פרוטוקול ועדת ועדת חינוך מס' 2

עיר: משגב
ועדה: אחר
קטגוריה
תאריך: 21/03/2016
מקור: הקובץ המקורי באתר משגב

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

לשכת ראש המועצה

פרוטוקול מישיבות ועדת חינוך מספר 20/61

שהתקיימה ביום 12.30.1322 במשגב

א. השתתפו :

• מרכזי הפורום: אילן מאייר (יו"ר הוועדה, נציג מנוף במליאה, חבר הנהלת המועצה), נועה צוק (מנהלת אגף החינוך)

• חברי מליאה: אמיר גוטר (עצמון), עומר נאור (אשחר)

• נציגי ציבור: גיל עוז (יו"ר ועד הורים בי"ס יסודי משגב), שלומי דהן (רקפת), יובל לוי (נציג וועד ההורים תיכון "אסיף

משגב"),

• עובדי מועצה ומערכת החינוך: אתי לוי (מנכ"לית המועצה), אמיר הרפז (מנהל תיכון "אסיף משגב"), אסף מצקין (מנהל

תיכון "קציר משגב"), אילה סיוון בן יוסף (מנהלת המרכז הקהילתי), אדם גורן (מנהל מחלקת נוער), שרון סודרי (מנהלת

האגף לשירותים חברתיים), תמי נוביק (מנהלת השירות הפסיכולוגי), תמי עזר (סגנית מנהל תיכון "אסיף משגב"), צדוק

יחזקאל (מנהל אדמיניסטרטיבי של אגף החינוך).

• אורחים: גדעון טרן (יועץ מוביל תהליכי הערכה ובעל ניסיון בגיבוש אלטרנטיבות למסעות לפולין), אורן דרמון (מנהל בית

יא'-יב', אסיף משגב) הדס להמן (על יסודי עומר), נדב שיאון (תלמיד על יסודי אסיף), ד"ר דפנה הרן (בית ספר לאו בק),

מירב בן דע (מנהלת אגף משאבי אנוש)

חסרו :

• רון שני (ראש המועצה), עמיר שנאן (אשבל), גליה אלף (סגנית מנהל תיכון "אסיף משגב"), לילך אבנון (לוטם), חיים כץ

(צורית), נירית סגל (דוברת המועצה)

ב. פתיחה (נועה צוק)

• מברכים את צדוק יחזקאל, מנהל אדמיניסטרטיבי של אגף החינוך שנכנס השבוע לתפקידו.

• מברכים את שלומי דהאן שזכה במכרז של ניהול אגף חינוך בטירת הכרמל

• יעלי גזל פורשת מוועדת חינוך מסיבות אישיות.

• את הישיבה היום נקדיש לשני נושאים:

o הערכה.

o למידה ובחינה של נושא המסע לפולין.

ג. תחילת תהליך הערכה באגף החינוך

• נועה:

oתהליך ההערכה מהווה חלק אינטגרלי מחזון ותפיסת מערכת החינוך שעיצבנו ועל פיה אנחנו מנסים לצעוד.

oהכוונה היא שההערכה תהיה חלק מהתרבות הארגונית של המערכת. הצעד הראשון היא הערכה של אגף החינוך, באופן

כללי ושל כל אחד מממלאי התפקידים באגף, באופן פרטני.

oלאחר שנבצע את ההערכה של האגף, אני מצפה מכל אחד ממנהלי מערכות החינוך ליזום מהלכי הערכה אצלו במערכת.

oהכוונה היא שבמקביל לתפקיד של גלית בחממה הפדגוגית, יהיה תפקיד של איש הערכה שיסייע בתהליכי ההערכה.

• גדעון טרן:

oהתנסות, מילוי השאלון על האגף.

oמצגת על הערכה, מה בין הערכה ומדידה (מצורפת).

• יובל: לצרף לממלאי ההערכה את היו"רים של ועדי הורים. מי מקבל את התשובות?

• שלומי: מציע לעשות ניתוח והפרדה. הפרדה בין תוכן ומהות ובין תכנים מדידים - לגבי ההצגה החוצה.

• אילן: לאחר שיהיו תוצאות ראשונות, נביא לדיון חוזר בוועדה

ד. מסעות לפולין:

• דפנה הרן, לאו בק - מציגה את תפיסתה ואת המסע האלטרנטיבי שגיבשה.

oבשביל מה אנחנו נוסעים לפולין? מה המוטיבציה של ההורים והילדים?

oהמסע לפולין הוא חיצוני לבית הספר, גם ההדרכה וגם המדריכים

oגיבשנו מסע לברלין עם 22 תלמידים, שהובל על ידי שתי מורות והיווה שיא של תהליך לימוד תהליכים היסטוריים. הסיור

התמקד ב- 4 מוקדים: המשטר הנאצי, החיים היהודיים, המלחמה הקרה וברלין היום.

oהדגש היה גיבוש הזהות של התלמיד כאדם, כאזרח ישראל ואזרח העולם.

