פרוטוקול ישיבת מליאה 02/2023 לא מן המניין מתאריך 21-11-23

פרוטוקול מליאה לא מן המניין מס' 2-23

מיום שלישי, ח׳ בכסלו תשפ״ד, 21/11/2023

נוכחים:

מר שמואל בוקסר – ראש העיר, גב' סמדר אהרוני – סגנית ומ"מ רה"ע, מר נאור ירושלמי – סגן רה"ע, ד"ר רמי סקליטר, מר עמוס לוגסי, אינג' גיל אנוקוב, גב' פנינה זיו, מר אליהו לוי, מאיה פז שקולניק, מר שאול רומנו

חסרים:

מר אריאל אלמוג – סגן רה"ע, מר שמואל מזרחי, גב' טלי חייט אבירז, מר רביב ורניק, מר שחר רובין משתתפים: עו"ד דפנה קירו כהן – מנכ"לית העירייה, עו"ד שולמית מנדלמן-כהן – היועצת המשפטית לעירייה, ערן לבב – גזבר העירייה, אפרת דמארי – ראש מטה ראש העיר, הילה קרופסקי – דוברת העירייה, עו"ד בת חן פארי סבג – עוזרת ראש העיר, רו"ח שלמה אליהו – מבקר העירייה, ירון לוי –

מנהל אגף בטחון, אל״מ במיל' אופיר כהן – מפקד נפת שפלה.

תוכן

סעיף מס׳ 1 - חרבות ברזל עדכונים. 21

סעיף מס׳ 2 - אישור פתיחה עדכון וסגירת תב"רים. 30

סעיף מס׳ 3 - דיון בדו"ח רבעון .3/2023 37

סעיף מס׳ 4 - עדכון תקציב 2023 הכנסות מתאגיד "מי ציונה" 39

סעיף מס׳ 5 - אישור לפטור מאגרת שילוט לבעלי עסקים אישור הוראת שעה בחוק

העזר נס ציונה (שילוט). 42

סעיף מס׳ 7 - אישור פרוטוקול ועדת הקצאות מיום .16-11-23 49

סעיף מס׳ 6 - אישור פתיחת חשבון בנק עבור בי"ס חב"ד בנים שהוכר ע"י משרד

החינוך ואישור מורשי חתימה. 53

קישור לצפייה ביוטיוב bhZhphv43zY=v?https://www.youtube.com/watch 1

פ ר ו ט ו ק ו ל

שמואל בוקסר: ערב טוב לכולם. ערב טוב לנוכחים. שלום תושבי נס ציונה שצופים בנו עכשיו, שלום

חברי מועצת העיר ומנהלי העירייה שהצטרפו. אנחנו ביממה ה-46 למלחמה. חיילים וחיילות וגיבורים בחזית אמיצים ונחושים בחזית גורמים לנו לגאווה אדירה. אני שומע כמוכם בתקשורת על עסקת החטופים שמתקרבת. אנחנו מתפללים יום-יום שעה-שעה שכולם יחזרו הביתה בשלום ובמהרה.

בשבוע הבא נס ציונה עוברת למצב ,1 ירוק, גם בחינוך. זה אומר שאין מגבלה להחזיר את החינוך באופן מלא לפי הכי מוגן שיש. כבר השבוע קיימנו סיורים עם מהנדס מפיקוד העורף לטובת שיפור המיגון במוסדות החינוך. כמו שעשינו עד עכשיו אני שב ואומר המטרה שלנו היא לאפשר עד כמה שיותר חזרה לשגרה ולימודים מלאים. ועדיין, גם כעת, שיקול הדעת נשאר של ההורים ואנחנו לא הולכים נגד. אחריי ידבר אלוף משנה אופיר כהן, מפקד נפת שפלה. הוא יפרט קצת יותר על החזרה ללימודים ועל מערך המיגון העירוני עבור התושבים והמרחב הציבורי. נושא חשוב, בוער ואני שמח שאופיר כאן איתנו. הוא יוכל לענות על שאלות שלכם. עדכון חשוב נוסף הוא הפעלת המשמר האזרחי מחדש. גייסנו 40 מתנדבים חדשים תושבי העיר, שבוע הבא הם יקבלו נשקים ארוכים מהמשטרה.

השבוע ביום חמישי הם עושים מטווחים כבר.

אליהו לוי: איך מתגייסים?

שמואל בוקסר: התגייסו כבר.

אליהו לוי: אין עוד קבלה?

שמואל בוקסר: כרגע לא. אם יאשרו לנו עוד רובים אז אנחנו נגייס עוד.

אליהו לוי: מה זה יקבלו?

שמואל בוקסר: הביתה. נשקים צמודים.

אליהו לוי: איפה זה פורסם? סתם לידיעה.

שמואל בוקסר: ירון, איפה פורסם?

ירון: אנחנו פרסמנו בתחילת המלחמה. פרסמתי שמחפשים מתנדבים ולמתנדבים האלה העברנו למשמר אזרחי.

שמואל בוקסר: אני אומר כאן לפניכם ולפני התושבים שצופים בבית. יש לנו בנס ציונה מערך אבטחה

חסר תקדים בהיקפו ובמקצועיותו. לצד השיטור העירוני, הפקחים, עומד גם גדוד המתנדבים לחילוץ והצלה, כיתות הכוננות שהוכשרו ושתי יחידות חדשות שהקמנו. יחידה רפואית לחירום ויחידת רחפנים 2

חדשה. במסגרת גדוד ההצלה. היחידה הרפואית לשעת חירום מונה 30 רופאים, אחיות וחובשים שיעניקו סיוע ראשוני. יחידת הרחפנים החדשה תיתן מענה במערך האבטחה. כולם תושבי העיר שלנו ואלה יכולות עירוניות מדהימות שיש לנו בזכות התושבים האיכותיים שלנו שמתנדבים בהיקפים עצומים ומחממי לב. מעניין ביטחון הציבור לעניין הסדר הציבורי. בתחילת החודש הענקנו הטבה של חנייה חינם בכחול לבן. זה היה בשביל להקל איפה שאפשר על התושבים, אבל לא במטרה לאשר מערב פרוע ושכל אחד יחנה כראות עיניו. חוק זה חוק והסדר הציבורי חייב להישמר ברחובות ובכבישים כי הוא קודם כל שומר על הבטיחות שלנו. אני מבקש מכולם לשמור על החוק ולא לחנות במקומות אסורים כמו מדרכות, חניות כפולות ומעברי חניה. בהמשך הישיבה נעדכן אתכם ביוזמות ובפעילויות שלנו לעידוד עסקים מקומיים בימים אלו. אני רוצה להגיד שהיום בצהריים הזמנתי פיצה פרמזנו של אלי.

כאן בנס ציונה. בחור שהעלה פוסט על כך שהוא גויס ביום ראשון ללחימה והוא מבקש מהתושבים להזמין אצלו ובכך לעזור לעסק שלו. מעבר לזה שהפיצה באמת מצוינת, זו השליחות שלנו בעורף.

לעזור, להזמין, לקנות כל מה שאנחנו יכולים מהעסקים המקומיים ובייחוד מהעסקים המקומיים שהעובדים והבעלים שלהם בחזית שומרים עלינו. אני מבקש לסיים את דברי הפתיחה בתפילה לשלום החיילים וכוחות הביטחון.

* חברי המליאה קמים ממקומותיהם.

שמואל בוקסר: מי שברך אבותינו, אברהם, יצחק ויעקב, הוא יברך את חיילי צבא ההגנה לישראל

ואנשי כוחות הביטחון העומדים על משמר ארצנו וערי אלוהינו בגבול הלבנון ועד מדבר מצריים ומן הים הגדול ועד לבוא הערבה, ביבשה, באוויר ובים. אמן. אופיר, בבקשה.

אל״מ במיל' אופיר כהן: ערב טוב. אז אופיר, מפקד נפת שפלה. הגורם שאחראי על הגזרה הזאת

ועל כל המרחב פה מראשון לציון ועד אזור מסמיה בדרום. אני אפתח בכמה מילים בהקשר למצב ובהקשר למצב של מדיניות ההתגוננות פה בנס ציונה ואחר כך, כמובן, נפתח לשאלות. אני אשמח אם יהיו שאלות ספציפיות אליי ואם אין אז אני ממשיך לדרכי. אנחנו נמצאים, עדיין כמובן, בהתקפה בדרום כמו שכולם מבינים מהתקשורת וממגננה מסוימת בצפון. יש כוחות גם כאן וגם כאן. לאט-לאט בדרום תוקפים באזור צפון הרצועה והגענו למצב שבו הירי פחת משמעותית בימים האחרונים או בשבועות האחרונים וזה מה שמאפשר לנו לשנות את מדיניות ההתגוננות. מדיניות הג״א התגוננות. עד היום אנחנו היינו פה במדרג 2 שכל האזור נמצא במדרג אחד. וביום ראשון אנחנו נעבור למדרג אחד בנס ציונה. כלומר, ניתן לקיים פעילויות חינוכיות בכל מוסדות החינוך בלי שום הגבלות.

שאול רומנו: גם אם אין ממ״דים במקומות שהם לא לומדים, הם גם יכולים ללמוד?

אל״מ במיל' אופיר כהן: אני אסביר. כרגע אנחנו במדיניות 2 שזה אומר שניתן לקיים פעילויות חינוכיות

רק איפה שיש מרחב מוגן תקני שניתן להגיע אליו בזמן ההתראה הרלוונטי ומיום ראשון ואילך. זה 3

הצפי. יכול להיות שזה ישתנה, אבל באופן עקרוני זה מה שאנחנו צופים כרגע, שביום ראשון אנחנו נרד פה למדיניות התגוננות אחת. זאת אומרת, שניתן יהיה לקיים את הלימודים ללא הגבלות. כמו שאתם כרגע פועלים בעניינים האחרים, בעסקים, התקהלויות וכל מה שקשור בזה.

שאול רומנו: גם אירועי תרבות? פעילות חינוכית.

שמואל בוקסר: לא תהיה מגבלה של 1,000 איש?

אל״מ במיל' אופיר כהן: לא. מגבלה של 1,000 איש כנראה עדיין תהיה קיימת.

שאול רומנו: כל הנושא של תנועות נוער, הכל חוזר?

שמואל בוקסר: זה כבר היום עובד.

אל״מ במיל' אופיר כהן: כל מה שאני אומר תחת סעיף אזהרה שאומר כרגע זה הצפי שלנו, אבל כל

יום מתפרסמת מדיניות ההתגוננות העדכנית ולכן פועלים אך ורק לפי מה שמתפרסם כל יום בשעה שש. אבל בהסתכלות קדימה אנחנו מחזירים את המרחב לשגרה ומחזירים את החיים לחיים נורמליים פה באזור ולכן, אנחנו ביום ראשון אמורים או צפויים גם בלימודים לחזור לחיים קצת יותר נורמליים.

זה בהקשר של מדיניות ההתגוננות. עם זאת, אנחנו עדיין נמצאים במצב מלחמה ואנחנו בשגרה תחת מלחמה וחשוב לומר את זה. זה אומר שכולם חייבים לנהוג לפי ההנחיות, גם ההנחיות הכתובות וגם ההנחיות שאנחנו מדווחים בעל פה. חשוב לומר שבכל האירועים שהיו לנו, איפה שנשמעו להנחיות אנשים ניצלו חייהם. או שהם לא נפצעו. איפה שלא נשמעו שם קרו אירועים שחבל שהם קרו ואנחנו לא רוצים שיקרו. לכן צריך תמיד להישמר להנחיות ולהישמע אליהן בצורה מדויקת. כלומר, אם עכשיו אני נמצא ברחוב ויש אזעקה אז אני רוצה לתפוס את המקום הכי מוגן בצד ליד איזשהו מחסה, לשכב על הבטן ולשים ידיים על הראש. כל מי שמחפף, במילים עדינות, וכורע ברך ועומד, הוא בסיכון חיים.

כי כשרקטה נופלת במרחב הפתוח והיא מעיפה את הרסיסים הם עפים למעלה. מי שנמצא למטה שוכב, יש לו סיכוי טוב להינצל מזה, מי שנמצא עומד יכול להיפגע מהרסיסים האלה ואני צריך לומר שבכל האירועים שהיו בהם פצועים הם נפצעו במרחב הפתוח ולא בתוך בתים וזה כאלה שלא נשמעו להוראות באופן מלא. אז צריך להישמע להוראות באופן מלא. אנחנו עדיין נמצאים במלחמה, זה עדיין יכול לפגוש אותנו, עדיין יכולות להיות רקטות שמתקרבות לכיוון המרכז ולכן אם אנחנו נישמע ונפעל נכון יש סיכוי שגם נצא מזה. אני אומר עוד מילה בעניין האחריות. יש הרבה מאוד ידיעות והרבה מאוד דברים שמתפרסמים גם בתקשורת וגם במקומות אחרים, גם בשיח בתוך הרשויות המקומיות. נדרשת עכשיו הרבה מאוד אחריות. יש לנו לוחמים שנמצאים בחזית, יש לנו אנשים שמסכנים את החיים שלהם יום-יום ויש לצערנו גם הרבה הרוגים והמחירים הם מחירים כבדים. נדרשת פה בעורף אחריות ומשמעת גם שלנו בתור אזרחים. כי כשאנחנו לא פועלים פה בצורה אחראית אנחנו פוגעים גם בחוסן האזרחי בתוך הרשויות המקומיות, גם בחוסן הלאומי ובסוף זה פוגע בלוחמים שלנו בחזית. אז 4

האחריות הזאת נדרשת מכולנו, גם בדברים שאנחנו מוציאים לתקשורת, גם באמירות שלנו וגם באיך שאנחנו מתייחסים אחד לשני. זהו, אם יש שאלות אני אשמח לענות.

שמואל בוקסר: כן, גיל.

גיל אנוקוב: לגבי אירועי ספורט. מה המדיניות? אירועי ספורט.

אל״מ במיל' אופיר כהן: כרגע, כל מה שהוא לא מוגדר תחת פעילות חינוכית, כלומר מופעל על ידי

אנשי חינוך יכול להתקיים כבר היום.

גיל אנוקוב: כן, כן, אבל כל אירועי הספורט כרגע לא פתוחים לקהל הרחב. האם אתם נותנים אור ירוק

לפתוח את זה לקהל הרחב?

אל״מ במיל' אופיר כהן: ההתקהלות כרגע היא עד 1,000 איש. כלומר, אם במקום הזה, איפה שאתם

רוצים לקיים את הפעילות הספורטיבית זה עד 1,000 איש ניתן לקיים בצורה חופשית.

גיל אנוקוב: במקום סגור .1,000

אל״מ במיל' אופיר כהן: לא, לא, לא. 1,000 איש סך הכל. גם פתוח וגם באצטדיון שלכם. עד 1,000

איש אין בעיה.

שאול רומנו: פעילות העירייה חוזרת לשגרה ממחר?

שמואל בוקסר: אנחנו כבר כמעט בשגרה מלאה. אנחנו עושים את זה בשלבים.

שאול רומנו: הבנתי שעלה טיפה מ-8:00 עד .16:00

שמואל בוקסר: יש קבלת קהל חוץ מיום רביעי כי יום רביעי בערב זה השעות של האזעקות. גם

התושבים וגם העובדים יוכלו לחזור ב-19:00 בערב הביתה. הרבה נוסעים מחוץ לעיר. זה השעות הלא סימפטיות. אז כרגע ביום רביעי אחרי הצהריים אין, אבל בכל היתר עובד כרגע.

גיל אנוקוב: פעילות של חגים, קריית התרבות, הכל חוזר?

שמואל בוקסר: כן.

אל״מ במיל' אופיר כהן: כן, הכל באופן עקרוני. ניתן לקיים הכל תחת המגבלה של עד 1,000 איש,

אלא אם כן זאת פעילות חינוכית שמופעלת על ידי אנשי חינוך ומוגדרת כפעילות של החינוך שאז זה עדיין אסור או אם יש כמובן מרחב מוגן תקני שניתן להגיע אליו שכולם יכולים להגיע אליו.

5

שאול רומנו: אם זה פורמלי, אז גם בבלתי פורמלי צריך להתנהל כרגיל.

אל״מ במיל' אופיר כהן: נכון, בדיוק ככה.

פנינה זיו: אם מפנים את הבמה בקריית התרבות זה אומר שגם זה חוזר.

אל״מ במיל' אופיר כהן: כן. הבנתי שהיו שאלות לגבי מרחבים מוגנים או משהו בסגנון הזה.

גיל אנוקוב: כן, היו הרבה. היה על זה סימפוזיון גדול. אני והחברים האחרים פה במועצה דחפנו את

העניין הזה של הצבה של מיגונים ברחבי העיר. יש פה לא מעט רחובות שאין שם מיגון בכלל לתושבים.

ראש העיר העביר לי. אני לא יודע אם זאת הייתה התגובה שלך או תגובה של מישהו אחר.

אל״מ במיל' אופיר כהן: הכל עובר דרכי.

