פרוטוקול מליאה מס' 18

עיר: מעלה אדומים
ועדה: אחר
קטגוריה
תאריך: 26/11/2025
מקור: הקובץ המקורי באתר מעלה אדומים

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

מסמכים נוספים באותה ישיבה: פרוטוקול דיונים נגיש

זהו העתק סרוק של הפרוטוקול. הטקסט שלהלן הוא של פרוטוקול דיונים נגיש - אותה ישיבה, בגרסה עם שכבת טקסט אמיתית.

פרוטוקול

מישיבת מועצה – דיון מיוחד – שלא מן המניין

מס' 18-25

- עיריית מעלה אדומים –

יום רביעי, ו' בכסלו התשפ"ו, 26 בנובמבר 2025

ישיבתמועצתעירייתמעלהאדומים–דיוןמיוחדמס'18 מיום26/11/25

נוכחים: מר גיא יפרח – ראש העיר

גב' רחל הר זהב – סגנית ומ"מ ראש העיר

מר יחיאל וקנין – סגן ראש העיר

מר מוטי פרץ – סגן ראש העיר

גב' ברנדה הורוביץ – משנה לראש העיר

מר דודו מתתיהו – חבר מועצה

מר יעקב אהרון – חבר מועצה

גב' נטלי וינר – חברת מועצה

גב' שירן מירזאי – חברת מועצה

מר אברהם נגר – חבר מועצה

מר שלומי ירוחם – חבר מועצה

מר דוד אבבה – חבר מועצה

חסרים: מר משה סלמי – חבר מועצה

גב' יפעת נדב – חברת מועצה

מר רועי חוג'ה – חבר מועצה

משתתפים: מר שמוליק חנוך – מנכ"ל העירייה

עו"ד גילי רוגל – יועמ"ש לעירייה

מר גיאה ננדזה – גזבר העירייה

מר נתנאל הגר – ע' ראש העיר

מר בן חדד – דובר העירייה

גב' שלומית ביטון – ע' ראש העיר

גב' ספיר מינה – מנהלת לשכת ראש העיר

רו"ח יוסי לסטר – יועץ חיצוני

עו"ד אביב ברנט – יועץ משפטי

ישיבתמועצתעירייתמעלהאדומים–דיוןמיוחדמס'18 מיום26/11/25

על סדר היום:

1. הצגת תאגיד מים וביוב משותף למעלה אדומים ולמועצה מקומית גבעת זאב "מי

ההר" – רו"ח יוסי לסטר.

אישור הסכם התאגדות.

אישור תקנון התאגדות.

2. מינוי דירקטורים מטעם העירייה לתאגיד המים והביוב האזורי.

ישיבת המועצה

גיא יפרח:

אני פותח את ישיבת המועצה .18-25 ברכות ואיחולים ליעקב אהרון, אבי הבן ואבי הבת, עשה לנו גם בר מצווה וגם בת מצווה ברוך ה', שיהיה מזל טוב.

אנחנו היום בישיבה מיוחדת שלא מן המניין, אישור תאגיד מים. אנחנו בעיניי ברגע מאוד מאוד חשוב והיסטורי למעלה אדומים. במשך שנה הקפדתי לקיים עבודת מטה מסודרת כדי לראות את הכדאיות של הקמה של תאגיד מים במעלה אדומים. ישבנו לא מעט ישיבות, בדקנו את הנושאים לפני ולפנים כדי לוודא שאכן מדובר בווין ווין וזה המצב. אני אגיד שתאגיד מים מאפשר היום למעלה אדומים, שנבנתה בשנות ה-,80 חלק גדול מהעיר נבנה בתחילת שנות ה-,80 זה אומר שחלק מהתשתיות הופכות להיות ישנות על סף הלא תקינות וזקוקות להחלפה. המשמעות עבור כל עירייה ללא תאגיד מים או ללא פתרון מהסוג הזה היא להוציא עשרות אולי מאות מיליוני שקלים שעולות תשתיות מהסוג הזה. המדינה יצרה מנגנון שבו היא מאפשרת להחליף את התשתיות האלה, הוא נקרא תאגידי מים. רק כדי לסבר את האוזן, אם היום העירייה קונה ממקורות בשמונה שקלים לקוב מים אז התאגיד יקנה את זה ב-1.5 שקלים. הדלתא הזאת מאפשרת לתאגיד להיות כלכלי ומאפשרת לו להחליף תשתיות, גם על ידי ביצוע של פעילות יזומה וגם על ידי תקלת שבר.

אני אתן ליוסי לסטר, שמלווה אותנו בשנה האחרונה ונמצא פה, הוא יועץ בכיר בתחום הזה, רואה חשבון, הוא יציג את עצמו יותר טוב ממני. שיגעתי לו את השכל בשנה האחרונה, אני, המנכ"ל, הגזבר, הייעוץ המשפטי. נמצא כאן גם היועץ המשפטי שמלווה את ההקמה של התאגיד, אביב הוא גם בלי קשר היועץ המשפטי של החברה הכלכלית שלנו והוא יועץ משפטי של חברת הגיחון ותאגידי מים, הוא מומחה לנושא הזה. השניים ילוו אותנו. יוסי, תן לנו סקירה קצרה, בבקשה.

יוסי לסטר:

ערב טוב לכולם. שמי יוסי לסטר, אני במקצועי כלכלן ורואה חשבון ואני מתעסק ספציפית בתחום של משק המים והביוב, אני עושה את זה כבר כ-30 שנה. לאורך השנים גם ניהלתי שני תאגידי מים, תאגיד המים של העיר מודיעין ותאגיד המים של הוד השרון ועסקתי גם בהקמה של שישה תאגידי מים, זה התאגיד השישי שאני עוסק בו, כך שנצבר הרבה ניסיון. בשנה האחרונה אני התבקשתי על ידי העירייה ללוות את התהליך, גם מבחינת הכדאיות של תאגיד, מה המשמעות של הקמת תאגיד מים, למה חשוב בעיר הזאת, מה המשמעויות וכן הלאה. אני רוצה להציג לכם את 3

ישיבתמועצתעירייתמעלהאדומים–דיוןמיוחדמס'18 מיום26/11/25

הדברים כדי שיהיה יותר קל להבין למה אני טוען שבעיר הזאת זה לא רק חשוב, זה בעצם קריטי, גם דיבר על זה עם ראש העיר, אבל אני אציג את הדברים קצת יותר לעומק.

מה שאתם רואים כאן זה שלוש הסיבות העיקריות שבגללן כדאי ונכון עבורנו להיכנס לתהליך הזה. קודם כל החלפת הצנרת המיושנת. אני עוד מעט קצת אפרט על זה, אבל אתם צריכים להבין שאורך חיים של צנרת מים וביוב זה כ-30 שנה. זה על פי הוראות היצרן, זה לא אני קבעתי. העיר הזאת שהוקמה בשנות ה-,80 רוב הצנרת הונחה בשנות ה-,80 לפני כ-40 שנה, זה אומר שרוב הצנרת בעיר הזאת כבר הגיעה למה שנקרא פג תוקף, הגיעה לסוף תקופת החיים שלה וגם מעבר.

יש לזה משמעויות ואני עוד מעט אדבר על זה. העירייה תצטרך לגייס סכומים מאוד משמעותיים שככל הנראה לא תוכל לעשות את זה בעצמה, לעומת זאת תאגיד מים יוכל. אני אפרט, לא נקדים את המאוחר. הדבר השני שאני הולך לדבר עליו זה על חשבונות מים וביוב של התושבים. קודם כל של התושבים, מה יקרה לתושבים, איך ייראו החשבונות במצב החדש. אנשים לפעמים נמצאים בתחושה שאולי יהיה תאגיד - - -

גיא יפרח:

תרגיע את האנשים, קודם כל ישלמו פחות כולם על מים.

יוסי לסטר:

קודם כל, זה הספוילר, השורה התחתונה, במקרה שלנו בעיר הזאת תהיה ירידה של בין %2 ל-

%,4 זה במגזר המגורים, שזה המגזר העיקרי שלנו, ובמגזר העסקי שזה חנויות, עסקים, מסחר, משרדים, שם תהיה ירידה של כמעט %,18 באזור של ה-%.17 אני עוד מעט אראה לכם בדיוק איך זה מתבצע. הנקודה האחרונה שאני הולך לדבר עליה זה תקבולים לעירייה. אני הולך להראות שבתהליך של הקמת תאגיד גם העירייה, שזה בסוף חוזר לתושב, העירייה הולכת לקבל תקבולים מאוד משמעותיים, כ-%25 מיליון שקל, והעירייה גם לא מוגבלת בשימוש של זה. זה לא שמגבילים את העירייה שזה חייב ללכת על תב"רים, על פיתוח, לכל מטרה שהיא.

