמב"ם.
16. פתיחת תב"ר מס' 717 בסך 6,566 ₪ במימון מפעל הפיס לטובת רכישת ציוד וריהוט בי"ס קורצ'אק.
17. פתיחת תב"ר מס' 718 בסך 14,698 ₪ במימון מפעל הפיס לטובת רכישת ציוד וריהוט בי"ס תל חי.
18. פתיחת תב"ר מס' 719 בסך 5,185 ₪ במימון מפעל הפיס לטובת רכישת ציוד וריהוט בי"ס בי"ס מתמיד.
19. פיתחת תב"ר מס' 720 בסך 26,867 ₪ במימון מפעל הפיס לטובת רכישת ציוד וריהוט בי"ס דנציגר.
20. פתיחת תב"ר מס' 721 בסך 300,000 ₪ במימון מפעל הפיס לטובת שיפוצים בי"ס יצחק הנשיא.
21. פתיחת תב"ר מס' 722 בסך 500,000 ₪ במימון מפעל הפיס לטובת הקמת מרכז לגיל הרך .
22. פתיחת תב"ר מס' 723 בסך 76,292 ₪ במימון 70% משרד התחבורה 53,404 ₪ ו- 30% 22,888 ₪ העירייה ק.לפיתוח לטובת סימון והתקני בטיחות 2009 .
23. פתיחת תב"ר מס' 699 בסך 123,967 ₪ במימון משרד החינוך לטובת הצטיידות מגמה טכנולוגית בי"ס דנציגר.
24. הגדלת תב"ר מס' 700 גן לילך מסך 122,312 ₪ ( 30,000 $ ) ל- 133,877 ₪ הגדלה בסך 11,565 ₪ ( 3,160 $ ).
הודפס לאחרונה ימ
קריטריונים למתן שמות לרחובות, ככרות והנצחה
1. רחובות
ועדת שמות תמליץ למועצת העיר של שמות לרחובות ע"פ הצעות של ראש העיר, נבחרי ציבור, וכלל האזרחים.
ההצעות תועברנה למזכירת הוועדה וכל בקשה תידון בנפרד, תינתן עדיפות להנצחת סופרים, אנשי רוח, אישי ציבור בין לאומיים ארציים ומקומיים, מנהלי בתי ספר ותיקים, רבנים, אישי תרבות ואומנות, ודמויות מופת.
2. נפגעי פעולות איבה/תאונות דרכים וחללי צה"ל
א. יונצחו באופן שונה ולא ברחובות או בכיכרות כגון: אנדרטאות, גנים
ציבוריים, מבני ציבור, אולמות תרבות, ספורט וכד' – כל מקרה ייבדק לגופו של עניין ולפי צרכי ויכולת העירייה ובתאום עם ההורים השכולים, יד לבנים, משרד הביטחון והאגף להנצחת החייל.
ב. העירייה תאפשר גם הנצחות במימון חלקי בתוך מקומות קיימים כגון התקנה
ושיפוץ פינות משחק, פינות מרגוע, פינות חי או הצבת ספסלים מאבן או מעץ, מלגות לסטודנטים ותלמידים.
3. הנצחות ביוזמה פרטית תמורת תשלום
א. המדובר ביוזמה פרטית של תורמים המעוניינים להנציח את יקיריהם בקריאת
אתר על שמם.
ב. ההנצחה תעשה בתאום עם היוזמים והעירייה ותתבצע במימון חלקי של
ההוצאות לאתר או הערכת ההוצאות שהוצאו באתר קיים, בהתחשב בתועלת הציבורית ובמיקומו של האתר.
ג. עיצוב ותכנון אתרי הנצחה (ככרות) יקבעו בתאום בין התורמים והעירייה
בשיתוף אגף הנדסה בעירייה.
ד. במקרים חריגים כשההנצחה כרוכה בהוצאה של סכומים ניכרים ובעיקר
כשנדרשת השתתפות העירייה בסכום זהה או דומה, ("הקבלת סכום") הנושא יבוא לאישור ועדת כספים.
4. שינויים בשמות הכתובות
א. אין להחליף שם היסטורי או אישי של רחוב, אלא באישור הוועדה, 2/3 מחברי מועצת
העירייה, ולפי כל דין.