דפנה קירו-כהן: לא, זאת הייתה התגובה של הסרטון לגבי מיגוניות.

גיל אנוקוב: הוא מדבר על מיגוניות.

שמואל בוקסר: יש אזעקה. אנחנו נעצור לכמה דקות. אנחנו לא רוצים שיפסידו משהו מהשידור. אנחנו

נמצאים במקלט, ונחכה.

* הפסקה בדיון בשל אזעקה.

שמואל בוקסר: חזרנו אחרי האזעקה. בנס ציונה נפל רסיס.

שאול רומנו: אזור, יודעים?

שמואל בוקסר: כן, יודעים בדיוק. אבל אנחנו לא אומרים. זאת שגרת לחימה. והטפטופים האלה, פיקוד

העורף כבר אמר לנו לפני שלושה שבועות שהם ימשיכו פה ושם לטפטף, להטריד אותנו. כל עוד כיפת ברזל עובדת טוב ואנחנו יוצאים זכאים, אז זהו. זה המצב, בואו נחזור. גיל, אתה התחלת לשאול על מיגוניות.

גיל אנוקוב: הייתה לנו התכתבות ושיחות בעניין הזה. אני פניתי לראש העיר כדי לדייק את העניין, יש

פה מספר מקבצי מגורים בנס ציונה שאין בהם בכלל שום אלמנט של מיגון תושבים. אני ראיתי גם את התשובה שהעברת. להבדיל ממה שמקומות אחרים גם במזרח הוותיק שיש גם בנייה חדשה וגם בנייה ותיקה. יש פה מספר מתחמים בנס ציונה שאין אמצעי מיגון לחלוטין. אני יודע שיש מגוון של מיגוניות לפי כמה וכמה תקנים, החל מפגיעה ישירה וכלה בפגיעה מרסיסים. הייתי רוצה לשמוע את דעתך בעניין הזה. דעתי וגם דעתם של חברי מועצה נוספים שבמקומות ספציפיים בנס ציונה צריך להציב פה 6

מיגוניות, גם בפארק ספורט. אנשים במקרים של אירוע כזה בפארק הספורט אתה רואה פתאום את כל האנשים שנמצאים שם בריצה מטורפת, מחפשים איזו פינה, רצים למשרדים שם, שיש שם את המרחב מוגן. אני אשמח לשמוע את דעתך.

אליהו לוי: בראשון לציון.

גיל אנוקוב: בראשון אני יודע. גם בבית קברות הציבו.

דפנה קירו-כהן: בראשון הציבו חמישה. מתוך כל העיר.

שמואל בוקסר: חמש מיגוניות בכל העיר. העבירו אותן לבית העלמין. העבירו ושמו אותן בחמישה

גנים ציבוריים.

גיל אנוקוב: לא דייקתי את המקומות, אני חושב שגם במרחבים ציבוריים כדי לתת לאנשים את

האפשרות לצאת עם הילדים ובני נוער וכדומה.

אל״מ במיל' אופיר כהן: מיגוניות - באופן עקרוני אנחנו לא רואים את זה כפתרון. המיגוניות בסופו של

דבר הן לא פתרון לקהל רחב. המיגונית יכולה להכיל מספר קטן של אנשים ואני לא יודע כמה בדיוק יש אנשים שנמצאים בלי מיגון באותה שכונה שאתה מדבר עליה. זה לא נראה לי סביר שאתה יכול להביא כמות כזאת של מיגוניות שזה יהיה רלוונטי. זה לא נשמע הגיוני. לכן, דרך אגב, אף רשות באף מקום בארץ לא הביאה מיגון למקומות כאלה. אין דבר כזה שמביאים מיגוניות לשכונות שאין בהן מיגון או משהו בסגנון הזה. זה לא קרה אצל אף אחד. גם פרקטית גם קשה שזה יקרה כי א׳, חסר מיגוניות בישראל. אתה תלך עכשיו לקנות מיגונית יהיה לך קשה מאוד לקנות אותה.

גיל אנוקוב: אני חולק על מה שאתה אומר. יש מיגוניות במלאי, לאספקה מיידית, במחירים הגיוניים.

אל״מ במיל' אופיר כהן: אחלה. זה לא העניין. בכל מקרה, אני לא חושב שאפשר להביא כמות כזאת

שהיא מספיקה לאוכלוסייה כל כך רחבה וכשאתה שם גם מיגוניות בתוך העיר זה יוצר בעיות. הרי, יש הרבה בעיות של איפה אתה שם אותה, איך אתה שם אותה. על מדרכה, על שטח ציבורי. לכן, צריך לחשוב טוב-טוב לפני שאתה עושה פעולה כזאת. הגיוני אולי איפה שיש ריכוז אוכלוסייה שנמצא בשטח הפתוח או באיזשהו מקום. אצטדיון כדורגל או פארק ציבורי, דברים כאלה שקשורים לציבור ששם אולי לפעמים זה הגיוני לשים מיגונית, אבל אני לא חושב שאפשר עכשיו לשים ליד כל בית מיגונית.

גיל אנוקוב: אני לא דיברתי על כל בית. סליחה שאני קוטע אותך. אני דיברתי על ריכוזים ספציפיים.

נניח ברחוב העצמאות, ברחוב אחד בטירת שלום. יש ממש מקומות שאתה נוסע זה הרבה מאוד-

7

שאול רומנו: מה, תשים אחד בכל רחוב?

גיל אנוקוב: כן, אחד-שניים בכל רחוב.

שאול רומנו: רחוב של חמישה בתים.

גיל אנוקוב: לא, לא של חמישה בתים. העצמאות זה רחוב של חמישה בתים משותפים. כל אחד

שמונה יחידות. ביחד 40 יחידות.

סמדר אהרוני: יש איזו רשות שרכשה-

שאול רומנו: אין להם שום מיגון. בתוך הבית אין להם שום מרחב מוגן מספיק.

אל״מ במיל' אופיר כהן: אני מפריד בין סוגיה מיגונית למה שנקרא מיגונית. נעשה סדר, סליחה.

שאול רומנו: זה מה שנקנה ב-50 אלף שקל.

אל״מ במיל' אופיר כהן: את זה בשום פנים ואופן אי אפשר לשים באזור הזה. זה מסוכן יותר ממה

שזה מועיל. בוא נעשה סדר שנייה. אני חושב שאתה מדבר על ממ״דים, אלה שמביאים מובנים.

גיל אנוקוב: כן.

אל״מ במיל' אופיר כהן: מיגונית זה לא.

גיל אנוקוב: קוראים לזה מרחב מוגן, אנחנו מדברים על מרחבים מוגנים.

אל״מ במיל' אופיר כהן: מרחבים מוגנים, מיגונית, אלה עם הפתחים כמו שיש בדרום לצורך העניין.

זה באמת קיים במלאי. זה לא משהו ששמים מעבר ל-40 קילומטר מטווח הרקטות. זה מסוכן יותר ממש שזה יכול להועיל, זה מוביל למלכודת מוות ברוב המקומות ולכן לא משתמשים בזה. ההמלצה של פיקוד העורף היא לא להשתמש בזה מעבר ל-40 קילומטר. לכן באזור הזה זה יכול להיות מסוכן הרבה יותר ממה שזה יכול להועיל.

גיל אנוקוב: אנחנו לא מדברים על זה.

אל״מ במיל' אופיר כהן: אני אגיד לך מה ההמלצה של פיקוד העורף. ההמלצה של פיקוד העורף זה

לייצר את המיגון התקני בכל הבתים שאפשר. זה לא להשתמש במיגוניות.

נאור ירושלמי: נכון, אנחנו מדברים על אלה שאי אפשר. אנחנו לא מדברים באוויר. יש מקומות

ספציפיים שבהם אי אפשר.

8

אל״מ במיל' אופיר כהן: אין פתרון. ההמלצה של פיקוד העורף, שאלת את ההמלצה. פיקוד העורף

לא ממליץ עכשיו לרכוש מיגוניות ולפזר אותן בעיר.

נאור ירושלמי: ממ״דים.

אל״מ במיל' אופיר כהן: או ממ״דים, לפזר אותם בעיר. בשום פנים ואופן זאת לא ההמלצה, ההמלצה

היא לפעול כדי שלכל הבתים האלה יהיה מיגון בסופו של דבר, בסוף הדרך.

נאור ירושלמי: בשאיפה.

אל״מ במיל' אופיר כהן: אבל צריך לומר. פיקוד העורף מתייחס לזה. בכל האירועים שהיו לנו. בכל

הבתים, סליחה, שנפגעו גם באזור הזה וגם באזורים אחרים. היא פוגעת בחלק מסוים בדירה. זה לא משנה. השטחים המוגנים, ההכי מוגן שיש, אנחנו מדברים עליו בתוך הבתים, הוא לא נפגע. ניקח את הדוגמה של ראשון לציון. הרקטה פגעה. אני יכול להראות לכם את התמונות אם אתם רוצים. התפוצצה בסלון, פגעה והרסה את שתי הדירות שהיא פגעה בהן בסלון. בחדרים. אני אביא לכם סרטון שאני הייתי שם. בחדרים הפנימיים שום דבר לא נפגע שם. כלומר, מי שנמצא בחדר הפנימי בתוך הבניין זה לא משנה אם הוא היה בממ״ד או לא בממ״ד, הוא לא היה נפגע. אם נשמעים להנחיות, גם מי שאין לו ממ״ד וגם מי שאין לו מקלט ינצלו החיים שלו והוא לא יפצע. זה בסך הכל להישמע להנחיות. אז לגבי מיגוניות, לא רלוונטי. לגבי ממ״דים כאלה ואחרים אני לא רואה סיטואציה שעירייה עכשיו, בטח לא בגודל שלכם, אבל גם עיריות קטנות, עכשיו מתחילות לפזר ממ״דים בכל העיר. זה לא נשמע לי סביר.

שמואל בוקסר: יש ראש עיר שפיזר ממ״דים?

אל״מ במיל' אופיר כהן: אף אחד.

שמואל בוקסר: במרחב השפלה? בכלל?

אל״מ במיל' אופיר כהן: אף אחד לא פיזר ממ״דים. זה לא הגיוני.

גיל אנוקוב: מותר לנו להיות חלוקים על זה.

אל״מ במיל' אופיר כהן: זה נשמע לי גם לא סביר מבחינת עלויות. כי כמה תושבים יש לכם שלא-

נאור ירושלמי: הרבה, הרבה.

שמואל בוקסר: ל- 6,300 תושבים אין מיגונית.

9

נאור ירושלמי: ראש העיר, השאלה היא אליך, לא לפיקוד העורף. האם אנחנו נותנים איזשהו מוקד

מידע, איזשהו ייעוץ. אולי כן פיקוד העורף. מעבר לאמירה של הכי מוגן שיש. יש בתים, אני הייתי בכמה בתים שלעניות דעתי אין בהם מוגן בכלל. לא הכי מוגן שיש. אין בהם שום דבר מוגן. הבתים הישנים שמיועדים לתמ״א. ובדיוק מהסיבה הזאת, יום אחד יהיה להם מיגון, זה יקרה במקרה הטוב בעוד כמה, 5 שנים, ראש העיר?

אל״מ במיל' אופיר כהן: אני אענה לך.

סמדר אהרוני: אתה מדבר על בתים פרטיים.

נאור ירושלמי: לא, סמדר, חדרי מדרגות פתוחים.

אל״מ במיל' אופיר כהן: אני אענה לך.

נאור ירושלמי: פה בעצמאות, חדרי מדרגות פתוחים.

שמואל בוקסר: פתוחים צפונה.

אל״מ במיל' אופיר כהן: נאור, אני אענה לך. מה שאמרת חשוב לדייק את זה. הבניין שנפגע בצייטלין

זה בניין שנבנה בשנות ה-50 המאוחרות. זה בדיוק המבנים שאתה מדבר עליהם.

נאור ירושלמי: לגמרי.

אל״מ במיל' אופיר כהן: ראשון לציון. הפגיעה שהתפוצצה בסלון זה בדיוק המבנים שאתה מדבר

עליהם. החדר ליד. אני אשלח לכם את הסרטון. החדר ליד לא נפגע בכלל. מי שנמצא בחדר הפנימי בבית, הסיכוי שלו להיפגע הוא נמוך מאוד. אם הרקטה לא פוגעת בתוך העיר שאתה לא נמצא שאז זה לא רלוונטי אם אתה בממ״ד או לא בממ״ד, כי בממ״ד פגיעה ישירה לא עוזר לך.

נאור ירושלמי: ברור.

אל״מ במיל' אופיר כהן: הוא לא יפגע. ולכן גם במבנים הישנים יש. הכי מוגן שיש זה בדרך כלל החדר

הפנימי בבית או חדר המדרגות, גם אם הוא פתוח.

נאור ירושלמי: כיוון הכניסה הוא תמיד למעלה.

אל״מ במיל' אופיר כהן: בדרך כלל.

נאור ירושלמי: בדרך כלל הוא למעלה. הבנתי.

10

שמואל בוקסר: חברים, לרדת שתי קומות בשביל שיהיו שתי תקרות. גם כשזה פגע בתקרה זה ירד

תקרה אחת וזה התפוצץ.

נאור ירושלמי: תלוי בתקן הבנייה.

שמואל בוקסר: יש לי בת שגרה בבית בקומה חמישית, יש מקלט למטה. יש לה שני ילדים. בעלה אי

שם. תינוק בן שנתיים ושלושה חודשים ותינוק בן שלושה חודשים, היא הולכת לחדר המדרגות.

נאור ירושלמי: כן, ברור. הרבה אנשים עושים את זה.

שמואל בוקסר: אי אפשר לרדת למקלט. אבל אני רוצה להגיד עוד כמה דברים כי היה הרבה דיבורים.

מיגונית אי אפשר לשים פה. פיקוד העורף אומר ותכף נגיע למה מותר לעשות ואיך לעשות. יש בנס ציונה 6,300 תושבים בלי מיגון. 2,100 יחדות דיור. זה יחידות דיור שנספרו אחת-אחת במבצע שומר החומות. פיקוד העורף עבר בית-בית בנס ציונה ורשם בית-בית. אז נניח שיש טעות. טעו ב-5 אחוז, אבל זה לא מה שמשנה. תגידו לי איך אנחנו נפלה בין דם לדם. פה מדברים על העצמאות.

פנינה זיו: איזה אורך הוא? שני קילומטר?

נאור ירושלמי: לא, ספציפית השכונה הזאת.

שמואל בוקסר: ליד המקווה.

פנינה זיו: רציתי פרופורציות.

שמואל בוקסר: ברחוב העצמאות בחמישה בניינים שאישרנו להם פינוי בינוי אצלנו, יש חמישה בניינים

מהבית של חנוך פרץ עד המקווה. אני מדבר רק על הצד הזה כי הצד השני בבתים הפרטיים גם כן אין מיגון ומצבם, כעיקרון, יותר גרוע. כי יש גגות רעפים.

נאור ירושלמי: יש להם את המקלט.

שמואל בוקסר: למי שיש בעצמאות. אי אפשר מהמקווה. אפשר לרוץ. יש שם 45 יחידות דיור בבתים

של 2 ו-3 קומות, 135 תושבים. ממ״ד תקני שעולה בערך בין 200-250 אלף שקל ושוקל 70 טון מספיק. דוחפים בכוח וסוגרים את הדלת. מקסימום ל-20 איש. גם זה לא. יש לנו 135 תושבים, צריך שבעה ממ״דים. עכשיו למה לשים בעצמאות? ובאמת מכבד את כולם. אני אתן לכם דוגמה, ברחוב ירושלים פנו אליי, גם אותו אנחנו אישרנו פינוי בינוי. ברחוב ירושלים כמו שאתם מכירים אותו, מההוסטל עד סרוגו. מצד צפון יש בתים של שתי קומות, מצד דרום יש בתים פרטיים. כמעט כולם ישנים. ברחוב הזה יש 18 בתים צמודי קרקע ו-19 בניינים. זה בניינים של 4 יחידות. סך הכל בערך 100 יחידות. אני לא מדבר על אלה שגרים במחסנים ויש שם לא מעט. רוחב המדרכות פחות מ-2.5 11

מטר. המדרכה קטנה. אורך הרחוב 360 מטר. צריך לשים 18 ממ״דים בשביל לכסות את הרחוב.

אנחנו נציגי ציבור, במי נבחר קודם? נניח שאנחנו החלטנו להשקיע 10 מיליון שקל בממ״דים. ברחוב העצמאות או ברחוב ירושלים? רחוב גאולה. ברחוב גאולה יש 78 יחידות דיור. כמה מהם יש להם ממ״ד? כמה בתים חדשים? אולי שניים שלושה. 235 תושבים.

עמוס לוגסי: הרחוב שלי גם.

שמואל בוקסר: צריך לשים 12 ממ״דים.

עמוס לוגסי: אני יודע.

שמואל בוקסר: ברחוב אי אפשר לשים שם. אתם מכירים את רחוב גאולה. איפה נשים אותם? למה

אנחנו רצים רחוק? בואו תיקחו את רחוב צה״ל.

