פרוטוקול ישיבת מועצת העיר מס' 06/2010

ב"ה

פרוטוקול ישיבת מועצת העיר מס' 6-2010 מן המניין שהתקיימה ביום שני כ"ה בסיון התש"ע ה-7 ביוני 2010 בשעה 18.00 באולם הישיבות בעיריית קריית שמונה

נכחו:

הרב ניסים מלכה – ראש העיר

ד"ר יפעת שאשא-בטון – הממונה על תיק החינוך והרווחה מר עמרם שחר - מ"מ וסגן ראש העיר

מר אשר פיניאן - חבר מועצת העיר

מר עופר אדר -חבר מועצת העיר

מר יגאל בוזגלו – חבר מועצת העיר

מר יורם ממן - חבר מועצת העיר

הרב מאיר לוי - חבר מועצת העיר

מר בנציון יעקב -חבר מועצת העיר

גב' אתי חי - חברת מועצת העיר

נעדרו:

ד"ר בוריס סידלקובסקי – חבר מועצת העיר

מר גבי חסין – חבר מועצת העיר

הגב' אהובה סירוגין = חברת מועצת העיר

חברי הסגל:

מר אלי כהן – מנכ"ל העירייה

מר אריאל בר יוסף – היועץ המשפטי של העירייה

מר פינטו אברהם – מבקר העירייה

מר יגאל פנחס - גזבר העירייה

רשמה: הגב' פאני זפרני –מזכירת וועדות העיר

על סדר היום:-

1. הצהרת אמונים מפי חברת המועצה הגב אתי חי

2. סקירה מפי עוד רז על הליך הפירוק של חברת המתנסים.

3. ביקור ראש עיריית ננסי -יוצג על ידי ראש העיר

4. אישור פגרה ישיבות מועצת העיר לחודשים יולי אוגוסט 2010.

5 פתיחת תבר מס' 753 לשיפוץ מגרשי ספורט בסך 108,283 אלף ₪ -גורם מממן שיקום שכונות (יתרות מתקציבים משנים קודמות).

6 ענייני עובדים.

אלי כהן:

אני פותח את ישיבת מועצת העיר מס' 6-2010 מן המניין.

הרב נסים מלכה:

אני רוצה לברך כאן את הגב' אתי חי להצטרפותה כחברת מועצת העיר, אתי חי היא כוח טורבו ובטוחני שהיא תסייע לעיר בפעילותה המבורכת ומעורבותה הרבה בקהילה ובשכונת הוורדים בפרט,אני מקדם אותך ומאחל לך בהצלחה בבריאות וב"ה תעשי חייל.

..2

-2-

הצהרת האמונים של חברת המועצה אתי חי:

"אני מתחייבת לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי במועצה"

הרב ניסים מלכה:

בשבת הקרובה נקרא את פרשת קורח, צריך להבין איך אדם כקורח נכשל! רדיפת הכבוד אצלו עלולה לעשות טעויות שהנזק והפסד כה גדולים ושלא חלם עליהם. "כל הרודף אחר הכבוד הכבוד בורח ממנו".

קורח אמר: מדוע "תתנשאו על קהל"?

משה הוא איש ענו מעל כל אדם וקורח מאשים אותו בגאווה., ידוע שאדם שרוצה לחפות על עצמו הוא מתקיף את האחרים, מרוב שיש בקורח את החיסרון שבוער בתוכו לחפות על עצמו, אז הוא מאשים את כולם, הוא רוצה להיות מעל כולם. "לפני שבר גאון" לפני יש שבר לאדם אז הוא מתנשא להיראות יותר מדי, העניש אותו והכניס אותו מתחת לאדמה.

מי שמגיע לו הכבוד – מקבל.

איזה מכובד המכבד את הבריות, שנדע כולנו לכבד את הבריות לשמוע ולעזור.

1.ביקור ראש עיריית ננסי -מוצג על ידי ראש העיר:

ביום ראשון ה-13 ביוני 2010:

תגיע לכאן משלחת מננסי המונה כ- 75 איש, לקיבוץ לכפר גלעדי להתארגנות, ארוחת הערב במסעדה בעיר, ברכות וחזרה למלון.

