פרוטוקול ישיבת מועצת העיר מס' 05/2010



ב"ה

פרוטוקול ישיבת מועצת העיר מס' 05/2010 מן המניין שהתקיימה ביום שני כ"ו בסיון התש"ע ה 10.5.2010 בשעה 18.00 באולם הישיבות בעיריית קריית שמונה

נכחו:

הרב ניסים מלכה – ראש העיר

מר עמרם שחר - מ"מ וסגן ראש העיר

ד"ר יפעת שאשא-בטון – חברת מועצת העיר

מר עופר אדר -חבר מועצת העיר

מר אשר פיניאן - חבר מועצת העיר

מר בנציון יעקב -חבר מועצת העיר

מר יגאל בוזגלו – חבר מועצת העיר

מר יורם ממן – חבר מועצת העיר

הרב מאיר לוי - חבר מועצת העיר

הגב' אהובה סירוגין - חברת מועצת העיר

חסרים:

מר גבי חסין – חבר מועצת העיר

ד"ר בוריס סידלקובסקי – חבר מועצת העיר

גב' אניה ורניק - חברת מועצת העיר

בעלי התפקידים:

מר אלי כהן - מנכ"ל העירייה

מר אריאל בר יוסף - היועץ המשפטי

מר יגאל פנחס – גזבר העירייה

מר פינטו אברהם – מבקר העירייה

מר אריה רפפורט – ראש מנהל ההנדסה

רשמה: הגב' פאני זפרני

על סדר היום:

1. פתיחת עונת הרחצה – ע"י מנכ"ל העיריה.

2. הסכמי חכירה (מצ"ב המסמכים).

3. בקשת ועדת בית (14 קומות) ברחוב המכבים להציב מחסום בחזית הכניסה למגרש החניה הצמוד .

4. הסכם פשרה אספקה טכנית (מצ"ב המסמכים).

5. ניהול חן' פיתוח בבנק דקסיה. (מצ"ב מסמכים).

6. אישור פרוטוקול וועדת כספים 3/10 מיום 24.3.10. (מצ"ב מסמכים).

7. המכללה האקדמית תל-חי (מצ"ב מסמכים).

../2

-2-

הרב ניסים מלכה:

שלום לכולם אני פותח את ישיבת מועצת העיר מן המניין מס' 5-2010 .

אירוע יום ירושלים שיחול ביום שלישי בערב , יום ירושלים, צריך להסתכל על יום זה כחג שלם בו שוחררה ירושלים, יש בו את שלבי הגאולה. בספר זכריה מוזכר שילדים רוקדים בירושלים. ירושלים עיר שחוברה לה יחדיו זו עיר שמחברת אותנו בלב אחד, זו אחדות שתביאו אותה לאחדות ולגאולה.

תוספת לסדר היום:

1. אישור פרוטוקול ועדת הכספים 4-2010 מיום 21.4.2010, מצורף לאישור גם פרוטוקול וועדת כספים 3/2010 מיום 24.3.1 (סעיף 6 בסדר היום).

אהובה סירוגין:

וועדת הכספים לא מתכנסת בצורה מסודרת,"אין לנו הרבה משחק". התקציב סגור

מר יגאל פנחס:

פרוטוקול 4-2010 בסעיף 7 בדף האחרון: העודפים האמורים בסעיף זה, משרד השיכון מבקשים לנצל את הכסף. פתיחת תב"ר חדש - הוא לשיקום ושיפוץ. בשל היתרות הישנות הניתנות למימוש וצריך במילא את אישור משרד החשבות, לאחר מכן זה יבוא אליכם לאישור המועצה, זאת הסיבה שעיכבתי את הפרוטוקול , אני מדגיש כאן שהאישור מותנה!.

פינטו אברהם:

הוועדות הן הזרוע הביצועית של הנהלת העיר. וועדות החובה חייבות להתכנס להוציא פרוטוקולים ולעקוב אחר ההחלטות שהתקבלו.

יו"ר הועדה מר אשר פיניאן התייחס להערתה של הגב' אהובה סירוגין מדוע לא מקבלים את פרוטוקול ועדת הכספים 4-2010.

