ישיבת20מועצה20מן20המניין20מתאריך20ה 2011.1.12

מועצה מקומית מיתר

פרוטוקול ישיבת מועצה

מיום רביעי, ט"ז בטבת תשע"ב, 11.1.2012

- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 03-5373237 -

מועצה מקומית מיתר

ישיבת מועצה מן המניין 11.1.12

השתתפו ה"ה:

אבנר בן גרא - ר. המועצה

שחר יסינובסקי - מ"מ ראש המועצה

דוד לוי - ס.ר. המועצה

דינה טל - חברת מועצה

אלון אלדור - חבר מועצה

שמעון מזוז - חבר מועצה

יואל בוהדנה - חבר מועצה

סולומון כהן - חבר מועצה

לא השתתפו ה"ה:

אהרון בשן - ס.ר. המועצה

מוזמנים:

ציון אלמלם - מזכיר המועצה

מרים אלחדד קטן - מהנדסת המועצה

עו"ד שגית ביתן - יועצת משפטית

נדב נווה - מבקר המועצה

נעמה הניג - מנהלת מחלקת חינוך

עמירב צור - איכות הסביבה

על סדר היום:

א. עדכוני ראש המועצה.

ב. הצגת תקן ניהול סביבתי 14001 .ISO

ג. איכות סביבה – אכיפה.

ד. הצגה ראשונית של רעיונות למיזמים ביישוב.

2

מועצה מקומית מיתר

ישיבת מועצה מן המניין 11.1.12

מר אבנר בן גרא: אנחנו פותחים את ישיבת המליאה לחודש ינואר. קודם כל, אנחנו מאחלים

איחולי בריאות לאשתו של אהרון בשן, לאהובה, שיש לה איזושהי בעיה. אנחנו מאחלים לה איחולי בריאות, מחזיקים לה אצבעות. אהרון כמובן מתנצל שלא כהרגלו, שלא הגיע לישיבה.

אתם יודעים שהוא בדרך כלל מקפיד להגיע ומקפיד להופיע ומקפיד להתכונן. אז מהסיבות האלה האישיות שלו הוא לא הצליח להגיע.

סעיף ב': הצגת תקן ניהול סביבתי 14001 .ISO

מר אבנר בן גרא: תראו, אני רציתי להקדיש את השנה בצורה מסודרת כשנת איכות הסביבה.

ובעקבות הדברים האלה, אנחנו נתחיל, אני מקווה מידי כמה זמן, גם להביא הרצאות כדי שכולנו נשכיל בחידושים האחרונים, וגם נדבר על מספר נושאים באיכות הסביבה, כאשר הנושא הראשון, אנחנו ביקשנו מעמירב צור, שהוא המומחה לאיזו ,14000 שייתן לנו הרצאה?

מר עמירב צור: ו-.1

מר אבנר בן גרא: .14001

מר סולומון כהן: 14000 זה התקן.

מר אבנר בן גרא: 14000 זה התקן, וה-1 וה-2 זה לפי ספק לקוח וזה, אם אני זוכר. אז אנחנו

ביקשנו מעמירב שייתן לנו פה קצת, יאיר את עינינו בנושא התקן הזה. יותר מאוחר, במשך השנה, אנחנו נחליט מה אנחנו מאמצים ואיך מאמצים ואם נכנסים או לא נכנסים. ההרצאה הזו היתה צריכה להתקיים כבר שנה שעברה ודחינו אותה מספר פעמים. אז אנחנו נעשה אותה עכשיו.

עמירב, הבמה שלך. כמה זמן אתה צריך?

מר עמירב צור: 20 דקות ההצגה ואחר כך הבמה לרשותכם. קודם כל, אני מודה לכם

שהתאפשר לי סוף-סוף להגיע לכאן, זה כמה פעמים נדחה עקב אילוצים שלי ועקב אילוצים של המועצה. מה שאני אציג לכם כאן, חלק מהנושאים יהיה לכם קל להבין אותם, חלק מהנושאים, כמו שאומרים במרכאות זה סינית, אבל אני אתן דגש. מה שאני מציג כאן זה פחות או יותר המבנה של התקן, עם קצת נגיעות איך אפשר ליישם את זה ברשות מקומית.

זה לא מה שדיברו קודם לנושא של בנייה ירוקה, תקן ירוק. יש תקן אכן של בנייה ירוקה, שבעצם מורחב בשנה האחרונה. בעבר זה היה רק למבנה משרדים, וזה הורחב בכל מיני ורסיות מאזור תעשייה, שכונת מגורים, מבנה תעשייה. במידה ותרצו חומר בנדון, ולשמוע יותר דברים, נוכל להביא לכם את המידע הנדרש. ולידיעה שוב, אני לא נכנס בהיבט התחיקתי, אבל אני יודע שיש רשויות מקומיות שכבר התחילו להחיל את הנושא של בנייה ירוקה כחלק מהמדיניות שלה, בקטע של הרחבת שכונות חדשות, שזה מחולק ככה: (1 הנחיות לבנייה לתושב. (2 התשתיות הסביבתית של היישוב. אז בעיקרון אני יודע שאפשר, אני לא נכנס לכאן בהיבט התחיקתי, אם אנחנו יכולים לחייב או לא. שוב, חבל שאבנר יצא, אבל זה בעצם מה שעשינו עד עכשיו.

מר יואל בוהדנה: שאבנר יכבד אותו. למה אני אכבד אותו? קודם כל שראש המועצה שלך

יכבד אותו.

מר אלון אלדור: גם אבנר יכבד אותו.

מר יואל בוהדנה: הוא יצא החוצה, אפילו לא מקשיב.

מר עמירב צור: הוא מכיר את החומר.

מר יואל בוהדנה: אה, עבר על החומר אתה אומר?

מר עמירב צור: לגבי מה שנאמר כאן קודם, ,14000 ,14001 אכן זו משפחה של תקנים בתחום

הסביבתי, כאשר 14001 זה בעצם תקן הניהול הסביבתי שבעצם אותו... לארגון, ליישוב, לעסק, 3

מועצה מקומית מיתר

ישיבת מועצה מן המניין 11.1.12

לכל גוף שרוצה בעצם את התקן. זה לא קשור לתקן, אבל ככה אני מצביע כרגע, ובלי חס וחלילה לפגוע במועצת מיתר. זה מה שאני מרגיש כחבר ועדת איכות הסביבה כבר קדנציה שנייה, זה מה שעשינו עד עכשיו.

כבר כמה קדנציות כל הזמן מדברים על הנושא הסביבתי, על הנושא של ניהול סביבתי, איך אנחנו מטמיעים, אז בעצם זה מה שנעשה עד היום, וזו ההרגשה שלי, ואני מאמין גם הרגשה של אנשים אחרים, כמה שניסינו לדחוף דברים. בעצם היינו מעלים נושאים שקורים, ומוצאים את הפתרונות איך לכבות את זה, איך לשפר את זה. לא היה איזשהו משהו שבעצם מזהה את זה לפני שזה קורה, וזה בעצם התקן בא ונותן. תקן ניהול סביבתי או תקן ניהול איכות בכלל. המטרה שלו זה לזהות נקודות חולש, נקודות חוזק, איפה אפשר לתת דגש כדי לקדם את הנושא. בתקווה, מה שאני יכול להציע כאן לרשות המקומית, לא רק את התקן הזה ליישם, אלא גם תקן ניהול איכות בכלל.

מר שמעון מזוז: 9000 .ISO

מר עמירב צור: כן. קחו את הרשות המקומית להבים, שיש להם היום תקן ניהול איכות וניהול

סביבתי. לגבי דימונה, ניהול סביבתי בלבד. אז אני חושב שהגיע הזמן גם להתחיל עם הנושא של ניהול איכות, אבל זה לפעם אחרת כמובן. קצת עליי. אני עובד במכון התקנים מזה 12 שנה, אני ברקע שלי מהנדס בטיחות. עוסק בתחומים של ניהול סביבה, ניהול בטיחות, ניהול איכות, סוקר ומסמיך רשויות מקומיות. הייתי שותף למספר רשויות מקומיות בארץ שבעצם מוסמכות לתקן.

בין היתר גם עיריית דימונה, שבעצם נמצא כאן מזוז שהוא חלק ממנה.

בכלל, השקף הזה היום הוא יותר מעודכן, אני עדיין לא... את הנתונים. אז כיום מעל 400 ארגונים בעצם שמותעדים לתקן. 7 רשויות מותעדות זה דימונה, אשקלון, נתניה, רעננה, שוהם... תיכונה, רמת חובב וגם המשכ"ל, החברה למשק וכלכלה.

מר שמעון מזוז: איפה להבים? אמרת להבים.

???: לא, להבים הוא אמר ב-.9000

מר עמירב צור: להבים מותעדת, אבל כמו שאתם רואים, הסמל הוא סמל של מכון

התקנים. אנחנו גוף שבעצם נותן התעדות. יש עוד גופים כמונו שהם מתחרים שלנו, שבעצם הם גם נותנים את ההתעדות. להבים מותעדת אצל המתחרים. כרגע ע"י מכון התקנים יש מעל 7 רשויות שבעצם מותעדות. כמו שאמרתי, השקף הזה לא ממש מעודכן.