ביום שני ה-14 ביוני 2010:

היום העמוס מבחינת סדר היום, כבר בשעה 9.00 בבוקר ישיבת עבודה משותפת כדי לסכם את אותם נושאים שהועלו כשהם אירחו אותי בננסי. לאחר מכן סיור במרכז הגיל הרך, סיור בצוק מנרה, ארוחת הצהריים תתקיים בבית החייל בהזמנתה של הגב' חניתא אטיאס.

בשעה 14.00 ישיבת עבודה עם מנכ"ל מכללת תל-חי", בשעה 16.45 יערך ביקור במיג"ל ולאחר מכן ביקור ביד לבנים, בשעה 18.00 נחנוך את כיכר ננסי ברח טרופלדור, בשעה 19.00 ארוחת ערב בכפר גלעדי, בשעה 20.30 ערב תרבות בהיכל התרבות.

ביום שלישי ה-15 ביוני 2010:

ביקור במרפאת השיניים הקהילתית, בבית הספר "רננים"

חברי המועצה מוזמנים להשתתף באירוח.

2. אישור פגרה ישיבות מועצת העיר לחודשים יולי אוגוסט 2010- אם יהיה צורך נזמן ישיבת מועצה.

הצבעה: מי בעד?:

הרב ניסים מלכה, ד"ר יפעת שאשא-ביטון, מר עמרם שחר, מר אשר פיניאן, מר עופר אדר, מר יגאל בוזגלו, מר יורם ממן, הרב מאיר לוי, מר בנציון יעקב וגב' אתי חי.

החלטה:

אושר פה אחד לאשר פגרה לישיבות מועצת העיר לחודשים יולי אוגוסט 2010.

3. פתיחת תבר מס' 753 לשיפוץ מגרשי ספורט בסך 108.283 אלף ש"ח מגורם מממן שיקום שכונות

(יתרות מתקציבים משנים קודמות).

זהו תב"ר, הכסף עומד לרשותנו והייעוד שלו לשיקום תשתיות בעיר, זה ישמש את אגף ההנדסה .

הצבעה:

מי בעד?: הרב ניסים מלכה, ד"ר יפעת שאשא-ביטון, מר עמרם שחר, מר אשר פיניאן, מר עופר אדר, מר יגאל בוזגלו, מר יורם ממן, הרב מאיר לוי, מר בנציון יעקב וגב' אתי חי.

החלטה:

אושר פה אחד לאשר פתיחת תב"ר מס' 753 לשיפוץ מגרשי ספורט בסך 108.283 אלף ₪ מגורם מממן

שיקום שכונות (יתרות מתקציבים משנים קודמות.

.../3

-3-

4. סקירה מפי עו"ד רז על הליך הפירוק של חברת המתנסים:

הרב ניסים מלכה:

כל מה שקורה היום במתנס"ים זה לא הליך שאנו שמחים לו הטוב ביותר, אילו המתנסים היו מתנהלים ללא הגירעון, בית המשפט החליט למנות מפרק ואני באופן אישי רוצה שאודי רז יצליח וישחרר את המתנסים מכל הבעיות

המתנ"ס היא הזרוע הביצועית של הרשות כרגע "כרתו לנו את הידיים" וידיים זה שיווי המשקל.

נעשה את הכל כדי לסייע ולזרז את הפירוק, אני פונה כאן בשם כולם אני באופן אישי לא ישן בלילות מדובר כאן בדיני נפשות ונעשה הכל לחשוב, לצמצם ולהפחית את הנזק.

אודי רז נותן סקירה כללית ומה הן הדרכים להגיע לפיתרון:

"ראשית לעניין ההליך המשפטי הציג מס' נושים ועובדים. מבדיקה מעמיקה מול המתנ"ס ראינו שישנה מצוקה אמיתית ופתרון לכלל הנושים. הגשנו בקשת פירוק, זהו מושג משפטי בבחינת כיצד ניתן להטיב עם הנושים ולבוא לעזרתם ובאישור בית המשפט.