ב. העירייה לא תשנה שמו של רחוב או של חלק ממנו, אלא אם כן נתמלאו:
1. הודעה על הכוונה לשנות את שם הרחוב פורסמה בעיתון, במשרדי העירייה
וברחוב הנוגע בדבר, חודש לפחות לפני הדיון במועצת העירייה על השינוי.
2. מועצת העירייה תאפשר לנציגות דיירי הרחוב להופיע בפניה, או בפני ועדה
שתקבע להשמיע טענותיה, הושמעו טענות ועדה כאמור, תביאן הועדה בפני המועצה, יחד עם המלצותיה.
3. ההחלטה תתקבל ברוב שני שלישים מחברי המועצה.
5. שונות
א. העירייה רשאית לפנות אתרי הנצחה אשר אינם מטופלים או מהווים מפגע.
ב. כל הנצחה תעשה לאחר חתימה בהסכם עם העירייה, לתחזוקה שוטפת ובכל עניין רלוונטי אחר.
בכבוד רב,
ניסים מלכה
ראש העיר
ויו"ר ועדת שמות
הישיבה ננעלה!!
____________ __________ הרב ניסים מלכה אלי כהן ראש העיר מנכ"ל העירייה
י"ד בכסלו תש"ע
1 בדצמבר 2009
וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם"
משלי פרק ג' פסוק ד'
מר יוסי לוי
מנהל מנהל חברה ונוער
משרד החינוך והתרבות
ירושלים
מר לוי הנכבד,
הנדון: חידון התנ"ך הארצי לנוער
בסימן: "ירושלים בירת ישראל"
חידון התנ"ך לנוער בחסות מינהל חברה ונוער במשרד החינוך, מהווה תהליך חינוכי הנמשך לאורך כל שנת הלימודים.
הבקיאות והשינון הם אמצעי מעולה ליצירת תשתית תרבותית משותפת. הכרת התנ"ך היא דרך לגשר על פערים ומחלוקות והבלטת שותפות הגורל והאחדות.
תרומתו של עם ישראל לאנושות מובעת בכינויו "עם הספר" עם שהנחיל לאנושות כולה את ספר התנ"ך.
לרגל חגיגות ה-60 לייסוד קריית שמונה, ברצוני לקיים ברוב פאר והדר את חידון התנ"ך הארצי אשר יתקיים ב"ה ביום שלישי א' ניסן תש"ע ה-16 במרס 2010 בעירנו.
רוח חדשה, מלאת תקווה אופטימיות מנשבת ברחובות העיר קריית שמונה, לא עוד עיר מוכת קטיושות, אלא עיר הנושאת פניה קדימה בתנופת פיתוח ועשייה, במרכזי תרבות ואומנות, ברשת חינוך מקיפה מהמתקדמות ביותר בארץ ורוכשת לעצמה את המעמד הראוי לה:
בירת הצפון, עיר ומחוז ומטרופולין של אצבע הגליל, היושבת בין הרי נפתלי, חרמון וגולן, בארץ פלגי מים, במגוון רחב של אתרי ביקור רבי עניין של אתרי מורשת, הסטוריה, התיישבות, ארכיאולוגיה, טבע נוף, מים מתחמי נופש, במורדות הרי נפתלי הטובל ביערות וצופי על עמק החולה והחרמון ובצומת הדרכים החשוב ביותר לסורייה ולבנון: ומייחלת לפתחו של השלום ולפתיחת מעברי הגבולות עם סורייה ולבנון.
עיר יפה, שיש בה אנשים נהדרים, היפה שבה שזו משפחה אחת גדולה, מחוברים וגאים בעירם ובשימור אופייה המיוחד, עיר ירוקה מוקפת כולה ירוק, תוך שמירה על ערכי הטבע והנוף המצויים בה, מפותחת ואטרקטיבית המציעה איכות חיים גבוהה והמהווה מקור משיכה לתושבי האזור ולאוכלוסייה חדשה בתוכה ותושביה גאים לגור בה.
.../2
-2-
גאוותה הגדולה היא ששניים מבניה הם טייסי קרב, תושביה אנשים גאים, יוצרים בתוכה ומתפרנסים בה בכבוד.