מה אנחנו רוצים בסופו של דבר? כדי ליישם את המערכת, היא צריכה להתאים ליישוב. הייחוד שלה שאפשר לשלב במערכות ניהול אחרות. יש לכם מערכת ניהול, אפשר ליישם, משפרת את ביצועי הרשות ועוזרת לרשות לעמוד בדרישות על פי דין ואחרות, שזה חלק די גדול ודי נכבד שבעצם נותן את שלו.

לפני שאני אמשיך הלאה, כולם חושבים שאיכות הסביבה זה הניקיון של היישוב, זה השפכים. נכון שזה בעצם גם נושא של איכות סביבה. ויש מחלקת איכות סביבה ליישוב. אבל הנושא של הניהול סביבתי נוגע בכל פינה ובכל תהליך שקיים במועצה, מקטע של חינוך, ואני שמח שיושבת כאן נציגת חינוך. מקטע של תכנון, הנדסה של השכונות החדשות, עד הקטע באמת של הניקיון איפה שאנחנו נזרוק את הזבל. בסופו של דבר, מערכת ניהול סביבתי נוגעת בכל פינה, בכל פיפס, ולא הקטע אם הרחוב מלוכלך או לא מלוכלך. תקשורת סביבתית, גם זה בא לידי ביטוי איך אנחנו באים במגע עם התושב בנושא הזה. וכן הלאה.

לכן, תפיסת העולם כאן, לשנות קצת את המתודולוגיה. מה שעד היום חשבנו שמערכת סביבה זה אותו מחלקת איכות סביבה שדואגת להדברה, דואגת לניקיון וכיוצא בזה. זה כל הדברים גם יחד.

טוב, זה למי שמכיר את זה ומי שבא מתחום האיכות. אני לא ארחיב על זה, לא באתי כאן ללמד איכות. אבל אנחנו מדברים על מעגל של תכנון. לעשות, לבדוק ולראות מה אנחנו יכולים בסופו של דבר לשפר.

זה מבנה התקן. מבנה התקן בנוי מ-5 פרקים, בראש ובראשונה זה המדיניות. עד קטע של מונח שנקרא סקר הנהלה, וזו לא הכוונה ישיבת מועצה מה שאנחנו עושים כאן, זה בעצם דיון של ההנהלה הבכירה של הרשות המקומית שדנה בנושאים הסביבתיים. אנחנו נעבור בקצרה אחד-

אחד כדי לתת לכם רק טעימה כרגע. מדיניות, מה זו מדיניות? בעצם זו המחויבות. במרכאות מסמך, צריך לצאת קודם כל מסמך שחתום ע"י רשות המועצה, מה היא מתחייבת כלפי התושב, מה היא מתחייבת כלפי העובדים, מה הולכים לעשות בנושא של איכות סביבה. אני שמח שהישיבה 4

מועצה מקומית מיתר

ישיבת מועצה מן המניין 11.1.12

הזאת, איך שאבנר הציג את זה, פתיחת שנת איכות הסביבה של היישוב. אני חושב שזה יכול לקדם הרבה דברים.

מחויבות לשיפור מתמיד. מחויבות בדרגי הניהול השונים ברשות ומחויבות כל עובד ותושב לאיכות הסביבה. בעצם התושבים כאן לוקחים חלק בלתי נפרד מקידום ויישום הנושא. מחויבות הרשות לעמידה בדרישות כל דין. אני רוצה לשאול שאלה: פעם אחת נעשתה כאן איזושהי בדיקה לראות האם הרשות עומדת בנושא של איכות הסביבה?

מר שמעון מזוז: של מחזור וכאלה?

מר עמירב צור: לא רק זה, לא רק זה. יש המון דרישות חוק בנושא של איכות סביבה.

מר אבנר בן גרא: ... דרישות לדוגמא על השפכים. אני הופעתי הרי בשימוע במשרד להגנת

הסביבה, והתחברנו למט"ש.

מר עמירב צור: יש שפכים, יש רישוי עסקים, יש תכנון של שכונות, יש המון דרישות חוק

בנושא של איכות הסביבה, שנוגעים פחות, נוגעים יותר. שימור אנרגיה, עד לפני, מתי זה היה, שחר? שנה שעברה? לא היה בכלל ממונה אנרגיה ליישוב. כל רשות מקומית מחויבת ממונה גם. לא יודע אם יש היום ממונה אנרגיה.

מר שחר יסינובסקי: יש.

מר עמירב צור: מונה כבר? אבל זה גם אחד מהדברים של משאבי טבע בנושא הסביבתי.

בעצם התקן כאן בא ועוזר לנו לזהות את כל דרישות החוק. בנושא של איכות הסביבה, ולא רק לשים אותם בקלסר בחדר, אלא לקחת אותם ולבדוק האם אנחנו עומדים בהם או לא עומדים בהם. ואם לא עומדים, מה אנחנו עושים כדי להשתפר.

בסופו של דבר המדיניות צריכה להיות מופצת לכל בעל עניין, אם זה כמובן לרשות עצמה ולנו התושבים, ואני מגדיר את עצמי תושב, אני הרי לא חבר במועצה, אבל תושב היישוב. בעצם צריכה להיות מופצת כדי שכל בעל עניין יידע מכך.

תכנון. זה שלושת נושאי הליבה של התקן, בעצם, שאנחנו באים קודם כל בתכנון לדעת מה אנחנו הולכים לעשות בכלל. שאם אנחנו לוקחים את הסעיף השני שזה דרישות על פי דין שדיברתי, עוד מעט אני ארחיב על זה. ליבת התקן, אנחנו נזהה מהם אותם ההיבטים הסביבתיים שיש לנו. מה הכוונה כאן? לא לראות מה אנחנו לא בסדר, לא לזהות את המפגעים הסביבתיים כמו שאני אמרתי קודם. עד היום היה מגיע אלינו לוועדה המפגעים הסביבתיים. אנחנו נזהה מה אנחנו כמועצה, מהפעילות שלנו, מהשירות שאנחנו נותנים לתושב, עלול להיות נזק לסביבה. נזהה, נעריך מה ההשפעה, עד כמה ההשפעה של זה יכולה להיות חמורה, ונקבע את אמצעי הבקרה איך אנחנו בעצם מונעים את הנזק הסביבתי.

מי שבא מתחום ניהול האיכות או מהתעשייה, מכיר את המונח של ניהול סיכונים לאותם תהליכי העבודה/תהליכי שירות שאנחנו כמועצה, כרשות מקומית נותנים לתושב. כמו שציינתי, אנחנו נזהה את תהליכי השירות/העבודה, נזהה את אותן ההשפעות הסביבתיות, נעריך אותן ונקבע את אמצעי הבקרה. כל התהליך הזה זה בעצם תכנית עבודה, זה בעצם מה שינחה אותנו מעכשיו, ברגע שאנחנו ניכנס לתקן, עד, לא רוצה להגיד עד מתי, בעצם זה כל הזמן.

כשאני אומר שניכנס לתקן, שוב, רשות מקומית, מפעל, ארגון שרוצה להיכנס לתקן, גם לא חייב להיות מאושר ע"י גוף חיצוני. בעצם הוא יכול לקבוע מדיניות שהוא מאמץ את דרישות התקן ללא שהוא יהיה מאושר, ואחר כך אנחנו נדבר על כל הקטע של הלוגיסטיקה, בקטע של האישור, אם תרצו לשמוע יותר. אבל בעצם כאן, קודם כל לקבוע את המדיניות שאנחנו הולכים ברוח הזאת.

דרישות חוק. אז כמו שאני אמרתי קודם, אי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש. איך אבנר אמר, עכשיו הוא מוזמן לשימוע לאיזשהו משהו מסוים. מחר יכולים להיות מוזמנים לשימוע על משהו אחר. אם אנחנו לא נזהה לפני זה את דרישת החוק, ולא נפעל למנוע נזק סביבתי, בטוח שיזמינו אותנו לשימוע כאן. אבל ברגע שאנחנו נזהה לפני, נפעל לזה, אנחנו נצליח. ניתן דוגמא עכשיו למחלקת הנדסה. אתם מכירים עכשיו את דרישת החוק של המשרד לאיכות הסביבה בנושא של קמינים?

גב' מרים אלחדד-קטן: אנחנו מנסים ללמוד את כל הדרישות החדשות.

5

מועצה מקומית מיתר

ישיבת מועצה מן המניין 11.1.12

מר שחר יסינובסקי: שלחנו לכם, שלחנו.

מר עמירב צור: לא משנה, יש עכשיו דרישה חדשה שיצאה למשל, בנושא איך שאני למדתי

אותה והבנתי אותה, שמי שרוצה למשל לשים קמין בבין, צריך להצהיר על זה בקטע של היתר הבנייה ויש איזה שהם תקנים מסוימים שבעצם איזה קמין ואיפה מתקינים ואיך מתקינים, וגובה הארובה וכיוצא בזה. לאן אני חותר בנושא הזה? יכול להיות מצבים שיוצאות לנו דרישות חוק שאנחנו לא יודעים עליהם. אנחנו צריכים עכשיו להתעדכן וללמוד אותם.