לאחר מכן הצגתי את הנושא בפני ראש העיר המטרה של רש העיר לעזור ולסייע .זו פלטפורמה שבית המשפט נותן לנו לראות באופן אובייקטיבי את תהליך הפירוק ותהליך ההבראה ולקבל בפועל מתנ"ס בריא".

החברה למתנסים והסוכנות כולם מעוניינים להציל את המתנ"ס ולהבריאו

כרגע קופת הפירוק היא: ב:0 ₪. חברת המתנסי"ם לא מעבירה כספים וכל זמן שגם העירייה לא מעבירה

כספים אין לנו כל מענה, נעשו פניות של תורמים וככל שיינתנו פתרונות ודרישות ויהיה משהו קונקרטי , ישנם עובדים שהוצאנו לחופשה לעת הזו הם נדרשים פחות לצורך חיסכון בעלויות ביום רביעי הקרוב יש פגישה עם חברת המתנסים במטרה לשחרר כספים שנוכל לשלם שכר לעובדים דרושים לנו מאמצים לפעול ולבנות תוכנית מתוך מינוף, לבנות תוכנית הבראה מסודרת שתקציב מהעירייה מיועד לפעילות ולא לשכר. ניתן את ברכת הדרך להסכמה לעתיד וורוד ונעבור את התהליך הזה ונשרוד את הסיטואציה הזו.

עופר אדר:

הסיפריה העירונית היא חלק מעיריית קריית שמונה, אולי אפשר למצות את ההליכים מבלי לפגוע בספריה?

הרב ניסים מלכה:

בנק הפועלים פנו אלינו להקים ספריה חדשה עם ציוד – בקשתי לבחון אופציה אחרת, לא להקים ספריה חדשה אלא לבחון אופציות של הפעלת הספריה.

יגאל בוזגלו:

המכה היותר קשה היא ,מעונות היום ! אני שואל היום מה הסכום שצריך לתפעול שוטף? אני לא מנותק מההיסטוריה , אני יודע שעיקר התקציב הולך לשכר ומעט מאוד לפעילות וכתוצאה מכך הגענו לגירעון של 9 מליון ₪

יגאל גז:

מציג את עצמו ואת התפיסה הכללית האומרת שכיום לתפקודו של המתנ"ס אין הצדקה, אלא אם תמומש תוכנית כלכלית שתאפשר תפקוד, וזו אפשרית אם רוצים.

יגאל פנחס:

הגזבר מתייחס למצב החובות ההדדי עם חברת המתנס"ים ומציין כי המועצה מאשרת תקציבים למתנ"ס גם במצב של גירעון מצטבר, הזרמנו כספים כי השירותים היו חשובים לעיר.

הרב ניסים מלכה:

לשים לנגד עיננו שמדובר כאן בדיני נפשות של עובדים שלא קבלו משכורת והגיעו לפת לחם! וכמועצת העיר נעשה הכל להוביל את המתנ"ס לתוכנית הבראה חסכונית ויעילה!

.../4

-4-

אשר פיניאן:

מביע את כעסו: "יו"ר המתנסים לא יושב כאן איתנו, מדוע יש גירעון מה עשתה הנהלת המתנ"ס? מדוע לא

נתנו לנו דין וחשבון"

פינטו אברהם:

ד"וח מבקר העירייה לפני כ-7 שנים התריע והונח העתק מהד"וח בגזברות , אני רק מבקר ומביא את המצב בפני ראש העיר אני לא קובע מדיניות.

6. ענייני עובדים:

תנאי פרישתה של הגב תמר וקנין מורה בבית הספר ה"מתמיד"

סה"כ שנות עבודה בפועל: 8 שנים וששה חודשים

גובה הפיצויים: 100% פיצויים

אלי כהן: מי בעד?

הרב ניסים מלכה, ד"ר יפעת שאשא-בטון מר עמרם שחר, מר אשר פיניאן, מר עופר אדר, מר יגאל בוזגלו, מר יורם ממן, הרב מאיר לוי , מר בנציון יעקב וגב' אתי חי.

