פרוטוקול ישיבת מליאה 14/2024 שלא מן המניין מתאריך 24-12-24 תקציב 2025 · קובץ פרוטוקול סרוק

עיר: נס ציונה
קטגוריה: מליאה
תאריך: 24/12/2024
מקור: הקובץ המקורי באתר נס ציונה

מסמכים נוספים באותה ישיבה: קובץ פרוטוקול נגיש (PDF / WORD)

זהו העתק סרוק של הפרוטוקול. הטקסט שלהלן הוא של קובץ פרוטוקול נגיש (PDF / WORD) - אותה ישיבה, בגרסה עם שכבת טקסט אמיתית.

מליאה שלא מן המניין 14/2024 – 24.12.2024 .

פרוטוקול מליאה שלא מן המניין 14/2024

יום שלישי, כ"ג בכסלו תשפ"ה, ,24/12/2024 חדר מליאה, רח' הבנים 9 נס ציונה, בניין העירייה

נוכחים:

מר שמואל בוקסר – ראש העיר, סגנית רה"ע ומ"מ רה"ע - סמדר אהרוני, סגן רה"ע – עמרי רווח, סגן רה"ע – עמוס לוגסי, משנה לרה"ע - יהודה חיימוביץ, משנה לרה"ע - ליאור אלימלך, משנה לרה"ע –

ערן רפאל, ליאור שרון, נאור ירושלמי, גיל אנוקוב, נעמי חסון, תומר תדהר, איתי דגן, גלית אבינועם.

חסרים:

שירי פרנצי-כהן.

משתתפים:

עו"ד דפנה קירו-כהן – מנכ"לית העירייה, עו"ד שולמית מנדלמן-כהן – יועצת משפטית לעירייה, ערן לבב – גזבר העירייה, לימור נהון – חשבת אגף חינוך, שירי נויה – חשבת אגף שפ"ע, עדי דיצר -

מנהלת מחלקת תקציבים, תומר קרני – מנכ"ל החברה הכלכלית, אינג' בועז גמליאל – מהנדס העיר, ירון לוי – מנהל אגף ביטחון, אסתי יוסף – מנהלת אגף חינוך, אפרת דמארי – מנהלת אגף אסטרטגיה ולוגיסטיקה, לני ממן – מנהלת אגף שירות, לירן וייס – מנהל אגף מחשוב, מיטל חזן – מנהלת אגף הון אנושי, רפאל קריספיל – מנהל אגף שפע, כפיר פוני – מנהל אגף נוער וקהילה, ענת לוין – ס. מנהל אגף רווחה, הילה קרופסקי עוזרי – דוברת, עו"ד דנה זלוטין – מבקרת העירייה.

קישור לצפייה במהלך הישיבה:

4420s=t&yGc0H2F9OuM=v?https://www.youtube.com/watch

תוכן

סעיף מס' 1 – אישור תקציב עיריית נס ציונה לשנת 2025 ותקן כח אדם לשנת 2025 ..........4

מליאה שלא מן המניין 14/2024 – 24.12.2024 .

פ ר ו ט ו ק ו ל

שמואל בוקסר: ערב טוב, תושבות ותושבים יקרים, חברי מועצת העיר. התכנסנו היום כדי לאשר

תקציב עיריית נס ציונה לשנת .2025 התקציב הוא בסיס לתוכנית עבודה עשירה ומלאה, עליה עמלנו יחד, והיא מביאה לידי ביטוי את החזון שלנו עבור נס ציונה, עיר המשמרת את מעמדה כפנינת השפלה בשנה הקרובה ובשנים הבאות.

יש לנו אחריות כבדה להמשיך לפתח באחריות מרחב עירוני מזמין ומצמיח עבור חיי קהילה מלוכדים, לשמר את איכות החיים הגבוהה, את איכות השירות עם הפנים לתושב.

כל אלו לצד המחויבות שלנו להביט קדימה, לצפות פני עתיד, להתאים כבר היום את שירותים ופרויקטים, קטנים וגדולים, שיצעידו אותנו בבטחה אל אתגרי המחר.

לנס ציונה יסודות ושורשים עמוקים ויציבים, הם הבסיס האיתן שאיתו אנחנו משירים מבט אל העתיד, לפיתוח אחראי של העיר.

בעידן של טכנולוגיה וקדמה, שירותיות וזמינות, אנחנו לא שוכחים לרגע את המחויבות שלנו לדאוג לילדים ולנוער, לחינוך טכנולוגי מתקדם ופורץ גבולות, לדאוג לצעירי העיר, למענים הוליסטיים, החל מאפשרויות בילוי ופנאי ועד להיצע דירות זמין בתוך תחומי העיר, למשפחות בני הגיל השלישי, תושבים עם צרכים מיוחדים, לקהילה הגאה, לחילונים, לדתיים. זו עיר פלורליסטית, שיש בה מקום לכולם, שבה כולם יכולים להרגיש בבית.

תקציב 2025 מובא לאישור לאחר שנה קשה, מהקשות שידעה מדינת ישראל מיום היוסדה. מלחמת חרבות ברזל היוותה קריאת השכמה לכולנו, הדהדה את המחויבות של כולנו לשמור על הביטחון, לשמור על החוסן, לשמור על הבית.

תקציב 2025 מביא לידי ביטוי המשך פיתוח מענים לאתגרים הביטחוניים. אלו לצד עשייה עירונית רחבה וענפה, שנועדה להבטיח את החוסן, השגשוג והאיתנות שלנו כאן, בעיר נס ציונה ובמדינת ישראל.

אני מודה לכל מי שעמל על הכנת התקציב. למנכ״לית העירייה, לגזבר, לסגני ראש העיר, משנים לראש העיר, חברי מועצת העיר, לחשבות ולמנהלי אגפים.

כולי תקווה שתקציב ,2025 המביא איתו בשורות ופרויקטים חדשים למען תושבי נס ציונה, יהווה נקודת הזנק לבשורות נוספות בשנת ,2025 לשובם הביתה של כל החטופים, לשובם לשלום של חיילינו, לימים שקטים של ביטחון ושגרה.

מליאה שלא מן המניין 14/2024 – 24.12.2024 .

סעיף מס' 1 – אישור תקציב עיריית נס ציונה לשנת 2025 ותקן כח אדם לשנת 2025

נאור ירושלמי וגלית אבינועם הצטרפו לישיבה

שמואל בוקסר: מפרט את דברי ההסבר לתקציב ,2025 חוות הדעת לתקציב 2025 ותקן כ"א, המצ"ב

לפרוטוקול, וכדלהלן:

מליאה שלא מן המניין 14/2024 – 24.12.2024 .

שמואל בוקסר: עמרי, יו"ר ועדת הכספים, בבקשה.

עמרי רווח: ראש העיר דיבר על הדברים הטובים בתקציב, אני אגע קצת באתגרים. ערב טוב לכולם,

כיו"ר ועדת כספים, אני חושב שהישיבה הקרובה היא אחת מהיותר חשובות עבור תושבי נס ציונה.

בעידן של עליות מחירים מתמשכות, החל ממס ערך מוסף, ביטוח לאומי ועד יוקר המחיה, המכביד על כל בית בישראל, התושבים שלנו מחפשים אי של יציבות. דאגות כלכליות הן נחלת הכלל והאתגר שלנו הוא להיות לצד העליות החלות גם עלינו כרשות, הוא לשמור על נס ציונה כעיר איתנה, חזקה, יציבה ומובילה.

בתוך המציאות המורכבת הזו, התקציב שמוגש בפניכם היום משקף מענה מקצועי ומאוזן. לצד כל האתגרים החיצוניים והביטחוניים, יש לומר, הצלחנו לשמר ולשפר את השירותים החשובים ביותר לתושבים, חינוך איכותי, ביטחון אישי, ניקיון, רווחה ועוד וכל זאת תוך שמירה על מדיניות מאוזנת.

אני רוצה להדגיש, שמירה על יציבות כלכלית היא לא מותרות. זה אבן יסוד, שמאפשרת לנו להמשיך לשרת את התושבים ברמה הגבוהה ביותר, גם בזמנים מאתגרים. ההישג הזה הוא תוצאה של שיתוף פעולה מלא בין ראש העיר, מנכ"לית העירייה, גזבר העירייה, מנהלי אגפים, ועדת כספים ומחזיקי התיקים.

השנה העניק ראש העיר לחברי המועצה הזדמנות להיפגש עם ערן הגזבר ואיתי, גם למי שלא חבר ועדת כספים, לשאול שאלות, להתייעץ ולהעמיק בהבנת סעיפי התקציב. אני שמח שחלק מכם ניצל את ההזדמנות וחייב לומר בנימה אישית, פחות שמח מהחלק שלא ניצל את ההזדמנות.

(חילופי דברים שאינם מעיקרי הדברים)

שמואל בוקסר: תומר, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה.

עמרי רווח: אני רוצה להביע את האכזבה שלי גם מחברי ועדת כספים מהאופוזיציה, שאני נתתי את

ההזדמנות ואתם אמרתם שאתם תשלחו שאלות על מנת להגיע לישיבה מוכנים, ואף אחד לא שלח אפילו שאלה אחת.

(מדברים ביחד)

שמואל בוקסר: גיל, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה.

(מדברים ביחד)

מליאה שלא מן המניין 14/2024 – 24.12.2024 .

שמואל בוקסר: גלית, גם לך אני קורא לסדר. עמרי מדבר ואתם מפריעים לו. אם מישהו יפריע לך

לדבר בזמנך, אני אקרא אותו לסדר. (גלית) אני קורא לך לסדר פעם שניה.

עמרי רווח: התקציב המוצע כולל בשורות טובות לתושבים אך הוא גם מבוסס על ניהול אחראי ומושכל,

שמתחשב במציאות שבה אנו חיים. אני רוצה להודות לכל מי שלקח חלק בעבודה המאומצת, לראש העיר, מר שמואל בוקסר, למנהלי האגפים, חברי ועדת כספים, לחברי המועצה על השותפות, ואני רוצה להגיד גם בהזדמנות הזאת תודה מיוחדת לערן לבב, הגזבר של העיר בשנים האחרונות, שזה התקציב האחרון. בשמי ובשם חברי המועצה ובשם כולם, אני רוצה להגיד לך תודה רבה ובהצלחה בכל דרך אשר תפנה ללכת.

שנת 2025 תהיה שנה מאתגרת אך יציבה. בזכות עבודה משותפת אני מאמין שנדע להמשיך ולהעניק לתושבי נס ציונה את הטוב ביותר. תודה רבה.

שמואל בוקסר: עכשיו אנחנו נעבור לדיון. 10 דקות לכל חבר מועצה.

(חילופי דברים בנוגע לכמה זמן יש לכל דובר 10 דק' או שעה)

שמואל בוקסר: גלית, אני קורא לך פעם שלישית לסדר ומבקש ממך לצאת מהישיבה.

נאור ירושלמי: אנחנו יוצאים להתייעצות של הסיעות.

שמואל בוקסר: בבקשה, נעשה הפסקה של 5 דקות להתייעצות.

גלית אבינועם יצאה מהישיבה לאחר 3 התראות שניתנו לה ע"י רה"ע

(הפסקה)

שמואל בוקסר: אני מודה לתושבים שהמתינו בסבלנות. אנחנו ממשיכים את הדיון. מי רוצה להתחיל?

תומר תדהר: אני. חברי וחברות מועצת העיר, מנהלי אגפים, ומעל הכל - תושבי נס ציונה היקרים. אנו

מתכנסים הערב לדיון בנושא המשמעותי ביותר בסדר היום העירוני - תקציב העירייה. תקציב איננו רק במספרים על גבי נייר. הוא המצפן המוסרי והערכי שלנו כנבחרי ציבור. הוא המפה שמנחה אותנו בדרך לעיר טובה יותר.

מליאה שלא מן המניין 14/2024 – 24.12.2024 .

כנציג הסיעה מהאופוזיציה, אני רואה תפקידי, לא כמי שמתנגד, אלא כמי שמציע, מייעץ ומוודא שכל שקל מתקציב העיר מנוצל בחוכמה לטובת התושבים.

זוהי לא רק זכותנו, זוהי חובתנו המוסרית. דמוקרטיה בריאה זקוקה לקולות שונים, לדיון פורה ולביקורת בונה. כשאני מסתובב בעיר ושומע את התושבים, משפחות, קשישים, הורים וילדים, אני שומע את הצרכים האמיתיים. חינוך איכותי לילדינו, רחובות נקיים ומתוחזקים, תשתיות מתחדשות ושירותים עירוניים זמינים ויעילים. אלה הם הדברים שמשפיעים על חיי היום יום של כל אחת ואחד מאיתנו. לכן אני קורא לכולנו, קואליציה ואופוזיציה כאחד, לשים בצד את המחלוקות הפוליטיות ולהתמקד במה שבאמת חשוב. בואו נבחן כל סעיף בתקציב דרך העדשה של טובת התושב, בואו נוודא שאנחנו משקיעים בעתיד העיר בצורה אחראית ומאוזנת, מבלי לסכן את השירותים החיוניים שתושבינו זקוקים להם.

למנהלי האגפים, אתם אנשי הביצוע. הביקורת שלנו איננה מכוונת ישירות כלפיכם אלא נועדה לחזק את ידכם ולתת לכם את הכלים הטובים ביותר לשרת את הציבור.

אני מתחייב שאני אשב כאן במשך הישיבה הזאת ואשאל שאלות, שהמטרה היא אחת, לגרום לעירייה לפעול בשקיפות מלאה, תוך שיתוף ציבור, ולא רק יחסי ציבור, דילים פוליטיים, עסקנות והבטחות שאינן מתקיימות.

אנו פה כדי להבטיח שתקציב העירייה ישרת את המטרה שלשמה הוא נועד, שיפור מתמיד באיכות החיים של תושבי העיר נס ציונה.

נאור ירושלמי: אנחנו נעבור על התקציב ויש לנו הרבה מאוד שאלות, ישבנו ביחד ויש לנו הרבה מאוד

שאלות, הן יחולקו בינינו, גיל יתחיל.

גיל אנוקוב: האמת שלא הכנתי נאום כמו תומר, אבל יש כמה דברים שאני רוצה להגיד. גם פניתי לערן

ולא קיבלתי תשובה. קודם כל, הנושא של יחס ארנונה לעסקים. אני רואה שהתקציב מתבסס על תוספת של %,5.29 תוספת ארנונה אוטומטית לפי הטייס האוטומטי של משרד הפנים. אם תוכל לומר מה יחס הארנונה למגורים ועסקים, מה התחזית לשנת 2025?

ערן לבב: תחזית בשנת ,2025 כמו שנה שעברה - 50 וקצת לעסקים ו- 49 וקצת למגורים.

גיל אנוקוב: עשיתי השוואה, קצת הלכתי אחורה מכיוון שזו לא קדנציה ראשונה שלי במועצת העיר,

וכמו שראש העיר אמר, ב-2021 תקציב היה כ-400 מיליון ₪ ואנחנו עומדים היום, ב-2025 על תקציב של 559 מיליון ₪, שזה כמעט %40 תוספת. הבאתי לחברי המועצה החדשים את ספר התקציב משנים קודמות, שהיה ספר תקציב מקושר תוכנית עבודה.

מליאה שלא מן המניין 14/2024 – 24.12.2024 .

דפנה קירו כהן: זה לא ספר תקציב, זו תוכנית עבודה.

גיל אנוקוב: תוכנית עבודה מקושרת תקציב.

דפנה קירו כהן: והיא תהיה גם השנה, אחרי שתאשרו תקציב.

גיל אנוקוב: זה היה עוד לפני כן. פנתה חברת המועצה לראש העיר, ראש העיר אמר לה שלא קיימת

תוכנית עבודה מאושרת.

שמואל בוקסר: לא אמרתי דבר כזה, שקר. אמרתי שאחרי שיאשרו את התקציב, תהיה תוכנית

עבודה, זה הבדל גדול.

גיל אנוקוב: לא אמרת לי, זה מה שקיבלתי ממנה. אז אני עושה את האינטרפולציה שלי של הדברים.

אז אני מבין שיש פה תקציב, התקציב חייב להיות מאופס בין הכנסות וההוצאות, ואומרים עכשיו יש לנו תקציב אחרי העלייה אוטומטית של כמעט 560 מיליון ₪, ועכשיו אנחנו צריכים לצקת לו תוכן, במקום לעשות את ההיפך ולבנות בדיוק כמו שנעשה בשנים קודמות, כל הקדנציה הקודמת, ולבנות תקציב על בסיס תוכנית עבודה, ואולי במקרה הזה להפחית מהטייס האוטומטי של הארנונה ובמקום שתהיה התייקרות של כמעט %,5.3 להפחית את התייקרות של הארנונה, אז אנחנו הולכים, מה שנקרא, על כל הקופה על הגב של התושבים. וזה, לדעתי, המגרעה הגדולה ביותר של התקציב הזה, שהתקציב הזה לא נבנה לפי תוכנית עבודה, וההיפך, הוא נבנה לפי צפי הכנסות, ולפי זה בונים את ההוצאות של הרשות לשנה הקרובה.

שמואל בוקסר: שקר.

גיל אנוקוב: בסדר, ככה אני מנתח את הדברים.

נאור ירושלמי: חבר מועצה זכאי לדבר, אני מניח שעל השאלות יהיו תשובות, אז בתשובות תגידו מה

שראוי להגיד.

דפנה קירו כהן: תשאל ותקבל תשובה. תשאל האם יש תוכנית עבודה. האם עשיתם את זה כמו שנה

שעברה. אתה קובע בחגיגיות, אבל זה לא נכון.

גיל אנוקוב: חברת המועצה, נעמי חסון, פנתה לראש העיר, שאלה אם יש תוכנית עבודה.

דפנה קירו כהן: לא, היא לא שאלה, היא ביקשה לקבל. ראש העיר אמר שטיוטה אני לא מעביר. אחרי

שיאושר התקציב, כי אולי תשנו אותו, אנחנו עם כל מנהלי האגפים, שיושבים פה מאחוריכם, הם 16

מליאה שלא מן המניין 14/2024 – 24.12.2024 .

הקדישו שעות וימים ושבועות לגבש תוכנית עבודה, שהיא הבסיס לתקציב, בדיוק כמו שהיה בשנים הקודמות.

גיל אנוקוב: למה אנחנו לא יכולים לקבל את הטיוטה?

דפנה קירו כהן: מכיוון שראש העיר החליט להתנהל בצורה מסוימת, וכך אנחנו מתנהלים.

תומר תדהר: כבר יצאתם בפרסום על הכלבייה, כבר את יחסי הציבור שלכם עשיתם.

דפנה קירו כהן: זה לא קשור ליחסי ציבור, הכלבייה בתקציב. נעמי, כל מה שאת צריכה לאשר, זה

תקציב, את לא נדרשת לאשר תכנית עבודה. אז כל מה שנדרש, מוכן לפנייך ונשלח בזמן.

נעמי חסון: אבל התקציב נגזר ממשהו ואני רוצה,

דפנה קירו כהן: תוכנית העבודה נגזרת מתקציב, לא תקציב מתוכנית עבודה.

תומר תדהר: דפנה, התקציב לא אושר עדיין, ויצאתם עם יחצ"נות על התקציב.

נעמי חסון: אני לא חושבת שזה צריך להיות אחרת.

שמואל בוקסר: את חושבת ככה, כשתהיי ראש עיר, תעשי הפוך.

דפנה קירו כהן: אם היינו שולחים את תוכנית העבודה לפני אישור תקציב, מה היה אומר חבר מועצה

תומר? שאתם מתייתרים, שהדיון הזה לא נחשב.

נעמי חסון: אבל אנחנו צריכים חומר כדי להתכונן לתקציב.

דפנה קירו כהן: כל החומר מונח בפניכם וערן השתתף בוועדת כספים וכל השאלות שרציתם, יכולתם

לשאול.

נעמי חסון: אני חושבת שזה צריך להיות אחרת מתוך הניסיון שלי.

שמואל בוקסר: נעמי, כשתקבלי זכות דיבור, תדברי.

גיל אנוקוב: אני רוצה להגיד עוד הערה אחת, כיוון שהייתי חבר ועדת כספים גם בקדנציה קודמת, אז

הטיוטה של תוכנית עבודה, כמו שאת קוראת לה, הוצגה לכל חברי המועצה, כולל חברי המועצה שהיו באופוזיציה בקדנציה קודמת.

דפנה קירו כהן: אוקיי. יש הרבה דברים שהשתנו מקדנציה קודמת.

מליאה שלא מן המניין 14/2024 – 24.12.2024 .

גיל אנוקוב: בסדר, השתנו, אולי לא לטובה. יש לי שאלה, בסעיף לשכת מנכ"ל, כמעט כל הסעיף של

הרזרבה נכנס ללשכת מנכ"ל. ביקשתי גם מערן כשנפגשנו לגבי השימוש של כספי הרזרבה ב-,2024 אם תוכל לעדכן את המועצה לאיזה סעיפים הוצא הרזרבה ב-2024 ומדוע זה לא מועבר לכל אגף ואגף בנפרד?

שמואל בוקסר: עוד שאלות?

גיל אנוקוב: יבואו בהמשך.

ערן לבב: סעיפי הרזרבה נמצאים אצל המנכ״לית. המנכ"לית היא היחידה שיכולה לאשר לאגפים

השונים שימוש בכספי רזרבה. המנהלים פונים אליה בהתאם לצרכים ורק לאחר האישור שלה מועבר הכסף בין הסעיפים, לכן זה מופיע תחת המנכ״לית. לגבי ,2024 היא עוד לא הסתיימה ואין לכן אין לי כרגע את הנתונים.

דפנה קירו כהן: רק תגיד שהסכום קבוע בחוק.

ערן לבב: הסכום קבוע בחוק, %1 מתקציב העירייה. כשנסיים את ,2024 יש אפילו העברות שהיום

המנכ"לית אישרה, אז כשיהיה את הכל ואז נוכל להראות לאן נוצלו הכספים.

שמואל בוקסר: יש עוד שאלות שאנחנו צריכים לענות? בבקשה.

תומר תדהר: לאור העובדה שבתקציב הקודם נמצא פער בין הכנסות להוצאות, אני רוצה לשאול את

הגזבר האם התקציב מאוזן.

ערן לבב: כן, התקציב מאוזן.

תומר תדהר: האם כל ההכנסות מבוססות על סכומים מדויקים שיכסו את כל ההוצאות?

ערן לבב: תקציב, כמו השם שלו, זה לא מדויק אף פעם, זה לפי ההערכות של המנהלים ושלי, גם

בהכנסות וגם בהוצאות.

שמואל בוקסר: תשאל את כל השאלות שנוכל לענות.

תומר תדהר: האם תקצוב ההכנסות כולל סכומים ממשלתיים ומבוססים על אישור ממשלתי?

ערן לבב: כל נושא כספי הממשלה בעיקר זה כמובן בחינוך וברווחה, הם בהתאם להכנסות שאנחנו

מקבלים בחודשים האחרונים ממשרדי הממשלה. אין פה איזה אישור ספציפי. יש אתרים וכספים שאנחנו מקבלים בשוטף ולפי זה אנחנו מתקצבים לשנה הקרובה.

מליאה שלא מן המניין 14/2024 – 24.12.2024 .

תומר תדהר: זאת אומרת, אין אישור ממשלתי על הסכומים האלה.

שמואל בוקסר: אין ואף פעם לא היה. יש תקצוב לפי תקציב מדינת ישראל.

תומר תדהר: האם התקציב כולל כיסוי גירעונות משנים קודמות?

שמואל בוקסר: לא היו גירעונות בתקציב בשנים קודמות.

תומר תדהר: ומה עם כיסוי ההלוואות?

שמואל בוקסר: תקרא בתקציב.

תומר תדהר: אני שאלתי שאלה.