גב' מרים אלחדד-קטן: זה תקן מחייב?

מר עמירב צור: כמה שאני הבנתי כרגע, ואני לא אפתח על זה כדי לא לגזול זמן, אבל כמה

שאני הבנתי, שזו דרישה מחייבת. לא אחורנית.

גב' מרים אלחדד-קטן: כמו חוק התכנון והבנייה? מכוח תקנון? מכוח חוק התכנון והבנייה?

מר עמירב צור: אני לא יודע. זו דרישה של משרד ה... זה לא מחייב את מי שבנה.

מר אבנר בן גרא: זה בא מהמשרד להגנה הסביבה... תיקון לחוק התכנון והבנייה.

גב' מרים אלחדד-קטן: זה לא תיקון לחוק.

מר אבנר בן גרא: שזה קצת קטע שצריך לבדוק אותו.

גב' מרים אלחדד-קטן: לבדוק מאיזה כוח אנחנו יכולים לדרוש.

מר אבנר בן גרא: כן, בדיוק.

מר שמעון מזוז: אז מה הבעיה? שיטילו את זה על המתקינים.

מר עמירב צור: שוב, אני לא רוצה לפתוח עכשיו על זה דיון. אני אתן לכם עוד דוגמא.

בתחילת השנה יצא חוק חדש לכל הנושא של הזרמת שפכים, שחלה אחריות על יצרן השפכים וגם על הרשות המקומית, שבעצם רשות מקומית צריכה עכשיו להתחיל לדגום עסקים או משהו כזה.

זה משהו שצריכים לבדוק איך זה חל עלינו כיישוב. שוב, אין עלינו הרבה כאן תעשייה, אבל יש לנו כל מיני בתי עסק שכן מייצרים שפכים.

בעצם, מה שהמנגנון הזה כאן אומר, ואני אתמקד עליו כמה דקות כי זה אחד הנושאים החשובים בעצם. צריכים לעשות מיפוי ולזהות את כל דרישות החוק שחלות עלינו. איך אנחנו נזהה, אנחנו נלך לאותו סקר סביבתי שנתתי עליו קודם את השקף. נזהה את ההשפעות הסביבתיות, נזהה את דרישות החוק, ונתחיל לבדוק אם אנחנו עומדים בדרישות החוק. לאחר מכן, אחת לתקופה גם נתעדכן בדרישות חדשות ונבדוק שאנחנו ממשיכים. כל התהליך הזה, מניסיון, שמפעילים אותו ברשויות מקומיות, במפעלים, במפעלים קטנים, גדולים כאחד, מונע היום הרבה תביעות משפטיות. ותעזבו את הקטע עכשיו, זה עוזר לנו כמובן למנוע נזק סביבתי, כי זו המטרה. אבל מצד שני זה עוזר לנו גם את כל הקטע של השימוע. ובסופו של דבר, גם אם הולכים לשימוע ומראים שבכל זאת עשינו משהו ויש לנו איזושהי מערכת, אז זה יכול לעזור הרבה.

אחד הכללים של מערכת ניהול, ולא משנה כרגע אם זה ניהול איכות, בטיחות, סביבה וכיוצא בזה, זה קביעת מטרות. אם לא יהיו לנו איזה שהן מטרות לשיפור, ולא נקבע לנו מה היעדים שאנחנו רוצים בעצם להשתפר בהם, לא נוכל להתקדם. בא התקן ואומר נקבע מטרות, מכומתות ככל האפשרות מה אנחנו רוצים להשתפר בהן, כל שנה מחדש, כל תקופה מחדש. כמובן שלכל מטרה תהיה תכנית. מה שמומלץ כאן, וזה לא רשום בתקן, כי הרי בדרך כלל התקן הוא לא מותאם למפעל או לרשות. אז מה שאנחנו כאן ממליצים בעצם, שאותן המטרות האלה תובאנה לדיון במסגרת ועדת איכות הסביבה, שבצם ועדת איכות הסביבה זה חלק מ... מקומית, זו בעצם ועדה תחיקתית שמחויבת שתהיה. ואז בעצם יוצגו בפני המליאה. שאלות עד לכאן לפני שנעבור לפרק השני?

מר שחר יסינובסקי: אני רוצה רק לשאול, אם אתה גם מתכוון לפעולות עתידיות של המועצה?

6

מועצה מקומית מיתר

ישיבת מועצה מן המניין 11.1.12

מר עמירב צור: ודאי, ודאי.

מר שחר יסינובסקי: למשל, אירוע תרבות כמו ל"ג בעומר, זה חלק מהעניין.

מר עמירב צור: נכון. מה שאני אמרתי קודם, הסקר סביבתי שהיה כתוב למטה, הוא לא

מתעסק רק בתהליכי עבודה יומיומיים, אלא גם תהליכי עבודה שגרתיים וגם תקופתיים. קח ל"ג בעומר, זה פעם בשנה.

מר שמעון מזוז: נו, אז מה תעשה? אתה יודע שבל"ג בעומר אתה פוגע באיכות האוויר

שנושמים.

מר שחר יסינובסקי: נכון, נכון, זה העניין.

מר שמעון מזוז: אז מה תעשה? אז תמנע?

מר שחר יסינובסקי: לא למנוע.

מר שמעון מזוז: אז מה תעשה?

מר שחר יסינובסקי: ... התניות.

מר עמירב צור: ... שברשות מקומית. בוא ניקח את עיריית דימונה, יש אזור תעשייה. הם

פוליטים, אין מה לעשות. הם פולטים את הכל כדי... אז גם כאן תתכננו, תעשו את ההיבט הסביבתי, איפה לשים את המדורות, איפה זה. כל מיני.

מר שמעון מזוז: עשינו צרות לכיתן, סגר את המפעל, ו-440 הלכו הביתה.

מר שחר יסינובסקי: מי סגר?

מר שמעון מזוז: כיתן.

???: ... לא סגר, אה?

מר שמעון מזוז: עוד לא, עכשיו, כשיעלו לו את התמלוגים.

מר שחר יסינובסקי: שאוויר נקי ייכנס אליו.

מר עמירב צור: אוקיי, קבענו מדיניות, תכננו. בפועל עכשיו אנחנו צריכים ליישם את זה.

בשביל ליישם את זה, כל אחד ואחד מאיתנו צריך להיות שותף, אם זה התושב ואם זה העובדים והמנהלים. לכן, שלב ראשון זה בעצם המבנה והאחריות.

מר שחר יסינובסקי: זה סקר סיכונים.

מר עמירב צור: מבנה ואחריות. אז כמו שאמרתי, הגדרת אחריות. אני כאן לא בא להמציא

את הגלגל. הרי ברשות מקומית יש לבעלי התפקידים, גם לפי התקנון וגם לפי כל מיני מסמכים, הגדרת אחריות של כל בעל תפקיד. בא התקן ואומר 'עכשיו נגדיר גם בתחום הסביבתי'. קודם כל ללכת להגדרות שבעצם התחיקה דורשת, לראות בעצם האם מופיעים שם נושאים סביבתיים, ולראות האם מקיימים. אם לא, בואו נוסיף. בראש ובראשונה אנחנו גם נגדיל את האחריות של ההנהלה הבכירה. בא התקן ואומר 'צריך למנות מישהו מטעם הרשות שיהיה נציג ההנהלה'.

מר סולומון כהן: סגן יש לנו, יו"ר ועדת איכות סביבה, מה צריכים עוד?

מר שחר יסינובסקי: לא, אנחנו צריכים את ה-

7

מועצה מקומית מיתר

ישיבת מועצה מן המניין 11.1.12

מר סולומון כהן: אל תשים על המזכיר, הוא גם ככה...

מר שחר יסינובסקי: אני לא מקבל שכר.

מר עמירב צור: לרוב ברשויות מקומיות יש מזכיר הרשות, יש סגן ראש רשות, יש מנהל

מחלקת שפ"ע. יש מישהו מטעם הרשות שצריך להיות. המשמעות של נציג הנהלת הרשות, מה שנקרא 'תקן נציג ההנהלה הבכירה', בעצם למנף את הממשק בין השטח לבין מחויבות ההנהלה.

הוא אותו בן אדם, אותו גוף שבא ומציג להנהלה את סטטוס מערכת הניהול הסביבתי שבוצע במהלך התקופה.

הדרכה – שוב בקצרה, צריכה להיות תכנית הדרכה שבה אנחנו נדריך את העובדים. בכל מה שקשור לנושא הסביבתי, נקיים גם הדרכות לתושבים. כמובן שאת התושבים אנחנו לא יכולים לחייב לבוא להדרכות. אבל ברגע שיהיו פרסומים, ברגע שיהיה כל הנושא של העלאת המודעות, אנחנו נוכל להביא.

מר שמעון מזוז: אגב, אפשר לקבל על זה תקציב מהמשרד לאיכות הסביבה, להסברה,

שרוצים להפריד ל-2 זרמים, צריך לקבל גם כסף.