החלטה: אושר פה אחד: לאשר תנאי פרישתה של הגב תמר וקנין מורה בבית הספר המתמיד

הישיבה ננעלה!!

_____________ _________ הרב ניסים מלכה אלי כהן

ראש העיר מנכ"ל העירייה

י"ד בכסלו תש"ע

1 בדצמבר 2009

וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם"

משלי פרק ג' פסוק ד'

מר יוסי לוי

מנהל מנהל חברה ונוער

משרד החינוך והתרבות

ירושלים

מר לוי הנכבד,

הנדון: חידון התנ"ך הארצי לנוער

בסימן: "ירושלים בירת ישראל"

חידון התנ"ך לנוער בחסות מינהל חברה ונוער במשרד החינוך, מהווה תהליך חינוכי הנמשך לאורך כל שנת הלימודים.

הבקיאות והשינון הם אמצעי מעולה ליצירת תשתית תרבותית משותפת. הכרת התנ"ך היא  דרך לגשר על פערים ומחלוקות והבלטת שותפות הגורל והאחדות.

תרומתו של עם ישראל לאנושות מובעת בכינויו "עם הספר" עם שהנחיל לאנושות כולה את ספר התנ"ך.

לרגל חגיגות ה-60 לייסוד קריית שמונה, ברצוני לקיים ברוב פאר והדר את חידון התנ"ך הארצי אשר יתקיים ב"ה ביום שלישי א' ניסן תש"ע ה-16 במרס 2010 בעירנו.

רוח חדשה, מלאת תקווה אופטימיות מנשבת ברחובות העיר קריית שמונה, לא עוד עיר מוכת קטיושות, אלא עיר הנושאת פניה קדימה בתנופת פיתוח ועשייה, במרכזי תרבות ואומנות, ברשת חינוך מקיפה מהמתקדמות ביותר בארץ ורוכשת לעצמה את המעמד הראוי לה:

בירת הצפון, עיר ומחוז ומטרופולין של אצבע הגליל, היושבת בין הרי נפתלי, חרמון וגולן, בארץ פלגי מים, במגוון רחב של אתרי ביקור רבי עניין של אתרי מורשת, הסטוריה, התיישבות, ארכיאולוגיה, טבע נוף, מים מתחמי נופש, במורדות הרי נפתלי הטובל ביערות וצופי על עמק החולה והחרמון ובצומת הדרכים החשוב ביותר לסורייה ולבנון: ומייחלת לפתחו של השלום ולפתיחת מעברי הגבולות עם סורייה ולבנון.

עיר יפה, שיש בה אנשים נהדרים, היפה שבה שזו משפחה אחת גדולה, מחוברים וגאים בעירם ובשימור אופייה המיוחד, עיר ירוקה מוקפת כולה ירוק, תוך שמירה על ערכי הטבע והנוף המצויים בה, מפותחת ואטרקטיבית המציעה איכות חיים גבוהה והמהווה מקור משיכה לתושבי האזור ולאוכלוסייה חדשה בתוכה ותושביה גאים לגור בה.

.../2

-2-

גאוותה הגדולה היא ששניים מבניה הם טייסי קרב, תושביה אנשים גאים, יוצרים בתוכה ומתפרנסים בה בכבוד.

מר לוי הנכבד,

כולי תקווה שבכוחות משותפים נצליח לחבר קהלים רבים אל התנ"ך, לרתום את כל הגורמים הרלוונטים לקיום חידון התנ"ך הארצי בשנה זו בעירנו קריית שמונה.

לתשובתך אודה!