מר לוי הנכבד,
כולי תקווה שבכוחות משותפים נצליח לחבר קהלים רבים אל התנ"ך, לרתום את כל הגורמים הרלוונטים לקיום חידון התנ"ך הארצי בשנה זו בעירנו קריית שמונה.
לתשובתך אודה!
בכבוד רב,
הרב ניסים מלכה
ראש העיר
העתקים: מר יוסי כיטוב – מנהל מנהל נוער משרד החינוך והתרבות מחוז הצפון מר פנחס נריה – עורך ומנחה חידוני ן התנ"ך בארץ ובתפוצות ד"ר יפעת שאשא ביטון – סגנית ראש העיר וממונה על תיק החינוך הגב' תמי לוי – מנהלת אגף החינוך
מר אלי כהן – מנכ"ל העירייה
חברי הנהלת העיר
ירושלים היא העיר המקודשת והנערצת ביותר במסורת היהודית ובית היוצר לדמותה ורוחה. בירושלים נבנו בית המקדש הראשון והשני, שסימלו את עצמאותו הדתית והמדינית של עם ישראל: כאן נתמצתה באופן המלא ביותר האמונה באל אחד, שהחלה בסיפור העקדה, ומצאה את ביטויה הנשגב ביותר בחזון הנביאים.
ערכי היסוד שנתגבשו בירושלים ייחדו את עם ישראל במשך דורות, נטעו בו את החיוניות והיעוד להמשך קיומו, וסופו והיה לנחלת האנושות.
כשם שירושלים ובית מקדשה היו הביטוי הנשגב ביותר לעצמאותו המדינית והדתית של עם ישראל, היה חורבן הבית לאסון הגדול ביותר בתולדותיו, והוא סימל את הזמן שבו חדל ישראל להתקיים כעם חופשי היושב בארצו והיה לפזורה בין הגויים.
הערגה לשוב לירושלים ולבנות את בית המקדש הפכה לאחד מסימני ההיכר הייחודיים לעם ישראל ובאה לידי ביטוי בכיוון התפילה ותובנה כנאמר: "לירושלים עירך ברחמים תשוב". זכרה של ירושלים והאמונה בתקומתה ליכדו את היהודים בפזורה, סייעו להם להתגבר על גזירות ורדיפות בכל הדורות ונטעו בלבם את הכיסופים לשוב אליה ולחזות בבניינה
הקשר המיוחד בין עם ישראל לעיר המקודשת, מצא את ביטויו גם בספרות וביצירה העברית. בעיני עגנון ירושלים היא נקודת המגע בין העם לקב"ה ותמצית האהבה ההדדית שביניהם; ירושלים היא מרכזו של העם היהודי ועיניה צופיות לבל בית ישראל. קדושתה של ירושלים עולה על כל מציאות אנושית והיא ממזגת בשלמות נופיה את הנוף הארצי עם הנופים השמימיים
ירושלים מקודשת לא רק ליהודים אלא גם לנוצרים ולמוסלמים. עם זאת, ירושלים נחשבת רק לעיר השלישית בקדושתה במסורת המוסלמית, והמבנה הנהדר של כיפת הסלע בפסגת הר הבית, הוא שלישי בקדושתו למוסלמים לאחר אבן הכעבה במכה וקבר הנביא במדינה.
ירושלים נתייחדה במסורת היהודית לא רק בקדמותה ובקדושתה, אלא גם בחשיבותה הלאומית וברחשי הלב כלפיה, בהיותה חלק בלתי נפרד ממורשתו של העם היהודי ותולדותיו.
ירושלים נתקדשה במסורת היהודית כ-1,000 שנים לפני שהיתה לעיר מקודשת במסורת הנוצרית, וכ-1,600 שנים לפני שנתקדשה באיסלאם. הללו אף אימצו רבות מהמסורות היהודיות, והתאימו אותן לתפיסתן והשקפת עולמן, בהוסיפן עליהן רבדים משלהן. ברם, לנצרות ולאיסלאם, שהן דתות אוניברסליות, ירושלים לא היתה מעולם חלק מהוויה לאומית או מוקד עליה לרגל. לעומת זאת, קדושתה של ירושלים במסורת היהודית היא בעלת צביון לאומי; ירושלים היתה תמיד לב האומה היהודית ומרכז החיים הלאומיים, הדתיים והתרבותיים.