זאת הנקודה הכי קריטית בעיר הזאת. מה שאתם רואים כאן למטה, אני לא אכנס לכל המספרים, אתם רואים פה טבלה, את זה הכינה רשות המים בשנת ,2009 עשו לכם סקר נכסים בעיר הזאת והמסקנות של הבדיקה שעשו ב-,2009 כמחצית מצנרת המים הגיעה לסוף תקופת החיים התקנית ויש להחליפה. זה היה ב-,2009 אנחנו היום כבר 16 שנה אחרי. הם הגיעו למסקנה שמתוך כ-75 קילומטר צנרת מים ב-2009 כ-38 קילומטר צנרת התיישנה ומחייבת החלפה. אמר פה קודם ראש העיר שחלק מהצנרת התיישן, אני אומר שהתמונה הרבה יותר חמורה. אני טוען שהיום %90 מהצנרת כבר סיימה את תקופת החיים שלה. אני מבקש בדקה להסביר מה זה אומר שצנרת סיימה את החיים. הרי בבית אתם פותחים ברז ויוצא מים, אז אפשר לשאול מה הבעיה? שתי בעיות יש. הראשונה זה פחת מים. פחת מים זה אומר אובדן מים. כדי לספק היום 10 קוב בבית של התושב העירייה צריכה לרכוש ממקורות 12 או 11 קוב כי בדרך קוב אחד או שניים הולכים לאיבוד. הכול קורה מתחת לאדמה, אתם לא רואים את זה על פני האדמה, אבל זה פחת מים שנספר כפחת מים. הפחת הזה עולה לעירייה מיליונים, ואם לא נחליף את הצנרת שיעור הפחת יילך ויגדל. אני אומר את זה מתוך ניסיון שנצבר ממקומות אחרים. זה בשלב הראשון. בשלב השני אם אנחנו לא נחליף את הצנרת יתחילו גם פיצוצי מים. יש תהליך שקוראים לו קורוזיה, שזה מים 4

ישיבתמועצתעירייתמעלהאדומים–דיוןמיוחדמס'18 מיום26/11/25

שזורמים מצינור לאט לאט, זה תהליך של הטבע, הם מתחילים לאכול את הדפנות של הצינור והצינור בסוף כבר לא יודע לעמוד בלחץ, זה לחץ של בין 2.5 ל-5 - - -

גיא יפרח:

יוסי, יש לי איתך הרבה שעות, רק תרגום קצר של מה שאמרת. היום עיריית מעלה אדומים משלמת %10 פחת, מחר כשיש תאגיד מים מעלה אדומים מפסיקה להיות אחראית על הפחת ללא קשר לעובדה שהתאגיד יטפל בצנרת המים ויחדש אותה כדי שהוא יצמצם לעצמו את הפחת. עצם זה שהיום אנחנו משלמים פחת כי אנחנו אלה שרוכשים ממקורות, זה יפסיק להיות. זה בהגדרה חיסכון של מיליוני שקלים שהיום הולכים לאיבוד כי יש נזילה בצנרת הקיימת. הפחת מפסיק להיות עניין של העירייה, הוא הופך להיות עניין של התאגיד.

יוסי לסטר:

נכון. זה לגבי הפחת. הדבר החשוב, הצטרפות לתאגיד מורידה מהעירייה את נטל ההשקעות העתידי הגבוה. עשינו אומדן גס, כמה יעלה להחליף את כל הצנרת. יש לכם 75 קילומטר, זה רק צנרת מים, חוץ מזה יש את הביוב, אנחנו מדברים על השקעות של לפחות 50 מיליון שקל שצריך היום לגייס כדי להחליף שם צנרת. זה אירוע מאוד דרמטי. מאיפה עירייה מביאה כסף? לא רק שלעירייה אין היום מקורות, אני טוען שגם אם העירייה תלך למערכת הבנקאית לגייס כסף יסרבו לה.

גיא יפרח:

כל עירייה.

יוסי לסטר:

נכון, כי בנקים לא מוכנים היום להלוות כספים לצורכי עבודות מים וביוב, הם מוכנים להלוות רק לתאגידי מים. התאגיד כן יוכל להרים את הנטל, יש לו שלוש סיבות. לתאגיד מים יכולת עדיפה בשלושה פרמטרים, גיוס ההון, שזה אומר לגייס הון מהמערכת הבנקאים. קבלת מענקי מדינה, התאגיד יקבל מענקי מדינה שהעירייה לא תוכל לקבל אותם כי המדינה מוכנה לתת מענקים רק לפורמט של תאגיד. אני אגיד לכם בכנות, הם לא סומכים על כך שאם ייתנו לעירייה, כל עירייה, שזה יגיע בסוף לעבודות של מים, הם חשדנים. והדבר הנוסף, גם הזכיר את זה קודם ראש העיר, הקלה במרווח קנייה ומכירת מים. התאגיד ירכוש ממקורות מים יותר בזול כי המדינה מאפשרת לו מרווח יותר גבוה כדי שהוא יוכל לבצע השקעות מהותיות.

גיא יפרח:

אני רוצה להסביר את הנקודה הזו של המרווח. במדינת ישראל אזרחי מדינת ישראל קונים מים באותו מחיר. אני על צריכת המים שלי במשפחת יפרח משלם את אותו מחיר אם הייתי גר באילת, בנהריה, בנתניה, לא משנה איפה. הפער הוא כמה רוכשים ממקורות, המחיר שקונה ממקורות מי שמספקת את המים. כשמדובר בעירייה זה X כסף, כשמדובר בתאגיד מים זה הרבה הרבה פחות.

נתתי דוגמה, בערך בין 8 שקל לקוב שהיום העירייה קונה, היא מוכרת באותו מחיר, לצורך העניין היא מוכרת ב-10 שקלים לתושב, אבל היא קונה ממקורות ב-8 שקלים. כשתאגיד קונה ממקורות, 5

ישיבתמועצתעירייתמעלהאדומים–דיוןמיוחדמס'18 מיום26/11/25

המדינה רוצה לעודד את התאגיד, שיהיה לו יכולת לטפל בצנרת, אז היא אומרת שהתאגיד במקום לקנות ב-8 שקלים ולמכור ב-,10 הוא יקנה ב-2 וימכור ב-.10 6 השקלים האלה הם הקטליזטור שמאפשר גם גיוס הון וגם השקעות בצנרת העירונית.

אביב ברנט:

מה שמאפשר את זה, שבשונה מרשות, מעירייה, תאגידי המים עובדים לפי מודל שקוראים לו מודל אמבטיה. המודל הזה הוא האמבטיה שבמסגרתה נקבעים התעריפים. יש סבסודים צולבים בין רשויות כאלה לרשויות אחרות ואז זה מאפשר למעשה לקנות את המים זול יותר, מה שאי אפשר לעשות כשאתה רשות מקומית. רק אם אתה תאגיד מים אתה נכנס למודל הכללי הזה. וזה לא שבאמת אומרים למישהו תקנה יותר, תקנה פחות, אלא אתה נכנס למודל, שהוא מאוד מסובך, שרשויות מסבסדות אחת את השנייה בצורה כזו שלכל רשות נקבע מחיר אחר לרכישת המים ולפי פרמטרים קבועים. זה מה שיוסי דיבר עליו.

גיא יפרח:

בסימולציה שלנו, לא נתתי סתם דוגמה, הפער יהיה בין שאנחנו היום רוכשים את הקוב ב-8 שקלים לבערך 1.5 שקלים. זה הבדל ענק.

יוסי לסטר:

צודק גיא. זו הדרך של המדינה לסייע לתאגיד לבצע השקעות. אני אומר לכם יותר מזה, היום העירייה, אם היא מבצעת השקעות או לא מבצעת השקעות, אין כל כך מי שיפקח עליה, אבל במצב החדש יש את רשות המים והם הולכים לפקח על התאגיד, הם הולכים לקבוע לתאגיד תוכנית עבודה, יהיה לו מינימום קילומטרז' של צנרת שהוא חייב להחליף כל שנה. אתם הולכים לראות הרבה מאוד עבודות של החלפת תשתית מים וביוב בשנים הקרובות, זו תהיה התוצאה של הקמת התאגיד. זה לגבי התיישנות צנרת המים.