שמואל בוקסר: עניתי לך, תקרא בתקציב, זה כתוב בדיוק.

תומר תדהר: אני רוצה שהגזבר יפנה אותי לעמוד.

שמואל בוקסר: הגזבר לא יפנה אותך, אני נותן לך תשובה. יש פה החזר הלוואות, כולל ריבית.

תומר תדהר: כמה לשנת 2025?

ערן לבב: בעמוד 23 מופיעים כל סעיפי החזרי הלוואות. זה מחולק להלוואות לשוטף והלוואות לפיתוח.

הסכומים: החזר קרן 2,558,000 ₪ ועוד 755,000 ריבית על התקציב השוטף, 1,930,000 ₪ ו-

679,000 ₪ לפיתוח.

גיל אנוקוב: זה פירעון מוקדם או רק החזר שוטף של הקרן?

ערן לבב: אין פירעון מוקדם, זה החזר שוטף.

גיל אנוקוב: החלטת שאתה לא עושה פירעון.

שמואל בוקסר: לא הוא החליט, אני החלטתי. אם היית מבין, אז היית מבין שבתקציב השוטף אי אפשר

לעשות פירעון מוקדם כי אין מאיפה להביא את הכסף. ובתקציב הפיתוח, שיש הרבה כסף, אנחנו נחליט עסקית אם שווה לנו או לא. שאלה הבאה.

תומר תדהר: האם השכר המשולם לפי כל הפרקים על תקנים מאושרים של משרד הפנים, האם יש

אישור על התקנים האלה?

ערן לבב: רשות איתנה לא זקוקה לאישור משרד הפנים.

מליאה שלא מן המניין 14/2024 – 24.12.2024 .

תומר תדהר: האם יש בתקציב סעיפים חדשים שלא היו בתקציב הקודם?

ערן לבב: אני מעריך שיש בודדים.

דפנה קירו כהן: לדוגמא "מסע ישראלי".

ערן לבב: דווקא לא, זה בתוך סעיף אחר, זה לא בסעיף נפרד. אני מעריך שיש מספר סעיפים חדשים,

בודדים.

תומר תדהר: אתה זוכר על איזה פעולות?

ערן לבב: לא. יש פה 1,338 סעיפים. לא זוכר את הכל בעל פה.

תומר תדהר: והפעולות החדשות כוללות גם תשלומי שכר?

ערן לבב: אין סעיפי שכר חדשים.

דפנה קירו כהן: למיטב זיכרונך, תסייג, שלא יגידו שהטענו.

ערן לבב: למיטב זכרוני לא. למיטב זכרוני אין סעיפי שכר חדשים.

תומר תדהר: האם הפעולות החדשות נתקבלו על ידי בדיקה מבוססת שיש צורך בהן?

ערן לבב: אני לא מבין את השאלה.

דפנה קירו כהן: התשובה היא כן. מה שמופיע בתקציב העירייה, זה דברים שאנחנו חושבים שהם

נדרשים לשירות התושבים. נדרשים, חיוניים, טובים, מוצלחים.

גיל אנוקוב: שאלה, יש פה בלשכת המנכ"לית, סעיף ,750 50,000 שקל פרויקטים. עמוד .2

ערן לבב: מדובר על העסקת יועץ ארגוני.

דפנה קירו כהן: בעיקר יועץ ארגוני לצרכים שוטפים שעולים באגפי העירייה. למשל, תשמח לדעת

שהיום עשינו השתלמות AI לאגף הנדסה.

גיל אנוקוב: זה בסדר גמור, אבל למה זה על תקציב מנכ"לית?

דפנה קירו כהן: כי יש דברים שאנחנו לא צופים מראש ואני מחליטה אם כדאי לתת אותם ולאיזה אגף.

זה לא בהכרח מתקצוב האגפים.

מליאה שלא מן המניין 14/2024 – 24.12.2024 .

נאור ירושלמי: תחת לשכת מנכ"לית, בתקציב 2023 נועדו 20,000 ₪ לתוכנית תיירות עירונית. שמו

של הסעיף שונה, אני רואה, אבל אני תוהה מה קרה עם תוכנית התיירות העירונית שזה נועד אליה.

סעיף ,753 תחת לשכת מנכ"ל, עמוד .2

ערן לבב: מדובר בסעיף שהיה בשנת ,2023 שלא נוצל ולא השתמשנו בו. ב-2024 הוא בכלל לא היה.

נאור ירושלמי: ערן, השאלה שלי הייתה מאוד ממוקדת. כלומר לא בוצעה תוכנית תיירות עירונית,

למרות שהוקצה לה תקציב?

שמואל בוקסר: נכון.

דפנה קירו כהן: אבל כן נעשתה תוכנית תיירות, היא פשוט לא יצאה לפועל במלחמה, זה היה ב-

.2024

נאור ירושלמי: יש לנו תוכנית תיירות עירונית?

דפנה קירו כהן: יש לנו תוכנית שנעשתה ונעצרה בגלל המלחמה.

נאור ירושלמי: לא יושמה זה משהו אחר. הכסף היה לתוכנית, לא ליישום.

דפנה קירו כהן: ב-2024 היה יועץ, השתמשנו בכסף. מי שהובילה את זה, זו ורד מהמחלקה לקידום

מעמד האישה. היא לא יושמה ולא יצאה לפועל בשל המלחמה.

נאור ירושלמי: אבל היא קיימת ואפשר ליישם אותה בעתיד?

דפנה קירו כהן: צריך לראות את הרלוונטיות שלה ונבדוק את זה.

שמואל בוקסר: אנחנו נעשה פורום תיירות שיתחיל לדון בזה.

נאור ירושלמי: הגיע הזמן. זה מה שרצינו אז, אני שמח שזה יתקדם.

גיל אנוקוב: עמוד ,4 סעיף תקציבי .524 עמותות מקצועיות – 750,000 שקל. 200,000 מ-,2023

למרות שיש באגפים נוספים, כמו אגף הנדסה, היועצת המשפטית, יש גם כן חברות בעמותות מקצועיות, אז באיזה עמותות מקצועיות מדובר?

דפנה קירו כהן: עמותות מקצועיות זה פועל יוצא של הסכם קיבוצי, לא תלוי בעירייה. אני כמעט אגיד

שהעירייה הייתה שמחה מאוד לא לשלם. זה לא קשור להשתלמויות מקצועיות רשותיות. זה קשור לשתי עמותות שמגיע לכל עובד, עמותה חברתית ועמותה מקצועית, שזה חלף תוספת שכר, הסכמים 21

מליאה שלא מן המניין 14/2024 – 24.12.2024 .

קיבוציים, חל על העירייה והעירייה נאלצת, לשלם, כי לצערנו הרבה מהעובדים לא מנצלים את זה והכסף הולך למקומות שלא מנוצלים.

גיל אנוקוב: אז למי זה הולך?

דפנה קירו כהן: לעמותות מקצועיות שההסתדרות מנהלת.

גיל אנוקוב: יש לשכת עורכי דין, אני רואה בסעיף תקציבי של היועצת המשפטית.

דפנה קירו כהן: זה לא קשור ללשכת עורכי הדין.

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: אצלי זה דמי חבר.

דפנה קירו כהן: אני אסביר עוד פעם. עמותה מקצועית, זה הסכם קיבוצי לעובדי דירוג דרגה, שזה

הסכם בין ההסתדרות לבין משרד האוצר. בעבר, לפני שנים רבות, במקום לתת תוספות שכר, נתנו להם שתי עמותות מקצועיות, שהם יכולים לנצל. העירייה מפרישה כסף לעמותות, בתעריף שנקבע בהסכם הקיבוצי, הם יכולים לנצל עמותה אחת חברתית ועמותה אחת להשתלמות מקצועית. זו זכות של העובד, לא זכות של העירייה, העירייה רק משלמת את הכסף בהתאם להסכם הקיבוצי.

גיל אנוקוב: וזה עלה מ-,2024 ב-100,000 ₪?

שמואל בוקסר: כן.

גיל אנוקוב: זו התחזית? שהם יעלו את דמי החבר?

דפנה קירו כהן: לפי הכמות ולפי התעריף. מיטל, יש לך משהו להוסיף?

מיטל חזן: לא.

איתי דגן: בכמה קפץ תקן השכר בתקציב? התקן הכולל.

שמואל בוקסר: תקן כוח אדם? יהיה דיון על תקן כוח אדם.

איתי דגן: שאלתי בכמה אחוזים הוא קפץ בין 2024 ל-.2025

דפנה קירו כהן: מ-1,210.94 משרות ל-1,219.14 משרות.

איתי דגן: ולמה יש עלייה של %10 בשכר?

דפנה קירו כהן: שאלת תקינה. תקינה זה תקנים וזה לא %.10

מליאה שלא מן המניין 14/2024 – 24.12.2024 .

איתי דגן: שאלתי על תקינה. יש מקפצה בחישוב עצמו של %10 מתקציב קודם לתקציב הקיים בשכר.

שמואל בוקסר: 23 מיליון ₪.

דפנה קירו כהן: אתה מסכים שזה %10?

שמואל בוקסר:לא.

דפנה קירו כהן: 23.8 מיליון ₪ עלויות שכר עובדים, מתוכם 17 מיליון ₪ זה צפי גידול בהוצאה

ובהכנסה. זאת אומרת, זה הגדלת תקני חינוך ורווחה. אנחנו מוציאים יותר, אנחנו מקבלים יותר. יש לנו עדכוני שכר ארציים, שזה לא תלוי בעירייה, אנחנו צריכים לתת להם מענה, בעיקר בנוגע לצוותי ההוראה, מורים, רפורמות ותומכות חינוך ועובדים סוציאליים. עלות שעה נוספת, יש לנו תוכניות חינוכיות, שהן פועל יוצא של הפיילוט שלקחנו שנה שעברה ואנחנו ממשיכים איתו, הקמת מחלקת טף, גיל לידה עד ,3 שאנחנו מתקצבים, זה לא היה לפני כן. אנחנו רוצים להרחיב שירותים, על הכלבייה אנחנו אמרנו, כדי להפעיל אותה. אנחנו צריכים שני מפקחים שיהיו כל הזמן וחצי משרת וטרינר, שיחד עם הכלבייה יוכל לתת שירותים נוספים, כמו עיקור וסירוס. אז חלק מהשירותים, בעצם אנחנו ניקח פנימה כדי גם לתת יותר שירות ולשלם פחות. בעצם באותו כסף לתת יותר שירות. חירום וביטחון, אנחנו רוצים להגדיל תקינה. באגף ההנדסה לפיתוח העיר יש גידול של 5.3 תקנים. בודקי תוכניות, מפקחים, ומזכירה לאגף רישוי ופיקוח, ויש לנו מזכירות הנהלה, שאנחנו רוצים להגדיל את התקינה.

שמואל בוקסר: ו-1.5 מיליון ₪ תוספת לפנסיה ופיצויים.

איתי דגן: מי עושה את הבקרה על הצורך של התקנים? מי בסופו של דבר מדגיש האם יש צורך על

כל משרה ומשרה?

דפנה קירו כהן: קודם כל, אנחנו עושים את זה בשוטף כל הזמן וכחלק מההתקנים שאתה רואה

שנוספו, יש גם תקנים שצומצמו ולכן העלייה באופן יחסי היא עליה מצומצמת ולא גדולה כי יש גם תחלופה ושינויים וויסותים שעושים כל הזמן. מנהלת אגף משאבי אנוש יושבת מאחוריך, היא מנהלת את זה ביד רמה, בצורה מאוד סדורה, עם בקרות חיצוניות.

שמואל בוקסר: איזה ציון קיבלנו?

דפנה קירו כהן: קיבלנו 100 בבקרה של מדד הון אנושי עם עוד שש נקודות בונוס על גיוון תעסוקתי.

איתי דגן: ממי הציון?

דפנה קירו כהן: משרד הפנים, שנה רביעית ברציפות מאז שהתחיל המדד.

מליאה שלא מן המניין 14/2024 – 24.12.2024 .

איתי דגן: האם יגדלו תקני השכר בתקציב?

דפנה קירו כהן: באיזה הקשר אתה מדבר?

איתי דגן: כמו שזה נשמע.

דפנה קירו כהן: מה זה תקני שכר? אני לא הבנתי את המילה.

איתי דגן: יש תקן, האם השכר גדל בחלק מהמשרות? הייתה גם ירידה.

ערן לבב: לכל המשרות, לפחות בדירוג דרגה, יש זחילת שכר. יש דרגות, יש וותק, יש מענק יובל חלק

שעולה, יש הסכמים קיבוציים ורפורמות בשכר. כל התוספות הן בהתאם לחוק ולהסכמים הקיבוציים.

מיטל חזן: הסכם קיבוצי שנחתם לגבי העובדים הסוציאליים ולגבי הפסיכולוגים ולגבי המורים ולגבי

תומכות החינוך. אז בעצם השכר שלהם גדל בצורה משמעותית. זה בעיקר נובע מזה. השכר לא גדל ללא הנחיות וללא הסכם קיבוצי, אנחנו פועלים רק בהתאם להנחיות ולהסכמים הקיבוציים. כי אם לא חלילה, זה יהיה חריגת שכר.

איתי דגן: ולגבי חוזים אישיים? האם זה חל בחוזה אישי?

דפנה קירו כהן: חוזים אישיים, נכון להיום, אתה שואל ביחס ל-50,000?

איתי דגן: אני שואל. אחר כך יכול להיות שאלת המשך, אבל נשמע קודם את התשובה הזאת.

דפנה קירו כהן: אז אני כבר אענה ואגיד את הדבר הבא. אני רוצה רגע להבחין בין שני מדדים: מרשם

אוכלוסין ולמ"ס. נבחרים, ראש עיר ונבחרים , שכרם נקבע בהתאם למרשם אוכלוסין. אנחנו באופן גורף, מעולם לא עלינו מעל ,50,000 לכן בבחירות האחרונות יש 15 חברי מועצה ולא 17 וגם השכר של סגנים וראש עיר לפי מדרג .5 למ"ס, לעומת זאת, אנחנו ב-2019 עלינו מעל ל-50,000 תושבים.

מה שהקפיץ אותנו בדירוג ונכון להיום, אחרי בדיקה מאוד מקיפה שעשיתי, כל הפרסומים הפומביים, אנחנו עדיין לפי .50,000 אמת, שאחרי שנשאלה השאלה ופנינו בשאילתה למשרד הפנים, אמר משרד הפנים, נכון להיום, לפי למ"ס פרסום אחרון, אגב לא פורסם למ"ס ב-2023 ו-.2024 הפרסום האחרון לשנת ,2022 שם היינו ,50,111 סדר גודל. לכן אנחנו בדירוג .6 היתה ביקורת משרד הפנים ואישור משרד הפנים. אגב, גם בדוח המפורט שהראיתי לכם, דוח ,2023 שהתקבל בנובמבר ,2024 נבדקו החוזים האישיים וכולם יצאו תקינים לחלוטין, לפי דירוג .6 אמר משרד הפנים, ככל שנס ציונה בשנת 2025 על בסיס מדד ,2024 שיפורסם בתחילת השנה, תרדו, אנחנו נתאים את השכר למדרג החדש.

זה יהיה מצער מאוד להרבה מאוד עובדים, שכבר עוכבו בשכר גם ב-,2024 אבל נפעל בהתאם להנחיות ובהתאם לחוק.

מליאה שלא מן המניין 14/2024 – 24.12.2024 .

נעמי חסון: מתי זה צפוי להיות מפורסם?

דפנה קירו כהן: בין פברואר למרץ, זה מה שאמר למ"ס. אנחנו מחכים לפרסום הסופי.

גיל אנוקוב: שאלה לגבי סעיף מנהל משאבי אנוש, סעיף ,783 אירועים לעובדים, ראש השנה ופסח,

אני העליתי את זה גם בישיבת תקציב הקודמת, האם התקציב כולל הזמנת של גמלאים שלא נהנים מפנסיה תקציבית לאירועים האלה?

מיטל חזן: להרמות כוסית הגמלאים תמיד מוזמנים.

דפנה קירו כהן: הם גם הגיעו.

מיטל חזן: הם גם מגיעים ואנחנו בנוסף דואגים להם להסעה. אנחנו בעצם מזמינים עבורם הסעה

ושומרים להם מקומות מיוחדים, ונותנים להם את הכבוד שהם ראויים לו.

גיל אנוקוב: אני שואל שאלה מדויקת ומחודדת, שעלתה גם בישיבה הקודמת. האם גמלאים של עיריית

נס ציונה, שלא נהנים לפנסיה תקציבית, מה שנקרא פנסיה צוברת, מוזמנים לאירועים האלה? בישיבה הקודמת אמרת לי שהם לא מוזמנים והם לא מתוקצבים. האם התקציב הזה של 400,000 ₪ ב-,2025 כולל הזמנת גם של גמלאים, שלא נהנים לפנסיית תקציבית?

מיטל חזן: אני מתנצלת, לא שמעתי את הניואנס הזה.

שמואל בוקסר: יש שני סוגי גמלאים, היית צריך לציין איזה גמלאים.

דפנה קירו כהן: לא הבנו שהוא מדבר על אלה שלא בפנסיה תקציבית, שאין לנו קשר איתם.

מיטל חזן: אז התשובה לא השתנתה מהפעם הקודמת. גמלאים שכן מוזמנים לאירועים, זה גמלאי

העירייה, שמקבלים פנסיה מהעירייה ונמצאים אצלנו במאגרי המידע, פנסיה מהעירייה, פנסיה תקציבית. ועובדים שפורשים בפנסיה צוברת, אז בעצם מתנתקים יחסי מועסק מעסיק ואנחנו נפרדים מהם, והם נהנים מפיצויים שהם מקבלים, אבל אין לנו קשר איתם.

גיל אנוקוב: אני לא מדבר על הפן הכלכלי.

ליאור אלימלך: אבל צריך למצוא דרך כן להזכיר אותם וכן להביא אותם. זה יכול להיות מישהו שפרש

לפני שנה.

נאור ירושלמי: ראש העיר, אני חושב שאפשר להכניס את גלית לדיון. אני חושב שאנחנו מנסים לנהל

פה דיון רציני, אלה שאלות שכולנו השקענו בהם.

מליאה שלא מן המניין 14/2024 – 24.12.2024 .

(חילופי דברים שאינם מעיקרי הפרוטוקול)

תומר תדהר: האם העירייה מממנת את השכר וההוצאות על פעולות בחינוך, ברווחה ואם כן, באיזה

סכום?

ערן לבב: בעיקרון, רוב פעולות החינוך והרווחה לא מתוקצבות על ידי המדינה ב-%.100 בדרך כלל

זה בין %25 ל-%30 מימון של העירייה.

דפנה קירו כהן: יש לנו את הנתון. סדר גודל של 78 מיליון תוספתי למשרד החינוך ועוד 30 מיליון אם

אתה הולך רק על הפרויקטים הרשותיים. אני זוכרת נכון?

שמואל בוקסר: כן. זה היה במצגת.

מיטל חזן: לא הכל שכר.

תומר תדהר: אז אתם אומרים שבעצם %30%-25 זה העירייה, והשאר ממקורות ממשלתיים?

ערן לבב: בדרך כלל, כן. זה הממוצע.

שמואל בוקסר: זה היה במצגת, חבל שלא שמת לב. 78,671,000 ₪ תקציב עירוני לחינוך.

תומר תדהר: האם המקור למימון הוא בטוח מהמקורות הממשלתיים?

שמואל בוקסר: כל עוד מדינת ישראל חיה ונושמת ומשלמת על חינוך, אז כן. אם המדינה תחליט שהיא

לא משלמת לחינוך, אז זה לא.

תומר תדהר: מאיזה סעיפי הכנסות ממומן תקציב החינוך ותקציב הרווחה?

ערן לבב: לא מבין את השאלה.

תומר תדהר: מאיזה סעיפי הכנסות?

ערן לבב: אני רוצה פעם אחת לומר, התקציב שהגשנו לכם הפעם, הוא בנוי לפי מחלקה מחלקה,

הוצאה – הכנסה. אתה יכול להיכנס לאגף החינוך ולראות שם, מול כל הכנסה יש את ההוצאה. יש הכנסות שאין בגינן הוצאה, או הפוך.

דפנה קירו כהן: ואז התקציב התוספתי הוא מהכנסות העירייה.

(חילופי דברים שאינם מעיקרי הדיון)

מליאה שלא מן המניין 14/2024 – 24.12.2024 .

נאור ירושלמי: עמוד ,6 סעיף ,750 תחת סעיף המבקר, יש סעיף של ביקורות מיקור חוץ. אני מבקש

לדעת איזה ביקורות מיקור חוץ היו בשנת 2024 ב-100,000 ₪. ולמה זה גדל ל-255,000 השנה אם המבקרת רק התחילה ומן הסתם עוד אין לנו תוכנית עבודה מסודרת, מן הסתם היא בהכנה. אז על מה מבוססים המספרים האלה, ובעיקר מעניין אותי מה היה בשנת .2024 100,000 ש"ח על מה? לא היה מבקר, חלק מהזמן היינו בתקופת בחירות וכו'. הוועדה לא התכנסה בזמנו, שוב, בגלל לפני הבחירות, אחרי הבחירות, אז מעניין אותי.

ערן לבב: קודם כל, ב-2024 מדובר על תקציב, לא על ביצוע. אכן כן, ב-2024 לא נוצלו כל ה-100,000

₪. יש הוצאה על רואה חשבון חיצוני, שעושה ביקורות, גם לתמיכות, גם לדברים אחרים בעירייה.

נאור ירושלמי: זה מהסעיף הזה?

ערן לבב: כן.

דפנה קירו כהן: למשל, ביקורת על רכבי שירות של העירייה שאנחנו עושים ביקורת רבעונית.

נאור ירושלמי: הביקורת הקבועה, אוקי.

ערן לבב: לשנת ,2025 למרות שהמבקרת התחילה לעבוד רק לאחרונה, היא כבר הכינה תוכנית

העבודה, והייתה שותפה להכנת תוכנית עבודה לשנת 2025 ולתקציב שלה. היקף התקציב שלה הוא נגזרת של החוק, שמחייב את הרשות להעמיד אחוז מסוים מהתקציב שלה, לטובת מבקר העירייה.

ולכן הועמדו לטובתה סעיפי תקציב, גם שכר וגם פעולות, שהיא תבחר את מי להעסיק לצורך ביקורות.

נאור ירושלמי: אמרת שזה לפי החוק. מה בדיוק צריך להיות התקציב לפי החוק? כי אנחנו עשינו

חישוב ונראה לנו שחסר פה קצת.

גיל אנוקוב: חסר 16,000 שקל.

ערן לבב: יכול להיות.

דנה זלוטין: אז אני אתחיל מהתחלה. אני אפנה לסעיף 170א' לפקודת העיריות, שדן על כך שמבקר

העירייה יכין לראש העירייה תקציב מדי שנה והתקציב הזה ייגזר כאחוזים מהתקציב השנתי של העירייה, כפי שיקבע השר. פירוט תקנות העירייה, תקנים ותקציב שנתי לשכת מבקר העירייה מ-

,2018 מתייחסים בפירוט לתקציב לשכות מבקר. במקרה של נס ציונה, אנחנו מדברים בעירייה שמספר תושביה עולה על 40,000 אך לא עולה על ,100,000 תקציבה השנתי עולה על 500 מיליון.

הסכום אמור להיות שלא יפחת מ-,0.16 ולא יפחת מ-1,150,000 ₪. אז זה אמור להיות הסכום.

מליאה שלא מן המניין 14/2024 – 24.12.2024 .

נאור ירושלמי: חסר לנו 16,000 ₪.

דפנה קירו כהן: נשלים מהרזרבה.