מר יגאל פנחס:

הפרוטוקולים נחתמו על-ידי ועל ידי יו"ר ועדת הכספים מר אשר פיניאן. אתם כחברי המועצה מאשרים

את החלטות הוועדה.

בנציון יעקב: הצעת החלטה:

לתת לנו את האפשרות לכנס את ועדת הכספים ולומר את דברינו והכל מתוך מנהל תקין ושמקרה מסוג זה לא ישנה.

אשר פיניאן:

א.תברים לא יגיעו לשולחן מועצת העיר לפני כינוס ועדת הכספים.

ב. ועדת הכספים תתכנס אחת לחודשיים.

אלי כהן:

הצבעה: מי בעד אישור פרוטוקולים ועדת הכספים 3-2010 שבסעיף 6 לסדר היום ופרוטוקול 4-2010?

הרב ניסים מלכה, מר עמרם שחר, ד"ר יפעת שאשא-בטון, עופר אדר, מר אשר פיניאן, מר בנציון יעקב, מר יגאל בוזגלו , מר יורם ממן , מר מאיר לוי, הגב' אהובה סירוגין.

מי נגד? אין מתנגדים.

החלטה: פרוטוקולים ועדת הכספים 3-2010 ו-4-2010 אושרו פה אחד.

../3

-3-

תוספת לסדר היום שהוגשה על-ידי חבר המועצה בנציון יעקב:

בנציון יעקב:

מניעת פעילות של וועדת כספים על-ידי הנהלת העיר, תבר"ים היום 12.4.2010

ואלה הנימוקים:

בישיבת מועצת העיר 4-2010 לאחר שכבר חלק מהותי מחברי המועצה יצאו מאולם הישיבות הוגשו בפני חברי מועצתה העיר התברים לאישור ללא דיון בועדת הכספים.

הגב' אהובה סירוגין הדגישה כי גם יו"ר וועדת הכספים כבר לא נמצא בישיבה וכדאי יהיה להעביר את התבר"ים לדיון מוקדם בוועדת הכספים, ולא להענות לחברי מועצת העיר, בקשת מהגזבר להביא את דבריו אבל לדרישתנו להציג את כל המסמכים הרלוונטים לגבי התבר"ים, הגזבר התעלם ובתמיכת ראש העיר סירב להציג בפני חברי מועצת העיר את המסמכים.

לאחר שחברי מועצה שוב ביקשו את התייחסותך לניהול לא תקין סירבת להמשיך את הישיבה והישיבה ננעלה.

בניגוד לאתיקה ציבורית על חשבון קופה הציבורית הנך פרסמת הודעה במקומון כי אנו גורמים את הנזק בכך שלא מאשרים את הפרויקטים.

יש לציין כי אנו זימנו את וועדת הכספים והוועדה התכנסה לא פעם אחת על פי יוזמתנו ורוב מהתבר"ים אושרו בוועדת הכספים בנוכחות של הגיזבר וחשב מלווה.

הנני רואה בחומרה רבה כי טרם הועבר לנו פרוטוקול של וועדת כספים לגבי הישיבה האחרונה שאושרו התבר"ים ובכך לא העברתם את הנושא לדיון. האם חודש ימים היה מספיק בשבילכם כדי להביא על סדר היום נושא חשוב זה.

יש לציין כי כבר פעמיים דחיתם לנו את וועדת הכספים כשהנושא החשוב ביותר: תיקוני תקציב 2010.

הצעת החלטה:

מועצת העיר רואה בחומרה רבה את ניסיון של הנהלת העיר להתחמק מהאחריות של פעילות וועדת כספים ומורה לפקידים הרלוונטים לשמור על בצוע כל תהליך במסגרת של חקיקה ולא למנוע לכנס ישיבת וועדת כספים.

הרב ניסים מלכה:

אני מבקש מחבר המועצה בנצי לדייק, אל תצייר תמונה שראש העיר פתח את הישיבה וסוגר אותה ללא דיון.

אומנם הביאו תברי"ם לישיבת מועצת העיר ללא דיון בועדת הכספים. (פונה לבנצי): אתה לא צדיק הדור , אתה מטעה את הציבור אתה כותב כל העולה על רוחך, בישיבה האחרונה מאחר ולא ניתן היה לקיים דיון תרבותי, לא שמענו אחד את רעהו, הגב' אהובה סירוגין לא איפשרה לקיים דיון, לחברים ולגזבר להתבטא, אני העברתי את הדיון בנושא תברי"ם לועדת הכספים, קחו בחשבון שאתם גורמים נזק לתושבים.