מר אבנר בן גרא: היום הפיצו את הקול קורא, גם לאנרגיה וגם לזה. היתה צריכה להיות

פגישה יום ראשון עם השר.

מר עמירב צור: נושא של תקשורת – הכוונה כאן לא תקשורת סלולרית, אלא תקשורת

שתהיה בין הרשות לעובדים, בין הרשות לתושבים. חלק כבר זה הנושא של ועדת איכות הסביבה.

דוגמאות שאפשר ליישם, ואני בכוונה אציג משהו תחיקתי שלצערי אני עדיין לא ראיתי שזה מיושם כאן. באתר האינטרנט היום, הרי מחויב, ותתקנו אותי, יכול להיות שבפעם האחרונה שנכנסתי זה לא היה – כל רשות מקומית מחויבת לפרסם לתושב באתר האינטרנט מידע סביבתי שרלוונטי ומוגדר בחוק חופש המידע של רשויות מקומיות. מוגדר מה הנושאים הסביבתיים. ואתה זוכר, שחר, שהבאנו את זה אז בזמן הוועדה. לא יודע אם זה-

מר אבנר בן גרא: מים אנחנו מפרסמים. איכות מים.

מר עמירב צור: לא, זה משהו אחר. זו דרישה. יש פרק בחוק חופש המידע, בנושא

הסביבתי, שזה כבר חל מהשנה הזאת גם עלינו. משנה קודמת זה היה חל על חלק מרשויות. השנה, שזה כבר חל על-

מר ציון אלמלם: איפה רשום מה צריך?

מר עמירב צור: שלח לי מייל, אני אשלח לך את התקנה עצמה. יש את זה גם לשחר.

מר אבנר בן גרא: אני נותן לך פה את ההנחיה מכיוון שהכל מוקלט, לפרסם את זה.

מר ציון אלמלם: מה רלוונטי לגבינו?

מר עמירב צור: זה מופיע שם בתקנה, מופיע כל הדברים. כמובן לעיריות גדולות למשל, אם

אנחנו לוקחים את דימונה, אז יש שם יותר נושאים שצריך לפרסם. צריך לפרסם עכשיו את כל הנושא של דגימות השפכים שיש וכן הלאה ועוד כמה דברים. אצלנו זה מעט, לרשות מקומית זה מעט דברים יחסית. זה משהו בירוקרטי שמקובל בכל תקן של ניהול איכות. לשמר את הדברים, ושיטה של כל מיני בקרת... חבל להרחיב על זה, שלא יפחיד אתכם.

זו בקרה תפעולית. זוכרים שאנחנו אמרנו בעצם, השלב הראשון זה לזהות את ההיבטים הסביבתיים ולהעריך, ולקבוע את אותם אמצעי הבקרה, איך אנחנו מצמצמים את הפוטנציאל לנזק סביבתי. כאן בא בעצם הסעיף הזה ואומר בוא אנחנו נקבע מהם אותם אמצעי הבקרה, אנחנו נקבע את הנהלים והוראות העבודה שיהיו לאותם בעלי התפקידים שבעצם אמורים לקיים את הדברים. וכמובן, נקבע את הקריטריונים: מה עושים, מי עושה מה, ממתי, למה וכן הלאה.

זה סעיף אחרון בנושא של בקרת תפעולית הכוונה היא כאן לא חירום מלחמתי כמובן. הרשות 8

מועצה מקומית מיתר

ישיבת מועצה מן המניין 11.1.12

צריכה לזהות מהם אותם ההיבטים הסביבתיים בעלי ההשפעות הקריטיות ביותר, שעבורן צריך לבצע איזושהי היערכות מיוחדת, על מנת שלא ייגרם איזשהו נזק סביבתי. שוב, יכול להיות שאין כאן הרבה דברים, אבל יכול להיות שיש. יש יישובים למשל, שבקרבת היישוב או בתוך היישוב וכן הלאה, עוברים רכבים עם חומרים מסוכנים. או כתוצאה מפעילות של היישוב, יש כל מיני דברים.

לכן צריך לזהות אותם.

מר שמעון מזוז: או שהשפכים של חברון-

???: עוברים בנחל, וכולנו נהנים מזה.

מר עמירב צור: אנחנו אבל שוב צריכים לראות איך אנחנו מונעים את הנזק הסביבתי,

כתוצאה מפעילויות שלנו. כמובן אם אתה לוקח סולומון את הנושא של נחל חברון, ואם אני אקח עוד משהו אחר, את הריסוסים... ריסוס שנמצאים כאן, אלה לא פעילויות שלנו כיישוב, זה פעילויות חיצוניות שמשפיעות על היישוב. אנחנו כרשות צריכים לעשות ככל האפשר את הדברים, כדי לצמצם את הנזק הסביבתי לתושב, אז אפשר למצוא. אבל קודם כל אנחנו נזהה מה ההשפעות שלנו, נתמודד עם הדברים שלנו קודם כל, מה שמתוך הבית, ואחר כך אנחנו נצא גם החוצה.

מר ציון אלמלם: צוברי גז זה גם אתרים?

מר עמירב צור:ודאי.

מר ציון אלמלם: תחנת דלק.

מר עמירב צור: אם יש לנו מקומות ביישוב שלנו, דוגמא אם אתה אומר צוברי גז שהן

כתוצאה מהפעילות של הרשות המקומית.

מר ציון אלמלם: צוברי גז פרטיים, זה בתים פרטיים. בטוח שיש גם בתים פרטיים. מרים,

יש גם בתים פרטיים עם צוברי גז?

גב' מרים אלחדד-קטן: בטח, קמינים עם גז.

מר עמירב צור: יש, יש. אבל זה ניתן לזה היתר לצובר, ניתן לזה כבר בהיתר בנייה.

גב' מרים אלחדד-קטן: לא עכשיו, לא בתקופה הזאת.

מר עמירב צור: מה, לא מאשרים יותר?

גב' מרים אלחדד-קטן: לא, לא הורשו לנו.

מר עמירב צור: לא, אבל בעיקרון מאשרים ונותנים את ההנחיות.

מר אבנר בן גרא: אבל כמה יש? יש לך כאלה שיש להם צוברים של דלק.

מר ציון אלמלם: מי שצריך חיבור רצפתי בדרך כלל... צוברי גז.

מר עמירב צור: פרק של בדיקה ו/או פעולה מתקנת. קבענו, תכננו, עשינו, אבל אנחנו

צריכים לבדוק את עצמנו. לא נבדוק את עצמנו, לא נדע אם השתפרנו. זוכרים מה אמרתי מערכת ניהול?זיהוי נקודות חוזק, זיהוי נקודות חולשה. בואו אנחנו נבדוק את עצמנו ונראה מה אנחנו עוד צריכים להמשיך.

ניתוב במדידה – כל הנושא הזה זה לאו דווקא רק הדברים המזהמים כמו אוויר, שפכים, אנרגיה, ייצור פסולת וכיוצא בזה, שאת זה אנחנו צריכים לנטר ולמדוד. גם אנחנו נקבע כל מיני אינדיקטורים נוספים לראות את ההתקדמות.

מר שמעון מזוז: אגב, מה איכות השפכים שמותר להזרים לואדי?

9

מועצה מקומית מיתר

ישיבת מועצה מן המניין 11.1.12

???: אפס, אפס.

מר שמעון מזוז: ,5 .10

???: מה פתאום.

מר סולומון כהן: אם אתה רוצה להשתמש גם בחקלאות, צריך לעשות...

מר עמירב צור: קודם כל, כל מה שאתה רוצה לשפוך לואדי, אתה צריך לקבל על זה

היתרים.

מר שמעון מזוז: לא, אם אתה רוצה היתר הזרמה, אז אתה צריך להיות בטיפול שלישוני.

אבל אני מניח שאין לך חקלאים, אין לך אף אחד, אתה צריך טיפול. במקום ,10-20 .5-10 ואז אתה יכול להזרים ללא הגבלה.

מר עמירב צור: אבל שוב, זה כל רשות, כל מקום בנפרד. לגבינו, רשות מקומית זה לא כמו

עירייה, אין כאן הרבה דברים, אבל בכל זאת יש כל מיני דברים שאנחנו צריכים למדוד. אחד הנושאים, שכמו שאתם אומרים, שכבר יש ממונה נגע למשל, אז אני מאמין שהתחילו לעבוד ולמדוד את כל הנושא של האנרגיה. ייצור פסולת ומחזור, היום עם כל חוק המחזור מה שיש, שזה נכנס יותר לעומק ממה שהיה בעבר. שפכים, במידה והרשות מייצרת שפכים, אנחנו צריכים כמובן למדוד את איכות השפכים, והיום גם כמו שאמרתי, למדוד גם את מי שמוציא שפכים.

מר שמעון מזוז: יצרן השפכים.

מר עמירב צור: יצרן השפכים. אני לא יודע עד כמה זה אצלנו רלוונטי, יכול להיות שיש את

השפכים של הבריכה. כל בתי האוכל, במידה ויש כאן במרכז, צריך לבדוק לגבי-

מר שמעון מזוז: בדרך כלל מדובר במפעלי טקסטיל.