גיל אנוקוב: תשלימי עכשיו, למה מהרזרבה? קחי מהרזרבה, תשלימי כדי שהתקציב יהיה בהתאם

לחוק.

נאור ירושלמי: כן, למה לא לעשות זה כמו שצריך? 16,000 ₪, זה כל ההבדל, זה לא משהו גרנדיוזי.

דנה זלוטין: עוד פעם, קובעים את זה לפי צרכים. לא אגדיל סתם סכום.

גיל אנוקוב: לא קשור לתגדילי. אם דרישת החוק אומרת שזה צריך להיות 1,150,000 ₪, אז זה מה

שצריך להיות בתקציב.

דפנה קירו כהן: בסדר, אם זה החוק, אנחנו נעמוד בו, אין בעיה.

גיל אנוקוב: לגבי תקציב ייעוץ משפטי, עמוד ,7 סעיף ,110 יש תוספת תקנים בתוך האגף?

ערן לבב: לא, אין תוספת תקנים.

נאור ירושלמי: אז רק עליית שכר של 400,000?

ערן לבב: יש עליה של הוצאות השכר מאחר ובמהלך שנת ,2024 שתי עובדות של המחלקה

המשפטית יצאו לחופשת לידה, לא היה מימוש מלא של התקינה.

גיל אנוקוב: זאת אומרת, בשנת 2024 המחלקה הייתה בתת תקן?

ערן לבב: כן.

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: לגמרי נכון.

גיל אנוקוב: שאלה נוספת לגבי תביעות שהעירייה מגישה, האם בתי המשפט זוקפים הוצאות לטובת

העירייה?

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: באיזה תחום?

גיל אנוקוב: כל תביעות משפטיות, עבירות בנייה.

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: עבירות בנייה זה בכתבי האישום וזה גזרי דין וקנסות. תביעות אזרחיות

בדרך כלל מוגשות יותר בהיבטי ביטוח ונזיקין. אנחנו בדין המנהלי בדרך כלל עוסקים בעתירות 28

מליאה שלא מן המניין 14/2024 – 24.12.2024 .

מנהליות. יש תביעות שאנחנו יוזמים, עתירות שאנחנו יוזמים, רק השבוע בנושא מחיר מטרה. בית המשפט רשאי לפסוק הוצאות ככל שהוא מוצא לנכון, אבל בדרך כלל אנחנו הנתבעים, אז על איזה תביעות מדובר?

גיל אנוקוב: בתביעות בתחום של עבירות בנייה, האם ברגע שאת מגישה כתבי אישום,

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: כתבי אישום זה בדין הפלילי.

גיל אנוקוב: ואחרי שכבר מוצו כל ההליכים, כי אני מתאר לעצמי שברגע שזה מגיע לכתב תביעה, אז

מוצו כל ההליכים.

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: יש כתבי האישום וכתבי האישום כוללים גזרי דין, שבעצם הם משיטים

קנסות על נאשמים.

גיל אנוקוב: איפה אנחנו רואים את הקנסות האלה בסעיפים התקציביים?

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: ערן, איפה הכנסה מקנסות בסעיפים התקציביים, הכנסה מגזרי דין?

עמוס לוגסי: הוא לא מדבר על זה.

גיל אנוקוב: אני שואל פה על שני דברים. א', נושא הקנסות איפה רואים אותם. וב', האם בית

המשפט יכול לזקוף הוצאות לטובת עיריית נס ציונה, כי מעבר לקנסות עצמם יש גם הוצאות משפטיות.

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: בכתבי אישום זה לא קורה, זה לא בדין. בכתבי אישום זה כמו בפרקליטות.

אנחנו עם תביעה עירונית שמקבלת הסמכה מהיועץ המשפטי לממשלה ומגישה כתבי אישום פליליים, תכנון ובנייה, ברירות משפט, שזה חניה או פיקוח. לא מקבלים על זה הוצאה שהוגש כתב אישום.

שמואל בוקסר: יכולים לקבל עונש.

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: הנאשמים מקבלים גזרי דין.

גיל אנוקוב: אני שואל מעבר לקנס.

שמואל בוקסר: רק בתביעות אזרחיות.

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: ואני יכולה לומר שבתי המשפט, קשה מאוד לשכנע שופט, שגם לעירייה

אין כל כך הרבה משאבים, וגם כשאנחנו לפעמים מגיעים עם טענות של קנטרנות, לא בכתבי אישום, כי זו מאטריה אחרת לגמרי. טענות על תביעה קנטרנית, אפילו בתביעות קטנות. בתי המשפט נוח להם לראות את העירייה ככיס עמוק, וכשאנחנו באים ואומרים שזו תביעה מיותרת, אנחנו הבאנו לפה 29

מליאה שלא מן המניין 14/2024 – 24.12.2024 .

את המשאב העירוני, זה לא בא מעצמו, אז אני יכולה לומר שלא תמיד בתי המשפט פוסקים החזר הוצאות.

עמוס לוגסי: לא פוסקים לעירייה החזר הוצאות.

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: אבל זה רק ככלל, כי בסופו של דבר זה לגופו של תיק.

ערן לבב: אני לא יודע כמה נכנס, אבל יש לנו סעיף שונות וככל שיהיו הכנסות כאלה, זה ייכנס בסעיף

שונות, זה לא משהו שאני צופה אותו.

גיל אנוקוב: כמה היה ב-2024 סדרי גודל?

ערן לבב: אני לא זוכר.

נעמי חסון: עמוד ,9 בנושא המוקד. יש בתחום השכר, סעיף השכר ותשלומים, קפיצה משמעותית בין

2023 ל-,2024 ואיזושהי יציבות לקראת .2025 כמה עובדים התווספו למוקד בין 2023 ל-2024 תקנים, וכמה עובדים מיועדים?

שמואל בוקסר: 2023 לא רלוונטי. תשאלי בין 2024 ל-.2025 2023 נגמרה. 2024 נגמרה, אישרתם

את זה כבר. תשאלי לגבי ,2024 .2025 שנת 2023 לא רלוונטית.

נעמי חסון: אבל הייתה קפיצה משמעותית, היה לי חשוב להבין.

שמואל בוקסר: את זה שאלו בתקציב קודם.

ערן לבב: אין שינוי שכר בין 2024 ל-.2025

נעמי חסון: שאלה נוספת באותו סעיף, זה נושא בנות שירות לאומי, מה תפקידן במוקד, ואיך מוסברת

הקפיצה משמעותית?

לני ממן: ערב טוב לכולם. ראשית, בשנת 2024 תקצבנו רק לחודשיים האחרונים בת שירות למוקד,

כי הבנו שבמהלך הלחימה לא נצליח לגייס אותה. ומעבר לכך, העמותה משחררת את בנות השירות במהלך חודש אוקטובר, שהן מתראיינות, בוחרות את המקום שבהן הן רוצות לבצע את השירות הלאומי ואז משובצות רק בחודשיים האחרונים. ולכן בשנת 2024 תוקצב רק לחודשיים האחרונים, נובמבר ודצמבר. עלות תפעול של בת שירות לחודש עומדת על 2,147 ₪ לחודש. ועל כן, בשנת ,2025 תקצבנו שתי בנות שירות, או בני שירות. כרגע אנחנו באיוש של גברת אחת נחמדה, ואנחנו מתכוונים לאייש עוד. לגבי התפקיד שלהם או הפעולות שהן מבצעות, אז אנחנו כחלק העל ממטרות הרשות, אחת מהן זה שירות עם הפנים לתושב. נתנו להם את היכולת גם לבצע סקרי שביעות רצון, לעבור על הבקרות, 30

מליאה שלא מן המניין 14/2024 – 24.12.2024 .

לסייע לגיל השלישי בכל תחום המהפך הדיגיטלי של המשפך הדיגיטלית. אנחנו יותר נוטים לשירותים דיגיטליים ופחות לפרונטליים, ועדיין הם אלה שיגבו ויסייעו לכל הגיל השלישי במתן לשירותים. על כן העלייה בתקציב.

גיל אנוקוב: שאלת המשך, כמה בני ובנות שירות את יכולה לאייש כצוות של המוקד באופן כללי? יש

לך כרגע ,2 כמה את יכולה לקבל מהצבא או מהגורם הרלוונטי?

לני ממן: זו עמותה. אני יכולה לקבל שני תקנים, הם לא יבואו על חשבון עובדי המוקד, נציגי השירות

במוקד, מכיוון שהן לא יכולות לבצע את כל הפעולות על פי מה שהגדירה העמותה, את כל הפעולות שעושים נציגי מוקד השירות. אז על כן לשאלתך, אני יכולה לקבל שני תקנים, אבל זה לא יכול להחליף את התקנים הנוכחיים של העובדים במוקד.

נעמי חסון: וכמה עובדים יש במוקד היום, מלבד בנות שירות?

לני ממן: אנחנו מאיישים את המוקד באופן מלא, ללא מוקד חיצוני. ולכן אנחנו ,24/7 365 ימים בשנה.

במשמרת היום יש שישה עובדים, במשמרת הערב שלושה ובמשמרת סופ"ש ולילה - שניים.

גיל אנוקוב: כולל סיירים בחוץ? זה מוקד.

שמואל בוקסר: לא.

לני ממן: הסיירים הם של אגף הביטחון. נציגי שירות בבוקר שישה.

גיל אנוקוב: שישה אנשים יושבים במוקד בשעות היום?

לני ממן: נכון.

(חילופי דברים שאינם מעיקרי הדיון)

נאור ירושלמי: עמוד ,10 תקציב אירועים. אנחנו רואים גידול של שליש מהשנה שעברה. אני מבין ש-

2023 אמרו לי לא להתייחס, אז אני מתייחס לשנה שעברה, יש גידול של שליש. למה מיועד הגידול בשליש? כי זה לא אירועי יום העצמאות, שאני מבין, בצדק, שהם בקטגוריה אחרת כל שנה.

שמואל בוקסר: כתוב אירועי יום העצמאות.

נאור ירושלמי: סעיף ,781 כתוב אירועים. גידול של שליש, 400,000 על .1,200,000 למה מיועד

הגידול?

מליאה שלא מן המניין 14/2024 – 24.12.2024 .

ערן לבב: עליות האירועים עולות, ברגע שאנחנו מפעילים אירועים בשנים האחרונות, אנחנו רואים

שיש גידול בהוצאות לכל אירוע ולכן יש עלייה בהוצאות. ביום עצמאות אותו דבר.

נאור ירושלמי: לא דיברתי על יום עצמאות. יום עצמאות זה עלייה מתונה.

ערן לבב: היו פחות אירועים בשנת .2024

דפנה קירו כהן: בגלל המלחמה הרבה מאוד מהאירועים לשנת 2024 מראש הורדנו אותם, צמצמנו

אותם ולא באו לידי ביטוי בתקציב 2024 ואנחנו מקווים מאוד שהם יתממשו בתקציב .2025

נאור ירושלמי: אז את אומרת חוזרת תוכנית אירועים מלאה, מה שלא היה שנה שעברה.

דפנה קירו כהן: נכון. לא מדברים על ,2023 אבל זה די חוזר לשנת ,2023 להוציא את .140

נאור ירושלמי: הייתי שמח להשוות ל-,2023 אמרו לי שאי אפשר. הבנתי את התשובה, תודה.

שמואל בוקסר: השאלה הייתה למה מ-2023 ל-2024 ירד, אז זה לא רלוונטי. 2023 הרי כבר אישרנו

במליאה, ב-2024 שאלו את השאלות מול 2023 ובגלל זה אין שום היגיון לחזור ל-.2023 היום משווים את 2025 ל-.2024

גיל אנוקוב: עוד שאלה לגבי אירועים, איזו תוכנית אירועים יש ל-2025?

שמואל בוקסר: תוכנית גדולה.

גיל אנוקוב: תשתפו אותנו.

דפנה קירו כהן: אחרי שתאשרו את התקציב נשתף. בגדול, זה דומה לאירועים שהיו ב-2024 עם כמה

שינויים אבל ברגע שנדע מה התקציב,

גיל אנוקוב: הרגע אמרת ב-2024 שחלק מהאירועים בוטלו.

דפנה קירו כהן: צומצמו. התוכנית אותה תוכנית, פשוט לא את הכל יכולנו להביא לידי ביטוי. ברגע

שתאשרו את התקציב ונראה שזה התקציב, נבנה תוכנית אירועים סדורה עם האירועים הגדולים והשגרתיים והמסורתיים של נס ציונה ועוד דברים שמתאימים ספציפית לשנת .2025

נעמי חסון: אני מתייחסת לעמוד ,11 כל הנושא של קשרים בינלאומיים, מה העיר עושה בנושא קשרים

בינלאומיים ואם נתמקד בסעיף ,780 אירוח ושונות, מה מתוכנן ב-,2025 שרואים קפיצה לעומת .2024 32

מליאה שלא מן המניין 14/2024 – 24.12.2024 .

ליאור אלימלך: מי שמחזיק את נושא קשרים בינלאומיים, זה אני. השנה אנחנו מתכננים לעשות דברים

מעבר. דרך אגב, אני גם מזמין אתכם, יהיה זום שנעשה ב-27 לינואר, שזה יום השואה הבינלאומי.

אני גם אזמין אתכם ואשלח לכם קישור ואני אשמח שתשתתפו. אנחנו עושים בין בתי ספר בנס ציונה לבתי ספר בגרמניה, שבו אנחנו נדבר על ה-7 לאוקטובר עד ה-27 לינואר. יהיו שם עוד דברים נוספים שאנחנו מתכננים. מה שאת רואה פה, ומה ששאלת, לגבי אירוח ושונות, אנחנו פשוט ריכזנו את כל הסעיפים ביחד על מנת לא להכביד. לא יודע אם שמתם לב, אבל שנה שעברה כמעט והסעיפים לא נוצלו. אנחנו משאירים את השנה הזאת לקשרים עם זולינגן, שעברה אירוע ביטחוני, ואנחנו כנראה נעשה שיתוף פעולה איתה, עם גרנדוויל ועם עוד ערים שאנחנו נעשה בנוסף. כמו שאת השגרירה הטייוואנית הבאנו לפה, אז נעשה דברים בנוסף על מנת לחבר. אנחנו עובדים מאוד מאוד קשה שהקשרים הבינלאומיים יחזרו ויגדלו בנס ציונה וזה בתקציב מינימלי. כמעט ללא כסף אנחנו הולכים לעשות את זה.

נאור ירושלמי: עמוד ,12 תפעול, יש גידול משמעותי באחזקת מבנים וציוד. גידול של למעלה מ-%,50

למה הוא מיועד?

ערן לבב: כל אחזקת המבנים שלנו מופעלת על ידי החברה הכלכלית. השנה נוסף לנו מבנה חדש,

מרכז שירות לאזרח, וגם מבנה חינוך. והסכום פה הוא בהתאם להסכם עם החברה הכלכלית לתחזוקת המבנים.

דפנה קירו כהן: צריך להגיד, שגם עלויות האחזקה עלו בצורה משמעותית.

ערן לבב: נכון.

נאור ירושלמי: הכל עלה, אבל פה זה למעלה מ-%,50 לכן אני מניח שזה מעל העלות של כל מה

שעלה.

דפנה קירו כהן: כי יש מבנים נוספים, נכון.

נאור ירושלמי: אז הדלתא היא הבניין החדש.

דפנה קירו כהן: בניינים.

נאור ירושלמי: עלייה כוללת של כולם, בסדר, זה נתון שהוא על כל שאלה, אבל מעבר לזה, זה הבניין

החדש.

ערן לבב: נכון.

מליאה שלא מן המניין 14/2024 – 24.12.2024 .

גיל אנוקוב: חשבתי שתהיה ירידה בעלויות אחזקת מבנים, מבנה חדש.

שמואל בוקסר: אתה יודע כמה עלה כוח אדם להחזיק את זה?

גיל אנוקוב: לא, פה זה אחזקת מבנים.

שמואל בוקסר: זה חלק מהאחזקה.

דפנה קירו כהן: גם אם זה מבנה חדש, יש דברים כמו ניקיון למשל, כל תקלה וכו', זה עוד חשמל, זה

עוד הוצאה.

ערן לבב: מחר צריך לתלות שם מדף, החברה הכלכלית מבצעת את זה.

נאור ירושלמי: סעיף,431 עמוד ,12 חשמל. איזה חשמל זה?

ערן לבב: מדובר בחשמל של כלל המבנים של המנהלות. מדובר גם על מרכז שירות לאזרח החדש,

על המבנה הרווחה, מבנה תל חי.

שמואל בוקסר: כל מבני העירייה.

איתי דגן: לא כולל חינוך או כן כולל?

ערן לבב: מבנה אגף הרווחה והחינוך, כן. לא כולל בתי ספר, גני ילדים ודברים כאלה.

דפנה קירו כהן: מבני ציבור, בקיצור.

נאור ירושלמי: אבל זה גם לא כולל תאורת רחובות?

ערן לבב: לא.

גיל אנוקוב: זה כמעט עלה ב-%150 משנת .2023

נאור ירושלמי: יש עוד בניין.

שמואל בוקסר: עובדים עד מאוחר כולם.

ערן לבב: אני רוצה לומר, עלויות החשמל גם עולות, גם המע"מ עולה. הקיץ מתארך, מזגנים עובדים

יותר.

גיל אנוקוב: החשמל עלה ב-%.3

מליאה שלא מן המניין 14/2024 – 24.12.2024 .

ערן לבב: זה יעלה גם ב-.2025

דפנה קירו כהן: גם הניקיון עלה הרבה יותר.

גיל אנוקוב: אבל אנחנו מדברים על סעיף חשמל.

ערן לבב: תחשוב כמה קיץ יש יותר השנה ואנחנו ממזגים יותר.

שמואל בוקסר: מיזוג אוויר, זה בעיקר. לא תאורה.

דפנה קירו כהן: אגב, אני גם אגיד, שזכינו עכשיו בקול קורא לאקלום מבנים, חלק מהסיפור זה הניסיון

להוריד את צריכת החשמל.

נאור ירושלמי: סעיף ,5.1.1 כיבוד. אני רואה שבכל אגף יש את הסעיפים התפעוליים, אבל בדרך

כלל סעיפים מאוד מאוד קטנים ופה זה סכום משמעותי, 150,000 ₪.

ערן לבב: מדובר בשתייה - קפה, תה, סוכר, חלב, לכלל עובדי העירייה.

דפנה קירו כהן: הכל מרוכז כאן.

נאור ירושלמי: עמוד הבא, תרבות תורנית, גם שם יש כיבוד וגם בעמוד אחרי זה. מה ההבדל?

ערן לבב: באגפים השונים יש סעיפי כיבוד. לדוגמה, אם באגף שלי אני עושה וועדת הנחות וקונה

עוגיות, אז זה מתוך סעיף הכיבוד שלי. יש מנהלי אגפים, למשל באגף חינוך, שם יש ישיבות גדולות ויש יותר כיבוד ספציפי, אז זה לא לקפה ותה, מדובר על כיבוד.

נאור ירושלמי: אז הסעיף הזה זה ציוד המטבחונים המחלקתיים?

דפנה קירו כהן: נכון.

נאור ירושלמי: עמוד ,17 מינהל נוער. שאלה ששאלתי גם בישיבה קודמת, שלא עסקה בתקציב. סעיף

752 עוסק בקהילת הלהט"ב, מענה לקהילת הלהט"ב. בתקשורת יש מידע על אפשרות לקיצוץ בתקציב הממשלתי, שבעצם מכסה. גם בתקבולים זה אותו תקציב אחד על אחד, 130 הכנסות, 130 הוצאות.

אם ייפגע התקצוב הממשלתי, האם אנחנו נמשיך לעמוד במענה הזה, שהוא מאוד חשוב ונותן שירות חשוב לעיר.

שמואל בוקסר: הוא לא יפגע ואם הוא יפגע, נדון בזה.

דפנה קירו כהן: אנחנו לא קיבלנו הודעה על זה.

מליאה שלא מן המניין 14/2024 – 24.12.2024 .

נאור ירושלמי: כי גם למדינה עדיין אין תקציב.

דפנה קירו כהן: יש דברים שהודיעו לנו שיקוצץ.

נאור ירושלמי: זה משהו שמדובר עליו ולכן אני שואל.

שמואל בוקסר: ברווחה בדרך כלל לא עושים קיצוצים.

נאור ירושלמי: זה לא רווחה, זה משרד לשוויון חברתי, זה כובע אחר.

דפנה קירו כהן: נכון.

נעמי חסון: אפשר לקבל איזשהו הסבר, בהרבה סעיפים יש מספר סעיפי שכר. לדוגמה, בנושא מינהל

נוער אנחנו רואים שלושה, וכולם עלו.

ערן לבב: מדובר בחלוקה בין מנהל האגף, שזה הסעיף הראשון. הסעיף השני הוא נושא של רכזי נוער,

אחזקה ומזכירה. והסעיף השלישי הוא של המדריכים. יש חלוקה פנימית שלנו לצורך ניהול שלנו, של אגף משאבי אנוש ושלי, ובסה"כ הכל זה נוער.

דפנה קירו כהן: אני אוסיף ואני אגיד, כפיר מנהל אגף קהילה, אתה יכול להוסיף אם אתה רוצה. צוות

של הנוער והקהילה, זה צוות צעיר, הרבה ממנו מגויס למילואים ולכן ב-2024 חלק מסעיפי שכר של עדכון תקציב זה נלקח בחשבון. חלק מהתקנים לא אוישו למעשה, לא גויסו. וחלק מהם אנחנו מוסיפים בשעות נוספות וזה חלק מהגידול שאת רואה, כדי לחפות על תקנים שאנחנו לא מצליחים לאייש ולגייס.

כפיר עוד משהו בעניין הזה?

כפיר פוני: בתקופת השיא שלנו כמעט מחצית ממחלקת הנוער גויסה למילואים, היא ידועה בחבר'ה

צעירים. אנחנו רוצים להמשיך ולהפעיל את כל התוכניות שאנחנו מתכננים להפעיל השנה. לצערי בשנה החולפת, בעקבות משבר כוח אדם, במיוחד משבר כוח אדם צעיר, שמתעסק בעבודות עם בני נוער, קיים בכל המשק. הרבה מאוד מהחבר'ה מקבלים הצעות למילואים ונעלמים לנו. ואני מאוד מקווה שהשנה הזאת אנחנו נצליח לעמוד בתקינה המלאה שלנו.

נעמי חסון: לקחו בחשבון את ארבעת מועדוני הנוער לתפעול מלא?

דפנה קירו כהן: זו הכוונה.

כפיר פוני: זה הרעיון והתוכנית. הלוואי ונצליח.

מליאה שלא מן המניין 14/2024 – 24.12.2024 .

גיל אנוקוב: לגבי מנהלת אגף ושירות, עמוד ,16 סעיף ,751 אני רואה עלייה של %100 במשובי

שירות, אני מבין שבנות שירות לאומי עושות את המשובי שירות, אז אני לא כל כך מבין את הקפיצה.

ערן לבב: מדובר בהוצאה לחברה חיצונית. יש כרגע מכרז באוויר, שחברה חיצונית עושה סקר של

מענה טלפוני בעירייה, להעלות את רמת השירות של עובדי העירייה וחלק יהיה סקר מול תושבים דרך חברות חיצוניות.

דפנה קירו כהן: לדיוק צרכים עירוניים. זה לא משוב שירות על 100,000 פניות מוקד, שאת זה בנות

השירות עושות ועובדות במוקד, אלא זה סקרים חיצוניים, שאם באים ואמרו לנו יש בעיה במענה ב-,X אנחנו עושים סקר, בודקים עם קבוצת מיקוד, עושים עם חברה חיצונית שהיא מקצועית לדבר הזה ובהתאם לנתונים מדייקים את השירות. זו הכוונה פה.

