פרוטוקול ישיבת מליאה מן המניין 11/2020 17.11.20

1

יום שלישי א' כסלו תש"ף

17 בנובמבר 2020

פרוטוקול ישיבת מליאה מן המניין 11/2020

נוכחים: שמואל בוקסר – ראש העירייה, סמדר אהרוני, נאור ירושלמי, אליהו לוי, גיל אנוקוב, טלי חייט אבירז, לירן יגודה, מאיה פז שקולניק, עמוס לוגסי, פנניה זיו, רמי סקליטר, שאול רומנו, שחר רובין,.

חסרים: אריאל אלמוג, שמואל מזרחי.

משתתפים: עו"ד דפנה קירו-כהן- מנכ"לית, עו"ד שולמית מנדלמן-כהן, ערן לבב, שלמה אליהו, אפרת דמארי, הילה קרופסקי עוזרי, אושרית סוריז'יון,

עדי אריכא - ממונה אנרגיה ברשויות מקומיות, סביבות.

תוכן

פרוטוקול ישיבת מליאה מן המניין 11/2020 ................................ ................................ ............................... 1

על סדר היום: ................................ ................................ .......................................2

סעיף 1 – אישור יציאה לפרויקט פוטוולטאי באמצעות חכ"ל נס ציונה ................................2 סעיף 2 – פתיחה, סגירה ועדכון תב"רים ................................ ....................................7 תב"רים חדשים: ................................ ................................ ............................................................ 7 תב"רים – שינויים וסגירה: ................................ ................................ ............................................. 12 סעיף 3 – אישור החלטת ועדת תמיכות ואישור תבחינים 2021 ..................................... 15 נוהל תמיכות במוסדות ציבור על ידי הרשויות המקומיות ותבחינים לשנת 2021 ........................................ 16 תקציב תמיכות - חלוקה בסיסית לפי תחומי פעילות ................................ .......................................... 18

עמותות הספורט: ................................ ................................ ......................................................... 18

סעיף 4 – אישור החלטת ועדת הקצאות ................................ ................................... 30 סעיף 5 – הצגת פרויקט הספורט החדש ................................ ................................... 32 סעיף 6 – אישור החלטת ועדת היתר עבודות חוץ מיום 22.10.20 ................................. 38 סעיף 7 – אישור ועדת הארכת שירות מיום 22.10.2020 ............................................. 40 סעיף 8 – אישור החלטת ועדת מלגות יום 22.10.2020 .............................................. 42 סעיף 9 – פרוטוקול ועדת הנחות – נזקק מיום 9.9.2020 ומיום 21.10.2020 ..................43 סעיף 10 – אישור ועדת הנחות להסדרי פשרה מיום 21.10.2020 ................................. 44 סעיף 11 – אישור פרוטוקול ועדת שמות מיום 20.10.2020 ......................................... 45 סעיף 12 – מינוי דירקטורית לתאגיד מי ציונה בע"מ – עובדת עירייה .............................. 52 סעיף 13 – אישור פקח שיטור ................................ ................................................ 53 סעיף 14 - עדכונים ................................ ................................ .............................. 54 נספח 1 – תוכן המצגת של עדי אריכא ................................ ..................................... 57 2

על סדר היום:

1. אישור יציאה לפרויקט פוטוולטאי באמצעות חכ"ל נס ציונה.

2. פתיחה, סגירה ועדכון תב"רים.

3. אישור החלטת ועדת תמיכות מיום 11.10.2020 ומיום 8.11.2020 ואישור תבחינים .2021

4. אישור החלטת וועדת הקצאות – הקצאת גן ילדים, עמותת "גני חב"ד בארץ הקודש" מיום 12.10.2020

והקצאת גן ילדים עמותת "דניאל – לקידום חינוך וולדרוף" מיום .2.11.2020

5. הצגת פרויקט פארק הספורט החדש.

6. אישור החלטת ועדת היתרי עבודות חוץ מיום .22.10.2020

7. אישור ועדת הארכת שרות מיום .22.10.2020

8. אישור החלטת ועדת מלגות מיום .22.10.2020

9. פרוטוקול ועדת הנחות – נזקק מיום 9.9.2020 ומיום 21.10.2020 ופרוטוקול ועדת הנחות – נזקק – נפגע

כלכלית מנגיף הקורונה – מיום 21.10.2020 – "מסלול ירוק" (יונחו על שולחן הועדה).

10. אישור ועדת הנחות להסדרי פשרה מיום .21.10.2020

11. אישור פרוטוקול ועדת שמות מיום 20.10.2020 (סעיפים ,1 ,2 ,3 .)5

12. מינוי דירקטורית לתאגיד מי ציונה בע"מ – עובדת עירייה.

13. אישור פקח שיטור.

14. עדכונים (שטחים משותפים – תובענה ייצוגית ונסיעת רה"ע לחו"ל).

ראש העירייה:

אני פותח את הישיבה.

סעיף 1 – אישור יציאה לפרויקט פוטוולטאי באמצעות חכ"ל נס ציונה

דפנה קירו כהן – מנכ"לית העירייה:

הנושא כבר עלה למליאה ובמליאה הקודמת ביקשתם לאשרר את ההסמכה על ידי הצגת הנתונים הכספיים.

אני רוצה להזמין את עדי אריכא ואושרית סורוזו'ן, מנהלת פרויקטים רשותית בחכ"ל. חכ"ל נס ציונה מובילה את הפרויקט הזה ואנחנו בקצרה נציג את הפרויקט הזה, למה זה כדאי, למה זה כלכלי, למה זה נכון בכלל ולעיריית נס ציונה בפרט וכל החלטה שנבקש לקבל היום זה לאשרר את ההסמכה של החכ"ל להוביל בשם עיריית נס ציונה את הפרויקט, תכף תבינו גם למה, מבחינת הלוואות שניתן לקחת ורישום לחברת חשמל.

3

עדי אריכא:

אני עדי אריכא, מהנדס תעשייה וניהול מחברת סביבות פרויקטים, עשינו עבור העירייה סקר הנדסי בשנה האחרונה, כולל תוכניות כלכליות ומכאן הידע שאני מדבר עליו שהוא ספציפי לנס ציונה. מבחינת מה זה מערכת פוטו-וולטאית, השמש פוגעת בפנלים שרואים על הגג. היתרונות של מערכות ,PV קיבלתם את החומר.

מבחינת הפוטנציאל שנמצא, אנחנו מדברים על 26 גגות מבני ציבור, 10 קיבועים של מגרשי ספורט ו-10 חניונים סולריים. סה"כ אנחנו מדברים על 4.8 מגה וואט. סה"כ השקעות פרויקט 22 מלש"ח, עוד מעט נסביר איך ורווח לאחר החזר ההשקעה הוא 58 מלש"ח לאורך 25 שנה. יש גם רווחים עקיפים, לא נרחיב.

הפרויקט עצמו, יש כרגע הלוואה של מפעל הפיס, אושרה לנס ציונה הלוואה על סך 7.2 מלש"ח בתנאים מאוד אטרקטיביים של פריים מינוס .1

ההשלמה לפרויקט תילקח מהלוואה בנקאית, הריבית המוערכת היא פריים מינוס %0.15 ולדעתי במשא ומתן גם אפשר להגיע לתנאים יותר טוב. הבנקים אוהבים לתת את ההלוואות האלה היות ויש לך מול מי לבקש את הכסף אם אתה לא עומד בהלוואה, שזו חברת חשמל.

זה תקציר של מיפוי הרבה יותר ארוך של עשרות עמודים, שכל מבנה באנו וצילמנו את הגג, צילמנו את המבנים של הפרויקט, צילמנו את ארון החשמל, לקחנו את חשבון החשמל וכו', אז אנחנו מתקצרים.

הספק הפרויקט, אם הולכים על גגות בנויים ורק על ההלוואה של מפעל הפיס, אנחנו מדברים על פרויקט שעולה כ- 6.6 מלש"ח עם הכנסות מוערכות של מיליון שקל. ואם אנחנו לוקחים את כל ההכנסות לאורך 25 שנה ומורידים את ההשקעה, אני לא מדבר על היוון כרגע לכלכלנים שבינינו, אז אנחנו מדברים על הכנסות נטו בניכוי הוצאות לא מהוון 19 מלש"ח. התרחיש הסביר, יש כרגע אפשרות בגלל ניצול התעריף שעומד להסתיים ב-,31.12 כחלק מהפרויקט הסולארי, זה כלכלי להקים קירויים. קירוי שהוא מאוד מסיבי הוא עולה המון, לדוגמא קירוי למגרש ספורט, כמו שיש ברחוב אבנר בן נר, הוא מאוד יקר ולעומת זה, אם אני עושה רק חניון והפנלים הם הגג, אז הקירוי הרבה יותר זול. אז אנחנו מבדילים בין קירויי חניונים לקירויי מגרשים.

בתרחיש המינימליסטי אנחנו מדברים על ניצול כל הגגות, לכן אתם רואים את הקפיצה הזאת ומעבר לניצול כל הגגות, אז עוד שני חניונים ועוד שני קירויים של מגרשי ספורט, שפה ההמלצה שלנו לעירייה היא להחריג את זה מההלוואה, את קירוי מגרשי הספורט ושהיזם יעשה את זה לעצמו כי יזם יעשה את זה יותר בזול ועוד ייתן לנס ציונה תמלוגים, לעומת קירויים של חניונים שזה יחסית פשוט וקל ואנחנו ממליצים לעשות את זה מכספי העירייה.

אם הולכים עוד יותר בגדול וכל מקום מצלילים, גם אם הוא לא מגרש ספורט, למשל בבית ספר גולדה, אז יש רחבה או בבן צבי, יש רחבה ואפשר לקרות אותה ואז לבית הספר יש פה עכשיו גם מקום לעשות התקהלויות.

אז אם הולכים עוד יותר בגדול, אפשר להגיע ל-4.8 מגה, לקרות הרבה יותר חניונים, למשל את החניון של האצטדיון ואז בחורף האוהדים שחוזרים מהמגרש לא צריכים להירטב בגשם ומגיעים לפרויקט מקסימליסטי.

ברור שצורת הפרויקט, כאשר אנחנו עושים את הפרויקט המינימליסטי שהוא רק על גגות בלי קירויים, התשואה הכי גבוהה. אני חושב שבתור כלכלנים צריך להסתכל על הערך הנוכחי הנקי, שהוא יותר גבוה ככל שאתה 4

מגדיל את הפרויקט, אם הפרויקט הוא כלכלי. אני ממליץ ללכת איפה שהערך נוכחי נקי הוא הכי גבוה ולא להסתכל על התשואה ולהסתכל גם על התועלות הנוספות, שאני עוד לא התחלתי לדבר עליהן.

לגבי אינדיקטיבית מה המשמעות של רכש מול השכרה של קירוי מגרש ספורט, ופה אתם תבינו למה אני חושב שמתווה יותר נכון זה לתת ליזם, ה-PAR פה הוא גבולי, תשואת הפרויקט היא גבולית, היא לא כמו ה-

%,15 %16 ו-%13 שאנחנו מציגים בנושאים האחרים. עכשיו פה, מספיק שעשינו פה טעות קטנה בתמחור, ובעצם רק קיבלנו סככה ולא קיבלנו פרויקט כלכלי. אני לא אומר שזה לא אפשרי, זה מאוד מומלץ אם עושים את זה בצורה מושכלת, אני אומר שיזם סולארי יודע לקחת יותר טוב את הסיכונים על עצמו, הוא אומר בסדר, אני יודע לחיות עם זה ואנחנו מקבלים במכרזים שלנו אחוזים ברשויות אחרות מאוד גבוהים, שבכלל לא דמיינו עליהם, מיזמים, כאשר אני מציג מודל כלכלי שבנתונים שאני מכיר הם גבוליים.

אם אפשר לדבר על תועלות נוספות – מדינת ישראל הציבה לעצמה, בזכות שר האנרגיה, יעד של %30 אנרגיות מתחדשות. היעד הזה הוא מאוד שאפתני, בין 2010 ל-2020 הצלחנו בקושי לעשות %,10 בקושי, לא הגענו ל-%.10 בין 2020 ל-2030 צריך להגיע ל-%,30 זו בשורה נהדרת למדינת ישראל כיוון שזה יפחית את הזיהום בצורה דרמטית וישמר את עתודות הגז לאורך שנים רבות ויאפשר פה משק אנרגטי מבוזר, שלא תלוי בתחנות כוח וכבר אנחנו ראינו שירדו שתי תחנות כוח מסדר היום ואני חושב שזה ברכה. זה ייפתר באמצעות אגירת אנרגיה, שילוב רשת חכמה והכל, אבל זה יתחיל, ככל שיהיה יותר משטחים בכל המרחב, שנשים עליהם PV או טכנולוגיה אחרת, כרגע PV מנצח את הכל ולכן, אני חושב שגם נס ציונה צריכה, ככל שזה ניתן וזה כלכלי וזה לא גורם נזק לכיס, לחשוב כמה שיותר בגדול, זאת אומרת, לחשוב אפילו על חזון, אם להיות יומרני, של כמעט אפס אנרגיה, זאת אומרת שהעיר יודעת לא לפלוט ואנחנו עובדים עם זה עם כל מיני רשויות, לייצר לעצמה את האנרגיה של עצמה. יש לזה הרבה מאוד יתרונות גם ביטחוניים, גם כלכליים וגם סביבתיים, אז לכן אני חושב שהווקטור של האישור צריך לראות כנגד עיניו מקסום הנושא של המשטחים שעליהם אפשר להקים מערכות סולריות בטכנולוגית .PV

שחר רובין:

על איזה גגות מדובר, בתי ספר? איפה זה הולך להיות?

עדי אריכא:

בתי ספר, מתנ"סים, קרית תרבות, אולמות ספורט, מגרשי ספורט.

שחר רובין:

יש שיתוף ציבור? אני זוכר שבראשון זה עלה והיה מלחמות עם ועד ההורים שם עם כמה בתי ספר, לא היה פשוט.

ראש העירייה:

יהיה שיתוף ציבור, בוודאי. דרך אגב, היום יש 4 בתי ספר שיש קירויים, שיש פנלים, אנחנו עושים בדיקה ונותנים תוצאות לבתי הספר ולועדי ההורים.

נאור ירושלמי:

התוצאות באתר העירייה, מי שרוצה לראות.

5

ראש העירייה:

התוצאות באתר העירייה, הכל מפורסם, אבל אנחנו נעשה את זה גם שיתוף ציבור.

שחר רובין:

חייבים לעשות שיתוף ציבור במקרה הזה כי מדובר בילדים ונוער וזה לא פשוט.

ראש העירייה:

כמובן. יש לנו ניסיון של 4 בתי ספר כבר כמה שנים ונותנים את כל התוצאות ואנחנו נעשה גם את זה שיתוף ציבור.

שחר רובין:

אבל זה לא מכניס? ערן, היה לנו בבית ספר לב המושבה, זה לא היה מכניס כל כך הרבה כסף, נכון?

ערן לבב:

שיטת ההסכם מול חברת החשמל במונים של הפרוייקט שהיה היאמוני נטו, מי שמרוויח זה בתי ספר שמשלמים פחות חשמל. זאת אומרת, הם מייצרים עבור עצמם.

שחר רובין:

כן, אבל גם אחרי החישוב שהם משלמים חשמל, כמה יצא בסופו של דבר?

נאור ירושלמי:

זו לא אותה תוכנית.

ערן לבב:

יש להם ירידה בהוצאות החשמל.

עו"ד דפנה קירו כהן:

זו לא אותה תוכנית. התנאים היום הם שונים לגמרי ממה שהיה בחשמל נטו.