סמדר אהרוני: כל נס ציונה הוותיקה בבעיה.

שמואל בוקסר: ממש הרגע פנו אלינו שכונת באדר. אתה יודע מה? איפה נשים ממ״ד בשכונת באדר.

בבן גוריון, אתם מכירים את שני הבתים, 12 משפחות, 34 תושבים. הם צריכים שני ממ״דים, שלושה ממ״דים, איפה נשים שם? אין חצרות על הכביש. עכשיו, איך נבחר, נניח. בשביל זה אף עיר. חוץ מזה, שחוקית אנחנו לא יכולים לשים בבית, במגרש הפרטי שום דבר.

פנינה זיו: יש לי שאלה.

נאור ירושלמי: בעצמאות יש לך גם מקום ציבורי.

עמוס לוגסי: אני רוצה להגיד משהו. אפשר?

שמואל בוקסר: עכשיו הבעיה הרבה יותר גדולה. קחו את רחוב העצמאות. נניח ששמים שם את ה-

4-5-7 ממ״דים. צריך להכניס מוביל טנקים. הממ״ד הסטנדרטי שוקל 70 טון. איך יכנס ברחוב העצמאות מוביל טנקים. 70 טון זה טנק מרכבה. הממ״ד בולט כמעט מטר מכל צד של המוביל. ומנוף שירים 70 טון. הוא צריך לבוא משדרות אפרים, בכיכר של אפרים-עצמאות הוא יכול לעשות פנייה ימינה? בחיים לא. ניסינו להביא ממ״דים לבית ספר אשכול. אי אפשר להכניס מוביל כי הוא יכול להיכנס משני מקומות. או מנורדאו ולמעלה. הוא לא יכול לעשות את הסיבוב בכיכר של ההגנה.

שמואל בוקסר: ואם הוא יגיע מוויצמן? אפשר לעשות שם את הסיבוב עם מוביל טנקים של 70 טון?

ואיך נכניס את המנוף? ואיפה נשים את זה? על הכביש? בדקנו את כל האלטרנטיבות. לא סתם אין דבר כזה. אף עיר לא עשתה כי זה פרויקט מארץ הפרויקטים. יש היום מסלול מהיר. הקטן יכנסו בו 6 אנשים.

12

עמוס לוגסי: לא. תסיים.

שמואל בוקסר: קטעת לי את חוט את המחשבה.

דפנה קירו-כהן: המסלול המהיר.

שמואל בוקסר: יש מסלול מהיר. במסלול המהיר בתים עד שתי קומות לא צריך אותנו. לא ועדת

המשנה, לא ועדת מליאה, לא מהנדס העיר, לא אף אחד, לא ועדת שניים. הולכים לפיקוד העורף, מבקשים אישור.

עמוס לוגסי: לא נכון.

שמואל בוקסר: כן נכון. תאמין לי שזה נכון וזה פיקוד העורף.

עמוס לוגסי: אני אומר לך יש הנחיות.

שמואל בוקסר: אז אלה ההנחיות. הולכים לפיקוד העורף, בתים עד שתי קומות.

עמוס לוגסי: לא רק זה, גם אסור להם לעבור קווי בניין.

שמואל בוקסר: לא נתת לי לסיים. אפשר לקבל במסלול המהיר. במסגרת קווי הבניין בחצר אפשר

לקבל אישור בפיקוד העורף. רק ליידע אותנו שקיבלו את האישור. לא צריך אותנו בכלל.

עמוס לוגסי: פיקוד העורך יודע קווי בניין?

שמואל בוקסר: ודאי. אתה צריך להבין את התכנית. לפיקוד העורף יש את כל התכניות של הבתים

בנס ציונה.

עמוס לוגסי: אתה טועה, ראש העיר.

שמואל בוקסר: אני לא רוצה להתערב איתך, אתה יודע מה זה התערבות, אבל זה החוק. זה תקנה.

עמוס לוגסי: הנה, יש לנו את היועצת המשפטית. היא תוציא לך את זה.

אליהו לוי: אני רוצה להציע משהו.

שמואל בוקסר: יש פטור. לא צריך אותנו. לא אותך, לא את ועדת שניים, לא את ועדת מליאת מועצת

העיר ולא את מהנדס העיר. דרך אגב, גם מיגונית אפשר לבקש. פיקוד העורף לא יאשר מיגונית מעבר לטווח 40 קילומטר.

13

עמוס לוגסי: לא מדברים על מיגונית.

שמואל בוקסר: זה אחרי אישור של פיקוד העורף. תקריא להם את התקנה.

דפנה קירו-כהן: תכף נמצא. נשתדל.

שמואל בוקסר: יש תמ״א לא מאושרת.

אליהו לוי: עד שהיא תסיים ותמצא אני רוצה להגיד משהו.

שמואל בוקסר: אלה הנתונים.

אליהו לוי: אני רוצה להגיד משהו. לדעתי מה שאתה אומר אני מאמין ובוודאי מה שאתה אומר-

שמואל בוקסר: בדוק, אחד לאחד.

אליהו לוי: לצערנו זה כישלון של כל המדינה בנושא הזה, ולא רק בנס ציונה. כן יכולנו לעשות. למשל

לדוגמה לבנות מקלטים. אם זאת הבעיה לבנות מקלטים. כל שנה תבנה מקלט בשכונה אחרת. סתם דוגמה, אני לא מאחל לאף אחד כי אני עברתי את זה. לא מאחל לאף אחד להיות בסיטואציה של משפחה גדולה שיושבת בחוץ ומקבלת אזעקות, הטילים נופלים וההפצצות והילדים צורחים. זה לא מבנה, לא חדר, לא כלום, לא עוזר. רק מהצרחות של הילדים אתה בלחץ אטומי. לכן אני חושב שאם אנחנו באמת רוצים לפתור את הבעיה. לא פוליטי. אני לא אומר פוליטי לפני הבחירות. אלא באמת לפתור את הבעיה. למשל, סתם דוגמה. אם אתה לוקח את השכונה של רחבעם זאבי. שם לא .150 שם שכונה שלמה, שני בניינים בתוך האזור שם.

שמואל בוקסר: 270 יחידות דיור.

אליהו לוי: עוד 300 שנה יהיה פינוי בינוי. מה אני צריך לחכות לפינוי בינוי? אני צריך לדאוג לחיים

של האנשים.

שמואל בוקסר: אלי, דווקא שם יש שני מקלטים.

אליהו לוי: אנחנו חייבים למצוא פתרון לתושבים שלנו. לא צריך לחכות לממשלה ולא לאף אחד אחר.

אנחנו נבחרי ציבור ואתה ממשיך להנחות אותנו כראש עיר לנסות למצוא פתרון לתושבים.

שאול רומנו: צריך גם להיות ריאליים. אנחנו נמצאים בזמן מלחמה. אני שמעתי אותך, אני מכבד כל

מילה שאמרת. אבל בצורה ריאלית, האיום שהיה לנו מדרום, הוא נמצא בסוף תהליך. זאת אומרת, ההליך לייצור עכשיו ממ״דים, לקנות, להביא, לייצר-

14

אליהו לוי: אני לא מדבר על הממ״דים.

שאול רומנו: עם כל הבעיות של המורכבות זה גם יקח חודש-חודשיים-שלושה שאני לא מאמין שמדינת

ישראל, במלוא עוצמתו של צה״ל כפי שהוא היום, לוקח את עצמו, יהיה לנו ירי מהדרום.

אליהו לוי: דיברתי על מקלטים, שאול.

שאול רומנו: הבעיה שלנו מצפון וכל הדברים האחרים הם יותר פרובלמטיים.

אליהו לוי: בדיוק.

שאול רומנו: מה שאתה אומר זה לא פתרון טוב או מספיק טוב. כי החכמים והמומחים אומרים שהם

אם הממ״ד יעזור עם הטילים של חיזבאללה או משהו אחר. בבארי היו להם שם באמת ממ״דים, נכנסו לבפנים ולא עזר לצערי כי נכנסו וירו בהם.

אליהו לוי: זה משהו אחר.

שמואל בוקסר: פנינה, כן.

פנינה זיו: אני רוצה להציע וזה מהפניות שמגיעות דווקא מהאנשים שהן קצת יותר מעשיות. למשל,

מישהו אמר לי יש לנו בחצר. פעם הייתה בריכה וכיסו אותה. מותר לי לחפור כדי שנוכל לרוץ לשם?

שאלות שאני לא ידעתי מה לענות. אם יהיה מוקד, מישהו שבאמת מבין, מישהו מפיקוד העורף. יש אנשים שלא בטוחים שבחדר המדרגות שלהם. אני לא יודעת. אתם אומרים שתי קומות.

דפנה קירו-כהן: אני אגיד פנינה. .106

פנינה זיו: 106 זה שאלה?

דפנה קירו-כהן: לא, יש לנו נציג יקל״ר ב-106 שנותן מענה בדיוק לדברים האלה.

פנינה זיו: כנראה זה לא ברור לגמרי. כי מגיעות שאלות ואני לא מבינה בזה.

שמואל בוקסר: פנינה, תני לי לענות לך. שאלה נכונה ובמקום. מי שיש לו שאלה, ,106 יש לנו יקל״ר.

פנינה זיו: אז להגיד את זה.

אליהו לוי: גם אני לא ידעתי.

שמואל בוקסר: אנשים שיושבים פה בעירייה. החיילים של היקל״ר, אם יש צורך, גם אם מהנדס

מפלוגת החילוץ, היו בבן גוריון. עברו בדירות ואמרו להם מה לעשות.

15

פנינה זיו: טוב לדעת. אז את זה לומר לציבור. לפרסם מודעה גדולה. הם לא יודעים.

שמואל בוקסר: אז אמרתי לך, שאלה נכונה. אנחנו נעשה מודעה בעיתון. מי שיש לו שאלה ,106

שיגיד את הכתובת, יבואו אליו הביתה. דרך אגב, אותו צוות עובר כבר שבוע בכל המבנים הציבוריים בנס ציונה. כשהוא התחיל הוא התחיל בבתי ספר, הגנים אנחנו לא צריכים. כל הגנים שלנו ממוגנים.

כולם ממוגנים. עבר בית ספר-בית ספר. איפה שיש צורך שינו את ההנחיות, שינו את המיקום.

פנינה זיו: עוד רעיון לפתרון זמני ומיידי ושבאמת אפשר לעמוד בו. כשאנחנו נמצאים בכביש, יורדים

מהאוטו ורצים מאחורי חומה או משהו, האם אפשר לעשות במקומות האלה לאורך הרחובות. זה משהו שאפשר להרוס אותו עם טרקטור בקלות. לעשות קירות פרוביזוריים ממש. שיהיה לאנשים לפחות לאן לרוץ. כי זאת ההיסטריה.

שאול רומנו: כמה זמן את רוצה שתהיה לנו מלחמה כזאת?

פנינה זיו: יש, מה לעשות? ראית, עכשיו זה נפל. שולחים לי צילומים של הנפילות. זה לא היסטריה.

שמואל בוקסר: פנינה, יש לנו בעיה בבית ספר אשכול. יש שם שני מרתפים שהם לא הכי מוגנים שיש.

אמר פיקוד העורף? תשימו שקי חול. אמרתי למה לשים שקי חול? בוא נבנה קיר בטון לכל האורך.

אמר המהנדס של פיקוד העורף אני לא מאשר את זה. שקי חול יותר טוב. בשביל זה יש לנו מהנדסים.

שמואל בוקסר: הוא יצלצל, יבוא קצין מפיקוד העורף או מהנדס וייתן לו את ההנחיות איפה. אותו

סיפור עם מי שיש לו את הבור זה, יקרא, יבואו לשם ויגידו לו מה לעשות. סליחה רגע, הפתרון היחיד האפקטיבי. דרך אגב, מקלטים לא בנו במדינת ישראל אני חושב כבר 40-50 שנה.

פנינה זיו: מיום כיפור בערך.

שמואל בוקסר: לא, הרבה לפני.

שאול רומנו: זה כישלון של המדינה.

שמואל בוקסר: גדול עלינו. הפתרון היחיד זה פינוי בינוי. אנחנו, מליאת מועצת העיר, אישרה כמעט

ל-1,000 משפחות, פינוי בינוי. ודרך אגב, אנחנו אישרנו ואנחנו מאשרים תמ״א 38 שרוב העיריות במדינת ישראל לא מוכנות לעשות. אנחנו הארכנו את זה ליעד 2025 ויש שם. היום יש לנו כרגע 12 פרויקטים של תמ״א .38 יש לנו ברחוב הלב וברחוב השריון ובהסתדרות ובששת הימים ובנגבה ובסוקולוב. אנחנו מאשרים את זה וסך הכל כרגע באישור ובבנייה, בערך 1,100-1,200 קצת יותר דירות מ-.2,200 הבעיה הגדולה שלנו היום זה הועדה המחוזית. אני שלחתי השבוע מכתב לשר הפנים שאחראי על הועדה המחוזית ואמרתי לו לא יכול להיות איך שהמערכת שם עובדת. לא יכול להיות, 16

בלי לפגוע באף אחד, שנציג משרד ממשלתי עוצר אותי על ריב על חנייה שישה חודשים ברחוב הטייסים. ועכשיו יש לנו סיפור. אולי יהיה חסר מים בנס ציונה אז עוצרים פינוי בינוי. כשבאה המנכ״לית של תאגיד המים ואומרת אנחנו יכולים לתת להם מים. לא, אתם לא יכולים ועושים לנו תנאים בתכניות.

הנה הבעיה שלנו כי אם הם לא היו עושים את זה, לפחות שלוש שכונות כבר היינו מתחילים לבנות.

היום כבר חזרנו לבנייה, כל הפרויקטים בנס ציונה כבר בונים אותם. תבינו, זה לא צריך לחכות עד שיסתיים כי ברגע שמתחילים לבנות האנשים משכירים דירות. ומשכירים דירות לא בפינוי בינוי, אלא במקומות האחרים שהמצב של המיגוניות יותר טוב או שהבניינים במצב הרבה יותר טוב וזאת הבעיה הגדולה. ומקלטים, מדינת ישראל, גם עיריית נס ציונה אין לה איפה לבנות מקלטים בשטחים חומים.

אין דבר כזה. וגם לא מספיקים בשכונות של הבתים הנמוכים. לא יספיקו להגיע בחיים. ברחבעם זאבי יש שני מקלטים, אחד על יד גאולה ואחד למעלה על יד סמטת הגליל. אז זה מספיק לבניינים שמסביב.

אבל מי שגר באמצע ברחוב הבנים לא יכול להגיע בחיים. הפתרון זה פינוי בינוי ותמ״א .38 הבעיה הגדולה זה הבירוקרטיה שיש לנו בוועדות המחוזיות. אני מקווה שבאמת שר הפנים יכנס לעסק. שר הפנים באמת יודע לעבוד. אנחנו רואים איך הוא עושה פתרונות. תראו מה הוא עשה עם הדרכונים.

פתר את הבעיה ואני מקווה שהוא יכנס לעובי הקורה וייתן הוראה לפתוח מסלול ירוק לפינוי בינוי. כי זה בנפשנו. המלחמה הזאת רק הוכיחה, אני רוצה להגיד לכם, אני לפחות פעם בשבוע בוועדה המחוזית. על כל דיון, גם דיון אם יש מספיק, הגובה או הקוטר של צינור הביוב מספיק או לא מספיק לשכונה. אני גם הייתי מוכן לתת התחייבות ועדה מחוזית, אמרתי אני מוכן לייבש 200 דונם גינות, אם אתם אומרים שחסר מים, את המים האלה אני אקח לשכונות של הפינוי בינוי. עד כדי כך הבעיות שם הן כאלה גדולות. זה לא מהועדה. לא מהנציגים המקצועיים של הועדה. זה נציגי הממשלה עושים את כל הבעיות. משרד התחבורה ומשרד איכות הסביבה, משרד הבריאות ומשרד החקלאות ומשרד המים ומשרד הזה והמשרד ההוא. כל אחד יש לו מה להגיד ועם כל אחד צריך לעשות דיון ועד שקובעים דיון זה לוקח שלושה-ארבעה חודשים. זה מה שתוקע. אנחנו חשבנו שאת הטייסים. סיימנו הכל לפני שנה ואז בא משרד התחבורה. למה זה ככה ולמה זה ככה? ולמה זה פה ולמה זה שם? בכל ישיבה אני צועק שם. נגמר לי הגרון כי הדרך היחידה להזיז אותם זה בצעקות. אבל זה לוקח זמן. אם הם לא יעשו מסלול ירוק, זה ימשיך לקחת כל כך הרבה שנים. בגלל שיש באמת שר פנים, בן אדם רציני, שיודע להזיז דברים. אני מקווה שהוא יקח את זה והוא יזיז את זה.

שמואל בוקסר: מי שיש לו שאלות לאופיר-

דפנה קירו-כהן: כן, יש לנו ישיבה שלמה.