התנהלו חילופי דברים בין הרב ניסים מלכה לבין חבר מועצת העיר בן ציון יעקב.

יורם ממן: מוחה על פרסום שמו, כמי שהתנגד כשלמעשה לא נכח בשלב זה של הדיון.

אלי כהן: מי בעד הצעת ההחלטה של חבר מועצת העיר בן ציון יעקב?

בעד: מר בן ציון יעקב, גב' אהובה סירוגין הרב מאיר לוי ומר יורם ממן.

נגד: הרב ניסים מלכה, מר עמרם שחר, ד"ר יפעת שאשא-בטון, עופר אדר,מר אשר פיניאן.

החלטה: הצעת החלטה של חבר מועצת העיר בן נציון יעקב נדחית ברוב של 5 איש.

.../4

-4-

סדר היום המתוכנן:

1. פתיחת עונת הרחצה – על-ידי מנכ"ל העירייה:

אלי כהן:

בגלל מצבה של חברת המתנסים –הפעלת הבריכה,אנו נאלצים למצוא פתרון חלופי כדי להפעיל את בריכת השחייה בחודש הקרוב חודש יוני. אנו עושים את כל ההכנות בדרך המהירה וכנראה שהבריכה האולימפית תופעל על ידי העירייה עצמה.

הרב ניסים מלכה:

בשל כך שתוכנית ההבראה של חברת המתנסים מתעכבת לא ניקח סיכון ועדיף ללכת למהלך אחר ומציאת פתרון חלופי.

יגאל פנחס:

במידה ונפעיל את הבריכה האולימפית נפעילה באמצעות תב"ר, נכנס את ועדת הכספים, התב"ר יהיה בהליך מזורז, משרד הפנים יאשר את הפרוטוקול, ויאשר את סעיף התב"ר להפעלת הבריכה, התב"ר הוא רק מקור פנימי.

בהצעת ההחלטה לאשר תב"ר בסכום של חצי מליון ₪ בהכנסות עצמיות. במשרד הפנים זה יאושר עד גובה מסויים, לדעתי זה תקציב ריאלי ובהפעלה נכונה וקניית שירותים אנו נגיע לאותן תוצאות של המתנ"ס.

חשוב שהבריכה תיפתח בזמן. העירייה נכנסת לנעלי המתנ"ס, זו החלטה לא פשוטה.

אהובה סירוגין: אתה לא תוכל לשלם משכורות לעובדים.

בנציון יעקב: המצב הוא בעייתי והקופה ריקה, אסור לנו לקבל החלטה של תב"ר בסך 500 אלף ₪.

אלי כהן:

הצבעה: מי בעד פתיחת תב"ר בסכום של חצי מליון ₪ להפעלת הבריכה האולימפית?

בעד: הרב ניסים מלכה, מר עמרם שחר, ד"ר יפעת שאשא-בטון, עופר אדר, מר אשר פיניאן, מר בנציון יעקב, מר יגאל בוזגלו, מר יורם ממן והרב מאיר לוי.

נמנעים: הגב' אהובה סירוגין

החלטה:

פתיחת תב"ר בסכום של חצי מליון ₪ להפעלת הבריכה האולימפית התקבלה ברוב קולות.

יגאל בוזגלו עזב את אולם הישיבות!!

2. הסכמי חכירה (מצ"ב המסמכים).

אריאל בר יוסף:

מונחים כאן לפניכם 13 טיוטות של הסכמים. מטרת הסכמים אלו היא שהסוכנות יהודית תרשם שוב כחוכרת, השימוש בנכסים לא ישתנה, אנו נשתף את הסוכנות, ההסכמים האלה יועברו לסוכנות יתכנו שינויים ו/או הערות כדוגמאת הסכם חכירה ל-49 שנים ולא ל- 25 שנה ללא צורך במכרז או בנוהל הקצאות.