ירושלים מילאה תפקיד כה מרכזי בתולדות האומה עד כי היא נזכרת במקורות לא כאחת מערי יהודה, אלא בשם נרדף לעם ישראל: "נחמו נחמו עמי דברו על לב ירושלים" אומר ישעיהו (יש' מ', א'); בירושלים יכון השלום הנצחי, אליה יתקבצו כל הגלויות ובה יכון הר בית יהוה בראש ההרים (יש' ב'). חורבן הארץ בידי הבבלים נחרט בלב האומה כחורבן ירושלים והמקדש; בבל סיפורי החורבן, כמעט שלא נזכרים ישובים אחרים ביהודה זולת ירושלים, וכל קינות החורבן מכוונות אליה. כאשר הנביא מדבר על חורבן הארץ עומדת ירושלים במרכזה. "ציון מדבר היתה ירושלים שממה".
הקשר הרגשי של כל יהודי באשר הוא לירושלים, דומה שאין לו אח ורע בעמים או באומות אחרות. אין עוד נושא שסביבו העם היושב בציון מאוחד בדעתו כמו סביב קדושתה ורוממותה של ירושלים; הקריאה "אם אשבחך ירושלים תשכח ימיני... אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי", לא היתה רק נחלת העבר אלא קולה נשמע בפי בל יהודי באשר הוא לאורך הדורות. ירושלים חקוקה בליבו של היהודי: בביתו הותיר פיסת קיר בלתי מטויחת, זכר לחורבנה; בתי הכנסת נבנו בבל מקום בעולם, כשארון הקודש מכוון לירושלים; על מזונו בירך כל יהודי באשר הוא את הקב"ה, אשר "בונה ברחמיו ירושלים". את ירושלים העלה על ראש שמחתו - אך גם התאבל בימי התעניות, ובראשם יום ט' באב, על אובדן עצמאותו המדינית עם חורבן המקדש.
ירושלים היתה סמל לחזון הגאולה ולהשגחה, "ירושלים הרים סביב לה, וה' סביב לעמו מעתה ועד עולם"; לא בכדי מובעת המשאלה בהמנון הלאומי בשיר ה"תקווה" "להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון ירושלים".
הקשר המיוחד בין עם ישראל לעיר המקודשת, מצא את ביטויו גם בספרות וביצירה העברית. בעיני עגנון ירושלים היא נקודת המגע בין העם לקב"ה ותמצית האהבה ההדדית שביניהם; ירושלים היא מרכזו של העם היהודי ועיניה צופיות לבל בית ישראל. קדושתה של ירושלים עולה על כל מציאות אנושית והיא ממזגת בשלמות נופיה את הנוף הארצי עם הנופים השמימיים.
הנה כי כן, תקומת עם ישראל בארצו בזמן החדש, הרי היא חלק בלתי שרד מהערגה והקשר הרגשי לירושלים. אין זה מקרה, על כן, שהתנועה שחרטה על דגלה את שיבת העם היהודי לארצו - הציונות - נטלה את שמה משמה הקדום של ירושלים - ציון; אין תימה כי השאיפה לשוב לירושלים ולחזות בבניינה ורחשי הלב כלפיה הגיעו לשיאם בכל הזמנים, עם שחרור ירושלים ואיחודה במלחמת ששת הימים .
חידון התנ"ך הארצי המסכם לנוער ישראלי יתקיים מחר (יום ג', 16.3.05) בעיר דימונה, לציון 50 שנה להיווסדה.
השנה עומד החידון בסימן "בשבילי ארץ אהובה" בסימן הפסוק: "קום והתהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה" (בראשית י"ג 17). במהלך השנה השתתפו בחידון 320 בתי ספר: 140 ממלכתיים ו-180 ממלכתיים דתיים.
בשלב הארצי המסכם של חידון התנ"ך לנוער בדימונה, ישתתפו 12 מועמדים מרחבי הארץ: שנים ממחוז הצפון, אחת ממחוז המרכז, ששה ממחוז ירושלים ושלושה ממחוז הדרום. מתוכם יעלו לחידון העולמי ארבעה מהמשתתפים.