מר עמירב צור: לא, לא, יצא עכשיו, וגם את המסמך הזה אני יכול להביא לכם, יצא מסמך

של המשרד לאיכות הסביבה בינואר, שבעצם מחייב את היצרן, את זה שמטפל בשפכים, או התאגיד, או הרשות המקומית, לעשות את הבדיקות של כמות השפכים שבעצם יוצאת.

מר אלון אלדור: אגב, יש פה דברים שאנשים גם לא מודעים אליהם, זו כל פעילות הבנייה

של החווה, עניינים של אבק שאנחנו מעלים לאוויר במהלך הבנייה, זה גם כן משהו שאנחנו צריכים. והוא בר ניתוב או בעל בקרה והוא בעל-

מר עמירב צור: נכון, זה אותו סקר סביבתי שאתה מזהה את ההשפעות הסביבתיות שהן

פעילויות שגרתיות ופעילויות תקופתיות, ואז קובע את ההנחיות המתאימות. למשל, אם ניקח באמת את כל מה שהיה עם השכונה הזאת שפיתחו אותה, אז ראינו כל הזמן את עצי הזית שנסענו מלאים באבק. אז למשל, תמיד יכולים לתת גם הנחיה מתי עושים את עבודות האבק, שנבדוק את כיוון הרוח ודברים כאלה.

מר שמעון מזוז: הקבלן יעמוד 10 ימים עם הטרקטור ויחכה?

מר עמירב צור: שנייה, אנחנו לא באנו כאן לתת את הפתרונות הטכנולוגיים.

מר אבנר בן גרא: שמעון, אתה עכשיו בקטע הקל, התיאורטי. אתה יודע... ואיזה הפתעות היו

לי.

מר עמירב צור: באנו כאן להציג את מערכת הניהול. אני מאמין אם תהיה מערכת ניהול,

גם יהיה מי שייתן את הפתרונות הטכנולוגיים. במידה ובכל זאת משהו לא בסדר, הרי בכל זאת זה לא מבטיח שאם תהיה לנו מערכת ניהול סביבתית הכל יהיה בסדר. לפעמים יכולים להיות כשלים.

10

מועצה מקומית מיתר

ישיבת מועצה מן המניין 11.1.12

יש כשלים, סוד ההצלחה הוא גם לדעת לטפל. זה אומר לעשות איזשהו תחקיר, שהוא כולל מספר שלבים ולא נעבור עכשיו. ומה שחשוב בסופו של דבר אחרי ש-

מר סולומון כהן: זה השלב לפני האחרון, זה הכי חשוב.

מר עמירב צור: יפה, בדיוק. אחרי שאנחנו מזהים מה גורם השורש, אנחנו נקבע את

הפעילויות מה אנחנו הולכים לעשות ונעקוב על זה. וזה בעצם גם אחד הדברים. למה אני שמתי את השקף ולמה אני רוצה גם לדבר עליו? – שוב, זה לא יבטיח לנו במאה אחוז, גם אם תהיה לנו את מערכת הניהול הסביבתי שלא יהיו לנו נזקים סביבתיים, אבל זה יכול להבטיח לנו שאנחנו נצמצם למינימום במינימום את ההשפעות הסביבתיות. יכול להיות שיש לנו כאן השפעות סביבתיות שליליות ואפילו אנחנו לא יודעים עליהן. יכול להיות שהן יצופו למעלה כתוצאה מכניסת התקן וכן הלאה. אוקיי, זה נושא של רשומות ומה שצריך לשמר ולשמור, לא נדבר על זה, לא נרחיב.

מבדקים – זה אחד התהליכים שבעצם היישוב עצמו, גורמים בתוך היישוב, צריכים לבדוק את עצמם. זה בעצם איזשהו תהליך ניהולי, שבעצם בא ובודק שאנחנו עושים את מה שצריך לעשות.

לא הכוונה סיור בשטח ולראות שאין נזק סביבתי, אלא לראות שמערכת הניהול עובדת.

דבר אחרון ביותר, סקר הנהלה – דיון הנהלה שבעצם הנהלת המועצה, אם זה במסגרת ישיבת מועצה או במסגרת ישיבה אחרת, צריכה לדון ולסקור את כל מה שנעשה בתחום של ניהול סביבתי. התקן בא ואומר אחת לשנה. זה לא אומר שצריך לקבוע מספר... זה בעצם מישהו דרך אותו נציג הנהלה שתמנו, צריך לנתח את כל הדברים האלה, לעבד את הנתונים האלה ולהביא אותם לצורך קביעת החלטות. סיימנו.

מה שכן אני רוצה אבל לדבר איתכם, על איזושהי דוגמא שהתחילו ליישם, וזה משהו שאני מנסה לקדם את זה בוועדת איכות הסביבה. קחו את עיריית באר שבע, היא באיזה שהם הליכים להיכנס לתקן, היא עוד לא נכנסה. אבל ראש העירייה שם רוביק, הצליח לקבל איזשהו תקציב, לא משנה כרגע מאיפה ואם זה על חשבונו או על חשבון גורם אחר. למנות איזשהו תפקיד שנקרא מתאם בר קמא, מתאם איכות סביבה. זוכרים שתחילת היום דיברתי על מחלקת איכות הסביבה שיש מחלקת איכות סביבה ביישוב? יכול להיות שיש אגף שפ"ע, יכול להיות ראש מחלקה כמו אצלנו וכיוצא בזה.

מר שמעון מזוז: אם יש יחידה סביבתית.

מר עמירב צור: לא, לא, לא. יחידה סביבתי זה גוף שעובד בשיתוף עם המועצה, אבל זה גוף

תחיקתי, זה גוף שבעצם חיצוני למועצה. הוא... אוטומטית, אבל שוב, יש לו את כל הפעילויות וכל הגדרת התפקיד שלו. בעצם, אותו תפקיד הזה של מתאם איכות הסביבה, הוא מאגד את כל מה שאמרתי קודם, כל הפעילויות שקיימות ביישוב, שיש להן השלכות סביבתיות. מחינוך, אני הולך לחינוך, עד קצה אחר של פסולת, של זיהום. ובכוונה לקחתי את 2 הדברים האלה, הרי חינוך זה לא זיהום וכל הדברים האלה, עד קטע ממש של לכלוך... פסולת, וביניהם את כל הדברים. תכנון של השכונות, איסוף הזבל, תקשורת סביבתית, כל הדברים האלה מראים שם. אם יצליחו לעשות את זה כאן ביישוב, מה טוב. אני הצעתי איזשהו רעיון לנסות אפילו בין שלושת יישובי הלוויין, להקים איזושהי פונקציה כזאת. לא יודע איפה זה עומד היום, אבל אם זה יהיה – יבורך. שאלות?

מר אבנר בן גרא: קודם כל עמירב, אם אין שאלות, אז תודה רבה. אני לא הבאתי את

ההרצאה הזאת סתם, וגם לא אמרתי את מה שאמרתי בתחילת הישיבה לגבי שנת איכות הסביבה סתם. אני רוצה שאנחנו ננסה להתכנס להחלטה שאומרת שאנחנו נעשה מאמץ עד סוף השנה להצטרף לתקן הזה ולמנות מי שמוביל את התקן, שיהיה מזכיר המועצה. אז אנחנו כמובן, אם נקבל את ההחלטה והיא תעבור, אז אנחנו כמובן נעדכן אתכם גם כן אחרי שנשב עם השר להגנת הסביבה. לנושא תקצוב וזה, אני מאמין שלדבר כזה הוא יעזור לנו, כי ראיתי שיש 7 רשויות... אתה יודע מאיפה אני בא אליו ומאיפה אתה בא אליו, זה 2 דברים אחרים.

מר עמירב צור: אם נשיג – השגנו. לא קרה כלום.

מר אבנר בן גרא: אז אני מציע באמת לקבל החלטה של לעשות מאמץ לאמץ את התקן הזה

עד סוף השנה ולמנות את מזכיר המועצה להוביל את התהליך הזה.

מר עמירב צור: לפני זה אני רוצה עוד להוסיף. כמו שאני אמרתי בהתחלה, זה תקן. התקן

11

מועצה מקומית מיתר

ישיבת מועצה מן המניין 11.1.12

הזה זה לא תקן מחייב, זה תקן וולונטרי. נכון שאני באתי ממכון התקנים. אז יש תקנים שבעצם זה תקנים מחייבים, על מוצרים ודברים כאלה, ותקני ניהול זה תקנים וולונטריים, שיש גופים לפעמים שבאים ואומרים 'אוקיי, אנחנו רוצים שתכנסו לתקן הזה', הופך אותו כביכול במרכאות למחייב. ויש תקן שבעצם אותו ארגון מאמץ אותו. אז כמו שאמרתי שקודם, אפשר ליישם את כל מה שכתוב כאן בתקן, בלי שתהיה התעודה על הקיר.