חשוב לי לדבר על חשבונות המים, שזו סוגיה שהיא רגישה. אני עשיתי סימולציה על חשבונות מים אמיתיים. לקחתי ממחלקת הגבייה שלכם מדגם של חשבונות מים, לא רשמתי כאן את השמות מסיבות של פרטיות, רשמתי צרכן א', אבל זה חשבונות אמיתיים. אמרתי בוא נבדוק את החשבונות האלו לפי התעריף של העירייה ולפי תעריף של תאגיד אילו היה פה תאגיד. במגזר המגורים במקרה אחד מצאתי קיטון של %2 אילו היה עכשיו תאגיד, במקרה השני יצא %4 קיטון, כי זה תלוי גם בתמהיל. לכל משפחה יש תמהיל שונה, כמות מוכרת, נפשות, אבל בגדול אתם יכולים לראות שיהיה קיטון, בוודאי לא גידול.

דובר:

איך אתה קונה ב-8 אם פה ימכרו ב-4?

גיא יפרח:

המחיר הוא 4 בצריכה רגילה וצריכה עודפת.

יוסי לסטר:

זה גם וגם.

ישיבתמועצתעירייתמעלהאדומים–דיוןמיוחדמס'18 מיום26/11/25

דובר:

יש לך ביוב שזה 4.04 לקוב, ואם זה תעריף 2 אתה משלם 11 ומשהו שקל.

יוסי לסטר:

במגזר המגורים לא אמורים להרגיש את ההבדל. אגב למרות שהמבנה של החשבון קצת ישתנה, זה יהיה חשבון עם שם של תאגיד, 'מי ההר', זה השם שנבחר, ויהיה לוגו של התאגיד, כמו שאתם מקבלים חשבון מחברת חשמל או מחברת הגז ולמטה אתם תראו שורה של סך הכול לפני מע"מ, שורה של מע"מ וסך הכול כולל מע"מ. אבל מה שחשוב שעם הסך הכול זה עדיין ייצא יותר זול ממה שאתם משלמים לעירייה.

ושימו לב לדבר החשוב, הזכיר את זה קודם גיא, צרכני מסחר ועסקים, שזה אומר חנויות, משרדים, מוסדות - - -

גיא יפרח:

מפעלים.

יוסי לסטר:

מפעלים לפעמים זה תעריף של תעשייה, אבל כן, כל מי שהוא עסקי מעכשיו יוכל להתקזז על מע"מ כי חשבון המים הופך להיות חשבונית מס. מי שקצת נמצא בעולם העסקים יודע שעם חשבונית מס אפשר להתקזז על המע"מ ולכן אצלם הקיטון שאנשי עסקים יראו לנגד עיניהם, %,16 אפילו %,17 מאוד מאוד משמעותי.

דובר:

כמה זה לתעשייה?

יוסי לסטר:

לתעשייה קובעים את זה לפי הקצבה, אז החישובים קצת שונים, אבל עדיין אני יכול לומר שבתעשייה יוכלו להתקזז. לעומת זאת בעירייה, עירייה מוציאה רק קבלה, והתעשייה תוכל להתקזז.

אמרתי לכם שהעירייה הולכת לקבל סכומים מאוד משמעותיים בתהליך הזה, שזה סכומים שהם לא מוגבלים מבחינת השימוש. זה יכול להיות תקציב שוטף, תקציב פיתוח, ובסופו של יום זה חוזר לתושב. שני סכומים העירייה תקבל. הסכום הראשון זה מהמדינה, מענק הצטרפות כ-3 מיליון שקל, רק בשל העובדה שהסכמתם - - -

גיא יפרח:

אנחנו עובדים שייתנו לנו עוד 7,000 שקל לעגל את זה. סתם נו.

יוסי לסטר:

מה שכן אתה צודק, גיא, שאם נצליח להראות - - -

ישיבתמועצתעירייתמעלהאדומים–דיוןמיוחדמס'18 מיום26/11/25

גיא יפרח:

יש אילוצים של הפסנתר ושל הר הלבונה ואנחנו טוענים שאפשר לקבל עוד כמה שקלים.

יוסי לסטר:

ככל שנצליח להראות כי המספר יותר גדול, לקחתי את הנתון הרשמי שלכם, אבל נכון להיום כ-3 מיליון שקל רק על זה שאמרנו רוצה אני, אני מוכן להקים תאגיד 3 מיליון שקל. זה מהמדינה ומהתאגיד עצמו עוד 22.5 מיליון שקל. זה לא יגיע במנה אחת.

גיא יפרח:

זה יכול להתפרס על 15 שנים.

דובר:

זה הלוואה ל-15 שנה.

גיא יפרח:

זה לא הלוואה.

יוסי לסטר:

אני אגיד לכם איך זה עובד. התאגיד פורמלית אמור להחזיר את זה בתוך 15 שנה, כל שנה 1 חלקי .15

גיא יפרח:

זה נקרא כאילו הוא מחזיק כבעלים. זה לא הלוואה. זה נרשם כהלוואה, אבל זה לא הלוואה.

דובר:

זה הלוואה בתאגיד, לא אצלנו.

דובר:

ברור שלתאגיד. גם במוזיאון קסטל אנחנו משלמים.

גיא יפרח:

אני אסביר מה זה הלוואת בעלים. כשאני עכשיו פותח עסק אני יכול להחליט שאני שם הלוואת בעלים, לשים 100 שקל, והעסק אמור להחזיר לי את ה-100 שקל. אנחנו, עיריית מעלה אדומים, הבעלים. עיריית מעלה אדומים השקיעה לאורך השנים בתשתיות מים, בבריכת מים, במגדל מים וכו', התאגיד מחזיר לי כסף כאילו ההשקעות ששילמתי על הבריכה זו הייתה הלוואה לתאגיד, כאילו אני הלוויתי לתאגיד ואז התאגיד מחזיר לי כסף עבור ההשקעות שלי שאני השקעתי כבר מזמן, לפני שנים, בבריכת המים, במגדל המים. לכן זה לא קשור לעירייה, ההלוואה, זה התאגיד מחזיר כסף לעירייה עבור ההשקעות הישנות שלה בתשתיות המים. %40 מערך ההשקעות, הוא 8

ישיבתמועצתעירייתמעלהאדומים–דיוןמיוחדמס'18 מיום26/11/25

לא מחזיר %100 מערך ההשקעות כי התשתיות הן ישנות, הן כבר לא כמו שהם היו. הם צריכים לשלם לנו את זה תוך 15 שנה, את כל ההשקעות שהיו לנו בתשתיות המים ששילמנו. זה הפורמלי, בפועל, ככל שהתאגיד הוא יעיל והוא טוב הוא יכול לשלם יותר מהר. יש מקומות שאומר יוסי שהם שילמו בשנה הראשונה את כל הסכום ויש מקומות ששילמו תוך שלוש-ארבע שנים. בכל מקרה תוך 15 שנה לכל היותר העירייה צריכה לקבל חזרה את ההשקעות שלה בתשתיות המים בסך 22.5 מיליון שקלים.

יוסי לסטר:

נכון. רוב הסיכויים, אני אומר מתוך ניסיון שנצבר במגזר היהודי, מקסימום תוך חמש שנים, אבל בכל מקרה התאגיד שלכם אמור להיות יציב כי יש פה גבייה טובה, יש פה אוכלוסייה טובה. אני מאמין שרוב הכסף בחמש השנים הראשונות ייפרע.

גיא יפרח:

יוסי, אתה עושה לי פה נזקים, כל שנייה מישהו פה מראה לי איך הוא צריך עוד כמה שקלים לענייניו.

דובר:

לא, הוא אמר משפט יפה, שהגבייה פה טובה. זה חשוב.

גיא יפרח:

בלי עין הרע.

יוסי לסטר:

יש גם סכומים נוספים שהתאגיד מייצר לעירייה הכנסות נוספות שקודם לכן לא היו. למשל הכנסות ארנונה, עד היום העירייה לא חייבה על בריכות המים ותחנות השאיבה כי זה היה מתקנים בבעלותה, עכשיו היות שכל המתקנים האלה עברו לאחריות התאגיד, התאגיד יצטרך לשלם ארנונה. עשה כאן הגזבר איזה שהוא אומדן ראשוני, כ-800,000 לשנה, ובנוסף יהיו עוד הכנסות שהעירייה תשכיר שטחים לגבייה, קבלת קהל, שירותי מוקד עירוני.

דובר:

זה על האזרח?

גיא יפרח:

לא, אני אסביר עוד הפעם. מה שאומר יוסי, פעם בריכת המים הייתה שייכת לעירייה, העירייה לא גובה עבור עצמה ארנונה. עכשיו זה הופך להיות התאגיד, התאגיד צריך לשלם על הבריכה ארנונה, על המגדל ארנונה.

דובר:

אבל אתה זה התאגיד.