.../5

-5-

להלן שמות המבנים בקריית שמונה שהוחכרו לטובת הסוכנות היהודית:

1. בית הספר "המתמיד"

2. מתנ"ס כל נדרי

3. מתנ"ס סימטת המלכים

4. מועדון נוער ליד המרפ"ד

5. מרכז לחינוך יהודי ברח' הרצל

6. פארק הזהב

7. בית אדלשטיין

8. גן ילדים סירס ברח' ברל

9. גן הילדים גרין המכבים פלדמן

10. מעון חירות ברח' טרומפלדור

11. מעון חירות ברח' אורי אילן

12. מעון נעמ"ת ברח' קרן היסוד

13. מעון חב"ד ברח' הגלעד

עד עתה כל הנכסים היו בבעלות המנהל, בחכירה לטובת הסוכנות והקרנות. כרגע הם בבעלות העירייה. לפי המוצע, הסוכנות תהיה החוכרת של העירייה.

אני מבקש מחברי מועצת העיר את האישור העקרוני על כל ההסכמים, ולאשר את ההתקשרות עם הסוכנות היהודית .לא נישא בשום עלות של הרישום, הסוכנות לא תישא בהוצאות הארנונה אך תישא בכל הוצאות המיסוי.

גב' אהובה סירוגין:

מה לגבי התרומות של מפעל הפיס? האם החכרת הנכס תמנע קבלת תרומות ממפעל הפיס?

אריאל בר יוסף, היועץ המשפטי לעירייה?

עלולה להיות בעיה, מפעל הפיס שם סכום כסף בהפעלה של היכל התרבות למרות הקריטריונים. נכס ציבורי לא ניתן לשעבד רק באישור משרד הפנים.

הנהלת העיר רואה לנכון לכבד את רצון התורמים ומכאן הכוונה העקרונית לאשר את טיוטאת ההסכמים.

ב"ה נשאף שבתוך שנה נחנוך בטקס כל מבנה ומבנה.

אריאל בר יוסף- כמנהל הישיבה:

הצבעה: מי בעד האישור העקרוני שהסוכנות היהודית תהיה החוכרת של העירייה על כל ההסכמים.

בעד: מר עמרם שחר, ד"ר יפעת שאשא-בטון, עופר אדר, מר אשר פיניאן, מר בנציון יעקב, הרב מאיר לוי, מר יגאל בוזגלו ומר יורם ממן .

נמנעים: הגב' אהובה סירוגין.

החלטה:

ברוב קולות אישרה מועצת העיר את האישור העקרוני לסוכנות היהודית להיות החוכרת לכל מבנה הציבור בעיר.

הרב מאיר לוי עזב את אולם הישיבות!

..../6

-6-

4. הסכם פשרה המרכז לאספקה טכנית בע"מ.

יגאל פנחס:

התקשרות עם המרכז לאספקה טכנית של עובדי נקיון, זו חברה שגיבתא את אגף חזות העיר כדי לתת פתרון מהיר לאחר מלחמת לבנון השנייה. לא הייתה הזמנת עבודה כדין ובלי הזמנת עבודה החשב לא אישר תשלום.

הגענו לפשרה:

התביעה הייתה על סך 42,000 ₪

הצעת הפשרה על סך 40,000 ₪

ושכר טרחה על סך 5,000 ₪

אריאל בר יוסף כמנהל הישיבה :

הצבעה: מי בעד הסכם פשרה עם המרכז לאספקה טכנית בע"מ?

בעד: הרב ניסים מלכה, מר עמרם שחר, ד"ר יפעת שאשא-בטון, עופר אדר, מר אשר פיניאן, מר בנציון יעקב, מר יורם ממן והגב' אהובה סירוגין.

החלטה: אושר פה אחד הסכם הפשרה עם חברת אספקה טכנית בע"מ.

הגב' אהובה סירוגין עזבה את אולם הישיבות!

7. המכללה האקדמית תל-חי (מצ"ב מסמכים

יגאל פנחס:

המכללה האזורית נקלעה לקשיים והתנהל דיאלוג איך לכסות את החובות.

בהחלטה שמועצת העיר קבלה הוחלט לקחת הלוואה ושלושת הרשויות: קריית שמונה, גליל העליון ומבואות החרמון ישאו בה.

יש כתב שיפוי שאומר שבמידה וההלוואה לא תוחזר עם הזמן המכללה תתבע.