ראש העירייה:

זו שיטה שונה לחלוטין. המימון היום הרבה יותר זול ואנחנו לא סתם רצים עכשיו עם זה כי עד ה-31.12 צריך לרשום את המונים כי עד אז, חברת החשמל מחוייבת לשלם 45 אגורות על כל קו"ט

שחר רובין:

מתי יוצא מכרז לדבר הזה?

ראש העירייה:

ייצא במהלך החודשים הקרובים. אנחנו אבל חייבים לרשום ואנחנו רושמים את כל מה שאפשר בנס ציונה כי מה שלא ייכנס עכשיו, יורד. היום זה 0.45 אג' לקילו וואט, זה הולך לרדת ל-,0.40-0.41 אז יכול להיות שזה יוריד את הכדאיות. הוא לא יחסל את הכדאיות אבל אם היום ההחזר הוא 7-8 שנים, יכול להיות שזה יביא החזר ל-12-14 שנים.

נאור ירושלמי:

פלוס ההלוואה בתנאים מצוינים של מפעל הפיס. זאת ההזדמנות שהמדינה יצרה כדי שהעיריות יוכלו ללכת עם זה וזו הזדמנות נהדרת.

6

עו"ד דפנה קירו כהן:

עוד שאלות לעדי? תודה רבה, עדי.

בהמשך להחלטת המליאה שניתנה בפרוטוקול מליאה פברואר 2020 מיום ה-,23.2 אנחנו מבקשים את אישורכם פה אחד להסמיך את החברה הכלכלית לפיתוח נס ציונה, לאחר שהצגנו בפניכם את התחשיבים הכלכליים והבדיקות הכלכליות, זה מה שביקשתם בועדה וזה מה שאני מבקשת לאשרר, את ההסמכה של החברה הכלכלית להוביל את פרויקט הפוטו-וולטאי עבור העירייה.

אלי לוי:

לפני שאנחנו מצביעים, אמרתם בישיבה הקודמת של הקואליציה, דיברנו על זה שאנחנו רוצים להעביר את הסמכות לגבי ניהול הנושא הזה דרך החברה הכלכלית. ואז הבנתי מזה שאנחנו אמורים להוסיף אולי תקנים לעובדים.

ראש העיריה:

לא, להיפך.

עו"ד דפנה קירו כהן:

זה לא מה שאמרנו ולהיפך, עדי שנשאל אמר שברוב המקרים, היות וזה תחום מאוד מקצועי, העשייה נעשית על ידי מיקור חוץ, על ידי חברות מקצועיות שעוסקות בתחום, בין אם זה בעירייה ובין אם זה החכ"ל. בהיקפים האלה בכל מקרה יהיה מישהו שיצטרך לבקר את זה, לתפעל ולתחזק זה. בדרך כלל זה נעשה על ידי מיקור חוץ, כרגע זה עם העובדים שקיימים, אושרית גויסה לחכ"ל בין היתר כדי לקדם את הפרויקט הזה וזה מה שהיא עושה.

פנינה זיו:

ההוצאות נלקחו בחשבון?

עו"ד דפנה קירו כהן:

נכון, ועדיין הפרויקט הזה הוא רווחי בצורה משמעותית.

מי בעד?

בעד: פה אחד.

החלטה: בהמשך להחלטת המליאה שנתנה בישיבתה מס'2/2020 מיום 23-2-2020 ולאור הצגת המידע על

הפרוייקט , , מאשרים פה אחד הסמכת החברה הכלכלית לפיתוח נס ציונה בע"מ לנהל פרויקט התייעלות

אנרגטית/גגות סולאריים.

עו"ד דפנה קירו כהן:

אני אציין, לשאלתך שחר, שעכשיו השלב הבא זה לבחון את הדרך ואת האופן של איך להוציא את זה לפועל, לעשות מכרז משותף או מכרז עצמאי, או ללכת לכל אופן אחר.

עדי אריכא ואושרית סוריז'ון עזבו את הישיבה.

המצגת של עדי אריכא מופיעה בנספח 1 בסוף הפרוטוקול

הערות	מקור מימון אחר	מימון אחר		מימון		תקציב	שם תבר
				קרנות
				הפיתוח
	הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית	1,128,500	1,128,500			2,257,000		מנהלת	מ ל ע
								להתחדשות
								עירונית
	הלוואה בריבית מסובסדת של מפעל הפיס (פריים-%)1	7,217,573				7,217,573	מערכות PV על גגות מבני עירייה
בביצוע נתיבי איילון			200,000			200,000		ייעוץ ופיקוח	י ל ל
								לפרויקט מהיר
								לעיר כביש 412
בביצוע משרד התחבורה			200,000			200,000	ייעוץ ופיקוח לפרויקט מטרו
בביצוע נתיבי ישראל			200,000			200,000		ייעוץ ופיקוח	י ל 3
								לפרויקט כביש
								423 שלב ג'

7

סעיף 2 – פתיחה, סגירה ועדכון תב"רים

ערן לבב:

מפרט את רשימת פתיחת התב"רים, כדלהלן:

תב"רים חדשים:

אלי לוי:

מה זה הדבר הזה מנהלת התחדשות עירונית?

ערן לבב:

מנהלת התחדשות עירונית שפועלת לקידום ההתחדשות העירונית בעיר ליש לה צוות של אדריכלים, של יועצים, של מלווים, של שיתוף הציבור. יש עלויות לכל הדברים האלה ואלו העלויות שיש לנו כרגע.

אלי לוי:

זה צריך לעשות ברמלה ובלוד.

ערן לבב:

זה לא שיקום שכונות, זו התחדשות עירונית. יש 7 מתחמים.

אלי לוי:

8

אתה כל הזמן אומר שהמצב הכלכלי קשה ועכשיו אתה רוצה להכניס עוד אנשים לעבודה ויהיה לנו עוד יותר קשה?

ערן לבב:

זה יושב על קרנות הפיתוח, לא על התקציב הרגיל. יש מימון של %50 מגורם חיצוני, משרדי ממשלה, שאנחנו מקבלים החזר.

אלי לוי:

בסדר, אבל המצב עכשיו הוא קשה, יש קורונה.

ערן לבב:

אז אתה מעדיף שאנחנו לא נעשה התחדשות עירונית?

אלי לוי:

אתה אומר כל הזמן שאנחנו בגירעון ושהמצב קשה. בגלל שאנחנו בגירעון והמצב קשה, אולי נדחה את זה עד שיהיה כסף?

ערן לבב:

זה לא מפריע לתקציב הרגיל. הקשיים שיש לנו הם בעיקר בתקציב הרגיל בגלל מצב הקורונה. ההוצאה פה היא מתקציבי הפיתוח ולא מהתקציב הרגיל, כך שפה הוא פחות קשה.

שחר רובין:

על מה הוצאה 2.5 מלש"ח?

ערן לבב:

על עובדים, על יועצים, על שיתוף הציבור, על פרסום, על שומות, על שמאים, על אדריכלים.

טלי חייט אבירז:

אני בכל מקום שומעת ומכבדת שעושים כל הזמן שיפורים והתייעלות ואני בעד שיפורים והתייעלות, יש קיצוצי כח אדם. מה עומד מאחורי ה-2 מלש"ח, לא במספרים, לאן זה יביא אותנו כעיר? האם ההשקעה שלי ב-2 מלש"ח, מה הערכים שהיא תביא למען פיתוח העיר?

שחר רובין:

ערן, פעם הבאה תעשה לנו טבלה.

רמי סקליטר:

הנושא הזה עלה בועדת כספים, אני חושב שגם אלי וגם טלי חברים בועדה וזה מופיע בפרוטוקולים.

טלי חייט אבירז:

השאלות שלי הן לא בהכרח על המספרים.

שחר רובין:

השאלות שלי כן.

רמי סקליטר:

9

בהחלט הנושא הזה יעלה לדיון בועדה הבאה, ב-2.12 מנהלת ההתחדשות העירונית תבוא ותסביר את הצרכים ואת ההרכב וגם את המטרות, ולאן הם מתכוונים להגיע מבחינת יעדים. כולנו מבינים שבתקופת קורונה מצד אחד קשה ליישם פרויקטים אבל מצד שני צריך לדאוג לדברים שיקרו. אם נסתכל על האזור של סרוגו החדש, כל נושא התכנון הוא קריטי כדי שמבנים יקומו והתשתית תאפשר לאנשים לחיות ברמה סבירה שם, כרגע זה לא המצב בעיר. אני מבין את הצורך, אבל כפי שאמרתי, ב-2.12 תהיה ועדה, מנהלת או אדריכלית תגיע ותסביר ולפי זה ועדת הכספים תמליץ לראש העיר איך לקדם את הנושא הזה.

שחר רובין:

רמי, אני מקבל את מה שאתה אומר, שהעיר צריכה להמשיך להתקדם, אבל ,2,257,000 לאן הכסף הולך?

לאיזה תפקידים, למי? אתה רוצה שנצביע על כמעט 2.5 מלש"ח ואנחנו לא יודעים על למה, איזה סעיף. אני לא חושב שזה יעבור ככה. אתה רוצה, תפרט לי על מה ובאהבה נצביע בעד. אתה צודק, צריך להתקדם, צריך לקדם את השכונות, אני חושב שזה דבר מאוד חשוב שיקרה, אבל אתה שם פה מספר שאני לא יודע על מה אני מצביע, פשוט צריך טבלה מסודרת.

ראש העירייה:

תבוא לנה מנהלת התחדשות עירונית שעובדת פה כבר כמה חודשים ומקדמת מאוד יפה את הפרויקטים של פינוי בינוי, יותר מהר ממה שאתם חושבים, לפחות הפרויקט ראשון ביד אליעזר די מהר אנחנו הולכים איתו לועדות. קודם כל זה יעבור ועדת מליאת בניין עיר וזו הדרך היחידה שאפשר לעשות פינוי בינוי, אין בעירייה מי שיעשה את זה. אם אנחנו רואים איך נעשה הפינוי בינוי בסרוגו, שרמי רמז עליו, תלכו לראות מה קורה שמה, אסון אורבני טוטאלי. יש בעיר נס ציונה 1,100 דירות שצריך להרוס ולבנות מחדש. אתם מכירים כולם, יש 7 אתרים של פינוי בינוי, מישהו צריך לעשות את זה. המערכת של ההנדסה לא יודעת לעשות את זה ויותר מזה, אנחנו מקבלים %50 מימון מממשלת ישראל לעשות את זה והם גם מכתיבים לנו, בלי הקמת מינהלת אין התחדשות עירונית.

שחר רובין:

אף אחד לא אמר שאנחנו נגד מינהלת אבל כשאתה מביא את להצבעה, תביאו טבלה תקציבית לאן הכסף הולך. לגבי פינוי בינוי, יש בעיה עם סרוגו אחרי 13 שנה? אני חושב שהקימו שם בניינים מדהימים.

סמדר אהרוני:

הבעיה היא לא הבניינים. הבניינים מדהימים והשכונה מהממת. מאחר ורובנו ותיקים, יסלחו לי החדשים, באמת אישרנו את הפרויקט הזה והוא מדהים ומבורך, אבל לא לקחנו בחשבון את הכניסה והיציאה מהשכונה, השכונה גדלה, היום יש פקקים, 40 דקות לוקח לצאת מהצומת של אלי כהן כדי לצאת מהשכונה. אני חושבת שאם היתה מינהלת באותם ימים והיתה מסתכלת על כל הפרויקט הזה בעין רחבה ומקצועית יותר, לא היינו מגיעים למקום הזה. אז הפרויקט הוא מבורך ומקסים, אבל זה שאנחנו עומדים 40 דקות בפקק ו-400 איש צריכים לצאת בשמונה בבוקר, זה קצת בעייתי.

לירן יגודה:

אבל זאת העבודה של ועדת התכנון.

10

סמדר אהרוני:

בועדת התכנון שחר ואני ישבנו.

לירן יגודה:

נכון, גם אני ישבתי בה.

טלי חייט אבירז:

את גם ישבת אז גם את צריכה לתת את הדין.

סמדר אהרוני:

אני הראשונה שאמרתי שאם היו אנשי מקצוע לא היינו טועים את הטעות הזאת ואני מודה שטעיתי.

טלי חייט אבירז:

למה היום לא מכניסים אנשי מקצוע לועדת בניין עיר?

סמדר אהרוני:

זה בדיוק המינהלת.

טלי חייט אבירז:

זה המינהלת, זה לא ועדת בניין עיר.

ראש העירייה:

לירן, אני אקח אותך איתי למקום, הדלת פתוחה, תבוא. באחת הישיבות הקרובות אנחנו נביא את לנה, מנהלת היחידה להתחדשות עירונית של נס ציונה.

לירן יגודה:

שתסביר לאן כל דבר הולך.

ראש העירייה:

היא תיתן מצגת, את הכיוון ואת התוכניות שאנחנו הולכים אליהן עם פינוי בינוי.

שחר רובין:

קודם כל, תודה, זה חשוב מאוד לדעת לאן הכסף הולך, כי זה לא כסף קטן, זה מיליוני שקלים. סמדר, אני חייב להגיד לגבי מה שאמרת מקודם באהבה וזה לא ויכוח, פשוט אנחנו היינו ביחד באותו זמן, שאם לא היינו מאשרים את סרוגו אחרי 13 שנה שלקח כל כך הרבה שנים, אני לא יודע מה היה קורה בשכונה הזאת, כי כבר פינו את התושבים מהדירות.

סמדר אהרוני:

אני לא הייתי נגד לאשר.

שחר רובין:

לגבי הכבישים, אנחנו ישבו בועדת תכנון ביחד, כמו שאת יודעת, יש מחלקת תנועה, יש מהנדס עיר שהם החליטו שבינתיים בתקופה הזאת זה יהיה ככה עד שתיבנה השכונה החדשה ותהיה גם יציאה מהצד של ראשון.

מאיה פז-שקולניק:

11

אני קצת קוראת כי אני דלוקה על ההתחדשות העירונית ובמקרה אני גרה על תפר שיש לו פוטנציאל להתחדשות עירונית בבן צבי. התחדשות עירונית זה סוג של אבולוציה שלפני עשר שנים לא ידעו מהי מובילה.

היום יודעים הרבה יותר, יודעים על העומס על התשתיות ועומס על מבני הציבור וכל הדברים האלה. כשאתם תכננתם את סרוגו ואגב, אתה מספר בעצמך, 13 שנים זה לא הולך ברגל, זה הרבה זמן, להוציא אנשים מהבית, להכניס אותם חזרה, כל הסעיף הזה וההתחדשות העירונית וההסתכלות של המינהלת וזה לא אנחנו המצאנו את זה, בכל הרשויות עושים את זה, זה בשביל להאיץ את ההתחדשות העירונית ולדאוג לתשתיות ולהסתכל על הדברים בצורה הוליסטית ושלמה, ולא כמיני פרויקטים שעושים זבנג וגמרנו.

עו"ד דפנה קירו כהן:

זה בעיקר לא רק פרויקט תכנוני אלא גם קהילתי, ולכן יש מינהלת שמנהלת את זה.

שחר רובין:

הבנו, עשינו את זה בעבר ונמשיך לעשות בעתיד, רק פעם הבאה מספרים ולאן הולך הכסף.

אלי לוי:

אתה יכול להסביר על כביש 412 וכביש ,423 מה זה הכבישים האלה?

ערן לבב:

כביש 412 זה פרויקט שנקרא מהיר לעיר, זה פרויקט שמבצעת נתיבי איילון, זה מצפון לדרום.

ראש העירייה:

מצומת בילו עד בית דגן.

פנינה זיו:

גם אני לא הבנתי את זה בישיבת ההנהלה. התקציב הזה זה של החיבור שלנו, של נס ציונה למשהו שעושים מחוץ לנס ציונה.