שמואל בוקסר: גם הוא צריך לצאת, יש לו נפה.

17

מאיה פז-שקולניק: אם אין פתרונות של מיגוניות, של ממ״ד, סקרנו פה את כל האפשרויות והבנו שלא

ולא ולא, אז פיקוד העורף, בהינתן המגבלות האלה, כל הדיפון של חדרים עם החומרים המרוכבים והמתקדמים וזה, זה לא אופציה.

שאול רומנו: אופציה יקרה.

מאיה פז-שקולניק: ורציתי לדעת אם יש איזשהן אפשרויות להקל על סבסוד, על מימון, על משהו.

אל״מ במיל' אופיר כהן: יש מספר חלופות מיגון שקיבלו את התקן של פיקוד העורף. שנבחנו, נבדקו

וראו שבהם באמת מתאימים כחלופת מיגון. אפשר דרך האתר-

סמדר אהרוני: יש גם באתר שלנו.

שאול רומנו: 30 אלף את מסדרת חדר.

עמוס לוגסי: כן.

מאיה פז-שקולניק: כן, אני קראתי על זה.

שמואל בוקסר: זה אחד הפתרונות, כן.

מאיה פז-שקולניק: דיברתי על זה עם תושבים וכאילו אנשים חושבים שזה סוג של שרלטנות ושזה

לא פתרון מספיק אפקטיבי.

אל״מ במיל' אופיר כהן: לא. זה פתרונות.

מאיה פז-שקולניק: אם זה אפקטיבי יש פה איזה פער הסברתי שצריך להוציא את המידע הזה.

אל״מ במיל' אופיר כהן: ביישוב שלכם יש בסך הכל-

שמואל בוקסר: יש לנו באתר של העירייה את כל האופציות, כולל שיפור מיגון בחדר קיים. בהחלט.

מאיה פז-שקולניק: שיעשו מחדרי המדרגות אפילו בשותפות ויחלקו את העלות הזאת.

אליהו לוי: אופיר, אני רוצה לשאול משהו. אתה מקודם דיברת שהעיר תהיה עיר ירוקה. והכל יהיה

פתוח מבחינת הנהלים.

מאיה פז-שקולניק: אליי פנו ושאלו. אמרתי אין לי מושג.

שמואל בוקסר: הכי טוב .106 הם יתנו להם את התשובות. תסתכלו באתר. יש לנו הכל.

18

אל״מ במיל' אופיר כהן: יש לנו גם את ,104 את המוקד של פיקוד העורף שגם שם ניתן לקבל מידע

גם לגבי זה וגם לגבי מה שאת שאלת.

עמוס לוגסי: אף אחד לא שירותי כמו עיריית נס ציונה.

אליהו לוי: אני רוצה להחמיא. אמרת ששבוע הבא, בעזרת השם, העיר תהיה ירוקה והכל יפתח באופן

רגיל. אני קטונתי מלהציע. אני אפילו לא קצין. איך יכול להיות דבר כזה שאנחנו רואים כל יום יש פה הפגזה באותה שעה. או ב-18:00 או ב-.20:00 איך אנחנו יכולים להרשות לעצמנו או אתם כצבא או כראש עיר, לאפשר שהכל יהיה פתוח בשעות הערב בלי מגבלות. זה משהו שאני לא מבין. אנחנו היהודים יש לנו בעיה. אף פעם לא לומדים עד שלא קורה משהו. למה אנחנו לא צריכים להקדים את המאוחר ולהגיד אנחנו מגבילים את העיר הזאת ירוקה, אבל משעה כזאת או שעה כזאת לא תהיה פעילות-

שמואל בוקסר: מה תעשה עוצר?

אליהו לוי: לא עוצר, שעה מסוימת לא יהיה כדורגל בשעתיים האלה. לא יהיה התקהלויות גדולות. אני

רוצה. שמת לב, אתמול והיום, כל פעם בין .18:00-18:20

שמואל בוקסר: לפני שבועיים זה לא היה. רק העבירו לשעון חורף עכשיו בגלל זה הם הקדימו.

אליהו לוי: הולכים לישון מוקדם. אני לא מבין. זה מפחיד אותי, אני אגיד לך למה. כי אני יודע שאם חס

וחלילה, לא ייפול פה יירוט, ייפול פה חס ושלום, יקרה משהו ואז יכו על חטא אם פתאום ייפול על כנס של אנשים זה משהו שהוא לא מובן לי. אולי אנחנו כעירייה יכולים למנוע את זה.

שאול רומנו: חשבתי שתגיד שאם נחזור בתשובה ונתפלל.

אליהו לוי: אח שלי, אני לא מחזיר אותך בתשובה. כל אחד יהודי לעצמו יעשה חשבון נפש. אחרי מה

שקרה בדרום ואנשים לא יעשו חשבון נפש אז לא יעשו חשבון נפש בחיים.

אל״מ במיל' אופיר כהן: אני אענה לך. אנחנו רואים שבשבועות האחרונים כמות הירי פוחתת ופוחתת,

זהברור כי היכולת שלהם לבצע ירי כמו שהם ביצעו בהתחלה היא לא אותו דבר. צריך לומר את זה ואנחנו מרגישים את זה. לא היה פה ירי כל יום. אם תבדוק עכשיו, אם אני אראה לך את הנתונים אתה תראה שממש לא היה ירי על נס ציונה כל יום. עם הזמן זה גם יפחת מעבר לזה שזה פחת עד עכשיו.

עכשיו, המדינה לא יכולה להישאר סגורה כל כך הרבה זמן כי בסופו של דבר המדינה שלנו צריכה לחיות באיזושהי צורה. זה לא נכון להשאיר את המדינה סגורה בשביל הפעם ב- שמבוצע איזשהו ירי.

צריך גם לומר, יש הגנה אווירית מצוינת שמיירטת את רוב הרקטות שנורות לכאן. זה אף פעם לא הרמטי, זה אף פעם לא מאה אחוז, אבל את הרוב כן מצליחים ליירט. ולכן בשביל הסיכון. בסוף זה 19

הכל סיכון מול סיכוי. אנחנו כן רוצים להחזיר את השגרה ולהחזיר את החוסן כי בלי זה אנחנו מפסיקים לחיות. בהסתכלות הזאת ובמדידה הזאת של מה הסיכוי ומה הסיכון נראה שאפשר כרגע להחזיר את החיים לשגרה מסוימת תחת חירום ותחת הבנה שאנחנו עדיין במלחמה ועדיין צריכים את ההתנהגות אוכלוסייה המדויקת לדבר הזה. אבל אנחנו לא יכולים להפסיק לחיות והדרך הנכונה היא להמשיך ולגלות שאנחנו כן-

אליהו לוי: ברור לי. אני הבנתי אותך. ודאי שאני מסכים איתך גם.

אל״מ במיל' אופיר כהן: עכשיו כל בן אדם יקבל את ההחלטה שלו.

אליהו לוי: אנחנו כעירייה צריכים לעשות את ההחלטה.

אל״מ במיל' אופיר כהן: ויאמר לעצמו אם נכון לו כרגע לצאת או לא.

אליהו לוי: אני מסכים עם מה שאופיר אומר לחלוטין. ההפך, צריך לעודד שהכל יהיה חופשי והכל יהיה

פתוח, אבל בשעות מסוימות צריך להגביל את הנושא של הפעילויות.

אל״מ במיל' אופיר כהן: אם זה הגבלה של שעות מסוימות, לא רלוונטי.

נאור ירושלמי: הם מקשיבים לנו? אם הם יעברו ל-20:00 מה נעשה?

אליהו לוי: אני מדבר למשל דוגמה אם עירייה יש לך לעשות איזה אירוע מסוים.

שמואל בוקסר: לא עושים אירועים.

אל״מ במיל' אופיר כהן: יש החלטות חכמות שמתקבלות בכל מקום, בטח בעירייה הזאת, שמתאימות

את עצמן לזמן הנכון ולמקום הנכון. האם זה נכון לקיים או לא נכון לקיים. שיקול הדעת הזה מתבצע בכל רשות מקומית. אני מצפה שזה יבוצע כמו שזה מבוצע פה.

אליהו לוי: תודה.

אל״מ במיל' אופיר כהן: עוד שאלות אליי? אני מודה לכם מאוד. תודה רבה.

שמואל בוקסר: מי שלא יודע, אופיר היה המפקד שלי. כמה, 6 שנים?

אל״מ במיל' אופיר כהן: 6 שנים.

שמואל בוקסר: למרות שאני יכול להיות אבא שלו.

דפנה קירו-כהן: הוא היה אמור להיות במסיבת שחרור שבוע הבא.

20

שמואל בוקסר: ביום ראשון או שני היה צריך להיות לו מסיבת פרידה. עיריית נס ציונה עשתה לו

שיעזוב את התפקיד. הוא לא רצה, בשביל זה יש מלחמה. אבל אנחנו יכולים באמת להודות שיש לנו אותו בתור מפקד נפה. אחרי ניסיון של שלוש או שתי מלחמות יחד, אפשר לישון בשקט.

אליהו לוי: שהשם ישמור אתכם ויצלח את דרככם, כולכם בצבא ההגנה לישראל. צאו לשלום בעזרת

השם ושתהיה ברכה והצלחה. אתם גאוות המדינה.

אל״מ במיל' אופיר כהן: אמן, תודה רבה, אבל אני אסיים במשהו שקשור לזה. אני אומר לכם

שההתנהגות של העורף, ההתנהגות שלכם, של מי שמובילים את האוכלוסייה, של המנהיגים באוכלוסייה האזרחית. זאת ההתנהגות שמשפיעה בצורה חדה גם על הלוחמים שלנו בדרום, גם על הלוחמים שלנו במקומות אחרים, זה משפיע גם על הצד השני. החוסן שאתם מפגינים פה, האחדות שאנחנו מפגינים פה בעם, זה מה שמחזק גם את הלוחמים שלנו וזה מה שמחליש את האויבים שלנו.

וככה צריך להמשיך לפעול. אז תודה רבה.

שמואל בוקסר: תודה רבה.

* אל״מ במיל', אופיר כהן, עוזב את דיון מליאת המועצה.

רמי סקליטר: לי יש 20 דקות, אני מצטער.

אליהו לוי: אדוני, אתה חבר מועצה עדיין.

סעיף מס׳ 1 - חרבות ברזל עדכונים.

שמואל בוקסר: בגלל לחץ הזמנים, אנחנו נעשה כמה עדכונים שפשוט תהיו מעודכנים במה שקרה

מהישיבה הקודמת. נעשה את זה באמת בקיצור. יש את זה גם על הלוח, גם שלחנו את זה בחומר, נכון?

דפנה קירו-כהן: לא, זה מופיע פה.

שמואל בוקסר: חינוך. אנחנו נעשה כמעט בשגרה. יש לנו מעל 90 אחוז התייצבות של תלמידים בגנים

ובבתי הספר, זה רק אומר באמת על הביטחון. תמיד יהיו כאלה ותמיד התשובה לא מכריחים אף אחד לבוא. כל אחד עושה את השיקולים שלו, אבל השיקול העליון שלנו זה ביטחון התלמידים. ואנחנו פתחנו את זה מדורג, שלב-שלב, היום הכל פתוח כולל הסעות, כולל צהרונים. את מבנה אתרוג מי שזוכר בהדר שאז הוצאנו שם את השיפורים. אנחנו שיפצנו והכנו אותו תוך שלושה ימים והיום לומדות שם שתי שכבות, שש כיתות של אשכול, כי שם יש מקלטים.

דפנה קירו-כהן: זה היה עם העסקים הקודמים?

21

שמואל בוקסר: כן. נתנו מבנים חלופיים ל-17 פעוטונים פרטי.

מאיה פז-שקולניק: מתוך כמה?

שמואל בוקסר: מי שפנה אלינו פתרנו לו את הבעיה.

פנינה זיו: קצת מורכב, חיברו פעוטונים.

שמואל בוקסר: נתנו להם אפשרות או שיתחלקו בימים או שילכו יחד.

דפנה קירו-כהן: אני רוצה להגיד מילה, מדובר בפתרון חירום זמני. כשנחזור לשגרה הם יחזרו למבנים

הקבע.זה אולי הדבר הטוב היחידי שאפשר להגיד על נס ציונה, בהקשר שיש בה פחות ילדים, באמת היה לנו מבני גני ילדים לתת. יש עדיין רשויות בישראל שאין להן מענים כאלה, זה מסגרות פרטיות לחלוטין ולכן עשינו באמת מאמץ מירבי כדי לתת להם.

שמואל בוקסר: בראשון יש 50 גנים בלי מיגון. נתנו לכולם את הפתרון , פתחנו את הצהרונים. דרך

אגב, אתם תכף תראו בכסף שעבר מתקציב החירום, אנחנו סבסדנו בחודש נובמבר כי אנשים עוד פחדו, עוד חששו, להחזיר ילדים.

שאול רומנו: חודש נובמבר זה עכשיו.

שמואל בוקסר: כן, בנובמבר. כן. אנחנו מסבסדים. מסגרות בשביל שניים-שלושה ילדים לשלוח את

כולם הביתה, חבל.

שאול רומנו: חסרים למינימום.

שמואל בוקסר: בדיוק. כן, אנחנו הורדנו את סף האבטחה. אז דיברנו כבר על המשמר האזרחי שאיך

אומרים, סוף-סוף השר הקציב לנו 20 נשקים. הקימו את זה בלוח זמנים של שבועיים. בדקו, אישרו, היה צריך להיות ביום ראשון המטווח, אבל בגלל מזג האוויר לא היו מטווחים. ביום חמישי עושים להם מטווחים. שבוע הבא מקבלים את הנשק. נשק, וסט וכובע משטרתי. סמכויות שוטר. בהמשך הזמן יקבלו גם מדים של משטרה.

שמואל בוקסר: והרובים בבית.

נאור ירושלמי: וכפופים ל-?

שמואל בוקסר: כפופים למשטרה.

עמוס לוגסי: זה משטרת ישראל.

22

נאור ירושלמי: משטרת ישראל מאשרת אותם, ראש העיר?

שמואל בוקסר: משטרת ישראל.

אליהו לוי: הם עוברים את המבדקים של משטרת ישראל.

שמואל בוקסר: הם משטרה. שוטרים במשמר האזרחי. גדוד החילוץ. ואני רוצה. שייקה כבר הלך, אני

רוצה באמת פה להודות עוד הפעם בפני כל נס ציונה, יש לנו גדוד חילוץ באמת, אין דבר כזה בארץ.

יש מעט ערים שבקושי הצליחו להרים פלוגה, עובדי עירייה. מה הרוויחו? 250 איש ש-150 כבר עברו עכשיו אימון ריענון. כל שבוע עושים ל-30-40 איש. אני רוצה להגיד לכם, אלי התנדב לגדוד ובא לאימון.

פנינה זיו: גם אני מתנדבת מההתחלה.

שמואל בוקסר: בגדוד.

פנינה זיו: אני נהגת אוטובוס.

שמואל בוקסר: מאה אחוז. אנחנו פתחנו בגדוד יחידת רחפנים של ניהול הקרב. עשו עם זה כבר אימון

אחד, זה משהו פנטסטי. הקמנו את יחידת סיוע, מה שנקרא, תאג״ד.

שאול רומנו: שאלו אותי אם בשעה 9 וחצי בלילה על רחפנים שמעלים ברחוב ההסתדרות. זה קשור

לזה?

שמואל בוקסר: כן.

מאיה פז-שקולניק: זה גם היה במוצאי שבת.

שמואל בוקסר: במוצאי שבת.

דפנה קירו-כהן: הוצאנו גם עדכון על זה.

שאול רומנו: מישהו עדכן אותי בארצות הברית. אבא, אני רואה רחפן במרפסת, מה קורה.

שמואל בוקסר: תגיד לו שיצטרף לעדכוני הווטסאפ של החירום של העירייה. עברנו את העשרת אלפים

איש בווטסאפים האלה. הקמנו יחידת רפואה בגדוד. אנחנו עכשיו בודקים את ההתכנות. מערך האבטחה יש לנו פלוגת כוננות שמורכבת מ-5 כיתות של 62 איש. לוחמים שכבר עברו שני אימונים.

אימון יבש ואימון ירי מעשי. כולל הסתערות, כולל הכל. יש שם חבר׳ה, חבל על הזמן. אני רוצה להגיד לכם, יש שם כמה צלפים חבל על הזמן. יש לנו גיוס בני המקום. מגייסים אנשים לצבא מחדש. יש 23

תבחינים של הצבא מי יכול להיות. כבר גייסנו .11 הם עם נשק, הם קיבלו צו 8 ומקבלים נשק הביתה, מדים.

עמוס לוגסי: יש בעיה של גיל?

שמואל בוקסר: יש בעיה של גיל. איזה רובאי אתה, עמוס?