נעמי חסון: עמוד ,18 הייתי שמחה לדעת מה נכלל בתוך הסעיף של תמיכות נוער שקצת עלה. מה

הוא כולל?

ערן לבב: תמיכות נוער, מדובר על התמיכות בעמותות הנוער, בהתאם לתבחינים שיובאו אליכם

לאישור וחלוקת הכספים תהיה בהתאם לתבחינים.

שמואל בוקסר: אחרי שיאשרו את התבחינים.

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: בהתאם לנוהל התמיכות של משרד הפנים.

תומר תדהר: יש לי שאלה לגבי מועדונצ'יק, כמה חניכים יש השנה?

כפיר פוני: השנה עוד לא סיימנו את תהליך הספירה, מאחר והתהליכים בכל תנועות הנוער, תהליך

הרישום, נעשה עם פתיחת שנה, מה שהשנה לא יכלנו לבצע לאור המצב הביטחוני, ולכן, הטיול הראשון שכרגע מקיימים אותו זה בחנוכה.

שמואל בוקסר: שאלו אותו כמה רשומים יש כרגע.

כפיר פוני: אני לא יודע להגיד כרגע את המספר הסופי כי המספר הוא לא נכון. מדי שנה אנחנו מדברים

בין 800 ל-,1,000 זה הצפי.

דפנה קירו כהן: כ-.900 תדייק את זה לקראת סוף שנה.

תומר תדהר: סעיף ,750 עמוד ,21 ראינו שיש עלייה לרכז פר"ח. ממה נובעת העלייה?

מליאה שלא מן המניין 14/2024 – 24.12.2024 .

כפיר פוני: רכז פר"ח עובד תחת מכון דוידסון, שזה מכון של המדינה, הם מדי שנה מחתימים אותנו

על חוזה עבודה וזה חלק מהעלייה במסגרת החוזה.

נאור ירושלמי: דוידסון הוא על תקן ספק יחיד שאנחנו לוקחים אותם לפעילות הזאת?

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: אני חושבת שאנחנו מאשרים את ההתקשרות הזאת כספק יחיד, כי הוא

היחיד שנותן את המתכונת הזאת.

נעמי חסון: עמוד .23 ניתן לשים לב שתשלום הקרן ותשלום הריבית ירדו משמעותית. האם היה

איזשהו החזר של הלוואות או פרסו ליותר שנים?

ערן לבב: הוא לא ירד משמעותית, אני פשוט ב-2024 שמתי את הכל באותו סעיף וב-2025 פירקתי

לפיתוח לחוד ושוטף לחוד.

דפנה קירו כהן: תסתכלי את הסך הכל, נעמי.

ערן לבב: הסך הכל נשאר די דומה.

נאור ירושלמי: למה פירקתם? בדרך כלל הנטייה פה היא לחבר סעיפים ולא לייצר חדשים ואכן

הורדתם הרבה מאוד סעיפים וזה מבורך. אבל למה דווקא בזה פיצלת?

שמואל בוקסר: נאור, לא מתאים לך שאלה כזאת. זה תקציב פיתוח, תקציב שוטף. זה כספים שבאים

משני תחומים שונים לחלוטין.

נעמי חסון: זה שני חשבנות שונים?

ערן לבב: ממול שני הסעיפים של הפיתוח יש סעיף הכנסה בתקבולים.

נאור ירושלמי: קודם זה היה אחרת?

שמואל בוקסר: היה רשום הכל, אבל זה היה רשום לא נכון.

ערן לבב: עדיף לפצל את זה, כך זה נראה נכון יותר.

שמואל בוקסר: זה בא בשני זרמים של הכנסות, שונים לחלוטין.

גיל אנוקוב: עמוד 19 בסעיף קהילה, סעיף .785 הסעיף הזה במסמך שאנחנו קיבלנו היה הפעלת

מובילי שכונות קהילתיות. תוקן הנוסח לפיתוח קהילות. א', אני אשמח להבין מה מסתתר מאחרי 38

מליאה שלא מן המניין 14/2024 – 24.12.2024 .

הכותרת הזאת וכנ"ל לגבי סעיף ,783 פעילות בקהילה שאמור לגדול ב-140,000 ₪ ואמור להיות מוכפל מ-,2023 מה התכנים בתוך זה?

דפנה קירו כהן: כפיר, אני אענה ותדייק אותי אם צריך. באופן כללי, אגף קהילה, היות וכפיר את רוב

שנת 2024 היה במילואים, אנחנו מקווים השנה להתחיל ובאמת לממש את התכלית של האגף הזה, לבצע פעילויות, יזמויות ואירועים קהילתיים על בסיס שכונתי, בממשקים עם מחלקת משאבי קהילה ברווחה, מחלקה לקידום, עם חינוך בכל מיני היבטים וזה התקציב. בתוך התקציב הזה גם יש את התמיכה באנשי המילואים ב-150,000 ₪, שראיתם במצגת. זה בתוך התקציב של ה-.400 זה פעילויות שאנחנו עושים אותן מהלך השנה ונעשה אותן גם ב-.2025

תומר תדהר: בהקשר הזה של מליבו, אני חייב לציין הייתי שם עם הילד שלי, המקום נראה טוב. ממש

טוב. האם יש כוונה להפוך עוד גנים כאלה שנסגרים? האם יש תוכנית כזו?

דפנה קירו כהן: שימו לב שאנחנו לקחנו ותקצבנו את כל המועדונים ושמנו אותם בתקציב אחד, כדי

שנוכל לנייד. נכון להיום יש לנו ארבעה, יש לנו כוונה ורצון אמיתי לפתוח עוד מועדונים כאלה. הסיפור הוא, כמו שאמרתי מקודם, סיפור כוח האדם. אנחנו כרגע מתקשים מאוד בייצוב של ארבעת המועדונים הקיימים, ברגע שנגייס אותם ויש לנו גם את התקינה וגם את התקציב, בהחלט זו הכוונה, לפתוח עוד מועדונים. זה שירות מעולה לקהילה ואנחנו לגמרי רוצים לפתח אותו עוד.

תומר תדהר: יש צפי לבאים בתור שייפתחו, באיזה שכונות?

דפנה קירו כהן: אנחנו נאזן את הצרכים.

שמואל בוקסר: אנחנו עובדים על זה.

תומר תדהר: מתי תצאו בפרסום על זה?

שמואל בוקסר: אני מניח בסביבות פסח, אולי קצת אחרי. קודם נאייש את מה שיש לנו ושזה יחזור

לעבודה תקינה ואחר כך נמשיך הלאה.

כפיר פוני: כמו שאתה אומר, אנחנו מקבלים פידבקים טובים מהתושבים. הרעיון הוא לתת קודם כל

את השירות כמו שצריך ולא לפתוח עוד ולסגור אותם מיד, כי אנחנו לא מצליחים להחזיק אותם. אז הרעיון הוא קודם כל להתבסס עם מה שפתחנו, לתת כמו שצריך, ואז נצמח לעוד.

גיל אנוקוב: שאלה נוספת לגבי פיתוח קהילות. זה נעשה על ידי עובדי הרשות או על ידי עמותות, או

מיקור חוץ?

מליאה שלא מן המניין 14/2024 – 24.12.2024 .

כפיר פוני: נושא פיתוח קהילות, כמו שדפנה התחילה ואמרה, אז לצערי הרב אני לא הייתי פה הרבה

השנה. השנה הזאת אני מתכוון להיכנס הרבה יותר לעובי הקורה בכל הסיפור הזה של קהילות. החל מהקהילות הקטנות ביותר ואנחנו רואים בדיוק את המשמעות של מה זה להיות חבר בתוך קהילה קטנה, בין אם זה קהילה נישתית או בין אם זה קהילה גיאוגרפית. אנחנו יצאנו ביחד עם אגף לשיפור השירות ללמוד בערים אחרות איך הדברים האלה עובדים. אנחנו כרגע מפתחים גם את הרעיון, בשלב הראשון על בסיס כוח פנימי, ואם אנחנו נראה שאנחנו נצטרך לגייס עוד יועוצים או עוד תוכנית מבחוץ, אנחנו נצרף.

גיל אנוקוב: האם אתה מתכוון להעצים את הפעילות של ועדי ההורים בבתי הספר במסגרת הפעילות

הזו?

דפנה קירו כהן: זה לא קשור אליו. ועדי ההורים זה במסגרת החינוך. יש דברים שאפשר לעשות כמובן

בשיתוף פעולה.

גיל אנוקוב: במסגרת חברתית. קהילת בית הספר היא קהילה, אז אני שואל ברמה המקצועית.

כפיר פוני: לצורך העניין, הורה שהוא חבר בוועד הורים בבית הספר ויש לו קשרים, מבחינתי הוא מנוף

מצוין להגיע לעוד תושבים בתוך הקהילה ולכן בהרבה מאוד מהמקרים אנחנו כן ניעזר ונשתמש בהם, וגם נציע להם להצטרף אלינו.

דפנה קירו כהן: אני אגיד שדווקא פה הכוונה היא להתייחס ברמה הקהילתית השכונתית ולאו דווקא

הבית ספרית. דווקא להגיע מהקטנים עד המבוגרים, הורים לילדים, ולבסס איזושהי שייכות קהילתית שכונתית, שיהיה השם הפרטי אני חי בארגמן, השם המשפחה שלי בנס ציונה. ולייצר מעגלי שייכות, שזה התפקיד והייעוד של אגף קהילה.

תומר תדהר: חדר להקות, סעיף .743 למה הולך התקציב הזה בסכום הזה? עמוד .19

כפיר פוני: יש לנו את מקלט להקות בכצנלסון כבר שנים. לצערי הרב, גם כדי שהוא יהיה אטרקטיבי

בפני בני הנוער והצעירים והמבוגרים שבאים ומנגנים, אנחנו צריכים כל הזמן לחדש ולקנות ציוד חדש.

ובנוסף, אם אתה היית בארגמליבו, אז אתה ראית את החדר מוזיקה נוסף שיש, אנחנו קונים עוד ציודים כי אנחנו רואים באמת שזה כלי שהוא מעולה לבני הנוער.

דפנה קירו כהן: בקיצור, לאיוש וציוד החדר.

תומר תדהר: השאלה אולי צריכה להיות לראש העיר. אנחנו שמענו ושומעים בני נוער שטוענים

שחסרה פעילות עבורם, ולאו דווקא פעילות עירונית. אין פה הרבה מקומות בילוי. השאלה היא, איך 40

מליאה שלא מן המניין 14/2024 – 24.12.2024 .

אנחנו מעצימים את בני הנוער, את הפעילות שאנחנו מעניקים להם, מוסיפים חדרי פעילות עבורם, תכנים. איך אנחנו עושים את זה?

כפיר פוני: מבחינתי, כדי לתת מענה שהוא אטרקטיבי בשעות הפנאי, המועדונים הם הבסיס. על

המועדונים אנחנו מוסיפים אירועי תרבות ועוד אירועי פנאי ויש לנו את זה במשך שנים. אתה יכול לראות, סתם לדוגמה, את הטורניר קט-רגל שכבר 15 שנה אנחנו רצים איתו בקיץ והוא מביא את כל בני הנוער. אנחנו עובדים על הדברים האלה, מה שעובד על כלל בני הנוער. היום בני הנוער עובדים על פי נישות. יש כאלה שרק דבר מסוים מדבר אליהם, ולכן אנחנו מנסים גם בתוך המועדונים לייצר את הנישות הקטנות האלה, שימשכו נערים למשהו ספציפי. להגיד לך שאנחנו מצליחים? זה קשה מאוד, כמו הלהקה למשל.

תומר תדהר: איפה הקושי?

כפיר פוני: כוח אדם. אם המדריך המשמעותי לא נמצא במועדון, בני נוער לא יבואו לחפש אותו ולא

יבואו למועדון. לכן קודם צריך לייצר ייצוב.

ליאור אלימלך: אתה ראית את המועדונים המצוינים, כמו שהיה בטוסקנה. היה שם מישהו מדהים,

אבל הוא לא נשאר ואם הוא היה ממשיך זו הייתה חוויה אחרת, הוא סחף אחריו בני נוער, כולל את הילד שלי, שרצה להגיע אליו וזה הקושי.

תומר תדהר: אם יש בעיה, איך מתמודדים איתה?

ליאור אלימלך: זה לשבור מסגרות שכר שאתה לא יכול, על פי חוק. אתה לא יכול לתת לו משכורת פי

5 או ,6 אתה לא יכול.

תומר תדהר: זה עובד ברשויות אחרות, זה יכול לעבוד גם פה.

ליאור אלימלך: גם הם מתמודדים אותם משברים, אנחנו בודקים את זה גם בערים אחרות. הלוואי

והיינו יכולים לתת.

דפנה קירו כהן: זה ניכר בעבודה של הנוער הצעירים.

כפיר פוני: תומר, אתה מכיר את תנועת הצופים, אנחנו בלי שני רכזים בתוך שבט סהר, ועם רכז אחד

שהוא מחוץ לשבט בשבט איתן. מועדונצ'יק חסר לי גם עובדים. תנועות נוער זה מה שנקרא הלחם והחמאה שלנו כי אם אנחנו לא נתייצב שם, יהיה לנו מאוד מאוד קשה להגיע לדברים הבאים וזה מבחינתי עיקר העבודה שלנו. אנחנו מתחילים שם בכיתות ג', ואם אנחנו לא נתפוס את הילדים כבר 41

מליאה שלא מן המניין 14/2024 – 24.12.2024 .

מגיל צעיר, בגיל בוגר יהיה קשה מאוד להגיע אליהם ואנחנו נראה את התוצאות האלה גם במעורבות החברתית וגם בטח ובטח בהכנה לצה"ל.

איתי דגן: בסעיף הקודם עם כפיר, מעניין אותי אם אפשר להשיג דרך קריית התרבות, כמו שאתם

עושים את זה במקומות אחרים. האם דרך שם אפשר להגדיל שכר?

דפנה קירו כהן: אנחנו לא עושים את זה במועדוני נוער. במועדוני הנוער זה העסקה של הרשות.

איתי דגן: אני שואל האם זה יכול להיות פתרון להשיג דרך קרית התרבות ואז אתה פורץ את השכר.

דפנה קירו כהן: הבעיה היא לא בהכרח התשלום כי השעות הנוספות ואופן המשרה שלהם, מאפשר

לנו דווקא שכר ראוי. היום הייתה דוגמה כזאת, בוולט הם מרוויחים הרבה יותר והם פשוט לא רוצים לבוא. אני לא מזהה שזה הפתרון. באמת יש בעיה בגיוס אנשים לתחום הזה. זה שעות של שישי, שבת, אחרי צהרים, ערב, הם לא רוצים.

נאור ירושלמי: עמוד ,24 גבייה. שורה האחרונה, סעיף ,860 הנחות ארנונה. אנחנו צופים גידול

בהנחות ארנונה של 2 מיליון ₪ השנה?

ערן לבב: זה הצפי שלנו. הסעיף הזה הוא בעיקר הנחות על פי חוק, גם למקומות כמו משטרה ודברים

כאלה ממשלתיים, וגם לתושבים.

נאור ירושלמי: אבל זה לא עושה את הדלתא.

שמואל בוקסר: זה לא רק. אבל שכבת הגיל מעל 67 הולכת ועולה והם מקבלים %25 הנחה על 100

מטר אוטומטית. זה אחת ההשפעות של התבגרות העיר.

ערן לבב: ההנחות הגדולות זה למשל המכון הביולוגי שמקבל הנחות על פי חוק.

גיל אנוקוב: יצא לי עם התוספת ,27,395 אם אנחנו עושים את הטייס האוטומטי.

שמואל בוקסר: זה לא קשור לטייס האוטומטי.

גיל אנוקוב: נאור שואל מדוע זה 2 מיליון ₪.

שמואל בוקסר: אז אמרנו ותאמין לי שהוא הבין מצוין.

גיל אנוקוב: אבל אני לא הצלחתי להבין.

שמואל בוקסר: נאור, תסביר לו אחר כך.

מליאה שלא מן המניין 14/2024 – 24.12.2024 .

נאור ירושלמי: גיל ,67 זה גדל ויש הנחה אוטומטית.

(מדברים ביחד)

נאור ירושלמי: בעמוד 25 תחת נכסים יש עליית שכר. אנחנו מקבלים עוד תקן, או מישהו מצטרף

לצוות?

ערן לבב: לא. אין שינוי בתקנים באגף הזה.

דפנה קירו כהן: יש התאמות שנעשה ויכול להיות ניודים כאלה ואחרים.

נאור ירושלמי: מכובדת עלית השכר הזאת. עמוד ,26 ביטוחי העירייה. מה סיבת הגידול?

דפנה קירו כהן: סליחה, מיטל, תסתכלי ותגידי לי לגבי סעיף נכסים כדי שלא נטעה בתשובה.

מיטל חזן: אין שינוי בתקנים.

נאור ירושלמי: הבנתי. עמוד ,26 ביטוחי העירייה. אנחנו אמנם ב-2023 דנו ואישרנו, אבל זה עדיין

כמעט פי שתיים מאשר ,2023 אז מה המקור ההבדל?

ערן לבב: עליית הביטוח בארץ. כל הביטוחים בכל הרשויות, גם לנו, גם לי בתור בן אדם פרטי, גם

הביטוח לבית וגם לאוטו, המחירים עלו מאז הקורונה ומאז המלחמה.

נאור ירושלמי: אבל לא פי שתיים. לכולנו יש אוטו ולכולנו יש בית וכולנו מבטחים.

ערן לבב: אבל הרשויות המקומיות יש כמעט מונופול בביטוח והם העלו.

שמואל בוקסר: נאור, אין מי שיבטח אותנו, עד כדי כך.

גיל אנוקוב: יש את החברה הממשלתית, ענבל.

ערן לבב: אבל היא לא מבטחת רשויות. אני פניתי אליהם, הם לא מוכנים.

שמואל בוקסר: יש ערים שהחליטו לעשות את הביטוח house .in הם לוקחים את הכסף ושמים בקרן.

הבעיה זה הקטסטרופות, כמו שיטפון גדול או חס וחלילה, אני לא יודע מה יקרה, זאת הבעיה. יש ויכוח גדול אם כדאי ללכת לזה או לא, זו שאלה, ניהול סיכונים.

נאור ירושלמי: כי בין היתר, ההפרש של מה שאנחנו משלמים להם, אם אנחנו שמים את זה בעצמנו

בצד, או לוקחים את הריבית או מה שלא יהיה על זה, 43

מליאה שלא מן המניין 14/2024 – 24.12.2024 .

שמואל בוקסר: לא, הריבית היא שולית.

ערן לבב: תנסה לקחת את האירוע של .2020

נאור ירושלמי: נכון, אבל ההשתתפות עצמית עולה לנו בסוף.

שמואל בוקסר: השתתפות עצמית היא 500,000 ₪. אבל האירוע יכול לעלות ,6 ,7 8 מיליון ₪.

ערן לבב: יש לנו מעל 230 תביעות בגין האירוע הזה.

נעמי חסון: והפרמיה עלתה עם השנים בגלל כמות התביעות?

ערן לבב: לשמחתי הרבה, לא.

שמואל בוקסר: בשנה שעברה להשנה לא עלה.

ערן לבב: גם ל-,2025 היום קיבלתי, נשארתי באותו סכום. הצלחנו לשמור על אותו סכום.

תומר תדהר: עמוד ,27 מינהל שפ"ע, סעיף .110 השכר עלה פה ב-300,000 ₪. מדוע?

ערן לבב: חלק גדול מזה בזכות. אני חושב שזה בזכות, זה שרפאל היה במילואים ב-,2024 אז העלויות

שלנו קצת יותר נמוכות. לזכותו ייאמר.

דפנה קירו כהן: ועדכוני שכר, כמו שאמרנו, שהם רוחביים לכולם, אבל רואים את זה גם פה.

תומר תדהר: סעיף ,782 מופיע פה קריה יפה. אני זוכר שראש העיר ביטל את ההשתתפות בקריה

יפה, אתה טענת שזה עולה הרבה כסף.

שמואל בוקסר: לא ביטלתי את זה, ביטלתי את התקן שישב אצלנו, על חשבוננו.

רפאל קריספיל: אני חושב שזו הזדמנות להגיד תודה לשירי, חשבת האגף שלי, ומנהלי המחלקות

שעזרו בהכנת תוכנית העבודה. אנחנו משתתפים כבר שנה חמישית ולשמחתי השנה גם עלינו לדגל היופי ואנחנו מקווים גם לקבל את דגל היופי.

שמואל בוקסר: ארבע שנים מה קיבלנו?

רפאל קריספיל: חמישה כוכבי יופי. אתה לא יכול להתמודד על הדגל כי זה הנהלים שלהם.

תומר תדהר: לפני חמש שנים ביטלתם את זה, לא?

מליאה שלא מן המניין 14/2024 – 24.12.2024 .

רפאל קריספיל: שנה אחת, לא היה ביטול, זה היה התארגנות.

שמואל בוקסר: ביטלתי את התקן. היה פה תקן, עיריית נס ציונה שילמה תקן עם משרד לנציג שלהם.

אמרתי שאין סיבה בעולם שישבו פה, הם לא יושבים באף עיר. לא יודע למה נתנו להם, באמת היה צריך לבדוק את זה. ולמרות זה אנחנו מקבלים כל שנה חמישה כוכבי יופי.

תומר תדהר: עמוד ,28 סעיפים ,751 .752 פעולות איכות סביבה, אני רוצה לשאול למה יש ירידה.

ערן לבב: הסעיף הראשון של פעולות איכות הסביבה, אין שום שינוי או ירידה בפעולות שהעירייה

עושה. הסעיף הזה מבוסס על השתתפות העירייה באיגוד ערים דרום יהודה לאיכות הסביבה והתשלום הוא בהתאם לכמות האשפה שאנחנו מטמינים. מאחר וירדנו בכמות האשפה, גם השתתפות שלנו ירדה. נושא פינוי פסולת בניין, מאחר ורוב פינוי פסולת הבניין מווסת מהתב"רים השונים, השימוש פה היה שולי ולכן קוצץ ב-.50,000

נאור ירושלמי: ירדנו בפינוי אשפה, אבל בעמוד ,35

ערן לבב: לא בפינוי האשפה, בכמויות.

נאור ירושלמי: בכמויות. כי פינוי אשפה גדל בעמוד 35 סעיף 750 ב-%20 לעומת שנה שעברה.

ערן לבב: נכון. יש עליה במחיר משני מקומות.

נאור ירושלמי: זה 2.5 מיליון ₪. סליחה, זה %.25

שמואל בוקסר: זה המרכז החדש.

ערן לבב: עד לאחרונה העירייה השתתפה בחלק מעלויות השיקום של האתר רתמים העתידי.

שמואל בוקסר: לא, הוא דיבר על פינוי אשפה 2 מיליון.

ערן לבב: והיה לנו תב"ר שנפתח בזמנו, הסכום בתב"ר הסתיים ולכן ההשתתפות שלנו בהטמנת

האשפה עלה, אחד. שתיים, האיגוד החליט להעלות את מחיר ההטמנה ולהצמיד למדד, ששנתיים הוא לא העלה, ב-2024 הוא לא העלה, בשנת 2025 עולה המחיר של הטמנת האשפה באתר שלנו בחרובית.

תומר תדהר: לא הבנתי השתתפות עלתה.

ערן לבב: היה לנו תב"ר שנקרא השתתפות העירייה בשיקום אתר רתמים.

מליאה שלא מן המניין 14/2024 – 24.12.2024 .

דפנה קירו כהן: שזה קיזז בעלויות השוטף. ברגע שזה הסתיים, הכל עבר לשוטף.

נאור ירושלמי: תחת גנים ונוף, יש סעיף אחזקת מתקני משחק. עמוד ,29 סעיף .754 יש ירידה

בשליש לעומת שנה שעברה. לא צריך פחות אחזקת מתקני משחק.