אלי לוי:

לא, אני מתכוונת שלא יהיה כמו הכביש החדש שעשו עכשיו עם הירידה, אי אפשר להיכנס לאמהות. שאולי יהיה מהנדסים נורמליים, כמו שכבר אמרתי והערתי לגבי היציאות מהמבנים החדשים בסרוגו, אותו דבר היה.

ערן לבב:

יהיה נציג שלנו שילווה את הפרויקטים כדי שלא נגיע למצב שנקבל דברים שלא ביקשנו.

שאול רומנו:

שיהיה נורמאלי.

אלי לוי:

רק נורמאלי. שלא יהיה עורך דין שאחר כך את כל הכסף ייקח.

ערן לבב:

לכן אנחנו מבקשים מפקח חיצוני שילווה אותנו לשנים 2020 עד אמצע ,2022 וזה בערך אומדן העלויות להעסקת המפקחים.

הערות			מקור מימון אחר			שינוי מימון קרנות הפיתוח	סכום לאחר הגדלה	הגדלה מבוקשת	סכום מאושר	שם תבר			מס' תב"ר
	הסכם					1,454,360	35,736,659	1,454,360	34,282,299	פיתוח תשתיות גז/20/7			899
	פשרה עם
	אפריקה
	ישראל
			רמ"י 94,110			-94,110			6,100,000	תכנון ושימור בית הכנסת הגדול			1209
שינוי מימון וסגירת התב"ר						-337,868	678,962		678,962		פיתוח שצ"פ	פ ב ב	1335
				רמ"י							פיתוח שצ"פ ברח' אהרון
				רמ"י 337,868							ברח' אהרון בוקסר
			מ.התחבורה 50,000			-50,000	2,473,760		2,473,760	סימון כבישים והתקני בטיחות			1360
	לצורך	ב ע ה ב ל ה				90,000	800,000	90,000	710,000	שיפוץ ושיקום מגרשים ואולמות ספורט			1441
	ביצוע
	עבודות
	התיקון
	בהתאם
	לדוחות
	הביקורת
			רמ"י 70,000			-70,000			1,000,000	עבודות בינוי ופיתוח במבני חינוך וציבור			1443
שינוי מימון וסגירת התב"ר			רמ"י 115,445			-115,445	650,000		650,000		הקמת מבנה	ה ש ל ה	1444
											השקירמותתי םמ בנה
											שירותים לבית הכנסת
											הגדול
						500,000	2,100,000	500,000	1,600,000	ביצוע עבודות פיתוח ותשתית והנגשה לבית הכנסת הגדול			1459
			רמ"י 654,153			-654,153	7,000,000		7,000,000		עבודות	ע פ ה ע א	1463
											עבודות פיתוח
											התחדשות
											עירונית יד
											אליעזר
הגדלת בתב"ר ושינוי מימון			רמ"י 927,000			-577,000	1,600,000	350,000	1,250,000	הקמת מממ"ם בגנ"י			1465
						225,583	923,583	225,583	698,000		שימור ושקום	ש ע ע	1470
											עצים
											עתיקים, סקר

12

מפרט את רשימת סגירה ועדכון תב"רים, כדלהלן:

תב"רים – שינויים וסגירה:

הערות	מקור מימון אחר	שינוי מימון קרנות הפיתוח	סכום לאחר הגדלה	הגדלה מבוקשת	סכום מאושר	שם תבר			מס' תב"ר
הגדלת בתב"ר ושינוי שם לתכנון וביצוע מבנה רווחה וחינוך	קרן מכירת מקרקעין 8,000,000	13,267,000	22,767,000	21,267,000	1,500,000	תכנון אגף לשרותים חברתיים			1485
	רמ"י 130,660	-130,660	500,000		500,000		התאמת	ה כ ג	1500
							התאמת כיתות בי"ס
							גולדה
שינוי שם לתכנון וביצוע מגרש אימונים. בהמשך יתקבל מימון חלקי ממפעל הפיס	מפעל הפיס 5,270,773	3,729,227	9,800,000	9,000,000	800,000	תכנון מגרש אימונים			1502
שינוי מימון	קרן חניה 600,000		600,000	200,000	400,000		תכנון חניון	ת ת ה	1510
							תת קרקעי
							העליה נגבה

13

ראש העירייה:

לגבי פיתוח תשתיות גז/20/7 תגיד על איזה סכום היתה התביעה.

ערן לבב:

התביעה היתה על כ-11 מלש"ח על החזר היטלי פיתוח.

ראש העירייה:

הפיתוח של שכונות סביוני נצר ולב המושבה.

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן:

הסכם הפיתוח על השכונה כלל בחובו ביצוע עבודות כנגד היטלים. על ההסכם הזה הגישה אפריקה ישראל תביעה של 11.5 מלש"ח וטענה שמגיע לה כסף על עבודות שהיא ביצעה, שהיו צריכות להתווסף על העבודות שבהסכם, כל מיני תביעות נוספות על הסכומים שההסכם הזה היה אמור לסגור, ואת התביעה הזאת ניהלנו מולם ולאחר הידברות בסופו של עניין סיימנובפשרה, אחרי שבדקנו את כל הדרישות שלהם והבאנו את הפשרה כפי שהבאנו שאושרה ע"י בית המשפט.

ערן לבב:

אנחנו רוצים להגדיל את התב"ר רק ב-1,450,000 ש"ח כי יש עדיין יתרה קטנה בתב"ר ואז אנחנו סוגרים אותו אחרי התשלום.

אלי לוי:

14

לגבי תב"ר ,1441 איזה מגרשים הולכים להיות משופצים או שכבר שופצו?

ערן לבב:

עוד לא משופצים, עדיין לא שופצו. מחר יצאו הזמנות לספקים. זה רק עבודות בטיחות, זה לא שיפוץ סתם, זה עבודות בטיחות שאנחנו עושים בהתאם לדו"ח בטיחות שנעשה במקומות האלה.

פנינה זיו:

לגבי התב"רים של בית הכנסת, זה בסה"כ ,1,600,000 650,000 ו-,6,100,000 נכון?

ערן לבב:

כן, אנחנו לא משנים את התב"ר, הסכום נשאר אותו דבר. זה כבר בוצע, אני פשוט מקטין הכנסות מהקרן, מגדיל הכנסות מרמ"י.

כל מה שאתם רואים שכתוב רמ"י, זה אותו דבר, זה הקטנת הכנסות הקרן והגדלת הכנסות מגורמים חיצוניים.

לגבי הקמת מממ"ם בגנ"י, יש גידול בהוצאות של העירייה, גם קיבלנו כסף מבחוץ אבל גם מגדילים את הביצוע.

שחר רובין:

כמה נשאר לנו כסף בקרנות הפיתוח?

ערן לבב:

יש יתרה, אין לי פה מול העיניים, אבל אני יכול לבדוק את זה.

ראש העירייה:

בבנק נכון ללפני שבוע יש לנו 170 מלש"ח בבנקים וזה אחרי שהשקענו מעל 150 מלש"ח בשנתיים האחרונות.

היום זה עוד יותר ממה שהיה שקיבלנו את העיר בקדנציה הזאת.

עו"ד דפנה קירו כהן:

האם יש שאלות? אני מבקשת את אישורכם לרשימת התב"רים כפי שהוצגה על ידי הגזבר.

בעד: פה אחד.

החלטה: מאשרים פה אחד את רשימת פתיחת, סגירה ועדכון תב"רים כפי שהוצגה על ידי הגזבר.

15

סעיף 3 – אישור החלטת ועדת תמיכות ואישור תבחינים 2021

מיום 11.10.2020 ומיום 8.11.2020

ערן לבב:

עשינו סבב טלפוני ב-11.10.2020 לאשר לקבוצת הכדורסל חתימה שלנו על ערבות בלתי חוזרת ואוטונומית לרשות לבקרה תקציבית על סך 1,850,000 ₪, אנחנו מבקשים לאשרר את זה..

זה כתב ערבות שאנחנו נותנים למינהלת הבקרה התקציבית שבמקרה קיצוני שהעמותה תפשוט רגל ולא תוכל לשלם לשחקנים שלה ולמאמנים שלה, אז הבקרה תפנה לעירייה ותבקש את הכסף כדי לממן את זה.

אלי לוי:

יש לנו הגבלה בערבות שלנו כלפיהם?

ערן לבב:

זה על סכום 1,850,000 ₪ הסכום כתוב ורשום.

רמי סקליטר:

גם הזמן קצוב.

ערן לבב:

מי בעד?

בעד: פה אחד.

החלטה: מחליטים פה אחד לאשר את פרוטוקול ועדת תמיכות מיום 11.10.2020 –חתימה על ערבות

בלתי חוזרת ואוטונומית לשנת הליגה 2020-21 בסך 1,850,000 ש"ח מתוך תקציב התמיכה בעקיפה,

בטוחות ספורט ועפ"י התבחינים.

ערן לבב:

אישור פרוטוקול ועדת תמיכות מיום .8.11.2020 עמותת עמית עמותה לרווחת האזרח הוותיק. ב-,4.6.2020 כשהבאנו לכם את חלוקת התמיכות ל-,2020 על העמותה הזאת רשמנו שאנחנו צריכים לבדוק את הבקשה שלהם ולא אישרנו להם סכום לתמיכה. לאחר שהם הגישו דוחות כספיים ודוחות כח אדם, הבאנו את זה עוד פעם לועדה. הם הגישו גם בקשה ואמרו שהצפי שלהם לגרעון ל-2020 יהיה כ-90,000 ₪ ולכן הועדה מבקשת לאשר, לאור המצב הכספי שלהם ולאור זה שאני בדקתי את הדוחות הכספיים שלהם, לאשר תמיכה בסך 90,000 ₪ לשנת .2020

מי בעד?

בעד: פה אחד.

החלטה: מחליטים פה אחד לאשר את התמיכה המבוקשת לשנת 2020 בסך 90,000 ₪ מתקציב עמותות

רווחה ודת.

ערן לבב:

16

באותה ועדה מיום 8.11.20 נדונו התבחינים לשנת ,2021 אנחנו צריכים לאשר את התבחינים מראש ולפרסם אותם באתר העירייה כדי שיוכלו להגיש בקשות.

עו"ד דפנה קירו כהן:

באופן כללי, לקחנו את תבחיני 2020 ועשינו שינויים קטנים שבאו כתוצאה גם מהפקת הלקחים של השנה וגם התאמות לעידן הקורונה, אנחנו מבינים שחלק מהדברים צריך לעשות התאמה כדי להחזיק את התמיכה. אנחנו נעבור איתכם על אותם קריטריונים שאישרתם בשנת 2020 חוץ מהשינויים שנציג אותם, שזה ההבדלים.

במסמך ששלחנו לכם סימנתי בצהוב את כל המקומות שהיה שינוי ביחס לתבחינים שאושרו בשנת .2020

ערן לבב:

מפרט את התבחינים לשנת ,2021 כדלהלן:

נוהל תמיכות במוסדות ציבור על ידי הרשויות המקומיות ותבחינים לשנת 2021

לאישור מליאת מועצת העיר, ביום 17.11.2020

כללי

1. בחודש אוגוסט 2006 פורסם בחוזר מנכ"ל מיוחד של משרד הפנים, נוהל תמיכות במוסדות ציבור

על ידי הרשויות המקומיות (להלן: "הנוהל").

2. הנוהל נועד להסדיר מתן תמיכות, במישרין או בעקיפין, מאת רשויות מקומיות למוסדות ציבור שונים

הפועלים בנושאי חינוך, תרבות, דת, מדע, אומנות, רווחה, בריאות, ספורט, אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים וכיו"ב.

3. מטרת הנוהל לקדם בתחום התמיכות, מנהל תקין, שוויון, שקיפות, חסכון, יעילות, וכן למנוע פגיעה

בטוהר המידות.

4. עפ"י הנוהל תוקם וועדה מקצועית (להלן: "הוועדה המקצועית") המורכבת ממנכ"ל הרשות

המקומית או נציגו, גזבר הרשות המקומית או נציגו, והיועץ המשפטי של הרשות המקומית או נציגו.

וועדה זו תידון בבקשות לתמיכה ותמליץ למועצת העיר על שיעור התמיכה לכל בקשה בהתאם לתבחינים שנקבעו לנושא התמיכה.

5. כמו כן, קובע הנוהל כי הרשות המקומית לא תיתן תמיכה, אלא, על פי תבחינים שנקבעו על פי

הנוהל.

6. הוועדה המקצועית תכין התבחינים ותביאם לאישור מועצת הרשות המקומית. על התבחינים להיות

ענייניים, שוויוניים, ולהתחשב בצרכי האוכלוסייה ברשות המקומית ובצורך במתן שירותים לכל חלקי האוכלוסייה.

17

תנאי סף

1. התמיכה שתינתן תהיה בשיעור שאינו עולה על %90 מעלות הפעילות הנתמכת. שיעור התמיכה

ייקבע כך שסכום התמיכה בצירוף יתר הכנסותיו של מוסד הציבור, לא יעלה על כלל הוצאותיו בגין הפעילות הנתמכת.

2. התמיכה תינתן למוסד ציבור הפועל בתחום בו מבוקשת התמיכה שנה לפחות, זולת אם מנימוקים

שיירשמו תחליט העירייה לאחר קבלת המלצת הוועדה המקצועית, כי יש מקום לחרוג מתנאי זה.

3. פעילות העמותה מתקיימת בעיר נס ציונה ועבור תושבי נס ציונה.

העירייה רואה הישגיות, מצוינות, תרומה מיוחדת לקהילה וקידום שוויון מגדרי, כערכים שיש לקדמם ולהוקירם, בדרך של מתן מענקים, תמיכה כספית ומענקי עידוד. גובה המענק וייעודו ייקבעו מעת לעת לגופו של ענין.

4. העירייה רואה בפעולות לשימור ערכי היסוד והמורשת של העיר כערכים שיש להוקיר ולקדם בדרך

של מתן תמיכות. תמיכות לשימור אלה, ככל שיתייחסו להשתתפות העירייה בהשקעות והוצאות פיתוח חד פעמיות, ימומנו מתקציב הקרן לפיתוח (תב"ר) ובהתקיים כל התנאים הבאים: מדובר בהשקעה בערך לשימור, לגוף זכות בעלות או חכירה במקרקעין נשוא השימור, הגוף המבקש משתתף בסכום השווה לפחות לסכום המענק המבוקש, קיימת הכרה והשתתפות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.

5. העירייה אף רואה בפעולות להרחבת בתי כנסת שהוקצו בקרקע עירונית, כפעילות שיש לקדם

בדרך של מתן תמיכות. תמיכות אלה, ככל שיתייחסו להשתתפות העירייה בהשקעה בביצוע הרחבת שטח התפילה בבית הכנסת כהוצאה חד פעמית, ימומנו מתקציב הקרן לפיתוח (תב"ר)

ובהתקיים כל התנאים הבאים: מדובר בתוספת בניה לשם הרחבת מספר מקומות הישיבה

למתפללים, בבית כנסת שהוקצה על ידי העירייה, השתתפות העירייה לא תעלה על 300 אש"ח בבית כנסת בינוני ועל 150 אש"ח בבית כנסת קטן (ביכנ"ס בינוני - מעל 150 מ"ר, ביכנ"ס קטן –

עד 150 מ"ר). תמיכת העירייה תינתן בכפוף להצגת מימון עצמי של העמותה בסכום השווה לפחות לסכום התמיכה העירונית.

6. העירייה רואה את עיקר תמיכתה הישירה בספורט בכלל, ובספורט הישגי-קבוצתי בפרט בהתאם

לתוכנית האב לספורט של העירייה. אי לכך, עיקר התקציב יופנה לעידוד הספורט ההשגי-קבוצתי כאמור וזאת מתוך תפיסה הרואה ענפי ספורט אלו כספורט נפוץ אשר עונה על צרכיו ורצונותיו של ציבור רחב ומגוון כמשתתף וכצופה כאחד.