עמוס לוגסי: .4

שמואל בוקסר: רובאי 4 – כן, תוכל. זה לא הגיל, אין בעיה, התנאי הוא שבעשר שנים האחרונות היית

במילואים. 11 אתה כבר לא. אני יכול, דרך אגב, כי אני עשיתי מילואים עד לפני ארבע שנים. יש לנו כבר 11 כאלה, מי שמנהל אותם, מפקד עליהם, זה ירון. הם עושים בבוקר אבטחה בבתי ספר. אין לנו יותר חיילי פיקוד העורף. ה-11 האלה הם בבתי הספר, אבל הם בבתי ספר איפה שהילדים שלהם.

בלילה הם עושים מחסומים בכניסות לנס ציונה ומחכים לקריאה. הרחפנים שראיתם, במוצאי שבת עשינו תרגיל פתע למערך הכוננות. הגיעו 80 אחוז. בהתרעה. העיר מחולקת לחמישה רובעים. רובעים מקבילים לרובעים של גדוד החילוץ. יש בכל רובע 50 מתנדבי חילוץ ויש עכשיו לכל רובע כיתת כוננות.

בין .9-12 יש להם נקודת מפגש ומשם אנחנו מפעילים אותם. יש לנו פה שני סגני אלופים במילואים והקמב״צית הראשית אפרת שמנהלים את האירוע כי מוקד לא יכול לנהל אירועים כאלה. מתנדבים, גם סגני אלופים. אילן א׳ ואילן ב׳. שניהם אילן שמנהלים את האירוע. כתבו את הנהלים כי הפחד הגדול זה מירי דו צדדי וזה באמת עובד. יש לנו מיפוי כל אתרי הבנייה הגדולים. לא בתים פרטיים בנס ציונה.

אנחנו מפקחים עליהם יום-יום וכולם עובדים לפי ההוראות, ההנחיות המחמירות שלנו. זה היה קשה בהתחלה, אבל אנשים מתרגלים. שגרת חירום. רק לסבר את האוזן, היה לנו בחודש הראשון 15 אלף קריאות כי היו הרבה מאוד אזעקות, 15 אלף שיחות נכנסות למוקד. זה יותר מכפול מהימים כתיקונם.

יש לנו בערך 6,000 בחודש. חזרנו לעבודה מלאה בעירייה חוץ מביום ד' אחרי הצהריים. הנה, זאת הייתה ההוכחה למה באמת זה נכון. שדרגנו את המקלטים. עשינו בכל מקלט, השבוע סיימו את זה, wifi בכל מקלט ציבורי וקו טלפון ועכשיו אנחנו מחליפים. יש 11 מקלטים עדיין עם אסלות של פעם, של בול פגיעה. אנחנו מחליפים הכל לאסלות רגילות. ה-wifi יגמר, אבל זה יהיה בכל מקלט שאם חלילה וחס תפתח חזית צפונית ויצטרכו לשהות ממש שם, הם לא יהיו מנותקים. מידע לציבור, הוצאנו יותר מ-120 הודעות לציבור ויש לנו בווטסאפ העירוני מעל 10 אלפים חברים. סל הטבות והקלות.

כתוב פה, באמת יש גם לאנשי המילואים. יש קרוב ל-2,000 אנשי מילואים בנס ציונה. גם בזה אנחנו עיר מאוד-מאוד בין המקומות הראשונים.

פנינה זיו: החנייה בכחול לבן השבוע יצא לי הרבה להיות במרכז העיר. פשוט אנשים שמחנים ונוסעים

כי זה בלי-

שאול רומנו: בגלל זה עשינו את הכחול לבן בזמנו.

24

פנינה זיו: רגע. אז אם אפשר לפחות ברחוב הראשי כי אי אפשר לקנות בעיר כלום. פשוט להסתובב.

אני עשיתי שלושה סיבובים ופשוט חניתי פה כדי להגיע לעיר.

שמואל בוקסר: פנינה, את צודקת במאה אחוז.

פנינה זיו: שלוש שעות, להגביל משהו.

מאיה פז-שקולניק: הוצאנו הבוקר הודעה שהחל מדצמבר תחזור האכיפה לכחול לבן.

שמואל בוקסר: סך הכל בנס ציונה בפחות מ-3 אחוז של הרחובות יש כחול לבן. נתנו את זה, כמו

שאמרתי בפתיחה, זה לא בגלל המלחמה. זה בשביל להקל על הכיס.

פנינה זיו: הבנו, אבל אני אומרת, זה לא טוב לעסקים ברחוב ויצמן.

שמואל בוקסר: זה לנובמבר. יש ויצמן, רוטשילד, תחילת הבנים ונורדאו ופאוור סנטר וסוקולוב, שם

אנחנו בשעה ראשונה חינם. נתנו את זה לחודש.

מאיה פז-שקולניק: חייבת להגיד שגם בתור פיילוט. הרי כל הזמן מדברים על לבטל ומבקשים. עשינו

את הניסיון הזה דווקא בחודש דליל וראינו.

שמואל בוקסר: וזה עושה בלאגן.

גיל אנוקוב: הנה אני בדיוק סותר את העניין הזה. היום בבוקר באתי לרחוב רוטשילד ב-9 וחצי בבוקר,

אפילו עם האוטו הגדול שלי לא הייתה בעיה למצוא חנייה ולמרות שהייתי פטור מחנייה.

שמואל בוקסר: כן, ב-9 בבוקר כולם ישנו כי ראו טלוויזיה עד 2 בבוקר.

נאור ירושלמי: אני הייתי בסוקולוב ב-11 ולא הייתה שום בעיית חנייה.

שמואל בוקסר: יש ויש. הטיפול באוכלוסייה. אז אנחנו באמת את המסגרות החזרנו לפעילות. ביום

ראשון הכל יחזור חופשי. סיוע לקהילה. פתחנו מרכז חוסן. מה שעכשיו המדינה רוצה לעשות בדרום, בעוטף וכל אלה, אנחנו פתחנו פה מרכז חוסן לפני בערך שבועיים-שבועיים וחצי. קיבלנו כבר 200 פניות. אנשים באמת צריכים את זה.

עמוס לוגסי: אין ילדים קטנים?

שמואל בוקסר: כל מי שצריך. יש לנו את העו״סים של הרווחה ויש לנו 22 שפ״חיות, שירות הפסיכולוגי.

יש לנו גם 22 מתנדבים. זה ההתנדבות של נס ציונה.

25

מאיה פז-שקולניק: רגע, יש לי שאלה לגבי הקודם. עשינו איזשהו מיפוי של פליטי עוטף בעיר?

שמואל בוקסר: כן. יש לנו אחד-אחד רשומים. יש לנו 14 משפחות, הילדים כולם נקלטו במערכת

החינוך. הכל. ובכל חוג שהם רוצים חינם, הכל פתוח, חינם בשבילם. גם הצהרונים חינם.

הילה קרופסקי: גם הוצאנו פרסום על זה.

שמואל בוקסר: הוצאנו פרסום ואם אתם יודעים על מישהו. כי אתה יודע, באים לבתים, לא כך. אנחנו

כרגע חושבים שאנחנו יודעים על כל מי שיש. מבחינת נס ציונה הכל פתוח, חופשי וחינם. כולל צהרונים.

פנינה זיו: למפונים, לא לכולם.

שמואל בוקסר: כן. רק למפונים. מגיע להם.

מאיה פז-שקולניק: האמת שיש פידבקים מאוד טובים שקיבלו אותם מאוד יפה בעיר.

שמואל בוקסר: נכון. מיזמי קהילה. אתם יודעים, נס ציונה זאת עיר של התנדבות, לא צריך להגיד

לכם. יש פה מיזמים שמוציאים אלפי מנות אוכל בשבוע. אלפים. זה משהו מדהים. צריך להגיד תודה לאוכלוסייה. והקמנו את הפרויקט המפורסם, המיצג של החטופים. את המודל של האנשים. זה שילוב של המודל הזה עם המודל של קריית החינוך. החברה לתרבות ופנאי. אנחנו חשבנו להציב את זה שבועיים ואנחנו רואים שבאים לזה מכל הארץ. בינתיים אנחנו משאירים, זה לא מפריע לאף אחד.

מאיה פז-שקולניק: יש גם התעניינות במלבורן באוסטרליה הולכים להקים את זה מקרטונים.

שמואל בוקסר: אנחנו נשמח, זה באמת מיצג חשוב שמאיה יזמה ובביצוע של העירייה והחברה

לתרבות ופנאי

אליהו לוי: אני חושב שאנחנו צריכים לקחת את מאיה ולהכניס אותה לתוך העירייה.

שמואל בוקסר: הלאה. כשאנחנו מדברים על חירום זה לא רק חירום צבאי. יש לנו גם חירום של חורף.

היה לנו אירוע גשם לא פשוט לפני יומיים. כמעט 50 מילימטר גשם ב-24 שעות. המערכת עבדה פיקס.

אתם רואים את המאגר. את המאגר סיימנו, את העבודות הכבדות. את הקטע של המשאבות עדיין לא סיימנו כי החודש הזה שלא היה פועלים, אי אפשר היה לעשות את יציקות הבטון. אתם יודעים, קשה מאוד להשיג עובדים. עבדו שם כמה פועלים.

אליהו לוי: ראיתי שגם בבאר יעקב ובראשון עשו מאגרים.

26

שמואל בוקסר: כן, בבאר יעקב. בראשון לא עשו. בראשון זה המאגר שלנו עדיין. הם סוף-סוף סיימו

את הכל, במרץ הם יתחילו לחפור אותו. בבאר יעקב חפרו מאגר של 35 אלף-

אליהו לוי: ראיתי.

שמואל בוקסר: גם רחובות העמיקו את המאגר ויעשו עוד מאגר ואנחנו בעזרת השם תוך שנה-שנתיים,

באמת, יהיה לנו פתרון סביר, אבל אי אפשר לדעת. בסוף, ההוא למעלה קובע כמה גשם ירד. אז גם עברנו את אירוע הגשם. כולל כוננויות של אנשים. פתחנו את החמ״ל, הצבנו את המשאבות. אתם רואים את התמונות. כן, קצת מים במאגר. מים שאפילו לא נשאב אותם. הכל עם ביצועי אבן עליונים.

סיימנו את העבודה על המאגר עצמו. הלאה. הייתה שאלה. אנחנו עשינו תקציב של 4 מיליון, העברנו מתקציב הפיתוח השוטף. אלה ההוצאות שהיו לנו עד היום. שאומרים שההוצאה המרכזית זה הכוננויות והשעות הנוספות לעובדים. יהיה הון עתק, הרבה מאוד עובדים.

עמוס לוגסי: זה הוצאות מה-7.10 או-

שמואל בוקסר: מה-,7.10 נכון לאתמול-שלשום.

עמוס לוגסי: השכר זה אוקטובר. השאר זה יהיה נכון להיום.

דפנה קירו-כהן: אני אגיד לגבי השכר. זה הערכה מכיוון שהדו״חות שכר של אוקטובר נסגרים בסוף

נובמבר. אז ביצוע בפועל אנחנו נדע. אבל זה פחות או יותר נותן לנו אינדיקציה לכלל הוצאות החירום מאז תחילת המלחמה שעומדות על אזור ה-2.100 מיליון. יש עדיין הוצאות שלא רשומות פה והוצאות שמן הסתם עוד יבואו.

אליהו לוי: מה זה סעיף ,2 50 אלף שקל?

דפנה קירו-כהן: פעולות הפוגה. עשינו בתחילת המערכה פעולות הפוגה במקלטים. פעולות הפוגה

לחינוך, פעולות הפוגה לחינוך מיוחד.

שמואל בוקסר: בעיקר לחינוך מיוחד.

פנינה זיו: עשו את זה אגף הנוער.

דפנה קירו-כהן: אגף הנוער ואגף החינוך.

פנינה זיו: לא, זה מעט כסף. כלומר, יחסית לכל ההיצע.

שמואל בוקסר: בעיקר לחינוך מיוחד עשינו.

27

פנינה זיו: זה מעל מיליון שקל השעות עבודה מי שעשה את זה ואני הייתי קצת מעורבת בעניין הזה.

מי שעשה את זה זה אגף הנוער.

שמואל בוקסר: השכר שלהם נרשם ב-900 לא עכשיו.

מאיה פז-שקולניק: פנינה, יש ציוד ויש מפעילים ויש את העובדים.

פנינה זיו: מאיה, אני יודעת. רוב העבודה הייתה מתנדבים. אני יודעת כי היינו מעורבים בזה.

דפנה קירו-כהן: שנייה רגע. מה שהראשון, נכון זה השכר של 24 שעות, 7 ימים בשבוע, שכל הצוות

בעירייה עבד לפחות בשלושה שבועות הראשונים. כולל שבת, כולל שישי, כולל תורנויות. זאת המשמעות. אגב, אנחנו נגיד שגם פנינו למשרד הפנים.

אליהו לוי: זה לא הרבה.

דפנה קירו-כהן: זה 30-40 אחוז יותר ממה שהיה בדרך כלל. יש עלויות שהן גם עלויות שיש לנו כל

חודש. בחודש הזה כולנו היינו רק בכוננות ורק בשעות נוספות חירום. עבדנו .24/7 מרגע נפילת הטיל ועד פחות או יותר לפני שבוע כשהתחיל לרדת וזה פועל יוצא של העבודה שנעשתה.

ערן לבב: וזה בא לידי ביטוי בשטח, התושבים הרגישו את זה.

פנינה זיו: זה שלושה שבועות של אוקטובר. מעל מיליון שקל. כלומר, בחודש נובמבר-

דפנה קירו-כהן: אני מניחה שזה יהיה פחות.

שמואל בוקסר: זה יהיה פחות. בשבועות הראשונים ישבו פה עובדים. ארבעה עובדים רק מאגף

ההנדסה. זה המקום וגם תושבי נס ציונה שישמעו ויראו, אני רוצה להודות למנהלים הבכירים של עיריית נס ציונה, להם אין שעות נוספות ואין להם כוננויות. הם באו לפה וטחנו שבתות ושישי ולילות.

ולא קיבלו על זה כלום.

שמואל בוקסר: הם לא מקבלים. המשכורת שלהם גלובלית.

* מדברים ביחד.

שמואל בוקסר: 24 שעות. אני מודה בשם כולכם לעובדים האלה. ואף אחד לא אמר לא. כולם באו

וטחנו פה לילות, שבתות וימי שישי.

אליהו לוי: יישר כח וכל הכבוד באמת לכולם. אבל גם צריך להגיד כל הכבוד לעובדים הרגילים, לא רק

המנהלים כי המנהלים ודאי עשו עבודת קודש. אבל גם הם, אני ראיתי אותם בשטח, איך הם עובדים, 28

איך הם עושים. מעמיסים, אין להם טענות. מה שאומרים להם לעשות. באמת, כל הכבוד. אם אתם מפרסמים את זה, לדעתי שאנשים ידעו. ה-1,000 שקל האלה שאתם אמרתם זה דבר חשוב מאוד וצריך לפרט על זה עוד כי זה משהו שהוא מבורך. אני חושב ככה, זאת דעתי.

שמואל בוקסר: טוב. אז בוא נעבור צ׳יק צ׳ק, לפני שרמי יזוז, לתב״רים. ערן.

29

הערות	מקור מימון אחר	מימון אחר	מימון קרנות הפיתוח	תקציב באלפי ₪	שם התב"ר
	משרד החינוך	1,459	641	2,100	חידוש מבנים חט"ע בן גוריון-"קול קורא"
הוגשה בקשה למימון משרד החינוך			600	600	שיפורי מיגון ומבנים לביה"ס אשכול ומוסדות חינוך
			350	350	ביקורת יציבות למבני חינוך

הערות	מקור מימון אחר	מימון אחר	שינוי מימון קרנות הפיתוח	סכום לאחר הגדלה (אלפי ₪ )	הגדלה מבוקשת (אלפי ₪ )	ביצוע מעודכן	סכום מאושר (באלפי ₪)	שם תבר	מס' תב"ר
הקטנת היקף התב"ר			-911	2,835	-911	2,835	3,746	שיקום חורשת המושבה שלב א'	1412
הקטנת היקף התב"ר			-1000	3,126	-1,000	3,126	4,126	עב' פיתוח התחדשות עירונית מתחם יד אליעזר	1463

הערות	מקור מימון אחר	מימון אחר	שינוי מימון קרנות הפיתוח	סכום לאחר הגדלה (אלפי ₪ )	הגדלה מבוקשת (אלפי ₪ )	ביצוע מעודכן	סכום מאושר (באלפי ₪)	שם תבר	מס' תב"ר
הקטנה וסגירת התב"ר			-44	876	-44	876	920	בניית קיר/חומה ברח' העצמאות	1458
הקטנה וסגירת התב"ר			-34	1,566	-34	1,566	1,600	הקמת ממ"מים בגנ"י	1465

סעיף מס׳ 2 - אישור פתיחה עדכון וסגירת תב"רים.