בכבוד רב,

הרב ניסים מלכה

ראש העיר

העתקים: מר יוסי כיטוב – מנהל מנהל נוער משרד החינוך והתרבות מחוז הצפון מר פנחס נריה – עורך ומנחה חידוני ן התנ"ך בארץ ובתפוצות ד"ר יפעת שאשא ביטון – סגנית ראש העיר וממונה על תיק החינוך הגב' תמי לוי – מנהלת אגף החינוך

מר אלי כהן – מנכ"ל העירייה

חברי הנהלת העיר

ירושלים היא העיר המקודשת והנערצת ביותר במסורת היהודית ובית היוצר לדמותה ורוחה. בירושלים נבנו בית המקדש הראשון והשני, שסימלו את עצמאותו הדתית והמדינית של עם ישראל: כאן נתמצתה באופן המלא ביותר האמונה באל אחד, שהחלה בסיפור העקדה, ומצאה את ביטויה הנשגב ביותר בחזון הנביאים.

ערכי היסוד שנתגבשו בירושלים ייחדו את עם ישראל במשך דורות, נטעו בו את החיוניות והיעוד להמשך קיומו, וסופו והיה לנחלת האנושות.

כשם שירושלים ובית מקדשה היו הביטוי הנשגב ביותר לעצמאותו המדינית והדתית של עם ישראל, היה חורבן הבית לאסון הגדול ביותר בתולדותיו, והוא סימל את הזמן שבו חדל ישראל להתקיים כעם חופשי היושב בארצו והיה לפזורה בין הגויים.

הערגה לשוב לירושלים ולבנות את בית המקדש הפכה לאחד מסימני ההיכר הייחודיים לעם ישראל ובאה לידי ביטוי בכיוון התפילה ותובנה כנאמר: "לירושלים עירך ברחמים תשוב". זכרה של ירושלים והאמונה בתקומתה ליכדו את היהודים בפזורה, סייעו להם להתגבר על גזירות ורדיפות בכל הדורות ונטעו בלבם את הכיסופים לשוב אליה ולחזות בבניינה

הקשר המיוחד בין עם ישראל לעיר המקודשת, מצא את ביטויו גם בספרות וביצירה העברית. בעיני עגנון ירושלים היא נקודת המגע בין העם לקב"ה ותמצית האהבה ההדדית שביניהם; ירושלים היא מרכזו של העם היהודי ועיניה צופיות לבל בית ישראל. קדושתה של ירושלים עולה על כל מציאות אנושית והיא ממזגת בשלמות נופיה את הנוף הארצי עם הנופים השמימיים

ירושלים מקודשת לא רק ליהודים אלא גם לנוצרים ולמוסלמים. עם זאת, ירושלים נחשבת רק לעיר השלישית בקדושתה במסורת המוסלמית, והמבנה הנהדר של כיפת הסלע בפסגת הר הבית, הוא שלישי בקדושתו למוסלמים לאחר אבן הכעבה במכה וקבר הנביא במדינה.

ירושלים נתייחדה במסורת היהודית לא רק בקדמותה ובקדושתה, אלא גם בחשיבותה הלאומית וברחשי הלב כלפיה, בהיותה חלק בלתי נפרד ממורשתו של העם היהודי ותולדותיו.

ירושלים נתקדשה במסורת היהודית כ-1,000 שנים לפני שהיתה לעיר מקודשת במסורת הנוצרית, וכ-1,600 שנים לפני שנתקדשה באיסלאם. הללו אף אימצו רבות מהמסורות היהודיות, והתאימו אותן לתפיסתן והשקפת עולמן, בהוסיפן עליהן רבדים משלהן. ברם, לנצרות ולאיסלאם, שהן דתות אוניברסליות, ירושלים לא היתה מעולם חלק מהוויה לאומית או מוקד עליה לרגל. לעומת זאת, קדושתה של ירושלים במסורת היהודית היא בעלת צביון לאומי; ירושלים היתה תמיד לב האומה היהודית ומרכז החיים הלאומיים, הדתיים והתרבותיים.