בנוסף לאמור לעיל, מעודדת העירייה מצוינות בספורט ההישגי-קבוצתי וזאת מתוך הנחה שתוצאות והישגים יגרמו להעלאת קרנה וערכה של העיר בתחומים אלו, דבר שיבוא לידי ביטוי במענקי עידוד והוקרה.

% מהתקציב	תחום הפעילות
%57	תמיכות עקיפות
%31.3	תמיכה ישירה - ספורט הישגי-קבוצתי
%1.2	תמיכה ישירה - ספורט עממי
%4.8	תמיכה ישירה - תנועות נוער
%3.3	תמיכה ישירה - מענקים ושונות
%1.6	תמיכה ישירה - רווחה תרבות ודת
%0.8	תמיכה ישירה - אזרחים ותיקים
%100	סה"כ

18

ויודגש, כי מאחר והעירייה רואה חשיבות רבה בניהול התקין של העמותות, העירייה תהא רשאית להשתמש בכספי התמיכות לשם מימוש מטרה זו.

העירייה מקדמת בברכה את פעילות תנועות הנוער, הרווחה התרבות והדת באשר הם, ותתמוך בפעילותם למען הקהילה. היקף פעילות העמותות, רמת פעילותן ומעורבותן באירועים עירוניים ובפעילות קהילתית, אופיין ומספר מקבלי השירות הינם קריטריונים בעלי משקל המשפיעים על גודל התמיכה והסיוע.

אמות המידה

תקציב תמיכות - חלוקה בסיסית לפי תחומי פעילות

תמיכה ישירה ועקיפה

עמותות הספורט:

- העירייה כאמור, תעשה הבחנה בין הספורט הישגי-הקבוצתי לבין שאר ענפי הספורט, מאחר וספורט זה מאופיין במספר המשתתפים הגדול כמו גם מספר הצופים. אי לכך, הספורט הישגי-הקבוצתי כאמור, ייהנה מנתח גדול ומשמעותי יותר בתקציב התמיכות.

- העירייה מעודדת ספורט הישגי-קבוצתי ואת פעילות הילדים והנוער בספורט הישגי-קבוצתי זה, אשר מתקיים בהיקפים משמעותיים בעיר, כפי שבא לידי ביטוי בין היתר במספר הקבוצות החברות באיגוד.

כמו כן, מעודדת העירייה את קידום ספורט נשים.

משקל הקריטריון מכלל התמיכה	ניקוד	קריטריון
%45	לכל קבוצה - 1 נקודה	מספר קבוצות משחקות במסגרת איגוד
%39	דרוג בדרגת העל בתוכנית האב- 6 נקודות	תוכנית אב לספורט
%16	לכל 10 נשים - 1 נקודה	מענק קידום ספורט נשים

	ניקוד	קריטריון
נקודה = סך %100 תקציב התמיכה בספורט עממי לחלק לסך הנקודות שקיבלו כל עמותות הספורט שאושרו בקטגוריה זו.	לכל 10 שחקנים – 1 נקודות	מספר הספורטאים החברים הפעילים בעמותה/באגודה שהינם תושבי העיר.
"	לכל 10 נשים - 1 נקודה	מענק קידום ספורט נשים
"	ליגת על- 10 נקודות ליגה ארצית- 5 נקודות	ליגה תחרותית

19

ספורט הישגי-קבוצתי

ספורט עממי

תמיכות עקיפות

- העירייה תיתן תמיכה עקיפה בדרך של בטוחות לרשות לבקרה התקציבית וערבויות, השקעות במתקנים לפי דרישה ובכפוף לאישור תקציבי.

- העירייה תאפשר שימוש במתקניה עפ"י החלוקה כדלקמן:

- אצטדיון עירוני - השימוש בו יתאפשר לעמותות הכדורגל שלהן קבוצות שנמצאות באחת משלוש הליגות

הראשונות, לרבות הצבת שלטי פרסום ו/או דוכן לממכר מזון קל ושתיה.

- מגרשי אימונים - השימוש בהם יתאפשר לכל עמותות הכדורגל.

ניקוד	פירוט	קריטריון
1	%0-30	אחוז מקבלי שירות שהם תושבי נס-ציונה מתוך כלל מקבלי השירות:
2	%30-70
3	%70-100
1	עד 40	מספר תושבי נס ציונה מקבלים השירות:
3	עד 100
5	מעל 100
3	בלעדי	בלעדיות השירות לעומת ארגונים אחרים:
2	עד 3 נותני שירות
1	מעל 3 נותני שירות
1	שירות 1	מגוון השירותים של העמותה לתושבי העיר כולל:
2	עד 3 שירותים
3	מעל 3 שירותים

20

- היכלי ספורט - השימוש בהם יתאפשר לעמותות שלהן קבוצה באחת משלוש הליגות הראשונות בכדורסל

או קבוצה באחת משתי הליגות הראשונות בכדוריד, לרבות הצבת שלטי פרסום ו/או דוכן לממכר מזון קל ושתיה.

- אולמות ספורט סגורים - השימוש בהם יתאפשר לכל עמותות הספורט בתעריף שעתי לכל מתקן הכולל תקורה לתפעול המתקן ודמי שימוש הראויים בו על פי החלוקה כדלקמן:

o תקורה לתפעול בין 10 ₪ ל- 182 ₪ בתלות בגודל והשירותים באולם.

o דמי שימוש הינם לפי: 100 ₪ לאולם קטן (זירת כדור עף), 150 ₪ לאולם בינוני (זירת כדורסל), 200 ₪ לאולם גדול (מחיצה אחת), 250 ₪ לאולם גדול מאוד (שתי מחיצות).

o הצבת שלטי פרסום ו/או דוכן לממכר מזון קל ושתיה תתאפשר בהתאם לאישור העירייה לכל אולם.

- מגרשים פתוחים כולל אצטדיון, ספורטק ומגרשי אימון – השימוש בהם יתאפשר בעלות תפעול ואחזקה.

- במגרש הספורטק תתאפשר הצבת שלטי פרסום ו/או דוכן לממכר מזון קל ושתיה.

עמותות רווחה תרבות ודת:

כאמור, העירייה רואה בברכה את פעילות עמותות בהעמקתן ובהרחבתן, למען הקהילה. אי לכך, היקף פעילות העמותות, רמת פעילותן, אופיין ומספר מקבלי השירות הינם קריטריונים בעלי משקל בבואנו לשקול את גובה התמיכה בעמותות אלו.

ניקוד	פירוט	קריטריון
5	גבוה	היקף שיתוף פעולה עם אגף מקצועי במתן מענים משלמים לאגף:
3	בינוני
1	נמוך
3	יומי מעל 3 שעות	תדירות השירות לאורך השבוע לתושבי העיר:
2	שבועי מעל 4 שעות שבועיות
1	חודשי מעל 4 שעות חודשיות
1	עד %20	אחוז מקורות מימון עצמאיים:
2	עד %50
3	עד %90
0	יש	האם יש יו"ר/מנכ"ל בשכר:
10	אין
1	לא טוב	שביעות רצון האגף המקצועי בעיריה מרמת וטיב השירות לתושבי העיר:
2	כמעט טוב
3	טוב
4	טוב מאוד
5	מצוין
1	עד 3 שנים	שנות פעילות בעיר (ותק, יציבות)
3	עד 5 שנים
5	עד 10 שנים
7	מעל 10 שנים
עד 40	על פי דו"ח שיוגש לוועדה	התרשמות הועדה מהמלצת הצוות המקצועי על פעילות העמותה בעיר

21

תנאי סף לקבלת תמיכה הוא ניקוד מינימאלי של 21 נקודות לפחות עפ"י הקריטריונים לעיל.

ניקוד מקסימלי קריטריונים: 85

נקודה = סך %100 תקציב התמיכה בתחומים כאמור, לחלק לסך הנקודות שקיבלו כל העמותות שאושרו בתחומים כאמור.

עמותות למען אזרחים ותיקים

ניקוד	פירוט	קריטריון
1	%0-30	אחוז מקבלי שירות שהם תושבי נס-ציונה מתוך כלל מקבלי השירות:
2	%30-70
3	%70-100
1	עד 40	מספר תושבי נס ציונה מקבלים השירות:
3	עד 100
5	מעל 100
3	בלעדי	בלעדיות השירות לעומת ארגונים אחרים:
2	עד 3 נותני שירות
1	מעל 3 נותני שירות
1	שירות 1	מגוון השירותים של העמותה לתושבי העיר כולל:
2	עד 3 שירותים
3	מעל 3 שירותים
5	גבוה	היקף שיתוף פעולה עם אגף מקצועי במתן מענים משלמים לאגף:
3	בינוני
1	נמוך
3	יומי מעל 3 שעות	תדירות השירות לאורך השבוע לתושבי העיר:
2	שבועי מעל 4 שעות שבועיות
1	חודשי מעל 4 שעות חודשיות
1	עד %20	אחוז מקורות מימון עצמאיים:
2	עד %50
3	עד %90
0	יש	האם יש יו"ר/מנכ"ל בשכר:
10	אין
1	לא טוב	שביעות רצון האגף המקצועי בעיריה מרמת וטיב השירות לתושבי העיר:
2	כמעט טוב
3	טוב
4	טוב מאוד

22

העירייה רואה בברכה את התמיכה בפעולות למען אזרחים ותיקים, סיוע וחיזוק אוכלוסייה זו.

קריטריונים:

ניקוד	פירוט	קריטריון
5	מצוין
1	עד 3 שנים	שנות פעילות בעיר (ותק, יציבות)
3	עד 5 שנים
5	עד 10 שנים
7	מעל 10 שנים
עד 40	על פי דו"ח שיוגש לוועדה	התרשמות הועדה מהמלצת הצוות המקצועי על פעילות העמותה בעיר

היקף תמיכה	קריטריון
עבור כל חניך תמיכה של %56.7 מסך התקציב הכולל חלקי סך כל החניכים בכל התנועות	מספר חניכים תושבי העיר
תוספת לחניך - עבור כל חניך שווה %13.2 מסך התקציב הכולל חלקי סך כל החניכים בכל התנועות.	השתתפות בפעילות התנדבותית, לפחות 6 פעילויות בשנה
תוספת לחניך - עבור כל חניך שווה %2.2 מסך התקציב הכולל חלקי סך כל החניכים בכל התנועות.	מספר חניכים יוצאי העדה האתיופית
תוספת לחניך - עבור כל חניך שווה %5.7 מסך התקציב הכולל חלקי סך כל החניכים בכל התנועות המתאימים לקריטריון זה	מספר חניכים עם צרכים מיוחדים
תוספת לחניך - עבור כל חניך שווה %6 מסך התקציב הכולל חלקי סך כל החניכים בכל התנועות המתאימים לקריטריון זה.	מענק חניכי צרכים מיוחדים מורכבים
תוספת לרכז בהתאם לחלקיות משרה שווה %11.7	מענק להעסקת רכז בשכר בהתאם לחלקיות המשרה

23

תנאי סף לקבלת תמיכה הוא ניקוד מינימאלי של 21 נקודות לפחות עפ"י הקריטריונים לעיל.

ניקוד מקסימלי קריטריונים: 85

נקודה = סך %100 תקציב התמיכה בתחום כאמור, לחלק לסך הנקודות שקיבלו כל העמותות שאושרו בתחומים כאמור.

חלוקת תקציב הנוער:

חלוקת התמיכה עפ"י התבחינים הבאים:

היקף תמיכה	קריטריון
תוספת לעמותה שווה %4.5 מסך התמיכה	מענק לשיתוף פעולה עם מחלקת הנוער

24

לאור מצב המשק וההגבלות על התכנסויות, כמות המשתתפים הרשומים בתנועות הנוער תיבדק במהלך השנה (לקראת חודש )4/2021 וככול שיסתבר שמספר החניכים אינו בהקבלה למספר החניכים של שנת 2020 והדבר יביא להפחתת התמיכה בשנת 2021 לעומת התמיכה שניתנה בשנת ,2020 תוגדל התמיכה לשנת 2021 לסך %80 מסכום התמיכה שניתנה לשנת ,2020 בכפוף להצגת דו"ח מטעם העמותות על הפעילות במהלך שנת 2-2021 ואישורו על ידי מנהלת מחלקת הנוער.

תחולה

התבחינים יחולו על חלוקת תמיכות ע"י העירייה בשנת הכספים 2021 והם נתונים לשינוי, על פי מדיניות העירייה כפי שתקבע.

פנינה זיו:

בגלל שאין ספורט תחרותי נשי, האם אפשר להכפיל את זה רק לשנה זו, כדי לעודד נשים להצטרף לספורט הזה? כי אם לא, התמיכה נמצאת ב-%3 מתוך ה-%100 של הספורט. שתי נקודות לספורט נשים וכל נקודה זה מעט כסף.

ערן לבב:

ואם לא יהיו מספיק ספורטאים בשורה הראשונה אז כל נקודה תהיה שווה יותר, אנחנו לא יודעים מה יהיו הנקודות.

פנינה זיו:

אני חושבת שזה לא הרבה כסף יחסית ל-1,850,000 ₪ ערבות שהצבענו לפני רגע.

טלי חייט אבירז:

אם אפשר לבדוק את הבקשה של פנינה מבחינה תקציבית.

ערן לבב:

אנחנו יכולים לעשות בדיקה. כשועדת הבחינות, ואני רוצה להגיד הרבה תודה לאפרת ועמית אצלי שעבדו על זה, עשינו הדמיות עם נתונים שיש לנו משנה שעברה, כשניסינו לבדוק אם זה אותם נתונים השנה, אנחנו נשארים פחות או יותר לפי התבחינים האלה באותם סכומים שהיו בשנה שעברה. זאת אומרת, לא תהיה אף עמותה שפתאום תרד מ-100,000 ל-.10,000 הסכומים בגדול נשארים אותו דבר ככל הנתונים יהיו אותו דבר, אבל אנחנו נבחן את זה.

טלי חייט אבירז:

25

אתה אומר בעצם שבסופו של יום העוגה תתחלק אותו דבר?

ראש העירייה:

לא, אנחנו לא יודעים כמה קבוצות וכמה אנשים יהיו.

ערן לבב:

אם יגישו אותו דבר אז כן, אבל אם יגישו יותר עמותות או יהיו פחות ספורטאים, העוגה תתחלק שונה.

טלי חייט אבירז:

כולנו יודעים שמבחינה תקציבית ולא רק בנס ציונה אלא בחברה הישראלית כולה, אין חלוקה מגדרית שוויונית בנושא הזה, אז פנינה באה ואומרת בואו ננסה לעשות איזשהו תיקון.

ערן לבב:

ספורט נשים שנה שעברה לא השפיע, השנה הוא משפיע ואתם רוצים להכפיל את ההשפעה.

ראש העירייה:

שנה שעברה לא היה בכלל.

ערן לבב:

אנחנו נבחן את הנתונים, נראה כיצד זה משפיע על החלוקה.

שחר רובין:

למי תחזיר תשובה?

ערן לבב:

למי ששאל, המליאה שאלה, המליאה תקבל תשובה.

אלי לוי:

חשבתי שספורט עממי זה ספורט לעודד את התושבים, למשל משחקי כדורגל נשים וגברים במגרשים הקטנים, לעשות קבוצות שכונתיות.

ערן לבב:

ועדת תמיכות דנה בתמיכה לעמותות מכל הסוגים, לא בפעילות אחר הצהריים קהילתית. לזה יש את מחלקת הספורט שעושה פעילויות קהילתיות בכל העיר, זה לא באותה קטגוריות.