פתיחת תב"רים

עדכון תב"רים

סגירת תב"רים

30

הערות	מקור מימון אחר	מימון אחר	שינוי מימון קרנות הפיתוח	סכום לאחר הגדלה (אלפי ₪ )	הגדלה מבוקשת (אלפי ₪ )	ביצוע מעודכן	סכום מאושר (באלפי ₪)	שם תבר	מס' תב"ר
הקטנה וסגירת התב"ר			-115	1,085	-115	1,085	1,200	ביצוע עבודות היערכות לחורף 2021-2022	1543
סגירת התב"ר			-180	-	-180	-	180	מטהרי אויר למוס"ח	1549

ערן לבב: אנחנו מבקשים לפתוח שלושה תב״רים.

התב״ר הראשון זה חידוש מבנים בחטיבה עליונה בן גוריון. קול קורא משרד החינוך, 2.100 מיליון, מתוכם אנחנו מקבלים 1.459 מיליון ממשרד החינוך, היתרה מקרנות המועצה.

תב״ר שני זה שיקום מבנים בבית ספר אשכול ומוסדות חינוך על 600 אלף ₪ . אנחנו הגשנו בקשה למשרד החינוך למימון. אם נקבל אנחנו נביא את זה לאישור מתוקן. אם לא זה יהיה מקרנות המועצה.

התב״ר האחרון זה ביקורת יציבות וחינוך. אחת ל-5 שנים נדרש לעשות לכל מבני החינוך בעיר בדיקה של מהנדס קונסטרוקציה שיאשר את המבנים. כל מוסדות החינוך. זה בתי ספר, גני ילדים, הכל.

גיל אנוקוב: בית ספר אשכול משקיעים את זה עכשיו? הולכים לעשות משהו עם ה-600 אלף.

ערן לבב: כן, כל הזמן.

גיל אנוקוב: מה זה ה-600?

דפנה קירו-כהן: אני אסביר.

שמואל בוקסר: עוד לא עשו. אנחנו נעשה.

דפנה קירו-כהן: באשכול, בגלל שהוא אחד מבתי הספר עם הפער המיגוני הגדול ביותר, פתחנו כמה

אופציות. כרגע האופציות שמדובר זה מה שראש העיר עדכן בתחילת הישיבה, זה שיפורי מיגון בתוך המרתפים, להפוך אותם להכי מוגן שיש פלוס. זה אומר החלפה של דלתות, סגירת חלונות, שקי חול וכל מה שמאפשר לשפר. יחד איתם יש לנו עוד 4-5 בתי ספר שגם בהם אנחנו רוצים לעשות שיפורי מיגון כדי לשפר את ההכי מוגן שיש. היות וזה משהו שנמצא בבדיקה זה 600 אלף ₪ שממוקד כרגע באשכול ובמוסדות חינוך שאנחנו מייעדים אותם, מה שנקרא, עוד מרחבים מוגנים תקניים או משפרים מרחבים מוגנים להכי מוגן שיש.

פנינה זיו: דפנה, בגלל שהתלמידים זזו-

31

דפנה קירו-כהן: שתי השכבות. יש ארבע שאנחנו צריכים לתת להם מענה בתוך אשכול.

פנינה זיו: האם 600 אלף ₪ לא עדיף להתחיל באיזושהי תכנית של מיגון מקלט כמו שצריך בבית

הספר? כי זה לא יהיה לא לחודש ולא לחודשיים.

דפנה קירו-כהן: אני אסביר. בית ספר אשכול מוגש לתכנית של הריסה ובנייה מחדש למשרד החינוך

שהיא התכנית שאמורה לתת את המענה ארוך הטווח לבית ספר אשכול, אבל זאת תכנית ארוכה. יחד עם הועד המוסדי של בית ספר אשכול והמנהלת ישבנו ופרשנו מספר חלופות. צריך להבין שאם בבנייה, זה גם לוקח זמן וזה גם הכנסה של בנייה של פועלים תוך כדי למידה ולכן לכל פתרון שנתנו היו יתרונות והיו חסרונות. כרגע, גם לאור ההנחיות של פיקוד העורף שהסבירו אותם בהרחבה מפקד הנפה. אם הפתרון שאנחנו נתנו היום בבין תחומי הדר, המקלט הקיים ושיפור המיגון זה היה הכי מהיר, הכי נכון וייתן את המענה לבית הספר וככה אנחנו פועלים גם בבתי ספר אחרים.

גיל אנוקוב: כמה תלמידים יש כרגע באשכול?

שמואל בוקסר: .550

דפנה קירו-כהן: לא. כמה סך הכל בבית הספר.

שמואל בוקסר: באשכול? 550 ועוד 60 אנשי צוות.

גיל אנוקוב: איך אפשר 800 תלמידים בבית ספר?

דפנה קירו-כהן: יש.

שמואל בוקסר: אפשר. זה שלוש כיתות. זה 18 כיתות ובאשכול היו גם שנים שהיה 4 כיתות. אבל זה

היה.

אליהו לוי: רגע, שנייה. לגבי הביקורת של מבנים, זה דבר מבורך. השאלה היא האם זה כל השנה או

שרק עכשיו.

שמואל בוקסר: פעם ב-5 שנים. אני אסביר לך, אלי. כל שנה לפני שפותחים את בתי הספר אנחנו

עושים ביקורת בטיחות. כל שנה. אי אפשר לפתוח בית ספר בלי ביקורת.

ערן לבב: המהנדס חותם על כל בית ספר.

שמואל בוקסר: אחרי הביקורת. פעם ב-5 שנים מביאים מהנדס קונסטרוקציה ובודקים את הבית ספר,

את היציבות שלו, את הכל. פעם ב-5 שנים.

32

מאיה פז-שקולניק: של מי הדרישה הזאת?

שמואל בוקסר: משרד החינוך.

מאיה פז-שקולניק: וזה על חשבון העיר?

שמואל בוקסר: ודאי שעל חשבון העיר.

אליהו לוי: למה אני אומר את זה? כי אנחנו לצערנו, לפני עשר שנים אם אני לא טועה, נפל הגג של

האולם ספורט. אז איך זה יכול להיות?

ערן לבב: זה לא מבנה חינוך. צימרמן זה אולם ספורט. אנחנו מדברים על מבני חינוך.

אליהו לוי: אז הם לא עוברים בדיקה?

ערן לבב: יש להם ביקורת נפרדת. כדי לקבל רישיון יש להם ביקורת נפרדת.

שמואל בוקסר: רגע. עדכון תב״רים.

ערן לבב: יש לנו שני תב״רים שאנחנו רוצים לעדכן אותם. אנחנו מקטינים אותם ולא סוגרים כרגע כי

עדיין יש בהם פעילות. זה שיקום חורשת המושבה שלב א׳, מקטינים ב-911 אלף ₪ , נחזיר לקרנות.

ועבודות פיתוח התחדשות עירונית מתחם יד אליעזר נעדכן אותו לקרנות העירייה.

פנינה זיו: למה, מה קרה שם?

ערן לבב: לא צריך את כל התקציב שאושר בהתחלה.

פנינה זיו: אבל עשו מה שנדרש?

שמואל בוקסר: עשינו. אחרת אי אפשר להיכנס לשלב ב׳, לגור. הלאה, תב״רים לסגירה.

ערן לבב: אנחנו מדברים על עוד תב״רים שאנחנו רוצים לסגור אותם. להקטין ולסגור אותם. התב״ר

הראשון זה בניית חומה ברחוב העצמאות. יש יתרה של 44 אלף ₪ . הקמת ממ״דים בגני ילדים.

פנינה זיו: רגע, אחד-אחד. קיר של רחוב העצמאות הקטנו ב-44 אלף.

ערן לבב: כן, יש יתרה.

פנינה זיו: לא היה קיר.

33

ערן לבב: מה זה לא היה קיר?

אפרת דמארי: החומה מאחורי הבתים.

פנינה זיו: בין הבתים של סביוני הפארק?

ערן לבב: לא, בצד של העצמאות.

פנינה זיו: אז יש שם את המבנה. איזה קיר?

ערן לבב: זה לא שייך לספורט. זה משהו ישן. אפרת, את יודעת איפה בדיוק הקיר?

אפרת דמארי: כן. הגבול האחורי של כל הבתים.

שמואל בוקסר: זה לא בגלל פארק הספורט. עשו עוד לפני- הזיזו אותם לגבול והיה הסכם עם העירייה

עוד לפני שאנחנו הגענו, לפני זמננו שצריך לעשות שם, שהזיזו אותם.

אליהו לוי: הזיזו אותם, עשו קיר, בדיוק.

שמואל בוקסר: לבנות קיר.

אליהו לוי: החומה, לא רואים את זה, אני אגיד לך למה. כי זה אזור שלא מגיעים אליו.

שמואל בוקסר: גני ילדים זה תב״ר מ-,2019 דבר ראשון בדקנו את גני הילדים. מבחינתנו, זה הכי

חשוב. אי אפשר ללמד ילדים. ילדי גן אי אפשר להריץ למקום הכי מוגן שיש. ב-2019 פתחנו אותה וסגרנו, בנינו את הממ״דים שהיו חסרים וסיימנו את הפרויקט, לא צריך כרגע. נשאר 34 אלף.

ערן לבב: עכשיו בוצעו עבודות היערכות לחורף .2021-2022 יש יתרה של 115 ומטהרי אוויר מוסדות

חינוך-

שאול רומנו: מה זה מטהרי אוויר? מה הכוונה?

ערן לבב: משרד החינוך כשהייתה קורונה המציא איזה מתקן שאתה שם בגני ילדים ובכיתות ומחטא

את האוויר. למזלנו הרב לא עשינו את הפרויקט הזה. הקבלן הרוויח, הרשויות הפסידו, אבל צריך לתחזק את זה והוא גם לא ממש מטהר. אנחנו סוגרים אותו כי לא ביצענו את זה. פותחים חלון עדיף.

שמואל בוקסר: מצביעים.

שולמית מנדלמן-כהן: מי בעד שינוי, סגירת רשימת התב״רים?

34

ערן לבב: יש פתיחה, שינוי וסגירה.

שולמית מנדלמן-כהן: מי בעד שינוי, שינוי וסגירת התב״רים בהתאם לרשימה המפורטת.

שמואל בוקסר: מי בעד? מי נגד? פה אחד, תודה רבה.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד פתיחה, עדכון וסגירת תב"רים כפי

שהוצגו.

* חבר המועצה, רמי סקליטר, עוזב את הישיבה

מאיה פז-שקולניק: אני רק רציתי לשאול לגבי המיגון של גולדה ובן גוריון. כי הבנתי שהכמות של

המרחבים המוגנים לא תואמת לכמות המיגונים.

שמואל בוקסר: לא זאת הבעיה. הבעיה זה זמן הגעה.

נאור ירושלמי: משך הכניסה.

שמואל בוקסר: בן גוריון זה זמן הגעה לממ״דים ובגולדה יש בעיה של 500 ילד. איך אפשר להכניס

דרך פתח 500 ילד ב-90 שניות?

דפנה קירו-כהן: אני אגיד אבל שבבן גוריון, כחלק מהתב״ר שדיברנו באשכול גם שם יינתן מענה של

פלטות פלדה בחלונות הגדולים ובאזור המדרגות. בשביל לשפר להכי מוגן שיש, גולדה יהיה בסבב הבא. אנחנו עושים את זה במתווה. אז ככל שיש אפשרות לשפר את מרחבי המיגון בזמן הגעה, זה הפתרון שאנחנו נותנים לבתי הספר.

מאיה פז-שקולניק: הבנתי שבפיקוד העורף אמרו לילדים להיעמד במסדרונות-

דפנה קירו-כהן: נכון, זה הכי מוגן שיש.

מאיה פז-שקולניק: אז אולי אפשר באמת לעשות את העניין של לדפן אותם.

שמואל בוקסר: אמרו את זה בבן צבי. כי בבן צבי מהקומה השלישית יש בעיה להגיע למקלט.

דפנה קירו-כהן: ולכן בן צבי במיגון זה הכי מובן שיש, זה בדיוק המענה שאנחנו בוחנים עכשיו עם

התב״ר שאתם פותחים.

שמואל בוקסר: לא פלטות פלדה. שתי תקרות בטון.

35

דפנה קירו-כהן: לא. מה שהיא אומרת ואתם שניכם צודקים, במסדרון שהוא שתי תקרות בטון לעשות

בחלונות. הנה, פלטות פלדה, זה בדיוק במסגרת ה-600 אלף שקל של שיפורי מיגון להכי מוגנים שיש.

אז בן צבי הוא אחד מהם.

מאיה פז-שקולניק: ואת אותו הפתרון אי אפשר לעשות לגולדה וככה לא להשהות אותם?

שמואל בוקסר: לאט-לאט אנחנו נעבור אחד-אחד.

מאיה פז-שקולניק: עושים כל פעם בית ספר יחד עם היקל״ר.

פנינה זיו: שלא נישאר כמו המטהרי קורונה.

שמואל בוקסר: לא קנינו אותם.

מאיה פז-שקולניק: משהו אומר לי שאנחנו עוד נצטרך פתרונות מיגון.

שמואל בוקסר: ודאי. למה את חושבת שהמלחמות יסתיימו?

עמוס לוגסי: עוד לא התחילו.

שמואל בוקסר: הגדולה עוד לא התחילה.

שאול רומנו: בגלל זה אמרתי, המיגוניות האלה זה בדיחה.

עמוס לוגסי: זה לא נכון.

36

סעיף מס׳ 3 - דיון בדו"ח רבעון .3/2023

37

ערן לבב: הנושא הבא זה דו״ח רבעון .3/2023 סה"כ הרבעון הזה הסתיים בגירעון של 7.5 מיליון ₪

שזה לא הרבה. אנחנו מעריכים שאת השנה אנחנו נגמור באיזון. חלק מהגירעון הזה נובע כמובן מהוצאות שכר עודפות שהיו לנו בעקבות הסכמי השכר החדשים שהחילו עלינו ואנחנו לא ידענו את ההשפעה שלהם כשהכנו את תקציב 2023 והיינו מחויבים לעמוד בזה.

שאול רומנו: מה ההשלכה של העלייה הזאת של השכר בכסף? מיליון? שניים?

ערן לבב: מעל 3 מיליון.

שמואל בוקסר: 6,000 ₪ לעובדי העירייה כולל סייעות. תעשה חשבון. הרבה יותר מ-3 מיליון.

ערן לבב: כן.

שמואל בוקסר: עובדי העירייה פלוס סייעות, 6,000 ₪ כל אחד קיבל. ואיפה התוספות שכר? מול

הסייעות. אתה מבין מה זה? סיפור קשה-

פנינה זיו: אבל בישיבה האחרונה של המועצה, לפני שהייתה מלחמה, היה בתקציב שאנחנו ראינו

היה אמור להיות עודף של 6 מיליון ₪ .

ערן לבב: את מדברת על דו״ח כספי .2022 שם היה עודף של 6 מיליון.

פנינה זיו: אני שואלת. אני לא תמיד זוכרת הכל. רבעון שלישי כבר יש גירעון של 7 מיליון ו-?

ערן לבב: נכון, גם ב-2022 ברבעון השלישי היה בגירעון. קצת יותר נמוך, אבל היה גם בגירעון.

שאול רומנו: יש השלכות עונתיות.

ערן לבב: יש השלכות עונתיות רק על הביגוד, הבראה ומענק עובד שבאים ביוני-יולי. יש השפעה על

הרבעון השלישי. מעבר לזה, אנחנו צופים שלקראת סוף שנה. קודם כל, אנחנו תכף נעביר לפה את ההכנסה מתאגיד המים שזה גם עוזר לנו לסגירת הגירעון.

פנינה זיו: רבעון שלישי. שיהיה ברור. יש גירעון של 7.5 מיליון פלוס.

שמואל בוקסר: לא פלוס, .7.5

אליהו לוי: שאול אמר שבזכות זה שהוא עזר לנו בדבר הזה הוא מזמין את כולם לעל האש אצלו בבית.

פנינה זיו: אתה בסוף לא אוכל, עזוב אותך. לא כשר, לא זה.

38

סעיף מס׳ 4 - עדכון תקציב 2023 הכנסות מתאגיד "מי ציונה"

ערן לבב: אנחנו קיבלנו מתאגיד המים בשנת 2023 2.680 מיליון ₪ , היה לנו יתרה מדיבידנד שנים

קודמות של 283 אלף ₪ . אנחנו מבקשים אישור שלכם להגדיל את תקציב העירייה ואת הכנסות העירייה בסך הכל 2.963 מיליון ₪ ואת כל ההוצאה להכניס לסעיפי השכר.

39

נאור ירושלמי: כל ההכנסה.

ערן לבב: חלק מהגירעון. אני מגדיל את ההכנסה מדיבידנדים ומגדיל את סעיפי השכר-

שאול רומנו: אתה ממשיך את 2024 גם. זה צריך להיות מאוזן.

שמואל בוקסר: עדכון תקציב שכר מול דיבידנד תאגיד המים. מי בעד?