ישיבתמועצתעירייתמעלהאדומים–דיוןמיוחדמס'18 מיום26/11/25

גיא יפרח:

אני זה לא התאגיד, אני בעל מניות בתאגיד. התאגיד הוא ישות משפטית נפרדת שאמור לשלם לך את הארנונה עבור המתקנים שלו. עשה חשבון גיאה, גרוסו מודו, לא לתפוס אותי עכשיו בזה, יכול להיות קצת יותר, יכול להיות שזה קצת פחות, סדר גודל של 800,000 שקל ארנונה על המתקנים הם יצטרכו לשלם. בנוסף אומר יוסי, יחליט התאגיד שהוא רוצה משרדים מהעירייה, יחליט התאגיד שהוא צריך וכו', הוא יצטרך לשלם על זה.

דובר:

זה עוד הכנסות שלא היו עד היום.

גיא יפרח:

בדיוק, זה הכנסות לעירייה שלא היו.

יוסי לסטר:

חברים, אני חוזר לשקף הראשון. אני הצגתי לכם את הסוגיות העיקריות, אבל אני רוצה לומר לכם שעשיתי בדיקות בלא מעט רשויות מקומיות לגבי הצטרפות, יש מקרים שזה אולי, זה בערך, זה תחום אפור, במקרה שלכם כשראיתי מה מצב התשתית, אני יכול לומר לכם שזה ממש שחור ולבן, כלומר ההחלטה שצריך להצטרף לתאגיד היא ממש קריטית עבורכם. תשתית המים והביוב נמצאת מתחת לאדמה, היא הגיעה לסוף דרכה, אני לא מצליח לראות איך העירייה היום מרימה את הנטל של ה-,40 ,50 אולי אפילו 60 מיליון שקל.

גיא יפרח:

נגיד ואנחנו מצליחים, למה לנו? נגיד יש לי 50 מיליון, למה שאני לא אשקיע 50 מיליון בדברים אחרים ולאו דווקא בזה?

יוסי לסטר:

במיוחד כשהמדינה מוכנה לתת מענקים לתאגיד. ברמה המקצועית הדבר הנכון לקבל החלטה לעבור לתאגיד מים. אגב רוב הרשויות המקומיות בארץ כבר עברו לפורמט הזה, נשארו יחסית מעט רשויות, למרות שמעבר לקו הירוק אנחנו לא מחויבים, רק שתדעו, %90 מהרשויות המקומיות כבר עברו את התהליך הזה, אנחנו בין האחרונים שעוד לא עברו.

גיא יפרח:

יוסי, סיימת? אז שאלות.

שלומי ירוחם:

מהניסיון שלך איך אפשר עוד להשיג את ה-,50 ,40 30 מיליון שיש לתאגיד?

ישיבתמועצתעירייתמעלהאדומים–דיוןמיוחדמס'18 מיום26/11/25

יוסי לסטר:

התאגיד עצמו יצטרך להשיג את הכסף. הראיתי שיש לתאגיד שלוש דרכים להשיג את הכסף. דרך אחת היא גיוס הון, יכול להיות שהתאגיד פשוט יבוא לבנק, יראה תוכנית עסקית ודרך זה הוא יגייס. לא הכול במכה אחת. שיהיה לכם ברור, אי אפשר להחליף תשתיות מים וביוב בכל העיר אחרת זה יחסום את כל העיר, כל פעם לוקחים שלושה-ארבעה רחובות, תוכנית עבודה, אחרי זה זזים הלאה, כי אחרת אתה חוסם את העיר. המערכת הבנקאית תשמח להלוות לתאגיד כי הם יודעים שתאגיד זה משק סגור, זה דבר יציב, זה דבר בטוח. הדבר השני, התאגיד הולך לקבל מענקי מדינה מהותיים, 160 שקל על כל תושב. זה לא רק אתם, זה גם גבעת זאב, ביחד זה 65,000 תושבים במצטבר כפול 160 שקל, זה בערך 20 מיליון שקל מענקים של רק בואו תתחילו לעבוד.

אגב אחד הפרויקטים הראשונים שאנחנו מתכוונים לבצע פה זה הפרויקט של הקר"מ שנתקע באמצע. זה אחד הדברים שהולכים לסיים. בנוסף הקלה במרווח הקנייה, מה שהסביר פה גיא, שלתאגיד יהיה הרבה יותר קל, הרווח הגולמי שלו יהיה יותר גדול ויהיו לו יותר רזרבות כספיות לבצע את ההשקעות הללו, דבר שהעירייה אני לא רואה איך היא עושה.

שלומי ירוחם:

הראית עכשיו בטבלה שהולכים להוריד בין %2 ל-%4 לתושב. כשיש לך תאגיד אתה משלם מע"מ בנוסף.

יוסי לסטר:

לא, זה כולל את המע"מ. אני הכללתי את המע"מ. אגב גם היום, הרבה אנשים לא יודעים, אבל חשבון העירייה כולל מע"מ, רק שאתה לא רואה את זה בשורה נפרדת כי כשהעירייה קונה ממקורות היא חייבת לשלם מע"מ. בתאגיד אתה תראה את זה כשורה נפרדת.

שלומי ירוחם:

אני כולל המע"מ, אני מוריד עד %.4

גיא יפרח:

הסך הכול שאתה משלם היום יהיה פחות מ - - -

יוסי לסטר:

קשה לי לראות איפה התושב נפגע, במיוחד כשעכשיו מבחינת שירות לקוחות – אגב התאגיד מחויב לשירות לקוחות מאוד - - -

שלומי ירוחם:

צריך להגיד שהתושב לא נפגע בכלל, לפי מה שאתה אומר.

גיא יפרח:

הוא לא נפגע בכלל, הוא רק מרוויח.

ישיבתמועצתעירייתמעלהאדומים–דיוןמיוחדמס'18 מיום26/11/25

יוסי לסטר:

אם הוא מחפש לראות איפה הפגיעה, הוא לא רואה פגיעה.

דובר:

אבל איך זה שיש מינוס %16 כשהמע"מ הוא %18?

יוסי לסטר:

כשאתה מוסיף זה יוצא עוד %,18 אבל כשמפחיתים - - -

דובר:

כן, אבל יש עוד %3%-2 שיורד לו. זה לא ,16 זה צריך להיות .19

יוסי לסטר:

בעסקים זה יצא .16 תאמין לי, הם יתווכחו גם על ה-.16

יחיאל וקנין:

גיא, ראש העיר, מנהל משא ומתן עם גיא יושב ראש התאגיד, על השכירות?

גיא יפרח:

לא. א', רשות המים פה, ב', בסוגיית חובת הנאמנות שלי ברור לך למי חובת הנאמנות שלי.

אביב ברנט:

ראש העיר צודק. השאלה שלך היא צודקת, אבל יש סעיף 26 בחוק, הסעיף הזה הוא סעיף לעסקאות עם בעל עניין, כשתאגיד עושה עסקה עם בעל עניין, למשל שוכר ממנו משרדים, זה צריך לעבור תהליכים פנימיים בתוך התאגיד עצמו, ועדת ביקורת, אחר כך אישור דירקטוריון ואז זה צריך לקבל את אישור רשות המים. זאת אומרת זה לא שאתה עכשיו יכול לבוא ולהגיד: אתה תשלם לי מחיר שהוא לא מחיר שוק. זה אחת. דבר שני, אגב הדירקטורים חייבים חובת נאמנות לתאגיד ולא לעירייה, זה שונה מכל תאגיד עירוני אחר.

דובר:

יש פה גם את הנושא של הדירקטורים החיצוניים שנותנים להם כסף.

יוסי לסטר:

בערך 900 שקל פר ישיבה. רשות המים קבעה את התעריף.

גיא יפרח:

עוד שאלות? אני רוצה, אביב, יש שניים-שלושה שינויים טכניים בין החוזה שחילקנו לבין החוזה בפועל, תציג אותם כדי שנהיה מדויקים.

ישיבתמועצתעירייתמעלהאדומים–דיוןמיוחדמס'18 מיום26/11/25

אביב ברנט:

אני אציג את עצמי. אני אביב, אני היועץ המשפטי של החברה הכלכלית מעלה אדומים בארבע השנים האחרונות, יש לי ניסיון ספציפי בתאגידי מים, אני היועץ המשפטי של הגיחון בירושלים, היועץ המשפטי של התאגיד בבית שמש, היועץ המשפטי של התאגיד באשדוד, היועץ המשפטי של התאגיד במוצקין, היועץ המשפטי של התאגיד בפזורות הבדואיות, היועץ המשפטי של דימונה ושל מיתר וכו' וכו'.

יוסי לסטר:

עם כל זה הוא זמין.