עם הזמן הגשנו תביעה שכנגד וכתבי השיפוי שנחתמו בעבר ואין להתנער מכתב השיפוי.

הגענו להסכם פשרה להסכם פשרה בערבות על סך 2.6 מליון ₪ בין שלושת הרשויות.

אריאל בר יוסף כמנהל הישיבה:

הצבעה: מי בעד הסכם פשרה ערבות על סך 2.6 מליון ₪ בין שלושת הרשויות.

בעד: הרב ניסים מלכה, מר עמרם שחר, עופר אדר, מר אשר פיניאן, מר בנציון יעקב ומר יורם ממן.

החלטה: אושר פה אחד הערבות על סך 2.6 מליון ₪ שכנגד כתבי השיפוי עם שלושת הרשויות:

קריית שמונה, גליל עליון ומבואות החרמון.

הערה: ד"ר יפעת שאשא-ביטון לא השתתפה בהצבעה זו.

הישיבה ננעלה!

____________ _________ הרב ניסים מלכה אלי כהן ראש העיר מנכ"ל העירייה

י"ד בכסלו תש"ע

1 בדצמבר 2009

וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם"

משלי פרק ג' פסוק ד'

מר יוסי לוי

מנהל מנהל חברה ונוער

משרד החינוך והתרבות

ירושלים

מר לוי הנכבד,

הנדון: חידון התנ"ך הארצי לנוער

בסימן: "ירושלים בירת ישראל"

חידון התנ"ך לנוער בחסות מינהל חברה ונוער במשרד החינוך, מהווה תהליך חינוכי הנמשך לאורך כל שנת הלימודים.

הבקיאות והשינון הם אמצעי מעולה ליצירת תשתית תרבותית משותפת. הכרת התנ"ך היא  דרך לגשר על פערים ומחלוקות והבלטת שותפות הגורל והאחדות.

תרומתו של עם ישראל לאנושות מובעת בכינויו "עם הספר" עם שהנחיל לאנושות כולה את ספר התנ"ך.

לרגל חגיגות ה-60 לייסוד קריית שמונה, ברצוני לקיים ברוב פאר והדר את חידון התנ"ך הארצי אשר יתקיים ב"ה ביום שלישי א' ניסן תש"ע ה-16 במרס 2010 בעירנו.

רוח חדשה, מלאת תקווה אופטימיות מנשבת ברחובות העיר קריית שמונה, לא עוד עיר מוכת קטיושות, אלא עיר הנושאת פניה קדימה בתנופת פיתוח ועשייה, במרכזי תרבות ואומנות, ברשת חינוך מקיפה מהמתקדמות ביותר בארץ ורוכשת לעצמה את המעמד הראוי לה:

בירת הצפון, עיר ומחוז ומטרופולין של אצבע הגליל, היושבת בין הרי נפתלי, חרמון וגולן, בארץ פלגי מים, במגוון רחב של אתרי ביקור רבי עניין של אתרי מורשת, הסטוריה, התיישבות, ארכיאולוגיה, טבע נוף, מים מתחמי נופש, במורדות הרי נפתלי הטובל ביערות וצופי על עמק החולה והחרמון ובצומת הדרכים החשוב ביותר לסורייה ולבנון: ומייחלת לפתחו של השלום ולפתיחת מעברי הגבולות עם סורייה ולבנון.

עיר יפה, שיש בה אנשים נהדרים, היפה שבה שזו משפחה אחת גדולה, מחוברים וגאים בעירם ובשימור אופייה המיוחד, עיר ירוקה מוקפת כולה ירוק, תוך שמירה על ערכי הטבע והנוף המצויים בה, מפותחת ואטרקטיבית המציעה איכות חיים גבוהה והמהווה מקור משיכה לתושבי האזור ולאוכלוסייה חדשה בתוכה ותושביה גאים לגור בה.

.../2

-2-

גאוותה הגדולה היא ששניים מבניה הם טייסי קרב, תושביה אנשים גאים, יוצרים בתוכה ומתפרנסים בה בכבוד.