שאול רומנו: לא. הייתה בעיה עם רשות המים. היא אסרה לחלק דיבידנדים. בשנת 2023 נתנה אישור

לשחרר דיבידנדים ואז אנחנו בדקנו ואני עשיתי עם הרואה חשבון של התאגיד. ישבנו ועשינו את החשבונות. חשבנו והחלטנו להקצות 4 מיליון שקל דיבידנד לכולם. נס ציונה באחוזים שלה בתאגיד מקבלת את הסכום הזה.

גיל אנוקוב: אני רוצה להגיד משהו. גם יושב ראש התאגיד, אנחנו דיברנו בזמנו בתחילת השנה על

חלוקת הדיבידנד חזרה לתושבים, אז הנה אני מרים פה את הכפפה מכיוון ש-2023 לא אושר על ידי ועדת הכספים ובמידה והתאגיד או שהעירייה-

שמואל בוקסר: הכסף כבר אצלנו.

גיל אנוקוב: לא, אני מדבר על .2022 לא על .2023

שמואל בוקסר: 2022 לא משכנו דיבידנדים כי אסור היה לנו.

גיל אנוקוב: מותר היה, היית צריך לשלם מס.

שמואל בוקסר: לא, אסור.

* מדברים ביחד.

גיל אנוקוב: לא משנה עכשיו הדקויות. אני רק אומר יושב ראש התאגיד שהתאגיד יפנה לרשות המים

ויבקש אישור להחזיר כסף לתושבים.

שאול רומנו: תאמין לי, מנהל רשות המים ב-5 לחודש בא, הם רוצים לאנוס אותנו על משהו אחר.

גיל אנוקוב: אז בבקשה. אני אומר לך שתרים את הכפפה. שאול, אני אומר לך תרים את הכפפה כמו

שעשו בתאגידי מים אחרים וחילקו כסף בחזרה לתושבים.

שאול רומנו: תשמע, הבחירות בעוד חודשיים. אני לא משתתף בהן אז אני לא חושב שצריך. ראש

העיר מוריד עם הכסף הזה את הגירעון.

40

גיל אנוקוב: עניינית הנושא הזה עלה בתחילת ,2023 העסק נמרח. היינו צריכים להיפגש בזמנו עם

המנכ״לית אם אתה זוכר.

שאול רומנו: אבל אז זה לא היה אקטואלי בכלל. אי אפשר היה. לא נתנו. אסור היה להוציא דיבידנד

בכלל.

גיל אנוקוב: תאגידי מים אחרים כן החזירו כסף לתושבים. מה זה לא? כשאני דיברתי איתך זה היה

משהו שהיה סגור, שהיה מאושר. היה צריך לעשות פנייה רשמית.

שמואל בוקסר: תאגיד המים נס ציונה. אמרו באמברגו בגלל שאנחנו לא רוצים להתחבר לרחובות

ובשביל זה יש עלינו אמברגו. אסור לנו למשוך דיבידנד. הייתה החלטה מיוחדת בכנסת, חד-פעמי.

לפני כמה חודשים. זה היה בקיץ. לחלק ולא לשלם מס הכנסה גם.

ערן לבב: אוטוטו יהיה על זה 25 אחוז מס.

פנינה זיו: בקיצור, המענק בקושי מכסה את התוספת שעות.

שמואל בוקסר: מי בעד עדכון תקציב 2023? תקציב השכר מול דיבידנד תאגיד המים. מי בעד? מי

נגד? פה אחד, תודה רבה.

סמדר אהרוני: רגע, נאור. אתה בעד?

נאור ירושלמי: כן.

שמואל בוקסר: כולם בעד. הלאה.

החלטה: מליאת מועצת העיר מאשרת פה אחד את סעיף 4 - עדכון תקציב 2023

הכנסות מתאגיד "מי ציונה".

41

סעיף מס׳ 5 - אישור לפטור חלקי מאגרת שילוט לבעלי עסקים לשנת 2023 אישור

הוראת שעה בחוק העזר נס ציונה (שילוט)

42

43

שמואל בוקסר: אישור לפטור מאגרת שילוט לבעלי עסקים. אתם קיבלתם את החומר. אנחנו עושים

את זה די דומה למתכונת שהייתה בקורונה למרות שעכשיו אנחנו קצת מרחיבים את זה. אנחנו מדברים על לתת פטור לשלושה חודשים. כי זה עוד צריך לעבור אישור משרד הפנים. חוק עזר עירוני.

גיל אנוקוב: כשאתה עושה שלושה חודשים זה רטרו או קדימה?

דפנה קירו-כהן: זה רטרו כי זה יזוכה מהחיוב ב-.2024

שמואל בוקסר: על אוקטובר, נובמבר, דצמבר. מי שכבר שילם.

אליהו לוי: כמה כסף זה יוצא?

שמואל בוקסר: תכף תראה. יש את כל הניקודים.

דפנה קירו-כהן: הנה, אלי - מסומן בצהוב.

שמואל בוקסר: 209 אלף שקל. אחרי הדיון בוועדת כספים הכנסנו את כולם חוץ מרשתות, בנקים

והייטק, כל הדברים האלה. כל העסקים הקטנים של עסקי מזון, הכל כולל הכל חוץ מהרשתות הגדולות שראינו שם-

גיל אנוקוב: יש גידול במחזורים.

ערן לבב: יש גידול במחזורים. מי שיקבלו זה רק מי שרשום בשורה הצהובה. חנויות, עסקים ואולמות.

פנינה זיו: אז אני רוצה להעלות משהו בקטע של העסקים קטנים ובינוניים. אתם יודעים, באמת, רוב

העסקים בנס ציונה שאני יודעת עליהם זה עסקי נשים. יש משבר מאוד-מאוד רציני. יש בקשה מאוד פשוטה, אני חושבת שנוכל להיענות לה כדי ליצור עוד פעם את הנטוורקינג, את החזרה. מבקשות מתחם ווי-וורק שאפשר לשבת ולעשות איזשהו נטוורקינג בין בעלות ובעלי העסקים. אין הרבה בעלי עסקים קטנים. כי המרכז נשים, ממש, מעמד האישה, השתלטו עליו הביטחון כל הדו״חות שלהם, כל הקפה שלהם-

שמואל בוקסר: ממש לא.

דפנה קירו-כהן: לא מכירה את זה שהם השתלטו ואני יכולה לבקש מהם לפנות מקום אם יהיה צורך.

פנינה זיו: האם אפשרי ליצור כי לא משנה איפה תגידו לנו בעיר כדי לתת איזשהו בוסט לחזרה.

דפנה קירו-כהן: נבדוק.

44

פנינה זיו: זה עזרה ראשונה.

סמדר אהרוני: פנינה, הפורום נשות עסקים לא יכול לתת מענה? יש שם גם ככה נטוורק.

פנינה זיו: אני לא מכירה אותו. הם מסגרת מאוד קטנה. אני מדברת לפתוח את זה במודעות לכל נשות

העיר שאפשר יהיה-

סמדר אהרוני: זה פתוח לכל נשות העיר. הפורום נשות עסקים בבית הפנאי?

פנינה זיו: לא. הוא פורום מאוד קטן של 20-30 כאלה. תאמיני לי, העסקים הקטנים, אלו שבאמת

צריכות את המיידי. עורכות דין, כל מי שפונה אליי.

סמדר אהרוני: דווקא שם יש בערב.

פנינה זיו: זה בקשות. אני אומרת לך, אין מענה.

דפנה קירו-כהן: יש את ההאב החדש שבדיוק ביום ראשון פתחנו אותו. אז בתיאום עם מור אין בעיה

להגיע.

פנינה זיו: אבל מ-9:00 עד .15:00 ניסיתי. זה הצעירים. בדקתי א׳ עד ה׳, 9:00 עד 15:00 אז אי

אפשר במקביל.

דפנה קירו-כהן: זה מה שניסיתי להגיד. אפשר לתאם עם מור ואם יש שעות פתיחה ויש מה שצריך

אז ניתן את המענה. פשוט לדבר ישירות.

פנינה זיו: דיברתי.

דפנה קירו-כהן: אז אם יש בעיה דברי איתי ואני אדבר עם מור.

פנינה זיו: תודה. הייתה צריכה לשים את זה כי זה ממש קריאה לעזרה.

דפנה קירו-כהן: אוקיי.

שולמית מנדלמן-כהן: רק כדי להדגיש, הפרוצדורה היא שאנחנו נבקש ממשרד הפנים ככל שתאשרו

להוסיף הוראת שעה שתתייחס לעובדה שבשנת 2023 העסקים, אותם עסקים, למעט הרשימה שאנחנו מדברים עליה שלא יקבלו את זה, הם ישלמו 75 אחוז מאגרת השילוט לשנת .2023 באופן מעשי, מאחר ויצאו חיובים לאגרת שילוט לשנת ,2023 הרי שככל שיידרש, אנחנו נקזז את זה מחיוב ,2024 אז אנחנו מביאים לאישורכם את הוראת השעה לחוק העזר לנס ציונה שילוט התשפ״ד .2023 45

פנינה זיו: כמה כסף זה עולה לנו?

דפנה קירו-כהן: כתוב לך פה.

סמדר אהרוני: 210 אלף.

אליהו לוי: שולמית, שאלה.

דפנה קירו-כהן: אפשר להצביע רק?

אליהו לוי: לא, לפני שמצביעים.

גיל אנוקוב: שולמית, אני רק מבקש שתדגישו את הסיפור הזה שהיה לנו את הדיון בוועדת הכספים.

כל הנושא של עסקי מזון למעט רשתות ארציות.

שולמית מנדלמן-כהן: אנחנו שינינו את הנוסח של הוראת השעה וגם בדברי ההסבר שלי וביקשתי

מפנינה שמפיצה לכם את החומרים להפיץ שוב. מעסק לממכר מזון אנחנו שינינו לרשתות לממכר מזון.

זאת אומרת, הכוונה היא לא לתת את הפטור הזה לרשתות לממכר מזון וכל השאר כן. ניסינו לתת הגדרה שתשקף-

אליהו לוי: את מדברת על חנויות קטנות.

שולמית מנדלמן-כהן: כן. אני אומרת לא לתת לרשתות לממכר מזון אז אלה רשתות לממכר מזון,

מוחרגות מהפטור המבוקש. כך שלמעשה הוראת השעה תעסוק בכך שיהיה פטור חלקי לאגרת פרסום שלט כך שהוא יחויב 75 אחוז מסכומי האגרה ולמעט העסקים שהפטור לא יחול עליהם והם אותה רשימת עסקים שדיברנו עליהם.

אליהו לוי: בקורונה, אם אני לא טועה, אנחנו נתנו הנחה במסים לעסקים.

שמואל בוקסר: לא במסים. נתנו פטור בארנונה.

אליהו לוי: אנחנו לא יכולים לעשות.

שמואל בוקסר: לא.

אליהו לוי: לפחות בחודש של המלחמה הקשה?

שמואל בוקסר: אנחנו מחכים לחקיקה. המדינה נתנה כבר לעוטף, היא כנראה תיתן גם מחוץ לעוטף.

אנחנו בטווח של ה-80 קילומטר ואנחנו מחכים למה שהם יתנו והם יתנו.

46

שולמית מנדלמן-כהן: ב-16 בנובמבר פרסמו הקלות להנחה מארנונה באמת לרשימת היישובים שזה-

דפנה קירו-כהן: אני אגיד, אלי, שהפטור מאגרת השילוט זה כמעט ההחלטה העצמאית היחידה

שהרשות יכולה לבצע ואין הרבה ערים שהחליטו את מה שאתם הולכים להחליט וזה באמת להוציא כסף, מה שנקרא, מהכיס. לתת ולתמוך בעסקים וזה ההחלטה שאנחנו יכולים לתת, כל יתר הדברים אנחנו די תלויים במדינה. אגב, גם פה, צריך את אישור המדינה לתיקון חוק העזר. רק אז אנחנו יכולים להעניק את ההטבה.

אליהו לוי: יישר כח.

מאיה פז-שקולניק: מה קורה עם ההחזר של גביית יתר לעסקים ששאלתי אתכם עליה?

דפנה קירו-כהן: איזו גביית יתר?

מאיה פז-שקולניק: ה-1.2 מיליון שקל שנמצאים שצריך להחזיר לעסקים.

ערן לבב: יש לנו כמה יתרות זכות גם לעסקים הפרטיים. אנחנו בודקים עכשיו שורה-שורה. יש סיכוי

טוב שלעסקים זה לא החזר, אלא יכול להיות שחויבו למשל על היטלי פיתוח ודברים כאלה פעמיים.

חויבו ושילמו או חויבו ולא שילמו.

מאיה פז-שקולניק: אתה שם לזה כובע. זה לא משנה לי מה ההגדרה של זה. אני חושבת על חמצן

לעסק שהוא חנוק במשך החודשים האלה. אני חושבת שזה תזמון חשוב להאיץ את הפתרון של זה ולסיים עם זה.

ערן לבב: זה בכל מקרה צריך.

שולמית מנדלמן-כהן: אין לנו היום בחוק העזר הוראה שמאפשרת לתת פטור, בגלל זה אנחנו עכשיו

מקימים את אותה הוראת שעה לטובת העניין הזה. נפנה למשרד הפנים. שאול מבקש להימנע בשל נגיעה בעניין זה שלשילוט עסקים. אז-

עמוס לוגסי: לא להימנע. הוא לא משתתף.

שולמית מנדלמן-כהן: לא להשתתף בהחלטה הזאת.

דפנה קירו-כהן: אז בואי תעלי את ההצעה.

שולמית מנדלמן-כהן: מי בעד אישור הוראת השעה לחוק העזר לנס ציונה שילוט התשפ״ד 2023?

כפי שפורט בדברי ההסבר ובנוסח הוראת השעה שנשלחה אליכם.

47

שמואל בוקסר: מי בעד? מי נגד? פה אחד, תודה רבה.

סמדר אהרוני: החלטה מבורכת. ללא ספק.

החלטה: מליאת מועצת העיר מאשרת פה אחד את סעיף 5 - אישור לפטור חלקי

מאגרת שילוט לבעלי עסקים לשנת -2023 חוק העזר לנס ציונה (שילוט) (הוראת

שעה) התשפ"ד-.2023

שאול רומנו: מי יפרסם את זה ראשון בפייסבוק? סמדר.

דפנה קירו-כהן: שאול, אנחנו לקראת סיום.

שולמית מנדלמן-כהן: אז כדי שלא ישעמם אנחנו גם בתקופת בחירות.

סמדר אהרוני: מאחר וראש העיר יזם את הרעיון אז ראש העיר יעשה את זה ראשון. מה אתה אומר?

אתה בעד?

שאול רומנו: אני מפרגן לו. אני יכול לכתוב את זה עכשיו.

עמוס לוגסי: איזה רעיון? שׁשׁל השילוט?

דפנה קירו-כהן: אנחנו רוצים לסיים.

שמואל בוקסר: עוד מעט תהיה עוד אזעקה. בוא נסיים.

48

סעיף מס׳ 7 - אישור פרוטוקול ועדת הקצאות מיום .16-11-23

49

שולמית מנדלמן-כהן: אנחנו רוצים להביא שתי החלטות של ישיבת ועדת הקצאות. לומר שבתקופה

הזאת שאנחנו נמצאים בה, תקופת הבחירות שלא מסתיימת מאחר ועל פי החוק, הבחירות נקבעו ל-

30 לינואר .2024 קיבלנו הנחיות מעודכנות, גם בהיבטים של מוניציפלי וגם בתכנון ובנייה שההחלטות של המועצה הנוכחית צריכות להצטמצם להחלטות הנחוצות, להחלטות חירום, לדברים שהם לא בגדר שינוי מדיניות או דברים שלא מחויבי המציאות. דא עקא שבמציאות הזמן החולף יש דברים שאנחנו צריכים לאשר מפני שהתקשרויות מסתיימות, התקשרויות מתחילות ואנחנו מוצאים את עצמנו בחודש נובמבר שחשבנו שכבר מועצה חדשה תוכל לתת פתרונות. אז אנחנו כן העברנו בוועדת הקצאות שתי החלטות שחשבנו שחייבים לתת את הפתרון שלהן עכשיו ולא יכולות לחכות לאחרי הבחירות. אנחנו מדברים על הקצאת מבנה לגן הילדים ברחוב שבטי ישראל 18 לעמותת דניאל לקידום חינוך וולדורף.

מדובר בגן ילדים שמ-2010 מקבל את ההקצאה במבנה הזה. אנחנו כל שנה, בחודש ינואר, מאשרים למשרד החינוך לשנת לימודים שלאחריה שהמבנה מוקצה כחוק והעמותה פועלת כדין במבנה שהיא מבקשת להפעיל בו את הגן. זה אומר שבינואר 2024 נצטרך לאשר למשרד החינוך לגבי הגן הזה שהגן הזה יש לו הקצאה כדין לשנת הלימודים תשפ״ה. לא הנוכחית. כי אחרת הם לא יוכלו לקבל את ההכרה ממשרד החינוך לשנה"ל תשפ"ה. בינואר 2024 אנחנו מגישים את הבקשות האלה למשרד החינוך לטובת תשפ״ה, ספטמבר .2024 זה אומר שאם החוזה שלהם נגמר ביולי 2024 אנחנו כבר עכשיו צריכים להתחיל הליך הקצאה חדש כדי שבחודש ינואר 2024 אני אוכל לחתום למשרד החינוך שהם יחזיקו כדין במבנה, גם בתשפ״ה. הליך הקצאה, כידוע לכם, לוקח שני פרסומים וכולי.