אביב ברנט:

זה בזכות הצוות שלי בעיקר, לא רק לזכותי, אני עובד בצוות ולכן אני מבין בזה. אני יכול גם להרגיע את כולכם ולהגיד שבכל התאגידים שאנחנו נותנים שירותים ראשי הערים מאושרים, ברמה הזו, ובאמת כל התאגידים האלה הוכיחו את עצמם ובסופו של דבר עשו טוב לעיר.

עכשיו אני אגיד מעט על ההסכם. ההסכם הזה, שוב, זה לא הסכם גנרי, זה הסכם שיוסי ואני כמובן, עם שמוליק ועם גילי היועץ המשפטי, עבדנו עליו בחודשים האחרונים, החלפנו טיוטות, היו פה התעקשויות הגיוניות. למשל אתה דיברת על הסיפור הזה של האנטנות הסלולריות שהעירייה תמשיך לקבל כסף. אני יכול להגיד לכם שזה לא היה פשוט בכלל. ראש העיר התעקש וההכנסות בעניין הזה התקבלו כאן, %80 מההכנסות. אני יכול להגיד לכם שבערים אחרות זה לא ככה. ועוד כהנה וכהנה. ההסכם המשפטי הזה שאנחנו מביאים היום, בעצם בגדול מעבירים את כל הזכויות והחובות לתאגיד. לעירייה לא יהיו יותר חובות כלפי התושבים מבחינת הביוב והמים החל מתאריך, כרגע מדובר על 1 בינואר, ייתכן שזה יידחה בכמה ימים, אנחנו נעשה מאמץ שזה יהיה 1 בינואר, זה אומר שנכסים עוברים לתאגיד, בגלל זה התאגיד משלם את הכסף הגדול הזה שאתם ראיתם, הוא מתחייב על הכסף הגדול הזה, ויחד עם זאת הוא מקבל על עצמו סל של חובות. דיבר יוסי על דברים כמו למשל אמנת שירות, היום יש אמות מידה כלפי הצרכנים בחוק, התחייבויות לתקן תקלות בתוך שעות וקווי טלפון כאלה ואחרים, דברים שהם באמת ייחודיים לתאגיד.

מה שהתבקשתי להסביר, אנחנו הפצנו, בגלל סד הזמנים, להעביר את הטיוטות, האמנו באמת ובתמים שאלה הטיוטות האחרונות ואכן זה כך, אתמול התקבלו מספר שינויים באמת מינוריים לחלוטין, אני אציין אותם רק בשביל הפרוטוקול, כי בסופו של דבר ההסכם שאנחנו נחתום יהיה ההסכם האחרון שרשות המים אישרה אתמול באופן רשמי.

התיקונים הם, ראשית בסעיף 3.8 להסכם, בטיוטה שאתם מחזיקים מצוין שמו של יוסי לסטר, זה כמובן לא לעניין, רשות המים ביקשה שזה יימחק, למרות שיוסי יהיה מנהל ההקמה של התאגיד. רשות המים ביקשה שהשם לא יופיע.

גיא יפרח:

מנהל ההקמה, הוא לא מנהל התאגיד.

יוסי לסטר:

מנהל ההקמה עד שייבחר מנכ"ל.

ישיבתמועצתעירייתמעלהאדומים–דיוןמיוחדמס'18 מיום26/11/25

אביב ברנט:

עד בחירת מנכ"ל. בגדול בכל תאגיד שמוקם יש מנהל הקמה שאמור לייצב את התאגיד למשך תקופה של כשנה, הוא מייצב את התאגיד ורק אז יוצאים בהליך פומבי לבחירת מנכ"ל.

בסעיף ,4.4 במקום מה שהיה כתוב קודם, היה כתוב שמדובר בארבעה תשלומים בשנה, כל רבעון, כפול 15 שנה, עכשיו הכניסו 60 תשלומים, שזה המתמטיקה הפשוטה 4 כפול .15 אפילו עם שלוש היחידות שלי אני חושב שזו התוצאה.

סעיף נוסף שתוקן, הוא סעיף ,5.8.13 פה מדובר על זה שהעירייה תתקין במתקניה מה שיש היום גם כן, שעוני מים, וההתחייבות בטיוטה שאתם קיבלתם דיברה על זה שזה ייקח שלושה חודשים מהמועד הקובע, זאת אומרת שזה היה צריך לקרות עד אפריל. באה רשות המים ואומרת, יש לכם זמן לעשות את זה עכשיו, מה גם שאנחנו יודעים שיש לכם את שעוני המים, אנחנו מבקשים ששעוני המים האלה יותקנו עד המועד הקובע, עד ינואר. אין בעיה.

אלה כל השינויים שיש בין הטיוטה שאתם קיבלתם. בתקנון יש תיקון אחד בלבד. התיקון בתקנון הוא סעיף ,15.2 הוא מדבר על האפשרות של הממונה על תאגידי מים, שיש פונקציה כזו ברשות המים. הרגולציה הזו שצריכה להבטיח שלתושבים של העיר יינתן שירות טוב היא רגולציה דו ראשית, יש מועצה ארצית של רשות המים ויש ממונה על תאגידי מים. הממונה מתעסק בתלונות על התאגידים, מתעסק בהוראות לתאגידים כיצד לפעול וכו', ויש לו אפשרות בחוק לכנס דירקטוריון אם משהו לא נראה לו. הוא לא צריך לחכות לטוב ליבם של הדירקטורים למנכ"ל, הוא יכול לכנס את הדירקטוריון בעצמו. הניסוח שלנו היה שהממונה או מועצת הרשות, בסעיף הזה שדיברנו, יכולים לכנס, ביקש הממונה שיהיה כתוב: מבלי לגרוע מהוראות סעיף 65 לחוק, כשבסעיף 65 לחוק תאגידי מים וביוב כתוב שהממונה ומועצת הרשות - - -

דובר:

ובמקרה שהחוק גובר - - -

אביב ברנט:

לא, זה אותו דבר, רק שהוא רצה שיהיה כתוב סעיף 65 ולא יהיה כתוב המילים מועצת הרשות וכו'.

זהו. פרט לתיקונים האלה, כמו שאמרתי באמת יש פה הסכם שהוא הסכם טוב, בהחלט טוב, טוב לרשויות והוגן והגון שיכול לאפשר לתושבים לקבל שירות טוב מצד אחד, לעירייה זה מבטיח את התמורה ההוגנת. אתם כמובן גם התאגיד הגדול, אז גם הייצוג שלכם בדירקטוריון הוא גדול יותר. יושב ראש הדירקטוריון הוא מכאן, כמו שראיתם, זה כתוב בתקנון, זה גם לא מובן מאליו, מובטח בתקנון שהיושב ראש של הדירקטוריון, שהוא זה שיכול לכנס את הישיבות, והוא זה שיכול להחליט או לקדם סדרי עדיפויות וכו' וכו', כמובן לטובת כולם, זה מכאן. אתה רוצה לדבר על העובדים?

דובר:

שמפטרים אותם?

ישיבתמועצתעירייתמעלהאדומים–דיוןמיוחדמס'18 מיום26/11/25

אביב ברנט:

לא מפוטרים, העובדים מושאלים וגם המנגנון הזה - - -

דובר:

הם נשארים על תלוש השכר שלהם.

אביב ברנט:

העירייה משלמת להם את השכר, העירייה תשלם להם - - - אני יכול להגיד לכם, סיפרתי את זה היום לראש העיר, בעיריית ירושלים העבירו 300 עובדים, פה אנחנו מדברים על שבעה. עיריית ירושלים העבירה 300 עובדים, אף אחד מ-300 העובדים האלה, לא רוצה להעליב רשויות, לא רצה לחזור לעירייה. למרות האופציה שהייתה להם כולם נשארו בתאגיד.

דובר:

שם הם פיטרו.

אביב ברנט:

לא פיטרו. הם יושבים על תלוש השכר של העירייה, הם יקבלו פנסיה מכאן, אבל השיפוי המלא לעלויות יהיה מהתאגיד.

גיא יפרח:

הוא עובד עם התאגיד והמנהל שלו הוא מנכ"ל התאגיד.

ברנדה הורביץ:

איך זה מהמקום של התושב? יש פיצוץ, משהו קורה.

יוסי לסטר:

בשלב הראשון התושב ממשיך להתקשר ל-.107 אנחנו מכינים עכשיו תוכנית הסברה מיוחדת לתושב ונצא גם עם פרסום עם תשובות לכל השאלות האלו, אבל ספציפית התושב ממשיך להתקשר ל-107 כמו היום וב-107 במוקד מקפיצים את העובד של התאגיד שיגיע לשטח. מבחינת השטח זה לא משתנה.

דובר:

זה גם אותו עובד.