ואני אומר את זה, אולי עכשיו אני לא בא כאיש מכון התקנים ואולי אני פוגע במרכאות במכון התקנים ואז אני פוגע בלקוח. אבל אני מאמין, ולמה אני אומר את זה ומשהו מסתתר מאחורי זה, כי אני מאמין שאחרי שאתם תקבלו החלטה ליישם את זה ותתחילו ליישם את זה, ותתחילו ליישם, ועוד שנה תראו שאתם בסדר, אז אתם תקראו לנו שאנחנו נבוא להסמיך אתכם. לכן, אני מציע שכן תקבלו את ההחלטה לאמץ את זה. אני כחבר ועדת איכות הסביבה, כוועדת ההיגוי, אני אעזור כמה שאפשר. אני כאיש מכון התקנים לא אוכל לבוא להסמיך אתכם מן הסתם, אלא יהיו אנשים אחרים. אבל בואו נקבל את ההחלטה כן לאמץ, כן להיכנס לזה, להתחיל להטמיע את זה לאט-לאט בשלבים.

מר שמעון מזוז: כמה עולה ה-?

מר עמירב צור: אני לא נכנס לזה. יש הצעת מחיר, הבאתי את הצעת המחיר, היא מונחת

על השולחן. אני מציע לקבל, לקבוע איזושהי תכנית עבודה, גנט פעילות, מה עושים היום, מה עושים מחר, מה עושים עוד שנה, מה עושים עוד חצי שנה, ולאט-לאט לקדם את זה, ללכת ללמוד וליישם את זה.

מר שחר יסינובסקי: אתה צמוד עם ציון.

מר אבנר בן גרא: בסיוע בוודאי.

מר עמירב צור: אין לי בעיה, כחבר ועדת איכות הסביבה אני אעזור.

מר אבנר בן גרא: לא הקשבנו לך פה חצי שעה סתם. זה גם מעניין וגם אנחנו האמנו שבזה

שאתה תציג את זה, אתה תרגיש... ונרתום אותך לתהליך. אז תודה רבה, עמירב. מי בעד ההחלטה?

מר שמעון מזוז: אין פה החלטה.

מר אבנר בן גרא: אין בעיה, נאמץ בלי זה. אין שום בעיה, חבר'ה, אין שום בעיה.

מר שמעון מזוז: נברך שהמועצה תקבל את כל התקנים.

מר אבנר בן גרא: אין שום בעיה, כולם מברכים.

מר שמעון מזוז: כולם בעד.

מר אבנר בן גרא: כולם מברכים את ראש המועצה על היוזמה להוביל את הניסיון לשים את

14001 ISO למועצה, ומאחלים הצלחה למזכיר המועצה בהובלה של התהליך הזה ומודים לעמירב, חבר איכות הסביבה ותושב יקר שמוכן להשקיע מזמנו וממרצו כדי לסייע להצלחת התהליך.

מר עמירב צור: אני רוצה להזכיר שכל אחד מהיושבים כאן בחוגי בית הצהירו שייכנסו

לזה.

מר סולומון כהן: אני מכיר את התקן, אתה יודע שלמדתי אותו, וגם לימדתי אותו.

מר אבנר בן גרא: אבל לא ביצעת אותו.

מר סולומון כהן: אני לא התחייבתי לבצע כי אני יודע מה זה. אין בעיות, אנחנו שנה הבאה

12

מועצה מקומית מיתר

ישיבת מועצה מן המניין 11.1.12

בעזרת ה' נרים כוסית פה שתהיה התעודה של האישור של התקן.

מר אבנר בן גרא: סולומון, אם נבצע בלי תעודה, מכיוון שאני מחזיק מעצמי, יש לי הרבה

תעודות, אז לא נורא אם נוותר. אנחנו נעשה את ההשתדלות כדי לעשות את התהליך, לא בהכרח תלוי תעודה, אנחנו לא רצים רק על התעודה.

מר עמירב צור: סעיף ג'.

מר יואל בוהדנה: אבנר, אתה דיברת על זה שיהיו עדכוני ראש המועצה בנושא סקר נכסים.

תשמע, אתם לא יכולים לצרף מסמכים שקשורים לסקר נכסים. אנחנו מקבלים דיווח שזה הנושא שצריך לעלות על הפרק.

מר אבנר בן גרא: לא, כתוב 'עדכוני ראש המועצה', לא כתוב.

מר יואל בוהדנה: בסדר, אבל אנחנו קצת עושים בירורים.

מר אבנר בן גרא: רגע, סליחה. אני לא מבין איזה עדכון.

מר יואל בוהדנה: אתה אמרת, לא אני. אתה אמרת שאתה רוצה לעדכן עוד לפני 2 ישיבות.

בישיבה הקודמת אמרת שאתה תעדכן לישיבה הזאת ואתה ממשיך להתחמק.

מר אבנר בן גרא: אין לי מה לעדכן, ואני לא אתחמק ממך, אני לא חייב לך שום דבר. לי אין

מה לקדם, זה הכל. אין לי מה לעדכן אותך. נקודה, זה הכל.

מר יואל בוהדנה: אתה הבאת לנו... ואין לך מה לעדכן?

מר שמעון מזוז: אמרת שתעדכן אותנו לגבי המדידה.

מר אבנר בן גרא: נכון, אין לי עדיין עדכון. אנחנו נכנסנו לאיזו מחלוקת עם החברה.

מר יואל בוהדנה: מה עושים התושבים בינתיים? שואלים אותנו.

מר אבנר בן גרא: תושבים שיבואו למועצה, בשמחה. אנחנו...

מר שמעון מזוז: לערער, לא לערער? מה עושים?

מר אבנר בן גרא: לא, לא, לא. תראה, מי שקיבל...

)מדברים ביחד(

מר אבנר בן גרא: אתה ביקשת ממנו או ש...

מר יואל בוהדנה: לא, אני הבנתי שגם אתה קיבלת.

מר אבנר בן גרא: שלח לכם. הוא שאל אותי 'ביקש בוהדנה, נשלח לכולם?', אמרתי לו 'שלח

לכולם', מה זה קשור בכלל לעדכון?

מר יואל בוהדנה: אוקיי, אני חשבתי שזה חלק מהדיון.

מר אבנר בן גרא: אתה רוצה ממני, אתה יכול לקבל ממני כל דבר במועצה. ביקשת...

מר יואל בוהדנה: לא, כי אני כבר יכול להגיד לך שמעיון של הסכם ההתקשרות, יש הרבה

תהיות, הרבה שאלות, ויש מה להגיד בנושא הזה.

מר אבנר בן גרא: קודם כל תרכז את השאלות שלך.

13

מועצה מקומית מיתר

ישיבת מועצה מן המניין 11.1.12

מר יואל בוהדנה: אני הייתי בטוח שהולכים לדון בזה.

מר אבנר בן גרא: תקשיב, אתה לא צריך לחכות.

מר סולומון כהן: אני הבנתי ונאמר שצריך להיות פה היום דיון, וראיתי את ההסכם מצורף,

אמרתי 'אוקיי, במסגרת ההסכם'.

מר אבנר בן גרא: לא נאמר דיון, נאמר שאני אעדכן על הנתונים. ואני אומר כרגע שאין לי

נתונים.

מר שמעון מזוז: מה זאת אומרת? תושבים צריכים לערער?

מר אבנר בן גרא: לא, לא, לא, זה משהו אחר, זה לא נתונים.

מר שמעון מזוז: חלק קיבלו ,SMS חלק לא.

מר אבנר בן גרא: לא, זה לא נתונים. אין SMS שתושבים קיבלו לערער וזה. אני מקבל, מי

שקיבל...

מר סולומון כהן: למה אתה אומר לא קיבלו? אני קיבלתי.

מר אבנר בן גרא: לא עכשיו, אתה קיבלת מזמן.

מר סולומון כהן: לא, לא, לא. קיבלתי... שצריך לבוא הבן אדם, ובאתי ומילאתי טופס ואני

ממתין, ובא הבן אדם 3 פעמים.

מר אלון אלדור: אבל חלק קיבלו תשובה, אני קיבלתי תשובה חיובית.

מר סולומון כהן: ודרך אגב, הגענו גם למועצה, ולא היה בן אדם כדי לקבל אותנו בשעות

הקבלה.

מר אבנר בן גרא: תקשיב, הסיפור הזה, מי שקיבל דף הביתה, צריך לבוא, כתוב שם בדף

בדיוק הנחיות. בואו לא נשחק אותה ראש קטן, כתוב שם הנחיות. ומי שיש לו בעיה, אנשים מגיעים לפה כל יום, אנחנו מקבלים אותם, אני מקבל אותם, הגזברית מקבלת אותם.

מר יואל בוהדנה: אה, הגזברית, אבל הגזברית זה לא נציגת ה-

מר אבנר בן גרא: אתה אל תגיד, אתה לא מנהל פה את המועצה, עם כל הכבוד.

מר יואל בוהדנה: היא הסמכות לחייב ארנונה. היא מהנדסת? היא ביצעה את המדידה?

מר אלון אלדור: לפני שבועיים הייתי פה, חיכיתי בתור שעה. ערערתי וקיבלתי תשובה.