oהתלמידים יצאו מהמסע בחוויה לימודית עמוקה.

oיש חשיבה לייצר מסע משולב של 2 ימים בברלין ובסביבה, לחצות לפולין ולהיות שם עוד 4 ימים ולסיים במפגש עם

נוער פולני.

oחלופה לשיח קורבני, רודפים אחרי מחנות ואנדרטאות.

oילדים שלא בהכרח מתעניינים בהיסטוריה, הפך למסע גיל התבגרות הכרחי.

oהתלמידים הדריכו יחד עם המורות, חקרו את האתרים לפני כן.

oמסע אלטרנטיבי נוסף בין 4 ימים בחברה הישראלית, מסע להכיר את עצמנו ואת החברה הישראלית על כל בעיותיה,

אתגריה וגווניה.

oמחליף את מטלת הביצוע באזרחות.

• אורן: הצגת מצגת על המסע לפולין בתיכון משגב

o זה חוויה חינוכית חיובית ומעניינת וחשובה.

oהמסע בחופש הגדול בין י"א לי"ב ואליו יוצאים 223-133 מתוך 033 ילדי המחזור

oההדרכה החיצונית שבחרנו היא מאוד מקצועית ובאה בגישה הומניסטית ולא מיליטריסטית

• נדב שיאון:

oהשאלה אם יש הצדקה לנסוע. יש בארץ עוד ניצולי שואה, אולי יותר ראוי במקום טיסה לפגוש את האנשים שהיו שם.

oנראה לי בזבוז של כסף

o למדתי את הנושא בכיתה יא ואני לא חושב שיש משהו שאני לא יודע והייתי יודע אם אני הייתי נוסע.

oחברה שחזרו אומרים שהם השתנו לגמרי, אני לא ראיתי עליהם שום דבר.

oמאוד חשוב להיות ביד ושם וצריך להיות שם הרבה זמן.

• אסף מצקין: הובלתי שלוש משלחות. אני נגד המסעות, במיוחד בגיל הזה ועכשיו ונוכח חלופות שישנן. עוסקים בריגושים

ולא בלמידה, הגיל עוד לא מספיק בשל.

• הדס:

oהייתי במסע פעם אחת בשנה האחרונה. ילדי עומר בתוך המסע, %03 מהילדים יוצאים.

oהתהליך מול הילדים, מול ההורים, הוא תהליך מאוד ארוך, גם בחינוך הרגיל, אבל בחינוך המיוחד, עם כל החרדות,

טיפולים שונים, עם זאת, הילדים שיצאו למסע ושולבו עם ילדים של החינוך הרגיל, זה נתן להם הרבה מבחינה אישית,

חברתית.

oכל עוד בית הספר אסיף יעשה את המסעות, עומר ישתלב, צריך לחשוב על תהליך אחר שאנחנו נעשה עם הילדים שיהיו

יותר מוכנים, ההכנה צריכה להיות יותר עמוקה.

oגם מסע בארץ היה נותן את היתרונות האלה.

• אמיר:

oהמסע הוא שיא של תהליך בבית הספר.

oאחרי שעשיתי מסע במדים כחייל, באתי ביקורתי למסע שאני יצאתי אליו לפני שנה וחצי.

oאני זכרתי מסע אינטנסיבי וחרדתי על הילדים, שאלתי את עצמי אם זה לא יהיה מסע מיליטריסטי מדי. במסע נרגעתי.

בשני התחומים האלה המסע היה מוצלח. המסע מאוד הומניסטי, מאוד מתון ומותאם לגיל הילדים.

oלגבי האופציות, שיח טוב וחשוב, יש פה גם הרבה עניין של פרקטיקה.

• גדעון: (מצגת מצורפת)

oהייתי בין הראשונים שעסק בזה בשנות ה- 03 בביה"ס יפעת.

oעם הזמן הפכו המסעות לפולין לתעשייה ולעסק.

oמנהלת פולין מכתיבה לביה"ס הכול: מתי, איך, כמה זמן, כמה עולה, מי מנחה וכו.

oקשה מאוד לעצור את זה – כמנהל וסמנכ"ל פדגוגיה בריאלי, לא הצלחתי.

oלא יכול להיות שבנושא כל כך מרכזי תהיה תכנית שהיא בחירה ולא חובה שתובל לא על ידי מורי ומחנכי בית הספר,

אלא על ידי גופים חיצוניים.

oמציע לעשות הערכה על המסעות לפולין במשגב ולבחון האם המטרות שהוגדרו מושגות.

oבמקביל לגבש אלטרנטיבה של למידת נושא השואה והשלכותיו בחברה הישראלית.

• אמיר גוטר:

oהצטרפתי להכנה ונסיעה עם כיתה יא של משגב, שני ילדי נסעו לפולין.

oהרבה יותר חשוב לעשות משהו בארץ מאשר לנסוע לפולין.

oהחלק של פולין צריך להיות ברמה של הגברה או קבוצה.

oהנסיעה במסות היא החטאה של המטרה.

oאם כבר נוסעים לפולין :

2. זקוקים לתהליך הערכה של המסע, לא בטוח שמה שהיה רשום במצגת קורה כמו שהשטח חווה את המסע.