ערן לבב: בעיקרון, אנחנו מפעילים חברה חיצונית שמתחזקת את מתקני המשחק בהתאם לתקן.

הירידה היא מאחר ואנחנו נוכל לרכוש את המתקנים שהתקלקלו מתקציב תב"ר ולא מהשוטף ולצמצם את ההוצאות בשוטף.

נאור ירושלמי: אז זה החלפת המתקנים.

ערן לבב: החלפת מתקנים שהתקלקלו, כן.

רפאל קריספיל: בעיקר בלאי, וונדליזם ודברים כאלה.

ערן לבב: שורפים מתקן, אנחנו נחליף אותו ונקנה מתב"ר.

נאור ירושלמי: אז מה זה תו תקן אחרי זה? למה זה בנפרד? הסעיף האחרון, .783

רפאל קריספיל: אנחנו מחזיקים את תו התקן אצלנו. יש לנו שני עובדים, חסכנו הרבה כסף בשנים

קודמות, שני עובדים שהוסמכו לתחזק את מתקני המשחק לפי תו תקן לטיפול בבדיקות החודשיות של מתקני המשחק במקום מיקור חוץ, בגני הילדים ובתי הספר, במתקנים הגנריים שרצים שם. ויש לנו את התו תקן השנתי.

איתי דגן: ירד 120,000 ₪ מהאחזקה ונוספו מתקנים, איך זה הגיוני?

ערן לבב: הסעיף שנקרא אחזקת מתקני משחק, זה אחזקת מתקני משחק בגנים ציבוריים, שם אנחנו

מפעילים חברה חיצונית שעושה את התקן, לא כמו שבגני הילדים. בגני הילדים אנחנו מפעילים עובדי עירייה. השינוי, אני אמרתי, את הרכישות של מתקנים שמתכלים, נשרפים או נשברים, אנחנו נקנה מתב"ר ולא מהשוטף, אין פה ירידה.

תומר תדהר: האם לאחרונה השתנו תקנים שגרמו לעירייה או דרשו מהעירייה החלפת מתקנים או

שינוי במתקנים?

רפאל קריספיל: לא שאני יודע. אנחנו עובדים על פי תקן מסודר. כל המתקנים שלנו בתקן.

דפנה קירו כהן: אתה שואל על תקנים או מתקנים?

תומר תדהר: על תו תקן למתקנים.

מליאה שלא מן המניין 14/2024 – 24.12.2024 .

רפאל קריספיל: אין שום שינוי. אנחנו date to up על התקן בכל מתקן. יש לנו בדיקה שנתית, חמש

שנתית וחודשית. כל המתקנים שלנו פיקס.

נעמי חסון: סעיף אחזקת גנים ציבוריים, אני רואה עלייה. האם מתייחסים לגנים חדשים שצפויים לשנת

2025?

ערן לבב: מדובר בעיקר בעלייה שאנחנו צופים במכרז. באפריל ההסכם הנוכחי על חצי עיר עם קבלן

הגינון יסתיים וייצא מכרז חדש. אנחנו רואים עלייה בכלל המכרזים של העירייה. כל מכרז שאנחנו מוציאים, מהסעות לפינוי אשפה, וכל דבר, עולה בין %20 ו-%.30 אנחנו יודעים גם שהקבלן הנוכחי, שהוא עושה גם את המזרח וגם את המערב, מאוד רוצה לצאת גם לחלק השני, כי הוא אומר שהוא מפסיד עליו.

דפנה קירו כהן: דרך אגב, זה לא בהכרח קשור לשדרוג מתקנים, כמו אחזקת הגינון, שממילא צריכה

להיעשות.

ערן לבב: זה אחזקה נטו, זה לא שדרוג.

נעמי חסון: אבל זה לא תוספת גינות.

ערן לבב: לא, זה לא תוספת, זה תחזוקה של הגינות הקיימות.

שמואל בוקסר: כל עוד לא בונים שכונה חדשה, אין איפה לעשות גינה חדשה.

גיל אנוקוב: אין פה גידול במטר מרובע של גנים בנס ציונה.

ערן לבב: לא, לא.

שמואל בוקסר: עד שלא יהיו שכונות חדשות, לא יהיה.

(מדברים ביחד)

גיל אנוקוב: שאלה נוספת לגבי סעיף 755 באותו עמוד, אחזקת מערכות השקיה.

איתי דגן: אני שואל, המחיר פה הוא נמוך ביחס לערים אחרות ועכשיו הולך לקפוץ. אז אני שואל בכמה

המקפצה, היא אמרה שעוד לא יצא מכרז. יש לך צפי?

ערן לבב: לא, באפריל יהיה.

מליאה שלא מן המניין 14/2024 – 24.12.2024 .

איתי דגן: אבל מצד שני, הפיקוח ירד אני רואה, למה? הפיקוח על גנים ונוף, שהמצב לא מזהיר וצריך

לתת בראש לקבלנים, אני רואה שהוא ירד. איפה העליה?

דפנה קירו כהן: אז הוא לא ירד.

איתי דגן: גם אם נכנס קבלן אחר, אמור לבוא הפיקוח ובעצם לעבור איתו על השטחים, לבוא ולבקר

ולבדוק ולצאת קדימה לעתיד טוב יותר, כמו שאומרים. אז למה יש ירידה?

דפנה קירו כהן: קודם כל, מ-2023 אנחנו עלינו לארבעה מפקחים והכוונה ב-2025 לקחת מפקח

פרויקטים נוסף, כדי לא להעמיס את זה על השוטף, ואז את ארבעת המפקחים הקיימים, שאתה רואה אותם פה, לייעד אותם רק לאחזקה השוטפת ומפקח פרויקטים, שהיום אנחנו מתחלקים בין ארבעתם, לעשות במסגרת התב"ר, במסגרת פרויקט ביצוע. כמו שאנחנו פועלים בהנדסה. לכן אתה רואה סוג של ירידה, אבל זה התאמה למשרה שתהיה מיועדת לתב"ר. תהיה תוספת של עוד מפקח.

איתי דגן: השטחים לא גדלו, למה התוספת?

דפנה קירו כהן: כדי לטייב את הפיקוח על הקבלן, לשפר אותו.

תומר תדהר: שאלה לגבי עמוד ,30 סך כל הוצאות אחזקה, ירד מ-1.3 ל-1 מיליון. בוא נגיד שהעיר

לא מתוחזקת מספיק טוב לראייתנו, אז איך זה שיש ירידה?

ליאור אלימלך: לפי מה אתה קובע את זה? באיזה קנה מידה אתה קובע את מה שאמרת עכשיו?

תומר תדהר: אני קבעתי ואני אמרתי, ואני שואל. מה שהתושבים אומרים, זה מה שאני אומר.

ליאור אלימלך: איזה תושבים? לפי איזה סקר עשית? אל תגיד דבר כזה.

(חילופי דברים שאינם מעיקרי הדברים)

ערן לבב: כמו שראיתם את העליה בסעיף תחזוקת מבני עירייה, שהחברה הכלכלית מבצעת, מבני

העירייה עברו מאגף שפ"ע להחברה הכלכלית, ולכן יש ירידה בגדול באגף שפ"ע בתחזוקה מחזיקים את מה שנקרא ברחובות ולא את מבני העירייה.

רפאל קריספיל: וגם אין לנו רכישת רכב של 130,000 ₪.

תומר תדהר: הרכב נמכר אתה אומר?

רפאל קריספיל: לא. אין צורך ברכישה.

מליאה שלא מן המניין 14/2024 – 24.12.2024 .

(חילופי דברים שאינם מעיקרי הדיון)

נאור ירושלמי: דיברנו מקודם על חשמל במבני עירייה. עמוד ,31 סעיף חשמל, תאורת רחובות. אחרי

פרויקט הלדים, איך זה שתאורת הרחובות ממשיכה לעלות במקום לרדת?

שמואל בוקסר: היא לא ממשיכה. השנה היא עולה.

נאור ירושלמי: מ-1,200 ל-,1,400 השכר של תאורת רחובות עלה? מה עלה?

שמואל בוקסר: פעם זה היה ,2.5 לפני שהיה לדים.

רפאל קריספיל: נקודת ההשוואה שלנו בפרויקט הלד זה 2022 לשנת .2023 משם אנחנו מודדים את

החדש. ובחדש יש עלייה של מחירי החשמל, יש תוספת עמודים ותאורה, יש שדרוג מרכזיות, שזה בתוך הדבר הזה.

נאור ירושלמי: תוספת עמודים איפה? היא לא גדלה.

רפאל קריספיל: מוסיפים הרבה תאורה בעיר, כל הזמן.

נאור ירושלמי: תן לי אחד.

גיל אנוקוב: זה היה הכל בפרויקט, אני לא מצליח להבין, בוא תדייק לנו.

שמואל בוקסר: לא, הפרויקט הסתיים בשנת .2022

רפאל קריספיל: אני עובד עם מספרים ונתונים. פרויקט של 16 מיליון ₪, השארנו 46,000 ₪ בתוך

הפרויקט נקי, לא חרגנו שקל מהתקציב שאושר במליאה.

גיל אנוקוב: אף אחד לא אמר.

רפאל קריספיל: . בתוך התהליך הזה הוספנו מלא פנסים במגרשי ספורט, באצטדיונים, שזה היה חלק

מהפרויקט, וברחובות שלא היו מוארים. היום יצאה קריאה של ראש העיר ואנחנו ממשיכים להאיר את הרחובות, כיכרות, עוד רחובות, עוד סמטאות שלא היו מוארות, עוד גינות ציבוריות , ששמנו תאורה מתחת לכל מתקני המשחק, ועכשיו אנחנו הולכים על סולארי, כל זה נכנס לתוך התקציב הזה. אני חייב להמשיך להאיר את העיר.

גיל אנוקוב: אני חייב לתקן אותך. אני מכיר את העיר, אני חושב שיחסית די טוב, אני לא מכיר פה

רחובות לא מוארים בנס ציונה.

מליאה שלא מן המניין 14/2024 – 24.12.2024 .

שמואל בוקסר: אני מציע לך לנסוע לסיור.

רפאל קריספיל: מהירידה ברחוב האופק שיורדי, שמנו שם עמודים שלא היו, גם ברחוב החושן. וכל

הרחוב שיורד לגינת הכלבים, שעכשיו גם עובר שדרוג, רחוב ברקת, את כל זה רישתתי עם עמודים.

זה חדש, לא היה שם.

(חילופי דברים שאינם מעיקרי הדיון)

נאור ירושלמי: אם אני מבין נכון, אתה אומר שהכל זה תוספות מהשנה שעברה.

שמואל בוקסר: לא. גם עליית מחירי החשמל.

נאור ירושלמי: אני אומר מה אני מבין, אתה תגיד מה לא הבנתי נכון. תוספות של השנה שעברה,

שעכשיו מתבטאות בתוספת חשמל, כי זה לא כולל פה את העמודים ומה עוד? עדיין, זה גידול יחסית משמעותי מ-1,200,000 ₪ ל-1,400,000 ₪.

דפנה קירו כהן: אני אגיד גם, שהיות ועכשיו יש לנו גם תקציבים, את הפרויקט שאנחנו רוצים לעשות

להאיר את העיר, אם ראית גם קראנו לציבור לפנות אלינו, יש עשרות פניות לרחובות, לכבישים, לגינות, שמבקשים עוד תאורה. לכן התקציב הזה לוקח בחשבון גם הוספת תאורה בהרבה מאוד מקומות בהתאם למה שהציבור יגיד ויבקש. תוכנית עבודה מסודרת רפי יוביל את זה, וזה מה שיהיה. כי הוצאת החשמל תהיה מכאן.

(מדברים ביחד)

גיל אנוקוב: אתה אומר 1.4 מיליון ₪, הוצאות חשמל.

רפאל קריספיל: כן.

גיל אנוקוב: צריכת חשמל. כי הרגע דיברת על הוספת עמודים.

שמואל בוקסר: הוספת עמודים, תוסיף חשמל.

גיל אנוקוב: אז איפה ההקמה עצמה?

שמואל בוקסר: ההקמה מתב"ר.

רפאל קריספיל: ההקמה מת"בר אבל אם אני מוסיף עוד, אני צורך יותר חשמל. צורך יותר חשמל,

מחירו עלה, מע"מ, קבל התכנסות למספר.

מליאה שלא מן המניין 14/2024 – 24.12.2024 .

נאור ירושלמי: סעיף הווטרינר, עמוד .33 התקבולים מרישיון וחיסון כלבים הם יציבים. אבל מינואר

2024 החיסון עבר מפעם לשנה לפעם לשנתיים, אני תוהה איך הם יציבים ולמה אין פה ירידה. התיקון לחוק נועד לחסוך כסף לציבור. מכאן עולה שהציבור משלם את אותו סכום, פלוס מינוס.

דפנה קירו כהן: לדעתי התיקון לחוק לא שינה את חובת התשלום השנתי.

ירון לוי: אם זה עלה פעם בשנה 250 ₪ , אז עכשיו זה יעלה 500 ₪ פעם בשנתיים. התשלום נשאר

אותו דבר, את החיסון אתה עושה פעם בשנה.

ליאור אלימלך: כמו שראיתם, יש עלייה של חצי וטרינר שיעבוד במשרה חלקית בעירייה, ואנחנו צופים

שיהיה לכידה יותר של חתולים וסירוס יותר. מה שהיינו עושים דרך חברה חיצונית, היום עושים את זה house in ואנחנו צופים הכפלה בכמות.

נאור ירושלמי: כלומר, במקום לשלם לחברה חיצונית על עיקור וסירוס, האיש שלנו יעשה את זה in

,house ואנחנו לא מוציאים תשלום נוסף?

דפנה קירו כהן: נכון.

ליאור אלימלך: ואנחנו צופים גם הכפלה של כמות הסירוסים.

נעמי חסון: כמה היו בשנת 2024?

דפנה קירו כהן: ,300 אבל תשימו כוכבית, למיטב זיכרוננו .300

רפאל קריספיל: 300 ואנחנו רוצים לעשות השנה .600

נעמי חסון: אתם צופים לשנת 2025 600?

דפנה קירו כהן: כן.

רפאל קריספיל: וזה יהיה house ,in הלכידה תהיה שלנו. יש לנו חתוליה שם, שגם בה נעשה את

העיקורים והסירוסים ואת כל האימוצים, הכל אצלנו house .in

גיל אנוקוב: עמוד .29

סמדר אהרוני: גיל, נשאר לכם 4 דקות לסיעה.

מליאה שלא מן המניין 14/2024 – 24.12.2024 .

גיל אנוקוב: לפי מה שבדקתי נשאר יותר. גנים ונוף, אחזקת מערכות השקיה. אנחנו השקענו בשנה

וחצי, שנתיים האחרונות מיליוני שקלים בשדרוג מערכות השקיה, החלפה. אני לא כל כך מבין, במקום שאנחנו נראה ירידה לאורך הזמן.

שמואל בוקסר: לכן זה לא עלה.

גיל אנוקוב: אני מצפה שתהיה ירידה.

שמואל בוקסר: אתה מצפה לא נכון. אתה חושב שאת החדשים לא צריכים להחזיק?

ערן לבב: מדובר פה במכרז חיצוני של חברה שנותנת ראשי מערכת והיא מתחזקת אותם. כל ראש

כזה שמתקלקל, הם מחליפים ומתקנים. בנוסף לזה, יש לנו איש מים, שמתחזק את המערכות ובודק אם יש נזילות, ושיש השקיה לפי כמות שצריך.

נאור ירושלמי: אגרת אשפה, יש הכנסה צפויה של 1.5 מיליון ₪. היא כבר מופעלת?

שמואל בוקסר: לא.

נאור ירושלמי: ראש העיר, למי אתה מפנה את זה? עמוד ,35 סעיף .420

דפנה קירו כהן: חוק עזר נס ציונה שעוסק בגדול בדבר הזה, הוא מ-.2003 הכוונה שלנו השנה, רצינו

שנה שעברה, אבל עם המלחמה וכו' זה עיכב את הדברים להכניס וליישר קו עם רוב הרשויות בארץ ולהפריד בין סכום האשפה הביתית לאשפה עודפת ואז הם ישלמו על התוצרים העסקיים שלהם. עיקרון המזהם המשלם. במקום שתושבים ישלמו - העסקים ישלמו.

נאור ירושלמי: הכל טוב ויפה, אבל את השיח על אגרת אשפה עודפת עשינו באמצע הקדנציה

הקודמת והמלחמה כבודה במקומה, אפילו הקורונה כבודה במקומה, השיח התחיל עוד קודם.

דפנה קירו כהן: נכון, אתה צודק. וזה לא בא לידי ביטוי.

נאור ירושלמי: השאלה איפה אנחנו נמצאים בתהליך.

דפנה קירו כהן: זה לא בא לידי ביטוי. אנחנו העברנו תחשיב, הוא נעצר, הוא לא אושר במשרד הפנים.

חשבנו להתחיל, הגיעה המלחמה וראש העיר החליט להקפיא את הדבר הזה, ולא לצאת באיזשהו שינוי בהקשר הזה, אבל אנחנו רוצים להכניס את זה לפועל בשנת .2025 כמובן שזה פועל יוצא של תיקון חוק עזר שיובא למליאה, תחשיב שיאושר על ידי משרד הפנים. יש פה תהליך פרוצדוראלי שלם שנצטרך לקדם.

מליאה שלא מן המניין 14/2024 – 24.12.2024 .

ליאור אלימלך: זה כסף שצריך לחזור לתושבים.

שמואל בוקסר: אני רוצה להגיד לך, נאור, אני בטוח שאתה בעד. הדבר הזה שהם יצטרכו לשלם, הם

יתחילו לעשות סדר אצלם.

נאור ירושלמי: הייתי בעד גם אז, רק שזה לא התקדם.

גיל אנוקוב: אני רוצה לחזור לעמוד ,34 סעיף ,290 יש פה ירידה משמעותית מפרסום חוצות.

שמואל בוקסר: ירד מ-,850 ל-.550

גיל אנוקוב: ירד מ-1,350,000 ל-.550,000

ערן לבב: החברה הכלכלית מינואר תנהל את המכוונים, העירייה תגבה רק עבור ה- .billboard

גיל אנוקוב: אני שואל את עצמי, למה להעביר את זה בכלל לחברה הכלכלית? אם יש הכנסה בשנת

2023 של 1,350,000 ועכשיו אנחנו רק נקבל עבור ,billboard

שמואל בוקסר: בגלל הירידה הזו, לא הייתה לנו ברירה.

ערן לבב: השירות של הקבלן שעבד איתנו לא היה לשביעות רצוננו ואנחנו חושבים שהחברה הכלכלית

תעשה את זה הרבה יותר טוב וככל שבחברה הכלכלית יהיו רווחים, אז העירייה תצטרך פחות לסבסד פעילויות של החברה הכלכלית.

תומר תדהר: מי זה הקבלן שהיה?

ערן לבב: חברת "מבט ראשון".

גיל אנוקוב: אני לא כל כך מבין את השיקול הכלכלי.

נעמי חסון: עמוד ,36 טאטוא רחובות. בשנת 2025 כנראה לא יהיה מטאטא או לא יהיה שכר, לא

הבנתי לאן נעלם השכר. זה עבר למקום אחר?

דפנה קירו כהן: איחדנו שתי מחלקות.

ערן לבב: זה עבר לעמוד אחד לפני, לאיסוף ופינוי אשפה. אנחנו איחדנו את כל העובדים למחלקה

אחת.

דפנה קירו כהן: פעם היו שתי מחלקות והיום זו מחלקה אחת, אז גם השכר.

מליאה שלא מן המניין 14/2024 – 24.12.2024 .

ערן לבב: זה אותו מנהל על אותם עובדים, אין צורך בשתי מחלקות שם.

נעמי חסון: אז את אומרת שה-1,410,000

דפנה קירו כהן: נמצא במקום אחר.

נעמי חסון: והוא כולל בתוכו את טאטוא רחובות.

ערן לבב: נכון.

נאור ירושלמי: עמוד ,37 שיטור. מה מקור הגידול באגרת השמירה מעבר לזחילה? כי זה עלה מ-

5,800,000 ל-,6,650,000 זו עליה מכובדת.

ערן לבב: היה גידול בשטחים, אגרת שמירה נגבית לפי מטר מרובע. זה גידול גם במדד שיש, האגרה

צמודה למדד וגידול בשטחים לחיוב.

שמואל בוקסר: גידול בשטחים, בעיקר בתעסוקה.

ערן לבב: תעסוקה ומגורים.

ירון לוי: ושמרנו על התעריף למרות שיכולנו להעלות.

נאור ירושלמי: אבל אין לנו עליה במגורים משמעותית.

ערן לבב: יש עליה, לא משמעותית. גם במגורים אנחנו מבצעים מדידות ומוצאים בהרבה מאוד בתים

פרטיים שמודדים, אנחנו מוצאים שסגרו מרפסות, הוסיפו חדר, הוסיפו כל מיני דברים וגם זה נכלל פה.

תומר תדהר: אני רוצה לחזור לעמוד ,35 סעיף .759 ניקוי שטחים פתוחים, יש פה ירידה. מדוע?

ערן לבב: מדובר בניקוי שטחים פתוחים, כמו שהיה מקודם בפינוי פסולת בניין, הרוב מבוצע מתב"רים

ולא מהשוטף.

נאור ירושלמי: עמוד ,41 פיקוח עירוני, יש סעיף של תשלומי חנייה כחול לבן. אנחנו צופים מראש גידול

של 600,000 ₪. 4,200,000 הכנסה לעירייה מתשלומי חנייה כחול לבן. איך אנחנו יודעים לצפות מראש כמה יהיה הגידול בקנסות חנייה בשנה הבאה?

ערן לבב: זה לא קנסות, נהפוך הוא, זה אזרחים שומרי חוק.

מליאה שלא מן המניין 14/2024 – 24.12.2024 .

שמואל בוקסר: זה רק תשלומים לפי חוק.

ערן לבב: בכוונת העירייה להגדיל את מספר המדרכות כחול לבן, שאמורים לשלם בגינן, באזורי

תעסוקה בעיקר.

שמואל בוקסר: פארק המדע.

גיל אנוקוב: ולא נגזרת מזה עלייה בהכנסות מדוחות חניה?

שמואל בוקסר: לא. שישלמו פנגו.

נעמי חסון: יש עליה בחניה פעולות גבייה, זה כנראה הדוחות?

ערן לבב: נכון. אנחנו צופים שכתוצאה מזה שאנחנו עכשיו מכניסים, אם תראו את הסעיף מתחתיו,

הצבת מצלמות חנייה, אנחנו נכנסים לפיקוח טכנולוגי יותר, פחות אנשים, באמצעות מצלמות נייחות וניידות, אנחנו מעריכים שיהיו יותר קנסות, ויכול להיות שתהיה גם יותר אכיפה. אבל הכסף מגיע מאוד באיחור. רוב הסיכוי שהכסף יגיע בשנת ,2026 יש סרגל אכיפה, הוא מאוד איטי, ורק אחרי מספר חודשים אני יכול להפעיל אכיפה.

תומר תדהר: איפה יופעלו האמצעים הטכנולוגיים?

דפנה קירו כהן: בכל מקום אפשרי.

ירון לוי: זה התחיל עם ניידת שמסתובבת בעיר ונותנת דוחות לעבירות קשות, לעבירות של חניה על

מדרכות, עבירות מעבר באדום לבן, חניות נכים. הוספנו מצלמות נייחות ברחוב ויצמן עד אזור המרכז לכיוון הפלאפל, לכיוון הבנקים, בעיקר למניעת חניות נכים וחנויות כפולות. אנחנו נמשיך במצלמה בארגמן, מצלמה במליבו, זה התכנון הראשוני. ככל שזה יצליח, אנחנו נמשיך עוד.