יוסי לסטר:

שזה אותו עובד, נכון. אין הרבה שינויים מבחינת התושב, אותו מוקד. זה עוד בטוח, עוד לא יודעים, יכול להיות שבעתיד יהיה מספר 1-800 לצורך דיווח על תקלות, אבל בשלב הראשון, רק בשביל להתחיל להכין את המערכת נמשיך להשתמש בשירותי .107

רנדה הורביץ:

ואם העירייה לא מרוצה מהעבודה שלהם מה הדרך שלהם ל - - -

ישיבתמועצתעירייתמעלהאדומים–דיוןמיוחדמס'18 מיום26/11/25

יוסי לסטר:

יש לה נציגים מהדירקטוריון, המנכ"ל של התאגיד חייב דין וחשבון לדירקטוריון. פעם בחודש-

חודשיים יש ישיבה, אם יש בעיה הדירקטוריון דורש דין וחשבון ולעירייה הזאת יש חמישה נציגים מתוך תשעה. אבל אני יכול להבטיח לך שלא יחכו עד ישיבה, אם יש בעיה זה יטופל עוד לפני.

גיא יפרח:

קודם כל תודה רבה ליוסי ולאביב ולשמוליק ולגיאה ולגילי על עבודה, באמת עשינו פה עבודה שנה שלמה, עבודה ממש מדוקדקת, בדקנו את כל ההשלכות הרלוונטיות כדי לראות שזה ווין ווין. אני חושב שאנחנו עושים אירוע היסטורי למעלה אדומים, גם אירוע של אחריות עירונית כלפי התושבים שלנו וכלפי התשתיות שהלכו והתיישנו, וגם דבר נכון שמצד אחד נותן לתושב יותר ומצד שני מבטיח לנו לטפל בתשתיות המים של מעלה אדומים בצורה נכונה וטובה, על ידי מענקי מדינה, על ידי הדלתא של הפער וכו', אז באמת יישר כוח.

דובר:

מה קורה בשכונה החדשה, סתם לדוגמה? הם עושים את התשתיות?

גיא יפרח:

לא, יש קיזוז. ב'ציפור מדבר' אנחנו מקוזזים עם משרד הבינוי והשיכון, ב-E1 כנראה זה יהיה כבר התאגיד.

אני מעלה את סעיף ,2 אישור הסכם ההתאגדות להצבעה. יש התנגדות? הימנעות? עבר פה אחד.

הצבעה:

בעד – 12

החלטה:

אושר פה אחד

גיא יפרח:

אני מעלה את אישור תקנון ההתאגדות. יש התנגדות? הימנעות? עבר פה אחד.

הצבעה:

בעד – 12

החלטה:

אושר פה אחד

גיא יפרח:

סעיף 2 - מינוי דירקטורים מטעם העירייה לתאגיד המים והביוב האזורי. נבחר ציבור כרגע אני.

אני מעלה את זה להצבעה? יש התנגדות? יש הימנעות? עבר ברוב קולות.

בעד – 10 – גיא יפרח; רחל הר זהב; יחיאל וקנין; מוטי פרץ; ברנדה הורוביץ;

דודו מתתיהו; נטלי וינר; יעקב אהרון; אברהם נגר; שירן מירזאי.

נגד – 2 שלומי ירוחם; דוד אבבה.

החלטה:

אושר ברוב קולות

ישיבתמועצתעירייתמעלהאדומים–דיוןמיוחדמס'18 מיום26/11/25

גיא יפרח:

אני מעלה את עובד העירייה רון צרפתי, מנהל אגף שפ"ע, לדירקטור. יש התנגדות? הימנעות? עבר ברוב קולות.

בעד – 10 – גיא יפרח; רחל הר זהב; יחיאל וקנין; מוטי פרץ; ברנדה הורוביץ;

דודו מתתיהו; נטלי וינר; יעקב אהרון; אברהם נגר; שירן מירזאי.

נגד – 2 שלומי ירוחם; דוד אבבה.

החלטה:

אושר ברוב קולות

גיא יפרח:

אני מעלה דירקטורית חיצונית, ציפי יעקב, היא מפקחת במשרד החינוך, יש לה תואר ראשון בהוראה של מתמטיקה ופיזיקה, תואר שני בניהול, תושבת העיר. אני מעלה את זה להצבעה, יש התנגדות? הימנעות? עבר ברוב קולות.

בעד – 10 – גיא יפרח; רחל הר זהב; יחיאל וקנין; מוטי פרץ; ברנדה הורוביץ;

דודו מתתיהו; נטלי וינר; יעקב אהרון; אברהם נגר; שירן מירזאי.

נגד – 2 שלומי ירוחם; דוד אבבה.

החלטה:

אושר ברוב קולות

גיא יפרח:

אני מעלה את הדירקטור לירן נחום. לירן נחום הוא מנהל תשתיות בבזק, הוא הנדסאי תעשייה וניהול ויש לו תואר ראשון במשפטים, לוחם והיום מטפל בתשתיות תקשורת, מבין מאוד בעולם הזה. אני מעלה את לירן נחום להצבעה. יש התנגדות? הימנעות? עבר ברוב קולות.

בעד – 10 – גיא יפרח; רחל הר זהב; יחיאל וקנין; מוטי פרץ; ברנדה הורוביץ;

דודו מתתיהו; נטלי וינר; יעקב אהרון; אברהם נגר; שירן מירזאי.

נגד – 2 שלומי ירוחם; דוד אבבה.

החלטה:

אושר ברוב קולות

גיא יפרח:

אחרונה אני מעלה את הדירקטורית טלי חביב.

שלומי ירוחם:

איפה היא גרה?

גיא יפרח:

במעלה אדומים.

שלומי ירוחם:

היא לא רשומה במעלה אדומים.

גיא יפרח:

היא גרה במעלה אדומים, ברחוב השמינית.

ישיבתמועצתעירייתמעלהאדומים–דיוןמיוחדמס'18 מיום26/11/25

טלי חביב, היא היום המנהלת האדמיניסטרטיבית של מחוז ירושלים בקופת חולים כללית, יש לה תואר ראשון במדעי החברה עם התמחות בממשל ציבורי ותואר שני במינהל עסקים. אני מעלה את הדירקטורית טלי חביב להצבעה, יש התנגדות על אף היותה תושבת העיר? אני צוחק. עבר ברוב קולות.

בעד – 10 – גיא יפרח; רחל הר זהב; יחיאל וקנין; מוטי פרץ; ברנדה הורוביץ;

דודו מתתיהו; נטלי וינר; יעקב אהרון; אברהם נגר; שירן מירזאי.

נגד – 2 שלומי ירוחם; דוד אבבה.

החלטה:

אושר ברוב קולות

שלומי ירוחם:

גילי, עכשיו יש שישה תאגידים אז המנעד צריך להיות שונה.

גיא יפרח:

זה לא קשור לאריתמטיקה, זה על פי חוק רשות המים.

גילי רוגל:

זה לא תאגיד עירוני, זה תאגיד אזורי, תאגיד מים וביוב - - -

גיא יפרח:

חבר'ה, אני רוצה שתדעו, אני רוצה להגיד לכל המשתתפים שהצביעו בעד, היום עשינו היסטוריה אמיתית לעיר מעלה אדומים ואחריות מדהימה כנבחרי ציבור, יישר כוח גדול.

______________________ _______________________

מרשמוליקחנוך מרגיאיפרח

מנכ"לומזכירהעירייה ראשהעיר

הטקסט שהופק מהקובץ הסרוק עצמו (זיהוי תווים אוטומטי)

פרוטוקול

מישיבת מועצה - דיון מיוחד - שלא מן המניין

מס' 18-25

- עיריית מעלה אדומים -

יום רביעי, ו' בכסלו התשפ'יו, 26 בנובמבר 2025

ישיבת מועצת עיריית מעלה אדומים - דיון מיוחד מס' 18 מיום 26/11/25

נוכחים:

חטרים:

משתתפים:

מר גיא יפרח - ראש העיר

גב' רחל הר זחב - סגנית ומ''מ ראש העיר

מר יחיאל וקנין - סגן ראש העיר

מר מוטי פרץ - סגן ראש העיר

גב' ברנדה הורוביץ - משנה לראש העיר

מר דודו מתתיהו - חבר מועצה

מר יעקב אהרון - חבר מועצת

גב' נטלי וינר - חברת מועצת

גב' שירן מירזאי - חברת מועצת

מר אברהםס נגר - חבר מועצה

מר שלומי ירוחם - חבר מועצה

מר דוד אבבה - חבר מועצת

מר משה סלמי - חבר מועצת

גב' יפעת נדב - חברת מועצה

מר רועי חוג'ה - חבר מועצת

מר שמוליק חנוך - מנכ''ל העירייה

עו''ד גילי רוגל - יועמ"ש לעירייה

מר גיאה ננדזה - גזבר העיריית

מר נתנאל הגר - ע' ראש תעיר

מר בן חדד - דובר תעיריית

גב' שלומית ביטון - ע' ראש העיר

גב' ספיר מינה - מנהלת לשכת ראש העיר

רו'/ח יוסי לסטר - יועץ חיצוני

עו''ד אביב ברנט - יועצ משפטי

ישיבת מועצת עוליית מעלה אדומים - דיון יוחד מסי 18 מיום 26/11/25

על סדר היום:

1. הצגת תאגיד מים וביוב משותף למעלה אדומים ולמועצה מקומית גבעת זאב 'ימי

ההר" - רו''ח יוסי לסטר.