מאיה פז שקולניק:

אלי, עושים את זה ליגת הקטרגל.

ערן לבב:

אלי, זה לא כאן, פה מדברים על עמותות שמפעילות כל מיני פעילויות.

מאיה פז שקולניק:

אני מצטרפת לפנינה לגבי הקריאה לחזק את הנשים על חשבון ספורט מקצועי.

ראש העירייה:

זה צריך לבוא על חשבון משהו. גם אי אפשר לעבור את ה-%.100 בסך הכל בסוף מה שייתן את התוצאות, כי אין נשים, למשל בכדורגל אין נשים בכלל, בכדוריד היתה קבוצת נשים של 90 נשים, אם מחר היא לא 26

תהיה, כל זה לא שווה כלום והנה הבעיה. יש פה תבחין אבל זה נגזר מהמספרים שמגישים לנו, כי אם מחר בכדוריד יהיה ,150 המשמעות היא פנטסטית, אבל אם יהיה ,20 המשמעות פנטסטית לכיוון השני ואנחנו צריכים לחכות.

לירן יגודה:

צריך לעשות עבודה שירשמו נשים. בתור אישה, חברת מועצה, תעשי עבודה שתירשמנה נשים.

פנינה זיו:

אבל צריך תקציב בשביל שירשמו.

ראש העירייה:

אנחנו נותנים תקצוב ונותנים הרבה, הבעיה שהתקצוב לא יביא את הנשים למגרש. יש קבוצות נשים כמו מאמנט, למשל אבל יש עמותות כמו כדורסל וכדוריד שיש להם קבוצה, שם זה יכול להיות דרמטי אם יבואו נשים, אבל לא הכסף יביא עוד נשים, העמותות צריכות לעשות את העבודה כדי להביא את הנשים.

ערן לבב:

מה שתאשרו פה יפורסם באתר העירייה תוך ימים בודדים, כל העמותות יראו את זה, יגייסו עוד נשים ויגישו בקשה בהתאם.

אלי לוי:

לגבי תרבות ודת, מה הכוונה 21 נקודות?

ערן לבב:

היתה רשימה שלמה של קריטריונים שזה מספר אנשים, כמה הם תורמים, כמה פעילויות יש להם. יש רשימה של קריטריונים שהם צריכים לעמוד בהם. אם הם יעמדו, יקבלו 21 נקודות שם, הם יעברו לשלב הבא של חלוקת התמיכות. כל עמותה שלא תעמוד בקריטריונים האלה, לא תגיע לועדה.

שחר רובין:

ומה התקציב גג של הדבר הזה?

ראש העירייה:

עוד אין תקציב.

ערן לבב:

כשתאשר את התקציב, תאשר את זה.

אלי לוי:

לגבי העדה האתיופית, זה מצחיק אותי, למה אין תוספת רוסים, דתיים? למה רק אתיופים? רק להם יש בעיות?

סמדר אהרוני:

אלי, אני חושבת שזה מקסים, אבל תן לערן לסיים.

גיל אנוקוב:

27

מה זה מענק שיתוף פעולה?

ערן לבב:

ככל שתנועות הנוער ישתפו פעולה עם מחלקת הנוער בפעילויות.

ראש העירייה:

השתתפות באירועים ופעילויות של העירייה.

גיל אנוקוב:

סעיף 2 השתתפות בפעילות התנדבותית, לפחות 6 פעולות במהלך השנה, שזה בסדר. אני מסתכל על שורה אחרונה, מענק לשיתוף פעולה עם מחלקת נוער, מה זאת אומרת?

עו"ד דפנה קירו כהן:

זה אומר שאם אנחנו רוצים לעשות עפיפוניאדה ואנחנו מבקשים שתנועות הנוער יגיעו והם לא מגיעים והם לא משתתפים בפעילויות עירוניות והם לא משתפים פעולה ולא לוקחים חלק ביוזמות עירוניות, הם יקבלו פחות ניקוד.

גיל אנוקוב:

אבל זה בסעיף .2

עו"ד דפנה קירו כהן:

לא, פעילות התנדבותית זה משהו אחר, זה לקחת לחלק מגנטים לאזרחים קשישים. לבוא לעפיפוניאדה זה פעילות רשותית שאנחנו רוצים נוכחות של כל תנועות הנוער והם לא מגיעים. זה לקשר בין התמיכה הכספית שהרשות נותנת לבין המוטיבציה של התנועות לשתף איתנו פעולה.

שחר רובין:

אני חושב שבגלל הקורונה הבני נוער לא צריכים להיפגע, אני חושב שצריך לקחת את מה שהם קיבלו שנה שעברה ולהתאים את זה לשנה ולשכוח מהקריטריונים האלה לרגע זה ולעבוד לפי מה שהם עבדו כי הם לא יכולים לעמוד.

נאור ירושלמי:

אבל זה קריטריונים לשנה הבאה, לא לשנה הזאת.

ראש העירייה:

מלבד הקריטריונים, בניגוד לכל יתר התמיכות לעמותות ספורט ועמותות רווחה, ששם הכל יספר ויבדק, בגלל שאנחנו מכירים את המצב ויודעים את הרישומים ויודעים מה קורה בעיר, לתנועות הנוער אנחנו נותנים ביטוח רצפה של %80 משנה שעברה. חשבנו על זה, האמן לי, היה ויכוח כמה אחוזים לתת אנחנו מבינים את הבעיה.

שחר רובין:

הם יתמוטטו, כי אתם לא יכולים לעשות פעילויות עם הרשות.

ראש העירייה:

אנחנו נותנים להם ביטוח של %.80

28

ערן לבב:

אנחנו מבינים שיש בעיה ויש רישום מאוד נמוך ולכן אמרנו שלקראת חודש אפריל, ככל שלא יהיו מספיק נרשמים בתנועות הנוער, אנחנו מבקשים מכם לאשר לתת %80 מהתקציב של שנת .2020

ראש העירייה:

גם אנחנו חיים בתוך עמנו, גם שנה שעברה לא היתה בעיה עם הכנפיים של קרמבו? אז הוספנו מה שצריך ואני אומר לכם כאן באחריות, שכל מה שכנפיים של קרמבו יצטרכו, ניתן להם. זה גם לא סכומים גדולים ואני לא חושב שיהיה פה אחד שיתנגד ואנחנו גם יכולים לעשות תיקונים תוך מהלך השנה. לכן אמרנו, נתחיל, יגישו את הניירת, יכתבו שמה שהם הגישו זה נכון, הם יתחילו לעבוד ולנו יש את הרצפה.

שחר רובין:

בתור אחד שהביא את הכנפיים של קרמבו לנס ציונה, אני שמח שאתה עושה את זה. אני חושב שבמקרה הזה, גם המענק לשיתוף פעולה, איזה שיתוף פעולה יהיה במצב כזה?

ערן לבב:

יש גם היום. יש פעילויות שעושה מחלקת הנוער.

ראש העירייה:

מאיה, תספרי מה תנועות הנוער עשו בסגר.

מאיה פז שקולניק:

לגבי שיתוף פעולה עם מחלקת הנוער, זה קורה אחת לשבוע בישיבה עם הרכזים, שכל הרכזים מגיעים ומתאמים ואם יש מטרות עירוניות משותפות, מציפים אותם ודואגים לשת"פ. המפגשים האלה נועדים גם בשביל להציף כל מיני מוקשים בדרך ובעיות שקורות בדרך. למשל, בצופים היו לנו הרבה עניינים של פינוי גזם, שהגענו לעמק השווה ופתרנו אותם והדברים מתבצעים בהידברות ובשיתוף פעולה, הם לא מתבצעים שכל אחד עושה מה שהוא רוצה ולא מתקשר עם מחלקת הנוער וזה לטובת כולם. זה לטובת שכונת מליבו, שהתושבים גרים שם ולא נעים להם לראות את הזבל על המדרכה וזה לטובת הצופים שתהיה מערכת יחסים טובה ואפקטיבית עם העירייה וגם לטובת מחלקת הנוער, שתהיה אווירה טובה ושיתוף פעולה בין מי שעובדים איתו. זה דבר ראשון. אז שיתוף הפעולה עם מחלקת הנוער מתחיל בישיבות שבועיות וממשיך במטרות משותפות. בסגר עשינו הרבה שיתופי פעולה, הצופים לימדו אותנו על מערכים שהם עושים, שהם מקבלים מהארצי, אנחנו הטמענו, הם עברו לשלוש פעילויות בשבוע, כל מיני דברים כאלה, זה שוב, שיתוף פעולה גם בימי קורונה, על אחת כמה וכמה בימי קורונה. הילדים היום יותר מתמיד צריכים את הפעילויות העשרה על מנת לרומם את הנפש שלהם וזה יותר מתמיד המשימה שלנו.

שחר רובין:

אני דיברתי על השתתפות בפעילות התנדבותית.

מאיה פז שקולניק:

השתתפות בפעילות התנדבותית, ההיפך הוא הנכון. בימי קורונה משרד החינוך לא מתיר פעילות בלתי פורמאלית אבל מתיר פעילות התנדבותית ולכן, לקחנו את הכוח הזה, את תנועות הנוער לעבוד בשטח 29

ולעזור לנו וככה בעצם זה situation ,win-win שהילדים יוצאים למשפחות ומחלקים מגנטים, הם יוצאים להתאוורר עם החברים שלהם ואנחנו מרוויחים את הכוח המדהים בכל בתי האב בנס ציונה.

מיזם ימי הולדת לקשישים - מיזם בשיתוף עם תנועות הנוער, ממלאים בקשה ומגיעים עד למפתן הבית בני נוער שעושים טוב על הלב, בסגר עצמו.

אלי לוי:

מאיה, אין לי ספק שאת עושה עבודה מצוינת ואשריך וכל הכבוד לך. אנחנו עוסקים בבני נוער שנושרים ואתם לא מטפלים בהם כמו שצריך, לצערי הרב. למה לא כתוב בסעיף של אתיופים, גם סעיף לבני נוער נושר או בני נוער רוסי?

מאיה פז שקולניק:

אלי, אמרתי לך את זה גם בישיבה המשותפת שלנו, תבוא אלינו עם הצורך ונדבר על זה. אתה מדבר איתי על נוער נושר, אני לא מבינה איך אני מאתרת אותו ומה אני עושה בשבילו. אני בנפש חפצה אומרת, בוא נדבר על זה, אין פה שאלה בכלל.

אלי לוי:

למה לקחת את העדה האתיופית, שהם יהודים טובים ומעולים,

מאיה פז שקולניק:

כי העלו בפני את הצורך הזה, אז הצורך הזה קיבל פתרון. תעלה צורך אחר, יקבל פתרון.

פנינה זיו:

בשבוע הבא יש ישיבת ועדת קליטה ועליה, אם יקום צורך, אנחנו נעלה.

ראש העירייה:

אין בעיה.

עו"ד דפנה קירו כהן:

אני מבקשת את אישורכם לפרוטוקול ועדת תמיכות מיום ,8.11.2020 לרבות תבחינים ,20201 מי בעד?

בעד: פה אחד.

החלטה: מחליטים פה אחד לאשר את פרוטוקול ועדת תמיכות מיום ,8.11.2020 וכן מאשרים תבחינים

לתמיכות 2021 על פי המלצת ועדת התמיכות מיום ,8.11.2020 מסמך התבחינים וחוו"ד היועמ"ש מיום

.15.11.2020

30

סעיף 4 – אישור החלטת ועדת הקצאות

הקצאת גן ילדים, עמותת "גני חב"ד בארץ הקודש" מיום 12.10.2020

והקצאת גן ילדים עמותת "דניאל – לקידום חינוך וולדרוף" מיום 2.11.2020

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן:

מבקשת אישור החלטת ועדת הקצאות – הקצאת גן ילדים, עמותת "גני חב"ד בארץ הקודש" מיום 12.10.2020 כמפורט להלן:

מי בעד:

בעד: פה אחד.

החלטה: מחליטים פה אחד לאשר להקצות לרשת "גני חב"ד בארץ הקודש" את גן הילדים ברחוב המנין

הראשון 8 המהווה חלק מחלקה 48 בגוש 3842 למטרת הפעלת גן ילדים.

בשלב ראשון ייחתם הסכם שימוש לתקופה של עד ,31.7.2021 לעירייה תהא האופציה להאריך את

תקופת השימוש במבנה ל-4 תקופות נוספות של שנה או חלק ממנה לתקופה כוללת של 59 חודשים.

31

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן:

מבקשת לאשר הקצאה של גן ילדים ברחוב שבטי ישראל, עמותת דניאל לקידום חינוך וולדרוף כמפורט להלן:

בעד: שמואל בוקסר, סמדר אהרוני, נאור ירושלמי, גיל אנוקוב, טלי חייט-אבירז, לירן יגודה, מאיה פז-שקולניק, עמוס לוגסי, פנינה זיו, רמי סקליטר, שאול רומנו, שחר רובין.

נגד: אלי לוי.

החלטה: מחליטים ברוב קולות לאשר להקצות לעמותת "דניאל – לקידום חינוך וולדורף" את גן הילדים

ברחוב שבטי ישראל 18 המהווה חלק מחלקה 130 בגוש 3641 למטרת הפעלת גן . בשלב ראשון ייחתם

הסכם שימוש לתקופה עד ,31.7.21 לעירייה תהיה האופציה להאריך את תקופת השימוש במבנה ל-4

תקופות נוספות של שנה או חלק ממנה עד לתקופה כוללת של 59 חודשים.

32

סעיף 5 – הצגת פרויקט הספורט החדש

ראש העירייה:

מציג מצגת בנושא פארק הספורט החדש, כדלהלן:

אנו מחדשים ומפתחים את פארק הספורט במטרה להפוך אותו לפארק ספורט מהמרשימים בארץ לטובת ולרווחת תושבי העיר.

במסגרת פרויקט הפיתוח, הפארק יתרחב מזרחה עד לרח' רמב"ם, ויכלול הקמת אזורים המיועדים לשימושים שונים.

תכנון הפארק אמור לכולל מגוון שימושים, כגון:

• מתחמי ספורט יחידני

• מתחמי ספורט קבוצתי

• פינות בילוי משפחתי

• מתקנים לגיל הרך

• בית קפה

• אמפי

אנו מעוניינים לבחון יחד עם התושבים את פירוט השימושים המבוקשים באזורים השונים בפארק, זאת לטובת תכנון מדויק יותר לצרכי התושבים.

1. שיתוף הציבור בתכנון פארק הספורט יוצא לדרך

• מפגשי הסברה לתושבים בזום

• שאלון דיגיטלי

2. ניתוח ועיבוד תגובות התושבים

3. עדכון התוכנית

4. היתר בניה

5. יישום

33

פנינה זיו:

האם זה כולל שבילי אופניים?

ראש העירייה:

זה כולל הכל. אנחנו נותנים פה את התוכנית הבסיסית ואנחנו יוצאים בתחילת החודש לשיתוף ציבור, קבוצות מיקוד של השכונות על יד ושיתוף ציבור מלא, בשביל שהציבור יגיד מה הם רוצים לשים שם בפנים.

פנינה זיו:

עוד פעם 100,000 שקל?

ראש העירייה:

זה פרויקט שנשקיע בו כי אני חושב שזה פרויקט אסטרטגי של נס ציונה, זה צורך שקיים הרבה שנים והגיע הזמן שנעשה את זה, זה ריאה ירוקה באמצע העיר, שהיום באים לראות קצת את החיות ומשחקים כדורגל הנוער של הסקציה ואנחנו חושבים שזה יכול להיות מרכז לעיר.

לירן יגודה:

צריך לחשוב שם על כל השיטפונות של רחוב העצמאות שמגיע מהמקום הזה.