1. לא לנסוע בקיץ. מחייב שתהליך ההכנה יהיה במהלך הקיץ, בצורה מתומצתת וזה לא טוב כמו תהליך

לאורך שנת לימודים.

• תמי נוביק:

oאני בת לשני ניצולי שואה, שתי בנותיי יצאו לפולין, אחת עם התנועה ואחת עם בית הספר והבן לא יצא.

oאני מתנגדת למסעות, כי אני חושבת שיש בעיה של בשלות של הילדים וזה מוביל לזילות, משיכה חברתית, כולל

הכותרת.

oלפני המסע, אבא שלי דיבר איתם הרבה וסיפר להם.

o לא נמדד, מה קורה שם שלא יכול לקרות אחרת.

oהמסע בחברה הישראלית היתה חוויה לכל החיים.

oמה שגדעון מציע זה מצוין, אפשר לעשות את החיבור של נושא השואה בתוך המסע החברה הישראלית.

oלמה שמגמת אומנות לא תיסע לרומא?

oאין ערך נוסף לנסיעה. יש בארץ אנשים נהדרים ומקומות, אפשר להביא את הילדים לחוויות בלי לנסוע.

• נדב: שמענו הרבה סיבות לא לצאת. האם אתם רוצים להיות מערכת חינוך שמכתיבה את המגמה או הולכת עם הזרם.

חושב שמערכת החינוך במשגב יכולה להוביל. יש יותר ילדים שמתנגדים לדברים שקורים. לא לפחד משינוי דרסטי

• אדם:

oאני חלוק בדעותי.

oהרבה מהדברים שנאמרו כאן, נשמעים הגיוניים וחשובים, החוויה האישית שלי כתלמיד , מעורבבת בתהליך חברתי,

עבדנו בשביל הנסיעה וכו'. החוויה חזקה וקשה לי להפריד בין החוויה ובין התוכן.

oחניכים שלי בעבר שחזרו מהמסעות, מרגיש שהם עברו דברים ברמת תובנות ומחשבות.

oבטוח שאפשר לעשות זאת בדרכים אחרות.

oדורש הערכות של מערכת גדולה, שינוי תרבותי.

oמצריך חשיבה - איזה תהליך אנחנו רוצים להעביר את הנוער כאן במהלך כל השנים בתיכון.

• תמי עזר:

oהקשבתי קשב רב לכולם, ערב מרתק בעיני.

oהחלום שלי כמנהלת פדגוגית, אני רוצה שהחוויה הערכית תיכנס לתוך תוכנית הלמידה בשוטף.

o יש לנו תכניות טובות, אנחנו בתחילת הדרך של למידה אחרת, כל הדברים האלה רק חיזק אותי בכמה שיותר מקצועות

ללמוד אחרת, לצאת, ליצור, לתרום לקהילה בכל דרך, וללכת לכיוון הזה.

• יובל: היום ששולחים ילדים לחו"ל, אי אפשר להתעלם מההיבט הביטחוני ולכן חשוב ללכת עם מנהלת פולין.

• עמיר: בבית הספר שאני עובד, לנוער בסיכון, משהו בנסיעה לחול עושה משהו לחלק מהאנשים. אני כאדם נגד המסע.

• אילן:

oכיועץ ארגוני, אני משתמש ביציאה החוצה והתנסות ככלי לכך שתיצרב למידה ואחר כך מנסים לעבד את החוויה וכו'.

oהיום, יש חזרה מהדברים האלה, גם מהמקום שיש אפשרות לייצר חוויות כאן ועכשיו.

oגם אני בן של ניצולת שואה שאיבדה את אביה בשואה, היא רופאה וכל שנה בכנס היתה מספרת את הסיפור שלה

לסטודנטים וזה היה מייצר חוויות משמעותיות, הצורבות תודעה וזהות בדרכים אחרות.

• אמיר: אחרי דיון ביקורתי. צריך אומץ לקיים את המסעות.

ה. סיכום

• נועה: ראשית, תודה לכולם ובמיוחד לאורחים. הדיון הוא מורכב, יש מקום לחשיבה מחודשת.

• אילן: עלו כאן מספר תובנות משמעותיות:

o יש לבצע הערכה על המסעות לפולין (בהמשך לתרבות ההערכה עליה דיברנו).

o יש להקים צוות בתיכון שיגבש אלטרנטיבה שתתחיל להתקיים במקביל.

o לאחר שנלמד את תוצאות ההערכה על המסעות לפולין ואת האלטרנטיבה, נוכל לקחת החלטות "אמיצות".

• תזכורת – הישיבה הבאה תתקיים ב ,22.0.22 הצגת מודל הקמפוס, פגישה אחרונה של השתלמות פיתוח מקצועי

הקמפוס.