אישור הסכם התאגדות.

אישור תקנון התאגדות.

2. מינוי דירקטורים מטעם העירייה לתאגיד המים והביוב האזורי.

ישיבת המועצת

גיא יפרת:

אני פותח את ישיבת המועצה 18-25. ברכות ואיחוליס ליעקב אהרון, אבי הבן ואבי הבת, עשה לנו גס בר מצווה וגם בת מצווה ברוך ה'י, שיהיה מזל טוב.

אנחנו היום בישיבה מיותחדת שלא מן המניין, אישור תאגיד מים. אנחנו בעיניי ברגע מאוד מאוד חשוב והיסטורי למעלה אדומים. במשך שנה הקפדתי לקיים עבודת מטה מסודרת כדי לראות את הכדאיות של הקמה של תאגיד מים במעלה אדומים. ישבנו לא מעט ישיבות, בדקנו את הנושאים לפני ולפנים כדי לוודא שאכן מדובר בווין ווין וזה המצב. אני אגיד שתאגיד מים מאפשר היום למעלה אדומים, שנבנתה בשנות ה-80, חלק גדול מהעיר נבנה בתחילת שנות ה-80, זה אומר שחלק מהתשתיות הופכות להיות ישנות על סף הלא תקינות וזקוקות להחלפה. המשמעות עבור כל עירייה ללא תאגיד מים או ללא פתרון מהסוג הזה היא להוציא עשרות אולי מאות מיליוני שקלים שעולות תשתיות מהסוג הזה. המדינה יצרה מנגנון שבו היא מאפשרת להחליף את התשתיות האלה, הוא נקרא תאגידי מים. רק כדי לסבר את האוון, אס היום העירייה קונה ממקורות בשמונה שקלים לקוב מים או התאגיד יקנה את וה ב-1.5 שקלים. הדלתא הואת מאפשרת לתאגיד להיות כלכלי ומאפשרת לו להחליף תשתיות, גם על ידי ביצוע של פעילות יזומה וגם על ידי תקלת שבר.

אני אתן ליוסי לסטר, שמלווה אותנו בשנה האחרונה ונמצא פה, הוא יועץ בכיר בתחום הזה, רואה חשבון, הוא יציג את עצמו יותר טוב ממני. שיגעתי לו את השכל בשנה האחרונה, אני, המנכייל, הגזבר, הייעוץ המשפטי. נמצא כאן גס היועץ המשפטי שמלווה את ההקמה של התאגיד, אביב הוא גס בלי קשר היועץ המשפטי של החברה הכלכלית שלנו והוא יועצ משפטי של חברת הגיחון ותאגידי מים, הוא מומחה לנושא הזה. השניים ילוו אותנו. יוסי, תן לנו סקירה קצרה, בבקשה.

יוסי לסטר:

ערב טוב לכולם. שמי יוסי לסטר, אני במקצועי כלכלן ורואה חשבון ואני מתעסק ספביפית בתתוס של משק חמים והביוב, אני עושה את זה כבר כ-30 שנה. לאורך השנים גם ניהלתי שני תאגידי מים, תאגיד המים של העיר מודיעין ותאגיד המים של הוד השרון ועסקתי גס בהקמה של שישה תאגידי מים, זה התאגיד השישי שאני עוסק בו, כך שנצבר הרבה ניסיון. בשנה האתרונה אני התבקשתי על ידי העירייה ללוות את התהליך, גס מבחינת הכדאיות של תאגיד, מה המשמעות של הקמת תאגיד מים, למה חשוב בעיר הואת, מה המשמעויות וכן הלאה. אני רוצה להציג לכם את

ישיבת מועצת עיריית מעלה אדומים - דיון מיוחד מסי 18 מיום 26/11/25

הדברים כדי שיהיה יותר קל להבין למה אני טוען שבעיר הזאת ה לא רק חשוב, זה בעצם קריטי, גם דיבר על זה עם ראש העיר, אבל אני אציג את הדברים קצת יותר לעומק.

מה שאתט רואים כאן וה שלוש הסיבות העיקריות שבגללן כדאי ונכון עבורנו להיכנס לתהליך הזה. קודם כל החלפת הצנרת המיושנת. אני עוד מעט קצת אפרט על זה, אבל אתם צריכים להבין שאורך חיים של צנרת מים וביוב זה כ-30 שנה. זה על פי הוראות היצרן, זה לא אני קבעתי. העיר הזאת שהוקמה בשנות ה-80, רוב הצנרת הונחה בשנות ה-80, לפני כ-40 שנה, ה אומר שרוב הצנרת בעיר הזאת כבר הגיעה למה שנקרא פג תוקף, הגיעה לסוף תקופת החיים שלח וגם מעבר.

יש לוח משמעויות ואני עוד מעט אדבר על זה. העירייה תצטרך לגייס סכומים מאוד משמעותיים שככל הנראה לא תוכל לעשות את זה בעצמה, לעומת זאת תאגיד מים יוכל. אני אפרט, לא נקדים את המאוחר. הדבר השני שאני הולך לדבר עליו וה על חשבונות מים וביוב של התושבים. קודם כל של התושבים, מה יקרה לתושבים, איך ייראו החשבונות במצב החדש. אנשים לפעמים נמצאים בתחושה שאולי יהיה תאגיד - - -

גיא יפרח:

תרגיע את האנשים, קודם כל ישלמו פחות כולם על מים.

יוסי לסטר:

קודם כל, זה הספוילר, השורה התחתונה, במקרה שלנו בעיר הזאת תחיה ירידה של בין 2% ל-

%, זה במגזר המגורים, שזה המגזר העיקרי שלנו, ובמגזר העסקי שוה חנויות, עסקים, מסחר, משרדים, שס תהיה ירידה של כמעט 18%, באזור של ה-17%. אני עוד מעט אראה לכם בדיוק איך זה מתבצע. הנקודה האחרונה שאני הולך לדבר עליה זה תקבולים לעירייה. אני הולך להראות שבתהליך של הקמת תאגיד גס העירייה, שה בסוף חוזר לתושב, העירייח הולכת לקבל תקבולים מאוד משמעותיים, כ-25% מיליון שקל, והעירייה גם לא מוגבלת בשימוש של וה. זה לא שמגבילים את העירייה שזה חייב ללכת על תבייריס, על פיתוח, לכל מטרה שהיא.

את הנקודה הכי קריטית בעיר הזאת. מה שאתם רואים כאן למטה, אני לא אכנס לכל המספרים, אתם רואים פה טבלה, את זה הכינה רשות המים בשנת 2009, עשו לכם סקר נכסים בעיר הגאת והמסקנות של הבדיקה שעשו ב-2009, כמחצית מצנרת המים הגיעה לסוף תקופת החיים התקנית ויש להחליפה. זה היה ב-2009, אנתנו היום כבר 16 שנה אחרי. הם הגיעו למסקנה שמתוך כ-75 קילומטר צנרת מים ב-2009 כ-38 קילומטר צנרת התיישנה ומחייבת החלפה. אמר פה קודם ראש העיר שחלק מהצנרת התיישן, אני אומר שהתמונה הרבה יותר חמורה. אני טוען שחיוס 90% מהצנרת כבר סיימה את תקופת החיים שלה. אני מבקש בדקה להסביר מה גה אומר שצנרת סיימה את התיים. הרי בבית אתם פותתיס ברז ויוצא מים, אז אפשר לשאול מה הבעיה! שתי בעיות יש. הראשונה וה פחת מים. פחת מים זה אומר אובדן מים. כדי לספק היום 10 קוב בבית של התושב העירייה צריכה לרכוש ממקורות 12 או 11 קוב כי בדרך קוב אחד או שניים הולכים לאיבוד. הכול קורה מתחת לאדמה, אתם לא רואים את וה על פני האדמה, אבל זה פחת מים שנספר כפחת מים. הפחת הזה עולה לעירייה מיליונים, ואם לא נחליף את הצנרת שיעור הפחת יילך ויגדל. אני אומר את זה מתוך ניסיון שנצבר ממקומות אחרים. זה בשלב הראשון. בשלב השני אם אנחנו לא נחליף את הצנרת יתחילו גם פיצוצי מים. יש תהליך שקוראים לו קורוזיה, שה מים