מר לוי הנכבד,

כולי תקווה שבכוחות משותפים נצליח לחבר קהלים רבים אל התנ"ך, לרתום את כל הגורמים הרלוונטים לקיום חידון התנ"ך הארצי בשנה זו בעירנו קריית שמונה.

לתשובתך אודה!

בכבוד רב,

הרב ניסים מלכה

ראש העיר

העתקים: מר יוסי כיטוב – מנהל מנהל נוער משרד החינוך והתרבות מחוז הצפון מר פנחס נריה – עורך ומנחה חידוני ן התנ"ך בארץ ובתפוצות ד"ר יפעת שאשא ביטון – סגנית ראש העיר וממונה על תיק החינוך הגב' תמי לוי – מנהלת אגף החינוך

מר אלי כהן – מנכ"ל העירייה

חברי הנהלת העיר

ירושלים היא העיר המקודשת והנערצת ביותר במסורת היהודית ובית היוצר לדמותה ורוחה. בירושלים נבנו בית המקדש הראשון והשני, שסימלו את עצמאותו הדתית והמדינית של עם ישראל: כאן נתמצתה באופן המלא ביותר האמונה באל אחד, שהחלה בסיפור העקדה, ומצאה את ביטויה הנשגב ביותר בחזון הנביאים.

ערכי היסוד שנתגבשו בירושלים ייחדו את עם ישראל במשך דורות, נטעו בו את החיוניות והיעוד להמשך קיומו, וסופו והיה לנחלת האנושות.

כשם שירושלים ובית מקדשה היו הביטוי הנשגב ביותר לעצמאותו המדינית והדתית של עם ישראל, היה חורבן הבית לאסון הגדול ביותר בתולדותיו, והוא סימל את הזמן שבו חדל ישראל להתקיים כעם חופשי היושב בארצו והיה לפזורה בין הגויים.

הערגה לשוב לירושלים ולבנות את בית המקדש הפכה לאחד מסימני ההיכר הייחודיים לעם ישראל ובאה לידי ביטוי בכיוון התפילה ותובנה כנאמר: "לירושלים עירך ברחמים תשוב". זכרה של ירושלים והאמונה בתקומתה ליכדו את היהודים בפזורה, סייעו להם להתגבר על גזירות ורדיפות בכל הדורות ונטעו בלבם את הכיסופים לשוב אליה ולחזות בבניינה

הקשר המיוחד בין עם ישראל לעיר המקודשת, מצא את ביטויו גם בספרות וביצירה העברית. בעיני עגנון ירושלים היא נקודת המגע בין העם לקב"ה ותמצית האהבה ההדדית שביניהם; ירושלים היא מרכזו של העם היהודי ועיניה צופיות לבל בית ישראל. קדושתה של ירושלים עולה על כל מציאות אנושית והיא ממזגת בשלמות נופיה את הנוף הארצי עם הנופים השמימיים

ירושלים מקודשת לא רק ליהודים אלא גם לנוצרים ולמוסלמים. עם זאת, ירושלים נחשבת רק לעיר השלישית בקדושתה במסורת המוסלמית, והמבנה הנהדר של כיפת הסלע בפסגת הר הבית, הוא שלישי בקדושתו למוסלמים לאחר אבן הכעבה במכה וקבר הנביא במדינה.

ירושלים נתייחדה במסורת היהודית לא רק בקדמותה ובקדושתה, אלא גם בחשיבותה הלאומית וברחשי הלב כלפיה, בהיותה חלק בלתי נפרד ממורשתו של העם היהודי ותולדותיו.

ירושלים נתקדשה במסורת היהודית כ-1,000 שנים לפני שהיתה לעיר מקודשת במסורת הנוצרית, וכ-1,600 שנים לפני שנתקדשה באיסלאם. הללו אף אימצו רבות מהמסורות היהודיות, והתאימו אותן לתפיסתן והשקפת עולמן, בהוסיפן עליהן רבדים משלהן. ברם, לנצרות ולאיסלאם, שהן דתות אוניברסליות, ירושלים לא היתה מעולם חלק מהוויה לאומית או מוקד עליה לרגל. לעומת זאת, קדושתה של ירושלים במסורת היהודית היא בעלת צביון לאומי; ירושלים היתה תמיד לב האומה היהודית ומרכז החיים הלאומיים, הדתיים והתרבותיים.