ראש העירייה:

השיטפונות באים מראשון ומבאר יעקב ואם אנחנו מדברים, אז עם באר יעקב סיכמתי עם ניסים, הוא הולך לבנות מאגר של 80,000 קוב, וראשון לציון חייבת לעשות שם מאגר הרבה יותר גדול, בסוף הם יעשו את זה.

34

יש עם מי לדבר בראשון וגם הבעיה הזאת תיפתר וסך הכל המים שזורמים אצלנו באים מבחוץ. עם ניסים גוזלן סיכמתי כבר, הוא יעשה את זה תוך שנה, וגם אדאג שראשון תעשה.

לירן יגודה:

אז אנחנו לא נותנים לזה ביטוי בתוכנית פה?

ראש העירייה:

יש פה תעלה, שכולה תהפוך למובל סגור. הבעיה היא לא פה, אנחנו יודעים כבר איפה הבעיות של המובלים, הלוא עשינו שנה שעברה מובל נוסף מתחת לכביש, זה עזר בכמויות הגשמים שהיו עד כה, נקווה שנעבור בשלום את הגשמים הבאים.

יהיו פה מגרשים קטנים, קטרגל וכדורסל, זה מוכרח להיות, יש בשם בית קפה מסעדה באמצע הפארק, שיהיה למשפחות לבוא, תוכלו לבוא והילדים יוכלו לשחק.

אלי לוי:

אי אפשר לעשות שם פינת חי?

ראש העירייה:

יש שם פינת חי, נשאל את הציבור אם הוא רוצה, לגבי התוכן בפנים אנחנו נשאל את הציבור, ניתן להם את ההצעות.

לירן יגודה:

אולי תיקח את האוטובוס ותשים אותו בפנים.

ראש העירייה:

זה ייצא למכרז ומי שיזכה יפעיל אותו.

לירן יגודה:

אני אומר כדי לפנות אותו, הריח יש לנו בעיה לפנות אותו בתור עירייה.

ראש העריייה:

בית המשפט החליט שאי אפשר לגעת בו. את האוטובוס לא נשים אבל אנחנו לא יכולים לתת לו, צריך יהיה להוציא את זה למכרז ומי שיזכה, יזכה. אבל זה יהיה הבסיס. ואת כל התוכן אנחנו נכניס לשיתוף הציבור ונשאל את הציבור מה הוא רוצה, ואנחנו נעשה מה שהציבור רוצה. בסוף הציבור יודע מה הוא צריך והבסיס, מה שיהיה זה המגרשים הקטנים, קטרגל וכדורסל, יהיה שם תיאטרון קטן והבית קפה-מסעדה, הבסיס הזה יהיה בכל מקרה וכל היתר ניתן לבחירת הציבור.

שחר רובין:

אפשר לעשות שם בית קפה של נוער, כמו שיש בפנאי, שהנוער יפעיל אותו וההכנסות יחזרו לעירייה, לקחת מישהו כמו ארומה ולעשות אולי שיתוף פעולה.

ראש העירייה:

זה כבר תוכן מה לעשות בתוך הבית קפה, אנחנו בונים את המבנה ואחר כך בכל מקרה זה יצא.

35

שחר רובין:

ולגבי המוביל, אני חושב שצריך לעשות שיחה עם רז.

ראש העירייה:

אני חושב שעם רז יהיה יותר שיתוף פעולה מאשר קודמו והוא גם יבין את צורך.

אלי לוי:

מה יהיה עם מגרש הכדורגל הגדול?

ראש העירייה:

הוא יתבטל, יהיו מגרשים קטנים.

אלי לוי:

אני יודע שהדשא שם עלה קרוב ל-10 מלש"ח ויש 10 שנים אחריות, אולי אפשר לעשות בו שימוש למגרשי כדורגל קטנים, חבל על הכסף.

ראש העירייה:

זה לא דשא, זה סינטטי.

עמוס לוגסי:

הוא מתכוון להעתיק את הדשא עצמו.

ראש העירייה:

אנחנו נבדוק אבל כמו שאני מכיר, ברגע שפירקת תזרוק, זה יעלה יותר בזול מאשר לעשות חדש.

שחר רובין:

היה פרויקט אצל יוסי בזמנו לפני שנים, שהפארק הזה ימשיך את הפארק החדש איפה שהבסיס הצבאי, כי הולך להיות שם גם פארק.

ראש העירייה:

עם אגן השהיה לשיטפונות. זה עכשיו בתכנון.

לירן יגודה:

צריך לעשות תכנון שיהיה אפשר בעתיד לחבר ביניהם.

ראש העירייה:

אבל שם הולך להיות משהו אחר לגמרי, שם הולך להיות פארק, פה הולך להיות פארק ספורט ממש לפעילות ספורט. ירצו קיר טיפוס, נינג'ה לקטנים או גדולים, שיגידו מה רוצים.

עו"ד דפנה קירו כהן:

התכנון היה לעשות שיתוף ציבור במקום עצמו אולם בגלל הקורונה אנחנו נמיר את זה לזום אבל בחלוקה לאוכלוסיות יעד, גם לנוער, גם לצעירים וגם לאזרחים ותיקים. המטרה של המקום הזה זה לתת באמת את המיקום של הספורט, אבל לכל טווח הגילאים, כפארק עירוני פתוח, פשוט ומזמין לכולם. איזה בדיוק מתקנים, 36

כמה, איך ובאיזה הרכב, שואלים את הציבור. קריטי מבחינתנו לבצע פארק שישמש את התושבים שלו ולא משהו אחר ולכן שיתוף הציבור פה הוא עם חברה מקצועית לאורך כל הדרך.

עמוס לוי:

מה לגבי עלות הפרויקט?

ראש העירייה:

כ-30 מלש"ח.

לירן יגודה:

אי אפשר להביא מהטוטו תקציב או ממישהו אחר?

ראש העירייה:

אנחנו ברמה סוציואקונומית ,8 אנחנו לא מקבלים מהם כלום. זה באמת עסק מאוד רציני, לא פשוט. זה פרויקט ברמה אסטרטגית לשנים.

פנינה זיו:

תוך כמה שנים זה יהיה מוכן?

ראש העירייה:

המהנדסים אומרים 3 שנים אבל אנחנו נגמור את זהה קודם.

עו"ד דפנה קירו כהן:

ב-1.12 מתחיל שיתוף ציבור.

שאול רומנו:

אחרי שיתוף ציבור זה יגיע אלינו?

ראש העירייה:

בוודאי, אחרי שיגידו יהיה תכנון מפורט ואז זה יבוא גם לועדת בניין עיר.

שאול רומנו:

אני מדבר אלינו כמועצה.

שחר רובין:

לאן מעבירים את החיות, החיות כבר הועברו משם?

ראש העירייה:

החיות ישנן. התוכנית היתה, כשאני קיבלתי אותה, להקים גן חיות שמה, שהשקיעו כבר 1.25 מלש"ח.

והתוכנית היתה להשקיע עוד 4-5 מלש"ח בגן חיות. זה אנחנו עצרנו, מה שיש שם מסודר גם נשאל את הציבור אם הוא רוצה את זה או לא.

שחר רובין:

אבל לרגע זה?

ראש העירייה:

יש שמה חיות.

37

שאול רומנו:

אני מבקש שאחרי שתעשה שיתוף ציבור, להביא את זה למועצת העיר, שאנחנו נשמע מה הציבור רוצה.

ראש העירייה:

בוודאי.

עו"ד דפנה קירו כהן:

אנחנו נציג את התוכנית, אין בעיה.

ראש העירייה:

אין בעיה, אחרי השיתוף ציבור יגמרו המתכננים וזה יובא להצגה לפה, אנחנו לא מסתירים את זה.

אלי לוי:

אתם הולכים לעשות רשימה של דברים שמציעים?

ראש העירייה:

כן, אנחנו נותנים רשימה.

עו"ד דפנה קירו כהן:

אז הסעיף הוא לידיעה ואחרי שזה יתגבש אנחנו נביא את זה מסודר.

38

סעיף 6 – אישור החלטת ועדת היתר עבודות חוץ מיום 22.10.20

39

עו"ד דפנה קירו כהן:

יש מספר עובדים שלשם צנעת הפרט לא פירטנו את שמם המלא, שמבקשים לעבוד בעבודה נוספת אחרי שעות העבודה. הועדה בחנה שאין ניגוד עניינים.

שחר רובין:

מי יושב בועדה הזאת?

עו"ד דפנה קירו כהן:

אני, היועצת המשפטית, מנהלת משאבי אנוש וגזבר, זו ועדה מקצועית לחלוטין.

לירן יגודה:

יש עובדים שלא אושרו?

עו"ד דפנה קירו כהן:

בוודאי, מי שלא אישרנו, לא הבאתי לפה. אם העבודה המבוקשת היא בניגוד עניינים, למשל עם גוף שיש לו קשר מסחרי עם העירייה ועלול לייצר ניגוד עניינים או אם מדובר בעבודה שמתבצעת בשעות העבודה, או אם אני חושבת שיכול להיות איזשהו ניגוד בתחום העיסוק, כמו לדוגמא עובדת סוציאלית שרוצה לתת מענה לתושבים שהיא מטפלת בהם וכו', יש מקרים כאלה לא רבים ואותם אנחנו לא מאשרים. מה שאני מביאה לפה זה רק כאלה שמצאתי שאין ניגוד עניינים, שזה לא בשעות העבודה ואני אומרת לכם כמדיניות, אם אנחנו יכולים לאפשר לעובדי עירייה להרוויח את הכמה שקלים בנוסף במשכורת הלא מאוד גבוהה, אנחנו בשמחה מאשרים.

שחר רובין:

אני לא חושב שצריך להסתיר את השמות מנבחרי ציבור, זה לא כמו ועדת הנחות שזה לא נעים.

עו"ד דפנה קירו כהן:

יש פה לא רק נבחרי ציבור, הרשימה המלאה אצלי ואם מישהו רוצה לעיין, אין שום בעיה.

ישנה גם בקשה אחת להתנדבות.

אני מבקשת את אישורכם לועדת היתרי חוץ מיום 22.10.2020 בהתאם לרשימה שהוצגה.

בעד: פה אחד.

החלטה: מחליטים פה אחד לאשר את המלצת ועדת היתרי עבודות חוץ מיום 22.10.2020 ולאשר את

הבקשות של העובדים וכן את הבקשה להתנדבות כמפורט בפרוטוקול הועדה.

40

סעיף 7 – אישור ועדת הארכת שירות מיום 22.10.2020

עו"ד דפנה קירו כהן:

אישור ועדת הארכת שירת מיום ,22.10.2020 מדובר ב-4 עובדים מעל גיל 70 שמבקשים הארכת שירות בתפקיד שלהם בעירייה, כמפורט בטבלה שצורפה לסדר היום.

41

אנו שומרים בכוח על כל מי שמסכים להמשיך בתפקיד וזו הזדמנות לברך את מועדונית נווה יהודה שמצאה את המיקום החדש שלה ואחרי הרבה מאוד שנים עברה מממבנה מחסן קטן לבית לתפארת ואני אומרת בשם הילדים, גם לסגנית ראש העיר וגם לראש העיר, שאפו על המהלך הזה.

היועצת המשפטית נתנה את התייחסותה והתירה לעובדים להגיש אישור רפואי כללי המאשר שאין ממצאים חריגים .

הוועדה ממליצה לראש העיר לאשר את הבקשות של העובדים הנ"ל.

אלי לוי:

אני יודע שהיו עוד עובדים שביקשו הארכה ולא אישרו להם, אני מסכים עם זה שלא צריך לאשר להם. יכול להיות מצב שאלה שאישרתם אותם, זה אולי משהו שלא נראה כלפי הציבור פר שאחד אושר ואחד לא ולכן אני חושב שצריך להפעיל שיקול דעת בנושא הזה.

עו"ד דפנה קירו כהן:

יש שיקול דעת ולכן יש ועדה מקצועית שבוחנת. מדיניות ראש העיר בגדול היא לא לאשר. אתה רואה שמהעובדים שיש פה, הם מאוד נקודתיים וכל אחד הוא בתחום ספציפי ומתוך צורך מאוד ספציפי למה בתפקיד הזה אנחנו רוצים להשאיר. לדוגמא, למצוא היום מהנדס לאגף הנדסה כמעט בלתי אפשרי, אנחנו יוצאים למכרז אחרי מכרז וכמעט לא מצליחים לאייש. הצורך הוא צורך נקודתי ועירוני ולא בגלל הבן אדם ולכן הועדה היא ועדה מקצועית שבוחנת את הצורך העירוני ואז אנחנו ממליצים לראש העיר ולכם אם כן או לא להאריך.

מי בעד?

בעד: פה אחד.

החלטה: מחליטים פה אחד לקבל את המלצת ועדת הארכת שירות מיום 22.10.2020 ולאשר את

הבקשות של העובדים להארכת שירות כמפורט בפרוטוקול הועדה.

42

סעיף 8 – אישור החלטת ועדת מלגות יום 22.10.2020

עו"ד דפנה קירו כהן:

אישרנו את הקריטריונים למלגות וכזכור, בגלל פר"ח היינו צריכים לפרסם בספטמבר, אכן פרסמנו ואתם יכולים לראות מה קרה בעידן הקורונה והקפיצה המשמעותית שגילינו זה כמות הבקשות שקיבלנו לבקשה למלגת פר"ח. כתוצאה מכך ראש העיר ויו"ר ועדת המלגות החליטו לפנות לפר"ח לבקש להגדיל את ההקצבה. צריך להבין שעל כל 1,000 ₪ שאנחנו שמים, מלגת פר"ח היא 9,000 ₪. לשמחתנו פר"ח אישרו את זה ואני רוצה לאשר איתכם את הפרוטוקול של ועדת המלגות מיום 22.10.2020 עם 3 אלמנטים מרכזיים:

1. הוגשה בקשה תוספת של 20 מלגות לפרויקט פר"ח עלות הרשות (20,000 ₪ מאצ'ינג ו 10,000 ₪

שכר רכזת לשנה – כ-30,000 ₪ רשותי).

2. אושר 2 הסטודנטים שאינם תושבי נס ציונה (מתקן מלגות פר"ח).

3. אושר 15 מלגות לנשים "צעד ראשון לתואר ראשון" – 2,500 ₪ תמורה 15 שעות שנתיות.

פנינה זיו:

צעד ראשון לתואר ראשון – זה מיועד לנשים מעל גיל ,30 שלא היתה להם הזדמנות לעשות תואר ראשון.

אלי לוי:

אני חושב שצריך להמליץ לסטודנט שיעבוד עם משפחה אתיופית ופה לתת לו כסף. דבר שני, אני אומר את זה לשאול וגם לראש העיר, בישיבה הקודמת היה דבר מדהים, עלו לבמה ראש העיר, שאול וכל הסטודנטים.

היחידים שלא עלו לבמה זה חברי הפנל שנתנו את הכסף. זה נראה לכם הגיוני?

עו"ד דפנה קירו כהן:

אני מקבלת את ההערה, היא במקומה ורשמנו בפנינו.

מי בעד?

בעד: פה אחד.

החלטה: מחליטים פה אחד לאשר החלטת ועדת מלגות מיום .22.10.2020

43

סעיף 9 – פרוטוקול ועדת הנחות – נזקק מיום 9.9.2020 ומיום 21.10.2020

עו"ד דפנה קירו כהן:

פרוטוקול ועדת הנחות – נזקק מיום 9.9.2020 ומיום 21.10.2020 מונח על שולחן הועדה.