ישיבת מועצת עידיית מעלה אדומים --דיון מ:וחד מסי 18 מיום 22/11/25

שזורמיס מצינור לאט לאט, זה תהליך של הטבע, הס מתתילים לאכול את הדפנות של הצינור והצינור בסוף כבר לא יודע לעמוד בלחץ, זח לחץ של בין 2.5 ל-5 - - -

גיא יפרח:

יוסי, יש לי איתך הרבה שעות, רק תרגום קצר של מה שאמרת. היום עיריית מעלה אדומים משלמת 10% פחת, מחר כשיש תאגיד מים מעלה אדומים מפסיקה להיות אחראית על הפחת ללא קשר לעובדה שהתאגיד יטפל בצנרת המים ויחדש אותה כדי שהוא יצמצם לעצמו את הפחת. עצם זה שהיום אנחנו משלמים פחת כי אנחנו אלה שרוכשיס ממקורות, זה יפסיק להיות. זה בהגדרה חיסכון של מיליוני שקלים שהיום הולכים לאיבוד כי יש נזילה בצנרת הקיימת. הפחת מפסיק להיות עניין של העירייה, הוא הופך להיות עניין של התאגיד.

יוסי לסטר:

נכון. ווה לגבי הפחת. הדבר החשוב, הצטרפות לתאגיד מורידה מהעירייה את נטל ההשקעות העתידי הגבוה. עשינו אומדן גס, כמה יעלה להתליף את כל הצנרת. יש לכם 75 קילומטר, וה רק צנרת מים, חוץ מוּה יש את הביוב, אנחנו מדברים על השקעות של לפחות 50 מיליון שקל שצריך היום לגייס כדי להחליף שס צנרת. זה אירוע מאוד דרמטי. מאיפה עירייה מביאח כסף! לא רק שלעירייה אין היום מקורות, אני טוען שגם אס העירייה תלך למערכת הבנקאית לגייס כסף יסרבו לה.

גיא יפרח:

ישיכת מועצת עיריית מעלה אדומים - דיון מיוחד מסי 18 מיום 26/11/25

יוטי לסטר:

התאגיד עצמו יצטרך להשיג את הכסף. הראיתי שיש לתאגיד שלוש דרכים להשיג את הכסף. דרך אחת היא גיוס הון, יכול להיות שהתאגיד פשוט יבוא לבנק, יראה תוכנית עסקית ודרך זה הוא יגייס. לא הכול במכה אחת. שיהיה לכם ברור, אי אפשר להחליף תשתיות מים וביוב בכל העיר אחרת זה יחסום את כל העיר, כל פעם לוקתיס שלושה-ארבעה רחובות, תוכנית עבודה, אחרי זה זויס הלאה, כי אחרת אתה חוסם את העיר. המערכת הבנקאית תשמח להלוות לתאגיד כי הס יודעים שתאגיד וה משק סגור, זה דבר יציב, אה דבר בטות. הדבר השני, התאגיד הולך לקבל מענקי מדינה מהותיים, 160 שקל על כל תושב. זה לא רק אתם, ה גם גבעת זאב, ביחד וה 65,000 תושבים במצטבר כפול 160 שקל, זה בערך 20 מיליון שקל מענקים של רק בואו תתחילו לעבוד.

אגב אחד הפרויקטים הראשונים שאנחנו מתכוונים לבצע פה וח הפרויקט של הקריימ שנתקע באמצע. זה אחד הדברים שהולכים לסיים. בנוסף הקלה במרווח הקנייה, מה שהסביר פה גיא, שלתאגיד יחיה הרבה יותר קל, הרווח הגולמי שלו יהיה יותר גדול ויהיו לו יותר רזרבות כספיות לבצע את ההשקעות הללו, דבר שהעירייה אני לא רואה איך היא עושה.

שלומי ירוחם:

הראית עכשיו בטבלה שהולכים להוריד בין 2% ל-4% לתושב. כשיש לך תאגיד אתה משלם מעיימ בנוסף.

יוסי לסטר:

לא, זה כולל את המעיימ. אני הכללתי את המעיימ. אגב גס היום, הרבה אנשים לא יודעים, אבל חשבון העירייח כולל מעיימ, רק שאתה לא רואה את וה בשורה נפרדת כי כשהעירייה קונה ממקורות היא חייבת לשלם מעיימ. בתאגיד אתה תראה את וה כשורה נפרדת.

שלומי ירוחם:

אני כולל המעיימ, אני מוריד עד 4%.

גיא יפרח:

הסך הכול שאתה משלם היום יהיה פחות מ ד - -

יוסי לסטר:

קשה לי לראות איפה התושב נפגע, במיוחד כשעכשיו מבחינת שירות לקוחות - אגב התאגיד

מחויב לשירות לקוחות מאוד - - -

שלומי ירוחם:

צריך להגיד שהתושב לא נפגע בכלל, לפי מה שאתה אומר.

גיא יפרח:

ישיבת מועצת עיריית מעלה אדומים -- דיון מ?וחד מסי 18 מיום 26/11/25

אביב ברנט:

אני אציג את עצמי. אני אביב, אני היועצ המשפטי של החברה הכלכלית מעלה אדומים בארבע השנים האחרונות, יש לי ניסיון ספציפי בתאגידי מים, אני היועץ המשפטי של הגיחון בירושלים, חיועץ המשפטי של התאגיד בבית שמש, חיועצ המשפטי של התאגיד באשדוד, היועץ המשפטי של התאגיד במוצקין, היועץ המשפטי של התאגיד בפזורות הבדואיות, היועצ המשפטי של דימונה ושל מיתר וכוי וכו'.

יוטי לסטר:

ישיבת מועצת עיריית מעלה אדומים - דיון מיוחד מסי 18 מיום 22/11/25

יוסי לסטר:

יש לה נציגים מהדירקטוריון, המנכייל של התאגיד חייב דין וחשבון לדירקטוריון. פעם בחודש-

אושר פה אחד

גיא יפרח:

סעיף 2 - מינוי דירקטורים מטעם העירייה לתאגיד המים והביוב האזורי. נבתר ציבור כרגע אני.

אני מעלה את זה להצבעה! יש התנגדות! יש הימנעות! עבר ברוב קולות.

בעד - 10 - גיא יפרח; רחל הר זהב; יחיאל וקנין; מוטי פרץ; ברנדה הורוביץ;

דודו מתתיהו; נטלי וינר; יעקב אהרון; אברהם נגר; שירן מירזאי.

נגד-2 שלומי ירוחם; דוד אבבה.

החלטה:

אושר ברוב קולות

היא גרה במעלה אדומים, ברחוב השמינית.

ישיבת מועצת עיריית מעלה אדומים - דיון מיוחד מס' 18 מיום 26/11/25

טלי חביב, היא חיוס המנהלת האדמיניסטרטיבית של מחוו ירושלים בקופת חולים כללית, יש לה תואר ראשון במדעי התברה עס התמחות בממשל ציבורי ותואר שני במינהל עסקים. אני מעלה את הדירקטורית טלי חביב להצבעה, יש התנגדות על אף היותה תושבת העירז אני צוחק. עבר

ברוב קולות.

בעד - 10 - גיא יפרח; רחל הר זהב; יחיאל וקנין; מוטי פרץ; ברנדה הורוביץ;

דודו מתתיהו; נטלי ויָנר; יעקב אהרון; אברהם נגר; שירן מירזאי.

נגד-2 שלומי ירוחם; דוד אבבה.

החלטה:

אושר ברוב קולות

שלומי ירוחם:

גילי, עכשיו יש שישה תאגידים אז המנעד צריך לחיות שונח.

גיא יפרח:

זה לא קשור לאריתמטיקה, זה על פי חוק רשות המים.

גילי רוגל:

זה לא תאגיד עירוני, וה תאגיד אוורי, תאגיד מים וביוב - - -

גיא יפרח:

חבריה, אני רוצה שתדעו, אני רוצה להגיד לכל המשתתפים שהצביעו בעד, היום עשינו היסטוריה אמיתית לעיר מעלה אדומים ואחריות מדהימה כנבחרי ציבור, יישר כוח גדול.

0 ו

שמוליקן חנוך . 773 8

מנ דאש העיל