נאור ירושלמי: המצלמות יהיו גלויות או נסתרות?

ערן רפאל יצא מחדר הישיבות

ירון לוי: גלויות.

דפנה קירו כהן: יש גם שלט, יש הודעה לציבור.

ירון לוי: המטרה שלנו סדר, שאנשים יראו ולא יחנו בחניה כפולה, זה לא הכסף.

מליאה שלא מן המניין 14/2024 – 24.12.2024 .

נאור ירושלמי: דיברת על אכיפת הקנסות. אני רואה שיש גידול בהוצאה לעיקולי מטלטלים פי ארבע

לשנה הקרובה, אז אני מבין שזה קשור להגברת האכיפה, יפה.

דפנה קירו כהן: לא, לא רק.

נאור ירושלמי: זה לא קשור, אז תכף תסבירו. השאלה שלי היא לא רק על זה, אלא איפה רואים את

ההכנסה מעיקולי מטלטלים, מהמכירה שלהם, כי הרי בשביל זה מעקלים, בשביל למכור ויש על זה הכנסה פה.

ערן לבב: אני מאוד מקווה שלא נגיע למצב שאנחנו נמכור מטלטלין לאף אחד. עד היום לא היה לנו.

ישנה חקיקה חדשה ואנחנו יוצאים כרגע למכרז של חברה שתעשה אכיפה שלא עשינו ב-,2024 כי לא הייתה חברה שיכלה לעשות את האכיפה.

נאור ירושלמי: אז הסכום הזה מיועד לחברה?

ערן לבב: הסכום הזה מיועד להוצאות לחברה שתבצע עבורנו את האכיפה.

גיל אנוקוב: אז זה בדיוק מה שנאור שואל. האם החברה שתעשה את האכיפה ותעשה את עיקולי

מטלטלין, האם אתה רואה צפי להכנסה מסוימת מעיקולי המטלטלין האלה?

ערן לבב: אני אומר, זה תמיד מגיע באיחור. זה יגיע כמה חודשים באיחור כי תמיד יש איחור בגבייה.

גיל אנוקוב: מה התחזית?

ירון לוי: אף פעם לא מגיעים למצב שלוקחים את הטלוויזיה או לוקחים מארון או משהו אחר.

שמואל בוקסר: הם משלמים בסוף.

ירון לוי: דופקים בדלת, מאיימים, זה עולה לנו כסף, כדי להוציא את הכסף הזה שהם חייבים כי חייבים

להגיע ולעשות את הכל כדי לקבל את הכסף.

גיל אנוקוב: השאלה אם זה צריך להופיע כסעיף תקציבי, 5,000 ₪, 10,000 ₪.

דפנה קירו כהן: זה לא מצדיק את זה.

שמואל בוקסר: לא מצדיק את זה בכלל.

גיל אנוקוב: יש פה חנייה פעולות גבייה.

מליאה שלא מן המניין 14/2024 – 24.12.2024 .

ערן לבב: כן, אנחנו מפעילים, יש מכרז של חברה שמספקת לנו גם את המסופונים, גם את המערכת,

גם שתי עובדות וזה העלויות שלה.

תומר תדהר: עליה בשכר בפיקוח, ממה הוא נובע? סעיף .110

ערן לבב: איוש תקנים. בשנת 2024 לא הצלחנו לאייש את כל התקנים, אנחנו מצפים שבשנת 2025

נוכל לאייש את כל התקנים,

דפנה קירו כהן: זה האגף השני שעשו מילואים.

ערן לבב: כן, פלוס זחילה בשכר, כמו בכל סעיפי התקציב של שכר.

תומר תדהר: עמוד ,50 כמה רכבי ליסינג יש בעירייה? עבודה ומנהלים.

אפרת דמרי: יש לנו 12 רכבי ליסינג תפעוליים ו-19 רכבי מנהלים.

תומר תדהר: עמוד ,52 סעיף ,110 חינוך. עלייה של חצי מיליון שקל, אני רוצה להבין את הגידול

בשכר. מה שקורה זה, שאנחנו מדברים על קיטון במספר התלמידים. איך מסבירים את הפער בין הקיטון לגידול בשכר?

עמרי רווח: תקן של מנהלת מחלקת יסודי. שנה שעבר התקן לא אויש.

ערן לבב: אני רוצה לדייק. זה סעיף מנהלה, לא קשור לקיטון או גידול.

נאור ירושלמי: אז מה ההסבר?

עמרי רווח: בשנה שעברה לא אויש התקן של מנהלת מחלקת יסודי והשנה, לשמחתנו, נכנסה מנהלת

מחלקת יסודי מקצועית.

גיל אנוקוב: משהו לא מסתדר עם כל הסיפור כי איתי שאל קודם לגבי התקנים. משהו לא נסגר לי פה

עם הסיפור הזה, אני כל הזמן שומע שחסרים תקנים.

דפנה קירו כהן: זה לא תקן נוסף. זה תקן שהיה, רק שהוא לא היה מאויש.

גיל אנוקוב: אז אני פספסתי את מה שאיתי אמר. משהו לא מסתדר לי כי הוא שאל אותך לגבי מספר

התקנים.

דפנה קירו כהן: זה לא תקן חדש. איתי שאל על תקינה.

מליאה שלא מן המניין 14/2024 – 24.12.2024 .

גיל אנוקוב: אני הבנתי. הוא שאל לגבי התקינה אז אני פספסתי משהו, האם הוא שאל לגבי התקן

באופן כללי או לגבי איוש התקנים?

דפנה קירו כהן: לא, הוא שאל באופן כללי על תוספת תקינה בין 2024 ל-,2025 וזה מה שהסברתי

לו. התקן הזה הוא תקן שהיה בשנת ,2024 הוא פשוט לא אויש ולכן אין תוספת תקינה אבל יש תוספת תקציב.

יהודה חיימוביץ וליאור אלימלך יצאו מחדר הישיבות

תומר תדהר: סך הכל מינהל חינוך, אנחנו רואים פה עלייה בתקציב של כמעט 800,000 ₪, קצת

יותר. ואנחנו יודעים שמספר הילדים במערכת החינוך העירוני ירד.

דפנה קירו כהן: עוד פעם, זה מינהל. זה לא קשור לילדים.

תומר תדהר: אז על מה הגידול חל?

נאור ירושלמי: המערכת הצטמצמה ויש יותר מינהל, יש פה סתירה, לכאורה.

אסתי יוסף: זה באמת בסעיף מינהל ואפשר לראות את הפירוט של הרכיבים השונים של הגידול בתוך

הסעיפים הקטנים. למשל, הסיפור של תפקיד מנהלת אגף החינוך היסודי, זה סעיף של תוכנת רישום וגבייה, ששיפרנו שירות ואפשרנו גבייה דרך האינטרנט עבור גני הילדים. אז יש פה תוספת ברכיב של מערכת רישום וגבייה. בנושא השתתפות של גפ"ן מול משרד החינוך, אתם רואים שיש שם גידול משמעותי. יש פה רכיבים שונים ויש פה סעיפים שונים, שהסך הכל הוא סך הכל מצטבר. בתקינה, להיפך, אין שום גידול מבחינת המינהל והאיוש, מלבד איוש לתקן קיים.

נאור ירושלמי: אמרת על הגפ"ן, מה זה הגידול סל רשותי גפ"ן? זה החלק שלנו בגפ"ן?

אסתי יוסף: נכון.

נאור ירושלמי: למה הוא גדל?

איתי דגן: התקבולים קטנו והוצאות גדלו בענק. למה?

ערן לבב: התקבולים לא קטנו, הם נשארו אותו דבר. והקיטון הוא משהו לא מהותי.

אסתי יוסף: ,1,450,000 .1,415,000 זה פחות או יותר אותו דבר.

נאור ירושלמי: אבל הסל הרשותי, מה זה אומר? אנחנו תומכים במה?

מליאה שלא מן המניין 14/2024 – 24.12.2024 .

אסתי יוסף: לנו יש איזושהי מחויבות להשתתפות, שבו אנחנו גם מחברים סעיפים נוספים, שלפעמים

בתי הספר מוסיפים לנו רכיבים לתוך סעיף מסוים, הם קונים מאיתנו שירות נוסף.

תומר תדהר: כמו למשל?

אסתי יוסף: כמו למשל, יש מורים מתגברים שהם רוצים להעסיק מתוך התקציב שלהם, אז זה עובר

באמצעותנו.

נאור ירושלמי: זה אומר שיש לנו גם השפעה על הבחירה שלהם? זה קשור לתוכניות הגפ"ן, או שזה

רק הנושא התפעולי פה?

אסתי יוסף: הגפ"ן במהותו, ראשי התיבות של גפ"ן זה גמישות פדגוגית ניהולית. משמעותו היא קודם

כל לתת תקציב שמאפשר את הביטוי של האוטונומיה הניהולית. ברמת המדיניות, מנהל בית ספר מפעיל את תוכנית הגפ"ן על פי היעדים. היעדים הבית ספריים הם נגזרת של חיבור בין שני דברים, יעדי המחוז משרד החינוך והיעדים הרשותיים. אנחנו עובדים הרבה מאוד עם בתי הספר בעבודת מנהלים כדי שחלק מהדברים יבואו לידי ביטוי גם בבחירות שלהם. דפנה הזכירה קודם למשל את המסע הישראלי, המסע הישראלי זה חלק מהעניין של יעדים ערכיים, שחשוב לנו לממש אותם בתוך בתי הספר. אז הפעילות הזאת מבוססת על חיבור בין תקציב רשותי, תקציב גפ"ן, גביית הורים ודרך זה אנחנו ממנפים פעולות כדי לממש אותן.

נאור ירושלמי: האם יש לנו, בזכות או בגלל העובדה שאנחנו משתתפים בתוכניות האלה, גם השפעה

על הבחירה שלהם?

אסתי יוסף: זה מה שאמרתי.

נאור ירושלמי: על תוכן הבחירה שלהם. כי למשל הזכרת את מסע ישראלי, אז יש גם גורמים

שאומרים שמסע ישראלי לא מתאים לכל בית ספר בעיר, בגלל האופי שלו. אני לא נכנס לעניין התוכן, אני שואל שאלה עקרונית תקציבית.

אסתי יוסף: אז אני אומרת שוב, ברמת התוכן, יש דברים שאנחנו נכנסים לתוך זה ומדברים על

הבחירות ויש דברים שהם לגמרי בחזקת האוטונומיה של המנהל. ואנחנו מכבדים את האוטונומיה הזאת.

נאור ירושלמי: ברור, אבל אני אחדד את השאלה, ברשותך. יש עיריות שקיבלו עקרונות לבחינה,

לבקרה על כניסה של תוכניות חיצוניות לבתי הספר, שיכולות לבוא מכל מיני סוגים ומכל מיני כיוונים.

לדוגמה, יש כל מיני תוכניות להכנה לגיוס. ויש כאלה שהעירייה מחליטה שהיא מאשרת, ויש כאלה שהיא מחליטה שהן פחות מתאימות. זה יכול להיות אותו דבר בחינוך חברתי, בחינוך ייעודי או בכל 59

מליאה שלא מן המניין 14/2024 – 24.12.2024 .

דבר אחר. האם יש לנו איזשהו סט של עקרונות או תהליך, האם אנחנו בכלל מעורבים באישור הזה, או שאנחנו מהצד מהאו"ם ואין לנו דעה על מה שהם עושים?

אסתי יוסף: אנחנו מקיימים בכל בית ספר ועדה מלווה, שהוועדה המלווה הזאת היא בהשתתפות

משרד החינוך והשתתפות נציגי העירייה. הוועדה המלווה מאשרת את התוכנית הפדגוגית ומאשרת את התוכנית התקציבית של כל בית ספר, גם בהיבטים הפדגוגיים וגם בהיבטים המינהליים. יחד עם זה, מבחינה זאת אנחנו מקבלים מפרט מאוד מפורט של התוכניות שלהם, כל תוכנית בית ספרית, גם אנחנו וגם הגזבר צריכים לאשר אותה.

(חילופי דברים בנוגע לזמן מותר לכל דובר, סיום 30 דק' דיבור לנאור נעמי וגיל)

תומר תדהר: באישור התקציב של 2024 נאמר שאי אפשר לתקצב חוג לכל ילד, שאנחנו דגלנו בזה

בבחירות האחרונות, ואנחנו רוצים לדעת אם השנה זה מתוקצב.

עמרי רווח: לא.

תומר תדהר: מדוע?

עמרי רווח: אנחנו עובדים על זה.

תומר תדהר: אתה אמרת שאולי שנה הבאה אנחנו נתקצב את זה.

עמרי רווח: נכון.

תומר תדהר: אתם עובדים על זה?

עמרי רווח: כן. וכמו שאמרתי לך, זה יקרה.

תומר תדהר: מתי?

עמרי רווח: וזה כבר מצולם ארבע פעמים.

תומר תדהר: חצי שנה לפני הבחירות?

עמרי רווח: אתה שואל אותי, אתה רוצה לוחות זמנים, אמרתי לך שזה יקרה, אנחנו עובדים על זה.

תומר תדהר: בוודאי שאני רוצה לוחות זמנים. אתה הבטחת, אתה יצאת בהצהרה.

עמרי רווח: אני הבטחתי ואני אקיים.

הטקסט שהופק מהקובץ הסרוק עצמו (זיהוי תווים אוטומטי)

פרוטוקול מליאה שלא מן המניין 14/2024

יום שלישי, כ"ג בכסלו תשפ"ה, 24/12/2024, חדר מליאה, רח' הבנים 9 נס ציונה, בניין העירייה

נוכחים:

מר שמואל בוקסר - ראש העיר, סגנית רה"ע ומ"מ רה"ע - סמדר אהרוני, סגן רה"ע - עמרי רווח, סגן רה"ע - עמוס לוגסי. משנה לרה"ע - יהודה חיימוביץ, משנה לרה"ע - ליאור אלימלך, משנה לרה"ע -

ערן רפאל, ליאור שרון, נאור ירושלמי, גיל אנוקוב, נעמי חסון, תומר תדהר, איתי דגן, גלית אבינועם.

חסרים:

שירי פרנצי-כה|ן.

משתתפים:

עו"ד דפנה קירו-כהן - מנכ"לית העירייה, עו"ד שולמית מנדלמן-כהן -- יועצת משפטית לעירייה, ערן לבב - גזבר העירייה, לימור נהון - חשבת אגף חינוך, שירי נויה - חשבת אגף שפ"ע, עדי דיצר -

מנהלת מחלקת תקציבים, תומר קרני - מנכ"ל החברה הכלכלית, אינג' בועז גמליאל - מהנדס העיר.

ירון לוי -- מנהל אגף ביטחון, אסתי יוסף - מנהלת אגף חינוך, אפרת דמארי - מנהלת אגף אסטרטגיה ולוגיסטיקה, לני ממן - מנהלת אגף שירות, לירן וייס - מנהל אגף מחשוב, מיטל חזן - מנהלת אגף הון אנושי, רפאל קריספיל - מנהל אגף שפע, כפיר פוני -- מנהל אגף נוער וקהילה, ענת לוין - ס. מנהל

אגף רווחה, הילה קרופסקי עוזרי - דוברת, עו"ד דנה זלוטין - מבקרת העירייה

קישור לצפייה במהלך הישיבה: %181-44205ט2-90 0600ץ= סננ סע אק ד

סעיף מס' 1 - אישור תקציב עיריית נס ציונה לשנת 5 ותקן כח אדם לשנת 2025 ל

פרוטוקול

שמואל בוקסר: ערב טוב, תושבות ותושבים יקרים, חברי מועצת העיר, התכנסנו היום כדי לאשר

תקציב עיריית נס ציונה לשנת 2025. התקציב הוא בסיס לתוכנית עבודה עשירה ומלאה, עליה עמלנו יחד, והיא מביאה לידי ביטוי את החזון שלנו עבור נס ציונה, עיר המשמרת את מעמדה כפנינת השפל'ה

בשנה הקרובה ובשנים הבאות.

יש לנו אחריות כבדה להמשיך לפתח באחריות מרחב עירוני מזמין ומצמיח עבור חיי קהילה מלוכדים,

לשמר את איכות החיים הגבוהה, את איכות השירות עם הפנים לתושב.

כל אלו לצד המחויבות שלנו להביט קדימה, לצפות פני עתיד, להתאים כבר היום את שירותים ופרויקטים, קטנים וגדולים, שיצעידו אותנו בבטחה אל אתגרי המחר,

לנס ציונה יסודות ושורשים עמוקים ויציבים, הם הבסיס האיתן שאיתו אנחנו משירים מבט או העתיד,

לפיתוח אחראי של העיר.

בעידן של טכנולוגיה וקדמה, שירותיות וזמינות, אנחנו לא שוכחים לרגע את המחויבות שלנו לדאוג לילדים ולנוער. לחינוך טכנולוגי מתקדם ופורץ גבולות. לדאוג לצעירי העיר, למענים הוליסטיים, החל מאפשרויות בילוי ופנאי ועד להיצע דירות זמין בתוך תחומי העיר, למשפחות בני הגיל השלישי, תושבים עם צרכים מיוחדים, לקהילה הגאה, לחילונים, לדתיים. זו עיר פלורליסטית, שיש בה מקום לכולם, שבה כולם יכולים להרגיש בבית.

תקציב 2025 מובא לאישור לאחר שנה קשה, מהקשות שידעה מדינת ישראל מיום היוסדה. מלחמת חרבוות ברזל היוותה קריאת השכמה לכולנו, הדהדה את המחויבות של כולנו לשמור על הביטחון,

לשמור על החוסן, לשמור על הבית.

תקציב 2025 מביא לידי ביטוי המשך פיתוח מענים לאתגרים הביטחוניים. אלו לצד עשייה עירונית רחבה וענפה, שנועדה להבטיח את החוסן, השגשוג והאיתנות שלנו כאן, בעיר נס ציונה ובמדינת

ישראל.

אני מודה לכל מי שעמל על הכנת התקציב. למנכ"לית העירייה, לגזרר. לסגני ראש העיר, משנים לראש

העיר, חברי מועצת העיר. לחשבות ולמנהלי אגפים

צ'רייה וס-צ'ווה

כוז'י תקווה שתקציב 2025, המביא איתו בשורות ופרויקטים חדשים למען תושבי נס ציונה, יהווה נקודת הזנק לבשורות נוספות בשנת 2025, לשובם הביתה של כל החטופים, לשובם לשלום של חיילינו, לימים שקטים של' ביטחון ושגרה.

צירייה וס-צ'אוה

ש--

סעיף מס' 1 - אישור תקציב עיריית נס ציונה לשנת 2025 ותקן כח אדם לשנת 2025 נאור ירושלמי וגלית אבינועם הצטרפו לישיבה

שמואל בוקסר: מפרט את דברי ההסבר לתקציב 2025, חוות הדעת לתקציב 2025 ותקן כ"א, המצ"ב

לפרוטוקול. וכדלהלן:

תקציב עיריית נס ציונה

לשנת 2025

ההקציב מהוותין הונניו

עירייוו ם- צ"וגה

134

מר שמואל בוקסר

₪7 הירי 1

זב עצה

שש " שכדערא .

%--

6 2%

[י טר חישו

/ קל נעדז

6 מטרות על

--/

עיר שד

איכוח חיים

+ כנ'נח השהדה

+ חעוך פצטיין

הגיר

+ שֶחדה על חן

₪

צירייה ום.צ'ונה

התפלגות התקציב ב-2025

₪ שה חדד אל

ו יכ

שפד זייה 17 חווידה

ור

/\ 2

. 68

. או

27 9

א יי

וקיר העיד ₪ ה 2225 שווד ער

ו עלטאמהא טיה ...| ₪].

* הסכוחיכ הילם באדכי פיטרוט "

תקציב העירייה

השקעה רְכל תח שר

3 ו

בי

2 454200

תקציב שנחי

* רטןוןיצי ₪ כך 2%

1-3

טיריית גם-ציונב

חינוך טכנולוגי, מתקדם ופורץ גבולות"

יי

אוו

תקציב עיירוני לא המושקע בחינוך

2005

השקעה פר חלמיד

עולה משמעותית

* כמוח החלסידים ידדה

התקגיב עירווי עולה

העיקש הננלח

השקעות בהוכניות חדשנות ייחודיות לעיר

(מערר לחקציר משרד החינוך)

בהיקף של כ-30 מיליון ₪:

זְכאים

לבגרות

+ הגן המדעי

+ פלטפורמוח למידה דיגיטליוח

+ תוכניח עירונית לחדשנוח 1.5 0 ליו ₪

+ הרהב :ו שעוח חגבור באנגליה

לתלהידי היפידי - 860,066 ₪

+ הוססה מפע ישראלי לכלל בתי הספר

שִ /

העל יטוזייט - 32,000)ען

+ מיזמי למידה | שילוב בעה מל'אנ הי

+ מודים מתגברים

ש עליה בזכאוח לבגרות

ך........ ויוי ]6

| שפ"ע | איכות חיים בעיר ירוקה, חכמה ומקיימת

עיקרי פעילות:

> לראשונה בעיר, כלביה חדשה והרחבת

השירות הוטרינרי - חצ' משרת וטר'נר |:2

מקחיה

+ ישום תוכנית אב לשינויי אקלים

+ יאה למכרזים חדשים: ג'וון, מטל-ות ועיד /, ₪ וך

ק. בל

קידום פרוייקטי תשתיות בזכות הסכם * סבו ר-קדרון דצה וקל

הגג:

+ דרוג ריהוט רחובות גידול בעלויות תפעול ואחוקה - ₪ רוג גינות ציבוריויו | של 4+ ליו ₪ |

פיתוח מרחבים ציבוריים

וו

עיר מקדמת זכויות ו

שירוחים מו אמים לצרכי כלל תושביה

מגמות עיקריות:

גידול תקציבי של כ-3 מיליון ₪

בהשו:אה לשנח 2024

מיצוי תקציבי רווחה מהמדינה

גידול של 000 113 יס ההכלנטצו

ראגף כהוצאה מרברה משרד

ררוורה בריקנים

המשך מגמח פיתוח שירותים מקומיים:

> משן יים שיקומי

- + מרכז יום רד (בוהי

- בשנח 2025 מרכז חכ"ם |חיזוק כוחות משפחתיים:

מביא לחיסכון כולל של כ-000, 700 ש

172

רווחה !