מר יואל בוהדנה: יש דברים יותר חמורים. אתה יודע איפה הבעיה מתחילה? בברוטו, ברוטו,

ברוטו. שם מתחילה הבעיה. הפכו את כל היישוב הזה לעבריינים. הוא הפך את כל היישוב הזה לעבריינים.

מר אבנר בן גרא: יואל, יואל, אל תצא בהצהרות.

מר יואל בוהדנה: אני יוצא בהצהרות, אתה גרמת לכך שתושבים רבים הפכו להיות

עבריינים, בגלל ההסכם שחתמת – ברוטו, ברוטו, ברוטו.

מר אבנר בן גרא: יואל, שמעתי אותך, תודה רבה.

14

מועצה מקומית מיתר

ישיבת מועצה מן המניין 11.1.12

מר סולומון כהן: רגע אחד. הבנו, אתה לא רוצה לעשות דיון. מתי אתה רוצה לעשות דיון

בעסק הזה?

מר אבנר בן גרא: אני אחליט מתי לעשות דיון.

מר שמעון מזוז: תגיש שאילתא, הוא יענה לך על זה.

מר סולומון כהן: אני אגיד לך, אני לא רוצה... זה פופוליזם. תגיד אתה רוצה עוד חודשיים?

אז תגיד עוד חודשיים. אתה רוצה עוד חצי שנה?

מר אבנר בן גרא: אוקיי, 4 חודשים, בסדר.

מר סולומון כהן: אין בעיות, אז בינתיים אתה לא עושה כלום אני מבין, לא מחייבים.

מר אבנר בן גרא: לא, אין דבר כזה, אתה לא עושה כלום, תשכח מזה. אני עושה את העבודה

שלי בלי מורא וללא חת, ועושה את העבודה שוויונית לכל היישוב. אני לא מעניין אותי מה שאתה אומר, יש חובה של משרד הפנים, אני מבצע אותה, זה הכל. אל תגיד לי מה...

מר יואל בוהדנה: על מה אתה מדבר? החברה הזאת לא ביצעה את העבודה שלה כמו שצריך.

איפה... כבקר על כל הסיפור הזה?

מר אבנר בן גרא: אתה תדבר, בסוף יבוצע כמו שצריך או לא כמו שצריך. בוא, אני לא

מתכוון לדון על זה.

מר יואל בוהדנה: הם מודדים מבחוץ, יש שטחים חופפים, אפילו לא בודקים אותם.

סעיף ג': איכות הסביבה – אכיפה.

מר אבנר בן גרא: חברים, יש לנו ככה. אנחנו נותנים קנסות של איכות הסביבה בהתאם

לחוק העזר. אני רוצה לקדם נוהל שהוא יותר קהילתי מבחינתנו. הנוהל הזה אומר שאנחנו ניתן התראה בפעם הראשונה. אנחנו לא ניתן קנס בפעם הראשונה, מכיוון שמדובר לפעמים בתושבים שלא ידעו. מדובר לפעמים בימים ששונו, מדובר בתושבים שהגיעו חדשים ליישוב ועדיין לא נכנסו לאינטרנט או לא שמו לב לימי... מדובר בגננים שהגיעו והתחלפו עם גננים אחרים ולא יודעים באיזה יום. אני רוצה לקבל פה החלטה ברשותכם, שאנחנו לפני כל קנס ניתן התראה פעם אחת במהלך... זאת אומרת, אם אנחנו רואים שמישהו הוציא לא ביום הפינוי, אנחנו ניתן לו התראה שיידע את יום הפינוי. ההתראה הזו תירשם במחשב. פעם הבאה שהוא הוציא לא ביום הפינוי ויש לו התראה במחשב, התהליך הזה ייבדק. אז אנחנו רק נוציא לו קנס. ואני רוצה לקבל החלטה מראש, שאם אנחנו לא ננהג בתהליך הזה, אנחנו נבקש ונמליץ לבטל את הקנסות מעכשיו, לא מה שהיה קודם. אנחנו נדאג לתת קודם כל התראות. אני כבר אומר לכם שאנחנו גם כן קצת נעשה את ההתראה יותר ידידותית. מה שקשור לנוסח של החוק, אין מה לעשות עם זה. אז אנחנו ניתן התראה פעם אחת במהלך החיים של כל תושב. אוקיי, מי בעד? מי נגד?

מר סולומון כהן: אנחנו נגד. אני אסביר לך, מה שאתה עשית.

מר אבנר בן גרא: סולומון נגד.

מר סולומון כהן: ודאי שאני נגד. אתה פרסמת, בלבלת את כל התושבים. אתה פרסמת יש

יומיים... פינוי גזם.

מר שמעון מזוז: לפחות הוא נותן התראה.

מר סולומון כהן: כל הזמן השתנו הימים.

15

מועצה מקומית מיתר

ישיבת מועצה מן המניין 11.1.12

מר שמעון מזוז: כן, אבל מה עכשיו? אם לא תצביע נגד...

מר אבנר בן גרא: סולומון, אתה רוצה שניתן קנסות?

מר סולומון כהן: הוא מנהל מועצה, שיעשה איך שהוא רוצה.

מר אלון אלדור: שיפרסמו על הלוח הדיגיטלי את הימים במשך שבוע וזה.

מר אבנר בן גרא: סולומון, אנחנו משתפים אותך. כי הנה קח, יושב פה דוד לוי, בא פעם אחת

שאל אותי אם מישהו קיבל קנס, למה לא נתנו לו התראה לפני. נכון, דוד? אז בוא, למה שנתווכח?

אנחנו כולנו חיים ביישוב הזה, אנחנו יישוב קהילתי. אני חושב שזה דבר הוגן.

מר יואל בוהדנה: מה עם התושבים שכבר קיבלו קנס?

מר אבנר בן גרא: אנחנו לא מדברים על אלה. מי שקיבל קנס – קיבל קנס.

עו"ד שגית ביתן: אין חובה לתת התראה. החוק לא אומר שצריך להתריע. ביצע עבירה –

מקבל קנס.

מר אבנר בן גרא: כן, בחוק עזר זה מיידי.

עו"ד שגית ביתן: זה ממש לטובת התושב.

מר שמעון מזוז: אז הוא בא לקראת התושבים ונותן להם התראה.

מר אבנר בן גרא: אני חושב שאנחנו יושבים פה גם כן בקטע של גם לבחון את עצמנו. תראו,

לי אין בעיה, אני גם נתתי מידי פעם קנסות, וכמו שאמרתי קודם, כמו בסקר הנכסים, כמו בארנונה, מה שאני צריך לעשות את העבודה שלי, העבודה שלי תבוצע. אגב, אני מדבר רק על גזם ועל אשפה, אני לא מדבר על כלבים. כלב שהוא משוטט, זו חיה מסוכנת, לא משנה מה גודלו. כי אני לא יכול אחרי זה להסתכל לאותה ילדה או לאותו הורה שבא איזה כלב קטן, גדול, לא משנה מה, לבית הספר, והיא רצה לכביש. אנחנו לא מוותרים על כלבים, אין דבר כזה. אין. מי שקיבל קנס, קיבל קנס. שאנחנו תופסים ואנחנו לוכדים.

מר שמעון מזוז: ... צואת כלבים ולא עושים שום דבר.

מר אבנר בן גרא: תראה, צואת כלבים זה product by של הדבר הזה.

מר שמעון מזוז: לא, למה? זה לא נכון.

מר סולומון כהן: ... כלב נושך אותו.

מר אבנר בן גרא: תראה, סולומון, אם אני רואה מישהו שעשה את זה, אז-

מר שמעון מזוז: לא, זה צריך לאכוף.

מר אבנר בן גרא: אני מסכים.

מר שמעון מזוז: אתה לא יכול להסתכל למעלה.

)מדברים ביחד(

מר אבנר בן גרא: קודם כל, זה נכון לא רק ב-06:00 בבוקר.

מר שמעון מזוז: יש לך מצלמות ביישוב.

16

מועצה מקומית מיתר

ישיבת מועצה מן המניין 11.1.12

מר אבנר בן גרא: אין לי... איפה שיש מצלמות... זה ממש מדהים. גם דברים שקרו פה במרכז

וזה. אני יכול להראות לך סרטים כאלה. והתושבים, ברגע שאנחנו מזהים של מי הכלב, הווטרינריה עושה את הזיהוי, אנחנו נותנים את הקנס הזה, יש פה את היועצת המשפטית, היא יודעת מה קורה בבתי המשפט. בכלבים, חברים, אנחנו עם בוכטה רצינית מאוד של קנסות. לצערי, יש עדיין, ראיתם את הפרסומים שלי גם באינטרנט.

מר שמעון מזוז: כמה זה קנס על צואת כלבים?

מר אבנר בן גרא: .500

מר שמעון מזוז: אז תגדיל אותו ל-.1,000

מר אבנר בן גרא: הקנס בכלבים הוא לא בחוק עזר, הוא בחוק-

מר יואל בוהדנה: אבנר, הבעיה מתחילה כאשר הבעלים של הכלבים... בשבת, כי הם יודעים

שאין פיקוח. מתחילים את זה ביום שישי בערב, וכל הכלבים עכשיו מתחילים לחגוג. הוציאו אותם למכלאות לסוף שבוע.