ירושלים מילאה תפקיד כה מרכזי בתולדות האומה עד כי היא נזכרת במקורות לא כאחת מערי יהודה, אלא בשם נרדף לעם ישראל: "נחמו נחמו עמי דברו על לב ירושלים" אומר ישעיהו (יש' מ', א'); בירושלים יכון השלום הנצחי, אליה יתקבצו כל הגלויות ובה יכון הר בית יהוה בראש ההרים (יש' ב'). חורבן הארץ בידי הבבלים נחרט בלב האומה כחורבן ירושלים והמקדש; בבל סיפורי החורבן, כמעט שלא נזכרים ישובים אחרים ביהודה זולת ירושלים, וכל קינות החורבן מכוונות אליה. כאשר הנביא מדבר על חורבן הארץ עומדת ירושלים במרכזה. "ציון מדבר היתה ירושלים שממה".

הקשר הרגשי של כל יהודי באשר הוא לירושלים, דומה שאין לו אח ורע בעמים או באומות אחרות. אין עוד נושא שסביבו העם היושב בציון מאוחד בדעתו כמו סביב קדושתה ורוממותה של ירושלים; הקריאה "אם אשבחך ירושלים תשכח ימיני... אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי", לא היתה רק נחלת העבר אלא קולה נשמע בפי בל יהודי באשר הוא לאורך הדורות. ירושלים חקוקה בליבו של היהודי: בביתו הותיר פיסת קיר בלתי מטויחת, זכר לחורבנה; בתי הכנסת נבנו בבל מקום בעולם, כשארון הקודש מכוון לירושלים; על מזונו בירך כל יהודי באשר הוא את הקב"ה, אשר "בונה ברחמיו ירושלים". את ירושלים העלה על ראש שמחתו - אך גם התאבל בימי התעניות, ובראשם יום ט' באב, על אובדן עצמאותו המדינית עם חורבן המקדש.

ירושלים היתה סמל לחזון הגאולה ולהשגחה, "ירושלים הרים סביב לה, וה' סביב לעמו מעתה ועד עולם"; לא בכדי מובעת המשאלה בהמנון הלאומי בשיר ה"תקווה" "להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון ירושלים".

הקשר המיוחד בין עם ישראל לעיר המקודשת, מצא את ביטויו גם בספרות וביצירה העברית. בעיני עגנון ירושלים היא נקודת המגע בין העם לקב"ה ותמצית האהבה ההדדית שביניהם; ירושלים היא מרכזו של העם היהודי ועיניה צופיות לבל בית ישראל. קדושתה של ירושלים עולה על כל מציאות אנושית והיא ממזגת בשלמות נופיה את הנוף הארצי עם הנופים השמימיים.

הנה כי כן, תקומת עם ישראל בארצו בזמן החדש, הרי היא חלק בלתי שרד מהערגה והקשר הרגשי לירושלים. אין זה מקרה, על כן, שהתנועה שחרטה על דגלה את שיבת העם היהודי לארצו - הציונות - נטלה את שמה משמה הקדום של ירושלים - ציון; אין תימה כי השאיפה לשוב לירושלים ולחזות בבניינה ורחשי הלב כלפיה הגיעו לשיאם בכל הזמנים, עם שחרור ירושלים ואיחודה במלחמת ששת הימים .

חידון התנ"ך הארצי המסכם לנוער ישראלי יתקיים מחר (יום ג', 16.3.05) בעיר דימונה, לציון 50 שנה להיווסדה.

השנה עומד החידון בסימן "בשבילי ארץ אהובה" בסימן הפסוק: "קום והתהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה" (בראשית י"ג 17). במהלך השנה השתתפו בחידון 320 בתי ספר: 140 ממלכתיים ו-180 ממלכתיים דתיים.

בשלב הארצי המסכם של חידון התנ"ך לנוער בדימונה, ישתתפו 12 מועמדים מרחבי הארץ: שנים ממחוז הצפון, אחת ממחוז המרכז, ששה ממחוז ירושלים ושלושה ממחוז הדרום. מתוכם יעלו לחידון העולמי ארבעה מהמשתתפים.

מהשלב הארצי הבטיחו את מקומם שני המשתתפים: חתן התנ"ך הארצי לבתי הספר הממלכתיים עמיר מחלוף, תיכון שלאון, קריית גת. וחתן התנ"ך לבתי הספר הממלכתיים דתיים שמואל דוד-אלפרט מישיבה תיכונית חורב, ירושלים.