אזרחים וחיקים

- ח-ש! בנייה הוכנית אב לה ודקכוה

| אוכלוטייה

= הקסת כוויגדון חדש נוסך לאזרחים ותיקים

צרכים מיוחדים

> קוהילו נגישרי

> הרחכת פונילות עבור תושכים וגם צרכים מיוחדים במטגרות קיימות

+ משכן חש למווגדון הבתברוני אקי"ם /

משאבים לקהילה

. \ > הקמת רבו קיימות עירונית

" > הוכניוח חמיכה במשרחי המילואים ובני שפחוחיהם

משפרים את השרות

מגמות עיקריות:

+ עדיה של ב-23.8 מדליןי ₪ בעלויות שכר עובדים

מתוכם כ-ד1 מיליון ₪ צפי גידול בהכנסה

ממשרדי ממשלה (עובדי רויחה וחינוך)

+ עדכוני שכר ארציים (ר36 זיח קיבוציים לצויתי היראה,

רכיורלוח הוכוח חיגוך ועורדים סוציאלייהן

+ עלוח שעות נוספות בשל' הרחבח תוכניית חינכיות, חוכנית טף |ל"זה עד 3)

+ הרחבת שרוחים - הוסבת הוקניר וטריגריר, חירים בוטח ין, פיחוח העיר והנדקהן ועוד

. עדכוני שכרופ"צוזים לעובדים פודשים - בהתאם

להנחוייו? השכים קיבוציים

גירייה ופ-צ'ווה

הגח צטאאייה,--- |₪)

אק עם הפנים קדימה

מפתחים את העיר - באחריות

נש וייקטי ליבה

- יישוח הטכח נג

+ מתהמי התחדש/ה עירוניה

+ הק הכחת*

+ האדק האנה

מרוייקטי חיהוך ו

+ הור ח החוטש ל 100% כוכון בקוסדור / | ו חינון 0 -4-) 1

הזיבו : !וט גניו: מרו-ש של בי 'ט אשלול /

'אשיויו /

> ות ססו דש

רה ה הל קרי

₪

מרחוב ציבורי

+ ויז ₪ ו וובר. זרך - רו האלוטים

שו רו ריר ו 1 גול רייו

וי הו" בור רג גר דוו ו

> קיו מא | הוויה

מבני ציבור

> הקסת טוכז קהילה: בפירה שליוב

= הקמת בד יד לבניט במרני העיר

שיריים וט ציונה

ביטחון ואבטחה שריי

הביטחון שלכם - החופן של כולנו

| תקציב הביטחון גדל ב-1.8 מיליון :

מגמוח: 5-ו"

חופת שכד מאבטחים |לבחי

הספר ושיטור נושו'ב

= שדרוג הפיקוח והאכיפה - לאכיפה טכנולוגיח

המשך מענה חירומי, תרגולים והצטיידות:

+ משמרות שכעה 1

+ ניחות כוגנויו , 3 ךָ

+ גדוד חיליץ והצלה מש | ,

+ יהידת הופאים -

+ יחידת רחפנים

יחירח איפנועגים

ודירייה (ם- יונה

הקהילה שלנו , החופן שלנו / .

מגמות עיקריות:

= וספת של 150,000 ש - תסיכה בהיילי המילואים

+ הנדלה התמיכוה בהוגועוה. הנוצר ייד 1

> עידוד ופיחור ייזמוה קקילתיור. ושכונתיות

= השכרה הלליהו לשימוש הקהילי

וז הי ה קוו ןו

יצ

צירייוו וס-ציווה

צ י

גידול הקציבי של 600,000 ₪ |

המושקעים בפרויקטים |

+ אינטרנט בכ ליט שי - ---... |

+ שיפור דיגיטציה ברישום למוטדוח חינוי :

+ מחשוב מוטדוח תינוד / 4

+ רשינו תוכוה סעולם ה-וג

8 2 1 9 3 * ווט א וה בייחו ו

שירותים . טמגמות עיקו יוח! נ -

דיגישליים , ' -

[- 7000008 ) , ילותקה מעטטמוהט

₪. גשש

|מתקדמים

+ שימור אבטחת הסידע ירגנח הפרטיות

0 = שיפור מענה עורני דיגיטל' - זמ קל ונורו

ורירייית נס- צייווה

מהפכח השירות ,

שיפור השירות

+ 2.9 סיליון מנ:בל הובולא- ו מוקו

+ משוה 7כ-100,00 15 וה מובד בשנד - -%

+ 10,000 משובי שציווה דצ -

תהליכים טדכזיים / ן

+ הספדוה שעה בלו ול לענ טווני באום ]ג

הוווירייה 4

+ ול ליכי שרה ות דוו דיב קל בג על יי

או

רכדסה, רישו לפקים צביה

% % זמינוה טוקד 4

92% שבעי הצון מפ יגת סקז | |

) 96% שבעי "בון שרוו! פרונפלי

6 0 שניות 'כון המחנר למטנה */

דוברות, מעמד האישה וחרבות תורנית

[ דוברות והסברה

סך חקצ'ד הדוכרות וההסררר 1,463 וללא שרו

12% מסך הקג'- הצורה

+ העברח מידע שוטף לחושב ב-7 וגרוצי

תקשורת שונים |-\ ₪ 0 0

\ מעמד האישה

וביטחון קהילתי

2% וי /

‎ '\‏ צוב קפס האומה ונקו ילוי 1,504

% 0 ססך הקציב הער יה

* השנטוכויה רייר ד*לפי טקלה ז

מועצה דתית וחרבות הורנית /

1% כך רהציב שירותי דח והרב ח הורניה 3.789 . + אל טתקציב ספך ההגב קע וו -

שמואל בוקסר: עמרי. יו"ר ועדת הכספים, בבקשה

עמרי רווח: ראש העיר דיבר על הדברים הטובים בתקציב, אני אגע קצת באתגרים. ערב טוב לכולם,

כיו"ר ועדת כספים, אני חושב שהישיבה הקרובה היא אחת מהיותר חשובות עבור תושבי נס ציונה.

בעידן של עליות מחירים מתמשכות. החל ממס ערך מוסף, ביטוח לאומי ועד יוקר המחיה, המכביד על כל בית בישראל, התושבים שלנו מחפשים אי של יציבות. דאגות כלכליות הן נחלת הכלל והאתגר שלנו הוא להיות לצד העליות החלות גם עלינו כרשות. הוא לשמור על נס ציונה כעיר איתנה, חזקה, יציבה

ומובילה

אני רוצה להדגיש, שמירה על יציבות כלכלית היא לא מותרות. זה אבן יסוד, שמאפשרת זנו ו'המשיך לשרת את התושבים ברמה הגבוהה ביותר, גם רזמנים מאתגרים. ההישג הזה הוא תוצאה של שיתוף פעולה מלא בין ראש העיר, מנכ"לית העירייה, גזבר העירייה. מנהלי אגפים, ועדת כספים ומחזיקי

התיקים,

השנה העניק ראש העיר לחברי המועצה הזדמנות להיפגש עם ערן הגזבר ואיתי, גם למי שלא חבר ועדת כספים, לשאול שאלות. להתייעץ ולהעמיק בהבנת סעיפי התקציב. אני שמח שחלק מכם ניצל

את ההזדמנות וחייב לומר בנימה אישית. פחות שמח מהחלק שלא ניצל את ההזדמנות.

(חילופי דברים שאינם מעיקרי הדברים)

שמואל בוקסר: תומר, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה.

עמרי רווח: אני רוצה ו'הביע את האכזבה שלי גם מחברי ועדת כספים מהאופוזיציה, שאני נתתי את

ההזדמנות ואתם אמרתח שאתם תשלחו שאלות על מנת להגיע לישיבה מוכנים. ואף אחד לא שלח אפילו שאלה אחת.

(מדברים ביחד)

שמואל בוקסר: גיל, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה.

212

(מדברים ביחד)

שמואל בוקסר: גלית, גם לך אני קורא לסדר. עמרי מדבר ואתם מפריעים לו. אם מישהו יפריע לך

לדבר בזמנך, אני אקרא אותו לסדר. (גלית] אני קורא לך לסדר פעם שניה.

עמרי רווח: התקציב המוצע כולל בשורות טובות לתושבים אך הוא גם מבוסס על ניהול אחראי ומושכל,

שמתחשב במציאות שבה אנו חיים. אני רוצה להודות לכל מי שלקח חלק בעבודה המאומצת, לראש העיר. מר שמואל בוקסר, למנהלי האגפים, חברי ועדת כספים, לחברי המועצה על השותפות, ואני רוצה להגיד גם בהודמנות הזאת תודה מיוחדת לערן ל'בב, הגזבר של העיר בשנים האחרונות, שזה התקציב האחרון, בשמי ובשם חברי המועצה ובשם כולם, אני רוצה להגיד לך תודה רבה ובהצלחה בכל דרך אשר תפנה ללכת.

שנת 2025 תהיה שנה מאתגרת אך יציבה. בזכות עבודה משותפת אני מאמין שנדע להמשיך ולהעניק

לתושבי נס ציונה את הטוב ביותר. תודה רבה,

שמואל בוקסר: עכשיו אנחנו נעבור לדיון, 10 דקות לכל חבר מועצה.

(חיי'ופי דברים בנוגע לכמה זמן יש לכל דובר 10 דק' או שעה)

שמואל בוקסר: גלית. אני קורא לך פעם שלישית לסדר ומבקש ממך לצאת מהישיבה,

נאור ירושלמי: אנחנו יוצאים להתייעצות של הסיעות.

שמואל בוקסר: בבקשה, נעשה הפסקה של 5 דקות להתייעצות.

גלית אבינועם יצאה מהישיבה לאחר 3 התראות שניתנו לה ע"י רה"ע

(הפסקה)

שידייה (ס-צ'ווה

שמואל בוקסר: אני מודה לתושבים שהמתינו בסבלנות. אנחנו ממשיכים את הדיון. מי רוצה להתחיל?

תומר תדהר: אני. חברי וחברות מועצת העיר, מנהלי אגפים, ומעל הכל - תושבי נס ציונה היקרים. אנו

מתכנסים הערב לדיון בנושא המשמעותי ביותר בסדר היום העירוני - תקציב העירייה. תקציב איננו רק במספרים על גבי נייר. הוא המצפן המוסרי והערכי שלני כנבחרי ציבור. הוא המפה שמנחה אותנו בדרך לעיר טובה יותר.

כנציג הסיעה מהאופוזיציה, אני רואה תפקידי, לא כמי שמתנגד, אלא כמי שמציע, מייעץ ומוודא שכל שקל מתקציב העיר מנוצל בחוכמה לטובת התושבים

זוהי לא רק זכותנו, זוהי חובתנו המוסרית. דמוקרטיה בריאה זקוקה לקולות שונים, לדיון פורה ולביקורת בונה. כשאני מסתובב בעיר ושומע את התושבים, משפחות, קשישים. הורים וילדים, אני שומע את הצרכיח האמיתיים. חינוך איכותי לילדינו, רחובות נקיים ומתוהזקים, תשתיות מתחדשות ושירותים עירוניים זמינים ויעילים. אלה הם הדברים שמשפיעים על חיי היום יום של כל אחת ואחד מאיתנו. לכן אני קורא לכולנו, קואליציה ואופוזיציה כאחד, לשיט בצד את המחלוקות הפוליטיות ולהתמקד במה שבאמת חשוב. בואו נבחן כל סעיף בתקציב דרך העדשה של טובת התושב, בואו נוודא

שאנחנו משקיעים בעתיד העיר בצורה אחראית ומאוזנת, מבלי לסכן את השירותים החיוניים שתושבינו

זקוקים להם. |

למנהלי האגפים, אתם אנשי הביצוע. הביקורת שלנו איונה מכוונת ישירות כלפיכם אלא נועדה לחזק את ידכם ולתת לכם את הכלים הטובים ביותר לשרת את הציבור.

אני מתחייב שאני אשב כאן במשך הישיבה הזאת ואשאל שאלות, שהמטרה היא אחת, לגרום לעירייה לפעול בשקיפות מלאה. תוך שיתוף ציבור, ולא רק יחסי ציבור, דילים פוליטיים. עסקנות והבטחות שאינן מתקיימות.

אנו פה כדי להבטיח שתקציב העירייה ישרת את המטרה שלשמה הוא נועד, שיפור מתמיד באיכות

החיים של תושבי העיר נס ציונה

נאור ירושלמי: אנחנו נעבור על התקציב ויש לנו הרבה מאוד שאלות. ישבנו ביחד ויש לנו הרבה מאוד

שאלות, הן יחולקו בינינו. גיל יתחיל.

יריית נס-צייונה

גיל אנוקוב: האמת שלא הכנתי נאום כמו תומר. אבל יש כמה דברים שאני רוצה להגיד. גם פניתי לערן

ולא קיבלתי תשובה. קודם כל, הנושא של יחס ארנונה לעסקים, אני רואה שהתקציב מתבסס על תוספת של 5.29%, תוספת ארנונה אוטומטית לפי הטייס האוטומטי של משרד הפנים. אם תוכל לומר מה יחס הארנונה למגורים ועסקים, מה התחזית לשנת 2025?

ערן לבב: תחזית בשנת 2025, כמו שנה שעברה - 50 וקצת לעסקים ו- 49 |קצת למגורים,

גיל אנוקוב: עשיתי השוואה, קצת הלכתי אחורה מכיוון שזו לא קדנציה ראשונה שלי במועצת העיר,

וכמו שראש העיר אמר, ב-2021 תקציב היה כ-400 מיליון ₪ו ואנחנו עומדים היום, ב-2025 על תקציב של 559 מיליון ₪, שזה כמעט 40% תוספת. הבאתי לחברי המועצה החדשים את ספר התקציב משנים קודמות, שהיה ספר תקציב מקושר תוכנית עבודה.

דפנה קירו כהן: זה לא ספר תקציב, זו תוכנית עבודה.

גיל אנוקוב: תוכנית עבודה מקושרת תקציב.

דפנה קירו כהן: והיא תהיה גם השנה, אחרי שתאשרו תקציב,

גיל אנוקוב: זה היה עוד לפני כן. פנתה חברת המועצה לראש העיר, ראש העיר אמר לה שלא קיימת

תוכנית עבודה מאושרת.

שמואל בוקסר: לא אמרתי דבר כזה, שקר. אמרתי שאחרי שיאשרו את התקציב. תהיה תוכנית

עבודה, זה הרדל גדול.

גיל אנוקוב: לא אמרת לי, זה מה שקיבלתי ממנה. אז אני עושה את האינטרפולציה שלי של הדברים.

אז אני מבין שיש פה תקציב, התקציב חייב להיות מאופס בין הכנסות וההוצאות, ואומרים עכשיו יש לנו תקציב אחרי העלייה אוטומטית של כמעט 560 מיליון ₪, ועכשיו אנחנו צריכים לצקת לו תוכן, במקום לעשות את ההיפך ולרנות בדיוק כמו שנעשה בשנים קודמות, כל הקדנציה הקודמת, ולבוות תקציב על בסיס תוכנית עבודה, ואולי במקרה הזה להפחית מהטייס האוטומטי של הארנונה ובמקום שתהיה התייקרות של כמעט 5.3%, להפחית את התייקרות של' הארנונה, אז אנחנו הולכים, מה שנקרא, על כל הקופה על הגב של התושבים. וזה, לדעתי, המגרעה הגדולה ביותר של התקציב הזה, שהתקציב הזה לא נבנה לפי תוכנית עבודה, וההיפך, הוא נבנה לפי צפי הכנסות, ולפי זה בונים את ההוצאות של הרשות לשנה הקרובה,

שמואל בוקסר: שקר.

גיל אנוקוב: בסדר, ככה אני מנתוו את הדבריט.

נאור ירושלמי: חבר מועצה זכאי לדבר, אני מניח שעל השאלות יהיו תשובות, אז בתשובות תגידו מה

שראוי להגיד.

דפנה קירו כהן: תשאל ותקבל תשובה. תשאל האח יש תוכנית עבודה. האם עשיתם את זה כמו שנה

שעברה. אתה קובע בחגיגיות, אבל זה לא נכון.

גיל אנוקוב: חברת המועצה, נעמי חסון, פנתה לראש העיר. שאלה אם יש תוכנית עבודה.

דפנה קירו כהן: לא, היא לא שאלה, היא ביקשה לקבל. ראש העיר אמר שטיוטה אני לא מעביר. אחרי

שיאושר התקציב, כי אולי תשנו אותו, אנחנו עם כל מנהלי האגפים, שיושביטם פה מאחוריכם, הם הקדישו שעות וימיח ושבועות לגבש תוכנית עבודה, שהיא הבסיס לתקציב, בדיוק כמו שהיה רשנים הקודמות.

גיל אנוקוב: למה אנחנו לא יכולים לקבל את הטיוטה?

דפנה קירו כהן: מכיוון שראש העיר החליט להתנהל בצורה מסוימת, וכך אנחנו מתנהלים.

תומר תדהר: כבר יצאתם בפרסום על הכלבייה, כבר את יחסי הציבור שלכם עשיתם.

דפנה קירו כהן: זה לא קשור ליחסי ציבור, הכלבייה בתקציב, נעמי, כל מה שאת צריכה לאשר, זה

תקציב, את לא נדרשת לאשר תכנית עבודה. אז כל מה שנדרש, מוכן לפנייך ונשלח בזמן

נעמי חסון: אבל התקציב נגזר ממשהו ואני רוצה,

דפנה קירו כהן: תוכנית העבודה נגזרת מתקציב לא תקציב מתוכנית עבודה.

תומר תדהר: דפנה, התקציב לא אושר עדיין, ויצאתם עם יחצ"נות על התקציב.

בעמי חסון: אנ' לא חוושבת שזה צריך להיות אחרת.

שמואל בוקסר: את חושבת ככה, כשתהיי ראש עיר, תעשי הפוך

דפנה קירו כהן: אם היינו שולחים את תוכנית העבודה לפני אישור תקציב, מה היה אומר חבר מועצה

תומר? שאתם מתייתרים, שהדיון הזה לא וחשב.

נעמי חסון: אבל אנחנו צריכים חומר כדי להתכונן לתקציב.

דפנה קירו כהן: כל החומר מונח בפניכם וערן השתתף בוועדת כספים וכל השאלות שרציתם. יכולתם

לשאול.

נעמי חסון: אני חושבת שזה צריך להיות אחרת מתוך הניסיון שלי.

שמואל בוקסר: נעמי, כשתקבלי זכות דיבוּר, תדברי

גיל אנוקוב: אני רוצה להגיד עוד הערה אחת, כיוון שהייתי חבר ועדת כספים גם בקדנציה קודמת, אז

דפנה קירו כהן: אוקיי. יש הרבה דברים שהשתנו מקדנציה קודמת

גיל אנוקוב: בסדר, השתנו. אולי לא לטובה. יש לי שאלה, בסעיף לשכת מנכ"ל, כמעט כל הסעיף של

הרזרבה נכנס ללשכת מנכ"ל. ביקשתי גם מערן כשנפגשנו לגבי השימוש של כספי הרזרבה ב-2024, אם תוכל לעדכן את המועצה לאיזה סעיפים הוצא הרזרבה ב-2024 ומדוע זה לא מועבר לכל אגף ואגף בנפרד?

שמואל בוקסר: עוד שאלות?

גיל אנוקוב: יבואו בהמשך.

ערן לבב: סעיפי הרזרבה נמצאים אצל המנכ"לית. המנכ"לית היא היחידה שיכולה לאשר לאגפים

השונים שימוש בכספי רזרבה. המנהלים פונים אליה בהתאם לצרכים ורק לאחר האישור שלה מועבר הכסף בין הסעיפים, לכן זה מופיע תחת המנכ"לית. לגבי 2024, היא עוד לא הסתיימה ואין לכן אין לי כרגע את הנתונים.

דפנה קירו כהן: רק תגיד שהסכום קבוע בחוק,

רייה וס-צ'וגה

ערן לבב: הסכום קבוע בחוק, 1% מתקציב העירייה. כשנסיים את 2024, יש אפילו העברות שהיום

המנכ"לית אישרה, אז כשיהיה את הכל ואז נוכל' להראות לאן נוצלו הכספים.

שמואל בוקסר: יש עוד שאלות שאנחנו צריכים לענות? בבקשה.

תומר תדהר: לאור העובדה שבתקציב הקודם נמצא פער בין הכנסות להוצאות. אני רוצה לשאול את

הגזבר האם התקציב מאוזן

ערן לבב: כן, התקציב מאוזן.

תומר תדהר: האם כל ההכנסות מבוססות על סכומים מדויקים שיכסו את כל ההוצאות?

ערן לבב: תקציב, כמו השם שלו, זה לא מדויק אף פעם, זה לפי ההערכות של המנהלים ושלי, גם

בהכנסות וגם בהוצאות.

שמואל בוקסר: תשאל את כל השאלות שנוכל' לענות.

תומר תדהר: האם תקצוב ההכנסות כולל סכומים ממשלתיים ומבוססים על אישור ממשלתי?

ערן לבב: כל נושא כספי הממשלה בעיקר זה כמובן בחינוך וברווחה, הם בהתאם להכנסות שאנחנו

מקבלים בחודשים האחרונים ממשרדי הממשלה, אין פה איזה אישור ספציפי. יש אתרים וכספים שאנחנו מקבלים בשוטף ולפי זה אנחנו מתקצבים לשנה הקרובה,

תומר תדהר: זאת אומרת, אין אישור ממשלתי על הסכומים האלה.

שמואל בוקסר: אין ואף פעם לא היה. יש תקצוב לפי תקציב מדינת ישראל.

תומר תדהר: האם התקציב כולל כיסוי גירעונות משנים קודמות?

שמואל בוקסר: לא היו גירעונות בתקציב בשנים קודמות.

תומר תדהר: ומה עם כיסוי ההלוואות?

שמואל בוקסר: תקרא בתקציב,

תומר תדהר: אגי שאלתי שאלה.

שמואל בוקסר: עניתי לך, תחקרא בתקציב, זה כתוב בדיוק.

תומר תדהר: אני רוצה שהגזבר יפנה אותי לעמוד.

שמואל בוקסר;: הגזבר לא יפנה אותך, אני נותן לך תשובה. יש פה החזר הלוואות, כולל ריבית.

תומר תדהר; כמה לשנת 22025

ערן לבב: בעמוד 23 מופיעיט כל' סעיפי החזרי הלוואות. זה מחולק להלוואות לשוטף והלוואות לפיתוח.

הסכומים: החזר קרן 2,558,000 ₪ ועוד 755,000 ריבית על התקציב השוטף, 1,930,000 ₪ |-

0 ₪ לפיתוח.

גיל אנוקוב: זה פירעון מוקדם או רק החזר שוטף של הקרן?

ערן לבב: אין פירעון מוקדם, זה החזר שוטף.

גיל אנוקוב: החלטת שאתה לא עושה פירעון.

שמואל בוקסר: לא הוא החליט. אני החלטתי. אם היית מבין, אז היית מבין שבתקציב השוטף אי אפשר

תומר תדהר: האם השכר המשולם לפי כל הפרקים על תקנים מאושרים של משרד הפנים, האם יש

אישור על התקנים האלה?

ערן לבב: רשות איתנה לא זקוקה לאישור משרד הפנים.

תומר תדהר: האם יש בתקציב סעיפים חדשים שלא היו בתקציב הקודם?

ערן לבב: אני מעריך שיש בודדים.

דפנה קירו כהן: לדוגמא "מסע ישראלי".

ערן לבב: דווקא לא, זה בתוך סעיף אחר, זה לא בסעיף נפרד. אני מעריך שיש מספר סעיפים חדשים,

בודדים.

\רירייה נס- יווה

תומר תדהר: אתה זוכר על איזה פעולות?

ערן לבב: ('א. יש פה 1,338 סעיפים. לא זוכר את הכל בעל פה

תומר תדהר: והפעולות החדשות כוללות גם תשלומי שכר

ערן לבב: אין סעיפי שכר חדשים.

דפנה קירו כהן: למיטב זיכרונך, תסייג, שלא יגידו שהטענו.

ערן לבב: למיטב זכרוני לא. למיטב זכרוני אין סעיפי שכר חדשים

תומר תדהר: האם הפעולות החדשות נתקבלו על ידי בדיקה מבוססת שיש צורך בהן?

ערן לבב: אני לא מבין את השאלה.

דפנה קירו כהן: התשובה היא כן. מה שמופיע בתקציב העירייה, זה דברים שאנחנו חושבים שהם

נדרשים לשירות התושבים. נדרשים, חיוניים, טובים, מוצלחים.

גיל אנוקוב: שאלה, יש פה בלשכת המנכ"לית, סעיף 750, 50,000 שקל פרויקטים. עמוד 2.

ערן לבב: מדובר על העסקת יועץ ארגוני.

דפנה קירו כהן: בעיקר יועץ ארגוני לצרכים שוטפים שעולים באגפי העירייה. למשל, תשמח לדעת

שהיום עשינו השתלמות | לאגף הנדסה.

גיל אנוקוב: זה בסדר גמור, אבל למה זה על תקציב מנכ"לית?