מר אבנר בן גרא: יואל, אתה צודק, אבל לצערי זה לא-

מר יואל בוהדנה: אז אתה יכול לקחת פיקוח, גם של בני דודינו, שיבצעו את זה גם בשבת.

מר אבנר בן גרא: מקובל עליי, את זה אנחנו נשקול. אוקיי, מי בעד ההצעה? מי נגד? סולומון?

הוא ינהל, אני לא צריך לתת לו את הגושפנקא לתת. אתה רוצה לתת התראה... שיעשה את הכל, הוא מנהל.

מר אבנר בן גרא: סולומון, אני מנהל בכיר.

מר עמירב צור: בנושא הקנסות, הוצאת הגזם. שכונת רבין, יש תופעה שכל הרחובות

ההולנדיים מוציאים את הגשם בקשת.

מר אבנר בן גרא: אלה שיש להם.

מר עמירב צור: אלה שיש להם גזם.

מר אבנר בן גרא: אלה שעל דרך הראל.

מר אלון אלדור: רובם מוציאים את זה בשישי-שבת.

מר עמירב צור: מוציאים את זה על הדשא של הישיבה. קודם כל, המקום הזה זה ספסל,

אמור להיות... ישיבה.

מר אבנר בן גרא: לא, זה מקום ל...

מר עמירב צור: במקרה כזה שבן אדם שם שם, איך אתה אוכף את זה? איך אתה יודע מי

שם את זה?

מר שמעון מזוז: השכנים יודעים להגיד.

מר עמירב צור: אל תיתן להם לשים שם, וזהו.

מר אבנר בן גרא: תקשיב, יש שם אפשרויות. יש צילומים, יש שכנים ושכונת טובה, יש סוגי

הצמחים שלא לכולם יש את אותו צמח. יש הרבה דרכים לטפל בזה ואנחנו מטפלים.

17

מועצה מקומית מיתר

ישיבת מועצה מן המניין 11.1.12

מר אלון אלדור: כן, אבל מה שהוא מתכוון, זה שבשישי-שבת הם מוציאים.

מר אבנר בן גרא: תראו, אני רוצה להגיד לכם, אני מסתובב הרי בשישי-שבת, אני מסתובב

בחוץ, והעסק ירד פלאים, באמת ירד פלאים, עם הסברה, עם זה. היו לצערי גם קטעים לא נעימים, אבל זה בסדר.

מר סולומון כהן: אני רוצה להגיד לך, ברחוב שלי, איפה שאני גר, יש שם גן ילדים. גינה עם

מקלט וזה. באו עובדי המועצה, אין מישהו אחר, גזמו שם מיום חמישי או שישי, רק היום פינו.

ואני, אם אני אדבר, יגידו 'שמע, אתה'. אני שתקתי. כל השכנים שם צורחים. בינתיים הרוח העיפה את הכל שם, ולך תראה איך זה נראה.

מר אבנר בן גרא: תראה, סולומון, קודם כל אתה צודק.

מר סולומון כהן: אני לא דיברתי אפילו.

מר אבנר בן גרא: לא, לא, אין צורך, אבל אני אענה לך, כדי שתבין מה קורה ביישוב.

???: זה ככה כבר 10 שנים.

מר אבנר בן גרא: לא, לא, לא נכון, לא נכון. האזור הזה לא היה ככה 10 שנים. תראה,

סולומון, תקשיבו חבר'ה, אנחנו בבעיה שאפשר לראות אותה בהיטלי ההטמנה, בכמויות. אנחנו בבעיה, אנשים עוקרים דירות לצערנו, בגלל סיפורי המים, גינות שלמות. נוצרים ימים שהמשאית יוצאת ונכנסת פעם אחת, היא לא מספיקה יותר מזה. אם מישהו שם לב בחנייה של מול בית ספר אמית, הבריכה הוציאה גזם בכמויות הדירות. כמה משאיות השקעת שם?

מר ציון אלמלם: 6 משאיות גזם.

מר אבנר בן גרא: 6 משאיות גזם רק על הדבר הזה.

מר סולומון כהן: אבל נדמה לי שבאחת השיחות אתה באת בהצעה הרי, וגם שחר בא

בהצעה. אתה רוצה שאני אחזור על הצעתך? שאמרת על הבריכה, שהם ישלמו...

מר שחר יסינובסקי: אמרתי גם עכשיו.

מר סולומון כהן: יפה, תגיד לפרוטוקול.

מר אבנר בן גרא: עוד פעם, אני בדקתי את חוק העזר. חוק העזר אומר שחצי משאית או

משאית, אותו אחד משלם. בדקנו עכשיו בחוק העזר. אני לפחות לא הייתי ער לעובדה הזאת. הוא צריך לשלם. יש בזה גם היגיון. מכיוון שמי שמוציא את כל הגינה שלו, והמשאית עמוסה, ברור לכל בר דעת שכבר את הסיבוב ביישוב היא לא עושה. הרי פינוי הגזם לא בנוי למצב של משאיות, ואפשר לראות את זה בהיטלי ההטמנה. חברים, זה חד ערכי. זה המשקל של הגזם במטמנה. אפשר לראות את זה. אנחנו קפצנו שם בשנה וחצי האחרונות פי 3 לפחות בכסף.

???: אז למה בכלל שגזם יגיע למטמנה?

מר יואל בוהדנה: אלא אם כן הקבלן...

מר אבנר בן גרא: הקיצוץ הזה, אנחנו צריכים לבדוק מי ייקח את מי ייקח את זה מאיתנו

גם.

מר יואל בוהדנה: לא, גם קיצצו בימים.

מר ציון אלמלם: סליחה יואל, אנחנו קיצצנו בימי הוצאת הגזם, לא בכמות המשאיות

18

מועצה מקומית מיתר

ישיבת מועצה מן המניין 11.1.12

המפנות. אפילו כמות המשאיות שמפנות פה כל יום, היא יותר מ-6 משאיות בשבוע.

מר סולומון כהן: זה לא משנה לנו. מה שמשנה, שבסוף, הרי אתה אומר בעצמך שהכמות,

מה זה מעניין את התושב, זה שהיו 20 משאיות במקום 17 או .50 הגזם שם עמד מיום חמישי, התייבש בינתיים, עף לכל הרוחות, כל הרחוב מטונף, ואנחנו כולם יכולים רק להסתכל. מה זה חשוב כמה משאיות יצאו?

מר יואל בוהדנה: אני אגיד לך עוד נקודה. יש את המגזר הדתי ויש את המגזר החילוני. בדרך

כלל, רוב המגזר החילוני מנקה את הגינות שלו בשבת, זה הזמן הפנוי שלו. מנקה את הגינות בשישי-שבת, מפנה, רוצה שהפינוי יהיה ביום ראשון, זה פעם אחת. ולמגזר הדתי אתה עושה במשך השבוע.

)מדברים ביחד(

מר אבנר בן גרא: יואל, אתה מניח הנחה שהיא לא נכונה... זה לא עובד. תראה, בסמת יש בו

יותר דתיים, אבל...

מר יואל בוהדנה: פעמיים בשבוע זה יותר מאשר פעם בשבוע, זה מה שאני אומר. כי פינוי של

פעמיים בשבוע גזם, טוב יותר מאשר פעם אחת בשבוע. גם אם לשיטתו של ציון אתה מוסיף משאיות פינוי.

מר אלון אלדור: גם בגזם יש דתיים וחילונים.

החלטה מספר 2 מיום 11.1.12

הוחלט ברוב קולות לאשר לתת התראה ראשונה אחת במהלך החיים של כל תושב לפני קנס בגין

הוצאת גזם שלא ביום הפינוי.

בעד )(7 אבנר בן גרא, שחר יסינובסקי, דוד לוי, אלון אלדור, שמעון מזוז, דינה טל, יואל בוהדנה.

נגד )(1 סולומון כהן.

מר אבנר בן גרא: אני אמרתי פה בתחילת הישיבה למי שלא שמע, שאנחנו מאחלים איחולי

רפואה שלמה לאשתו של אהרון בשן שנבצר ממנו להגיע בגלל מצבה. אז לבקשתו אני אדחה את סעיף ד', כי הוא דמות מרכזית בנושא הזה. תודה רבה וערב טוב.

______________ _______________

ציון אלמלם אבנר בן גרא

מזכיר המועצה המקומית ראש המועצה המקומית

19

מועצה מקומית מיתר

ישיבת מועצה מן המניין 11.1.12

קובץ החלטות

סעיף ג': איכות הסביבה – אכיפה.

החלטה מספר 2 מיום 11.1.12

הוחלט ברוב קולות לאשר לתת התראה ראשונה אחת במהלך החיים של כל תושב לפני קנס בגין

הוצאת גזם שלא ביום הפינוי.

בעד )(7 אבנר בן גרא, שחר יסינובסקי, דוד לוי, אלון אלדור, שמעון מזוז, דינה טל, יואל בוהדנה.

נגד )(1 סולומון כהן.

20