לתהליך ארבעה שלבים: שלב בית ספרי, שלב מחוזי, שלב ארצי א' ושלב ארצי מסכם.

מטרת החידון להעמיק את התבוננות, הקריאה והשימוש של התלמידים בספר הספרים - התנ"ך. ובנוסף, להגדיל את חשיבותו וערכו בעיניהם של התלמידים, להעלות את רמת המוטיבציה חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי יתקיים ביום העצמאות בירושלים במעמד ראש הממשלה, אריאל שרון ושרת החינוך, התרבות והספורט, לימור לבנת.

1. מבוא

1.1     תמצית

חידון התנ"ך הארצי לנוער יהודי מתקיים בארבעה שלבים בכל אזורי הארץ. סעיף זה מנחה את המורים ואת המפקחים האחראים לקיים את החידונים באופן הוגן ואחיד.

החלפת החוזר הקודם נובעת משינויים בחידונים הארציים כדלקמן:

א.      חומרי הלימוד לקראת החידונים נפרדים ושונים לחינוך הממלכתי ולחינוך הממלכתי-דתי.

ב.      נבחני הממלכתי והממלכתי-דתי ייבחנו כל אחד בנפרד בתוך המגזר שלו.

1.2     מטרת הפרסום

א.      התוקף: החל מ-1 בנובמבר 2008

ב.      התחולה: תלמידי כיתות ט'-י"ב בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי

ג.      הסטטוס: החלפה

ד.      חוזרים קודמים באותו נושא: סעיף 5–7.3 בחוזר הוראות הקבע

סו/3(א) – מבוטל.

1.3     התפוצה: המנהלים והמורים לתנ"ך בבתי הספר העל-יסודיים, המפקחים לתנ"ך ומנהלי מינהל החברה והנוער במחוזות ובמטה המינהל.

1.4     הגורם האחראי

א.      שם היחידה: מינהל החברה והנוער

ב.      בעל התפקיד: רכז חידון התנ"ך הארצי

ג.      מספר הטלפון: 02-5603164/2150

ד.      כתובת הדוא"ל: shlomove@education.gov.il.

2. הנחיות כלליות

2.1     מטרות החידון

א.      לעודד את ההתעניינות, את הלימוד ואת העיון של בני הנוער היהודי בספר התנ"ך כבסיס התרבותי של עם ישראל

ב.      לחזק את ההזדהות של בני הנוער היהודי עם הערכים האנושיים, הלאומיים, החברתיים והדתיים של התנ"ך

ג.       לבסס ולהעמיק בקרב בני הנוער היהודי את הקשר לעם ישראל, לארץ ישראל ולמורשת ישראל

ד.      להעשיר את הלשון העברית של הדור הצעיר בדיבור ובכתיבה, במטבעות לשון, בדימויים ובביטויים תנ"כיים

ה.      ליצור מסגרת חינוכית-חברתית משותפת לבני נוער יהודי מכל החוגים, הגוונים והסוגים של האוכלוסייה היהודית בארץ ובתפוצות

ו.       בחינוך הדתי: לחזק את ההכרה הדתית של התלמידים ואת תפיסתם את התנ"ך כמקור לקיום מצוות ואורח חיים דתי.

2.2     הארגון

החידון הוא שיאו של תהליך חינוכי כמפורט להלן:

א.      החידון הארצי על כל שלביו הוא חלק בלתי נפרד מהחידון העולמי לנוער יהודי שמשרדנו שותף בהנהלתו.

ב.      מינהל החברה והנוער במשרדנו ממונה על ארגון החידון הארצי על כל שלביו.

ג.      מארגני החידון, בכל שלביו, יוכלו להיעזר בחברי הארגון "נוער חובב תנ"ך" (נח"ת) המורכב מבוגרי חידוני התנ"ך. ארגון נח"ת פועל בחסות מינהל החברה והנוער, וחבריו תורמים מניסיונם בהדרכת המתכוננים לחידונים ובארגון החידונים