מהשלב הארצי הבטיחו את מקומם שני המשתתפים: חתן התנ"ך הארצי לבתי הספר הממלכתיים עמיר מחלוף, תיכון שלאון, קריית גת. וחתן התנ"ך לבתי הספר הממלכתיים דתיים שמואל דוד-אלפרט מישיבה תיכונית חורב, ירושלים.
לתהליך ארבעה שלבים: שלב בית ספרי, שלב מחוזי, שלב ארצי א' ושלב ארצי מסכם.
מטרת החידון להעמיק את התבוננות, הקריאה והשימוש של התלמידים בספר הספרים - התנ"ך. ובנוסף, להגדיל את חשיבותו וערכו בעיניהם של התלמידים, להעלות את רמת המוטיבציה חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי יתקיים ביום העצמאות בירושלים במעמד ראש הממשלה, אריאל שרון ושרת החינוך, התרבות והספורט, לימור לבנת.
1. מבוא
1.1 תמצית
חידון התנ"ך הארצי לנוער יהודי מתקיים בארבעה שלבים בכל אזורי הארץ. סעיף זה מנחה את המורים ואת המפקחים האחראים לקיים את החידונים באופן הוגן ואחיד.
החלפת החוזר הקודם נובעת משינויים בחידונים הארציים כדלקמן:
א. חומרי הלימוד לקראת החידונים נפרדים ושונים לחינוך הממלכתי ולחינוך הממלכתי-דתי.
ב. נבחני הממלכתי והממלכתי-דתי ייבחנו כל אחד בנפרד בתוך המגזר שלו.
1.2 מטרת הפרסום
א. התוקף: החל מ-1 בנובמבר 2008
ב. התחולה: תלמידי כיתות ט'-י"ב בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי
ג. הסטטוס: החלפה
ד. חוזרים קודמים באותו נושא: סעיף 5–7.3 בחוזר הוראות הקבע
סו/3(א) – מבוטל.
1.3 התפוצה: המנהלים והמורים לתנ"ך בבתי הספר העל-יסודיים, המפקחים לתנ"ך ומנהלי מינהל החברה והנוער במחוזות ובמטה המינהל.
1.4 הגורם האחראי
א. שם היחידה: מינהל החברה והנוער
ב. בעל התפקיד: רכז חידון התנ"ך הארצי
ג. מספר הטלפון: 02-5603164/2150
ד. כתובת הדוא"ל: shlomove@education.gov.il.
2. הנחיות כלליות
2.1 מטרות החידון
א. לעודד את ההתעניינות, את הלימוד ואת העיון של בני הנוער היהודי בספר התנ"ך כבסיס התרבותי של עם ישראל
ב. לחזק את ההזדהות של בני הנוער היהודי עם הערכים האנושיים, הלאומיים, החברתיים והדתיים של התנ"ך
ג. לבסס ולהעמיק בקרב בני הנוער היהודי את הקשר לעם ישראל, לארץ ישראל ולמורשת ישראל
ד. להעשיר את הלשון העברית של הדור הצעיר בדיבור ובכתיבה, במטבעות לשון, בדימויים ובביטויים תנ"כיים
ה. ליצור מסגרת חינוכית-חברתית משותפת לבני נוער יהודי מכל החוגים, הגוונים והסוגים של האוכלוסייה היהודית בארץ ובתפוצות
ו. בחינוך הדתי: לחזק את ההכרה הדתית של התלמידים ואת תפיסתם את התנ"ך כמקור לקיום מצוות ואורח חיים דתי.
2.2 הארגון
החידון הוא שיאו של תהליך חינוכי כמפורט להלן:
א. החידון הארצי על כל שלביו הוא חלק בלתי נפרד מהחידון העולמי לנוער יהודי שמשרדנו שותף בהנהלתו.
ב. מינהל החברה והנוער במשרדנו ממונה על ארגון החידון הארצי על כל שלביו.
ג. מארגני החידון, בכל שלביו, יוכלו להיעזר בחברי הארגון "נוער חובב תנ"ך" (נח"ת) המורכב מבוגרי חידוני התנ"ך. ארגון נח"ת פועל בחסות מינהל החברה והנוער, וחבריו תורמים מניסיונם בהדרכת המתכוננים לחידונים ובארגון החידונים