כנתון אחד, ביחס למסלול הירוק, ההצבעה שהחלטתם עליה באוגוסט, שבמסגרתה אפשרנו לתושבים שנפגעו כלכלית ממשבר הקורונה להגיש בקשה להנחה בשיעור של %15 עד %30 בהתאם למצב, הגיעו לגבייה 168 תושבים בבקשה להנחה, 163 מהם עמדו בקריטריונים, כי הם באמת היו קריטריונים די מרחיבים, 5 תושבים לא עמדו וסכום ההנחה הכולל שניתן במסגרת וכבר ניתן לחשבונות הבנק של התושבים האלה עומד על כ-

65,000 שקלים. מעבר לזה כל הפרטים נמצאים אצל ערן.

פנינה זיו:

זה פחות ממה שהערכתם, הייתם נותנים ל-5 הנוספים.

עו"ד דפנה קירו כהן:

לא ניתן לתת למי שלא עמד בקריטריונים שאישרתם.

סמדר אהרוני:

אני מבקשת להחמיא ליו"ר הועדה, אלי לוי, הוא עושה עבודה מצוינת, זו לא ועדה פשוטה והוא עושה עבודה מצוינת ומגיע לו כל הכבוד.

אלי לוי:

כל הועדה עצמה, גם לסמדר שמשקיעה ואני רוצה שתדעו לגבי הועדה הזאת, היא לא ועדה קלה, אתה שומע צרות ובעיות של אנשים ואתה המום. אני רוצה בהזדמנות הזאת להגיד גם לסמדר וגם לשולמית וערן ואילן קדוש וכל חברי הועדה, ישר כוח.

סכום הפשרה לתשלום	תאור הבקשה / החייב		תאריך		סכום החוב	מהות החוב		שם		מס'
			אישור					המשלם
			בועדות					בר"ת
₪63,440	בבחינת מכלול ההיבטים הכלכליים ומצבה הרפואי של אחת היורשות , ולאור הקושי להיפרע ממלא החוב. ממליצים על הסדר לפיו ישולם קרן בלבד בסך 34,917 ₪ בתוספת %50 מההצמדה בסך 28,582 ₪ ויתרת החוב תימחק	ועדת בחינה 29.9.2020 ועדת הנחות 21.10.2020			₪452,543	ארנונה, מים, מכון טיהור היטל שמירה והוצאות אכיפה	ר.ע			1
₪167,562	בבחינת מכלול ההיבטים המשפטיים וכן המשמעות המשפטית של עומק החוב ומצבו הכלכלי של החייב, מתבקשת המסקנה שיהיה קושי להיפרע ממלא החוב לפיכך ממליצים על הסדר לפיו ישולם קרן בלבד בנושא 3 בסך 167,562 ₪ ויתרת החוב תימחק	ועדת בחינה 29.9.2020 ועדת הנחות 21.10.2020			₪755,726	ארנונה,מים, היטל שמירה, חינוך (51,750 ₪ ) והוצאות אכיפה	מ.ש.א			2
₪231,002					₪ 1,208,269					סה"כ

44

סעיף 10 – אישור ועדת הנחות להסדרי פשרה מיום 21.10.2020

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן:

אנחנו מבקשים לאשר שני הסדרי פשרה, אנו רושמים את השמות בראשי תיבות מצנעת הפרט, כדלהלן:

מי בעד?

בעד: פה אחד.

החלטה: מחליטים לאשר פה אחד את המלצת ועדת הבחינה מיום 29.9.2020 והמלצת ועדת הנחות

מיום 21.10.20 להסדרי הפשרה לפי סעיף .339

45

סעיף 11 – אישור פרוטוקול ועדת שמות מיום 20.10.2020

(סעיפים ,1 ,2 ,3 )5

עו"ד דפנה קירו כהן:

מפרוטוקול שנשלח אליכם, את סעיף מס' 4 אנחנו לא מעלים להצבעה.

1. מחליטים להמליץ למועצה על קריאת שם השכונה שבתחום תכנית נס/ 126 א: "נחלת ראובן" וכן

לקרוא ל - 3 רחובות הכלולים בתכנית זו והמסומנים בתשריט המצ"ב ע"ש: פייגה לרר, גולדה

מילוסלסקי, פנינה פצ'ורניק, כמסומן בתשריט.

בהתאם לחוק ולפרוצדורה הנוהגת, אחרי שהועדה ממליצה, אנחנו פונים למשפחה ומבקשים את אישורם, כך נהגנו וקיבלנו כמובן בשמחה את האישור של המשפחות להמלצה הזו.

2. מאשרים פה אחד להמליץ למועצה על קריאת בי"ס אנתרופוסופי על שם הנשיא חיים הרצוג. קיימת

פנייה אל משפחת הרצוג ואישור מהם.

3. מאשרים להמליץ למועצה על קריאת בי"ס פארק המדע על שם יצחק נבון.

קיימת פנייה אל קרן יצחק נבון, אולם טרם התקבלה הסכמתם לשם המדוייק –הם מבקשים שיהיה :

פארק המדע יצחק נבון.

4. מאשרים פה אחד להמליץ למועצה לבטל שמות הרחובות בתחום תכנית נס/ 130 ב ותכנית נס/ 134

(שעדיין לא בתוקף). מדובר ברחובות שלא נסללו ו/או לא נבנה בהם בנין אחד, ושלא הושלם הליך

אישורם.

המלצת הועדה מועברת לידיעת נציגי המשפחות ולאישורם.

סעיף ,5 שהוא 4 בפרוטוקול המקורי, על הנצחתו של רע"ה לשעבר יוסף שבו ז"ל, בהתאם לנוהל והחוק, עם המלצת הועדה פנינו למשפחה באמצעות חבר המועצה שאול רומנו, שפנה למשפחה עם ההמלצה ואני רוצה להקריא לכם את המכתב שהוא החזיר אלינו, לאחר שהוא היה בדין ודברים עם המשפחה והוא שלח את המכתב הבא:

46

הבקשה הגיעה לראש העיר וראש העיר קיבל את הבקשה וגם השיב במכתב לגב' ורדה, שהוא מודיע לה שהוא נענה לבקשה, מוריד מסדר היום ומזמין את המשפחה לשיח משותף כדי למצוא ביחד מתווה הנחה שיהיה מקובל על כל הצדדים ולאחר אני מבקשת את אישור הפרוטוקול ללא סעיף ,4 בהתאם לבקשת המשפחה, כאמור.

47

שחר רובין:

אנחנו מתנגדים בגלל שאנחנו חושבים שבית ספר פארק המדע אמור להיות על שם יוסי שבו ודבר שני, אם תחלקי את הסעיפים, אנחנו גם נצביע בעד חלק מהסעיפים, אז לשיקולך.

ראש העירייה:

אנחנו מעלים להצבעה את הפרוטוקול.

טלי חייט אבירז:

ללא קשר היותי מיודדת עם משפחת הרצוג, למה היה לכם כל כך חשוב להוסיף את השם חיים הרצוג לשם בית הספר?

ראש העירייה:

באחת הפגישות שלי עם בוז'י הוא ביקש ממני את זה אישית.

לירן יגודה:

בוא נגיד שאנחנו לא קוראים את בית הספר פארק המדע על שם יוסי שבו, למה דחוף לשים שם אחר שם?

ראש העירייה:

גם פה היתה פניה אישית.

לירן יגודה:

ראש העיר, יש נראות לדברים. הבקשה של המשפחה, אנחנו מביני מאיפה היא הגיעה ולמה והכל, אני חושב שבשלב הזה, אולי גם בעוד שנה, שנתיים, שלוש, אולי בינתיים לא ננציח את שמו של יוסי שבו, אבל אני חושב שזה לא נכון. יש נראות לדברים ואני חושב שהמינימום שאנחנו יכולים לעשות בתור חברי מועצה ובתור ראש עיר להשאיר את הדברים כמו שהם ולהניח לזה ואולי להוריד את הלהבות בעיר מכל הסיפור הזה שקרה. אולי פעם הבאה נצביע כדי שזה היה פה אחד וכדי שלא תרגיש איזושהי משפחה, בוודאי משפחת שבו, נפגעת כי אף אחד לא היה רוצה, יושבת פה הגב' קרופסקי מאחורינו, אף משפחה לא תרצה שההנצחה תהיה כפי שהיא מתבצעת היום. זה צריך להיות בהסכמה. בואו נעשה את זה כמוש צריך.

ראש העירייה:

אני שלחתי מכתב לפי הפרוטוקול שזאת ההחלטה, את המכתב לקח שאול במו ידיו למשפחה, המשפחה יפתה את כוחו לכתוב שמורידים את זה מסדר היום וכולם ידעו שהסעיפים ישנם ואני שלחתי מכתב בחזרה.

לירן יגודה:

אני אומר שבואו נשאיר את נושא של בית הספר ולא נצביע עליו.

ראש העירייה:

אנחנו לא מורידים מסדר היום.

עברנו את התהליך, הלהבות ירדו, יהיה שיח ודיון ואנחנו סומכים על שאול.

48

אלי לוי:

אני לא חושב שאתה צודק, ראש העיר, שאול בכלל לא נציג המשפחה. ורדה אמרה לי שהיא לא מינתה אותו לזה.

שחר רובין:

אתה לא חייב לעשות את זה עכשיו.

ראש העירייה:

זה כבר סוכם עם המשפחות המונצחות.

עברנו כבר את התהליך ומה שנאמר נאמר ומה שנכתב נכתב והצלחנו בעזרתו של שאול להוריד את הלהבות ולסדר את העניינים. היו פה לא מעט אנשים שניסו לעשות את זה ולא הצליחו, מה ששאול עשה והיום העסק רגוע. היה דיבורים למה כן ולמה לא, יש נוהג בנס ציונה, יש מסורת, אני לא רוצה לפתוח את זה כאן, כי אנחנו סגרנו את זה כבר ואין שום סיבה עכשיו, כל דבר שנעשה ידליק את הלהבות בחזרה.

שחר רובין:

אני לא בעד להדליק את הלהבות אבל אני חושב שדיון במועצה לגבי יוסי שבו, חייב להיות.

ראש העירייה:

יהיה אחרי שיהיה דיון עם המשפחה.

שחר רובין:

אבל ברגע שאתה סוגר את הבית ספר, סגרת את הדיון.

ראש העירייה:

הדיון היה בועדת שמות וזה בא להצבעה, אני מציע להעלות להצבעה. ההתכתבות היתה הלוך וחזור מסודרת וזהו.

שחר רובין:

שמואל, אתה סוגר?

ראש העירייה:

נכון, אני סוגר.

אני כתבתי לורדה כדלקמן:

"ורדה שלום, ברצוני להדגיש בפניך את כוונתי להנציח את פועלו של ראש העיר לשעבר, יוסף שבו, בדרך מכובדת. זו הסיבה שהנושא עלה בועדת השמות והצעת ההנצחה הראויה כפי שהוצעה והובאה בפניך. השבוע קיבלתי את תשובתך להצעה ואבקש להודיעך כי אכבד את בקשתך ואוריד מסדר היום של מליאת העיר את נושא הנצחתו של יוסי ז"ל.

עם זאת, ומאחר ועניין ההנצחה מתבקש ונדרש, ברצוני להציע כי תיקבע פגישה על מנת לנסות יחד להגיע למתווה הנצחה אשר מקובל על כל הצדדים.

49

חרף כל הקשיים, הדברים הקשים והטענות שהושמעו בהקשר זה, חלקם הגדול הוצא מהקשרו וחבל שכך.

אני חש חובה ציבורית ואישית שנמצא פתרון הולם, שיכבד את יוסי שבו". ובזה בא לציון גואל ואנחנו נעשה את זה.

שחר רובין:

אתה יודע כמה בית הספר הזה היה חשוב ליוסי שבו.

אלי לוי:

שאול, איך אתה מסכים לזה בכלל? אני לא קיבלתי ממנו כלום כלום כלום, לא קיבלתי ממנו, אני אומר רק דבר אחד, האיש הזה היה לו לב ככה, כשאני הייתי בריב הכי גדול איתו, פי מאה יותר מאשר עם ראש העיר הזה, אחרי שלושה ימים סגרנו את הריב, הוא בא קרא לי, חיבק אותי, אמר לי אלי, היה נותן 100,000 שקל כסף לדתיים חוץ ממה שהוא נתן בתקופה האחרונה. זה אדם שאני מכיר לו טוב גם עוד מאתיים שנה בקבר. ואתה היית צריך להיות ראשון שמגיע לו. אתה ושולי, תתביישו לכם.

שאול רומנו:

לא, אני לא מתבייש.

אלי לוי:

20 שנה נתן את הנשמה בשבילכם. אתה ושולי, התחבא בבית שלו. חארטה בארטה. שאול, אני פגוע ממה שאתה עושה.

שאול רומנו:

אני הוזמנתי לועדת שמות ושמעתי את הדברים ותאמין לי שהאיש הזה היה יקר לי יותר מאשר לך.

ראש העירייה:

הכל נבחן ונקבע, זהו, תצביעו נגד.

מי בעד אישור פרוטוקול ועדת השמות?

בעד: שמואל בוקסר, סמדר אהרוני, נאור ירושלמי, גיל אנוקוב, מאיה פז שקולניק, עמוס לוגסי, רמי סקליטר, שאול רומנו.

נגד: שחר רובין, לירן יגודה, טלי חייט אבירז.

נמנעים: אלי לוי, פנינה זיו.

החלטה: מאשרים ברוב קולות את המלצת ועדת שמות מיום 20.10.2020 (סעיפים ,1 ,2 ,3 .)5

פנינה זיו:

הלהבות בעיר זה לא בגלל האופוזיציה, אני חושבת שצריך לטפל בזה אחרת ומשום מה זה לא מטופל כמו שאתם רגילים לעשות, אתם עושים דברים בצורה מדהימה וזה תפוח אדמה מאוד לוהט. אני מבקשת שזה יטופל בצורה מקצועית, כמו שאתם יודעים לעשות.

50

אני מעריכה כל מילה שכתבת במכתב, ואני רוצה לומר, זה שמחלת על כבודך ובאת לקראת אנשים בצערם, אני מאוד מעריכה את זה ועם זאת, החוב המצפוני שלי והחברי שלי כלפי יוסי שבו, אני לא יכולה להרים את היד.

ראש העירייה:

את ראית, אנחנו הולכים לשמה. שאול מקובל על כולם ועובדה שהגענו למה שהגענו ועכשיו נגמר הסעיף הזה.

אלי לוי:

אני רוצה לומר בלי להתלהם, קודם כל אני מעריך לגבי המכתב והנכונות שלך ואני מאמין במאה אחוז, אני מכיר אותך, שכל מה שאמרת אמרת מכל הלב אבל אני אומר את זה באופן אישי, כואב לי, למה כואב לי? אני לא קיבלתי ממנו כלום, לא קיבלתי לא משרות ולא שום דבר ממנו. האיש הזה היה לו לב רחב לתת לכולם ולדתיים הוא נתן באופן ממש שלא היה בחיים. אני חושב, בגלל שהאיש הזה עשה כל כך רבות לטובת העיר ולטובת הרבה אנשים פה, אנחנו צריכים לכבד את האיש הזה אחרי מותו.

ראש העירייה:

זה מה שאנחנו הולכים לעשות.

שאול רומנו:

הנושא הזה הוא מאוד רגיש ואני חושב שלי יש הערכה רבה למי שהלך וגם לכם, כי עבדנו ביחד, אבל בסך הכל הכללי, הציבור והנושא שהעלו אותו דרך התקשורת והמדיה, וגם אנשים שאולי רצו לעשות מזה הון פוליטי, הגיעו לרמות, שתבינו לאן זה הגיע, שורדה התקשרה אלי, עוד לפני המכתב שקיבלתי מראש העיר ולפני הועדה, שהיא מבקשת שאני אפנה לראש העיר להוריד את נושא של ההנצחה מסדר היום. היא ביקשה ממני, לא מכם.

פנינה זיו:

אנחנו יודעים, כולנו קיבלנו את המכתב.