פנינה זיו: נכון, אבל בגלל שאנחנו באמת, מועצת מעבר, אני חושבת שזאת החלטה שהיא קדימה

לדורות. לא לדורות, לשנים. הדברים שהחלטנו תמיד לשנים קדימה-

שמואל בוקסר: אנחנו לא מועצת מעבר, סליחה.

שולמית מנדלמן-כהן: אנחנו מועצה רגילה לגמרי.

שמואל בוקסר: עד שאין בחירות אנחנו המועצה הקיימת. אמת או לא?

שולמית מנדלמן-כהן: באישור, כמו שהתבקש מ-2010 ועד היום ל-59 חודש כאשר לכל שנה לעירייה

יש את האופציה להאריך בעוד שנה ולא יותר מ-59 חודשים. המועצה מאשרת את אותם 59 חודשים וכל שנה אנחנו בודקים את הצורך העירוני מחדש. זה עושה מחלקת הנכסים. גם הפעם, ויקי בחנה את הנושא, בדקה מול אגף החינוך. העירייה לא יהיה לה צורך במבנה הזה לגן ילדים, שבטי ישראל

18. אגב, זה מ-2010 ככה. אנחנו פה לא מחדשים שום דבר שלא מוכר לעירייה ועדיין, זה נבחן כל

פעם מחדש. אז כדי לאפשר לגן הזה להמשיך לפעול אנחנו מבקשים לאשר את ההקצאה הזאת ל-59 חודשים כאשר בכל שנה לעירייה אופציה להאריך את זה מחדש. מדובר ברחוב שבטי ישראל, חלק 50

מחלקה ,130 גוש .3641 לטובת הפעלת גן ילדים על ידי עמותת דניאל לקידום חינוך וולדורף. כרגע לומדים בגן 29 ילדים בגילאי .3-5

דפנה קירו-כהן: בואי נעבור להקצאה הבאה.

שולמית מנדלמן-כהן: ההקצאה הבאה זה הקצאה לתנועת הצופים העבריים. אנחנו מבקשים-

51

. אליהו לוי: אפשר להפריד בין ההקצאות? יש לי בעיה עם הגן ילדים שם.

שולמית מנדלמן-כהן: זה פרוטוקול ועדה אחד. אתה יכול להצביע על מה שאתה רוצה.

אליהו לוי: אני אגיד לכם. אני בזמנו, אם אתם זוכרים שאז שיפצו את הבית ספר לדרך הזאת. היה לנו

בעיה מבחינה דתית. אני הייתה לי בעיה עם הנושא הזה כי יש שם דברים שנוגדים את ההלכה היהודית. לכן אני לא רוצה להתנגד, אבל אני רוצה להימנע בנושא הזה.

שולמית מנדלמן-כהן: אז תמנע.

* מדברים ביחד.

שמואל בוקסר: אי אפשר, נאור, כי זאת החלטה של הועדה. לא חשבנו על זה.

דפנה קירו-כהן: אפשר להגיד את זה לפרוטוקול.

שמואל בוקסר: תגיד את זה לפרוטוקול, אלי, אין בעיה.

שולמית מנדלמן-כהן: תנועה הצופים פנתה בבקשה להקצות לה מבנה בחלק הדרומי של העיר בשל

גידול משמעותי בכמות החניכים בשבט הצופים ובהיקף הפעילות. המבנה הנוכחי במנחם בגין 1 לא יכול להכיל את כמות הפעילים והיקף המשתתפים. על פי הפרוגרמה העירונית מדובר במבנה שבחלקו הוא שימש כגן ילדים עירוני. אגף החינוך, מבדיקה מולו, אין לו צורך במבנה הזה לשנת הלימודים הבאה. במקרה הזה אנחנו מבקשים הקצאה לטווח קצר משתי סיבות. אחת, כי הליך הקצאה לתקופה קצרה הוא הליך קצר, מחייב הליך פרסום אחד ולא שניים. אנחנו רוצים לתת מענה מהיר ככל שניתן לתנועה.

פנינה זיו: וגם בונים להם את המתחם.

שולמית מנדלמן-כהן: וגם מאחר ויש תכנון עתידי למתנ״ס בחלק הדרומי, שמעתם על זה רבות.

ההליכים נעשו, הפרסומים הנדרשים נעשו. ועדת ההקצאות בישיבה שהתקיימה ב-..16.11.23 אישרה את ההקצאה הזאת לתקופה קצרה של 12 חודשים. זה האישור שמתבקש מכם.

שמואל בוקסר: שאלות?

פנינה זיו: לא הבנתי את המשפט.

52

דפנה קירו-כהן: זה המתנ״ס בוואלי שאמור לתת להם מענה. בינתיים הם צריכים מענה כאן ועכשיו.

ולכן ההקצאה של מבנה ברחוב הכרמים.

פנינה זיו: ובכרמים צריך שיפוצים?

דפנה קירו-כהן: חלק מחלקה 309 בגוש 3750 עבור הפעלת מועדון נוער לפעילות. כרגע יש שם מעון

באופן זמני. לא יודעת אם זה מעון. היה צריך להיכנס שם גן, אבל הכוונה היא לתת להם את זה ברגע שהמצב טיפה יירגע. בוא נעלה להחלטה.

אליהו לוי: אני רוצה לפני ההחלטה, לפרוטוקול להגיד שאני מברך על נושא הזה של הצופים וכן ירבו

פרויקטים כאלה ולכל שאר החבר׳ה הצעירים שצריכים את זה. ולגבי הגן אני מתנגד. אבל בגלל שזה ביחד אני אמנע בהצבעה.

שמואל בוקסר: מי בעד?

דפנה קירו-כהן: מי בעד אישור פרוטוקול ועדת הקצאות מיום 16.11.23?

שמואל בוקסר: מי מתנגד? מי נמנע?

דפנה קירו-כהן: אלי.

שמואל בוקסר: אלי לוי נמנע. תודה רבה.

החלטה:

1. מאשרים ברוב קולות את החלטת ועדת ההקצאות מיום 16.11.2023 להקצות את

המקרקעין הידועים כגן ילדים ברחוב שבטי ישראל 18 , חלק מחלקה 130 בגוש 3641 ,

לעמותת דניאל לקידום חינוך וולדרוף לתקופה של 59 חודשים, כאשר בשלב ראשון ייערך

חוזה לתקופה שמיום 1.8.2024 ועד ליום .31.7.2025 לעירייה האופציה באמצעות מחלקת

הנכסים, להארכת תקופת השימוש במבנה לתקופות נוספות של שנה או חלק ממנה בכל

פעם, עד לתקופה כוללת של 59 חודשים.

2. מאשרים ברוב קולות את החלטת ועדת ההקצאות מיום 16.11.2023 להקצות את

המקרקעין ברחוב הכרמים 11 בנס ציונה, הידועים כחלק מחלקה 309 בגוש 3750 ,

לתנועת "הצופים העבריים בישראל" – שבט סהר צופי נס ציונה, עבור הפעלת מועדון

נוער לפעילות התנועה בנס ציונה, לתקופה של 12 חודשים.

53

סעיף מס׳ 6 - אישור פתיחת חשבון בנק עבור בי"ס חב"ד בנים שהוכר ע"י משרד החינוך

ואישור מורשי חתימה

54

שמואל בוקסר: נושא טכני לחלוטין. פתיחת חשבון בנק עבור בית ספר חב״ד בנים שהוכר על ידי

משרד החינוך. אנחנו דיווחנו על זה בוועדת החינוך. ניהול עצמי ופרויקט גפ"ן. משרד החינוך מעביר כסף לבתי הספר ישירות. בשביל זה חייבים לפתוח חשבון לכל בית ספר. לכל בתי הספר בעיר יש חשבונות מנוהלים. אנחנו פותחים להם והם חותמים ומנהלים אותם. משרד החינוך לא יכול להעביר את הכסף עד שלא נפתח את חשבון הבנק. אנחנו ניסינו להעביר את ההחלטה באישור טלפוני, אבל אישור טלפוני צריך מאה אחוז הסכמה. זה לא עבר מאה אחוז - היו כאלה ששאלו שאלות והתנגדו, אז הבאנו את זה לפה להצבעה.

סמדר אהרוני: רגע לפני הצבעה. כשתסיים את דבריך, אני רוצה להגיד משהו.

שמואל בוקסר: כולל אישור מורשה החתימה. בבקשה, סמדר.

סמדר אהרוני: אני חושבת שבאמת הגיע הזמן שיינתן מענה לחב"ד בנים בעיר. עד היום לא היה

מענה. יעיד על זה אלי לוי. אנחנו 20 שנה ביחד, דיברנו על זה לא מעט פעמים. אני חושבת שזאת החלטה ראויה והם צריכים לקבל מענה בעיר. אני מאוד שמחתי לראות את זה בסדר היום.

שמואל בוקסר: רק לסבר את האוזן, לא אנחנו החלטנו. אנחנו לא מחליטים פה לפתוח בית ספר.

סמדר אהרוני: זה לא משנה.

שמואל בוקסר: בית הספר נפתח, אישר אותו משרד החינוך ואנחנו מחליטים לפתוח להם חשבון בנק.

סמדר אהרוני: בסדר גמור.

שמואל בוקסר: בית הספר יקבל את הכסף.

פנינה זיו: המבנה שנמצאים בו היום מסכן את הילדים. כנראה. זה מה שאמרו לי הורים. אני אומרת

שזה באחריות העיר. באחריות שלנו, זה ילדים שלנו עדיין.

שמואל בוקסר: התכנית זה להעביר אותם לבית ספר לבנות.

סמדר אהרוני: חב"ד בנות.

שמואל בוקסר: אנחנו מרדדים כל שנה כיתה בבית ספר הבנות בשביל שנשאיר בסוף כיתה אחת

במחזור, לא שתיים. גם שם יש רק חלק. הן ניסיוניות. וייקח עוד שנה.

דפנה קירו-כהן: הבנים הם כולם נס ציונה.

שמואל בוקסר: הבנים הם נס ציוניים, הם לא מקבלים מחוץ לעיר בכלל.

55

סמדר אהרוני: מעולה. התושבים שלנו צריכים לקבל מענה בעיר.

שאול רומנו: יש מספיק? כמה ילדים יש?

שמואל בוקסר: נכון. אין שום סיבה בעולם שיסעו לכפר חב״ד או לרחובות. ילדים של בית ספר יסודי.

מישהו רוצה לומר משהו אחרי סמדר?

עמוס לוגסי: לאלי לא היה חלק בזה?

פנינה זיו: אלי לא, אלי לא חב״דניק.

אליהו לוי: אני רוצה להודות קודם כל לבורא עולם. על זה שזיכה אותי לעשות את הפרויקט הזה. זה

היה לא קל. עברתי שנים קשות בדבר הזה, אבל הייתי עקשן וברוך השם, זכינו יחד עם העירייה לקדם את זה עם ראש העיר כמובן. זה דבר מבורך. אני לא מאחל לאף אחד לראות ילדים קטנים הולכים באוטובוסים, בהסעות לבתי הספר מחוץ לעיר. זה דבר נחוץ ונדרש.

פנינה זיו: אלי, אתה הנהגת את זה?

אליהו לוי: אני לא הנהגתי את זה, ברוך השם. אני זה שיזם את הפרויקט הזה. נלחמתי ולא היה קל.

פנינה זיו: יישר כח.

אליהו לוי: אבל אני יודע שזכינו ביחד עם ראש העיר לעשות את זה. אני רוצה להגיד תודה רבה לראש

העיר ולעירייה על הדבר הזה. ואני חושב רק דבר אחד להעיר. אני לא חושב שכדאי או אפשרי, מבחינה דתית גם, שגם הבנים והבנות יגורו באותו בית ספר. אפילו שזה מבנים שונים ולכן אני חושב שהגיע הזמן שהעירייה תיקח את הפרויקט הזה, אולי עם כל מיני גורמים חיצוניים כמו מפעל הפיס, לבנות מבנה כמו שצריך לדתיים. הגיע הזמן. אני לא חושב שלנו לא מגיע. אנחנו משלמים מסים, עושים צבא ובית ספר רעות נראה כמו לפני 700 שנה. ואני חושב שבית ספר חב״ד, לפחות בנושא הזה. ראש העיר, אני מבקש. מבקש מראש העיר. אני יודע שאתה משקיע המון בחינוך. שתעשה מאמץ, לפחות אם לא לבנות בניין לזה, אבל תשפץ את הבניינים של בית ספר חב״ד שיהיו ראויים לילדים שילמדו שם.

שמואל בוקסר: טוב. מי בעד אישור פתיחת חשבון ואישור מורשה חתימה בית ספר חב״ד? מי נגד?

מי נמנע? פה אחד. תודה רבה. בשורות טובות לנו, לעם ישראל, לנס ציונה.

החלטה: מליאת מועצת העיר מאשרת פה אחד את סעיף 6 - אישור פתיחת חשבון

בנק עבור בי"ס חב"ד בנים שהוכר ע"י משרד החינוך ואישור מורשי חתימה:

56

שכטר ראובן ת.ז ********* – מנהל בית הספר ו - אורטל-אפרת בני-משה

ת.ז ********* – מזכירת בית הספר

עמוס לוגסי: יש לי משהו.

שמואל בוקסר: לישיבה או אפשר לסגור?

עמוס לוגסי: לישיבה. המכרז הזה של גיוס המונים. מה הסיפור?

דפנה קירו-כהן: על מה אתה מדבר?

עמוס לוגסי: עיריית נס ציונה הוציאה מכרז לבקש מחברות.

שמואל בוקסר: זה לא גיוס המונים. זה שני דברים שונים.

עמוס לוגסי: זה גיוס תרומות. אותו דבר.

ערן לבב: זה מלפני שנתיים, זה לא רלוונטי.

עמוס לוגסי: אז למה זה לא נמחק מהאתר?

דפנה קירו-כהן: אני אסביר. לפני שנתיים. או שנה, תזכיר לי מה המספר שלו. שנה שעברה?

* מדברים ביחד.

עמוס לוגסי: מספר 2/23 כתוב.

דפנה קירו-כהן: 2/23 זה תחילת .2023 ישנן קרנות שעובדות עם כל מיני גורמים, בין היתר גורמים

ציבוריים. אבל הם עובדים דרך מגייסי תרומות. בשביל שאני כרשות אוכל להתקשר עם מגייס תרומות אני חייבת שיהיה לי מכרז כי הרבה פעמים הם עובדים על בסיס הצלחה, עמלה או איזשהו שכר.

עמוס לוגסי: אני לא זוכר כזה דבר.

דפנה קירו-כהן: העירייה בעידן הזה מגייסת משאבים, מגייסת תרומות, מגייסת קולות קוראים,

מגייסת המון כספים ממקורות חיצוניים-

עמוס לוגסי: בעיה, אבל אם אני עושה מכרז כזה, אנחנו צריכים לדעת ממנו.

דפנה קירו-כהן: כל המכרזים מפורסמים באתר העירייה.

57

עמוס לוגסי: לא, אנחנו לא צריכים לקבל על זה החלטה? ללכת על דבר כזה?

דפנה קירו-כהן: אתה לא צריך לקבל החלטה על מכרזים. זה לגמרי עניין תפעולי.

פנינה זיו: תסברי לו את האוזן כמה כסף משלמים על ייעוץ בשנה?

עמוס לוגסי: זה לא קשור.

דפנה קירו-כהן: זה לא קשור לייעוץ.

עמוס לוגסי: חברי המועצה צריכים לדעת שיצא מכרז.

שמואל בוקסר: זה כמו שאני מוציא מכרז מחר למנהל לתחום הספורט.

עמוס לוגסי: לא, זה ממש לא אותו דבר.

שמואל בוקסר: למה?

שולמית מנדלמן-כהן: עמוס, תקרא עכשיו. יצאנו למכרז ביטוחי כלי רכב לעירייה.

עמוס לוגסי: זה משהו אחר.

דפנה קירו-כהן: ולמנהל תכנון, בנייה ופיקוח. באמת לא ראיתי בזה שום דבר חוץ מהתנהלות.

אגב, שתהיה רגוע, אף אחד לא הגיש.

עמוס לוגסי: אני יודע. אני הבנתי.

דפנה קירו-כהן: אנחנו נמשיך לנסות.

שמואל בוקסר: תודה רבה לציבור על הסבלנות, תודה רבה לחברי מועצת העיר. בשורות טובות.

דפנה קירו-כהן: אמן.

58