ירושלים מילאה תפקיד כה מרכזי בתולדות האומה עד כי היא נזכרת במקורות לא כאחת מערי יהודה, אלא בשם נרדף לעם ישראל: "נחמו נחמו עמי דברו על לב ירושלים" אומר ישעיהו (יש' מ', א'); בירושלים יכון השלום הנצחי, אליה יתקבצו כל הגלויות ובה יכון הר בית יהוה בראש ההרים (יש' ב'). חורבן הארץ בידי הבבלים נחרט בלב האומה כחורבן ירושלים והמקדש; בבל סיפורי החורבן, כמעט שלא נזכרים ישובים אחרים ביהודה זולת ירושלים, וכל קינות החורבן מכוונות אליה. כאשר הנביא מדבר על חורבן הארץ עומדת ירושלים במרכזה. "ציון מדבר היתה ירושלים שממה".

הקשר הרגשי של כל יהודי באשר הוא לירושלים, דומה שאין לו אח ורע בעמים או באומות אחרות. אין עוד נושא שסביבו העם היושב בציון מאוחד בדעתו כמו סביב קדושתה ורוממותה של ירושלים; הקריאה "אם אשבחך ירושלים תשכח ימיני... אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי", לא היתה רק נחלת העבר אלא קולה נשמע בפי בל יהודי באשר הוא לאורך הדורות. ירושלים חקוקה בליבו של היהודי: בביתו הותיר פיסת קיר בלתי מטויחת, זכר לחורבנה; בתי הכנסת נבנו בבל מקום בעולם, כשארון הקודש מכוון לירושלים; על מזונו בירך כל יהודי באשר הוא את הקב"ה, אשר "בונה ברחמיו ירושלים". את ירושלים העלה על ראש שמחתו - אך גם התאבל בימי התעניות, ובראשם יום ט' באב, על אובדן עצמאותו המדינית עם חורבן המקדש.

ירושלים היתה סמל לחזון הגאולה ולהשגחה, "ירושלים הרים סביב לה, וה' סביב לעמו מעתה ועד עולם"; לא בכדי מובעת המשאלה בהמנון הלאומי בשיר ה"תקווה" "להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון ירושלים".

הקשר המיוחד בין עם ישראל לעיר המקודשת, מצא את ביטויו גם בספרות וביצירה העברית. בעיני עגנון ירושלים היא נקודת המגע בין העם לקב"ה ותמצית האהבה ההדדית שביניהם; ירושלים היא מרכזו של העם היהודי ועיניה צופיות לבל בית ישראל. קדושתה של ירושלים עולה על כל מציאות אנושית והיא ממזגת בשלמות נופיה את הנוף הארצי עם הנופים השמימיים.

הנה כי כן, תקומת עם ישראל בארצו בזמן החדש, הרי היא חלק בלתי שרד מהערגה והקשר הרגשי לירושלים. אין זה מקרה, על כן, שהתנועה שחרטה על דגלה את שיבת העם היהודי לארצו - הציונות - נטלה את שמה משמה הקדום של ירושלים - ציון; אין תימה כי השאיפה לשוב לירושלים ולחזות בבניינה ורחשי הלב כלפיה הגיעו לשיאם בכל הזמנים, עם שחרור ירושלים ואיחודה במלחמת ששת הימים .

חידון התנ"ך הארצי המסכם לנוער ישראלי יתקיים מחר (יום ג', 16.3.05) בעיר דימונה, לציון 50 שנה להיווסדה.

השנה עומד החידון בסימן "בשבילי ארץ אהובה" בסימן הפסוק: "קום והתהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה" (בראשית י"ג 17). במהלך השנה השתתפו בחידון 320 בתי ספר: 140 ממלכתיים ו-180 ממלכתיים דתיים.

בשלב הארצי המסכם של חידון התנ"ך לנוער בדימונה, ישתתפו 12 מועמדים מרחבי הארץ: שנים ממחוז הצפון, אחת ממחוז המרכז, ששה ממחוז ירושלים ושלושה ממחוז הדרום. מתוכם יעלו לחידון העולמי ארבעה מהמשתתפים.