אלי לוי:

ורדה אמרה לי בפירוש שאתה לא הנציג שלה, וורדה, מה שהיא אמרה לך, היא אמרה לנו, שתדע.

שאול רומנו:

אוקי, ורדה צלצלה אלי אישית וביקשה, לפני המכתב, ביקשה ממני שאני אבקש, בגלל שבתקשורת, ואם אתם זוכרים שמישהו ענה בתקשורת בפייסבוק והוא כתב שצריך להנציח את יוסי שבו עם דף על עץ או על עמוד חשמל והנכדה שלה כל כך נפגעה מההתייחסות לסבא וגם האחרים, אז היא כבר התחננה וביקשה בכל פה ולשון שנעשה כל מאמץ להרגיע, להוריד את הנושא מסדר היום בעיר הזאת, כי זה עבר את הקווים האדומים.

אתה לא רואה פייסבוק אולי אבל בפייסבוק שמו פסל של יוסי שבו בכיכר העיר. אתה מבין לאן זה הגיע?

לרמות שזה בושה.

אלי לוי:

זה חארטה בארטה של כמה אנשים. עזוב את החארטה בארטה הזו, שאול, אנחנו לא קונים את זה. תגיד לי, איך יכול להיות שהוא היה ראיס פה בעיר עשר שנים, אף אחד לא התמודד מולו, סתם ככה? איזה פסל?

51

שחר רובין:

שמונה מנדטים, מספיק, די.

אלי לוי:

עזוב שאול, עזוב אותנו עם הפוליטיקה, נשמה.

שאול רומנו:

אבל עכשיו כל נושא ההנצחה, זה ברור שצריך לעשות את זה בתיאום עם המשפחה וגם כשהייתי בועדה, הבאתי את זה לראש העיר, את החוק ואין מחלוקת.

שחר רובין:

כן, אבל אתה סוגר את הדלת ברגע שאין את הבית ספר.

ראש העירייה:

הצבענו, תודה. סעיף הבא.

52

סעיף 12 – מינוי דירקטורית לתאגיד מי ציונה בע"מ – עובדת עירייה

הילה קרופסקי יצאה מהישיבה בשל חשש לניגוד עניינים

עו"ד דפנה קירו כהן:

הילה קרופסקי נכון היתה דירקטורית בתאגיד מי ציונה כדירקטורית חיצונית ואנחנו מבקשים להשאיר אותה, רק להמיר את הפוזיציה שלה להיות דירקטורית כעובדת עירייה, זה עולה בקנה אחד עם ההרכב שנדרש בתוך החכ"ל, אישה, דח"צית, עובדת עירייה ואנו נדרשים לצורך כך להתחיל את כל התהליך מההתחלה ואנחנו מבקשים לאשר את מינויה בכפוף לאישור ועדת המנויים.

אלי לוי:

מה זה ייתן לנו?

עו"ד דפנה קירו כהן:

זו ההקצאה אנחנו צריכים לתת. היא פשוט עושה את זה היום, אז היא תמשיך לעשות את זה.

מי בעד?

בעד: שמואל בוקסר, סמדר אהרוני, נאור ירושלמי, גיל אנוקוב, טלי חייט-אבירז, לירן יגודה, מאיה פז-שקולניק, עמוס לוגסי, פנינה זיו, רמי סקליטר, שאול רומנו, אלי לוי.

נמנע: שחר רובין.

החלטה: מחליטים ברוב קולות לאשר את מינויה של הילה קרופסקי כדירקטורית לתאגיד מי ציונה בע"מ

כעובדת עירייה, בכפוף לאישור ועדת המנויים.

53

סעיף 13 – אישור פקח שיטור

עו"ד דפנה קירו כהן:

מבקשת לאשר פקח שיטור דקל מילאן ת.ז. **********, קיים אישור להיעדר ניגוד עניינים ור.פ והוא כשיר.

מי בעד?

בעד: פה אחד.

החלטה: בהתאם לסמכותנו לפי סעיף 264 ()1 לפקודת העיריות, מחליטים להסמיך את דקל מוליאן ת.ז.

**********,כפקח עירוני להשתמש בסמכויות הניתנות לשוטר על פי פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר

וחיפוש) (נוסח חדש) התשכ"ט-,1969 בנוגע לעבירות על חוקי העזר העירוניים והחוקים המפורטים

בתוספת השלישית לחוק בתי המשפט ( נוסח משולב) התשמ"ד-1984

54

סעיף 14 - עדכונים

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן:

שטחים משותפים – תובענה יצוגית.

אנחנו מנהלים בבית המשפט כמה תובענות ייצוגיות נגד חיוב שטחים משותפים. להזכירכם, העירייה חדלה מחיוב שטחים משותפים בשל תובענה ייצוגית שהיא קיבלה בשנת ,2011 ומאז ולאור שינויים בפסיקה ופסקי דין של בית המשפט העליון, העירייה חזרה וחייבה בגין שטחים משותפים החל משנת .2017 אנחנו על זה קיבלנו תובענה ייצוגית ולאחר מכן כל שנה תובענות המשך שמתייחסות לכל שנה ושנה, ,2018 2019 ו-

.2020 היינו בדין ודברים עם התובעים ואף הגענו לפשרה, בהמלצת בית המשפט, שהמליץ לצדדים להגיע לפשרה והצגנו אותה לפניכם, לפיה אנחנו נחייב %45 מהשטחים המשותפים ואנחנו נחדל ונשיב לגבי חיוב של %55 מכלל השטחים המשותפים, דא עקא שהמתווה הזה של הפשרה כפי שהושג בין הצדדים, בהמלצת בית המשפט, לא קיבל את הסכמת היועמ"ש לממשלה, שעל פי החוק צריך לתת את הסכמתו. לאור זאת, גם התובעים חזרו בהם מהפשרה ואנחנו ממשיכים את ההליך בבית משפט.

שאול רומנו:

למה היועמ"ש לממשלה לא קיבל?

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן:

לטענת היועמ"ש לממשלה, העירייה לא היתה יכולה לחזור ולחייב לאחר שהיא חדלה ב-.2011 אנחנו חולקים על העמדה הזאת.

שחר רובין:

מה זה אומר מבחינה כספית?

55

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן:

אנחנו חושבים שהעירייה יכולה לשנות את עמדתה, גם לאחר הודעתה על חדילה, במיוחד כאשר יש הלכה חדשה של בית המשפט העליון בסוגיה ואולם היועמ"ש לממשלה חשב אחרת, הפשרה לא אושרה ואנחנו ממשיכים את ההליכים. המשמעות היא שאנחנו מנהלים את התובענות הייצוגיות האלה שטוענות לחדילה ולהשבה לגבי שנת 2017 ואילך, עד לפסיקת בית המשפט.

גיל אנוקוב:

מה שמצער אותי, שאני שאמרתי בישיבה בנוגע להמשך החיוב התברר כנכון. אני אמרתי שלא צריכים לחייב.

וזה בלי להיות משפטן.

ערן לבב:

אנחנו ממשיכים לחייב.

שחר רובין:

אנחנו ממשיכים גם עכשיו?

ראש העירייה:

בוודאי. אם נפסיק לחייב אנחנו מפסידים אוטומטית במשפט.

לירן יגודה:

ברגע שאתה מפסיק לחייב בתור עירייה, אתה מודה, זו הודאה לכל דבר ועניין.

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן:

אנחנו חושבים שזה לא דבר של מה בכך, שבית המשפט העליון פוסק הלכה ועיריות אחרות מההלכה הזו מתנהלות, אז אין סיבה שעיריית נס ציונה לא תיקח את הלכת בית המשפט העליון ותפעל לפיה. הרי הלכת בית המשפט לא סתם יצאה כך, מפני שבית המשפט העליון אמר שעיריות לא צריכות לפתוח אחורה צווים ישנים ולפשפש בהוראות הצו שלהן ועל סמך זה להשיב ולנהל אחרת את כל התקציב, הרי בית המשפט אמר את דברו, אז למה שעיריית נס ציונה לא תבוא ותטען שהיא יכולה להמשיך ולחייב?

לירן יגודה:

זה לא יחזיק מים בסוף.

ערן לבב:

החיוב השנתי כ-7 מליון ₪, ההחזר בהתאם להצעת הפשרה שלא אושרה הוא כ- 4 מליון ₪.

ראש העירייה:

עדכון ראש העיר - אני טס לחו"ל. אני נוסע לדובאי משלחת מצומצמת של מרכז השלטון המקומי יחד עם השר לשת"פ אזורי ב-.6-9/12/2020

ב-23.11 יש לנו פתיחה של 3 צמתים עם רמזורים, צומת פיקוד העורף, פעם קראו לזה צומת מאדים אבל ביטלנו את השם והוא צומת פיקוד העורף, צומת אריאל שרון שזה לא נרשם בשום מקום, רק אומרים עליו והצומת של מרגולין מאדים. את כל הרמזורים אנחנו פותחים. אנחנו מזמנים אתכם, מי שרוצה לבוא שירשם.

56

לירן יגודה:

תוציאו הזמנה מסודרת במייל.

ראש העירייה:

תודיעו כי זה קשה, זה בחוץ, אנחנו נוציא הזמנות ואומרים לכם כתזכורת.

לגבי הקורונה, כרגע אנחנו עיר ירוקה, יש לנו משל"ט קורונה, שמטפל בכל העניינים, כולל המתחקרות שמנהלות חקירות לקטיעת שרשרת האפידמיולוגיות עם ההסמכה של משרדה בריאות, הן מכניסות למחשב מי שעובר את התהליך שלכם ונכנס לבידוד. בנוסף, יש שם צוות שמתקשר לבתים של המבודדים ושל החולים כדי לבדוק אם הם צריכים משהו וגם לראות אם הם צריכים משו, מעל 750 שיחות עשו, כרגע אנחנו עם 17 חולים מאומתים. בשבוע האחרון אנחנו מתחילים לטפס.

אלי לוי:

יש טבלה איפה האזורים שנדבקו בהם, כדי להודיע לציבור ששם צריך להיזהר?

ראש העירייה:

בוודאי. כרגע יש 17 בנס ציונה.

פנינה זיו:

זה חודש המאבק נגד אלימות כלפי נשים. ראש העיר בהובלה שלו ובאישור שלו העיר מרושתת במיצגים של למנורות, אתם תראו את זה בשבוע הקרוב, מנורות אדומות ושלטים ענקים שאומרים מה הסימנים להיזהר, יש הרצאות והמון דברים שאני מבקשת שחברי המועצה שתגלו אכפתיות ותיכנסו לחלק מההרצאות כי זה ממש חשוב למי שעוסקים במלאכה. אם נציל נפש אחת, הצלנו עולם מלא.

הישיבה ננעלה

חתימת ראש העיר חתימת מנכ"לית

נס ציונה עיריית נס ציונה

57

נספח 1 – תוכן המצגת של עדי אריכא

רקע: מערכת סולארית בטכנולוגיית PV

• פוטונים המגיעים מהשמש פוגעים בלוח הסיליקון (מוליך למחצה)

• מתחילה תנועת אלקטרונים בזרם ישר.

• הזרם מגיע לממיר שהופך אותו לזרם חילופין ממש כמו שאנחנו משתמשים.

• מספר מושגים:

• קילו-ואט (קו"ט)= ההספק של המערכת. (כמה היא יכולה לייצר)

• קילו וואט שעה (קוט"ש)= האנרגיה שהמערכת מייצרת.

• חברת החשמל משלמת מחיר עבור כל קוט"ש שמיוצר בטכנולגיית PV • יש מספר אסדרות. האסדרה הרלוונטית לנו היא הסדרה תעריפית לגגות עד 200 קו"ט.

58

התקנת מערכות PV על גגות מבני ציבור ומרחבים פתוחים

הזדמנות עבור הרשות

• חיזוק החוסן האנרגטי של הרשות במקרי קיצון ע״י פריסת מערכות סולאריות.

• הכנסה קבועה - הזדמנות ליצור הכנסה קבועה נוספת לרשות לאורך שנים.

• ניצול הזדמנות כלכלית לקירוי- ההכנסה מהמערכות הסולאריות תממן קירוי מרחבים ציבוריים חסרי צל (מגרשי ספורט, חניונים, מדרכות וכדומה)

• אסדרה תעריפית (רישום מוגבל בזמן) תעריף קבוע לכל אורכה של תקופת החוזה (25 שנה) .

בגובה 0.45 ₪ לקוט"ש מיוצר

כללי אצבע כלכליים:

• החזר השקעה כ- 6 -8 שנים (תלוי סוג הגג: בטון, אסכורית וכו').

• שיעור התשואה הוא סביב %.13

• כל קו"ט מותקן מכניס כ800 ₪ בשנה.

הפרויקט הסולארי

פוטנציאל הפרויקט

• חכ"ל נס ציונה בע"מ מובילה את ניהול פרויקט התקנת מערכות PV (סולאריות)על מבני ציבור ומרחבים פתוחים בבעלות העירייה

• בסקר הנדסי שבוצע על ידי החברה הכלכלית באמצעות חב' סביבות פרויקטים, אותרו כ- 45 אתרים:

• 26 גגות מבני ציבור

• 10 קרויים של מגרשי ספורט

• 10 חניונים סולאריים

• סך פוטנציאל סולארי (לא כולל קירוי מגרשים) כ- 4.8 מגה וואט מותקן מתוכנן MWp • סה"כ השקעה בפרויקט כ- 22 מיליון ₪

• סה"כ רווח ישיר (לאחר החזר) כ- 58 מיליון ש"ח • רווח עקיף -הפחתת תחזוקה גגות, חיסכון חשמל, החלפת הצללות, איטום גגות.

מימון הפרויקט

59

• הלוואת מפעל הפיס:

• הלוואה ממפעל הפיס בסך של 7.2 מיליון ₪ בריבית %P-1 לשבע שנים למבנים 1.6 מגה וואט* • ההלוואה תינתן לרשות.

• הרשות תוכל להעביר את הלוואה זו לחכ"ל באמצעות הסכם שיאושר ע"י מפעל הפיס • הלוואה בנקאית:

• יתרת הפרויקט – החברה הכלכלית תממן את הפרויקט בהלוואה מבנק – כ-15 מיליון ₪ (ריבית מוערכת %0.15 -)P

*במסגרת ההקצאה של מפעל הפיס מקסימום רישום למכסה בחברת חשמל 200 KW למבנה מינימום 30 קו"ט

	תרחיש מקסימום-כל			תרחיש סביר-כל			תרחיש מינימום -
	הגגות הקיימים, 10			הגגות קיימים, 2 קירוי			רק גגות קיימים
	קרוי חניונים, 10			חניונים, 2 קרוי			במסלול הלוואת
	קרוי מגרשים			מגרשים			מפעל הפיס
4,800			3,600			1,600				הספק פרויקט
										בקו"ט
22,175,640 ₪			15,479,640 ₪			6,640,000 ₪				השקעה מוערכת
										בש"ח
3,076,273 ₪			2,310,661 ₪			1,027,679 ₪				הכנסה שנה א'
										מוערכת (בניכוי
										הוצאות שנתיות)
										בש"ח
58,878,000 ₪			42,311,000 ₪			18,974,000 ₪				צבר הכנסות בניכוי
										השקעה לא מהוון
										ל25 שנה
2,800,000 ₪			720,000 ₪			0				השקעה מוערכת
										עודפת בקירוי
										חניונים:
										קונסטרוקציה
										הגדלת חיבור
.10 כלל ההשקעה על חשבון היזם. הכנסות מינימאליות			.2 כלל ההשקעה על חשבון היזם. הכנסות מינימאליות			0			כמות קרוי מגרשים	כמות קרוי מגרשים

60

היקף הפרויקט