דפנה קירו כהן: כי יש דברים שאנחנו לא צופים מראש ואני מחליטה אם כדאי לתת אותם ולאיזה אגף.

זה לא בהכרח מתקצוב האגפים.

נאור ירושלמי: תחת לשכת מנכ"לית, בתקציב 2023 נועדו 20,000 ₪ לתוכנית תיירות עירונית. שמו

של הסעיף שונה, אני רואה, אבל אני תוהה מה קרה עם תוכנית התיירות העירונית שזה נועד אלליה.

סעיף 753, תחת לשכת מנכ"ל, עמוד 2

ערן לבב: מדובר בסעיף שהיה בשות 2023, שלא נוצל ולא השתמשנו בו. ב-2024 הוא בכלל לא היה

נאור ירושלמי: ערן,. השאלה שלי הייתה מאוד ממוקדת, כלומר לא בוצעה תוכנית תיירות עירונית,

למרות שהוקצה לה תקציב?

שמואל בוקסר: נכון.

דפנה קירו כהן: אבל כן נעשתה תוכנית תיירות, היא פשוט לא יצאה לפועל במלחמה, זה היה ב-

באור ירושלמי: יש לנו תוכנית תיירות עירונית?

דפנה קירו כהן: יש לנו תוכנית שנעשתה ונעצרה בגלל המלחמה.

נאור ירושלמי: לא יושמה זה משהו אחר, הכסף היה לתוכנית. לא ליישום.

דפנה קירו כהן: ב-2024 היה יועץ, השתמשנו בכסף. מי שהובילה את זה. זו ורד מהמחלקה לקידום

מעמד האישה. היא לא יושמה ולא יצאה לפועל בשל המלחמה.

נאור ירושלמי: אבל היא קיימת ואפשר ליישם אותה בעתיד?

דפנה קירו כהן: צריך לראות את הרלוונטיות שלה ונבדוק את זה.

שמואל בוקסר: אנחנו נעשה פורום תיירות שיתחיל לדון בזה.

נאור ירושלמי: הגיע הזמן. זה מה שרצינו אז, אני שמח שזה יתקדם

גיל אנוקוב: עמוד 4. סעיף תקציבי 524. עמותות מקצועיות - 750,000 שקל. 200,000 מ-2023,

דפנה קירו כהן: עמותות מקצועיות זה פועל יוצא של הסכם קיבוצי, לא תלוי בעירייה. אני כמעט אגיד

שהעירייה הייתה שמחה מאוד לא לשלם. זה לא קשור להשתלמויות מקצועיות רשותיות. זה קשור לשתי עמותות שמגיע לכל עובד, עמותה חברתית ועמותה מקצועית, שזה חלף תוספת שכר, הסכמים קיבוציים, חל על העירייה והעירייה נאלצת, לשלם, כי לצערנו הרבה מהעובדים לא מנצלים את זה והכסף הולך למקומות שלא מנוצלים,

ודיריית וס ציונה

גיל אנוקוב: אז למי זה הולך?

דפנה קירו כהן: לעמותות מקצועיות שההסתדרות מנהלת.

גיל אנוקוב: יש לשכת עורכי דין, אני רואה בסעיף תקציבי של היועצת המשפטית.

דפנה קירו כהן: זה לא קשור ללשכת עורכי הדין,

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: אצלי זה דמי חבר,

דפנה קירו כהן: אני אסביר עוד פעם. עמותה מקצועית, זה הסכם קיבוצי לעובדי דירוג דרגה, שזה

הסכם בין ההסתדרות לבין משרד האוצר. בעבר, לפני שנים רבות, במקום לתת תוספות שכר, נתנו להם שתי עמותות מקצועיות, שהם יכולים לנצל. העירייה מפרישה כסף לעמותות. בתעריף שנקבע בהסכם הקיבוצי, הם יכולים לנצל עמותה אחת חברתית ועמותה אחת להשתלמות מקצועית. זו זכות של העובד, לא זכות של העירייה, העירייה רק משלמת את הכסף בהתאם להסכם הקיבוצי.

גיל אנוקוב: וזה עלה מ-2024. ב-100.000 ₪?

שמואל בוקסר: כן.

גיל אנוקוב: זו התחזית? שהם יעלו את דמי החבר?

דפנה קירו כהן: לפי הכמות ולפי התעריף. מיטל, יש לך משהו להוסיף?

מיטל חזן: לא.

איתי דגן: בכמה קפץ תקן השכר בתקציב? התקן הכולל,

שמואל בוקסר;: תקן כוח אדם? יהיה דיון על תקן כוח אדם.

איתי דגן: שאלתי בכמה אחוזים הוא קפץ בין 2024 ל-2025.

דפנה קירו כהן: מ-1,210.94 משרות ל-1,219.14 משרות.

איתי דגן: ולמה יש עלייה של 10% בשכר?

דפנה קירו כהן: שאלת תקינה. תקינה זה תקנים וזה לא 10%.

איתי דגן: שאלתי על תקינה. יש מקפצה בחישוב עצמו של 10% מתקציב קודם לתקציב הקיים בשכר,

שמואל בוקסר: 23 מיליון ₪.

דפנה קירו כהן: אתה מסכים שזה 10%?

שמואל בוקסר: לא.

דפנה קירו כהן: 23.8 מיליון ₪ עלויות שכר עובדים. מתוכם 17 מיליון ₪ זה צפי גידול בהוצאה

ובהכנסה. זאת אומרת, זה הגדלת תקני חינוך ורווחה. אנחנו מוציאים יותר, אנחנו מקבלים יותר. יש לנו עדכוני שכר ארציים, שזה לא תלוי בעירייה, אנחנו צריכים לתת להם מענה, בעיקר בנוגע לצוותי ההוראה, מורים, רפורמותת ותומכות חינוך ועובדים סוציאליים. עלות שעה נוספת, יש לנו תוכניות חינוכיות, שהן פועל יוצא של הפיילוט שלקחנו שוה שעברה ואנחנו ממשיכים איתו, הקמת מחלקת טף, גיל לידה עד 3, שאנחנו מתקצבים, זה לא היה לפני כן. אנחנו רוצים להרחיב שירותים. על הכלבייה אנחנו אמרנו, כדי להפעיל אותה. אנחנו צריכים שני מפקחים שיהיו כל' הזמן וחצי משרת וטרינר, שיחד עם הכנלבייה יוכל לתת שירותים נוספים, כמו עיקור וסירוס. אז חלק מהשירותים, בעצם אנחנו ניקח פנימה כדי גם לתת יותר שירות ולשלם פחות. בעצם באותו כסף לתת יותר שירות. חירום וביטחון, אנחנו רוצים להגדיל תקינה. באגף ההנדסה לפיתוח העיר יש גידול של 5.3 תקנים. בודקי תוכניות, מפקחים. ומזכירה לאגף רישוי ופיקוח, ויש לנו מזכירות הנהלה, שאוחנו רוצים להגדיל את התקינה.

שמואל בוקסר: ו-1.5 מיליון ₪ תוספת לפנסיה ופיצויים.

איתי דגן: מי עושה את הבקרה על הצורך של התקנים? מי בסופו של דבר מדגיש האם יש צורך על

כל משרה ומשרה?

דפנה קירו כהן: קודם כל, אנחנו עושים את זה בשוטף כל הזמן וכחלק מההתקנים שאתה רואה

שמואל בוקסר: איזה ציון קיבלנו?

דפנה קירו כהן: קיבלנו 100 בבקרה של מדד הון אנושי עם עוד שש נקודות בונוס על גיוון תעסוקתי

איתי דגן: ממי הציון?

דפנה קירו כהן: משרד הפנים, שנה רביעית ברציפות מאז שהתחיל המדד.

איתי דגן: האם יגדלו תקני השכר בתקציב?

פנה קירו כהן: באיזה הקשר אתה מדבר?

איתי דגן: כמו שזה נשמע.

דפנה קירו כהן: מה זה תקני שכר? אני לא הבנתי את המילה,

איתי דגן: יש תקן, האם השכר גדל בחלק מהמשרות? הייתה גם ירידה.

ערן לבב: לכל המשרות, לפווות בדירוג דרגה, יש זחילת שכר. יש דרגות, יש וותק, יש מענק יובל חלק

שעולה, יש הסכמים קיבוציים ורפורמות בשכר. כל התוספות הן בהתאם לחוק ולהסכמים הקיבוציים.

מיטל חזן: הסכם קיבוצי שנחתם לגבי העובדים הסוציאליים ולגבי הפסיכולוגים ולגבי המורים ולגבי

תומכות החינוך. אז בעצם השכר שלהם גדל בצורה משמעותית. זה בעיקר נובע מזה. השכר לא גדל ללא הנחיזת וללא הסכם קיבוצי. אנחנו פועלים רק בהתאם להנחיות ולהסכמים הקיבוציים. כי אם לא חלילה, זה יהיה חריגת שכר.

איתי דגן: ולגבי חוזים אישיים? האם זה חל בחוזה אישי?

דפנה קירו כהן: חוזים אישיים, נכון להיום, אתה שואל ביחס ל-50,000?

איתי דגן: אני שואל. אחר כך יכול להיות שאלת המשך. אבל נשמע קודם את התשובה הזאת.

דפנה קירו כהן: אז אני כבר אענה ואגיד את הדבר הבא. אני רוצה רגע להבחין בין שני מדדים: מרשם

אוכלוסין ולמ"ס. נבחרים. ראש עיר ונבחרים , שכרם נקבע בהתאם למרשם אוכלוסין. אנחנו באופן גורף. מעולם לא עלינו מעלל 50,000, לכן בבחירות האחרונות יש 15 חברי מועצה ולא 17 וגם השכר של סגנים וראש עיר לפי מדרג 5. למ"ס, לעומת זאת, אנחנו ב-2019 עלינו מעל ל-50,000 תושבים.

מה שהקפיץ אותנו בדירוג ונכון להיום, אחרי בדיקה מאוד מקיפה שעשיתי. כל הפרסומים הפומביים, 44

אנחנו עדיין לפי 000 50, אמת, שאחרי שנשאלה השאלה ופנינו בשאילתה למשרד הפנים, אמר משרד הפנים, נכון להיום. לפי למ"ס פרסום אחרון, אגב לא פורסם למ"ס ב-2023 ו-2024. הפרסום האחרון לשנת 2022, שם היינו 50,111, סדר גודל. לכן אנחנו בדירוג 6. היתה ביקורת משרד הפנים ואישור משרד הפנים, אגב, גם בדוח המפורט שהראיתי לכם, דוח 2023, שהתקבל בנובמבר 2024, נבדקו החוזים האישיים וכולם יצאו תקינים לחלוטין, לפי דירוג 6. אמר משרד הפניח, ככל שנס ציונה בשות 5 על בסיס מדד 2024, שיפורסם בתחילת השנה. תרדו, אנחוו נתאים את השכר למדרג החדש, זה יהיה מצער מאוד להרבה מאוד עובדים, שכבר עוכבו בשכר גם ב-2024, אבל נפעל בהתאם להנחיות ובהתאם לחוק.

בעמי חסון: מתי זה צפוי להיות מפורסה?

דפנה קירו כהן: רין פררואר למרץ, זה מה שאמר למ"ם. אנחנו מחכים לפרסום הסופי.

גיל אנוקוב: שאלה לגבי סעיף מנהל משאבי אנוש, סעיף 783, אירועים לעובדים, ראש השנה ופסח,

אני העליתי את זה גם בישיבת תקציב הקודמת, האח התקציב כולל הזמנת של גמלאים שלא נהנים

מפנסיה תקציבית לאירועים האלה?

מיטל חזן: להרמות כוסית הגמלאים תמיד מוזמנים.

דפנה קירו כהן; הם גם הגיעו.

מיטל חזן: הם גם מגיעים ואנחנו בנוסף דואגים להם להסעה. אנחנו בעצם מזמינים עבורם הסעה

ושומרים להם מקומות מיוחדים, ונותנים להם את הכבוד שהם ראויים לו

גיל אנוקוב: אני שואל שאלה מדויקת ומחודדת, שעלתה גט בישיבה הקודמת. האם גמלאים של עיריית

01 ציונה, שלא נהנים לפנסיה תקציבית. מה שנקרא פנסיה צוברת, מוזמנים לאירועים האלה? בישיבה הקודמת אמרת לי שהם לא מוזמנים והם לא מתוקצבים. האם התקציב הזה של 400,000 ₪ ב-2025, כולל הזמנת גם של גמלאים, שלא נהנים לפנסיית תקציבית?

מיטל חזן: אני מתנצלת, לא שמעתי את הניואנס הזה.

שמואל בוקסר: יש שני סוגי גמלאים, היית צריך לציין איזה גמלאים.

שיריים וס ציונה

דפנה קירו כהן: לא הבנו שהוא מדבר על אלה שלא בפנסיה תקציבית, שאין לנו קשר איתם,

מיטל חזן: אז התשובה לא השתנתה מהפעם הקודמת. גמלאים שכן מוזמנים לאירועים, זה גמלאי

העירייה, שמקבלים פנסיה מהעירייה ונמצאים אצלנו במאגרי המידע, פנסיה מהעירייה, פנסיה תקציבית. ועוברים שפורשים בפנסיה צוברת, אז בעצם מתנתקים יחסי מועסק מעסיק ואנחנו נפרדים מהם, והם נהנים מפיצויים שהם מקבלים, אבל אין לגו קשר איתם.

גיל אנוקוב: אני לא מדבר על הפן הכלכל',

ליאור אלימלך: אבל צריך למצוא דרך כן להזכיר אותם וכן להביא אותם. זה יכול להיות מישהו שפרש

לפני שנה,

נאור ירושלמי: ראש העיר, אני חושב שאפשר להכניס את גלית לדיון. אני חושב שאנרונו מנסים לנהל

פה דיון רציני, אלה שאוי'ות שכולנו השקענו בהם.

(חילופי דברים שאינם מעיקרי הפרוטוקול)

תומר תדהר: האם העירייה מממנת את השכר וההוצאות על פעולות בחינוך, ברווחה ואם כן, באיזה

סכום?

ערן לבב: בעיקרון, רוב פעולות החינוך והרווחה לא מתוקצבות על ידי המדינה ב-100%. בדרך כל

זה בין 25% ל-30%6 מימון של העירייה,

דפנה קירו כהן: יש לנו את הנתון. סדר גודל של 78 מיליון תוספתי ולמשרד החינוך ועיד 30 מיליון אם

אתה הולך רק על הפרויקטים הרשותיים. אני זוכרת נכון?

שמואל בוקסר: כן. זה היה במצגת,

מיטל חזן: לא הכל שכר,

תומר תדהר: אז אתח אומרים שבעצם 25%-30% זה העירייה, והשאר ממקורווז ממשלתיים?

ערן לבב: בדרך כלל, כן. זה הממוצע.

שמואל בוקסר: זה היה במצגת, חבל שלא שמוז לב. 000 78,671 ₪ תקציב עירוני לחינוך

צירייות נס: צשנה

תומר תדהר: האם המקור למימון הוא בטוח מהמקורות הממשלתיים?

שמואל בוקסר: כל עוד מדינת ישראל חיה ונושמת ומשלמת על חינוך, אז כן. אם המדינה תחליט שהיא

לא משלמת לחינוך, אז זה לא.

תומר תדהר: מאיזה סעיפי הכנסות ממומן תקציב החינוך ותקציב הרווחה?

ערן לבב: לא מבין את השאלה.

תומר תדהר: מאיזה סעיפי הכנסות?

ערן לבב: אני רוצה פעם אחת לומר, התקציב שהגשנו לכם הפעם, הוא בנוי לפי מחלקה מחלקה,

הוצאה - הכנסה, אתה יכול להיכנס לאגף החינוך ולראות שם, מול כל הכנסה יש את ההוצאה. יש הכנסות שאין בגינן הוצאה, או הפוך.

דפנה קירו כהן: ואז התקציב התוספתי הוא מהכנסות העירייה.

(חילופי דברים שאינם מעיקרי הדיון)

נאור ירושלמי: עמוד 6, סעיף 750, תחת סעיף המבקר, יש סעיף של ביקורות מיקור חוץ. אני מבקש

לדעת איזה ביקורות מיקור חוץ היו בשנת 2024 ב-100,000 ₪. ולמה זה גדל ל-255,000 השנה אם המבקרת רק התחילה ומן הסתם עוד אין לוו תוכנית עבודה מסודרת, מן הסתם היא בהכנה. אז על מה מבוססים המספרים האלה, ובעיקר מעניין אותי מה היה בשנת 2024. 100,000 ש"ח ענ מה? לא היה מבקר, חלק מהזמן היינו בתקופת בחירות וכו'. הוועדה לא התכנסה כזמנו, שוב, בגלל לפני

הבחירות, אחרי הבחירות, אז מעניין אותי.

ערן לבב: קודם כל, ב-2024 מדובר על תקציב, לא על ביצוע. אכן כן, ב-2024 לא נוצלו כל ה-100,000

₪. יש הוצאה על רואה חשבון חיצוני, שעושה ביקורות. גם לתמיכות, גם לדברים אחרים בעירייה,

נאור ירושלמי: זה מהסעיף הזה?

ערן לבב: כן.

דפנה קירו כהן: למשל, ביקורת על רכבי שירות של העירייה שאנחנו עושים ביקורת רבעונית.

נאור ירושלמי: הביקורת הקבועה, אוקי.

ערן לבב: לשנת 2025, למרות שהמבקרת התחילה לעבוד רק לאחרונה, היא כבר הכינה תוכנית

העבודה, והייתה שותפה להכנת תוכנית עבודה לשנת 2025 ולתקציב שלָה. היקף התקציב שלה הוא נגזרת של החוק, שמחייב את הרשות להעמיד אחוז מסוים מהתקציב שלה. לטובת מבקר העירייה.

ולכן הועמדו לטובתה סעיפי תקציר, גם שכר וגם פעולות, שהיא תבחר את מי להעסיק לצורך ביקורות.

נאור ירושלמי: אמרת שזה לפי החוק, מה בדיוק צריך להיות התקציב לפי החוק? כי אנחנו עשינו

חישוב ונראה לנו שחסר פה קצת.

גיל אנוקוב: חסר 16,000 שקז'

ערן לבב: יכול להיות.

דנה זלוטין: אז אני אתחיל מהתחלה. אני אפוה לסעיף 170א' לפקודת העיריות, שדן על כך שמבקר

העירייה יכין לראש העירייה תקציב מדי שנה והתקציב הזה ייגזר כאחוזים מהתקציב השנתי של העירייה, כפי שיקבע השר. פירוט תקנות העירייה, תקנים ותקציר שנתי לשכת מבקר העירייה מ-

8, מתייחסים בפירוט לתקציב לשכות מבקר. במקרה של נס ציונה, אנחנו מדברים בעירייה שמספר תושביה עולה על 40,000 אך לא עולה על 100,000, תקציבה השנתי עולה על 500 מיליון.

הסכום אמור להיות שלא יפחת מ-0.16, ולא יפחת מ-150,000, 1 ₪. אז זה אמור להיות הסכום,

גאור ירושלמי: חסר לנו 16.000 שו

דפנה קירו כהן: נשלים מהרזרבה.

גיל אנוקוב: תשלימי עכשיו, למה מהרזרבה? קחי מהרזרבה, תשלימי כדי שהותקציב יהיה בהתאם

לחוק.

נאור ירושלמי: כן, למה לא לעשות זה כמו שצריך? 16,000 ₪שו, זה כל ההבדל, זה לא משהו גררדיוזי.

דנה זלוטין: עוד פעם, קובעים את זה לפי צרכים. לא אגדיל סתם סכום.

גיל אנוקוב: לא קשור לתגדילי. אם דרישת החוק אומרת שזה צריך להיות 1,150,000 ₪, אז זה מה

שצריך להיות בתקציב.

דפנה קירו כהן: בסדר, אם זה החוק, אנחנו נעמוד בו, אין בעיה.

גיל אנוקוב: לגבי תקציב ייעוץ משפטי, עמוד 7, סעיף 110, יש תוספת תקנים בתוך האגף?

ערן לבב: לא. אין תוספת תקנים.

נאור ירושלמי: אז רק עליית שכר של 400.000?

ערן לבב: יש עליה של הוצאות השכר מאחר ובמהלך שנת 2024, שתי עובדות של המחלקה

המשפטית יצאו לחופשת לידה, לא היה מימוש מל'א של התקינה.

גיל אנוקוב: זאת אומרת, בשנת 2024 המחלקה הייתה בתת תקן?

ערן לבב: כן.

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: לגמרי נכון

גיל אנוקוב: שאלה נוספת לגבי תביעות שהעירייה מגישה. האט בתי המשפט זוקפים הוצאות לטובת

העירייה?

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: באיזה תחוטם?

גיל אנוקוב: כל תביעות משפטיות, עבירות בנייה

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: עבירות בנייה זה בכתבי האישום וזה גזרי דין וקנסות. תביעות אזרחיות

בדרך כלל מוגשות יותר בהיבטי ביטוח ונזיקין. אנחנו בדין המנהלי בדרך כלל עוסקים בעתירות מוהליות, יש תביעות שאנחנו יוזמים, עתירות שאנחנו יוזמים, רק השבוע בנושא מחיר מטרה. בית המשפט רשאי לפסוק הוצאות ככל שהוא מוצא לנכון, אבל בדרך כלל אנחנו הנתבעים, אז על איזה תביעות מדובר?

גיל אנוקוב: בתביעות בתחום של עבירות בנייה, האם ברגע שאת מגישה כתבי אישום.

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: כותבי אישום זה רדין הפלילי.

טב

גיל אנוקוב; ואחרי שכבר מוצו כל ההל'יכים. כי אני מתאר לעצמי שברגע שזה מגיע לכתב תביעה, אז מוצו כל ההליכים.

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: יש כתבי האישום וכתבי האישום כוללים גזרי דין. שבעצם הם משיטים

קנסות על נאשמים.

גיל אנוקוב: איפה אנחנו רואים את הקנסות האלה בסעיפים התקציביים?

"ד שולמית מנדלמן-כהן: ערן, איפה הכנסה מקנסות בסעיפים התקציביים, הכנסה מגזרי דין?

עמוס לוגסי: הוא לא מדבר על זה.

גיל אנוקוב: | אני שואל פה על שני דברים. א'. נושא הקנסות איפה רואים אותם, וב', האם בית

המשפט יכול לזקוף הוצאות לטובת עיריית נס ציונה, כי מעבר לקנסות עצמם יש גם הוצאות משפטיות.

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: בכתבי אישום זה לא קורה, זה לא בדין. בכתבי אישום זה כמו בפרקליטות.

אנחנו עח תביעה עירונית שמקבלת הסמכה מהיועץ המשפטי לממשלה ומגישה כתבי אישום פליליים, תכנון ובנייה, ברירות משפט. שזה חניה או פיקוח. לא מקבלים על זה הוצאה שהוגש כתב אישום,

שמואל בוקסר: יכולים לקבל עונש.

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: הנאשמים מקבלים גזרי דין.

גיל אנוקוב: אני שואל מעבר לקנס,

שמואל בוקסר: רק בתביעות אזרחיות.

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: ואני יכולה לומר שבתי המשפט, קשה מאוד לשכנע שופט, שגם לעירייה

אין כל כך הרבה משאבים, וגם כשאנחנו לפעמים מגיעים עם טענות של קנטרנות, לא בכתבי אישום, כי זו מאטריה אחרת לגמרי. טענות על תביעה קנטרנית, אפילו בתביעות קטנות. בתי המשפט נוח להם לראות את העירייה ככיס עמוק, וכשאנחנו באים ואומרים שזו תריעה מיותרת, אנחנו הבאנו לפה את המשאב העירוני, זה לא בא מעצמו, אז אני יכולה לומר שלא תמיד בתי המשפט פוסקים החזר

הוצאות.

0ב