מהשלב הארצי הבטיחו את מקומם שני המשתתפים: חתן התנ"ך הארצי לבתי הספר הממלכתיים עמיר מחלוף, תיכון שלאון, קריית גת. וחתן התנ"ך לבתי הספר הממלכתיים דתיים שמואל דוד-אלפרט מישיבה תיכונית חורב, ירושלים.

לתהליך ארבעה שלבים: שלב בית ספרי, שלב מחוזי, שלב ארצי א' ושלב ארצי מסכם.

מטרת החידון להעמיק את התבוננות, הקריאה והשימוש של התלמידים בספר הספרים - התנ"ך. ובנוסף, להגדיל את חשיבותו וערכו בעיניהם של התלמידים, להעלות את רמת המוטיבציה חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי יתקיים ביום העצמאות בירושלים במעמד ראש הממשלה, אריאל שרון ושרת החינוך, התרבות והספורט, לימור לבנת.

1. מבוא

1.1     תמצית

חידון התנ"ך הארצי לנוער יהודי מתקיים בארבעה שלבים בכל אזורי הארץ. סעיף זה מנחה את המורים ואת המפקחים האחראים לקיים את החידונים באופן הוגן ואחיד.

החלפת החוזר הקודם נובעת משינויים בחידונים הארציים כדלקמן:

א.      חומרי הלימוד לקראת החידונים נפרדים ושונים לחינוך הממלכתי ולחינוך הממלכתי-דתי.

ב.      נבחני הממלכתי והממלכתי-דתי ייבחנו כל אחד בנפרד בתוך המגזר שלו.

1.2     מטרת הפרסום

א.      התוקף: החל מ-1 בנובמבר 2008

ב.      התחולה: תלמידי כיתות ט'-י"ב בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי

ג.      הסטטוס: החלפה

ד.      חוזרים קודמים באותו נושא: סעיף 5–7.3 בחוזר הוראות הקבע

סו/3(א) – מבוטל.

1.3     התפוצה: המנהלים והמורים לתנ"ך בבתי הספר העל-יסודיים, המפקחים לתנ"ך ומנהלי מינהל החברה והנוער במחוזות ובמטה המינהל.

1.4     הגורם האחראי

א.      שם היחידה: מינהל החברה והנוער

ב.      בעל התפקיד: רכז חידון התנ"ך הארצי

ג.      מספר הטלפון: 02-5603164/2150

ד.      כתובת הדוא"ל: shlomove@education.gov.il.

2. הנחיות כלליות

2.1     מטרות החידון

א.      לעודד את ההתעניינות, את הלימוד ואת העיון של בני הנוער היהודי בספר התנ"ך כבסיס התרבותי של עם ישראל

ב.      לחזק את ההזדהות של בני הנוער היהודי עם הערכים האנושיים, הלאומיים, החברתיים והדתיים של התנ"ך

ג.       לבסס ולהעמיק בקרב בני הנוער היהודי את הקשר לעם ישראל, לארץ ישראל ולמורשת ישראל

ד.      להעשיר את הלשון העברית של הדור הצעיר בדיבור ובכתיבה, במטבעות לשון, בדימויים ובביטויים תנ"כיים

ה.      ליצור מסגרת חינוכית-חברתית משותפת לבני נוער יהודי מכל החוגים, הגוונים והסוגים של האוכלוסייה היהודית בארץ ובתפוצות

ו.       בחינוך הדתי: לחזק את ההכרה הדתית של התלמידים ואת תפיסתם את התנ"ך כמקור לקיום מצוות ואורח חיים דתי.

2.2     הארגון

החידון הוא שיאו של תהליך חינוכי כמפורט להלן:

א.      החידון הארצי על כל שלביו הוא חלק בלתי נפרד מהחידון העולמי לנוער יהודי שמשרדנו שותף בהנהלתו.

ב.      מינהל החברה והנוער במשרדנו ממונה על ארגון החידון הארצי על כל שלביו.

ג.      מארגני החידון, בכל שלביו, יוכלו להיעזר בחברי הארגון "נוער חובב תנ"ך" (נח"ת) המורכב מבוגרי חידוני התנ"ך. ארגון נח"ת פועל בחסות מינהל החברה והנוער, וחבריו תורמים מניסיונם בהדרכת המתכוננים לחידונים ובארגון החידונים